ralc.co.il

true

59/08- דיויד אקשטיין נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים

30.06.2007

מדינת ישראל

חוק מס רכוש וקרן פיצויים 1961

ועדת ערר

לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק / תקנות 11 ו-12 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים - נזק מלחמה

אזור מרכז

 

 

שמות המשתתפים בישיבה                                                                                   מספר נ.ז. 59/08

יושב ראש: עו"ד אמיר שושני

חברים: 1. מר משה כץ 2. מר אליהו זילברברג

 

פרטי העורר או נציגו

שם העורר דיויד אקשטיין ת.ז. 026690388

ע"י שרון כהן-צדק, רו"ח

מרח' שד' יד לבנים 23, תל אביב 67063

טל': 5175560-03 פקס: 51775551-03

 

פרטי המשיב מטעם מנהל מס רכוש

מנהל מס רכוש וקרן פיצויים

ע"י ב"כ עוה"ד עפר בן צבי ואח'

מרח' מרח' יגאל אלון 157, תל אביב 67443

טל': 6969955-03 פקס: 6954756-03

 

 

החלטה

בפנינו מכתב העורר, בו הוא מלין על החלטת המשיב, הדוחה את תביעותיו לפיצוי נזק עקיף בגין חודשים  יולי-אוגוסט 2006 (להלן:  "תביעת הפיצויים") וזאת משום שמקום מושבו ומקום עסקו של העורר אינם מצויים ביישוב ספר או ביישוב המצוי בתוך אזור ההגבלה כהגדרתם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), (הוראת שעה), התשס"ו- 2006, וכן בתיקון מס' 2 להוראת השעה (להלן: "התקנות"), וכן על החלטת המשיב לפיה נדרש העורר להשיב את סכום הפיצויי ששולם לעורר מחמת טעות.

 

העורר הינו מרצה עצמאי המספק שירותיו "למכללת ג'ון ברייס" בחיפה (להלן: "המכללה"). מקום מגוריו של העורר הוא ביישוב זכרון יעקב, אשר אינו מצוי בין ישובי הספר וכן אינו נמנה על ישובי אזור ההגבלה כמפורט בתקנות. בנוסף לכך, לעורר עסק נוסף למכירה ותיקון מחשבים בו הוא שותף, עסק שאינו מעניינו של ערר זה.

 

במהלך מלחמת לבנון השניה, המכללה סגרה את שעריה, ומכיון שכך לא יכול העורר לספק לה את שירותיו. מכאן תביעותיו לפיצויים.

 

ביום 15/10/2006 הגיש העורר למשיב את תביעתו לפיצויים בסך של 3,789 ₪  עבור נזק עקיף שנגרם לו בחודש 07/06, במהלך המלחמה, עת סגרה המכללה את שעריה, וכתוצאה מכך שהעורר לא יכול היה להרצות את שיעוריו. (להלן: "התביעה הראשונה").

 

העורר הגיש תביעת פיצויים נוספת, בגין נזק עקיף שנגרם לו בחודש 08/06 במהלך מלחמת לבנון שניה, בסך של 2,903 ₪. (להלן: "התביעה השנייה").

 

את תביעת הפיצויים הראשונה שהגיש העורר קיבל המשיב והעביר לחשבון הבנק של העורר סך של 3,789 ₪ כנדרש.

 

מאוחר יותר ערך המשיב בדיקותיו, ומצא כי מקום מושבו ועסקו של העורר אינו מצוי ביישוב ספר או ביישוב המצוי בתוך אזור ההגבלה כהגדרתם בתקנות. לכן, דחה המשיב את תביעתו של העורר, ואף דרש ממנו להשיב את סכום הפיצוי ששולם לעורר בגין תביעתו הראשונה, בטענה כי   הסכום ששולם לו, שולם מחמת טעות טכנית.

 

על קביעותיו אלה של המשיב הוגש הערר העומד בפנינו.

 

דיון:

בפנינו עומדות שתי שאלות. האחת , האם בדין דרש המשיב מהעורר להשיב את סכום הפיצוי ששולם לו ביתר כנטען, והשאלה השניה – האם עוסק אשר עבודתו מתרכזת במוסד אחד, שנסגר עם פרוץ מלחמת לבנון השניה, מנמנה על הזכאים לפיצויים מכוח התקנות.

 

לשאלה הראשונה: סמכות המשיב לתקן החלטותיו קבוע בסעיף 9 לתקנות.

 

"9. (א)    המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות...."

 

מכאן, שאם שולמו לעורר כספים בטעות, הרי דרישת המשיב מהעורר, להשיב לו את הכספים ששולמו לו בטעות, בדין יסודה.

 

האם העורר זכאי לפיצויים בגין נזק עקיף?

 

כבר כתבנו מספר פעמים בעבר, ואנו חוזרים על עמדתנו זו גם כאן, לפיה התקנות שנוגעות לענייננו נועדו על מנת לאפשר למי שנפגע, להגיש תביעה בגין נזקיו העקיפים. כך, השכירות נהנו מחובת מעבידיהם לשלם להם את שכרם למרות שלא התייצבו לעבודה בזמן המתקפות, ואילו מעבידיהם ושאר בעלי העסקים זכו להגיש תביעותיהם במסגרת התקנות. תכליתו של החוק הייתה ועודנה לפצות את הניזוקים, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו להם במהלך מלחמת לבנון השניה, ולפיכך בכל מקרה גבולי יש לפרש את הכתוב בתקנות בפרשנות מרחיבה שתכניס תחת כנפיו את מי שנפגע, ולא תותיר אותו מחוץ לגדרם של מקבלי הפיצוי, ובלבד שאכן הוא ניזוק.

 

מה איפוא דינו של עורר שאינו מקיים משרד לעיסקו, מקום מגוריו אינו מצוי באזור ההגבלה, אך עבודתו מתבצעת רק באזור ההגבלה? האם ניתן יהיה לראות במקום עבודתו כ"מקום עיסקו"?

 

אנו סבורים, כי יש להבחין בין מי שעובד במספר מקומות, ובכללם במקום שנמצא באיזור הגבלה, לבין מי שעובד רק במקום אחד, אצל לקוח אחד, שנמצא באיזור הגבלה. היה ויתברר לגבי פלוני, כי אין הוא מחזיק משרד, כי יש לו לקוח אחד, כי הוא נתן את שירותיו במשרדי הלקוח האחד שיש לו, וכי הוא עשה כן כיון שהיה מחוייב לעשות כן, היינו לתת את שירותיו במקום ישיבתו של הלקוח ההוא דווקא, וכי אותה עבודה נמנעה ממנו בעת המלחמה בשל היות אותו מקום עבודה באיזור הגבלה או ספר, הרי נוכל לראות בו כמי שמקום עיסקו הינו באיזור ההגבלה ולהכניסו תחת כנפי התקנות.

 

על פי הנתונים המצויים בפנינו, העורר לא צירף אסמכתאות אשר יהיה בהן כדי לתת לנו את האפשרות לבחון מה היו השירותים שנתן העורר, והאם יש לו או היו לו לקוחות נוספים על המכללה. מאידך, נתונים אלו גלויים בפני המשיב, שבוחן את התביעות תוך הצלבה עם הנתונים שיש בידי מס ההכנסה ומסך ערך מוסף, ואולם המשיב אינו מציין מה היו תוצאות הבדיקות שערך.

 

כיון שדעתנו אינה נוחה מכך שהנתונים המלאים לא הוצגו בפנינו, ועל מנת לאפשר לעורר לקבל את המגיע לו, אם אכן מגיע לו פיצוי, אנו מאפשרים לעורר להמציא למזכירות הועדה, בתוך שלושים יום, את המסמכים הבאים:

 

  1. פירוט מלא של כלל עיסוקיו המדווחים לשלטונות המס, נכון לשנת 2006.

 

  1. שמות כל הלקוחות להם הוא נתן את שירותיו בשנים 2008-2005.

 

  1. העתק כל חשבוניות המס שהוציא לכל לקוחותיו בשנים אלו, ואם שולם לו שכרו בדרך אחרת – תיעוד מאמת לתשלומים הללו.

 

  1. אישור בדבר המקום בו ביצע העורר בפועל את עבודתו בתקופות אלו.

 

במידה שהעורר לא ימציא למזכירות הועדה מסמכים אלו בתוך התקופה הנקובה לעיל, הרי יידחה הערר ללא החלטה נוספת, ועל העורר יהא להשיב את סכום הפיצויים שקיבל מאת המשיב, כנדרש על פי דין.

 

במידה שהעורר ימציא את המסמכים למזכירות הועדה במועד הנקוב, תתכנס הועדה פעם נוספת לשם מתן החלטה משלימה.

 

זכות ערעור על החלטה זו, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר, תוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה.

 

ניתן בהעדר הצדדים ביום 16/1/09.

 

מזכירת הועדה תמציא החלטה זו לצדדים.

 

 

 

 

             ( -   )                                      ( - )                                            (  - ) 

______________             __________________        ____________________ 

משה כץ, חבר                          אמיר שושני, יו"ר                          אליהו זילברברג, חבר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-2098-59-08-דיויד-אקשטיין-נ-מנהל-מס-רכוש-וקרן-פיצויים.aspx

© כל הזכויות שמורות