ralc.co.il

true

מיסוי חצרות רבנים לאור פסה"ד בעניין הרב איפרגן

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  16.11.2021

מיסוי חצרות רבנים ועמותות לאור פסה"ד בעניין הרב איפרגן

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

חיוב המס הגבוה שהוטל לאחרונה על תקבולים שקיבל הרב איפרגן (הרנטגן), ופסיקות נוספות של בתי המשפט, הקובעות כי כספים אשר קיבלו רבנים או מי מטעמם, חייבים במס הכנסה, מחייב לדעתנו, כי רבנים או עמותות או הקדשים למיניהם – יקבלו חוות דעת בקשר להיבטי המיסוי העלולים לחול בגין כספים אלו ולקבל המלצות נכונות להימנעות ממס על כספים, שמיועדים לטובת הציבור, בהתאם לקביעות ביהמ"ש בעניין הרב איפרגן.

סוגיה זו של סיווג תקבולים של רבנים, ממתנות, תרומות וכדומה, לשנים עשר שנים לאחור, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין הרב איפרגן (ע"מ 8198-02-17, יעקב ישראל איפרגן נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה, ניתן ביום 9.11.2021).

הרב איפרגן משמש שנים רבות כרב ומנהיג רוחני בקהילתו. מקבל את קהל מאמיניו, מברך, מייעץ בתחומים אישיים ועסקיים, משתתף באירועים, ביקור חולים, הילולות ו"תיקונים". בנוסף, הרב איפרגן מנהל מפעלי חסד, צדקה, חינוך ולימוד תורה באמצעות שלוש עמותות. פעילות זו מניבה תקבולים כספיים לא מבוטלים, והיא גם נתמכת בדרך של תרומות מצד קהל מאמיניו.

פקיד השומה ראה את התקבולים שקיבל הרב איפרגן, בסך של כ- 44 מיליון ₪, אשר הופקדו בחשבונות הבנק של איפרגן בשנות המס 2003-2014, כהכנסות מעסק/משלח יד לפקודת מס הכנסה, או לחילופין כהכנסה מרווחים על נכסים לפי סעיף 2(7) לפקודה, או הכנסה ממקור אחר לפי סעיף 2 (10) לפקודה. בנוסף, חייב את הרב איפרגן בתוספת מס משמעותית בגין אי ניהול פנקסי חשבונות שכל עסק חייב לנהל, לפי סעיף 191ב לפקודה.

הרב איפרגן טען, בין היתר, כי קשריו עם מאמיניו מבוססים על הפן הרוחני, דתי, ערכי ו/או חברי ואינם בגדר "קשרים עסקיים". חלק מהסכומים שנכנסו לחשבון הבנק שלו הינם מתנות כספיות בסך מצטבר של כ- 25 מיליון ₪ שהתקבלו מנדבנים לאור אהבתם, הוקרתם ויחסי החברות עם הרב איפרגן. לטענתו בבהמ"ש, לא ניתן כל שירות או תמורה מצד הרב כנגדם. עוד נטען כי חלק מהסכומים התקבלו עבור אירועים משפחתיים שערך הרב בשנים 2008 ו-2014 במסגרתם קיבל מתנות מקרובי משפחה וחברים בסך של 6 מיליון ₪.

איפרגן טען, כי אין מדובר בעסק. לחילופין, יש לנכות מסכום ההכנסה החייבת את סכומי ההלוואות והתרומות שהועברו לעמותות. לחילופי חילופין יש לסווג כספים אלה כהוצאה או לזכותו במס בשיעור 35% מסכום התרומה. לחילופי חילופי חילופין, טען כי יש לחשב את השומה ע"פ הפרשי ההון הלא מוסברים בשנים נשואות השומה ולמסות אותם, ולא להסתמך על ההפקדות בחשבונות הבנק שלו. 

באשר לכספי הפקדה והעברות לחשבונות הבנק של הרב איפרגן,  קבע ביהמ"ש כי אין חולק שכספים בהיקף של מיליוני ₪ הופקדו או הועברו לחשבונותיו של איפרגן, והנטל להוכיח שאין מדובר בהכנסה חייבת במס חל עליו.

בהמ"ש הוסיף וקבע כי למרות שלא נמצא קשר ישיר בין תקבול שהתקבל, לבין שירות כזה או אחר, הרי כבר נקבע בפסיקה (ע"א 3159/19, הרב יקותיאל אבוחצירא נ' פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה, מיום 18.10.2020), כי משלח ידו של רב הוא תוארו, שהוא גם המוסד שהוא פועל תחת כנפיו. כל התמורות המגיעות לידי הרב במישרין או בעקיפין, מקורם בהון האנושי שלו, בדומה לכל משלח יד ועיסוק המאופיינים בתמורה כנגד השקעת הון אנושי. לפיכך, מתקיימים המבחנים המצביעים על עסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה. ראו מאמרנו בנושא " הרב אבוחצירא ישלם מס על תקבולים בגין מתן שירותי דת ".

באשר לכספים שהתקבלו מנדבנים,  טען איפרגן כי המקור העיקרי של הכספים בחשבונו נבע ממתנות כספיות פטורות ממס שקיבל משני נדבנים שהעניקו לו כספים מטוב ליבם ועקב הערכתם והערצתם אליו. נטען כי לא ניתן כל שירות במישרין או בעקיפין מצד הרב לנדבנים.

ביהמ"ש קבע, כי אין להבחין בין העברות והפקדות כספים לחשבון הבנק של הרב, אשר בוצעו ע"י הנדבנים לבין תקבולי כספים מאנשים אחרים. לצרכי מס, אין לראות בכספים אלה כמתנה פטורה ממס, אלא כתקבולים על רקע פעילותו ומעמדו של הרב, החייבים במס לפי סעיף 2(1) לפקודה.

באשר למתנות שהתקבלו באירועים,  טען איפרגן כי כספים בסך של 6 מיליון ₪ מקורן במתנות שקיבל מאלפי המוזמנים באירוע בר המצווה שערך לבנו ב-2008, ובחתונה שערך לבנו ב- 2014.

נהוג כי אורחים באירועים משפחתיים מעניקים לבעל האירוע מתנות במזומן/בהמחאות. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי לנוכח מעמדו של הרב, יש להבחין בין מתנה הניתנת על רקע האירוע בלבד שאז המתנה פטורה ממס, לבין מתנה שניתנת על רקע מעמדו ופעילותו של הרב שיש לראות בה כתרומה על רקע פעילותו ועיסוקו.

נקבע, כי מתנה עד 800 ₪ מהווה מתנה על רקע האירוע ופטורה ממס ואילו מתנה שסכומה עולה על 800 ₪ ללא הסבר המניח את הדעת, מהווה תרומה/תשלום על רקע פעילותו ומעמדו.

בדיוני השומה מסר הרב רשימת שמות מוזמנים ללא פרטים שיאפשרו יצירת קשר ובדיקה ובכך מנע את האפשרות לבדוק את טענותיו בהליך השומה.

לפיכך, מטעמי הגינות ועקרון מס אמת (בקירוב), יש להכיר במכפלה של 800 ₪ מתנה של כל אורח, כאשר על דרך האומדן ולצורכי מס, יש לקבוע כי לכל אירוע הגיעו 1,200 אורחים. בהתאם, נקבע כי בחשבון הרב הופקדו כספים כמתנות אירוע פטורות ממס בסך כולל של 1,920,000 ₪ אותם יש להפחית מהכנסותיו בשנים 2008 ו-2014.

באשר להעברות כספים לעמותות,  יש להבחין בין העברות כספים לעמותות/לנזקקים שנעשו מכספי מזומן שהתקבלו מקהל המאמינים (העברה ישירה), לבין כספים שהתקבלו במזומן, בהמחאות או בהעברות לחשבון הבנק של איפרגן ומשם הועברו לעמותות.

בענייננו, כספי ההעברה הישירה, כלל לא חושבו כהכנסה של הרב והם לא מוסו.

לגבי כספים שהועברו לעמותות לגביהם הרב שימש כמעין צינור, צירף איפרגן מסמך הכולל פירוט סכומים בסך של 11.5 מיליון ₪, מועדי ההעברה ומספר קבלה. נקבע, כי בהתחשב בקשיים הראייתיים הנובעים מחלוף הזמן יש לראות בסכומים אלה כהכנסה של העמותות שהרב שימש כצינור להעברת כספי התורמים, ויש להפחית סכומים אלה מהשומות.

באשר להוצאות הטיסות בסך של 859,388 ₪, טען איפרגן כי הטיסות נועדו לגיוס כספים לקיום פעילות העמותות. בחקירתו העיד שאינו יכול לומר איזה מהנסיעות היו על חשבונו ואיזה מומנו ע"י אחרים. בהמ"ש זקף לחובת הרב את העובדה שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות. נישום המנהל פנקסים יכול לנכות מהכנסתו סכומי הוצאה בעד טיסות ושהייה בחו"ל כל עוד הוא יכול להצביע על הכנסה קונקרטית המיוחסת לכל נסיעה לחו"ל. בענייננו, קבע ביהמ"ש, לפנים משורת הדין, כי אין מקום להוסיף את שווי הטיסות והשהייה בחו"ל להכנסה.

באשר להגדלת שיעור המס בשל אי ניהול פנקסים,  טען פקיד השומה כי מדובר בהכנסות מעסק ולכן בהתאם לסעיף 191ב לפקודה היה על הרב לנהל פנקסים. היות שלא ניהלם בשנים 2003-2014 יש להוסיף לחישוב המס 10% מההכנסה החייבת לשנת המס הראשונה בה לא ניהל פנקסים, ולכל שנה שלאחר מכן בה לא ניהל פנקסים יתווסף לחישוב המס 20% מההכנסה החייבת.

נקבע, כי לאור העובדה שפקיד השומה פנה אל איפרגן רק בשנת 2009, יש להחיל את הוראות סעיף 191ב לפקודה משנת המס 2009 ואילך. 

לסיכום,  ביהמ"ש קבע כי על הרב איפרגן לשלם את מרבית השומה שהוטלה עליו ע"י פקיד השומה, בסך של כ- 30 מיליון ₪.

ללמדנו, כי רבנים מפורסמים ומפורסמים פחות, עלולים למצוא את עצמם בחבויות מס גבוהות, אשר יוטלו עליהם, גם 12 שנים לאחור. לכן, מוצע לבחון בחוות דעת מקצועית-מיסויית את היבטי המס אשר חלו או עלולים לחול בגין תקבולים כאלו, במיוחד כאשר עיקר התקבולים מיועדים לטובת הציבור, או לחלופין, לנהל פנקסי חשבונות בזמן אמת, כדי לפחות לקבל ניכוי בגין הוצאות שהוצאו לצורך קבלת התקבולים ויפה שעה אחת קודם. 

 

 

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-5768-מיסוי-חצרות-רבנים-לאור-פסה-ד-בעניין-הרב-איפרגן.aspx

© כל הזכויות שמורות