חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א -1961
רקע היסטורי, פסיקה ונקודות חשובות - בהקשר להסדרי הפיצוי ממס רכוש
מאת: גמאל חורי, רו"ח
מסלול הפיצויים בגין הנזקים העקיפים בעקבות המצב המלחמתי בצפון ,אשר נקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) התשס"ו-2006 ובתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף) (תיקון ) התשס"ו-2006 (מה שמכונה להלן- המסלול הירוק) הגם שבו נמצאים לא מעט לקונות וסימני שאלה נחשב למסלול מפושט וישים אשר ניתן לאמוד את סכומיו ברמת ודאות גבוהה יותר מזו שנקבעה במסלול הפיצויים לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף) התשל"ג -1973 (להלן – המסלול הרגיל) הן ברמת החישובים והן ברמת ההוכחות והתדיינות המשפטית .יחד עם זאת אין להתעלם מיתרונותיו של המסלול הרגיל אשר קובע את עיקרון הנזק הממשי כבסיס לחישובי הפיצויים.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים השכ"א -1961 (להלן חוק הפיצויים או החוק ) ,וכפי שנאמר בדברי הכנסת במסגרת הדיון בקריאה השנייה והשלישית ,מטרתו היא לפשט את החוקים שהיו קיימים אז המטילים מסים או תשלומי חובה אחרים על רכוש –פקודת מס הרכוש העירוני,1940 ,חוק מס הרכוש העירוני(הוראות שונות) תש"ט-1949 ,פקודת מס רכוש החקלאי,1942 וחוק הארנונה לפיצוי נזק מלחמה,תשי"א –1951 . חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה (להלן-חוק הארנונה) קבע כי הארנונה לא תוטל אלא על נכסים העלולים להינזק,היינו נכסים עסקיים ובניינים .חוק הארנונה כיסה בהתחלה נזקים ישירים בלבד אך מאוחר יותר נקבע בתיקון שהוכנס בשנת 1958 כי ניתן לקבל פיצויי גם בגין נזקים עקיפים ,אם כי זכאות זו הוגבלה לישובי ספר בלבד. הבחנה זו השתמרה עד ימנו אלה בחוק הפיצויים אשר נחשב לגלגולו של חוק הארנונה. חוק הפיצויים וכפי שנאמר ברקע חקיקתו בא לשפות מי שנפגע כתוצאה מנזק מלחמה ואיבה ואין לו כל מקור להיטיב את נזקו. תכליתו הינה להבטיח פיצוי בגין נזקים ולפזר אותם נזקים אשר אינם אישיים של הנפגע כי אם תוצאה של פעולות חבלה המכוונות נגד מדינת ישראל . מעיון בלשון החוק ,בהיסטוריה התחיקתית של החוק ומהפסיקה בתחום פיצויי מס רכוש ניתן להצביע על מס' נקודות כלהלן:
- אין מסלול רגיל ואין מסלול ירוק ככל שקשור העניין בנזק מלחמה (להלן-נזק ישיר).הטיפול הינו אחיד ללא קשר למיקום הנזק.
- .נזק ישיר אינו בהכרח כתוצאה מפגיעת אש ישירה . נזק מלחמה מוגדר בחוק כנזק אשר נגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעילות איבה אחרות נגד מדינת ישראל או עקב מלחמה ע"י צבא הגנה לישראל, יכול להגרם גם כתוצאה מפעולות איבה כמו שריפת רכב בשטחים המוחזקים (פס"ד ע"ש 71/91 פרח מדבר בעמ) ויכול שיהיה כתוצאה מפעולות מלחמה כמו בזיזת בית שננטש בעקבות הוראה כללית של כוחות הביטחון לפינוי כלל התושבים בישוב או באיזור מסויים (פס"ד רע"א שמואל מוטיוק ). יצויין גם כי נזק מירידה בערך הרכב אשר ניזוק ,מלבד עליויות התיקון יחשב אף הוא לנזק ישיר בר שיפוי (פס"ד ע"ש 20/92 אלזה ורפאל שטראוס(.
- המונח "פעולות איבה נגד ישראל" אינו מוגדר בחוק והמשמעות צריך ללמוד מההיסטוריה החקיקתית . בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי הדיבור "פעולות איבה אחרות" בא להבחין בין פעולות הצבאות הסדירים של האויב לבין פעולות חבלה ,מבלי שהדבר יאמר מפורשות. בפס"ד רע"א 6904/97 ס.ת.ו.בקעות בעמ נקבע כי לקיום מעשה איבה יש צורך בשני יסודות ,יסוד אוביקטיבי של גרימת נזק שלא כדין ויסוד נפשי סובייקטיבי המניע הנוגע למוטיבציה זאת מאחר ופעולות איבה כנגד ישראל דרושות כוונה לפגוע במדינה ובריבנותה או באנטרסים החיונים שלה. המכנה המשותף האחד הוא פגיעות ברכוש בשל הזהות הישראלית והזיקה לישראל. על כן גניבת רכבים והעברתם לשטחים המוחזקים ו\או הרשות הפלסטינית אינו בהכרח מעשה איבה.
- נזק עקיף (הפסד או אי רווח ) ניתן לשיפוי רק כשהוא מתרחש באיזור ספר (פס"ד בית הארחה עין גדי)
- תקנה 5 לתקנות אינה תקפה הגם לפני חקיקת סע' 36א לחוק (פס"ד ע"ש 1387/93אריה מורשטיין ( .
- .תקנה 7 (א) הדנה בעניין ההתרשלות הינה בחריגה מסמכות והינה בטלה כך נקבע בפס"ד פרח המדבר בעמ לעומת בפס"ד חברת מינירל בעמ אשר דן בעניין ההתרשלות מצד הניזוק ואף קבל טענות מנהל מס רכוש.
- נזק מפעולות איבה מחייב הבאת ראיות בצורה פוזיטיבית ולא מתוך אלימינציה.(פס"ד ע"ש 1077/04 יוסף קעדאן( . נדרש הוכחה ישירה או נסיבתית בדבר פעולות איבה או פעולות מלחמה ממשית כתנאי לזכאות לפי חוק הפיצויים(רע"א 6904/97 ס.ת.ו. בקעות) . ההלכה היא כי הנפגע חייב להוכיח במידת ודאות סבירה הן את נזקיו והן את שיעור הפיצויים שיהיה בו כדי לפצותו על הנזק( ע"א 355/80 נתן אניסימוב נ. מלון טירת בת שבע בעמ).
- ע"מ להיחשב ל "ניזוק " כבלשון החוק יש צורך בזיקה קניינית לנכס . " הנושא בהוצאות שיקום הנזק " בהגדרת "ניזוק " הוא מי שחייב בשיקום הנזק או שהוא שילם את הנזק ללא כל תנאי וללא כל אפשרות תביעה להחזרת הסכום ששילם (פס"ד ע"ש 5093/99 פאדל חוואלד ) . על כן חברות הביטוח הגם שהם נוטלות בעומס הוצאות הנזק לא יחשבו "לבעל" הנכס חרף סע' 62 לחוק חוזה הביטוח (תחלוף-סוברוגציה)(פס"ד ע"ש 1042/04 בנק הפועלים ואח')..
- נזק עקיף כמו אובדן רווחים הבא בעקבות נזק ישיר יכול להארך מעבר לזמן להשבת המצב לקדמותו אך הוא מוגבל בציר הזמן הקרוב למועד בו סולק גורם הסיכון וזאת בשונה מהמבחנים הרגילים של פקודת הנזיקין. מאידך הפסד הנובע מתשלומי השכר כולל סוציאליות ונלוות (אשר עוגן בתקנות משנת 1999) מוגבל אך ורק לפרק הזמן שבו ההעדרות מעבודה נבעה מהוראות כוחות הבטחון ( פסד ע"ש 780/02 טופ ליין תקשורת בעמ).
- גם חברת מו"פ זכאית לנזק עקיף של אובדן רווחים עתידיים אף שהתחשיב שונה מזה לגבי חברות ייצור ושיווק. (פס"ד ע"ש 706/03מטבוגל בעמ).
- מדידת ההפסד או אי הרווח הינה מסתמכת על חישובים תוך הפרדה בין העלויות הקבועות אשר בגינם מגיע פיצוי מאחר ואיננן ניתנות לחסכון וכל עוד שהן כאלו ,לבין עלויות משתנות אשר ניתנות לחסכון וכל עוד שהן כאילו בגינם לא מגיע פיצוי . במקביל פיצוי ניתן בגין אובדן המחזור . חובת ההוכחה והצגת החישובים הינה על הניזוק . אין צורך בהשוואה לשנים קודמת במיוחד כאשר אין מדובר בעסק עונתי ואפשר להתייחס לתקופה סמוך לפני המלחמה.
- אף שהפיצוי אינו חייב במעמ, במספר מקרים בהם ערערו הניזוקים על קביעת מנהל מס רכוש בדבר גובה הפיצוי ואשר לא כלל את סכום המעמ ,הסיר מנהל מס רכוש את התנגדותו עוד בפתיחת הדיונים.