ralc.co.il

true

הגירה של ישראלים לחו"ל וחזרה - Relocation

13.02.2007

הגירה של ישראלים לחו"ל וחזרה - Relocation

רמי אריה,עו"ד רו"ח *

ככל שישראל הפכה להיות חלק מהכפר הגלובלי הבינלאומי, הולכת וגוברת תנועת הישראלים מישראל לחו"ל, כמו גם חזרתם של היורדים מחו"ל. הישראלים יוצאים לחו"ל לצורכי חופשה ארוכה, לימודים, לפרנסה ואף בניסיון לבסס את תושבותם בחו"ל באופן קבוע.

בעקבות הרפורמה במיסוי בינלאומי שנכנסה לתוקף בשנת 2003 הרי גם תושבי ישראל המשתכרים לפרנסתם בחו"ל, חייבים במס הכנסה בישראל, כמו גם בביטוח לאומי על הכנסותיהם מחו"ל.

הרפורמה הגדירה מחדש את המושג "תושב ישראל" בכדי ללכוד ברשת המס, כל יחיד אשר "מרכז חייו" בישראל, בעקבות הלכת אריה גונן בבהמ"ש העליון מהשנה האחרונה, הרי המונח "מרכז חיים" הורחב מאד וחל גם על תושב ישראל השוהה בחו"ל גם ארבע שנים ואף יותר. עם זאת, הוסרה האבחנה והזהות הטוטלית שהייתה בעבר בין מיקום המשפחה לבין זיהוי התושבות של אחד מבעליה. כך נקבע בהלכת גונן ובהלכות דומות כי מיקום מרכז חייהם של בני הזוג והילדים אינו מעיד בהכרח על מיקום התושבות של המפרנס העיקרי של המשפחה.

עם זאת, נותרנו במבוכה לגבי המונח "מרכז חיים" כאשר מדובר בישראלי השוהה בחו"ל מספר שנים, לצורכי לימודים או פרנסה. ככל ששהייתו תוגדר כזמנית בחו"ל, ואפילו באם מרביתה של השנה הוא שוהה בחו"ל, הרי עדיין הוא ייחשב כתושב ישראל. דהיינו, כחייב במס הכנסה בישראל על כל הכנסותיו מחו"ל, כמו גם חייב בביטוח לאומי על הכנסותיו אלו.

המצב הפך להיות מורכב גם כשמדובר בעובדים שכירים בחו"ל. עובדים כאלו הנשלחים לחו"ל על ידי מעסיק ישראלי זכו בעבר להטבות והקלות מס שנבעו מכוחם של הכללים המיוחדים למיסוי הכנסותיהם של עובדים בחו"ל של מעסיקים ישראלים, ככל שהם עבדו בחו"ל ארבעה חודשים ויותר. אלא, שבעקבות הרפורמה במיסוי בישראל, נוצר מצב אבסורדי שלפיו המיסוי על עובדים בחו"ל לפי הכללים "המקלים" הוא גבוה יותר, במקרים רבים, מאשר המיסוי הרגיל. מצב זה נוצר כתוצאה מכך ששיעורי המס על יחיד בישראל ירדו משמעותית ומדרגות המס רווחו, בעוד שבכללי המיסוי על עובדים בחו"ל לא חל כל שינוי. עולה כי דווקא בחירה במסלול המיסוי הרגיל, לגבי עובדים ישראלים של מעסיקים ישראלים בחו"ל, תיתן נטו גבוה יותר לעובדים.

ישראלים המשתכרים הכנסות מחו"ל חייבים בחובת דיווח למס הכנסה ובתשלום מקדמות חצי-שנתיות על הכנסותיהם. אומנם, הם יקבלו זיכוי מס בשל המס שהם משלמים בחו"ל על הכנסותיהם, אך אין הדבר פוטר אותם מחובת הדיווח ותשלום הפרשי המס בישראל. כיום, עם התרחבות חילופי המידע הבינלאומיים בין רשויות המס במדינות העולם והמלחמה הבינלאומית בהלבנת ההון השחור, הרי יש לקחת בחשבון כי דינם של הלא מדווחים הוא להיחשף לתשלום מס ואף לדין פלילי בשל אי דיווח לרבות לפי החוק למניעת הלבנת הון בישראל. כאן תבוא לעזרנו האפשרות שעדיין ניתנת למדווחים בדרך של " גילוי מרצון " על הכנסותיהם שלא דווחו למס הכנסה בישראל רטרואקטיבית משנת 2003. " גילוי מרצון " בתאום עם רשות המיסים בישראל מומלץ מאד לאלו שטרם עמדו על חובתם לדווח כחוק בישראל על הכנסותיהם מחו"ל, ברוב במקרים בשל חוסר ידיעת הדין החדש משנת 2003. במיוחד הדברים אמורים בהכנסות מעסקים או הכנסות פסיביות מנדל"ן או משוק ההון מחו"ל.

הדרך היחידה להימנע מתשלום מס הכנסה על הכנסות מחו"ל, היא להפסיק להיות "תושב ישראל". אין מניעה להמשיך להחזיק באזרחות ישראלית, אך חובה לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה להוכחת ההגירה מישראל. במיוחד, שני מבחני העל: המבחן הסובייקטיבי והמבחן האובייקטיבי עובדתי. הקושי הוא כי רשימת מבחני המשנה לעניין התושבות טרם גובשה די צרכה, והיא מורכבת משורת מבחנים שעלו במקרים אלו ואחרים בפסיקה, כל מקרה לגופו.

ככל שאכן מדובר בהגירה מישראל יש לקחת בחשבון את מס היציאה שיש לשלם, על הנכסים הקיימים במועד ההגירה לרשות המיסים בישראל. מס יציאה זה עדיין לוט בערפל בשל היעדרן של תקנות לעניין זה. כמו כן, חשוב לקחת בחשבון כי הגירה מישראל שוללת את מלוא הזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זכויות אלו ניתנות לתושבי ישראל בלבד. יורדים רבים מישראל ממשיכים לשלם לביטוח לאומי במשך שנים רבות של מגורים בחו"ל, בלי לדעת כי תשלום זה לא יזכה אותם בכל קצבה או טיפול רפואי בעת צרה.

אין לשכוח כי ברפורמה במיסוי בינלאומי ניתן עידוד מוחשי לחוזרים לישראל. עידוד במס זה שניתן בעבר בעיקר לעולים חדשים שעלו לראשונה לישראל, ניתן כיום גם לישראלים החוזרים לישראל לאחר שהפסיקו להיות תושבי ישראל במשך שלוש שנים לפחות. העידוד מקבל ביטוי בהקלות מס משמעותיות ובכללם פטורים מוחלטים ממס הכנסה בישראל למשך תקופות של ארבע, חמש ועד עשר שנים מיום החזרה בישראל. כדאי לשים לב, כי הפטורים האלו יינתנו רק לגבי נכסים שנרכשו בחו"ל טרם החזרה לישראל. מכאן כי כל שינוי בנכסים בחו"ל שייעשה לאחר החזרה לישראל ישלול את הפטורים ממס. אשר על כן, חשוב לערוך את תכנוני מצבת הנכסים וההכנסות מחו"ל טרם השיבה לישראל.

לסיכום, דומה כי ישראלים רבים המשתכרים בחו"ל, מהגרים מישראל או חוזרים אליה, אינם מודעים לחובתם החדשה בתוקף משנת 2003 לדווח ולשלם מס הכנסה כמו גם ביטוח לאומי על הכנסותיהם מחו"ל, לפחות כל עוד הם ממשיכים להיחשב כתושבי ישראל. הקושי מורכב אף יותר בעובדים ישראלים הנשלחים לחו"ל לתקופות קצובות. להחלטה באם להגר מישראל אם לאו, יש חשיבות לא רק לעניין החבות המס הכנסה אלא גם לגבי הזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק בריאות ממלכתי. הדברים עוד מסובכים יותר כשההכנסה נובעת ממדינות שיש לישראל איתם אמנות למניעת כפל מס או אמנות לביטוח סוציאלי הדדי, בכל אמנה כזו, ההוראות שלה. נסכם בעצה טובה: כדאי לבדוק בדחיפות האפשרית את מעמדכם וחובתכם לצורכי מס הכנסה וביטוח לאומי לפי הדין החדש, בשל הכנסות בחו"ל, לפני שרשויות המס יעשו זאת בעבורכם.

*רמי אריה, עו"ד רו"ח, מומחה לדיני מס, אתר מיסים ועסקים www.ralc.co.il .

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-886-הגירה-של-ישראלים-לחו-ל-וחזרה-Relocation.aspx

© ëì äæëåéåú ùîåøåú