• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומי"תושבות" והיבטים בינלאומייםנטל ההוכחה מוטל על המבקש לא להיות תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי

נטל ההוכחה מוטל על המבקש: לא להיות "תושב ישראל" לעניין ביטוח לאומי

18.08.2007

נטל ההוכחה על המבקש לשלול היותו "תושב ישראל" לעניין ביטוח לאומי

תקציר פסק דין/ רמי אריה עו"ד רו"ח

שהייה בישראל ויציאה לחו"ל לתקופה קצרה וחזרה לישראל, מותירה את היוצא "תושב ישראל" כהגדרת מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, אפילו באם היוצא טוען שנשאר בישראל לצורך לימודיים זמניים בלבד ולמרות שיש לו אזרחות זרה, כך קובע בית הדין האזורי לעבודה בת"א בפסק דין מיום 19.6.07, בתיק בל 4345/05 ולדינגר נ' בטוח לאומי, כדלקמן:

1. התובע, ולדינגר, נולד בארה"ב, עלה ארצה וקיבל אזרחות ישראלית מ- 13.4.81, כשבמקביל לא ויתר על אזרחות ארה"ב.

2. עם תום שירותו הצבאי יצא התובע את הארץ מ- 11.12.99 ועד 21.1.02 (להלן: "תקופת היעדרות"), ושוב חזר ארצה לשנתיים לצורך לימודים (להלן: "תקופת הלימודים").

3. רק בסיום הלימודים בחודש מרץ 2004, הצהיר התובע למוסד לביטוח לאומי, כי הוא עוזב למספר שנים בלתי מוגבל, ויש לראות בו כתושב חוץ החל מ- 11.12.99 ולהשיב לו כספי ביטוח ששילם מתקופה זו.

4. המוסד לביטוח לאומי קבע כי התובע אינו תושב ישראל רק מיום 24.3.04, וסירב להשיב את תשלומי הביטוח החל מ- 11.12.99.

5. לטענת התובע הוא יצא את הארץ לאחר סיום שירותו הצבאי בכוונה מוצהרת לשהות בארה"ב באופן קבוע, ומאז שילם התובע מסים, ביטוח בריאות ממלכתי וביטוח פנסיה בארה"ב בשל עבודה בארצות הברית, ולמעשה העביר את מרכז חייו לארצות הברית. בנוסף טען כי רק מאחר ומענק השחרור מצה"ל היה מותנה בלימודים בארץ, בא התובע ארצה לתקופת לימודים קצרה של שנתיים.

6. המוסד לביטוח לאומי טען, כי התובע חייב על פי חוק הביטוח הלאומי, בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות כתושב ישראל גם בתקופת ההיעדרות, במיוחד כאשר בשנתיים מתוכה הוא שהה בישראל לצורך לימודים.

7. הנתבע טען כי אין דומה מצב של אדם שיצא לחו"ל והגיש בקשה לקבל אזרחות זרה או שכבר קיבל אזרחות זרה כחלק מתהליך העתקת מרכז חייו, למצב של אזרח ישראלי שבנוסף לה הוא בעל אזרחות זרה מלידה, שכן במקרה השני משקלו של נימוק זה נמוך יחסית לנימוקים אחרים.

8. בה"ד קובע כי לצורך מבחן מרכז החיים יש לתת משקל נמוך יחסית לעובדת היותו של אזרח ישראלי גם בעל אזרחות זרה מלידה. כן נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטלת על הטוען למעמד כ"תושב ישראל" או כ"תושב חוץ".

9. עוד קובע בהי"ד לעבודה כי היות ובחוק הביטוח הלאומי לא נקבעו כללים לצורך הגדרת המושג "תושב ישראל", יש להתבסס על פסקי דין שנתנו במהלך השנים, אשר קבעו שלוש קטגוריות עיקריות:

9.1 היכן מצוי מרכז החיים של אותו אדם

9.2 מה הייתה הצהרת הכוונות שלו

9.3 מה הביטוי החיצוני שניתן לאותן הכוונות

10. היות ולא הובאה בפני ביה"ד כל ראיה על עזיבת מרכז החיים בארץ לטובת בניית מרכז חיים בארצות הברית – התביעה נדחתה.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני