תשלום בונוס לחייל שהשתחרר
ב.ד', ס', מ' ושות', רואי חשבון
חייל שהועסק בענף ספורט בעת שירותו קיבל שכר של 3,800 ₪ לחודש.
כעת לאחר השחרור אמור החייל לקבל בונוס, כפי שסוכם מראש בחוזה העסקתו, בסך של 200,000 ₪.
מה דין הבונוס לעניין החבות בביטוח לאומי ועניין החבות בביטוח בריאות ?
עו"ד רו"ח רמי אריה משיב
המדובר בסוגיה מורכבת מנדבכים שונים, ונענה עליה אחת לאחת, כדלקמן:
מעמדו של ספורטאי לעניין ביטוח לאומי
בהתאם לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972, ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה, יוגדר כעובד שכיר לעניין חוק הביטוח הלאומי, ובלבד שנערך בין האגודה לבין הספורטאי, הסכם העסקה בכתב שנערך מראש.
על כן, על פי נתוני השאלה עולה, כי הספורטאי בו אנו עסקינן מוגדר כעובד שכיר לעניין חוק הביטוח הלאומי.
מעמדו של בונוס חד פעמי המשולם לעובד שכיר
בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995 (להלן – התקנות), נקבעו הוראות לעניין תשלום חד פעמי לעובד שכיר. הוראות אלו מאפשרות שתי חלופות לעניין זה, כדלהלן:
- חלופה ראשונה – הגדרת ה"בונוס" כ- "תשלום נוסף" כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות. "תשלום נוסף" מוגדר שם כ- "שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים".
סעיף 5 לתקנות קובע כי אם שיעורו של התשלום הנוסף הנו 25% ויותר מהשכר החודשי הרגיל של עובד, יש לחלקו לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים שקדמו לו...
בנתונים שלפנינו עולה התשלום הנוסף על 25% מהשכר הרגיל שהינו בסך 3,800 ₪ בלבד ועל כן יש לפרוס אותו לשנים עשר החודשים המסתיימים בחודש שבו ישולם הבונוס. לעניין זה יחולו תקרות ההכנסה החייבת ושיעורי הביטוח הלאומי הרלבנטיים שהיו בתוקף בכל חודש וחודש שבתקופת הפריסה.
- חלופה שנייה – הגדרת ה"בונוס" כ- "
הפרשי שכר". אלו מועטו במפורש מהגדרת "תשלום נוסף" בתקנות. סעיף 4 לתקנות קובע כי "הפרשים ייראו כשכרו הרגיל של העובד, בעד החודשים שבעדם שולמו".
בנתונים שלפנינו ניתן לכאורה לראות את התשלום החריג כתשלום חד פעמי של הפרשי שכר, שהיו אמורים להשתלם חודש בחודשו, אלא, שבשל אילוצי הוראות הצבא, נדחה תשלומם למועד שלאחר השחרור מצה"ל.
במקרה כזה, יש לפרוס את הבונוס לכל תקופת העסקתו של אותו ספורטאי באגודה (התקופה אליה הבונוס מתייחס). ואז להחיל על כל אחד מחלקי הפריסה את מדרגות ההכנסה החייבת בביטוח לאומי ואת שיעורי הביטוח הלאומי שחלו בכל אחד ואחד מחודשי הפריסה.
שתי האפשרויות לעיל ניתנות ליישום במקרה שבנדון וניתן למצוא נימוקי תמיכה לכל אחת מהן. ייתכן וכדאי למעסיק לבחור את האפשרות הנוחה יותר מבחינתו ומבחינת העובד, מבחינת סך החבות שתחול לאחר ההתחשבות במדרגות הביטוח הלאומי ושיעורי הביטוח הלאומי בתקופות הרלבנטיות ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום. הבחירה ראוי שתיקח בחשבון את נימוקי התמיכה הרלבנטיים לאפשרות שנבחרה.
חייל פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות
סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד – 1994, קובע כי חייל בשרות חובה פטור מתחולת חוק זה, בעת שירותו בשירות החובה. יצוין, כי גם חייל בשרות קבע פטור חלקית מחבות דמי ביטוח בריאות לפי הוראות תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם), התשנ"ה – 1995.
גם כאן בהמשך לאמור לעיל, כדאי להביא הוראה זו בחשבון בבחירת מי מהאפשרויות שניתנו בסעיף 2 לעיל.
לסיכום, התקנות העוסקות בפריסת תשלום נוסף ובפריסת הפרשי שכר, כאמור לעיל, מאפשרות כאשר מדובר בתשלום "הפרשי שכר" פריסת התשלום על פני החודשים אליהם מתייחסים הפרשי השכר, וכאשר מדובר ב"תשלום נוסף" כהגדרתו בתקנות, בפריסת התשלום על פני שנים עשר חודשים המסתיימים בחודש שבו משולם התשלום. האבחנה בין "הפרשי שכר" לבין "תשלום נוסף" אינה מובנת מאליה בכל מקרה וניתנת לפרשנות שונה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.