תחילתה וסיומה של תקופת ההתיישנות לתיקון דיווח עסקה במקרקעין
תקציר פסק דין/ רמי אריה עו"ד רו"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כועדת ערר מס שבח מקרקעין, דחה ביום 18.9.2007 את העררים בתיק סטרינסקי הלל נ. מס שבח ת"א ופקיד שומה למפעלים גדולים, וקבע בין השאר מסמרות בנוגע למועד תחילתה ומועד סיומה של התקופה שבה ניתן להגיש דיווח מתקן למנהל מיסוי מקרקעין בשל עסקה במקרקעין, כדלקמן:
1. המשיב, רשות המסים, דחתה את בקשתו של העורר, סטרינסקי הלל (להלן: "הלל") לתקן שלוש שומות לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק"). מכאן שלושת העררים להלן שאוחדו לדיון אחד.
ערר ראשון בתיק וע 1342/05
2. ביום 2.7.1998 נחתם הסכם בין דניתם בע"מ (להלן: "דניתם") והלל לבין חברת דולינגר בע"מ (להלן: "דולינגר") לפיו הוקצו לדולינגר 1,800,000 מניות חדשות בדניתם.
3. בטרם חתימת ההסכם לדניתם שליטה מלאה באיגוד מקרקעין, חברת דניתם אחזקות (1982) בע"מ (להלן: "דניתם אחזקות").
4. ביום 22.12.1998 ערכו דניתם ודולינגר שומה עצמית של מס שבח ומס רכישה וביום 20.1.1999 קבע המשיב שומה סופית. המשיב ראה בהלל כעושה פעולה באיגוד החייב במס שבח. על שומה זו הוגשה השגה.
5. ביום 17.3.2005 ניתן פסק דין המחייב את הלל בתשלום מס שבח.
ערר שני בתיק וע 1340/05
6. ביום 21.1.2001 נחתם הסכם בין הלל לבין חברה לבנין והשקעות א.ד. בע"מ (להלן: "קונטיננטל") למכירת 2,275,000 מניות בחברת דניתם, המהוות 45.5% מההון המוצע והנפרע של דניתם.
7. ביום 20.2.2001 דיווחו הצדדים למס שבח על ההסכם. והעריכו הצדדים לצורך השומה את שווי המניות בסך 2,250,000 ₪.
8. ביום 5.7.2001 הוציא המשיב להלל שומה זמנית, עליה השיג העורר והשגתו נדחתה. בשומה סופית מיום 22.7.2002 קבע המשיב את שווי המניות בסך 4,226,040 ₪ .
9. על החלטתו של המשיב הוגש ערר אשר נדחה ע"י ועדת הערר.
ערר שלישי בתיק וע 1341/05
10. ביום 8.10.2004 מכר הלל 125,000 ממניותיו בחברת דניתם לקוננטיננטל.
11. ביום 7.4.2005 הוציא המשיב שומה סופית. מכאן הערר.
הבקשה לתיקון על פי סעיף 85 לחוק
12. ביום 26.6.2005 פנה הלל בבקשה לתקן את השומות בכדי לקזז את הפסדיה של דניתם מהשבח, שנצמח מהעסקות.
13. הלל צירף מסמך "הצעה להסכם פשרה" (להלן: "המסמך") שנשלח אל פקיד השומה למפעלים גדולים ת"א מיום 11.1.2001 חתום ע"י דניתם ועל ידי אורנה בכר, רו"ח, רכזת חוליה 6 פשמ"ג אלא שזו האחרונה היתה בכתב יד וללא ציון תאריך.
14. ביום 9.8.2005 דחה המשיב את בקשת הלל ומכאן הערר שלפנינו.
15. נזכיר כי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי ניתן לתקן דיווח לפי החוק, בתוך ארבע שנים מיום שנעשתה השומה בשל העסקה (להלן: "תקופת ההתיישנות").
הוכרע לעניין המועד הקובע לתחילת תקופת ההתיישנות
16. הגדרת המועד בחוק לפי סעיף 85 הינה ברורה ואין צורך בדברי פרשנות להבנתה. החוק העניק למנהל שיקול דעת לתקן שומה שנעשתה לפי הסעיפים 78, 79 ו- 82, תוך ארבע שנים מיום שנעשתה.
17. במקרה דנן, הלל הגיש את בקשתו לתיקון השומה באיחור של כ- 6 שנים. השומה הסופית ניתנה ביום 20.1.99 והבקשה לתיקון הוגשה ביום 26.6.05.
18. הליכי הערר בועדת הערר, אינם עוצרים או מקפיאים את תקופת ההתיישנות. ולכן, המועד הקובע לתחילת מרוץ תקופת ההתיישנות לתיקון הדיווח הוא מועד הוצאת השומה הסופית ולא מועד קבלת פסד הדין בועדת הערר לגבי שומה זו.
הוכרע לעניין המועד הקובע לסיום תקופת ההתיישנות
19. בנוגע להארכת המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק נקבע כי סמכותו של המנהל על פי סעיף 107 לחוק להאריך כל מועד שנקבע בחוק. יש לפרש את סעיף 107 פרשנות מרחיבה (ראו וע 1012/05 כספי רות נ' מס שבח נתניה, ע"א 1613/92 אביגדור זיו נגד מנהל מס שבח י-ם). יש לבחון כל מקרה לגופו.
20. אולם, במקרה דנן, מוצדקת עמדת מנהל מס השבח שלא לתת ארכה לתיקון תקופת ההתיישנות היות ודין טענת זכות קיזוז ההפסדים שנוצרו לחברה, מכוח סעיף 48(ב)(א)(1) לחוק בשל הסכם הפשרה, להדחות היות והסכם הפשרה קשור לדניתם ולא להלל.
21. בנסיבות דנן, סירובו של פקיד השומה לחתום על אישור ההפסדים לקיזוז מהשבח שנוצר בעסקה, אינו מחזק את עמדת העורר ואינו מפחית מהחובה המוטלת עליו להמציא למשיב אישור כנדרש בחוק כדי לזכות בהשבה או קיזוז.
22. נפסק, הוחלט לדחות את הערר ולחייב את הלל בהוצאות.