• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי פליליעבירות מס הכנסהזיכוי רואה חשבון מעברות מס של לקוחו

זיכוי רואה חשבון מעברות מס של לקוחו

12.07.2009

זיכוי רואה חשבון מעברות מס של לקוחו

רמי אריה עו"ד ורו"ח

ביום 28.6.09 זיכה בית משפט השלום בתל-אביב יפו את רואה החשבון רונן ספוז'ניקוב מאשמה לפיה עבר עבירות מס יחד עם לקוחו בתיק פ 2213/08 -מדינת ישראל נ' רו"ח ספוז'ניקוב רונן,כדלקמן:

1. רואה החשבון טיפל בענייניו של לזרוביץ. ללזרוביץ ולרואה החשבון יוחסו עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח ושימוש בתחבולה בכוונה להתחמק ממס.

2. לאחר שללזרוביץ נערכה עסקת טיעון שבה נקבע לו עונש מינימאלי בגין עברות המס שיוחסו לו, הורה בהמ"ש על התאמת העברות המיוחסות לרואה חשבון כך שלא יהיו ברמה העולה על העברות שיוחסו ללזרוביץ בעסקת הטיעון. אולם, המדינה עמדה על שלה כי אחריותו של רואה החשבון כמייצג היא גבוהה יותר מאשר של הלקוח בהיותו בעל הידע המקצועי הרלבנטי.

3. לטענת המדינה , במהלך שנת 2000, החליטה חברת סינון בבעלותו של לזרוביץ', על פירוקה. בעקבות הפירוק היה על לזרוביץ' לשלם מס רווח הון בפירוק בסך של 10% מיתרת הרווח של שנת 2000, אך זה התחמק מתשלום המס. בכתב האישום נטען כי אותה התחמקות נעשתה לכאורה בעצתו והדרכתו של רואה החשבון. בנוסף, נטען כי מהעדר חתימתו של רואה החשבון על טפסי הדו"חות עצמם ניתן ללמוד על כוונת הסתרה.

4. במישור האזרחי , פקיד השומה ראה את יתרת הרווח שהועברה ללזרוביץ' כדיבידנד שחולק לו, החב במס בשיעור של 25%. לעומתו, לשיטת הפרקליטות, מדובר דווקא ברווח הון בפירוק, שבתקופה הרלבנטית לכתב האישום זכה להטבת מס וחב רק בשיעור של 10% מס. בהסכם שומה שנערך בין פקיד השומה ללזרוביץ', חויב לזרוביץ' בגין קבלת הכנסה מדיבידנד בשיעור מס מעורב של 10% ו 25%.

5. בהמ"ש שבו ישב בדין כב' השופט ד. מור, קבע כי מצב זה, בו הרשות מדברת בשני קולות שונים ומציגה לנישום מצג אחד בדיונים עם פקיד השומה האזרחי, ומצג שני במישור הפלילי, אינו ראוי.

6. רואה החשבון כפר במיוחס לו . לגרסתו, במהלך שנת 2000, ביקש לזרוביץ', משיקולים כלכליים ועקב בעיות בריאות שהיו לו, לצמצם את פעילותו למסגרת חברה אחת בלבד, ומכאן עצתו ללזרוביץ' לפרק דווקא את חברת סינון, שם מצויה יתרת רווח גדולה יותר, וליהנות במשיכת הכסף מהטבת מס רווח הון בפירוק, שהינו בשיעור של 10% בלבד. תכנון מס לגיטימי לכל הדעות.

  1. רואה החשבון הבין מלזרוביץ' שהוא מקבל את הצעתו ואכן הוא מתעתד לפתוח בהליכים לפירוק חברת סינון. הוא שיקף את הכוונה בדבר הפירוק המתוכנן, בביאורים לדו"ח חברת סינון לשנת 2000. זאת ועוד, הנאשם אף פעל להעברת המלאי העסקי והרכוש הקבוע מחברת סינון לחברת בניו, והודעה על הפסקת פעילותה של החברה נשלחה לרשויות המס.
  2. זאת ועוד, טען רואה החשבון, כי לאחר שהבין כי לא נעשה דבר לפירוק חברת סינון, מיהר להמליץ ללזרוביץ' לפנות לעו"ד על מנת ליזום את הליכי פירוק החברה כך שיתייתר הצורך לשלם האגרות לרשם החברות. אולם, לזרוביץ' אמר לו שהוא מעוניין לדחות את תשלום המס ואינו ממהר לפרק את החברה. משכך, לא היה מקום לדווח למס הכנסה על דיבידנד מפירוק שטרם בא לעולם.

9. התייחסות מעניינת ניתנה בפסק הדין לגבי השאלה האם חייב מייצג לחתום בפועל על טפסי הדיווח של לקוחותיו כ-"מסייע" להכנת הדו"ח ואם לא חתם – האם יש בכך עברה לפי סעיף 143 לפקודה או לפחות סיוע לעברת דיווח לא נכון.

10. בהמ"ש מקבל את עדותו של רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי חשבון בישראל , כי קיים נוהג, לפיו נוהגים מרבית משרדי רואי החשבון, לצרף מכתב לוואי עם לוגו המשרד שערך הדו"חות למס הכנסה, במקום לחתום על טפסי הדו"חות עצמם. בעקבות עדותו של רו"ח מנירב, נדחתה הטענה כי יש ללמוד על "כוונת הסתרה" מהעדר חתימתו של רו"ח ספוזניקוב.

11. בהמ"ש קובע עוד, כי עצם משיכת הכספים על חשבון דיבידנד הפירוק אינו מהווה ראיה לפירוק בפועל. שהרי כבר נקבע ב ע"א 1240/00 פקיד שומה ת"א 1 נ' סיון , כי פירוק לצורך סעיף 93 לפקודת מס הכנסה, מתחיל רק עם החלטת הפירוק בפועל לפי דיני החברות.

12. לדידו של כב' השופט מור, לא הוכחה במקרה דנן כל רשלנות או סטייה מרמת המיומנות הנדרשת מרואה חשבון סביר לפי סע' 217 לפקודה . למעשה, פעל רואה החשבון בשקיפות ראויה ומלאה מול הרשויות לכל אורך הדרך: משהזדרז לבאר את כוונת לזרוביץ' לפרק החברה כבר בדו"ח לשנת 2000. עוד כשהבין מלזרוביץ' שהוא מתעתד לפרק החברה בעתיד הקרוב. משציין את מלוא יתרת הרווח בדו"ח החברה לשנת 2000 ואת משיכת חלק מהסכום ע"י לזרוביץ' כיתרת חוב של בעל המניות.

13. בהמ"ש אף פוטר את רואה החשבון מעברת השמטת הכנסה בשל ריבית רעיונית , היות ומדובר בריבית בשיעור זניח של 1% ואפשר לראות בהשמטה שכזו, טעות בתום לב שיש לה "צידוק סביר".

14. לא לגופו של עניין, אך לא פחות חשוב מציין בהמ"ש בפסק דינו, כי אין לתת משקל לעדותו של רואה החשבון במהלך חקירתו על עברות המס. זאת מכיוון והחוקרים הטעו את רואה החשבון לחשוב כי לזרוביץ אכן כבר ביצע את הפירוק למעשה לפי דיני החברות על אף שלא היה פירוק כזה בפועל. בהמ"ש קובע כי חקירתו של רואה החשבון נעשתה באופן מגמתי תוך הפעלת לחץ לא הוגן על רואה החשבון. מה שמדגיש את ההמלצה להיוועץ עם עורך דין ולוודא את כל העובדות טרם מסירת עדות במהלך חקירה.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • פרג  (14/07/2009 10:04)
    הגיע הזמן כי קבלת החלטה לזמן לחקירה רואה חשבון תתקבל ע"י בעל תפקיד בדרג גבוהה (נציב או סגן נציב...) ושלא תהיה סמכות כזו בידי משרדי פ"ש לחקירות.
הקש קוד אימות