• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

השקעות הון, וקרנות סיכון

31.03.2004

שיעור מס' 1

השקעות:

· תקן 1

· גל"ד 44 – ני"ע

· גל"ד 57 – מאוחד

· גל"ד 68 – אקוויטי

· 25 IAS(גל"ד 44)

· 39 IAS+ 32 IAS– מכשירים פיננסים

· 40 IAS– השקעות ונכסים מניבים

תקן 1 – הון קרנות סיכון

ב- 5/98 פרסם המוסד לתקינה חשבונאית את תקן 1 בדבר החזקות של קרנות הון סיכון. היקפן של השקעות הון סיכון באמצעות קרנות הון סיכון גדל משמעותית בשנים האחרונות ובשל אופיין המיוחד התעורר הצורך בקביעת הטיפול החשבונאי ההולם בהחזקות אלו.

הטיפול בהחזקות קרן הון סיכון המקנות השפעה מהותית או שליטה יוצג במפורש בתחולתו של גל"ד 68 ולפיכך תקן זה הינו משלים לגל"ד זה.

בנוסף תקן זה מחליף את גל"ד 44 בכל הנוגע להשקעות הון סיכון סחירות.

תאור הבעיה –

במקרים של החזקות קרן הון סיכון בשיעורים המקנים השפעה מהותית או שליטה, כללי החשבונאות מחייבים את יישומה של שיטת השווי המאזני. יישום שיטת השווי המאזני במקרה של קרנות הון סיכון לא תשקף נכונה את המציאות העסקית, שכן עלויות המו"פ של המוחזקות יגררו שחיקה משמעותית של הערך הפינקסני, למרות שערכו הכלכלי לא פוחת ואף עולה.

דוגמא:

קרן הון סיכון השקיעה 10,000 בחברה א' שהיא חברת מו"פ.

שנה א': הפסד 6,000

שנה ב': הפסד 6,000

ברכישה 10,000

בסוף שנה 1 4,000

בסוף שנה 2 --

לא יוצרים מוניטין שלילי ולכן אם נשארת השקעה בסך 4,000 ויש הפסד של 6,000 אזי יש למחוק את ההשקעה עד לאפס.

טיפול חשבונאי אפשרי

קיימות שתי חלופות לשיטת השווי המאזני:

1. שיטת העלות.

2. שיטת השווי הנאות.

יתרונה של שיטת העלות הוא היותה אובייקטיבית בעוד שחסרונה העיקרי הוא בכך שאינה משקפת את השינויים בערך ההשקעה.

יתרונה של שיטת השווי הנאות הוא בכך שהיא מספקת למשתמשים בדו"חות מידע העוזר להם להעריך באופן שוטף את ההתפתחות הכלכלית של העסק ואת ביצועיו.

השקעת הון סיכון– השקעה בתאגיד המקיים את שני התנאים הבאים:

1. תנאי איכותי – עיקר עיסוקו מו"פ של מוצרים או תהליכים חדשניים ועתירי ידע, שהסיכון וההשקעה בהם גבוה מהמקובל בהשקעות עסקיות.

2. תנאי כמותי – לפחות 90% ממימון התאגיד מקורו בהון בעלים, בתמיכה של רשויות המדינה או במענקי מחקר. לצורך יישומו של מבחן זה מימון התאגיד לא יכלול אשראי ספקים לזמן קצר ואילו הון הבעלים יכלול גם הלוואות בעלים ואשראי לערבות הבעלים.

הערה: סטייה זמנית מהתנאים הכמותיים לא תיחשב כאי עמידה בהם. סטייה נחשבת לזמנית אם לא הייתה קיימת במרבית הימים שבתקופת הדיווח ואינה צפויה להתקיים במרבית הימים שבתקופת הדיווח הבאה.

קרן הון סיכון– תאגיד המשקיע בהשקעות הון סיכון ומתקיימים בו כל התנאים הבאים:

1. מדיניות התאגיד היא לממש את ההשקעות עם הבשלתן.

2. מדיניות התאגיד לפזר את החזקותיו בהשקעות הון סיכון במטרה להקטין את סיכונו הכולל.

3. מדיניות התאגיד שלא לשלוט בהשקעות הון סיכון.

4. לפחות 80% מעלות המקורית של נכסיו ביום המאזן הן השקעות שהיו בעת ביצוען השקעות הון סיכון ואשר ביום המאזן אין לתאגיד שליטה בהן.
אם לתאגיד החזקות המקנות לו שליטה בתאגידים אחרים יערך מניין הנכסים על פי המאזן המאוחד.

במניין הנכסים לצורך מבחן זה לא יכללו: מזומנים, פיקדונות לזמן קצר, השקעות שוטפות בני"ע סחירים ורכוש קבוע לשימושה העצמי של הקרן.

השקעה של קרן הון סיכון בקרן הון סיכון אחרת תיחשב לצורך יישום המבחן כהשקעת הון סיכון.

הטיפול החשבונאי

1. החזקותיהן של קרן הון סיכון שהיו בעת ביצוען השקעות הון סיכון ואשר ביום המאזן אין לה שליטה בהן, תוצגנה לפי עלות. אם השווי הנאות של השקעה כזו ירד מתחת לערך הפנקסני של ההשקעה יש ליצור הפרשה מתאימה בגובה ירידת הערך (שתיזקף לרווה"פ). כאשר חלה עלייה בשווי הנאות לאחר שנוצרה הפרשה לירידת ערך בתקופות קודמות, ניתן להחזיר את הערך הפנקסני עד לערך הפנקסני המקורי.

2. תאגיד שאינו מקיים עוד את הקריטריונים לקרן הון סיכון יפסיק לפעול על פי תקן זה ויציג השקעותיו על פי הכללים החלים על כל תאגיד אחר. במקרים אלו במעבר להצגה על פי האמור להצגה בשיטת השווי המאזני או על פי שווי שוק תחשב היתרה נטו של ההשקעה במועד המעבר כעלות ההשקעה לאותו מועד.

מועד המעבר יהיה המועד שבו לראשונה פסקו להתקיים התנאים הנדרשים להגדרת התאגיד כקרן הון סיכון.

3. השקעות הון סיכון אשר לקרן שליטה בהן הוצאו ממסגרת הטיפול החשבונאי שנקבע בתקן זה. מטרת התקן למנוע מצבים בהם לתאגיד המשקיע במו"פ דרך חברות בנות ייכנס למסגרת התקן וימנע מרישום הוצאות שוטפות. עם זאת, שליטה זמנית בהשקעת הון סיכון לא תערער את מעמדה של השקעת הון הסיכון ככזו בספרי הקרן מאחר וקרנות הון סיכון, על אף מדיניות פיזור ההשקעות, עשויות למצוא את עצמן בייחוד בתחילת דרכן בפיזור השקעות מצומצם ובאחזקות בשיעורי בעלות גבוהים עד כדי שליטה.

התקן מנסה למנוע את המצב הבא –

תאגיד א' ותאגיד ב' – שניהם משקיעים במו"פ

אצל תאגיד א' כל העלויות נרשמות ברווה"פ ולעומתו תאגיד ב' מקים חברות בנות שבאמצעותן משקיע במו"פ. השליטה של תאגיד ב' בחברות הבנות מבטלת את היותן קרנות הון סיכון.

אחזקות של תאגידים בקרן הון סיכון

תאגיד שהחזקתו בקרן הון סיכון מחייבת דיווח לפי שיטת השווי המאזני יציג את השקעתו בקרן על פי חלקו ושוויה המאזני של הקרן על בסיס דו"חותיה הכספיים ללא ביצוע התאמות.

אם נדרשת עריכת דוחות כספיים מאוחדים, יציג התאגיד את נכסיה של הקרן במאזן המאוחד על פי דו"חותיה הכספיים ללא ביצוע התאמות.

גילוי –

בביאורים לדו"חות הכספיים של קרן הון סיכון יש לכלול, בין היתר, את הנתונים הבאים:

1. פירוט ההשקעות ותיאורן.

2. פירוט יתרות ההשקעות בציון הפרשה לירידת ערך.

3. מידע בדבר השווי הנאות של ההשקעות כאשר הוא שונה מהותית מהיתרה בספרים, לרבות כללי הערכת השקעות.

4. עסקאות מהותיות שנעשו בזכויות הבעלות של השקעות הון סיכון התקשרויות לביצוע השקעות נוספות בעתיד.

תחולה והוראות מעבר-

התקן יחול על דו"חות כספיים הנערכים לתקופות המסתיימות במועדים שלאחר פרסומו (מאי 1998). המעבר לטיפול חשבונאי לפי תקן זה ייעשה בדרך של השפעה מצטברת לתחילת שנה או בדרך של הצגה מחדש.

עקרי הטיפול החשבונאי הננקט בארה"ב –

השקעות של קרנות הון סיכון מטופלות בארה"ב על פי שיטת השווי הנאות. כלל דיווח זה אינו מעוגן בתקן ספציפי אלא במדריך של לשכת רו"ח בארה"ב וישנם גם כללי בורסה.

כאשר ההשקעה סחירה, שווי השוק יהווה את השווי הנאות וזאת כל עוד הוא משקף באופן מהימן את שווי המימוש.

כאשר ההשקעה בלתי סחירה, שווי השוק ייקבע על סמך הערכות דירקטוריון, הערכות שווי, מומחים וכו'.

על הדירקטוריון לכלול בדוחות הכספיים ביאור שיסביר את שיטות הערכת השווי בהן השתמשה החברה בהערכת ההשקעות.

למרות יישום שיטת השווי הנאות ניתן בארה"ב להעריך את שווי ההשקעות לפי שיטת העלות כל עוד אין התפתחויות משמעותיות המשפיעות על שווי ההשקעה.

בכל מקרה אם מיישמים את שיטת העלות יש לתת גילוי לשווי הנאות.

מתוך דף הדוגמאות –

א' – הגדרת השקעת הון סיכון

הכלל האיכותי להשקעת הון סיכון מתקיים – כל החברות עוסקות במו"פ

מבחינת התנאי הכמותי:

שנת 1999 –

· חברה א': 90% > 1,000 (סה"כ התחייבויות) / 500 (הון עצמי) ולכן אינה השקעת הון סיכון נכון לשנת 1999.

· חברה ב': 90% = 1,000 / 900 (מענק, הלוואות בעלים והון עצמי) ולכן תחשב להשקעת הון סיכון בשנת 1999.

· חברה ג': 90% < (150 – 1,000) / 800 ולכן תחשב להשקעת הון סיכון בשנת 1999.

אשראי ספקים לז"ק

שנת 2000 –

· חברה א': 90% > 1,000 / 700 ולכן אינה השקעת קרן הון סיכון

נתון נוסף א' – 200 + 500

· חברה ב': 90% > 1,000 / 700 ולכן אינה השקעת קרן הון סיכון (ניתן היה לציין כי מדובר בעניין זמני ואז כן הייתה נחשבת להשקעת הון סיכון).

· חברה ג': 90% < (450 – 1,000) / 500 ולכן השקעת הון סיכון.

ב' – הגדרת קרן הון סיכון

יש להציג מאזן מתוקן של חברת אלפא

שנת 2001 –

מזומן 200

השקעה שוטפת 250

השקעה בקרן הון סיכון (ד') 4,100 (1) שווי מאזני

השקעות הון סיכון (א', ב', ה') 4,900 (2) השקעות הון סיכון

השקעה בחברה ג' 900 (3) לא מהווה השקעת הון סיכון ולכן נציג אותה לפי שווי מבנה 4,500 מאזני

ריהוט וציוד 500

פטנט 400

15,750

הערות:

[מאזן מתוקן מתקן השקעות בלבד]

(1) חברה ד' – קרן הון סיכון – החזקה של 40% ויש להציג על פי שיטת השווי המאזני (נתון מה השווי המאזני שלה).

אם תאגיד מחזיק בקרן הון סיכון מעל 20% יש להציגה על פי שווי מאזני

(2) השקעה א' 1,800

השקעה ב' 1,900 = 600 (ירידת ערך) – 2,500

השקעה ה' 1,200

4,900

כל הנ"ל מהוות השקעות הון סיכון ולכן יוצגו לפי העלות. הכל תחת ההנחה שמדובר בשליטה

זמנית ולכן לא פוגע בהגדרת הון סיכון.

השקעה בקרן הון סיכון היא גם השקעת הון סיכון.

סה"כ נכסים בניכוי נכסים מסוימים / השקעות הון סיכון =

90% = (500 – 4,500 – 250 – 200 – 15,750) / (600 + 9,000) לכן מהווה קרן הון סיכון.

ריהוט וציוד מבנה השקעה שוטפת מזומן

התקן קובע כי המבחן ייעשה לפי עלות ההשקעה המקורית, כלומר ההשקעה בחברה ב' היא 2,500 ולא 1,900.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר