• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעמותות מלכ"רים ושלטון מקומימהו ערעור בבעיה משפטית והזכות לפיצוי בגין נזקי מלחמה

מהו ערעור בבעיה משפטית והזכות לפיצוי בגין נזקי מלחמה

11.11.2012

מהו ערעור בבעיה משפטית והזכות לפיצוי בגין נזקי מלחמה

רמי אריה עו"ד ורו"ח

ביום 31.10.2012 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 17598-10-10 דרור בתי חינוך ע"ש גימניסה דרור החילוץ נגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, את ערעור המלכ"ר כנגד החלטת ועדת מס רכוש וקרן הפיצויים תל אביב וקבע כי יש לראות במענק יובל, מענק שחיקה, בדמי שתייה ובקרן השתלמות כתשלומים בגין מתן שירותים. על כן זכאית המערערת לפיצויי נזקי מלחמה לפי חוק מס רכוש, כדלקמן:

1. המערערת היא עמותה המפעילה בתי ספר ומרכזים חינוכיים לאחר שעות הלימודים. בתי ספר אינם כלולים במסגרת מוסדות חינוך רשמיים. מכוח סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, זכאית המערערת לתשלומי מדינה בעד שירותי החינוך המוענקים על ידה. המערערת טענה כי במהלך מלחמת לבנון השנייה נאלצה להפסיק את פעולתה החינוכית בגין המצב הביטחוני במספר מוסדות חינוך בלתי רשמיים.

2. המערערת טענה כי שליש מהכנסותיה, ולמעשה 99%, אינן נובעות מתמיכה לפי סעיף 3 א' לחוק יסודות התקציב ואף לא מתמיכה מרשות מקומית ואף לא מתרומות. המערערת היפנתה להגדרות "גוף מתוקצב" ו"גוף נתמך" בחוק יסודות התקציב ולכן היא זכאית לפיצוי בגין נזקי המלחמה שהיו לה בהתאם לתקנות.

3. וועדת הערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים 1961 (להלן: "החוק"), דחתה בהחלטה מיום 15.8.10 את זכאות המערערת לפיצוי נזקי מלחמה בגין יולי ואוגוסט 2006. זאת בגין תשלומים להם זכאית המערערת עבור בתי‑ספר אשר בבעלותה. הוועדה קבעה כי יש לראות את התקבולים ששולמו למערערת כמענקים השוללים את הפיצוי בגין נזקי מלחמה, בניגוד לעמדת המערערת אשר רואה בהם תשלומים בעד שירותים.

4. המדינה טענה כי על החלטת וועדת הערר ניתן לערר אך ורק בבעיה משפטית. אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאים עובדתיים ובמסקנות עובדתיות אשר ניתנו על יסוד הממצאים. לאור זאת, נטען על ידי המשיב כי הערעור אשר הוגש על ידי המערערת, איננו אלא ערעור עובדתי על קביעותיה של הוועדה.

5. בהמ"ש דחה את טענה זו של המשיב. אכן זה מתפקידו של בית משפט להידרש לבדיקת המסמכים השונים אשר היו בפני הוועדה ועריכת החישוב האריתמטי הנדרש. אך עולה כי הוועדה נתנה פרשנות למסמכים אשר היו בפניה ועל פרשנות זו רשאית המערערת לערער לבית המשפט המחוזי. לכן, נראה כי מסגרת הדיון הראויה היא בחינת החלטתה של הוועדה באשר למשמעות אותה נתנה לאמור במסמכים שהיו בפניה.

6. בהמ"ש קיבל את טענת המערערת כי יש לראות במענק יובל, במענק שחיקה, בדמי שתייה ובקרן השתלמות כחלק בלתי נפרד מהשכר ששולם למורים במסגרת הפעלת בתי‑הספר. אין לראות בתשלומים אלה בגדר תרומה או תמיכה המוענקים למערערת או למורים להם משולם השכר ‑ אלא כתשלום עבור שירותים.

7. נראה כי במקרה הנוכחי משמבוצעים התשלומים על ידי משרדי הממשלה, יש להתחשב בטיעונה של המערערת על פיו אין במקרה זה קורלציה מוחלטת בין התשלומים המשתלמים מידי חודש ‑ לבין השירותים שניתנים בפועל מידי חודש בחודשו בבתי הספר. בנסיבות אלה התקבלה עמדת המערערת כי פרשנות המתמקדת אך ורק בתזרים המזומנים מחטיאה במקרה הנוכחי את מטרת מחוקק המשנה.

8. התוצאה בסופו של דבר היא כי הערעור התקבל ויש לשלם למערערת את הפיצוי בגין נזקי המלחמה שהיו לה במהלך מלחמת לבנון השנייה.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני