• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומי"תושבות" והיבטים בינלאומייםהעליון לתת זכויות כ תושבים גם לעובדים זרים

העליון: לתת זכויות כ-"תושבים" גם לעובדים זרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  30.06.2014

העליון: לתת זכויות כ-"תושבים" גם לעובדים זרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

אנו אולי נוהגים לקרוא להם "עובדים זרים", אבל ייתכן שבפועל אותם עובדים, הם כבר למעשה "תושבי ישראל" וככאלו, הם זכאים לכל הזכויות שלהם זכאים כלל תושבי ישראל, לרבות לעניין דיני המס וביטוח לאומי.

כך חזר וקבע בית המשפט העליון ביום 22.6.2014 בעניין קו לעובד (בג"צ 1105/06 קו לעובד נגד שר הרווחה, שר הבריאות, שר האוצר, שר הפנים, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והמוסד לביטוח לאומי). בית המשפט קבע, כי יש להחיל את חוק ביטוח בריאות גם על עובדי סיעוד זרים.

העתירה עניינה היה בבקשת העותרים לחייב את שר הבריאות ושר הרווחה להתקין תקנות למען עובדים זרים, שלהם זיקה חזקה לישראל, אשר יעניקו להם זכויות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, (התשנ"ד  1994 ) ומכוח חוק הביטוח הלאומי.

בית המשפט סקר ביריעה את התופעה של העסקת עובדים זרים בענפי משק שונים. העובדים הזרים הובאו לישראל לעסוק בענפי משק בהם הורגש מחסור בכוח אדם ישראלי, וכן בשל עלות העסקתם הזולה יחסית בהשוואה לעלות העסקתו של עובד ישראלי.

העתירה התמקדה בעובדי סיעוד אשר נשארים בישראל לתקופות של שנים ארוכות.  היות, וניתן להאריך את שהותו של עובד הסיעוד לצורך מתן טיפול סיעודי לאותו מטופל לתקופות נוספות, ללא הגבלת זמן של התקופה הכוללת.

פסקי דין אחרים שניתנו בעניין זכויות עובדים זרים,  נגעו בעיקר לתנאי רישיון העבודה שלהם בישראל ולזכותם להמשיך לשהות בישראל ולהתפרנס בה. כך, בעניין קו לעובד הראשון, נידון "הסדר הכבילה למעסיק" שהתנה את רישיון הישיבה הניתן לעובד זר בהעסקתו אצל המעסיק המסוים שהזמינו. מטרתו של הסדר זה הייתה פיקוח על כניסת עובדים זרים לישראל ושהייתם בתחומה. הסדר זה בוטל על ידי בית המשפט בהיותו פוגע בזכויות יסוד באופן בלתי מידתי.

הגדרת תושב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מפנה להגדרת תושב בחוק הביטוח הלאומי והיא מגדירה תושבות על דרך השלילה. לעניינו רלוונטי סעיף 2א(ב)(3):

2א.  מי שאינו תושב לעניין החוק

 (ב) לעניין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

 (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

הגדרה זו מחריגה למעשה באופן כולל את העובדים הזרים מאפשרות להכיר בהם כתושבים, ולפיכך מזכאות לזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי אשר מותנות בתושבות. זאת, ללא תלות במשך שהותם של העובדים הזרים בישראל, וזיקות שונות שיש להם כלפיה.

פסיקת בתי הדין לעבודה  ובית משפט זה קבעה כי "תושב" הוא אדם המצוי בישראל שלא כתייר ולא באופן ארעי, מרכז חייו בישראל ומירב הזיקות בעניינו הן לישראל (עניין סנוקה, בעמ' 84;עב"ל (ארצי) 344-09 חלאק).  נדרשת זיקה יציבה בין המבוטח למדינה, שאין בה מהזמניות, ואשר יוצרת מחויבות של החברה כלפי המבוטח בתחום הביטחון הסוציאלי. קביעה זו נעשית על בסיס עובדתי ובחינת מכלול הנסיבות הנוגעות לאותו אדם. המרכיב הדומיננטי בבחינה זו הינו אובייקטיבי, אם כי ניתן לעיתים משקל מסוים גם לרכיב הסובייקטיבי.

מבחינת הקריטריונים בהם עושים בתי הדין לעבודה שימוש לצורך קביעת תושבות, עולה כי אחד הסימנים העיקריים והיסודיים להיותו של אדם "תושב" הוא מקום מגוריו בפועל. נסיבות רלוונטיות נוספות הן בעלות בנדל"ן; קבלת רישיון עבודה קבוע; עבודה במקום קבוע במשך פרק זמן משמעותי; קשרים כלכליים כגון בעלות ברכב, חשבונות בנק פעילים וחסכונות; זכאות לאזרחות וקבלת זכויות ממדינות אחרות; מקום מגורי המשפחה, בן הזוג והילדים; חיי הקהילה של הטוען לתושבות ותרומתו לקהילה; שפתו וכדומה.

הגדרות אלו דומות ולמעשה זהות להגדרות שנקבעו בפקודת מס הכנסה ובפסיקה להגדרת "תושב". מכאן, כי אין מניעה לראות בעובדים זרים שישתקעו הלכה למעשה בישראל, כגון עובדים אריתראיים ואחרים, כעובדים הזכאים לכל זכויות המיסוי וביטוח לאומי, אשר  להם זכאים כלל תושבי ישראל ואין לראות בהם "עובדים זרים" לעניין חוק ההיטל על עובדים זרים.

 

 

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר