• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםספר "הוצאות מוכרות במס"מאמרים וטיפים מתוך הספרהאם הוצאות פליליות יכולות להיות מוכרות במס

האם הוצאות פליליות יכולות להיות מוכרות במס

01.02.2005

האם הוצאות פליליות מוכרות למס ?

על גניבות מעילות, שוחד ודמי סחיטה כהוצאות מוכרות במס

רמי אריה, עו"ד רו"ח[1]

אלי הורוביץ יו"ר טבע לשעבר עמד לדין פלילי על עברות מס, שבהן לאחר מאבק משפטי ממושך זוכה מכל אשם בערעור בבהמ"ש העליון. ניהול הליך פלילי עולה הרבה כסף. לאלי הורוביץ ולחברת טבע היו מין הסתם הוצאות משפטיות רבות לצורך ניהול ההליך הפלילי. במקרה של אלי הורוביץ תוכל חברת טבע לתבוע את כל הוצאות ניהול ההגנה במשפט הפלילי כהוצאות מוכרות למס הכנסה, הן במסגרת ההגנה בבהמ"ש המחוזי שבו הורשע אלי הורוביץ והן את ההוצאות לניהול הערעור שבו זוכה לבסוף אלי הורוביץ בבהמ"ש העליון.

אתי אלון גנבה 250 מיליון ₪ מלקוחות תמימים של הבנק למסחר אשר כתוצאה מהמעילה התמוטט כספית. מדינת ישראל לקחה על עצמה את תשלום עיקר הנזקים ללקוחות. ברור כי לבעלי מניות בבנק נגרמו נזקים רבים נוספים שלא כוסו על ידי המדינה. נזקים אלו לא יוכרו למרביתם של משקיעים. אומנם, העיקרון בדיני המס הוא שיש להכיר בכל ההוצאות שהוצאו בקשר אינטגראלי לייצור ההכנסה העסקית כהוצאות מוכרות. אולם, הוצאות שמטרתן פגיעה בחוק או "פגיעה בתקנת הציבור", לא תמיד יוכרו כהוצאות מוכרות, אפילו אם הן הוצאו בייצור ההכנסה.

גזבר קיבוץ שפיים מואשם בגרימת נזק לקיבוץ בסדר גודל מוערך של 15 מיליון ₪, במקרה זה להבדיל ממקרה אתי אלון, ההוצאה לא תוכר בניכוי לקיבוץ שפיים לצורכי מס. זאת כי גזבר הקיבוץ הוא נושא משרה בכיר בקיבוץ ופעל בתוקף מינוי ישיר של חברי הקיבוץ. במקרה שפיים המדובר בנזקים שהם לא עסקיים במובן שאלו נזקים שהקיבוץ גרם להם בעקיפין בעצם המינוי של הגזבר לתפקידו. במקרה אתי אלון ייתכן וחלק מהנזקים יוכרו לבנק ולמשקיעים בו כהוצאות מוכרות, שכן אתי אלון לא הייתה נושאת משרה בכירה בבנק.

גניבה של מזומנים, כגון כספי התקבולים מהלקוחות שנתקבלו בקופה, במזומן או בשקים, מהעסק יכולה להיות הוצאה מוכרות במס. כך גם גניבות של נכסים אחרים המשמשים להון חוזר, כגון גניבות של מלאי הסחורות של העסק. אולם, כאשר המדובר בגניבת רכוש העסק, כגון מכונות וציוד, אז נזקי הגניבה יוכרו רק כהפסד הוני היכול להיות מקוזז רק מרווחי הון ממכירת נכסים אחרים ולא מרווחים שוטפים של העסק. האמור לעיל נכון גם במצב שהגונבים הם עובדים של העסק.

יש להבדיל בין גנבים חיצוניים הגונבים מהעסק לבין גנבים מצוות העובדים של העסק. לגבי גנבים חיצוניים הגורמים נזק לעסק הרי אין ספק שהמדובר בנזקים המוכרים כהוצאות מוכרות לצורכי מס הכנסה, אך אליה וקוץ בה, גם בנזקים אלו שנגרמו על ידי גנבים חיצוניים, אסור לתבוע את המע"מ ששולם בשל הסחורה שנגנבה. אם העסק כבר קיבל החזר מע"מ בגין הקניות של הסחורה שנגנבה עליו להחזיר את המע"מ שקיבל.

אם הגונבים הם עובדים בכירים בעסק, מה שנקרא נושאי משרה בכיר בארגון, כגון מנכ"ל, מנהל כספים או מנהל רכש, אזי נזקי הגניבות או המעילות לא יחשבו כהוצאות מוכרות במס. במקרים אלו נקבע בבהמ"ש, כי הארגון העסקי יספוג את הנזק שנגרם בשל רשלנותו של בעליו שמינה את נושא המשרה שמעל לתפקידו.

מע"מ לעומת זאת, לא מוכן להכיר בכל סוג של גניבות מהעסק, בין אם בוצעו על ידי גנבים חיצוניים ובין אם בוצעו על ידי עובדי העסק ללא קשר לתפקידם בעסק. כל מקרה של גניבה לא יותר החזר המע"מ ששולם בגין הסחורה שנגנבה. במידה ונתקבל החזר מע"מ בעבר על ידי העסק, יש צורך להחזירו למע"מ בדוחות מתקנים רטרואקטיבית.

הוצאות לא חוקיות שהוצאו מחוץ לישראל

כאשר הוצאו הוצאות אשר מוכרות בישראל מכוח העקרונות הרגילים של ההכרה בהוצאות מוכרות, אך הן הוצאות לא חוקיות שהוצאו בקשר לפעולות מחוץ לישראל ואין בהן כדי לפגוע בחוקיות או בתקנת הציבור בתוך תחום מדינת ישראל, הרי קיימת מגמה של הקלה של רשויות המס בהכרה בהוצאות אלו כהוצאות מוכרות, מגמה שאינה ברת ביטוי בחקיקה או בנהלים כתובים.

מגמת ההקלה להכיר בהוצאות אלו, כגון בתשלומי שוחד על ידי תושבי ישראל, למדינות זרות, נובעת הן משום שבחלק ממדינות העולם השלישי תשלום השוחד לפקידי השלטון אינו מהווה תמיד עבירה על החוק, והן משום שזהו נוהג מקובל, בין מרצון ובין מכפיה, באותן מדינות. במקרה כזה, ההכרה בהוצאות לא תיפגע בתקנת הציבור הן בישראל והן במדינה שבה שולם השוחד. ההוצאות יוכרו כאשר הן חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית של החברה התובעת אותן, והן בבחינת נוהג מקובל במדינה שבה הן מוצאות. כגון בעסקים עם מדינות העולם השלישי, שבהן ברור שללא הוצאות אלו לא ניתן כלל לקיים עסקים.

עם זאת, טענה משפטית על הצורך לתשלום שוחד או כל תשלום שנועד לביצוע עבירה על הדין, גם במדינה זרה, נדחתה במשפט אזרחי שהתנהל בישראל בין חברת בת של חברת מקורות לקבלן משנה שלה חירם לנדאו לגבי עבודות שבוצעו על ידי חירם לנדאו בקניה. חירם טענה כי לצורך ההתחשבנות עם חברת הבת של מקורות בקניה, יש לקחת בחשבון תשלומי שוחד שנתנה לפקידים מקומיים. שוחד שהיה מחויב לצורך קבלת העבודות וביצועם בקניה, בהמ"ש דחה את הטענה על הסף מטעמים של חוסר הוכחות לקיומה של ההוצאה בידי חברת חירם לנדאו.

למרות העדר הוראה ברורה בחוק הישראלי הרי נראה כי תביעה להכרה במס של הוצאות שוחד במדינות בהן מתן השוחד אסור - לא תתקבל ולו רק מהסיבה שמטעמי המשפט הבינלאומי לא תוכל מדינת ישראל לתת יד להפרת חוק במדינות זרות. לגבי תשלומי שוחד במדינות כאלו, יופעלו הכללים הנהוגים לגבי מתן תשלומי שוחד בישראל. לגבי ההכרה בהוצאות מהסוג האמור, יש להפעיל את המבחנים של מידת חומרת הפגיעה בתקנת הציבור ובחוקיות, הן בישראל והן מחוץ לישראל.

אך גם הוצאות לביצוע פעילות לא חוקית לפי דיני מדינת ישראל, יכול ויוכרו, למרבית האבסורד, כהוצאות מוכרות, בין אם בוצעו במדינת חוץ ובין אם בוצעו בישראל עצמה. כאשר מס הכנסה ניסה לא להכיר בהוצאות של חלפנים במזרח ירושלים בתקופה שהיה איסור בחוק על מסחר במטבע חוץ בישראל, קבע בהמ"ש כי יש להתיר את ההוצאות שלהם, למרות שהם עוסקים בפעילות לא חוקית ולו רק בשל הסיבה שמדינת ישראל לא עושה דבר כדי לממש את החוק האוסר ובעצם מסכימה בשתיקה לפעילות הבלתי חוקית.

קנסות

תשלומים בשל עבירות על כל דין, בגין קנסות תנועה, קנסות מינהלים, כופר כסף בגין עבירות על חוקי המיסים והמכס, תוספת פיגורים על אי תשלום מס-קניה וכיוצא באלו - אינם הוצאות מוכרות.

אי ההתרה של קנסות כהוצאות מוכרות נובע מהעובדה שיהיה בהכרה כזו משום פגיעה בתקנת הציבור. דהיינו, ההכרה בקנסות כהוצאות מוכרות עלולה לעודד עבירות על חוקים או לסכל את כוונת המחוקק לקבוע סנקציה כספית בסכום שנקבע על העבירה.

דמי סחיטה

לגבי תשלומי "דמי סחיטה" לגורמים פליליים, אין הוראה ברורה בהקשר להכרה בהם כהוצאות מוכרות במס. מצד אחד, נקבע בפסיקה כי מפאת "תקנת הציבור", לא ייתן ביהמ"ש יד לעידוד תופעת הסחיטות מבעלי עסקים על ידי הכרה בתשלומי דמי הסחיטה כהוצאות מוכרות. מצד שני, כאשר באו נישומים ודרשו את הוצאות תשלומי הסחיטה כהוצאות מוכרות לצורכי מס, הרי בהמ"ש לא דחה את הדרישה על הסף. במקרה אחד שנדון בבהמ"ש נדחתה התביעה להכיר כהוצאות מוכרות בדמי הסחיטה בטיעון כי לא הוכחה זהותו של הסחטן ושל סכומי התשלומים ששולמו לו דמי סחיטה, במקרה שני, נדחתה התביעה להכרה בדמי הסחיטה, בטיעון מוזר של בהמ"ש כי המדובר בהוצאות מעין הוניות שאינן הוצאות שוטפות ולכן אינן מוכרות בניכוי. נראה כי לא נטעה אם נקבע כי בנסיבות מסוימות ייתכן שהוצאות לתשלום דמי סחיטה יוכרו כהוצאות מוכרות, ככל שניתן להוכיח את קיומן והן הוצאות עסקיות שוטפות.

הוצאות משפטיות בשל משפט פלילי למנהלי העסק

כשמנהלים עברו עברות פליליות, הם גם עומדים למשפט פלילי. נשאלת השאלה האם הוצאות משפטיות ששילמה חברה בשל הגנה במשפט פלילי לטובת מנהליה ועובדיה, יוכרו כהוצאות מוכרות ? לדעתנו, קיימת אפשרות כי הוצאות משפטיות להגנה במשפט פלילי של מנהלי חברה יוכרו כהוצאות מוכרות במס. ההכרה למס תעשה רק בתנאי שיוכח כי המדובר בנושא משרה בכיר של החברה, אשר פגיעה בו, במוניטין שלו ואף איבוד חירותו, אכן יפגעו בחברה פגיעה קשה שתיפגע בקיים. כלומר, רק הוצאות להגנת מנהלים בכירים בחברה או אורגנים שלה, במשפט פלילי, אשר חוסר התפקוד שלהם יפגע ישירות בחברה, יוכרו כהוצאות מוכרות.

ראשית יש להוכיח כי לחברה תובעת ההוצאות יש אינטרס ברור בתוצאות המשפט של מנהלה בשל הרצון למנוע פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה ולמנוע פגיעה בחירותו של המנהל שתביא באופן ממשי לפגיעה בפעילות החברה. עוד נדרש כי ניתן להפריד באופן ברור בין טובת ההנאה של החברה התובעת את ההוצאה לבין טובת ההנאה של המנהל. אולם, הוא מציין כי דווקא עניין הפגיעה בחירות המנהל יכול לפגוע בהכרה בהוצאות ההליך הפלילי כהוצאות מוכרות.

שכן, כאשר המנהל עלול לאבד את חירותו בשל כליאה אפשרית על העברה הפלילית שביצע הרי עולה כי עיקר ההוצאות המשפטיות נועדו לטובת שמירת האינטרס הפרטי של המנהל - למנוע איבוד חירותו או שהמדובר בהוצאות מעורבות שלא ניתן להפריד בין חלקן הפרטי לחלקן העסקי. כשמדובר בהוצאות לאינטרס פרטי לשמירת החירות או בהוצאות מעורבות שרק חלקן נועדו להגנת העסק אך עיקרן נועדו להגנת האינטרס האישי הפרטי הרי הם לא יוכרו בניכוי כהוצאות מוכרות.

הוצאות לניהול משפט פלילי יוכרו כאשר המדובר בהוצאות בעלות אופי עסקי ברור, כגון הליך פלילי בשל קיומו של קרטל, ניהול עסק ללא רישיון ותוספת בנייה למבני העסק ללא היתר, שאין בהם בהכרח כדי לסכן נישום באובדן חירותו. הוצאות לניהול משפט פלילי לא יוכרו כהוצאות מוכרות כאשר המדובר בעבירות פליליות בעלות אופי כללי שאינן רק לטובת הפעילות העסקית.

אך יש לזכור כי לא לעולם חוסן, תמיד אפשר כי מטעמי שמירה על "תקנת הציבור", כלומר, בכדי למנוע תמריץ לעבור עבירות פליליות באמצעות הידיעה כי ההוצאות בהגנה בהליך פלילי יהיו מוכרות לצורכי מס, לא תתקבל טענה להכיר בהוצאות אלו כהוצאות מוכרות במס. בפסיקה נקבע כי כדי להכיר כהוצאות כאלו יש להראות כי המדובר בעבירות שאינן דורשות מחשבה פלילית מסוג כוונה או פזיזות, אלא רק רשלנות או פגיעה שאינה חמורה בתקנת הציבור. מובן, כי כאשר המנהל זוכה בהליך הפלילי, אין מקום לשאלת "תקנת הציבור" וההוצאות לניהול ההליך הפלילי יוכרו כהוצאות מוכרות.

הספר הוצאות מוכרות למס הכנסה, מע"מ, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי בהוצאת מיסים ועסקים בע"מ, מהדורת אוקטובר 2004 - www.ralc.co.il .



[1] לקוח מהספר "הוצאות מוכרות במס" בהוצאת "מיסים ועסקים" www.ralc.co.il , העוסק בהוצאות הידועות כהוצאות מוכרות כגון הוצאות החזקת רכב ולימודים ונותן טיפים להגדלתם לצורכי הפחתת הרווח והמס, הספר גם מנתח סוגי הוצאות מיוחדות כגון הוצאות לא חוקיות או הוצאות של שכירים שיכולות גם הן להיות הוצאות מוכרות במס.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה