• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

לקט עדכוני חקיקה ופסיקה

22.02.2005

לקט עדכוני חקיקה ופסיקה

רמי אריה , עו"ד ורו"ח

1. אחריות אישית של בעלי מניות – בחוק החברות, בפקודת מס הכנסה ומע"מ

1.1 סעיף 6 לחוק החברות

4. האישיות המשפטית של החברה

חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד.

6. הרמת מסך

(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:

(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;

(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.

(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע

בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).

(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות

בהתקיים אחד מאלה:

(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;

(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה

לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה

מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה.

1.2 פקודת מס הכנסה

119א. גביית מס בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשל"ח, תשנ"ב, תשס"ג, תשס"ה)

(א)

(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא
תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק
החוב האמור
, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל
את הנכסים בנסיבות כאמור.

(2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין,

אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו - החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית,

בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא

התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו

הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת

דעתו של פקיד השומה.

(ב) היה ליחיד חוב מס סופי לשנת מס פלונית והוא העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית לקרובו

או לחברה שהוא בעל שליטה בה, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס

שהוא חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור, כל עוד לא עברו שלוש שנים מתום שנת המס שבה

היה חוב המס לסופי, או שבה הועברו הנכסים, לפי המאוחר.

(ג) לא יגבו ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לפי סעיף קטן (א) או (ב) יותר משווי הנכסים או הפעילות

שקיבל ללא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות, ואם שילם מס

בקשר להעברת נכסים או הפעילות כאמור, לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור פחות סכום המס ששילם.

(ג1) הורשע מנהל בחבר בני אדם, שהוא בעל שליטה באותו חבר, בשל אי העברת מס שנוכה, לפי סעיפים 219 או 224א,

ולא ניתן עוד לערער על הרשעתו, ניתן לגבות ממנו את המס שנוכה כאמור ולא הועבר לפקיד השומה.

(ג2) נקבעה לחבר בני אדם שומה בשל מעשה מהמעשים המפורטים בסעיף 220 וערעור החבר על השומה נדחה

על ידי בית המשפט בפסק דין שאינו ניתן עוד לערעור או שלא הוגש ערעור לבית המשפט, ניתן לגבות את חוב המס

שלא שולם על ידי החבר גם ממי שהיה בעל תפקיד באותו חבר בעת ביצוע מעשה כאמור, אם יש בידי פקיד השומה

ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן הוכיח אותו בעל תפקיד שהוא

נקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת המעשה.

(ד) בסעיף זה -

"חוב מס" - כמשמעותו בסעיף 195א, למעט חוב מקדמות;

"חוב מס סופי" - חוב מס שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור;

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 105יא;

"בעל שליטה" - מי שהוא, לבדו או יחד עם קרובו, מחזיק לפחות בעשרים וחמישה אחוזים בזכות מהזכויות

המנויות בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף 32(9)(א).

"בעל תפקיד" - מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה.

(ה) על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

(ו) על החלטה לגבות חוב מס לפי סעיף זה ניתן להשיג לפני הנציב
תוך 21 ימים מיום שנמסרה הודעה עליה. על החלטת הנציב לפי סעיף קטן זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי,

בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה.

1.3 חוק מס ערך מוסף

106. גביית חוב מצד שלישי (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשס"ב, תשס"ג)

(א) בסעיף זה -

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה;

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה;

"חוב סופי" - חוב לפי חוק זה, שניתן לגבותו לפי הוראות פקודת המסים (גביה);

"יחסים מיוחדים" - יחסים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "יחסים מיוחדים" שבסעיף 129 לפקודת המכס,

החלים בין צדדים להעברה כאמור בסעיף זה, ואולם לענין פסקה (2) להגדרה האמורה, לא יראו בעל מניות מיעוט

בחברה כשולט באחר רק בשל כך שיש לו זכות וטו בחברה שמטרתה להגן על זכויותיו כמיעוט בחברה;

"נכס" - לרבות זכויות בתאגיד, ניירות ערך, מסמכים סחירים וזכויות בהם;

"שווי נכס" - המחיר שהיה מתקבל במכירתו ממוכר מרצון לקונה מרצון.

(ב) היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו בלא תמורה, או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים

בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו בישראל אמצעים לסילוק החוב (להלן - המעביר), ניתן לגבות את החוב הסופי -

(1) אם המעביר הוא חבר בני אדם - ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם בנסיבות האמורות;

(2) אם המעביר הוא יחיד - ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו

שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור או מתום השנה שבה היה החוב לסופי, לפי המאוחר.

(ב1) היה לחבר בני אדם חוב סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין,

אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בסעיף זה - החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים

בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את החוב שהחבר חייב בו מהחבר האחר.

(ב2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב)(1) או (ב1), היה לחבר בני אדם חוב סופי והוא התפרק או הפסיק

פעילותו בלי ששילם את החוב האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה,

וניתן לגבות מהם את החוב, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של המנהל.

(ג) לא יגבו ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לפי סעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ב2) יותר משווי הנכסים או

הפעילות שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות,

ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור - לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.

(ד) על גביית חוב ממי שקיבל נכס כאמור בסעיף זה (להלן - הנעבר), תחול פקודת המסים (גביה).

(ה) החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר וייתן להם הזדמנות להביא את טענותיהם.

(ו) על החלטת המנהל לפי סעיף זה, ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה;

הוגשו נגד המעביר או הנעבר בקשת פירוק או בקשה לצו כינוס נכסים, ידון בערעור בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה,

לפי הענין.

(ז) הועבר נכס כאמור בסעיף זה ותמורת ההעברה סולקה התחייבות או הועברה התחייבות, רשאי בית המשפט להצהיר,

לבקשת המנהל, כי סילוק ההתחייבות או העברתה, לפי הענין, אינו מהווה תמורה.

106א. גביה לאחר פטירתו של עוסק (תיקון: תשמ"ו)

נפטר עוסק שאילולא נפטר היה בר חיוב לגבי תקופת דיווח כלשהי, והפטירה היתה תוך שלוש שנים מאותה

תקופת דיווח, יהיה נציגו החוקי חייב בתשלום המס שאותו עוסק היה חייב בו אילולא נפטר, וכן יהיה אחראי

לעשיית כל דבר שהעוסק היה אחראי לעשייתו על פי חוק זה אילולא נפטר, ובלבד שסכום המס שיתחייב בו על

פי סעיף זה לא יעלה על שווי העזבון של הנפטר, לאחר שינוכו ממנו חובותיו של הנפטר שיש לגביהם קדימות על פני המס;

לענין זה -

"נציג חוקי" - מנהל העזבון, היורשים או חליף אחר של הנפטר;

"שווי" - כמשמעותו בסעיף 106.

106ב. גביית מס בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשס"ג)

(א) עשה חבר בני אדם מעשה מהמפורטים בסעיף 117(א)(3), (6), או (ב), והוצאה לו בשל כך שומה,

קביעת מס או דרישה לשלם כפל מס, והערעור עליה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, רשאי המנהל לקבוע

כי בעל תפקיד בחבר בני האדם (בסעיף זה - בעל תפקיד) יהא גם הוא חייב בתשלום המס או כפל המס, לפי הענין,

ובלבד שלענין מעשה מהמעשים המפורטים בסעיף 117(א)(3) או (6), לא יחויב בעל תפקיד אלא אם כן הורשע בפסק דין חלוט.

(ב) קבע המנהל כי על בעל תפקיד לשלם את המס או את כפל המס, לפי הענין, לפי הוראות סעיף קטן (א),

ישלם אותו בעל התפקיד בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה על החיוב בהם.

(ג) בסעיף זה, "בעל תפקיד" - מי שבעת ביצוע מעשה כאמור בסעיף קטן (א) היה מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה,

באותו חבר בני אדם, אם יש בידי המנהל ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד,

אלא אם כן אותו בעל תפקיד הוכיח שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח מניעת המעשה; לענין זה,

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה;

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שומה, קביעה או הודעה על כפל מס שלא הוגשו עליהם השגה

או ערעור במועד הקבוע בחוק זה.

2. טופס פחת כמחייב לעניין חישוב מס שבח מקרקעין

2.1 ו"ע 1400/01 שופרסל בע"מ נ' מס שבח רחובות

מיסים און-ליין - ועדת ערר מס שבח, ו"ע 1400/01, שופרסל בע"מ נ' מס שבח רחובות. מיסים יט/1

(פברואר 2005) ה-50,עמ' 50.

הנושא: מעמדו המחייב של טופס הפחת, בוועדת ערר מס שבח מקרקעין בתל-אביב-יפו

מס' תיק:ו"ע 1400/01 , בפני כב' השופט (בדימוס) ע. זמיר - יו"ר, ד. מרגליות וצ. פרידמן – חברים

העוררת:שופרסל בע"מ, המשיב: מס שבח רחובות , ניתן ביום: 09.12.2004

העובדות:

1. ב-6.11.00 מכרה העוררת חנות לרוכשים ודיווחה על המכירה לפי סעיף 4 לתיקון 12, כיוון שהנכס

נרכש לפני 1.4.73 (בשנת 1969)2. העוררת תבעה עלות הקרקע בסך 7 ש"ח ומבנה בסך 21 ש"ח,

כאשר עפ"י הסכם רכישה מ-1969 העלות היתה 18.8 ש"ח.

3. העוררת לא יכלה להמציא את הקבלות המקוריות מאותו מועד אך נסמכה על טופס פחת ומאזני

הבוחן ואישור רואה החשבון שביקר את ספרי האגודה מאז שנות ה-60.

4. המשיב קבע את השווי של 18.8 ש"ח בהעדר הסברים לפער בין הנתונים, כאשר העוררת טוענת

שהפער של 9.2 ש"ח נובע מהשבחות.

נפסק:

צ. פרידמן - חבר:

1. יש לקבל את עמדת העוררת שהצליחה להרים את נטל הראיה לגבי ההשבחות והתאמות נוספות

שנעשו אחרי הרכישה, בהסתמך על רישומים חשבונאיים וטופס הפחת.

2. בהעדר קבלות מקוריות, עקב חלוף הזמן בו נדרש שמירתן, רשאית העוררת לבסס את טענתה

על מסמכים אחרים.

3. נתוני טופס הפחת מבוקרים מידי שנה בשנה על ידי רואה החשבון וסביר להניח שהוא גם הוגש

למס הכנסה, שלא ערער על האמור בו.

4. על פי מבחן הסבירות, יש לקבל את טענת העוררת לגבי זקיפת הוצאות מימון ולאפשר לה להוסיף

לשווי המכירה את הפחת המתואם רק משנת 1982 ולא כטענת המשיב, שיש להתחיל משנת 1974 את

תיאום הפחת, והוספתו לתמורת המכירה.

ד. מרגליות - חבר:

טופס הפחת הינו בעל מעמד מחייב ביחס למיסוי מקרקעין אלא אם כן ניתן לשכנע את הוועדה כי

בטעות או במירמה יסודו, ונטל ההוכחה הוא על המשיב.

הערר התקבל.

2.2 הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 16/2003

הנדון: התרת הוצאות ריבית ריאלית בחישוב השבח במכירת זכות במקרקעין

ו' טבת תשס"ד

31.12.03 03035704

אל תפוצה: א', נצ'(3), ב'(1), ג'(3), ד'(2), ו'

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 16/2003

הנדון: התרת הוצאות ריבית ריאלית בחישוב השבח במכירת זכות במקרקעין

כללי

בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הוסף

סעיף 39א' לחוק המהווה הוראה קבועה שתחילתה ב-7.11.01. בסעיף 39א' לחוק נקבע כי במכירת

זכות במקרקעין שנרכשה לאחר 7.11.01, יותרו בניכוי תשלומי ריבית ריאלית בחישוב השבח, בתנאים ובאופן

כפי שנקבעו בסעיף ובתקנות.

עובר לתיקון 50, עמדת שלטונות מיסוי מקרקעין היתה כי אין להתיר בחישוב השבח, הוצאות ריבית ריאלית

שהוצאו לרכישת זכות במקרקעין ו/או להשבחת המקרקעין. פרשנות זו נתמכה בחוק ובפסיקה אשר קבעה

כי סעיף 39 לחוק מהווה רשימה קבועה וסגורה של הוצאות.

לאחרונה, ביום 17.3.03 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 4271/00 מ.ל. השקעות

ופיתוח בע"מ נ' מנהל מס שבח באר שבע, אשר שינה את ההלכה וקבע כי הוצאות ריבית ריאלית אשר

הוצאו בשל הלוואה שנלקחה לרכישת או השבחת נכס מקרקעין יותרו בניכוי בחישוב השבח גם לגבי נכסים

שיום רכישתם לפני 7.11.01.

4. הריבית הריאלית אינה מותרת בניכוי לפי הפקודה

סעיף 39א' לחוק, קובע כי הוצאות ריבית ריאלית יותרו בניכוי רק אם לא הותרו בניכוי על פי פקודת מס הכנסה.

על פי הפסיקה, במידה וההוצאות המנויות בסעיף 39 לחוק ניתנות לניכוי על פי הפקודה ולא נדרשו על ידי הנישום -

הן אינן מותרות בניכוי על פי חוק מיסוי מקרקעין (ראה לעניין זה עמ"ש 25/90 מגזימוף אליהו ויהושע

נ' מנהל מס שבח ירושלים, מיסים ה/3 עמ' ה-125).

על פי עקרון זה הוצאות ריבית ריאלית שנישום היה זכאי לדרוש על פי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה ולא דרש,

לא יותרו בניכוי.

הוראות לפעולה:

להלן יפורטו סוגי נכסי מקרקעין ורמת הטיפול הנדרשת בכל אחד מהם בהתאם לאפשרות

שהוצאות הריבית הריאלית ניתנות לניכוי על פי הפקודה:

1. נכסי מקרקעין שיעודם ושימושם במישור הפרטי

דירת מגורים הינה נכס המקרקעין שיעודו ושימושו במישור הפרטי הוא השכיח ביותר, ניתן לזהות מספר

שימושים אפשריים בדירת מגורים:

1. דירת מגורים המשמשת את בעליה למגורים או שהיא פנויה ולא נעשה בה שימוש כלשהו -

הוצאות הריבית אינן ניתנות לניכוי על פי הפקודה ולפיכך יותרו בניכוי כנגד השבח.

2. דירת מגורים המניבה הכנסת שכירות, שלגביה יתכן וחל הפטור לפי חוק מס הכנסה

(פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים) (הוראת שעה), התש"ן-1990 וזאת עד גובה תקרת

הפטור או שיעור מס נמוך של 10% כקבוע בסעיף 122 לפקודה - בנסיבות האמורות יש לראות את הוצאות

הריבית השוטפות ככאלו הניתנות לניכוי על פי הפקודה ולכן לא יותרו בניכוי כנגד השבח.

3. דירת מגורים המשמשת בשימוש מעורב, בחלקה למגורי בעליה ובחלקה משמשת ביצור הכנסה -

במקרה זה הריבית ניתנת לניכוי על פי הפקודה באופן יחסי, לחלקי הנכס המשמש בייצור הכנסה ולפיכך,

חלק מהוצאות הריבית המיוחסות לחלק שלא שימש ביצור הכנסה יותרו בניכוי כנגד השבח.

לאור האמור לעיל, כאשר נדרשות בניכוי הוצאות ריבית ריאלית על דירת מגורים יש לבצע, בין היתר,

את הבדיקות הבאות על מנת לוודא שההוצאה לא הותרה ואינה מותרת בניכוי על פי הפקודה:

* בדיקה בשאילתא 905 האם מדובר בדירת מגורים יחידה של המוכר מיום רכישתה ועד יום המכירה.

במידה וכן סביר להניח שמדובר בדירת מגורים המשמשת למגורים ולכן יותרו הוצאות הריבית הריאלית כנגד השבח,

ובלבד שיוכחו כל יתר התנאים.

* במידה ולא מדובר בדירת מגורים יחידה, יש לבדוק האם לנישום יש או היה תיק במס הכנסה.

במידה ולנישום יש תיק במס הכנסה אין להתיר את הוצאות המימון אלא אם יוכיח הנישום כי לא דרש

הוצאות ריבית ריאלית בגין הנכס ולא היה זכאי לדרוש, בין היתר, על פי אלה:

* אישור רואה חשבון כי בגין דירת המגורים לא נדרשו הוצאות מימון או לחילופין בדיקה מדגמית של דוח כספי.

* בדיקה האם נדרשו הוצאות השבחה בגין דירת המגורים, דבר המעיד על סממן מסחרי שאז סביר

להניח שנדרשו אף הוצאות ריבית ריאלית.

* בדיקת טופס י"א על מנת לבחון האם דירת המגורים נרשמה בספרי העסק.

בכל מקרה יוזכר כי, אם לא דרש הנישום את הוצאות הריבית הריאלית השוטפות ודירת המגורים שימשה

ביצור הכנסה או שימשה בשימוש מעורב (כאמור בסעיפים 2-3 לעיל), לא יותרו הוצאות הריבית הריאלית כנגד השבח,

מאחר והנישום יכול היה לדרוש הוצאות אלה בשוטף.

2. נכסים המשמשים בעסק

לגבי נכסים המשמשים בייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה או לפי סעיף

2(6) לפקודה, יש להבחין בין שתי תקופות כדלהלן:

1. תקופה בה הנכס טרם החל בייצור הכנסה - הריבית ששולמה עד למועד בו החל הנכס בייצור הכנסה מהוונת לנכס,

על פי כללי חשבונאות מקובלים.

על פי הפקודה, הוצאות הריבית האמורות אינן מותרת בניכוי בשוטף, אלא יותרו לשיעורין ממועד הפעלת

הנכס וזאת במסגרת ניכוי הפחת בדו"ח השנתי.

לפיכך, במקרה זה, יש להתיר בניכוי את הוצאות הריבית הריאלית ששולמו עד להפעלת הנכס ומנגד,

יש להקטין את שווי הרכישה בגובה הפחת שהותר בניכוי על פי הפקודה לרבות הפחת שהותר בניכוי על

חלק הריבית שהוונה לעלות הנכס כאמור.

(נתוני הפחת ילקחו מטופס י"א. ללא המצאת הטופס אין להתיר כל ניכוי של הוצאות ריבית).

2. תקופה בה הנכס משמש ביצור הכנסה - הריבית ששולמה לאחר שהנכס החל לשמש ביצור הכנסה,

חזקה שהיא הותרה בניכוי על פי סעיף 17 לפקודה ולכן לא תותר בניכוי בחישוב השבח. חזקה זו ניתנת לסתירה

רק אם יוכיח הנישום, להנחת דעתו של המנהל, שלא ניתן היה לנכות את הוצאת הריבית מאחר והנכס לא שימש ביצור הכנסה.

אמצעי הוכחה אפשריים - חשבונות המים, חשמל, ארנונה, אישור רו"ח של החברה, בדיקת דוחות כספיים וכיוצא באלה.

3. נישומים שחל עליהם חוק התאומים - במכירת נכס על ידי נישום עליו חלות הוראות פרק ב' לחוק מס הכנסה

(תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק התיאומים"), יותרו הוצאות הריבית הריאלית אשר

לא ניתן היה לתבען מכוח פקודת מס הכנסה (סעיף 17) ואשר לא הותרו בחלקן בשל הוראות סעיף 11 לחוק התיאומים.

לעניין זה יש לדרוש אישור רואה חשבון המאשר והקובע את סכומי הריבית אשר הותרו מכוח הוראות אותו סעיף.

במכירת נכס על ידי נישום עליו חלות הוראות פרק ג' לחוק התיאומים, יותרו הוצאות ריבית ריאלית אשר

הוונו לנכס בטרם החל בייצור הכנסה, אשר לא ניתן היה לתבען מכוח הוראות סעיף 17 לפקודה וסעיף 17 לחוק התיאומים.

5. רשום הנכס בספרי חשבונות או רישום משכנתא/משכון/הערת אזהרה

כאמור בסעיף 5 בחלק הכללי להוראה זו, לצורך התרת הוצאות הריבית הריאלית, על הזכות במקרקעין לקיים אחד מאלה:

א. הזכות במקרקעין רשומה בספרי חשבונות המנוהלים בהנהלת חשבונות כפולה ובלבד שחובה כזו מוטלת על פי חוק על המוכר.

ב. על הזכות במקרקעין נרשמה משכנתא/משכון או התחייבות לרישום משכון או הערת אזהרה,

ובלבד שהרישום הראשון מבין אלה שפורטו לעיל, נעשה בסמוך לרכישה.

להוכחת אחד מהתנאים לעיל על המוכר להמציא את אחד המסמכים הבאים:

1. נסח מרשם המקרקעין שבו רשומה משכנתא לטובת המלווה.

2. העתק מהתחייבות המוכר לרישום משכנתא או לרישום הערת אזהרה לטובת המלווה.

3. הסכמת מנהל מקרקעי ישראל או החברה המשכנת לרישום משכנתא.

4. אשור רואה חשבון כי הנכס רשום בספרי חשבונות המנוהלים בהנהלת חשבונות כפולה.

בברכה,

נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין


3. חייבים ופטורים מהגשת דוח שנתי על הכנסותיהם בשנות המס 2003 ו- 2004

3.1 פקודת מס הכנסה: 131. מי חייב בדו"ח

(א) אלה חייבים להגיש דו"ח:

(1) יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים; בן זוג רשום רשאי שלא לכלול את הכנסת בן זוגו, אם הגיש בן הזוג דו"ח נפרד על הכנסותיו, או אם צירף בן הזוג הרשום לדו"ח שלו הצהרה חתומה בידי בן זוגו שבן הזוג ידווח על הכנסותיו בנפרד;

(2) בן זוג שאיננו בן זוג רשום שהצהיר כאמור בפסקה (1) כי ידווח על הכנסותיו בנפרד;

(3) יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו 18 שנה, אם היתה לו באותה שנה הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות

מ7,500- שקלים בשנת המס 1981 ו16,000- שקלים בשנת המס 1982 או מסכום אחר שקבע שר האוצר לענין זה;

(4) יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה חייבת בשנת המס;

(5) חבר-בני-אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;

(5א) אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד, כהגדרתן בחוק מס שבח מקרקעין,

שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה, ולא ישלם מס שבח בשיעור המרבי החל לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי

הנובע מהמכירה או מהפעולה, לפי הענין.

(5ב) תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות סכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, וכן כל מי שהוא הנהנה בכספי הנאמנות, המוטב בהם או הזכאי להם, במישרין או בעקיפין, גם אם אינם חייבים במס בישראל;

(5ג) בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 75ב, בחברת משלח יד זרה, כהגדרתה בסעיף 5, או בחברה נשלטת זרה, כהגדרתה בסעיף 75ב;

(6) כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו ואפילו אינו חייב בהגשת דו"ח לפי פיסקאות (1) עד (5).

(א1) הוגש דו"ח הכולל את ההכנסות של שני בני זוג, יחתום כל אחד מבני הזוג על הדו"ח לאישור נכונות המוצהר על חלקו.

(ב) הדו"ח יפרט את ההכנסה שהיתה למוסרו בשנת המס שאליה מתייחס הדו"ח וכן כל הפרטים הדרושים לענין פקודה זו לגבי אותה הכנסה, ויצורפו אליו -

(1) מאזן וחשבון ריווח והפסד - אם הדו"ח מבוסס על מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת החשבונאות הכפולה;

(2) פירוט החישוב שעליו בוססה ההכנסה המוצהרת - אם הדו"ח מבוסס על מערכת חשבונות שאיננה כאמור בפיסקה (1);

(3) פירוט אומדן המחזור, ההוצאות או אחוז הריווח או מסמכים או נתונים אחרים שעליהם בוססה ההכנסה המוצהרת -

אם הדו"ח איננו מבוסס על פנקסי חשבונות.

(ג) דין וחשבון על פי סעיף קטן (א)(5) למעט דו"ח של שותפות יהיה מאושר בידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו1955-, ומתואם בידיו לצרכי המס, אלא שבחבר-בני-אדם שהוא אגודה שיתופית המסונפת לברית פיקוח, רשאי לאשר את הדו"ח ולהתאימו

לצרכי המס גם פקיד ברית פיקוח שנרשם כדין אצל רשם האגודות השיתופיות.

(ג1) דוח לפי סעיף קטן (א)(5ב) יפרט את זהות הנאמן, הנהנה והמוטב, ואם הוא תושב חוץ - גם את מדינת המושב שלו.

(ג2) לדוח לפי סעיף קטן (א)(5ג), של בעל שליטה בחברת משלח יד זרה, יצורף דוח כספי מבוקר של חברת משלח היד הזרה,

בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל, ואם היא חברה המגישה דוח או נישומה במדינה גומלת, כמשמעותה בסעיף 196,

דוח הערוך לצורכי מס בהתאם לדיני המס באותה מדינה.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לחיוב שותפות בהגשת דו"ח מאושר בידי רואה חשבון

ומתואם בידיו לצרכי המס.

(ה) שר האוצר רשאי לקבוע בצו את נוסח האישור וההתאמה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ו) אדם שלא צירף לדו"ח את המסמכים כמפורט בסעיף קטן (ב), או שהדו"ח שהגיש לא היה מאושר ומתואם כאמור בסעיף קטן (ג),

יראוהו לענין סעיפים 145(ב) ו158-א(ג) כאילו לא הגיש דו"ח, זולת אם הגיש מסמכים כאמור במועד אחר שהתיר לו פקיד השומה.

131א. דו"חות נוספים (תיקון: תשכ"ג, תשמ"ז, תשס"ב)

שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות דו"חות נוספים שעל חבר בני-אדם החייב בדו"ח לפי סעיף 131(א)(5) או שעל תושב ישראל החייב

בדוח לפי סעיף 131(א)(5ב) לצרף לדו"ח על פי אותו סעיף.

131ב. דו"ח מרואה חשבון ופקיד ברית פיקוח (תיקון: תשכ"ג)

פקיד-השומה רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, לדרוש בכתב מרואה-חשבון, או מפקיד ברית-פיקוח, שאישר מאזן או תיאם

ואישר חשבון-התאמה לחבר בני-אדם לפי סעיף 131, שימסור לו דו"ח על היקף הביקורת שערך וממצאיה, לגבי אותם פרטים

שצויינו בדרישה כאמור של פקיד השומה.

134א. סמכות לפטור מהגשת דו"ח (תיקון: תשל"ח, תשמ"ז, תשנ"ב)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור, בתנאים או ללא תנאים, מחובת הגשת דו"ח את המפורטים להלן:

(1) מי שעיקר הכנסתו היא הכנסת עבודה, קיצבה או הכנסה ששילם עליה מס לפי סעיף 122;

(2) מי שהכנסותיו אינן מעבודה, מעסק או משלח-יד והן לא עלו על סכום שהוא פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שעל פי סעיפים 34 ו36-;

(3) תושב חוץ.

(4) מי שקיבל הכנסה שנוכה ממנה מס במקור כדין או שחל לגביה פטור ממס, וללא הכנסה זו היה פטור מחובת הגשת דין וחשבון.

3.2 תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח - 1988 1

בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס2, תשס"ד)

בתקנות אלה -

"בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ" - מי שרשום בתאגיד חוץ בנקאי כבעל חשבון במטבע כלשהו;

מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה, החייב במס.

"הכנסה מדמי שכירות" - הכנסה מדמי שכירות ששולם עליה מס לפי סעיף 122 לפקודה ושסך כל ההכנסה ממנה בשנת המס

לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב';

"הכנסת חוץ" - הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל

הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהתקיימו בה כל אלה:

(1) סכומה לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ד';

(2) שולמה בשלה מקדמת מס, ולענין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל הנסחרת

בבורסה או ממכירת נייר ערך זר - שולמה בשלה מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס;

"הכנסה מריבית" - הכנסה מריבית, מדמי ניכיון, מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה,

שהופקה או שנצמחה בישראל, המשתלמת בתכנית חיסכון, בפיקדון או בקופת גמל, או המשתלמת

על פי איגרת חוב הנסחרת בבורסה, מילווה מדינה או מילווה קצר מועד, ושהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1) נקבע לה פטור ממס;

(2) היא חייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודה, נוכה ממנה מלוא המס החל לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ה';

"הכנסה מנייר ערך" - הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר, או ממכירת מילווה קצר מועד, שהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1) נקבע לה פטור ממס;

(2) נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ו;

"הכנסה מקצבת חוץ" - הכנסה מקצבה כאמור בסעיף 9ג לפקודה, שהתקיימו בה שני אלה:

(1) בשל הוראות סעיף 9ג לפקודה או הוראות חלק י' פרק שלישי לפקודה, אין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס;

(2) סכומה לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ד';

"הכנסה נוספת" - כל אחד מאלה:

(1) הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה, בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המרבי, או באישור פקיד השומה

בשיעור שאינו נמוך מ30%-;

(2) הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, שחל לגביה פטור ממס;

והכל למעט משכורת, הכנסה מדמי שכירות, הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית או הכנסה מנייר ערך,

ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת ב'.

"השיעור המרבי" - שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה ולענין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר -

השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה;

"משכורת" - הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס לא עלה על הסכום הקבוע בתוספת א', שנוכה ממנה מלוא המס

החל לפי הוראות הפקודה ושהיא אחת מאלה:

(1) הכנסת עבודה;

(2) קצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל;

(3) מענק פרישה או מוות כמשמעותו בסעיף 9(7א) לפקודה, החייב במס;

(4) סכום המתקבל עקב היוון קיצבה כמשמעותו בפסקה (6) להגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בפקודה, החייב במס;

(5) הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות סעיף 102 לפקודה;

התקבלו סכומים ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות בפסקאות (1) עד (5) יראו את כלל ההכנסה

כמשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס לפי סעיף 164 לפקודה ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור שאינו נמוך

משיעור המס המירבי או בשיעור שקבע פקיד השומה;

"מקדמת מס" - מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד2004-, שצורף

אליה דו"ח בדבר דרך קביעת המקדמה, כפי שנקבע באותן תקנות;

"נייר ערך" - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;

"נייר ערך זר" - כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה), התשס"ג2002-;

"נכס חוץ" - כל רכוש, בין מקרקעין בין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה, ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל;

"תאגיד חוץ בנקאי" - תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי אחר לפי דיני אותה מדינה.

2. פטור מהגשת דו"ח (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ז, תש"ס, תשס"ד)

(א) יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת, או הכנסה מדמי שכירות,

או שהיתה הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ, הכנסה מריבית, הכנסה מנייר ערך או הכנסה נוספת, או צירוף

של כולן או חלקן, יהא פטור מהגשת דין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודה.

(ב) בני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית, יחולו התקרות הקבועות בהגדרות "משכורת",

"הכנסה מדמי שכירות" "הכנסת חוץ" או "הכנסה מקצבת חוץ" שבתקנה 1, לגבי כל אחד מבני הזוג, על הכנסתו מיגיעה אישית.

(ג) - (ד) (בוטלו)

3. סייג לפטור (תיקון: תשנ"ח2, תשס"ג3, תשס"ד)

(א) על אף האמור בתקנה 2 לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על יחיד אם נתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה כאמור בסעיף 32(9) לפקודה;

(2) הכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע חישוב נפרד של המס בהתאם לסעיף 66 לפקודה;

(3) הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת המס, כללה מענק פרישה או מוות או סכום שנתקבל עקב היוון קיצבה שלגביה התיר

הנציב חלוקת ההכנסות לשנים הבאות כאמור בסעיף 8(ג)(3) לפקודה;

(4) הכנסתו או הכנסת בן זוגו, בשנת המס, כללה שכר ספורטאים כהגדרתו בסעיף 1 לצו מס הכנסה

(קביעת שכר אמנים, שכר בוחנים, שכר מרצים, שכר מעניקי שירותי משרד, ושכר ספורטאים כהכנסה), התשכ"ז1967-;

(5) היה חייב להגיש דין וחשבון לשנת המס הקודמת שלא על פי פסקה זו;

(6) היתה לו, לבן זוגו או לילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:

(א) זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, למעט בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה;

(ב) נכסי חוץ אחרים ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא 1,500,000 שקלים חדשים, או יותר;

הוראת שעה

בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, יקראו לגבי דוח לשנת המס 2002 כאילו -

(1) בפסקה (6), בסופה יבוא:

"אם שוויים של נכסי החוץ ביום כלשהו בשנת המס הוא 100,000 דולר של ארה"ב או יותר".

(2) בפסקה (7), בסופה בא:

"אם הסכום המופקד בכל חשבונותיו בתאגיד בנקאי חוץ ביום כלשהו בשנת המס הוא 100,000 דולר של ארה"ב, או יותר".

(7) הוא, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד כלשהו בשנת המס.

אם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא 1,500,000 שקלים חדשים, או יותר.

(ב) האמור בתקנת משנה (א)(5) לא יחול לגבי יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת המס הקודמת

נתחייב בהגשת דו"ח רק משום שהיתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס לפי סעיף 122 לפקודה.

(ג) (1) האמור בתקנת משנה (א)(1) לא יחול על יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, אם הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה

בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוקם בעת היותם של היחיד או בן זוגו תושבי חוץ ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה

באותו חבר בני אדם תושב חוץ, בתנאי שהוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל, והכל לגבי הדוחות

שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה או לשנת המס שלאחריה.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על יחיד, שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ

לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.

(ד) האמור בתקנת משנה (א)(6) או (7) לא יחול על יחיד, אם הוא, בן זוגו וילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, זכאים כולם

בשנת המס לפטור ממס לפי סעיף 14(א) או (ג) לפקודה או לפי סעיף 90(ב) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132),

התשס"ב2002

4. פטור במקרים מסויימים (תיקון: תשנ"ח)2

יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה, מעסק או ממשלח יד ושלא מתקיימות בו הנסיבות האמורות בפסקאות

6) או (7) שבתקנה 3(א), יהיה פטור מהגשת דין וחשבון על פי סעיף 131 לפקודה אם סך כל הכנסתו בשנת המס לא עלה על סכום

שהוא פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן באותה שנת מס לפי סעיפים 34 ו-36 לפקודה.

5. פטור לתושב חוץ (תיקון: תשס"ד4)

תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל, יהא פטור מחובת הגשת דין וחשבון על פי סעיף 131 לפקודה, אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס במקור לפי סעיפים 161, 164 או 170 לפקודה והיא הכנסה אחת מאלה:

(1) מעסק או משלח יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה או תקופות שאינן עולות בסך הכל על 180 יום;

(2) לפי סעיף 2(2) או (5) לפקודה;

(3) הכנסה לפי סעיפים 2(4), (6) או (7) לפקודה.

הוראת שעה

לגבי דוח לשנת המס 2002 יקראו את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח1988-, כאילו אחרי תקנה 5 בא:

5א. סייג לפטור לגבי נאמנות 3 (ראה הנוסח בהערה 3)

5א. סייג לפטור בנאמנות (תיקון: תשס"ד)

על אף האמור בתקנות 2 עד 4, לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקלים חדשים, גם אם אינו חייב במס בישראל.

6. סייג לפטור

הפטור מהגשת דו"ח לפי תקנות אלה לא יחול לגבי דו"ח שיחיד נדרש להגישו על ידי פקיד השומה.

6א. תיאום סכומים ועיגולם (תיקון: תשס"ד)

הסכומים הנקובים בתקנה 3 ובתוספות יתואמו על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היו תקרות הכנסה, ויעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של אלף שקלים חדשים.

7. תחולה

תחולתן של תקנות אלה לגבי הדו"חות שחייבים להגישן לשנת המס 1987 ואילך.

8. ביטול

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשל"ט - 1978 (להלן - תקנות הפטור), בטלות לגבי הדו"חות לשנת המס 1987 ואילך.

תוספת א'

שנת המס הסכום בשקלים חדשים

2001 490,000

2002 530,000

2003 520,000

תוספת ב'

שנת המס הסכום בשקלים חדשים

2001 260,000

2002 270,000

2003 270,000

תוספת ג' (בוטלה) (תיקון: תשס"ד)

תוספת ד' (תיקון: תשס"ד)

(הכנסת חוץ, הכנסה מקצבת חוץ)

שנת מס הסכום בשקלים חדשים

2003 270,000

תוספת ה' (תיקון: תשס"ד)

(הכנסה מריבית)

שנת מס הסכום בשקלים חדשים

2003 פטור מדיווח

2004 520,000

תוספת ו' (תיקון: תשס"ד)

(הכנסה ממכירת ניירות ערך)

שנת מס הסכום בשקלים חדשים

2003 פטור מדיווח

2004 1,500,000

_________________________________

1 ק"ת תשמ"ח, 580; תשמ"ט, 202; תש"ן, 259; תשנ"א, 406; תשנ"ב, 640; תשנ"ג, 21, 287; תשנ"ד, 319; תשנ"ה, 500; תשנ"ו, 306; תשנ"ז, 278, 472; תשנ"ח, 378, 944; תשנ"ט, 519; תש"ס, 569, 570; תשס"א, 407; תשס"ב, 382, 383; תשס"ג, 575, 880; תשס"ד, 558ב, 722.

2 תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון מס' 2), התשנ"ח - 1998 (ק"ת תשנ"ח, 944; תשנ"ט, 519; תש"ס, 569; תשס"א, 407; תשס"ב, 383) קובעת לגבי תיקון תקנות 1, 3 ו4-:

"3. תחולה

תקנות אלה יחולו על הדוחות שיש להגישם לגבי שנת המס 2002 ואילך.

3 תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (הוראת שעה), התשס"ג - 2003 קובעות:

"1. הוראת שעה

לגבי דוח לשנת המס 2002, יקראו את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח - 1988, כאילו -

(1) בתקנה 3, בסופה נאמר:

"(ג) האמור בתקנת משנה (א)(6) או (7), לא יחול על יחיד אם הוא, בן זוגו וילדו שטרם מלאו לו 18 שנים זכאים כולם בשנת המס 2003 לפטור ממס על הכנסה לפי סעיפים 9ג, 14(א) או (ג), או לפי סעיף 90(ב) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב2002-."

(2) אחרי תקנה 5 בא:

5א. סייג לפטור לגבי נאמנות

על אף האמור בתקנות 2 עד 4, לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות או שקיבל מכספי נאמנות סכום העולה על 100,000 שקלים חדשים."

4 תקנה 11 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד2004- (ק"ת תשס"ד, 558ו) קובעת:

"11. תחילה

תחילתן של תקנות אלה לגבי הדוחות שיש להגישן לשנת המס 2003 ואילך".

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות