• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםבוררות וגישוריםלמה כדאי לברר סכסוכים בבוררות

למה כדאי לברר סכסוכים בבוררות ?

16.03.2005

למה כדאי לברר סכסוכים בבוררות

רמי אריה עו"ד ורו"ח[1]

הכללת סעיף בוררות בחוזה התקשרות בין צדדים כמוהו כהקדמת תרופה למכה.

ממש כמו שלפני החתונה חותמים בני הזוג על ה"כתובה" ורצוי שזה יגמר יפה.

שותפויות עורכי דין או רואי חשבון שומרות בסוד כמוס את נתוני המחזור שלהם, הרווח השנתי, שמות הלקוחות ואת הסכמי השותפים ונתונים אחרים על פעילות השותפות. אולם, לא פעם בשנים האחרונות מתפרסמים כל אלו ברבים על אפם וחמתם של חברי השותפויות. מסתבר כי נתונים אלו מתגלים כאשר נוצר סכסוך בתוך השותפות והמחלוקת מועברת להכרעת ביהמ"ש על ידי אחד השותפים. התקשורת הכתובה והאלקטרונית הסמוכה על שולחנה של מזכירות ביהמ"ש, צמאה במקרה כזה, לגלות ולחשוף כל נתון על פעילות המשרד לעיני כול. סודות שנשמרו היטב נחשפים לכל הציבור לרבות ללקוחות ולמתחרים.

מדהים כי דווקא אלו האמונים על שמירת החוק ובקיאים בו אינם מקפידים לכלול בתוך הסכמי השותפות סעיף בוררות חובה. שהרי בהתאם לחוק הבוררות קיימת אפשרות לברר ולסגור תביעות משפטיות בהכרעת בורר, אשר ישמע את הצדדים ויפסוק בדין ובדיסקרטיות. למען הסר ספק, סעיף בוררות יכול להיכלל בכל הסכם משפטי בין צדדים לתביעה אזרחית אפשרית.

מעמדו של הבורר הינו כשופט אשר פסיקתו מחייבת את הצדדים. חוק הבוררות בא לענות על צורכי צדדים מסוכסכים להגיע להכרעות מהירות ומחייבות שלא דרך מערכת בתי המשפט. עם חקיקתו לפני כשלושים שנה היה השימוש בחוק פופולארי מאד וברוב החוזים שנחתמו בשנים הראשונות לקיומו הוכלל סעיף בוררות חובה. אולם, במהלך השנים פג כנראה קסמה של הבוררות פחות ופחות חוזים מכילים את סעיף בוררות החובה.

לבוררות חובה יתרונות אך גם חסרונות. החוק קובע כי כל אדם כשיר להיות בורר. אין מניעה שהבורר יהיה מומחה בתחום הבוררות. מומחיות כזו עשויה לחסוך בהבאת חלק מהעדים המומחים שהיו נדרשים בהליכים משפטיים רגילים. הבורר יכול לנצל ידיעות אישיות.

יתרונות הבוררות הנם במתן הכרעה מהירה בדין בתוך שלושה חודשים בתוספת אופציה לשלושה חודשים נוספים. כלומר הכרעה בתוך שישה חודשים מיום שנחתם כתב הבוררות, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת. הכרעת הבורר הינה סופית ואין עליה ערעור. למעט, מקרים מסוימים שבהם ניתן לבטל את פסק הבורר בעיקר משיקולי חוסר תום לב של הבורר. יעילות הנובעת מהעובדה שהבוררות אינה תלויה במזכירויות בתי המשפט או בעומס המוטל על בהמ"ש. נוחות היות והיא מתנהלת תוך תאום בין הצדדים לבורר, בשעות הנוחות להם בלוח זמנים שנקבע מראש קדימה ולא על פי סדרי הדין הרגילים. ממוקדת בנושא הסכסוך. הבורר ידוע ומוסכם על שני הצדדים הסומכים על פסיקתו כאשר נבחר בורר מסוים או לפחות הוא ממונה לתפקידו על ידי מי שהוסמך לכך בסעיף הבוררות. גמישות בהעדר החובה להיצמד לדין המהותי ו/או לדיני הראיות. נינוחות בקיום הבוררות שלא באולמות בתי המשפט וסודיות מוחלטת בפני צדדים אחרים ובמיוחד בפני התקשורת ובפני מתחרים מסחריים.

חסרונות הבוררות הנם בכך שסמכות הבורר מוגבלת לנושא הבוררות בלבד בפני בעלי הדין שהם צד לבוררות אך לא כלפי צד ג' או נושאים אחרים במחלוקת בין הצדדים לגביהם לא נקבע מראש כי הם כלולים במסגרת הבוררות. אין ערעור על פסיקת הבורר ובכך נשללת האפשרות לבדוק ולתקן טעויות בפסיקתו. לעיתים הבוררות מתארכת יתר על המידה למרות לוח הזמנים שנקבע בחוק במיוחד כשמדובר בבורר לא מיומן. קושי נוסף נוצר כאשר הבורר אינו משפטן ועולה שאלה משפטית תוך כדי הבוררות אשר לגביה ירצה הבורר לפנות לבהמ"ש בבקשת הבהרה. קושי זה פתיר על ידי מינוי בורר שהוא גם משפטן. קושי נוסף נובע מהצורך כי שני הצדדים גם יחד יסכימו להעברת המחלוקת לבוררות. דרך כלל תינתן ההסכמה המשותפת בקלות יתר בעת כריתת החוזה בין הצדדים ולא כאשר המחלוקת כבר מפלגת את רצונותיהם.

מחד, האפשרות לבצע את הליכי הבוררות לא לפי דיני הראיות ולא לפי הדין המהותי חוסכים זמן והליכים מסורבלים, מאידך, החיסכון יכול לעלות בפסק בורר שאינו מבוסס די צרכו ואינו נכון ללא אפשרות ערעור. לכן כדאי לשקול היטב האם לדרוש בכתב הבוררות החלת דיני הראיות על ניהול ההליכים בבוררות או לפחות כי פסק הבורר יינתן לפי הדין המהותי לרבות נימוקים.

הליך הבוררות עדיף על הליך גישור במובן שהוא סופי ומחייב, עם זאת יתרון זה מהווה גם חיסרון כאשר צד לסכסוך חושש מפסק דין סופי שלא יוכל לערער עליו. כך או כך תמיד ניתן לפנות להליך גישור בהסכמה בין הצדדים טרם הפנייה לבוררות או לבהמ"ש.

עלות הבוררות אמורה להיות זולה יותר מאשר עלות ניהול הליכי משפט רגילים. שכן, בהליכי משפט רגילים יש עלות בסיסית של אגרת ביהמ"ש בשיעור של 2.5% מסכום התביעה. בנוסף, התארכות ההליכים בבהמ"ש הרגילים וההיצמדות לדיני הראיות גורמים להוצאות משפטיות נכבדות. עלות נוספת אפשרית ואם כאשר יגיש אחד הצדדים ערעור על פסק דין שניתן כנגדו. בהליכי הבוררות ניתן לסכם את שכר הטרחה מראש או לפי תעריף לשעת הבורר או תעריף לישיבה. בבוררות ניתן לחסוך חלק מעלות המומחים בתחומים שבהם הבורר בקיא. כדאי לדעת כי גם לאחר שהוגשה תביעה לבהמ"ש עדיין ניתן להעביר את הדיון לבוררות ולקבל בחזרה את סכום האגרה המשפטית שכבר שולמה.

רצוי שהבורר בנוסף להיותו בקיא בנושא שבמחלוקת יהיה גם משפטן, במיוחד כעלולות להתעורר סוגיות מיוחדות, כגון טענת התיישנות, הגדלת סכום התביעה תוך כדי הבוררות, פסק ביניים, סעד זמני, שיעורי ריבית מותרים וכדומה. בורר שאינו משפטן יוכל לפנות לבהמ"ש בבקשת הבהרה (אבעיה משפטית). אולם, אז יידרש תשלום נוסף לעו"ד שייצג את הבורר בפנייה.

הסכם בוררות שנכרת כדין אינו ניתן לביטול על ידי אחד הצדדים, ההסכם חייב להיות בכתב וחתום על ידי שני הצדדים. רצוי לכלול כל חילוקי הדעות בין הצדדים בסמכות הכרעת הבורר כדי להימנע ממחלוקות עתידיות על פלוגתאות נוספות שיתגלו במהלך הבוררות לרבות הכרעת הבורר בעניין תוקפו של הסכם הבוררות עצמו.

סעיף בוררות לא יכובד בהכרח על בהמ"ש כאשר יש צורך בצרוף צדדים נוספים לדיון, כאשר קיים עניין ציבורי בדיון ועילות נוספות. עם זאת, ברוב המקרים בהמ"ש נותנים תוקף ואף מעודדים הכרעת מחלוקות בדרך של בוררות.

תפקידו של הבורר כעין שופט, הוא חייב בהתנהגות בתום לב, בשוויון בין הצדדים, יש לנהוג בבורר כעובד ציבור וכול פגיעה או העלבתו כמוה כפגיעה בעובד ציבור. הבורר חייב בחובת נאמנות וניקיון כפיים כלפי הצדדים. חל עליו איסור למעורבות אישית ואסורה הכרה מוקדמת של אחד הצדדים באופן היכול ליצור ניגוד אינטרסים או משוא פנים. למעט במקרים שבהם אין חשש למשוא פנים וניתן גילוי נאות ומלא ובכתב על הקשר הקודם בין הבורר לצד לבוררות.

לבורר יש סמכות, להזמין עדים ולחקרם ולפסוק הוצאות ממש כמו לבהמ"ש. רצוי כי מהלך הבוררות יתועד בפרוטוקול בכתב ו/או מוקלט. חובה כי יינתן גילוי נאות להליכי הבוררות לכל אחד מהצדדים ולשם כך לנהל את כל הישיבות והפגישות בנוכחות כל הצדדים. כל בקשה של צד לבוררות תוגש בכתב בלבד וגם לצד השני וכדומה.

בינואר 2005 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק הבוררות, כך שהצדדים לבוררות יוכלו להסכים מראש כי תהיה אפשרות לערער על פסק הבוררות בפני בורר נוסף או הרכב של שלושה בוררים. הצדדים שיבחרו באפשרות זו יוכלו לדעת כי במידה ופסק הבוררות לא יהיה מקובל על אחד מהם עדיין תישאר לאותו צד זכות הערעור עליו. בנוסף, הונחה באוקטובר 2004 על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק הבוררות כך שתהיה חובה כי הבורר יהיה גם בעל השכלה משפטית, שתי הצעות חוק אלו נועדו להקביל את הליך הבוררות להליך המשפטי ככל האפשר תוך שמירת היתרונות של הליך הבוררות.

לסיכום, בכריתת חוזה כדאי לשקול הכנסת סעיף בוררות חובה. מוצע כי זהות הבורר או הבוררים האפשריים ולא להשאיר זאת לשיקול דעת של צד שלישי כגון לראש לשכת עו"ד או ראש לשכת התאחדות הקבלנים. כך יהיה ניתן לוודא כי זהות הבורר ידועה, הוא בקיא ומיומן בניהול הליכי בוררות ויש לו את הידע המתאים בתחום. בחוזה לתחום ליקויי בנייה כדאי שהבורר יהיה מהנדס בחוזה לעניין פירוקי שותפויות כדאי שהבורר יהיה רואה חשבון וכדומה. בכל מקרה כדאי שהבורר יהיה גם משפטן. מובן שהעברת מחלוקת להכרעת בורר יכולה להיעשות גם לאחר כריתת חוזה ואף לאחר שהמחלוקת כבר הועברה לברור בביהמ"ש.



[1] מחבר המאמר עו"ד, רו"ח וכלכלן הינו בעל ניסיון רב בעריכת בוררויות והליכי גישור במחלוקות בין צדדים, הן מטעם בהמ"ש והן לפי מינוי הצדדים למחלוקת.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה