• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי מקרקעיןמע"מ על מקרקעיןעדכונים במסמ ק מס הכנסה ומע מ אפריל 2016

עדכונים במסמ"ק, מס הכנסה ומע"מ - אפריל 2016

מאיר מזרחי, עו"ד

 |  14.04.2016

עדכונים מקצועיים במיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ
אפריל 2016

מאיר מזרחי, עו"ד

ו"ע (מחוזי נצ') 11612-06-14 קיבוץ מעלה גלבוע נ' מנהל מס שבח מקרקעין טבריה (28.1.2016)

בעקבות תיקון שומה על ידי מנהל מיסוי מקרקעין בזמן שמתנהל לגביה הליך ערר, התקבל הערר על שומה זו, שכן הפכה לבלתי רלוונטית.

ו"ע (מחוזי חי') 10216-07-14 וימן נגד מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (14.2.2016)

בחישוב השבח במכירת דירת מגורים, שהושכרה במסלול הפטור המלא ממס הכנסה, יש לנכות פחת, על אף שהעורר לא ביקש לנכות פחת מההכנסה במהלך ההשכרה.

ו"ע (מחוזי ת"א) 586745-09-14 פריאנטה נגד מסמ"ק ת"א (28.2.2016)

העורר רכש בית ישן על מנת להורסו. נקבע, כי למרות שלא נעשו פעילויות מידיות להריסת הבית, הוכחה כוונת הריסה, וכי לנוכח עמידת הנכס ריק עד להריסה, על העורר לשלם מס רכישה בשיעור הקבוע לרכישת קרקע ולא דירת מגורים, וזאת בתנאי שיהרוס את הבית בתוך 6 חודשים מפסה"ד.

ו"ע (מחוזי ת"א) 24036-03-14 לין נגד מנהל מס שבח ת"א (8.3.2016)

מבנה נמכר במצב ירוד ומוזנח. המבנה נבנה כבית מגורים, אך במהלך השנים נעשה בו שימוש מסחרי ובחלק מהזמן שימש להלנת פועלים. נקבע, כי לנוכח אי התקיימותו של המבחן האובייקטיבי, אין מדובר בדירת מגורים לצורך חיוב במס שבח ומס רכישה, שכן נכון למועד העסקה לא היה מדובר בדירה המיועדת למגורים לפי טיבה והיא גם לא שימשה למגורים.

ו"ע (מחוזי נצ') 44605-01-15 ניסן נגד מנהל מיסוי מקרקעין נצרת (9.3.2016)

נקבע, כי המגבלה הקבועה לשימוש בשיעור המס הליניארי למכירה לקרוב בתקופת המעבר חלה גם כאשר מדובר במכירת דירה אחת לקרוב ולא רק במכירה של שתי דירות (לשון המגבלה - "המכירות אינן לקרוב"). כן, נדחתה טענת העורר, כי לא קיימת מגבלה כאמור כאשר מדובר בדירה שהתקבלה בירושה. נקבע בנוסף, כי מכירה בין אחים של חלקים בדירת ירושה אינה מהווה "חלוקה ראשונה" בנסיבות העניין.

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו – 2016

ייעול מנגנון תשלום המס למעורבים בעסקאות במקרקעין באזור, החייבים בתשלום מס שבח ומס רכישה למדינת ישראל וגם לתשלומי חובה לרשויות האזור. לאחר תשלום שני סוגי התשלומים מוחזר לנישומים אלו על ידי רשויות המס בישראל התשלום ששילמו לרשויות האזור. מוצע לאפשר למנהל להעביר סכומי מס ששולמו בישראל כמס שבח או מס רכישה בהעברה ישירה לשלטונות האזור.

ע"מ (מחוזי מרכז) 16719-09-12 משעל נגד פקיד שומה כפר סבא (2.2.2016)

רווח שנוצר למערער כתוצאה מרכישת אופציה וסיחורה לקבוצת רכישה, יסווג כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, ולא כרווח הון, ולכן ימוסה בשיעור מס שולי, הגבוה משמעותית משיעור רווח הון.

ע"א (מחוזי מרכז) 732/15 פקיד שומה נגד בנלי (21.3.2016)

בן נרשם כבעלים של עסק לאלומיניום ושיפוצים, חלף רישומו של האב. פקיד השומה מצא, כי לא דווחו הכנסות מהותיות בעסק באותן השנים, ודרש מהבן את תשלום המס החסר. נקבע, כי יש לראות בבן כחייב במס, שכן הוא מנוע לטעון כנגד המצגים שהציג לרשויות המס במהלך השנים (רישום חשבון הבנק על שמו, קיזוז הפסדי העסק מול הכנסות הבן כשכיר ועוד). זאת ועוד, העדר מעורבותו של בעל העסק בתפעולו אינה שוללת את חבותו במס בגין תקבולי העסק. עוד נקבע, כי הבן השתמש בהכנסות העסק והעביר אותן לאביו, אך לא העתיק את ההכנסות לאב, ומשכך הבן חב במס בגין הכנסות העסק.

ע"א 181/14 פגי נגד פ"ש חיפה (13.3.2016)

במכירת מניות בחברה שבה היו קיימים "רווחים ראויים לחלוקה" שלא חולקו כדיבידנדים, חישוב הרווחים הראויים לחלוקה יעשה בשני שלבים – ראשית, יוגדרו סך כל הרווחים הראויים לחלוקה, ולאחר מכן, רק ככל שנמצאו רווחים שכאלו, יחושב הן היחס בין הרווחים הראויים לחלוקה שנצברו עד למועד הקובע לבין כלל הרווחים הראויים לחלוקה, והן חלקו היחסי של בעל המניות באותם רווחים. כן נקבע כי לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את תיקון 132 לפקודה, הקובע כי הפסדים שטרם קוזזו, אותם יכולה החברה לנצל בעתיד לצורך הקטנת חבותה במס, מנוכים מסכום הרווחים הראויים לחלוקה, שכן המחוקק לא הביע רצונו במפורש בעניין זה.

ע"מ 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נגד מנהל מע"מ ת"א (15.2.2016)

נדחה ערעור על פס"ד של בית משפט מחוזי אשר קבע, כי על תשלום שקבלה המערערת מכוח הסכם פשרה (שבו צוין מפורשות כי התשלום כולל מע"מ) יחול מע"מ. זאת, היות וניתן כתמורה למכירת זכות חוזית ולא כפיצוי על שירותים שנמנע מהמערערת לתת.

ע"מ (מחוזי ב"ש) 39873-01-16 אריאל (א.ד.ק) בע"מ נגד רשות המיסים (7.3.2016)

משנוכח המנהל כי אדם אשר נרשם כעוסק לא הקים עסק, או שהעסק חדל מלקיים פעילות עסקית, או כאשר מתעורר חשש מבוסס שהעוסק משתמש בעסקו לפעילות בלתי חוקית, רשאי המנהל לבטל את רישומו של העוסק במרשמי מע"מ.

ע"מ (מחוזי ת"א) 37473-05-12 אמריקה ישראל קאמפ נגד מע"מ ומס קניה ת"א (17.3.2016)

בשאלת החלת מע"מ בשיעור אפס על מתן שירות לתושב חוץ, נפסק כי כאשר חלק מייעודו של תושב החוץ (מקבל השירות) הוא ליתן שירותים לתושב ישראל, ומשפעל העוסק הישראלי כזרוע ארוכה/ נציג של תושב החוץ בישראל, לא יחול מע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(5), היות ונותן השירות בארץ מעניק בפועל שירות גם לתושב ישראל.

תזכיר חוק מע"מ – תיקון מוצע בעניין רכישת שירותים ומוצרים מחו"ל

כתולדה של קושי חובק עולם בגביית מיסים בגין שירותים הניתנים על ידי ספקים "גלובאליים" שמקום מושבם אינו זהה למדינת צרכני השירות, הוצע לקבוע כי:

  1. בגין אספקת שירותים (אלקטרוניים, תקשורת, רדיו וטלויזיה) לתושב ישראל מאת תושב חוץ, יהיה החייב במס – נותן השירות. כאשר מקבל השירות הינו עוסק/מלכ"ר/מוסד כספי – יהיה חייב במס מקבל השירות.
  2. לתקן את סעיף 30(א)(7) ולקבוע כי עוסק ישראלי המספק שירותים לתושב ישראל יהיה חייב בתשלום מס מלא גם אם השירות ניתן מחוץ למדינת ישראל.
  3. תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או מפעיל חנות מקוונת יהיה חייב ברישום בישראל והגשת דו"ח במרשם ייעודי שיוקם לכך.

החלטת מיסוי 3314/16 סיווג פעילות למתן אשראי

סיווגה של חברה לעניין רישומה לפי חוק מע"מ יעשה על פי מהות פעילותה. לפיכך, מקום בו פועלת חברה בתחום מתן אשראי ובכפוף להיקף פעילותה, יש לסווגה בגדר "מוסד כספי" על פי החוק.

החלטת ביצוע 3721/16 – "ביצוע עבודות פיתוח – אישור מסמך אחר"

בשל עבודות פיתוח שהיו אמורות להתבצע על ידי חברה, נגבתה תמורה מהרוכשים (המשתכנים) וכן הוצא להם חשבונית מס ושולם המע"מ הכלול בהן על ידי החברה. אלא שבפועל, העירייה שכרה קבלן משנה לביצוע העבודות. בנסיבות אלה נקבע, כי הקבלן יוציא לעירייה חשבוניות מס בגין השירות שנתן, בעוד שהחברה תהא זכאית לנכות מס תשומות על סמך חשבוניות אלה כ"מסמך אחר". עוד הובהר, כי השימוש ב"מסמך אחר" דורש אישור ספציפי של המחלקה המקצועית ואין להסתמך על החלטת המיסוי בלבד.

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות