• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתאודותתחומי פעילותביטול המסלול הירוק לפיצויים בגין נזקי מלחמה

ביטול "המסלול הירוק" לפיצויים בגין נזקי מלחמה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  01.05.2016

ביטול "המסלול הירוק" לפיצויים בגין נזקי מלחמה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בפסיקה בעלת השלכת רוחב קשה, קובע בית המשפט העליון כי אין לחשב פיצויים לבעלי עסקים לפי "המסלול הירוק" - לפי ירידת מחזורי ההכנסות שלהם בתקופת המלחמה לעומת התקופה המקבילה אשתקד - אלא בכל מקרה עליהם להוכיח את הנזקים שנגרמו להם אחד לאחד, ולהצביע על קשר סיבתי בין נזקיו של ניזוק לבין פעולות מלחמה קונקרטיות.

אכן, במסגרת הוראת השעה וקביעת המנגנון של "מסלול המחזורים", מוכן היה מחוקק המשנה להניח קיומו של קשר בין אירועי מלחמה לבין צמצום פעילותו העסקית של ניזוק. ברם, אין המדובר בוויתור מוחלט ועקרוני על דרישת הזיקה בין המלחמה והנזק, תוך הסתפקות בירידת המחזור העסקי, אלא במעין הנחה עובדתית הניתנת לסתירה. כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 6540/15 כתר אחזקות בע"מ נגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן ביום 18.4.2016.

בתקופת מלחמת לבנון השנייה פגע טיל במפעל של חברה המספקת חלק מחומרי הגלם המשמשים לייצור מוצריה של כתר אחזקות בע"מ (להלן: "כתר"). כתוצאה מפגיעת הטיל והשבתת המפעל לתקופה מסוימת, סופקו לכתר חומרי גלם בהיקף קטן יותר מאשר בדרך כלל.

מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ובעקבותיו ועדת ערר, דחו את טענת כתר, לפיה היא בגדר ניזוק מיוחד, וקבעו שהיא זכאית לפיצויי בסך של 3,000,000 ₪. כתר ערערה באמצעות משרדנו, על כך לבית המשפט המחוזי, וזה קבע כי היא אכן בגדר ניזוק מיוחד (ע"מ 7261-06-12). נקבע, כי התיק יושב לוועדת הערר לשם קביעת שיעור הפיצוי המגיע למבקשת, בהתאם לנזק היחסי שנגרם לה כתוצאה מאי-אספקת חומרי הגלם בתקופת המלחמה.

בהמשך לכך, קבעה ועדת הערר כי ניתן לייחס רק חלק מן הנזק שנגרם לה לפעולות המלחמה, וזיכה אותה בפיצוי של 392,250 ₪ בלבד, בנוסף לסכום הפיצוי 3,000,000 ₪ שבהם כבר זכתה. כתר, ערערה על קביעה זו לבית המשפט המחוזי. טענותיה התקבלו באופן חלקי. נקבע, כי שיטת החישוב שנקבעה על ידי ועדת הערר אינה מוצדקת ומחמירה עמה יותר מדי.

בית המשפט הציע שיטת חישוב שונה, שלפיה זכאית המבקשת לפיצוי בסך של 1,212,055 ₪, בנוסף לסכום האמור שבו כבר זכתה. מכאן הבקשה לרשות ערעור לפני בית המשפט העליון, שבמסגרתה שבה כתר וטוענת כי היא זכאית להשלמת פיצויים לפי נוסחת המחזורים במסלול הירוק.

מדברי כתר עולים שני קווי טיעון מרכזיים. הראשון, עניינו שיטת החישוב העקרונית שבה יש להשתמש לשם חישוב הפיצויים להם זכאי "ניזוק מיוחד" בנסיבות המדוברות. על פי קו זה, החוק קובע נוסחה פשוטה, מהירה וטכנית, המבוססת על מחזורי העסקאות של הניזוק, מבלי לקחת בחשבון נתונים נוספים שעניינם הזיקה שבין תנודתיות מחזורי העסקאות ופעולות המלחמה. השני, עניינו אופן חישוב הפיצויים בנסיבותיה הספציפיות של כתר.

לטענתה, הפיצוי שנפסק לזכותה נמוך מן הנזקים שנגרמו לה בפועל בעקבות המלחמה.

לחלופין שבהוראת השעה קבועה חזקה - שלא נסתרה בנסיבות העניין - לפיה יש זיקה בין הנזק שנגרם לה לבין פעולות המלחמה.

מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, מנגד, מציג קו לפיו כל ניזוק חייב להוכיח קשר סיבתי בין נזקו לבין פעולות המלחמה כתנאי לקבלת פיצויים.

טענה מרכזית אחת של כתר עסקה, כאמור, בשיטת החישוב העקרונית של הפיצויים המגיעים לניזוק מיוחד. מנגנון הפיצוי הרלוונטי מכונה בהוראת השעה "מסלול מחזורים מורחב". על פי מנגנון זה, יש לבחון את הירידה במחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים אוגוסט וספטמבר 2006 – בתקופת המלחמה ובסמוך לה – לעומת מחזור העסקאות בחודשים המקבילים בשנת 2005. ירידה זו יש להכפיל במקדם מסוים ("משלים שיעור ההפחתה").

בהכרעה הנוכחית של בית המשפט נקבע כי, על פי הוראות החוק, שמכוחן הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים חלה חובה להראות כל נזק ונזק שנגרם לעסק עקב המלחמה, ולהראות קשר סיבתי ישיר, בין נזקיו של כל ניזוק לבין פעולות מלחמה קונקרטיות (רע"א 5902/12 מנהל קרן פיצויים נ' קיבוץ נירים).

ביהמ"ש קובע כי אכן, במסגרת הוראת השעה וקביעת המנגנון של "מסלול המחזורים", מוכן היה מחוקק המשנה להניח קיומו של קשר בין אירועי מלחמה לבין צמצום פעילותו העסקית של ניזוק. ברם, אין המדובר בוויתור מוחלט ועקרוני על דרישת הזיקה בין המלחמה והנזק, תוך הסתפקות בירידת המחזור העסקי, אלא במעין הנחה עובדתית הניתנת לסתירה (ראו רע"א 6948/13 קטיף).

בית משפט קמא הלך בדרך מסוימת - מידת הפגיעה באספקתו של הניזוק - ואילו מנהל מס רכוש וקרן פיצויים טען בכתבי טענותיו כי יש ללכת בדרך שונה - בחינה ישירה של הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין הירידה בהיקף הפעילות העסקית. העיקר הוא שאין לקבל עמדה השוללת כל בדיקה של נתונים נוספים מלבד הירידה במחזור העסקאות.

אלא, שבהמ"ש העליון התעלם מהעובדה, כי היות והבקשה לפיצוי עקב נזקי המלחמה הוגשה ב-"מסלול הירוק", הרי כלל לא ניתנה מעולם לכתר, ההזדמנות להראות ולהוכיח את כל הנזקים שנגרמו לה עקב המלחמה. הזדמנות כזו ניתנת על ידי מנהל מס רכוש רק לניזוקים המגישים את תביעתם ב-"מסלול האדום".

זו בדיוק הייתה הטענה המרכזית הנוספת של כתר, כי אף אם ניתן לבחון נתונים נוספים מלבד הפרש מחזורי העסקים - הרי שבנסיבות המקרה נתונים אלה תומכים בעמדתה. זאת, אם מפני שניתן ללמוד מהם שיש לייחס את מלוא הפרש המחזורים לפעולות המלחמה, ואם מפני שישנה חזקה עובדתית שהפרש המחזורים נובע מפעולות המלחמה, שמנהל מס רכוש וקרן פיצויים לא השכיל להביא נתונים הסותרים אותה.

בהמ"ש דחה טענה זו, לנוכח המסגרת הדיונית. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, בערעור על החלטתה של ועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים - היא ערעור בגלגול שלישי וחלות עליה ההלכות החלות על ערעור זה. על כן תינתן רשות רק כאשר מדובר בבעיה משפטית כבדת משקל. טענת המבקשת היא טענה עובדתית הנוגעת לנסיבותיו הספציפיות של העניין. השאלה היא איזה חלק מן הנזק נגרם כתוצאה מפעולות המלחמה, לפי הראיות שהוצגו בהליכים השונים שקדמו לבקשה הנוכחית. שאלה זו אינה עומדת באמות המידה למתן רשות הערעור המבוקשת.

אם כך, עולה כי כל ניזוק המגיש תביעת לפיצוי בגין נזקי מלחמה, חייב מעתה להגיש אותה למעשה ב-"מסלול האדום" והמפרט את הנזקים ואת היותם נובעים מפעולות המלחמה, אך לא יותר מהתקרה של הנזק המחושב לפי "המסלול הירוק".

נותר רק לקוות כי מחוקק המשנה ייתן דעתו לסוגיה זו שתכביד מאד על קבלת הפיצויים מעתה ולהבא, ככל שחלילה יידרש לשלם פיצויים בגין נזקי מלחמה גם להבא.

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות