• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתאודותתחומי פעילותביטול שנה רביעית וביטול החלטת ועדה לפסילת ספרי חשבונות

ביטול שנה רביעית וביטול החלטת ועדה לפסילת ספרי חשבונות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  09.05.2016

ביטול שנה רביעית וביטול החלטת ועדה לפסילת ספרי חשבונות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

פקיד שומה חייב בחובת הנמקה לכל החלטה, לרבות להחלטה על הארכת תקופת ההתיישנות לשנה רביעית. כך קבע בהמ"ש בעניין ג'רבי אשר יוצג על ידי משרדנו. באותה החלטה קיבל בית המשפט את עיקר הטענות המקדמיות של ג'רבי והורה גם על ביטול החלטת הועדה לפסילת ספרי חשבונות בשל חוסר סמכות.

במסגרת הגשת בקשה לקבלת "טענות מקדמיות לערעור" לבית המשפט המחוזי, אשר הוגשה על ידי משרדנו בעניין ג'רבי (ע"מ 30296-07-14 ג'רבי נגד פקיד שומה רמלה, ניתן ביום 28.4.2016), נטענה טענת התיישנות על צווי שומות אשר הוצאו לג'רבי וטענות נוספות אשר לפיהם התבקש בית המשפט לקבל את הערעור על הסף.

לג'רבי נערכו שומות על יסוד תחשיב כלכלי המבוסס על צריכת הסולר, לאחר שפקיד השומה לא קיבל את דיווחיו, בטענה, כי מדובר בתוצאה עסקית בלתי סבירה. בנוסף, פסל פקיד השומה את ספריו לשנות המס 2006-2009 וכן לשנת המס 2010. פסילה זו אושרה על ידי הועדה לקבילות פנקסים אליה הגיש ג'רבי ערר באמצעות רואה החשבון שלו.

ג'רבי טען, כי פקיד השומה עשה לצורך שומתו שימוש בשלושה תחשיבים כלכליים שונים בכל אחד משלבי השומה, כאשר התחשיב האחרון צורף אך ורק לצווים. לפיכך, לא יכול היה להציג את התייחסותו לשומה נשוא הערעור בעת דיוני השומה בשלב א' ובעת הדיונים בהשגה. כן הלין על כך, שפקיד השומה לא ערך פרוטוקולים לרוב דיוני השומה, כי הכלכלן אשר ערך את התחשיבים הכלכליים לא טרח להיפגש עם בא כוחו במהלך דיוני ההשגה וכי  לא ניתן לו כל הסבר בדבר התחשיב ודרך בניית צווי השומה.  

בית המשפט קבע, כי ראוי לפקיד השומה לנהל דיוני שומה כהלכתם, להסביר את תחשיביו הכלכליים ואת דרך בניית השומה, וכן לערוך פרוטוקולים המשקפים כיאות את מהלך הדיון. לא רק שאי רישום פרוטוקול עומד בניגוד לסדרי מנהל תקין (ראו עמ"ה 173/94 שם טוב אזולאי וכן ע"מ 1191/09 גד קרן), אלא משנמנע פקיד השומה לערוך פרוטוקולים, מותיר הדבר דלת פתוחה לטענה כי נמסרו דברים אלה או אחרים במסגרת דיוני השומה, אך אלה לא נרשמו כדין (עמ"ה 1096/00 קאשי).

טענת ההתיישנות בהתייחס לתוספת שנה רביעית

בית המשפט שוכנע, כי ההודעות על הארכת המועד נשלחו על ידי פקיד השומה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות המקורית. כמו כן ציין, כי בעידן התקשורת המודרנית יהא זה בלתי מתקבל על הדעת לקבוע כי מסירת הודעה או שומה באמצעות הדואר האלקטרוני אין בה כדי להוות מסירה, מקום בו מובהר כי הצדדים עשו שימוש בדרך תקשורת זו בהתנהלות ביניהם וכי ההודעה נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני הנכונה ובמועד.

אכן, אין לשלול את האפשרות, כי ההודעה הגיעה לידיעת ג'רבי או מייצגו לאחר תום תקופת ההתיישנות המקורית, אך כבר נפסקה הלכה בע"א 3929/13 פקיד שומה תל אביב 3 נ' נאמן (10.12.2014) כי המועד הקובע הוא זה שבו נשלחה ההחלטה מפקיד השומה אל הנישום, ולא המועד בו קיבל אותה הנישום. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ.

זכות הטיעון

בית המשפט סבר כי אין צורך לתת לנישום זכות טיעון בטרם ההחלטה על הארכת תקופת ההתיישנות. זאת הן לאור לשונו של הסעיף המתייחס ל - "עשיית השומה", והן לאור תכליתו.

חובת הנמקה

בית המשפט קבע, כי היה על פקיד השומה לנמק את החלטתו על הארכה בשנה רביעית. בהודעת הרפרנט המקצועי בדבר החלטתו להאריך את תקופת ההתיישנות, נכתב כי ההחלטה נתקבלה "לאחר עיון בחומר". אמירה זו אינה מהווה הנמקה ואינה תחילת הנמקה.

העובדה, כי ג'רבי דיווח על הפסדים מעסק, בוודאי אינה הנמקה סבירה להארכת תקופת ההתיישנות. הוא הדין בעובדה כי נדרשת בדיקתה של המחלקה הכלכלית, במיוחד בעת שלא ניתן כל הסבר מדוע בדיקה זו לא יכולה הייתה להסתיים במסגרת תקופת ההתיישנות המקורית.

העדר הנמקה שומט את היכולת להתמודד עם ההחלטה. "באין גילוי הנימוקים, אין לעותר במה להיאחז: 'עם ספינקס אי אפשר להתווכח'" (בג"צ 2/79 אל אסעד).

לפי המצב החוקי הקודם, הוא זה הרלוונטי בהליך שלפנינו, הארכת התקופה הייתה טעונה החלטה מפורשת והיוותה חריג, וכפי שהבהיר בית המשפט, החלטה זו ראוי שתהא מנומקת כדבעי ואין מדובר בהארכה "אוטומטית".

בית המשפט קיבל את טענותיו המקדמיות של ג'רבי בכל הנוגע לשומות לשנת המס 2006 ו-2007 וקבע כי הארכת תקופת ההתיישנות נעשתה לא כדין.

הטענה בדבר העדר תוקף החלטת הועדה לקבילות פנקסים

ג'רבי טען באמצעות משרדנו, כי החלטת הועדה ניתנה בחוסר סמכות, שכן הוועדה דנה בערר בהרכב של שני חברי ועדה בלבד, וזאת למרות הוראת סעיף 146(א)(2) לפקודה לפיה על הועדה לשבת בהרכב של שלושה חברים. ההחלטה אף ניתנה ללא הנמקה של ממש, בניגוד לחובת ההנמקה הקבועה בסעיף 146(ב) לפקודה.

ההחלטה נחתמה אמנם גם על ידי חבר הועדה שלא נכח בדיון, אך זאת עשה באמצעות פקסימיליה. מאחר שלא נכח בדיון, מדובר במי ששימש כ - "חותמת גומי" בלבד בלא שהפעיל שיקול דעת.

אכן, ג'רבי הסכים בשעתו, לדיון בוועדה בהרכבה האמור, אך אין תוקף חוקי להסכמה זו.

בית המשפט קבע, כי טענת ג'רבי בעניין ההרכב החסר, בדין יסודה. בענין בנסון (ע"א 2518/02,‏ ד"ר בנסון סמיון) נקבע כי:

"בהיעדר הוראה בחוק המתירה לגוף שיפוטי או מעין-שיפוטי דיון בהרכב חסר, ההלכה היא - על דרך העיקרון - כי דיון בהרכב חסר פגום הוא להיותו דיון נעדר סמכות...הסכמתו של העומד לדין אין בכוחה להעניק לגוף המעין שיפוטי סמכות שהדין אינו מעניק לו..."

 

במקרה זה, הדיון מראשיתו ועד סופו נעשה בהרכב חסר. בנסיבות אלה הסכמתו של ג'רבי, מכל סיבה שלא תהיה, לקיום הדיון בהרכב חסר, אינה יכולה להקנות תוקף להחלטת הועדה.

בנסיבות אלה, וכדי לשמור על איזון ראוי בין זכויותיו הדיוניות של ג'רבי מזה, ובין סמכויותיו של פקיד השומה מזה, כמו גם על מנת לייעל את ההליך המתקיים בפני בית המשפט ולא לעכבו מעבר לצורך על ידי החזרת הדיון לוועדה על כל המשתמע מכך, סבור בית המשפט, כי יש להחיל בנסיבות אלה את סעיף 130(ח) לפקודה לפיו ניתן לערער על החלטת פקיד השומה בדבר הפסילה לפני בית המשפט המחוזי יחד עם הערעור על פי סעיף 153.

סוף דבר, התקבלו טענותיו המקדמיות של ג'רבי בכל הנוגע להתיישנות השומות לשנות המס 2006 ו-2007 ובכל הנוגע לבקשה לביטול החלטת הועדה לקבילות פנקסים בשל הרכב חסר.

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה