• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

קביעת מקום "תושבות"

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  14.12.2016

קביעת מרכז חייו של נישום לצורך קביעת תושבות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

"מרכז החיים" של אדם קובע האם הוא "תושב ישראל" או "תושב חוץ" לעניין חבות המס בישראל, או האם הוא תושב יישוב המזכה בזיכוי מס נוסף בגין הכנסתו.

מבחני התושבות הקבועים בפסיקה, בכל הקשור להטבות מס, מתייחסים לבחינת "מרכז החיים" של נישום הטוען לתושבות במקום מסוים, בהיבט אובייקטיבי ובהיבט סובייקטיבי. בחינת מרכז חייו של הנישום אינה בחינה טכנית של מקום מגוריו, אלא מדובר בבחינה מהותית וערכית של מירב הזיקות של הנישום למקום מגוריו, כאשר מדובר במגורי קבע.

בעניין יעקב (ע"מ 21313-05-15 יעקב נ' פקיד שומה אשקלון , ניתן ביום 25.11.2016), בחן בית המשפט האם המערער זכאי להטבת המס של "יישוב ספר", לפי סעיף 11(ב)(3)(ד) לפקודת מס הכנסה, בשנות המס הרלוונטיות, כתושב העיר עכו ?

יעקב טען כי הינו זכאי להטבת המס כתושב העיר עכו, מאחר והתגורר בעכו בתקופה הרלבנטית עם אביו ז"ל, במהלך תקופה בה היה פרוד מאשתו.

פקיד השומה טען כי יעקב אינו זכאי להטבת המס מאחר ובאותן שנים הוא התגורר בעיר רחובות עם אשתו ושתי בנותיו. לחילופין, טוען פקיד השומה כי ליעקב, לכל הפחות, היה "מרכז חיים כפול".

נדרשה קביעה באשר לאדם, אשר מקום עבודתו בקרית גת, אשתו ובנותיו מתגוררות בעיר רחובות, כאשר אין מחלוקת כי מקום מגוריו מאז ומעולם היה בעיר עכו ורק בעקבות צו הרחקה הגיע להתגורר בבית אביו ולמציאת עבודה אצל המעסיק בקרית גת, והוא טוען כי בלית ברירה התגורר משך כשנה ומחצה בביתו של אביו בעכו.

הזיקה הכלכלית  נראית כמצויה במקום העבודה בקרית גת, הזיקה המשפחתית נראית כמצויה ברחובות מקום מגורי האישה והבנות, וזיקת המגורים נטענת להיות בתקופה הרלבנטית בעיר עכו.

פסיקת בתי המשפט מלמדת כי הקביעה בדבר "מרכז חיים" אינה עניין טכני. על כן בית המשפט לא מצא לנכון לבחון את השאלה האם יעקב התגורר בדירה ברחובות על בסיס נתונים טכניים בלבד, של חתימתו על הסכם השכירות או רישומו על חשבון החשמל של הדירה ברחובות. גם אם פקיד השומה מצא בנתונים אלו אינדיקציה לביסוס עמדתו כי יעקב התגורר ברחובות.

עובדה היא כי יעקב חתם על הסכם פשרה עם אשתו, כאשר בסופו של ההסכם, נרשמו כתובות הצדדים, והכתובת שמסר יעקב באותו מעמד היא כתובת ביתו של אביו ברחוב יוסף גדיש 6/2 בעכו. התרשמות ביהמ"ש היא כי הכתובת שצוינה בהסכם הפשרה, צוינה על ידי יעקב באופן אותנטי, מאחר וזו הייתה כתובת מגוריו באותה עת, לאחר שנאלץ לגור עם אביו.

תימוכין לטענת יעקב בדבר מגוריו בעכו בתקופה הרלבנטית ניתן למצוא גם במסמכים שהוצגו על ידו ביחס לשימוש ברכב המעסיק, מבחינת היקף ההוצאה על תדלוקו בקילומטראז' של רכב המעביד ובמקומות ותדירות התדלוק של הרכב בשנת 2012 לעומת שנת 2013. יעקב תידלק את רכבו מדי יומיים או לכל היותר שלושה ימים. עובדה התואמת נסיעות למרחקים ארוכים דוגמת המרחק בין מקום העבודה לעכו. לעומת זאת, מתחילת שנת 2013 ניתן להיווכח כי יעקב מתדלק את הרכב בתדירות נמוכה בהרבה.

בית המשפט קבע כי יעקב בחקירתו הותיר רושם אמין. עדותו הייתה סדורה, קוהרנטית ותואמת את המסמכים שהוצגו. לפיכך, התקבל הערעור של יעקב בדבר מקום התושבות שלו.

נציין, כי אותם מבחנים לקביעת "מרכז חיים" יפים אף לעניין הקביעה מיהו "תושב ישראל" או תושב חוץ". כך לפי הגדרת שני מונחים אלו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה.

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה