• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודההטבות סוצייאליותהמדינה תנמק מדוע לא יבוטל היטל עובדים זרים

המדינה תנמק מדוע לא יבוטל היטל עובדים זרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  29.03.2017

בהמ"ש העליון: המדינה תנמק מדוע לא יבוטל היטל עובדים זרים ולא יינתנו נקודות זיכוי למבקשי מקלט !

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 

בהחלטה מיום 28.3.2017 קורא בהמ"ש העליון למדינה ליצור לגבי עובדים מסתננים מבקשי מקלט "מדרגת ביניים", שהרי אינם פליטים, אינם עובדים זרים חוקיים, אינם "תושבים" במובן הרגיל על פי פרשנות פשוטה - אך הם בני אנוש שישראל הכירה בנסיבותיהם הקשות בהחליטה לא להרחיקם, ובתקופה זו עליהם להתפרנס.

כבר הבענו את דעתנו מספר רב של פעמים בעבר, כי הטלת היטל עובדים זרים ומניעת נקודות זיכוי מעובדים שהגיעו לישראל מאריתריאה וסודן, נוגדת את הדין הבינלאומי בעניין פליטים וסותרת את מעמדם המעשי כתושבי ישראל. כעת, בהחלטה החדשה מצטרף ביהמ"ש העליון לתהייה על ה-"עמימות המצבית" של המסתננים שהוחלט לא להרחיקם מישראל.

בדיון שהתקיים ביום 28.3.2017 בעניינם של ערעורים רבים שהוגשו לביהמ"ש העליון, על החלטות פקידי השומה ברחבי הארץ, לחייב בהיטל עובדים זרים ולמנוע נקודות זיכוי מעובדים שהגישו בקשות מקלט ממדינת ישראל להיחשב כפליטים לפי האמנה הבינלאומית לעניין זה (ע"א 4946/16, שלמה סעד נגד פקיד שומה אשקלון), העלה בית המשפט את השאלה באשר להתייחסות המיסויית הראויה בעניינם של מסתננים מאריתראה וסודאן.

לעת הזאת, החליטה המדינה לא להוציאם מישראל בשל הנסיבות בארצות מוצאם, והם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ("רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה").

גם אין נאכפים כנגדם החוקים בנוגע לשהייה בישראל ולעבודה בתחומי המדינה, והם מצויים מטבע הנסיבות במצב "אנדרוגני" ועמום.

מחד גיסא הם לא הוכרו כפליטים, דבר שהיה משחרר את מעסיקיהם מחובת ההיטל לפי חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.

מאידך גיסא לא הותר להם מפורשות לעבוד בישראל, והם נותרו בין שמים וארץ בעבודות בשכר נמוך. יש רבים מהם שפנו לרשויות לעניין הכרה כפליטים, אך הטיפול נעשה טיפין טיפין. הם גם אינם עובדים זרים "רגילים" שלגביהם חל ההיטל באופן הקובע גם חריגים.

האם הם אינם תושבים ? למרות שלעת הזאת מרכז חייהם בישראל, ואולי יש לראותם כתושבים. הרי מעשית, יש נגדם צווי הרחקה, אך ההרחקה אינה ממומשת על פי החלטה.

מה דין מעסיקיהם לעניין ההיטל, ומה דינם לעניין נקודות הזיכוי?

בעניין רצון (ע"א 7553/14 רצון נגד פקיד שומה (2015)) נדונה שאלת ההיטל על עובדים זרים שאינם מבקשי מקלט, בעניין ארזים (ע"א 672/15, ארזים נ' פקיד שומה (2016)) דובר כבר בהחלת ההיטל על מבקשי מקלט.  

ואולם, ככל שמהרהרים בדבר, אותה "עמימות מצבית" של המסתננים שהוחלט לא להרחיקם לעת הזאת בשל המצב במקומותיהם, אולי מצדיקה מעין "מדרגת ביניים", שהרי פליטים אינם, אך גם לא עובדים זרים חוקיים, לא "תושבים" במובן הרגיל על פי פרשנות פשוטה, אך הם בני אנוש שישראל הכירה בנסיבותיהם הקשות בהחליטה שלא להרחיקם, ובתקופה זו עליהם להתפרנס כדי לא להידרדר לפשע. מצבם קיבל הכרת מה בסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה, וראו גם חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

לפיכך, מציע ביהמ"ש העליון לשקול "דרך ביניים" !   

הוא הדין לשאלה השנייה שעלתה בעניין נקודות הזיכוי לעובדים אלה שהם מסתננים "מנועי הרחקה", נושא נקודות הזיכוי עלה בעניין ההסתדרות (בג"ץ 842/14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' שר האוצר (7.3.17)), אך שם לא טופל עניינם של האנשים בהם עסקינן.

סוף דבר, נקבע בהחלטת בית המשפט העליון כי המדינה תמסור הודעה עד ליום 10.5.2017, בדבר דרך הביניים אשר תהיה טובה בעיניה ובעיני ביהמ"ש להסדרת עניין החבות בהיטל עובדים זרים ונושא נקודות הזיכוי למבקשי מקלט.

על פניו, נראה מתוך ההחלטה דנן, כי בית המשפט העליון נוטה להימנע מהחלת החבות בהיטל עובדים זרים ומעוניין במתן נקודות זיכוי, למבקשי מקלט שביקשו הכרה כפליטים בישראל.  

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • לי-אור  (29/03/2017 16:31)
    לפני מס' חודשים קראנו כאן אודות פס"ד שניתן במחוזי ת"א בידי כב' השופט אלטוביה בע"מ 8363-10-14 עומר הנדסה ובניה(1986) בע"מ נגד פקיד שומה תל אביב 5. בפסק דין זה קבע השופט כי יש לתת למבקשי מקלט נקודות זיכוי כשל תושבי ישראל, מכוח "כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007". זאת, כיוון שלאור מתן אשרות השהייה ואי אכיפת איסור העסקה, מבקש מקלט נחשב למעשה כמי ששהייתו והעסקתו בישראל מותרות על פי דין. האם, לאור עמדת ביהמ"ש העליון, רשאי מעסיק לנהוג לפי פסיקת המחוזי, כלומר לתת לעובדיו הרלוונטיים נקודות זיכוי ולהימנע מתשלום היטל בגינם?
  • רמי אריה  (30/03/2017 11:16)
    אני סבור שהתשובה חיובית הן לגבי ההיטל והן לגבי נקודות הזיכוי, כל עוד לא יוכרע אחרת בבית המשפט העליון בפסק דין סופי. בטרם יישום, כדאי לקבל ייעוץ ספציפי לעניין זה.
הקש קוד אימות