• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותבהיעדר ספרי חשבונות תיקבע השומה לפי הממוצע לענף

בהיעדר ספרי חשבונות תיקבע השומה לפי הממוצע לענף

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  15.08.2018

בהיעדר ספרי חשבונות תיקבע השומה לפי הממוצע לענף

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

אי ניהול ספרי חשבונות כדין, ואי הצגת תחשיב מסודר המאמת את הדו"ח השנתי של בעל העסק, מצדיקים קביעת שומה לפי מיטב השפיטה על בסיס הממוצע של העסקים באותו ענף מסחרי.

כך, בעניין מסיקה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"מ 1015/09, מסיקה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.8.2018), מדובר בערעור על פסילת ספרי החשבונות של מסיקה לשנות המס 2009-2011 ועל קביעת הכנסתו החייבת של מסיקה בשנים אלו בשומה בצו לפי מיטב השפיטה.

מסיקה עסק במסחר סיטונאי בגרוטאות מתכת. פקיד השומה הוציא הודעות פסילה לפנקסיו של מסיקה לשנים 2009-2011 לפי סעיף 130 (יא) (1) לפקודה. בהודעות צוין, בין היתר, כי החשבוניות בהן נעשה שימוש אינן משקפות הוצאה שהוצאה באופן מלא בגין מכירה או מתן שירות, כי הסכום הנקוב אינו משקף את מחיר המכירה או מחיר מתן השירות, כי בדוחות למס הכנסה נוכו הוצאות שפקיד השומה לא שוכנע כי הוצאו במלואן וכד' והכל באופן שהפחית את ההכנסה החייבת בסכום מהותי.

בעקבות כך, הוציא פקיד השומה הודעת פסילה לפנקסי החשבונות של מסיקה לשנים 2009-2011 גם לפי סעיף 130(ב) לפקודה, ובה צוין, בין היתר, כי מסיקה לא ניהל מערכת חשבונות ולא ניהל תיעוד כנדרש וכי אי המצאתם על פי דרישת פקיד השומה כמוה כאי ניהולם.

פקיד השומה קבע את ההכנסה החייבת של מסיקה לשנים 2009-2011 בשומות על פי מיטב השפיטה לפי סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה. לפי דוחות רווח והפסד של העסק עלה כי הרווח הגולמי בעסק הינו בשיעור של 6.7%-5.1% שהינו נמוך משמעותית מניתוח נתוני העסק והענף בו מסיקה פעל. הרווח הגולמי שהוצהר לא תאם פסיקה חלוטה של בית המשפט שהתקבלה לגבי תחום העיסוק של מסיקה (ע"מ 550/08 וע"מ 553/06) אשר קבעה את שיעור הרווח הגולמי על 22% בענף המסחר במתכות.

ביהמ"ש קבע, כי אין להתערב בהחלטה לפסול את פנקסיו של מסיקה לפי סעיף 130ב לפקודה. זאת, מאחר ומסיקה המציא לפקיד השומה רק חלק מספרי החשבונות שנדרשו ממנו ומאחר שבחשבוניות ההוצאות של מסיקה, לא היה פירוט בסיסי כמתחייב (כגון: סוגי המוצרים, משקל ומחיר) על מנת לאמוד את טיב ההתקשרות ואת זהות הטובין.

באשר לפסילה לפי סעיף 103(יא) לפקודה, נקבע כי הנטל לסתור את קביעות פקיד השומה מוטל על כתפי מסיקה. אולם, הוא לא הציג כל ראיה להוכחת ההוצאות.

עוד נקבע, כי פקיד השומה רשאי לקבוע שומה לנישום אשר ספריו נפסלו וזאת לא רק על פי עובדות מוכחות ונתונים בדוקים אלא גם על פי אומדנים, הערכות וניסיון אישי. במקרים אלה, על הנישום הנטל לשכנע כי שומה הינה מופרזת, בלתי סבירה או שגויה. טיבן של ראיות אשר על הנישום להביא בכדי לקעקע את השומה שהוצאה על פי מיטב השפיטה צריך להיות אובייקטיבי. אין די לצורך כך בעדותו של הנישום עצמו בלבד.

פקיד השומה ביסס את השומה בצו על פי ממוצע נתונים של כ- 200 עסקים אחרים בשנות המס הנדונות. מסיקה טען כי המדגם, אשר פקיד השומה ערך, אינו מייצג מכיוון שהוא כולל את כל ענפי המתכת לרבות זהב, כסף ומתכות יקרות אחרות בהן הרווח הגולמי גבוה מהמתכות בהן הוא סוחר. אולם, ביהמ"ש אימץ את סיווגי המקצועות והעיסוקים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודחה את טענותיו של מסיקה.

ביהמ"ש קבע כי עדיף לחשב את אחוזי הרווח מנתוני העסק עצמו. אולם, בעניינו של מסיקה לא הייתה אפשרות לכך. מסיקה לא שכנע מדוע יש להבחין בין העסק שלו לבין עסקים אחרים ובאיזה אופן.

צא ולמד, כי בסופו של יום, אי ניהול תקין של ספרי החשבונות של העסק, עלול להביא לשומות מס עם חבות מס כבדה. בכל מקרה, כאשר רוצים לסתור את שומתו של פקיד השומה, ראוי להביא ראיות אובייקטיביות טובות ולא להסתפק בעדויות בעל העסק ומקורביו.

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה