• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותמעסיק חייב להנחות עובדים לרשום תקבולים ולא תותים

מעסיק חייב להנחות עובדים לרשום תקבולים ולא תותים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  22.08.2018

מעסיקים חייבים להנחות עובדים לרשום תקבולים ולא תותים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

על מעביד חלה חובה לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום רישום ותיעוד התקבולים מהלקוחות. אף אם מדובר בתום לב, או דווקא בהזנחה וברשלנות מצד עובד במילוי הוראות מעבידו, יש לבחון,  אם נישום סביר היה מסתפק במתן הוראות ותו לא, או שמא היה גם נוקט אמצעים סבירים לוודא, שהוראותיו לעובדיו מתבצעות הלכה למעשה.

על בעל העסק להראות שהנהיג בעסק סדרי עבודה, אשר ימנעו את הפרת החוק בעניין רישום התקבולים, כדי להוכיח שלמרות אי רישום תקבול כלשהו, הייתה בעסק שיטה מסודרת לרישום כלל התקבולים באופן הרגיל.

בעניין טל אשר נדון בביהמ"ש המחוזי מרכז (ע"מ 13657-02-15, נסים טל נ' פקיד שומה כפר סבא, ניתן ביום 31.7.2018) נדונה פסילת ספרי החשבונות של בעל עסק, עקב אי רישום תקבול ששולם על ידי מבקרי מס הכנסה ולא נרשמה בגינו קבלה, ללא סיבה מספקת. הצדדים לא היו חלוקים על כך שהתקבול לא נרשם בספרים, ועיקרה של המחלוקת היא בשאלה האם הייתה "סיבה מספקת" לאי הרישום כאמור.  

טל עוסק בגידול תותים, מכירתם ושיווקם. ביום 17.3.2014 נערכה ביקורת סמויה בדוכן התותים של טל על ידי נציגי פקיד השומה. קניית הביקורת נערכה בשעה 12:32 בה נרכשה קופסת תותים אחת בסך של 30 ₪. התקבול לא נרשם במעמד הקנייה. בעת הקנייה היו שני לקוחות נוספים בעסק ושתי מוכרות. בחלוף 24 דקות הזדהו המבקרים בעסק וגם אז נמצא כי לא נרשמה קבלה בגין התקבול. שתי קניות אחרות אשר בוצעו בסמיכות זמנים – אחת בשעה 12:33 בסכום של 15 ₪ והשנייה בשעה 12:34 בסכום של 53 ₪ - כן נרשמו.

העובדת אשר מכרה את התותים למבקרים, טענה כי שכחה לרשום את התקבול, היות והייתה אזעקה מהרכב שלה, ואף לאחר מכן לא רשמה כי שכחה.

מאוחר יותר, במהלך הביקורת, נמצא בקופה עודף בסך 299 ₪. כמו כן, נמצא במגירה של שולחן העסק "פאוץ'" ובתוכו כסף מזומן בסך של 800 ₪ בשטרות ועוד 310 ₪ במטבעות. טל טען כי מדובר בכספו הפרטי. לכספים שהיו בתוך ה-"פאוץ'" לא צורף "פתק" המתעד את הסכום שהובא בתחילת יום העבודה ושאינו חלק מתקבולי העסק באותו יום.

טל הבהיר במעמד הביקורת כי ההנחיה שלו לעובדיו היא לרשום "כל שקל".

טל טען בשימוע, כי המוכרת אשר נכחה במהלך הביקורת, נדרשה לצאת ולחזור עקב אזעקה ברכבה, כי הקשר בינה לטל אינו טוב, וכי שבוע לפני הביקורת היא וטל התגרשו. עוד צוין כי הביקורת נערכה יום לפני שבנם גויס ליחידה קרבית, ומכל הסיבות הנ"ל היא לא הייתה מרוכזת די הצורך בעבודתה. אשר לסכום של 269 ₪ - עודף בקופה שלא נרשם - נכתב בפרוטוקול השימוע, כי למייצג אין מה לומר בנדון, וכי הוא אינו יודע במה המדובר, "אולי זה טעויות".

בתום השימוע, החליט פקיד השומה על פסילת הספרים כתוצאה מאי רישום תקבול, בניגוד להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), אשר הוצאו מכוח סעיף 130(א)(1) לפקודה.

כך, קובע סעיף 145ב(א)(1) לפקודה:

"נישום הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר ...., ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום; ...."

שני תנאים מצטברים נדרשים לקבלת החלטה בדבר פסילת ספריו של נישום: האחד, לא נרשם תקבול שהייתה קיימת חובה לרשמו על פי הוראות ניהול ספרים; השני, פקיד השומה לא שוכנע כי הייתה "סיבה מספקת" לאי הרישום.

בפסיקה נקבע, כי די באי-רישומו של תקבול אחד ויחיד כדי להעיד על פגם בשיטת הרישום הנהוגה בעסק כולה ולהביא לפסילת הספרים. עוד נקבע כי המבחן לקיומה של "סיבה מספקת" לאי רישום התקבול הוא מבחן אובייקטיבי. קיומו של תום לב, או היות הנישום רשלן, אינו מצביע בהכרח על קיומה של "סיבה מספקת" לאי הרישום.

טל, לא הביא לעדות את המוכרת ולא ביסס את טיעונו בעניין הפעלת האזעקה. טל אף לא התמודד עם טענת פקיד השומה לפיה במעמד הביקורת היו נוכחות שתי מוכרות, כך שגם אם המוכרת נאלצה לעזוב את הדוכן בשל סיבות אלה או אחרות, שום דבר לא מנע ממנה לבקש מהמוכרת הנוספת, לרשום את התקבול.  

ביהמ"ש סבר, כי אף שבהתאם לפסיקה "אירוע בלתי צפוי וחריג" יכול להיחשב כ-"סיבה מספקת" לאי רישום התקבול, ואף אם תתקבל הטענה כי הופעלה אזעקה בסמוך לקניית הביקורת, הדבר אינו מגיע כדי אירוע המצדיק את אי הרישום, אם על ידי המוכרת לפני יציאתה לרכב או מיד בחזרה ממנו, ואם על ידי המוכרת הנוספת ומאחר והמבקרים המתינו, לאחר שביצעו את קניית הביקורת, במשך 24 דקות.

הודגש בפסיקה, כי על מעביד חלה החובה לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום הרישום ותיעוד התקבולים. כך, בעניין שוורץ (ע"א 378/85,פקיד שומה תל-אביב נ' שוורץ), נדון מקרה שבו מבקרת קנתה מוצר בסך 60 ₪ מבנו של הנישום, התברר כי בסרט הקופה נרשם על ידי הבן סך של 60 אגורות ולא 60 ₪. ביהמ"ש קבע שם, כי כשמדובר בהזנחה וברשלנות מצד עובד במילוי הוראות מעבידו, צריך בית-המשפט לשאול את עצמו, אם נישום סביר היה מסתפק במתן הוראות ותו לא, או שמא היה גם נוקט אמצעים סבירים לוודא, שהוראותיו לעובדיו מתבצעות הלכה למעשה והדגיש כי היה על הנישום להראות שהנהיג בעסק סדרי עבודה, אשר ימנעו את הפרת החוק בעניין רישום התקבולים.

בעניין טל, ביהמ"ש ציין כי לא מצא שטל פעל בחוסר תום לב או כי אי רישום התקבול נבע מאיזה מעשה מכוון ומתוך מטרה להעלים מס. אלא שכאמור, אין די בכך כדי לקבוע שהחלטת פקיד השומה לפסול את ספריו היא החלטה בלתי סבירה. עם זאת, וכפי שכבר נפסק, כל פסילה ונסיבותיה, וגם אם הספרים נפסלו כדת וכדין, אין בהכרח כדי להפוך אותם לחלוטין לבלתי אמינים (ע"א 497/89, עמירם אמיתי נ' פקיד שומה תל-אביב) וחזקה על פקיד השומה כי יביא בחשבון את כלל נסיבותיו של טל בבואו לקבוע את שומותיו.

הנה כי כן, חלה על המעסיק החובה לתת הוראות ברורות ורצוי בכתב לעובדיו, לגבי אופן רישום התקבולים בעסק, לרבות במקרי קיצון של קושי ברישום, אפילו מסיבות אובייקטיביות. בהוראת הביצוע של רשות המיסים לעניין זה, נקבע כי כאשר יש שיטה מסודרת בעסק לרישום תקבולים, אזי פקיד השומה יסתפק באזהרה בלבד, ולא בפסילת פסקי החשבונות, לפחות בפעם הראשונה בה נמצא אי רישום התקבול. בכל מקרה, ההגעה לשימוע בפני פקיד השומה ובוודאי לבית המשפט, מחייבת היערכות נכונה ומלאה, לרבות הבאת כל העדים הנוגעים לעניין. אנו ממליצים להגיש את כל טענות השימוע על הכתב, עם כל האסמכתאות המתאימות הרלבנטיות .

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה