• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותלפקיד השומה אין סמכות לתקן שומה עצמית

לפקיד השומה אין סמכות לתקן שומה עצמית

רמי אריה, עו"ד רו"ח, שחר נח, עו"ד

 |  07.04.2019

לפקיד השומה אין סמכות לתקן שומה עצמית

רמי אריה,  עו"ד רו"ח             שחר נח, עו"ד

לפקיד השומה אין סמכות לתקן על דעתו דוחות על הכנסות ("שומות עצמיות") המוגשים לו על ידי עצמאים, יחידים או חברות, ללא קיום דיוני שומות מסודרים כמפורט בפקודת מס הכנסה. אלא, במקרים של טעות חשבון או פסילת ספרי חשבונות בלבד.

עיקרון יסוד הוא כי "השומה העצמית" היא "שיקוף" של ההכנסות והנתונים שנמסרו על ידי הנישום, והיא אינה יותר מאשר הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו לפי הדוח שהוגש.

לאחרונה, אנו עדים לתיקוני דוחות אשר הוגשו, ללא דיוני שומה וללא הסכמת הנישומים, אשר מבוצעים ביוזמת פקיד השומה. תיקונים אשר יוצרים חבויות מס ועלולים לגרום לנקיטת הליכי גביה כנגד אותם נישומים.

בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, סמכות פקיד השומה לתקן דוחות אשר הוגשו לו ללא דיון שומתי, הוגבלה לאמור במפורש בסעיף 145(א)(2א) או (3) לפקודה. כל תיקון אשר נעשה מעבר לאמור במפורש בסעיפים אלו,  הינו תיקון אשר נעשה בחוסר סמכות.

סעיף 145 (א) (3) לפקודה קובע כי פקיד השומה רשאי לתקן את הדוח שהוגש לו, כך שיוסיפו לראות את הדוח כשומה עצמית, בשלושה מקרים בלבד:

(א)    תיקון טעות חשבון שנפלה הדוח.

(ב)    תיקון הנובע מכך שהנישום לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות ניהול ספרים או ניהל רק לגבי חלק מהתקופה.

(ג)      תיקון לאחר קביעה סופית (שאין עוד עליה זכות ערעור או ערר) כי פנקסי חשבונות של הנישום אינם קבילים.

עולה, כי מלבד במקרה של אי ניהול ספרי חשבונות או פסילת ספרים, פקיד השומה מוגבל לתיקון טעות חשבון או טעות אריתמטית בלבד. כגון: סיכול ספרות בדו"ח שהוגש, טעות בחיבור או חיסור או פעולה חשבונית אחרת בנתוני הדו"ח שהוגש (עניינים טכניים בלבד). תיקון כאמור, יעשה בתוך שישה חודשים בלבד ממועד הגשת הדו"ח.

כאשר אכן מדובר בתיקון טעות טכנית (חשבונאית) ביוזמת פקיד השומה הדבר מבורך ומונע התדיינויות מיותרות. אולם לפקיד השומה אסור לחרוג מסמכותו תחת מעטה של "טעות חשבון".

לדעתנו, די בכך כי קיימת מחלוקת בין גישת הנישום לבין גישת פקיד השומה בדבר התיקון, כדי לקבוע כי לא מדובר בתיקון טכני אלא בתיקון מהותי. תיקון כזה אינו בסמכות פקיד השומה וודאי לא באופן חד צדדי, בלי שניתנה לנישום הזכות להשמיע את טיעוניו ונימוקיו.

לסיכום, ככל שלא מדובר בתיקון אשר לגביו מתקיימות העילות המנויות בסעיף 145 (א)(2א) או בסעיף 145(א)(3), פקיד השומה מנוע מלתקן את השומות העצמיות שנמסרו לו. הוא בהחלט רשאי לקרוא לנישום לדיוני שומה ולתת לו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו בעניין ההשגות של פקיד השומה, לגבי הדו"ח אשר הוגש על ידו .  

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני