• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותמדריך ביטוח לאומי נגיף הקורונה

מדריך ביטוח לאומי - נגיף הקורונה

אורנה צח-גלרט, רו"ח

 |  20.03.2020

מדריך ביטוח לאומי - נגיף הקורונה

דמי אבטלה, חל"ת, פרילנסרים ועוד

 

אורנה צח-גלרט, רו"ח

 

 

המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי לאור המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו.

לפני שימוש במידע יש להתעדכן באתר האינטרנט של משרדי הממשלה והביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

דמי ביטוח – הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד.

1.         רקע על משבר הקורונה

נגיף הקורונה החדש לא זוהה עד חודש דצמבר 2019 כגורם למחלה בבני אדם, אך לאחרונה גורמת התפשטות הנגיף, שהוכרזה כמגיפה עולמית, למשבר כלכלי במשק הישראלי ובעולם כולו.

חלק משמעותי מהנדבקים בנגיף אינם מפתחים תסמינים ואצל אחרים המחלה דומה לשפעת. התסמינים השכיחים הם: חום, עייפות ושיעול יבש. חלק מהנדבקים, בעיקר מבוגרים, חולים במחלות כרוניות ובעלי מערכת חיסון חלשה, מפתחים מחלה קשה שמתבטאת בקשיי נשימה, עד כדי דלקת ריאות קשה, תסמונת נשימתית חמורה, אי ספיקת כליות ואף מוות.

משרד הבריאות פרסם שלנגיף הקורונה יש 14 ימי דגירה. לכן, כל אלה שמגיעים מחו"ל, כמפורט בפרסום, וכל אלה ששהו במגע הדוק עם חולה מאומת, חייבים לשהות בבידוד של 14 ימים. מגע הדוק עם חולה מאומת מוגדר כשהייה של פחות משני מטר למשך 15 דקות עם חולה.

אם מופיע חום מעל 38 מעלות, שיעול, קושי בנשימה או תסמין נשימתי אחר, יש לפנות למוקד 101 של מד"א ולפעול בדיוק לפי ההוראות של משרד הבריאות.

משרד הבריאות פרסם צווים מיוחדים והוראות הקשורות לנגיף הקורונה. הצווים כוללים הוראות על בידוד בבית והוראות למעסיק של עובד שנמצא על פי צו בבידוד בבית.

תקופת משבר - פגיעה במשק בשל הוראות משרד הבריאות

משרד הבריאות מפרסם בכל יום הגבלות חדשות לרבות המלצה גורפת לבני 60 ומעלה ולבעלי מחלות רקע כרוניות כגון מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות, נשימתיות או דיכוי חיסוני, להימנע מהתקהלויות ולהימנע ממגע עם אנשים ששבו מחו"ל, או בעלי תסמינים, או אלה החשודים כחולים.

ההגבלות הרבות שהטיל משרד הבריאות גרמו לרבים להישאר בבית, לעבוד מהבית, לבטל אירועים שכבר נקבעו, לבטל השתתפות באירועים שאליהם נרשמו ולבטל טיסות לחו"ל.

רבים, כולל אלה שלא נדבקו בנגיף הקורונה, נמצאים במתח מתמשך שמשפיע לרעה על מצבם הבריאותי, על מצב הרוח שלהם ועל ההתנהלות הרגילה (על כך במאמר נפרד).

בימים אלה יפורסמו תקנות לשעת חירום כדי להקל על המשק בזמן המשבר.

דיווח עצמי על בידוד בית

על פי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020, ועל פי הפרסומים, דיווח על בידוד בית נעשה באופן מקוון בטפסים שיועדו לכך, או במוקד קול הבריאות בטלפון מספר 5400*.

משרד הבריאות פרסם תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד. לתעודה מצורפת הצהרת העובד שבה הוא מפרט בין היתר את שמו, את מספר הזהות שלו ואת התקופה שבה הוא אמור לשהות בבידוד ולא יכול לעבוד אצל המעסיק.

השוהה בבידוד מוריד את התעודה ואת ההצהרה מהאינטרנט ומוסר למעסיק. המעסיק אינו רשאי לדרוש תעודת מחלה אחרת או נוספת.

ביום ה-15 לאחר החזרה מחו"ל או המגע עם החולה, וככל שלא התפתחו תסמינים, ניתן לחזור לפעילות הרגילה, כולל חזרה לעבודה.

חובות העובד והמעסיק על פי צו בריאות העם

משרד הבריאות פרסם גם את צו בריאות העם (נגיף קורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בבית) (הוראת שעה), התש"ף-2020. על פי הצו האמור, המעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת. המעסיק אינו רשאי לפטר עובד בשל כך היעדרותו ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

העובד בבידוד חייב למסור למעסיק בהקדם האפשרי הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.

המעסיק משלם לעובד שנמצא בבידוד בבית ימי מחלה בהתאם למספר ימי המחלה שצבורים לעובד, בהתאם לחוק ובהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה. ימי מחלה אלה מופחתים מהצבירה העתידית של העובד. מי שלא נותרו לו ימי מחלה, אינו מקבל פיצוי (המאמר אינו דן בדיני עבודה לעניין אפשרות של עבודה מהבית או ניצול ימי חופשה במקום ימי מחלה).

2.         העצמאים בתקופת משבר הקורונה

ככלל, העצמאי אינו מקבל שום פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, למעט עצמאי, שמשלמים בעדו דמי ביטוח לפי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, הזכאי לקבל דמי אבטלה בתנאים מסויימים, ראה בהמשך.

תיקון מקדמות דמי ביטוח, שינוי סוג של עיסוק עצמאי וסגירת עיסוק עצמאי

משבר הקורונה יגרום לעצמאים רבים לירידה בהכנסות, לפחות לתקופת המשבר. ככל שלעצמאי יהיה קשה לשלם את המקדמות, כדאי לשקול הקטנת מקדמות (בזהירות רבה בשל הגמלה החוסמת) ולזכור להגדיל את המקדמות כשהמשבר יחלוף.

בעקבות הקטנת מספר העובדים בסניפי המוסד לביטוח לאומי בתקופת המשבר, טיפול בבקשה להקטנת מקדמות בדרך המקובלת של משלוח טופס לסניף - יתעכב.

לאור זאת, מערכת המייצגים עודכנה כך שהמייצג רשאי להקטין את המקדמות מיידית, דרך מערכת המייצגים, באותה הדרך שבה הוא מגדיל את המקדמות - עם שינוי חשוב - על המייצג להחתים את המבוטח על טופס הקטנת המקדמות, כמקובל, אך במקום להעביר את הטופס לביטוח הלאומי, עליו לשמור את הטופס אצלו.

המייצגים מתבקשים לקבל את חתימת המבוטח בכתב על הטופס (סרוק או בפקס), ולא להסתפק בשיחה טלפונית או בהבטחה להעביר בעתיד למייצג את הטופס החתום.

 

כדי שהפעולה של הקטנת המקדמות תתבצע במערכת, על המייצג לאשר שהטופס חתום ונמצא אצלו (המייצג מצהיר במערכת המייצגים כדלקמן: "אני מצהיר שההגדלה/ההקטנה בוצעה על-פי בקשת הלקוח").

המוסד לביטוח לאומי מקטין את המקדמות רטרואקטיבית מינואר 2020 והמבוטח יקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר (גם הגדלה לאחר חלוף המשבר מבוצעת מינואר 2020 והמבוטח ישלים את דמי הביטוח).

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים, כמו ירידה בהכנסות בשל משבר הקורונה (כולל הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת).

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה. לכן, הקטנת מקדמות בחודש מרץ 2020 תאפשר שינוי והגדלה כבר ברבעון שמתחיל בחודש אפריל 2020, ככל שיהיה שיפור בהכנסות העצמאי.

כאמור לעיל, הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על הטופס המיועד למטרה זו (הטופס נמצא באתר הביטוח הלאומי). מייצג אינו רשאי לחתום במקום המיוצג על הקטנת מקדמות. המייצג רשאי למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.

שינוי עיסוק של עצמאי

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי. כלומר, שינוי סוג מעובד עצמאי שכלול בהגדרת עובד עצמאי למי "שאינו עונה להגדרה", או ההיפך בתום המשבר, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי), כאשר חישוב ההכנסה הוא לכל שנת 2020.

גם סגירת עיסוק מחייבת דיווח בטופס 6101. חשוב להזכיר כי מי שסוגר את עיסוקו בשל המשבר חייב לזכור להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד לאחר שהוא חוזר לעסוק במשלח היד או מפעיל מחדש את העסק.

המייצג אינו רשאי לחתום על טופס שינוי סוג מ"עובד עצמאי" למבוטח "עצמאי שאינו עונה על ההגדרה" או על בקשה לסגירת עיסוק של "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי.

3.         עיקולים והסדרי תשלומים בזמן משבר

המוסד לביטוח לאומי מסר שלא יוטלו עיקולים חדשים בתקופת משבר הקורונה ולא תהיה פעילות אכיפה יזומה. עוד מסר כי יבואו לקראת מעסיקים ומבוטחים שמתקשים לשלם את דמי הביטוח בשל המשבר.

במסגרת ההקלות בתקופת המשבר פורסם כי תשלום דמי הביטוח באפריל 2020 (בעד חודש מרץ 2020) יידחה. יש לעקוב אחר הפרסומים.

נמסר מהביטוח הלאומי כי במערכת המייצגים יתאפשר לעשות הסדר תשלומים גם פעם שנייה במשך שנה.

למען הסדר הטוב יודגש, כי לא הייתה דחייה בתשלומים שבוצעו בתאריך 15 במרץ 2020 בעבור דיווח חודש פברואר של מעסיקים או של מבוטחים.

4.         דמי אבטלה

לאור המשבר במשק, מעסיקים רבים בוחנים אפשרות של פיטורי עובדים ואף אפשרות של הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) כפוי עד סיום המשבר (חל"ת ביוזמת המעסיק). חלק מהם כבר סגרו את העסק למשך תקופת המשבר והעובדים הוצאו לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת.

הביטוח הלאומי ולשכת התעסוקה פרסמו הוראות לתביעה של דמי אבטלה למי שהוצא לחל"ת כפוי בשל הקורונה ולמי שעבודתו הצטמצמה מאד בשל כך ולכן ההכנסה שלו ירדה מאד. הנפגעים הראשונים היו העובדים השכירים בענף התיירות ומורי הדרך העצמאים, אך בין היתר נפגעים גם מרכזי בילוי, נופש וספורט, גם המרצים באקדמיה ועוד עובדים רבים אחרים. מדובר כמות מובטלים כה רבה, שהמשק הישראלי לא ידע כמוה מעולם.

לצורך ההקלות שפרסם הביטוח הלאומי (רלוונטי בעיקר למובטלים חדשים), בשלב זה תקופת המשבר היא עד 31.5.2020 (בתקווה שהחום יעצור את התפשטות הנגיף).

הביטוח הלאומי פרסם ביום 9.3.2020 הנחיות לעובדים שהוצאו לחל"ת כפוי, הנחיות למורי דרך, בשיתוף עם אגודת מורי הדרך וארגון מורשת דרך, ופרסם בהמשך הנחיות גם לאמנים ולמרצים, מורים ומדריכים.

הכללים הרגילים לזכאות לדמי אבטלה, בתמצית קצרה

עובד שכיר שהוא תושב ישראל (גם תושב ארעי), זכאי לקבל דמי אבטלה אם הוא צובר תקופת אכשרה מתאימה כעובד שכיר (לא כולל בעלי שליטה בחברת מעטים, אך כולל שכירים לפי צו סיווג מבוטחים), אם הוא פוטר, התפטר או הוצא לחל"ת כפוי בגיל שעולה על גיל 20 ועד גיל 67 (לגברים ולנשים), התייצב כחוק בלשכת התעסוקה כדורש עבודה לפי ההוראות שקיבל, ולא נמצאה לו עבודה (מאמר זה אינו דן בעובד שהתפטר מהעבודה מיוזמתו, ובעובד שגילו נמוך מגיל 20 שמקבל דמי אבטלה במקרים חריגים).

יש להדגיש כי עובדים שגילם מעל גיל 67 אינם זכאים לדמי אבטלה, גם אם הוצאו לחל"ת כפוי. הם רשאים להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק (אם הם לא מקבלים קצבה). גברים יכולים לבחון זכאות לתוספת תלויים בקצבה של בת הזוג בשל הכנסות נמוכות. ככל שההכנסה נמוכה מאד, הם רשאים להגיש תביעה להשלמת הכנסה, שתיבחן לפי הכללים שבחוק הבטחת הכנסה.

הסברים רבים על דמי האבטלה אפשר לקרוא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, כולל מחשבון לבדיקת סכום דמי האבטלה.

ליום האבטלה הראשון שבו התמלאו כל התנאים (לאחר ההתייצבות בלשכת התעסוקה) - קוראים "התאריך הקובע".

עובד שכיר - כדי לקבל דמי אבטלה צריך להיות במעמד של עובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, כדלקמן:

1.       מתקיימים יחסי עבודה בין המעסיק לעובד.

2.       חלים הכללים שבתוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: צו סיווג מבוטחים או הצו), על מורי דרך, אמנים, שחקנים, מרצים ועוד.

צמצום משרה - צמצום משרה אינו מהווה ניתוק יחסי עבודה ולפיכך אינו מזכה בתשלום דמי אבטלה.

5 ימי אבטלה ראשונים - על פי חוק הביטוח הלאומי, בכל תקופה של 4 חודשים רצופים לא מביאים בחשבון לצורך תשלום דמי אבטלה 5 ימי האבטלה הראשונים, שתחילתם בתאריך הקובע (הימים האלה משולמים למובטל בהמשך התקופה, ככל שהתייצב בלשכת התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה). המוסד לביטוח לאומי קבע כללים משלימים על פי הלכות של בית הדין הארצי לעבודה בחוזר אבטלה מספר 1456 באוגוסט 2017.

תקופת אכשרה - ככלל, הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, שבהם עבד העובד יום אחד או יותר מהימים בחודש. במסגרת ההקלות של תקופת המשבר הודיע שר האוצר כי הזכאות לדמי אבטלה תושג לאחר צבירת 6 חודשי עבודה במקום 12 חודשי עבודה (הזכאות הזאת תזכה ככל הנראה בחצי תקופה של דמי אבטלה). יש לעקוב אחר הפרסומים.

חודשי האכשרה אינם חייבים להיות רצופים ויכולים להיות ממעסיקים שונים.

ככל שהעובד לא צבר את מספר החודשים המזכה בתשלום דמי אבטלה, החוק מאפשר הוספת תקופות כמו ימי אבל ומאפשר להאריך את התקופה במצבים מסויימים, כמו בזמן מחלה או תאונה.

בחישוב תקופת האכשרה מונים את 18 החודשים בלי למנות תקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על 3 חודשים. המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בנדון.

מספר ימי האבטלה - מספר ימי האבטלה לכל מובטל תלוי בגיל המובטל ובמספר התלויים בו. את הימים האלה ניתן לנצל במהלך 12 חודשים המתחילים בתאריך 1 בחודש שבו המובטל התייצב לראשונה בלשכת התעסוקה. המידע על מספר הימים שבהם המובטל התייצב בלשכת התעסוקה בכל חודש מגיע למוסד לביטוח לאומי ישירות מלשכת התעסוקה.

להלן דוגמה למספר ימי אבטלה למבוטח בן 20: עם 2 תלויים יקבל 50 ימי אבטלה ועם 3 תלויים ומעלה יקבל 138 ימי אבטלה.

מספר הימים הכולל של המובטל יתפרס על פני כמה חודשים, כאשר בכל חודש יש מספר ימי אבטלה מרבי שבהם ניתן להתייצב (ללא ימי שבת). לדוגמה, מספר הימים המרבי בחודש מרץ 2020 הוא 27 ובחודשים אפריל עד יוני 2020 מספר הימים המרבי הוא 26 (המוסד לביטוח לאומי משלם דמי אבטלה גם על חגים, אך לא משלם על ימי שבת).

מי שהתייצב לראשונה למשל ביום 1 במרץ 2020, ינכו ממנו 5 ימי אבטלה ראשונים, ולכן מספר ימי האבטלה המירבי שלו בחודש מרץ הוא 22.

בכל פעם שהמובטל מסרב לקבל עבודה שהוצעה לו בלשכת התעסוקה, מקטינים את מספר ימי האבטלה המירביים שמגיעים לו. גם הגשת תביעה נוספת בתוך 4 שנים (של מובטל בגיל נמוך מגיל 40) מקטינה את מספר ימי האבטלה וגם את סכום דמי האבטלה.

סכום דמי האבטלה - דמי האבטלה מחושבים לפי גיל המובטל וכאחוז מממוצע השכר בששת חודשי העבודה האחרונים. ככל שהמשכורת גבוהה יותר, שיעור דמי האבטלה כאחוז מהשכר יורד.

למשל, למי שלא מלאו לו 28 שנים, במשכורת חודשית ממוצעת של 6,000 ₪ ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 55%) - דמי אבטלה ליום הם 131.2 ₪ ליום. במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ₪ ברוטו (דמי האבטלה כאחוז מהשכר הם 42%) - דמי האבטלה ליום הם 203.6 ₪ לחודש.

למי שמלאו 28 שנים דמי האבטלה ליום במשכורת ממוצעת של 6,000 ₪ לחודש הם 172.8 ₪ ליום (שיעור של 72% מהשכר). במשכורת חודשית ממוצעת של 12,000 ₪, דמי האבטלה ליום הם 262.8 ₪ ליום (שיעור של 55% מהשכר).

דמי אבטלה מירביים עבור 125 ימי אבטלה ראשונים הם 422.04 ₪ ליום והחל מהיום ה-126 - דמי האבטלה המירביים הם 281.36 ₪ ליום, עד סיום מלוא הימים המגיעים בהתאם לגיל ולמספר התלויים.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי בתנאים מסויימים ובהתאם לשיקול הדעת של הפקיד, אפשר לדלג על חודשים שבהם המעסיק מקטין את השכר בצורה שרירותית ללא הקטנת היקף המשרה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות הקשורות לחישוב בסיס ממוצע השכר בששת החודשים הקלנדריים האחרונים שלפני התאריך הקובע:

1.        אפשר "לדלג" על חודש שבו השכר מופחת בשל מחלה או תאונה, ואף עקב טיפול בבן משפחה שחלה, עם המצאת אישורי מחלה או תאונה (חשוב במיוחד בימים אלה).

2.        אפשר להכליל את חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים הקלנדריים, אף אם העובד לא עבד עד סוף החודש, ובלבד שהעובד לא התייצב בלשכת התעסוקה באותו החודש.

מענק למובטל העובד בשכר נמוך - מובטל שהחל לעבוד, לאחר שהחל להיות מובטל, בעבודה שהשכר היומי הממוצע בה נמוך מדמי האבטלה המגיעים לו ליום, יהיה זכאי למענק אם עבד בעבודה זו 25 ימים לפחות ב-50% משרה לפחות (ימי העבודה אינם חייבים להיות רצופים, או בחודש אחד ולא חייבים להיות ממעסיק אחד). סכום המענק יהיה ההפרש שבין דמי האבטלה המגיעים ליום, אם לא היה עובד בשכר נמוך, ובין מחצית שכרו היומי הממוצע מהעבודה בשכר הנמוך, במגבלות מספר ימים מירבי וסכום המענק. הימים שבעבורם שולם המענק אינם נספרים כימי אבטלה ולכן אינם מופחתים מיתרת התקופה המירבית של אבטלה שמגיעה למובטל. המוסד לביטוח לאומי שולח הודעה לנייד לכל מובטל חדש על האפשרות הזאת.

התייצבות בלשכת שירות התעסוקה (לשכת התעסוקה)

תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה הוא התייצבות בלשכת התעסוקה כדי לדרוש עבודה ולהיות זמין לקבל כל "עבודה מתאימה". ככל שלשכת התעסוקה לא תמצא עבודה, הביטוח הלאומי ישלם דמי אבטלה, כפוף ליתר תנאי הזכאות.

אם לשכת העבודה מוצאת עבודה למובטל, היא מפנה אותו טלפונית או מזמנת אותו ללשכה.

לשכת התעסוקה פרסמה הקלות משמעותיות לצמצום הביורוקרטיה לעובדים שהוצאו לחל"ת כפוי בשל הקורונה החל מתאריך 1.3.2020 וצפויים לחזור לעבודה עד תום המשבר (לפי מיטב הבנתם):

1.       אפשר להירשם בשלב זה באופן מקוון באתר של לשכת התעסוקה ולעקוב אחר הפרסומים של לשכת התעסוקה. בשל כמות המובטלים החדשים הרבה, והתקלות באתר לשכת התעסוקה, לשכת התעסוקה פרסמה שכל מי שיירשם כפי שרשום באתר עד ליום 26.3.2020, תחילת זכאותו לדמי אבטלה תיחשב מיום 15.3.2020.

2.       המובטל אמור להיות זמין לעבודה במשך כל התקופה.

3.       באתר של לשכת התעסוקה יש טופס הצהרה על חופשה ללא תשלום בעקבות משבר לאומי. בעת החתימה על הטופס העובד שנמצא בחל"ת כפוי מצהיר, בין היתר, כי למיטב ידיעתו המעסיק מתכוון להחזיר אותו לעבודה בתום המשבר.

4.       למי שנמצא בבידוד פורסמו הנחיות מיוחדות. השהייה בבידוד מוכרת כהיעדרות מוצדקת.

5.       לאחר הרישום הראשוני בלשכת התעסוקה, המובטלים נדרשים להתייצב בלשכה בהתאם להוראות שיקבלו. מי שלא יחזור לעבודה בתום המשבר, אמור להתייצב בלשכת התעסוקה ביום ובמשמרת שנקבעה לו במעמד הרישום הראשוני בלשכת התעסוקה. ככל הנראה ההתייצבות הפיזית בלשכה תידחה עד תום המשבר. יש לעקוב אחר הפרסומים.

פרטים חשובים בהגשת תביעה לדמי אבטלה, באופן כללי (לא במשבר הקורונה)

כדי להיות זכאי לדמי אבטלה יש להתייצב בלשכת התעסוקה. ככל שאין התייצבות בלשכת התעסוקה, המובטל אינו דורש עבודה לצורך הזכאות לדמי אבטלה.

כדי לקבל בפועל דמי אבטלה בתביעה רגילה (לא קשורה למשבר הקורונה), יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (רצוי בדרך מקוונת). לתביעה רגילה של העובד יש לצרף את אישור המעסיק (כולל מכל המעסיקים הקודמים) בטופס 1514 ומכתב על הפסקת העבודה מהמעסיק. המעסיק מעביר לעובד את טופס 1514 סרוק אליו למייל (או מוסר לו את המקור) עם הנחיות לצרף את הטופס לתביעה לדמי אבטלה שהעובד מעביר לביטוח הלאומי בדרך מקוונת.

אין צורך לגשת למוסד לביטוח לאומי ולא להתקשר למוקד הביטוח הלאומי בטלפון. עדיף להתנהל רק דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי (לכל מבוטח יש אתר אישי):

1.       הגשת התביעה רק באתר האינטרנט באופן מקוון.

2.       מעקב אחר התביעה – דרך האתר האישי של המובטל.

טופס 1514 - מדובר באישור המעסיק על תקופת ההעסקה ועל השכר (הטופס נמצא גם באתר הביטוח הלאומי וגם במערכות השכר), שכולל בדף ראשון נתונים אינפורמטיביים ובדף השני את המידע על המשכורות.

טופס 1500 - מדובר בתביעה לדמי אבטלה שאפשר להוריד מאתר הביטוח הלאומי או לקבל מתוכנת השכר. שני הדפים האחרונים של התביעה הם טופס 1514 שהוא באחריות המעסיק.

טופס 100 - הוא צילום מצב ליום מסויים, שכולל את הפירוט השנתי של השכר ואת ניכויי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מאותו היום אחורה, במשך 12 חודשים, כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים, למשל כאשר שולמו דמי הבראה או הפרשי שכר.

כדי שטופס 100 יהיה מדוייק, המעסיק חייב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה כשכר נוסף או כהפרשי שכר. חשוב לציין בטופס 100 שהפסקת העבודה היא בשל חל"ת כפוי.

אתר שירות אישי - לכל מבוטח יש אתר אישי במסגרת אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, שבו הוא יכול לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי (כולל באישור התביעות), לכתוב הודעה לפקיד, להדפיס אישורים במדפסת הביתית שלו ואף לבטל קנסות באופן חלקי. המערכת מאובטחת והכניסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה לפי ההוראות באתר. לאחר ההרשמה הראשונה, אפשר לקבל גם קוד חד פעמי.

פרטים חשובים בהגשת תביעה לדמי אבטלה בשל פיטורין וחל"ת בשל משבר הקורונה

המוסד לביטוח לאומי פרסם הקלות רבות על הגשת התביעות לדמי אבטלה בשל משבר הקורונה.

להלן תמצית ההוראות. רק לאחר ביצוע ההנחיות המפורטות להלן המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי אבטלה לעובד שהוצא לחל"ת כפוי ביוזמת המעסיק, או פוטר מהעבודה, בעקבות משבר הקורונה:

רישום באתר לשכת שירות התעסוקה (לשכת התעסוקה)

ללא רישום באתר לשכת התעסוקה, העובד אינו נחשב מובטל שדורש עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, ולכן אינו זכאי לדמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלם דמי אבטלה למובטל רק לאחר קבלת האישור משירות התעסוקה.

הגשת תביעה לדמי אבטלה – בדרך מקוונת בלבד ללא טפסים

1)       המעסיק משדר דוחות 100 ישירות מתוכנת השכר למוסד לביטוח לאומי. בתי התוכנה ולשכות השירות נערכו לשידור טופסי 100, כולל היערכות לשידור תאריך היציאה לחל"ת של העובדים באופן מרוכז.

מומלץ לשדר טופס 100 גם במקרים מיוחדים. לדוגמה, מעסיק קודם של העובד או אם המעסיק החליף בית תוכנה. ככל שלא אפשרי לביצוע – יש לצרף לתביעה לדמי אבטלה טופס 1514, כמוסבר להלן.

מעסיקים שמוציאים לחל"ת כפוי מעל 500 עובדים, מתבקשים לפנות לבית התוכנה להגשה מרוכזת.

2)       המעסיק בודק שהשידור נקלט.

ככל שיש תקלות בשידור טופס 100 יש להתקשר לאחד מהמוקדים הטלפונים הבאים:

02-6709970, 02-6709983, 02-6709814, 02-6709517.

לאחר תיקון התקלה המעסיק בודק שהשידור נקלט.

ככל שהמעסיק שידר בהצלחה את טופס 100, אין צורך להפיק מתוכנת השכר את טופס 1514.

3)       כיומיים לאחר שטופס 100 שודר בהצלחה, העובד מגיש תביעה לדמי אבטלה באתר הביטוח הלאומי בצורה מקוונת. לתביעה הזאת אין צורך להוסיף את אישור המעסיק, כי הביטוח הלאומי יודע לקשר בין התביעה הזאת לבין טופס 100 שהמעסיק שידר.

כאשר יש תקלה בשידור טופס 100 או כאשר עובד אינו מגיש תביעה בדרך מקוונת, או במקרים חריגים

·         חשוב לציין כי בכל סטייה מהדרך המקוונת שלעיל – תשלום דמי האבטלה עלול להתעכב כי הפעולות מתבצעות יידנית.

·         חשוב לציין עוד כי החל מיום חמישי, 19.3.2020, לא תתקיים קבלת קהל בסניפי הביטוח הלאומי ברחבי הארץ.

·         הביטוח הלאומי נותן שירות בכל הערוצים: באתר האינטרנט, האתר האישי, בפייסבוק, בטלגרם ובמוקד הטלפוני 6050*.

תקלה בשידור טופס 100

4)       מעסיק שלא הצליח לשדר טופסי 100 בהצלחה למוסד לביטוח לאומי גם לאחר קבלת הסיוע במוקדים הטלפוניים, מוסר לעובד טופס 1514.

5)       העובד מגיש את התביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי בדרך מקוונת. בסיום הקלדת פרטי העובד וכל הפרטים הדרושים לתביעה, העובד יכול לצרף מסמכים ששייכים לתביעה. העובד מצרף את טופס 1514 שקיבל מהמעסיק.

6)       אם העובד כבר הגיש תביעה מקוונת לדמי אבטלה באתר המוסד לביטוח לאומי, הוא יעביר את טופס 1514 בקישור אחר מאשר הקישור שבו הגיש את התביעה - קישור לשליחת מסמכים בלבד. המוסד לביטוח לאומי יקשר בין התביעה לבין הטופס שהוגש בנפרד. אין צורך להגיש שוב תביעה לדמי אבטלה.

7)       אין להגיש טופס 1514 בנפרד, בלי שהוגשה תביעה לדמי אבטלה בדרך מקוונת.

עובד שלא מגיש תביעה בדרך מקוונת אך המעסיק שידר טופס 100 בהצלחה

8)       הגשת תביעה יידנית נעשית בטופס 1500.

את הטופס אפשר לשים בתיבת השירות של סניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, או לשלוח למספר הפקס של מחלקת המילואים בסניף הקרוב למקום המגורים (לפי המידע באתר הביטוח הלאומי), או דרך אתר הביטוח הלאומי.

עובד שלא מגיש תביעה בדרך מקוונת והמעסיק לא שידר טופס 100 (רק במקרים חריגים מאד)

9)       העובד מקבל מהמעסיק טופס 1514/1500, או מקבל מהמעסיק טופס 1514 וממלא טופס 1500 ומגיש למוסד לביטוח לאומי.

תנאי הזכאות הרגילים והמיוחדים למובטלים שהוצאו לחל"ת כפוי (ביוזמת המעסיק)

העובד זכאי לדמי אבטלה רק אם מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:

1.        התקיימו יחסי עבודה עד יום היציאה לחל"ת.

2.        העובד נרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה, לא הוצעה לו עבודה חלופית והוא זמין לכל עבודה שתציע לו לשכת התעסוקה.

3.        הקלה בתקופת הקורונה - העובד נרשם באופן מקוון בלשכת התעסוקה והוא חייב להתעדכן בהוראות לגבי המשך התייצבות כפי שהוסבר לעיל. למי שנמצא בבידוד יש כללים מיוחדים.

4.        יש תקופת אכשרה של 12 חודשים לפחות שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 18 החודשים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה (לרבות הוראות משלימות שנקבעו לחריגים).

במסגרת ההקלות של תקופת המשבר הודיע שר האוצר כי הזכאות לדמי אבטלה תושג לאחר צבירת 6 חודשי עבודה במקום 12 חודשי עבודה (הזכאות הזאת תזכה ככל הנראה בחצי תקופה של דמי אבטלה). יש לעקוב אחר הפרסומים.

5.        עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.

6.        ההקלות בהגשת התביעה לדמי אבטלה פורטו לעיל.

חשוב מאד שהמעסיק ירשום בהודעה על החל"ת שהוא מוסר לעובד שהיציאה לחל"ת היא מטעמו, בעקבות משבר הקורונה. המעסיק חייב לציין בין היתר את תאריך היציאה לחל"ת ואת תאריך סיום החל"ת (אפשר תאריך משוער).

הדיווח האמור למוסד לביטוח לאומי מתבצע במרוכז ישירות מתוכנת השכר.

7.        משך תקופת החל"ת הכפוי לא יפחת מ-30 ימים רצופים.

8.        תקופת בידוד - ככל שהמעסיק מוציא לחל"ת כפוי את עובדיו לתקופה של 30 יום ויותר, יכול עובד הנמצא בבידוד לקבל דמי אבטלה (כפוף ליתר תנאי הזכאות) מיום הוצאת העובדים לחל"ת ואילך.

9.        הכלל הרגיל של ימי חופשה בחל"ת כפוי - לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבעדם מגיעים לעובד ימי חופשה, אף אם בחר העובד שלא לנצל את ימי החופשה הצבורים המגיעים לו, ואף אם הוא אינו מקבל תשלום בגינם מן המעסיק.

ההחלטה המנהלית המיוחדת לתקופת המשבר למי שהוצאו לחל"ת כפוי בגלל הקורונה - מי שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופש שלו. בשלב זה ההחלטה בתוקף למובטלים חדשים שהוצאו לחל"ת כפוי עד יום 31.5.2020. בתום התקופה תיערך הערכה מחודשת.

השינוי בהוראות חשוב במיוחד למעסיקים שנותרו ללא תזרים מזומנים ואינם יכולים לשלם את ימי החופשה לעובדים.

10.    בתקופת החל"ת הכפוי העובד אינו זמין למעסיק לביצוע עבודה. אם המעסיק יזמן את העובד לעבודה אפילו לימים ספורים, הזכאות לדמי אבטלה עלולה להישלל לכל החודש.

11.    למובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת האבטלה אצל מעסיק אחר, יש שתי אפשרויות לדווח על העבודה הזו (כמו לכל מובטל רגיל):

-          לדווח למוסד לביטוח לאומי על המשכורת, כדי שינכו את המשכורת הזמנית מדמי האבטלה.

-          לדווח ללשכת התעסוקה, כדי שלא ירשמו את הימים שבהם עבד כימי אבטלה.

עובד שנמצא בחל"ת כפוי ומקבל דמי אבטלה, ולאחר מכן מפוטר מהעבודה, ימי האבטלה בתקופת החל"ת הכפוי יובאו בחשבון במניין ימי האבטלה המירביים שלהם הוא זכאי לאחר שפוטר מהעבודה.

ניכוי הכנסות מדמי האבטלה בתקופת האבטלה

ככלל, הכנסות ממשלח יד, ממשכורת ומפנסיה (קצבת פרישה) מופחתות מדמי האבטלה.

עובד שכיר בתקופת האבטלה - מובטל שמוצא עבודה כעובד שכיר בזמן תקופת האבטלה רשאי לבחור בין שתי אפשרויות:

-          להודיע ללשכת התעסוקה על ימי העבודה (בעבודה יומית) כדי שלא ירשמו את הימים האלה כימי אבטלה, וכך לא ישולמו דמי אבטלה בימי העבודה האלה.

-          למסור את תלושי המשכורת למוסד לביטוח לאומי כדי שישולמו לו דמי אבטלה מופחתים (מדמי האבטלה מנכים את המשכורת שהמובטל קיבל בתקופת האבטלה).

לעניין זה: עובד שעבד במקביל בשני מקומות עבודה ופוטר או הוצא לחל"ת כפוי רק ממקום עבודה אחד, יקבל דמי אבטלה, בניכוי המשכורת במקום העבודה שבו הוא ממשיך לעבוד. חישוב דמי האבטלה ייעשה לפי המשכורת בשני מקומות העבודה.

זכאות נשים לדמי אבטלה בגיל פרישה - נשים זכאיות לקבל דמי אבטלה עד גיל הפרישה של הגברים, שהוא כיום 67. לכן, אישה שזכאית לקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) בגיל פרישה וגם דמי אבטלה, חייבת לבחור בין הקצבאות.

עצמאי בתקופת האבטלה - ההכנסות ממשלח יד כעצמאי בתקופת הזכאות לדמי אבטלה אינן שוללות את הזכאות לדמי האבטלה, אך הן מופחתות מדמי האבטלה: בשלב הראשון לפי הצהרה שמצהיר המובטל בביטוח הלאומי על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בפועל בשומה.

סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי מתייחס למשלח יד באופן כללי ואינו מפנה להגדרת עובד עצמאי לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כלומר, כל הכנסה של המובטל כעצמאי מופחתת מדמי האבטלה, גם אם הוא לא עונה להגדרת עובד עצמאי ויש לו הכנסה.

תשומת לב מיוחדת לעצמאים, שמקבלים דמי אבטלה בהתאם לתקופת אכשרה כשכירים לפי צו סיווג מבוטחים - לאחר קבלת השומה של 2020 במס הכנסה, יש לפנות לביטוח הלאומי כדי להפריד בין שני סוגי העיסוקים: שכיר ועצמאי, ולהקטין את ההכנסה לפי הצו מסך ההכנסות כעצמאים בשומה. ההכנסה כעצמאי שנותרה, בחישוב ממוצע חודשי, תופחת מדמי האבטלה. ככל שלעצמאי יש הכנסות לפי צו סיווג מבוטחים גם לאחר קבלת דמי האבטלה, יש לנהוג לגביהם כמו הכנסות ממשכורת, ולדווח ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי, כמקובל.

פסק דין בעניין נמרוד גרון בבית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2017 (39009-02-16) קבע כי המוסד לביטוח לאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה – כדין, ודחה את הערעור.

מובטל שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל - מתאים לאלה שמנסים לעסוק במשלח יד כעצמאים בתוך תקופת האבטלה ולאחר זמן סוגרים את העסק העצמאי. מובטל כזה רשאי למצות את זכותו לדמי אבטלה בתנאים שפורטו בחוק. ההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה, חייבות להיות לפני פתיחת העסק. המובטל חייב להודיע לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

קצבת פרישה - לפי סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי, קצבת פרישה שמקבל פורש הזכאי לדמי אבטלה, תנוכה מדמי האבטלה לפי חישוב יומי. קצבת פרישה זו קצבה המשתלמת עקב: עבודה, שירות בצה"ל, שירות במשטרה ושירות בבתי הסוהר.

ניכוי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ובריאות מדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי מנכה מס הכנסה מדמי האבטלה (אפשר להביא אישור להנחה או לפטור ממס).

המוסד לביטוח לאומי מנכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות רק מדמי אבטלה שמשולמים במשך חודש מלא (למעט מעקרת בית נשואה כמפורט בחוק. עובדת בחל"ת אינה עקרת בית).

חודש שבו מנכים מהמובטל את הימים הראשונים לא נחשב לחודש אבטלה מלא ולכן אין ניכוי של דמי ביטוח.

דמי ביטוח לאומי מנוכים מדמי האבטלה בסכום קבוע של 24 ₪ ודמי ביטוח בריאות מנוכים לפי סכום דמי האבטלה.  

5.         תשלום דמי ביטוח למי שנמצא בחל"ת כפוי

מי שנמצא בחל"ת (כולל חל"ת כפוי) לפחות חודש קלנדרי אחד מלא, ובתקופה זו אינו עובד אצל מעסיק אחר ואינו עובד עצמאי, מעסיקו ינהג כאמור להלן:

בכל אחד מהחודשיים הראשונים (2 חודשים) המלאים של החל"ת, על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים (שכר המינימום כפול 6.57%). המעסיק רשאי לנכות סכום זה מכל סכום שיגיע לעובד ממנו, כמפורט בתקנה 6(ג) להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח.

העובד בחל"ת מבוטח לכל ענפי הביטוח, למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק.

הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים, שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום. כאשר העובד עובד אפילו יום עבודה אחד בחודש, ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד.

החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, לרבות מבוטחת בחל"ת (לפי עמדת המוסד לביטוח לאומי יחסי העבודה הושעו ולא נותקו).

כל עוד לא נותקו יחסי העבודה, לא תיחשב מבוטחת כאמור שאינה עובדת לעקרת בית נשואה לעניין הפטור מתשלום דמי ביטוח.

כאמור לעיל, בקבלת דמי אבטלה בחודש מלא, המוסד לביטוח לאומי מנכה את דמי הביטוח הלאומי והבריאות מדמי האבטלה (למעט מעקרת בית נשואה כמפורט בחוק. עובדת בחל"ת אינה עקרת בית).

לשכת רואי חשבון פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה למנוע כפל אפשרי של דמי ביטוח בחודשיים הראשונים של החל"ת בתקופת המשבר.

6.         דיווח על הטבות שכר בחל"ת

הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

חוזר 1458 שפרסם הביטוח הלאומי, מבהיר, בין היתר, את השיטה לדווח על הטבות ששולמו בתקופת חל"ת. כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר.

הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן ההטבה תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת ותדווח בטופס 102 כתשלום נוסף.

על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.

למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא העובד לחל"ת, ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר, בהתאם להוראות החוק. כלומר, העובד יגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להפרשי דמי אבטלה, עם אישור המעסיק על ההטבות האלה.

7.         מעמד הפרילנסרים - בצו סיווג מבוטחים

התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים קובעת, שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, ללא צורך במבחנים נוספים.

אחריות המעסיק לפי הצו

הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד, ואין בקיום התוספת הראשונה לצו אסמכתא לכך שמתקיימים יחסי עבודה כהלכתם לעניין חקיקת עבודה אחרת.

אי קיום האמור בתוספת הראשונה של הצו זהה למצב שבו מעסיק לא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בעבור העובד, וחלות על המעסיק כל הסנקציות הקבועות בחוק ובתקנות, לרבות זכות לשיפוי לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי. הדבר מקבל משנה תוקף בימים של משבר, שבו עצמאים רבים מגישים תביעות לדמי אבטלה על בסיס התנאים שבצו סיווג מבוטחים (כמו מורי דרך ואחרים).

כל מעסיק שלא דיווח על העובדים לפי צו סיווג מבוטחים, חייב להיערך בהתאם, כפי שנרשם בהוראות שפרסם הביטוח הלאומי למורי הדרך: הביטוח הלאומי ישלם למורה הדרך מקדמה על חשבון דמי האבטלה ויערוך ברור עם המשלם, אם אכן המעמד של מורה הדרך הוא כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים.

מי שמשלם תשלומים לנותן שירות שכלול בצו, חייב לבחון כדלקמן:

1.       אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה - כפי שקבע בית הדין הארצי ביום 21.8.2001 בעניין כבהד מוהנד (עב"ל 327/99), כיוון שמי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה נחשב "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

2.       רק אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לצו סיווג מבוטחים.

הסבר על התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים

בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים, שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים בצו, מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר.

בתוספת הראשונה של הצו יש רשימה ארוכה של נותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעניין מס הכנסה וכעוסקים לעניין מס ערך מוסף, כמו: מורים, מרצים, מדריכים, שומרים, שחקנים, מורי דרך, ספורטאים, עובדי ניקיון, חצרנים, מתקיני מכשירי גז, מחלקי גז, מתקיני תריסים, ממלאי תפקידים דתיים (כמו שומרי כשרות ומפעילי מקוואות) ועוד, והכל בתנאים הרשומים בצו.

לחלק גדול מנותני שירותים אלה נפגעה ההכנסה ממשבר הקורונה והם יכולים לתבוע דמי אבטלה, כיוון שלעניין הביטוח הלאומי הם נחשבים עובדים שכירים.

עמדת המוסד לביטוח לאומי ליישום הכללים שבתוספת הראשונה לצו על ידי ה"מעסיק"

עמדת הביטוח הלאומי הובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים ובהוראות שהביטוח הלאומי פרסם, לרבות בדף מידע שנשלח לאמנים, כמפורט להלן:

1.       הדיווח למוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא המע"מ (ולפני ניכוי הוצאות העצמאי, כפי שיובהר בהמשך).

2.       ברירת המחדל למשלם היא ניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא, אלא אם נערך תיאום לפי הכללים (יש להשתמש לקביעת המעסיק העיקרי והמשני בטופס 103 במקום בטופס 101).

3.       הדיווח למוסד לביטוח לאומי אמור להיות בחודש שבו ניתן השירות ולא בחודש התשלום, כאמור בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, מדי חודש בטופס 102 (החל מינואר 2020 יש לדווח בחוזה דיווח נפרד בקוד 9 על מי שמבוטח לפי צו סיווג מבוטחים).

4.       פעם ברבעון יש לשדר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (בל/652). אפשר לדווח בקובץ מקוון באתר הביטוח הלאומי.

5.       אין דיווח בטופס 126 על מבוטחים אלה.

6.       ה"מעסיק" לפי הצו אמור לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות מהעצמאי שהוא שכיר לפי צו סיווג מבוטחים באותה הדרך שהוא מנכה את המס במקור.

 

7.       על המעסיק לפי הצו למסור למקבל התשלום אישור על ההכנסה ועל ניכוי המס ודמי הביטוח הלאומי והבריאות, בטופס 0806/0857 שהוא אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור (או בטופס שעליו רשום "במקום טופס 857"). טופס 856 שמוזכר בפרסום של הביטוח הלאומי הוא הדוח השנתי בניכויים לספקים וקבלני משנה שמגיש המשלם למס הכנסה עד 31.5.2020.

8.       האישור השנתי משלב את ניכוי המס ואת ניכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. על המשלם לכלול באישור השנתי, בין היתר, גם את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את חלקו של המשלם (ה"מעסיק") בדמי הביטוח לאומי ואת התקופה שבה המבוטח עובד לפי הצו אצל המשלם.

תביעה לגמלה של שכיר לפי צו סיווג מבוטחים

נותני השירות שמדווחים לפי הצו נחשבים עובדים שכירים במוסד לביטוח לאומי וזכאים לגמלאות בהתאם לסיווגם זה, לרבות דמי אבטלה וזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק. בשלב זה, עצמאים וגם ובעלי שליטה בחברות מעטים אינם זכאים לגמלאות אלה.

לצורך זכאות לגמלאות אמור המשלם למסור לנותן השירות אישור חודשי על ההכנסות בחודש שבו עבד בפועל, כמפורט בחוזר 1456 של הביטוח הלאומי, שכולל בין היתר הבהרות להגשת תביעות לדמי אבטלה. לדוגמה:

בתביעה לגמלה המבוטח צריך לצרף אישור על תקופת ההעסקה, פירוט השכר החייב בדמי ביטוח או אישור ממקום ההעסקה הכולל פירוט של חודשי ההעסקה וגובה השכר החודשי.

לתביעה לדמי אבטלה יש לצרף גם הצהרה חתומה על ידי המבוטח שכוללת בין היתר את תקופת העבודה ואת סיבת הפסקת העבודה. אם זו הפסקת עבודה זמנית, יש לציין את מועד החזרה המשוער לעבודה.

חשוב לזכור כי לאחר קבלת השומה של העצמאי לשנת 2020 במוסד לביטוח לאומי, תיערך התחשבנות של המבוטח במוסד לביטוח לאומי, גם על הפרשי דמי הביטוח וגם על ניכוי ההכנסות בתקופת האבטלה מדמי האבטלה.

הביטוח הלאומי פרסם הוראות מיוחדות למורי הדרך, למרצים, מורים ומדריכים וגם לאמנים, בדבר הזכאות שלהם לקבל דמי אבטלה בשל משבר הקורונה על פי הצו. יש לעקוב אחר הפרסומים של המוסד לביטוח לאומי. הוראות אלה מתאימות לכל העצמאים שהכנסתם נפגעה והם כלולים בצו סיווג מבוטחים כשכירים.

הסכום החייב בדמי ביטוח של עצמאי לפי הצו

ביום 22.2.2007 פורסם בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק דין ב"ל 006545/05 (בפני כב' השופטת הדס יהלום) בעניין צביקה דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי. בפסק הדין (שבפועל לא הוגש ערעור לגביו) נקבע כדלקמן:

1.       משמוגדר מבוטח על פי הצו כשכיר, אין מקום לקזז משכרו את ההוצאות שהותרו לו בניכוי בדוח השנתי, לצורך חישוב דמי הביטוח.

            2.       כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר (כגון דמי אבטלה), יחושבו                     אלה על פי מלוא  הכנסתו, שממנה נגבו דמי הביטוח.

הביטוח הלאומי אימץ את מסקנות בית הדין בעניין דוידוביץ, ולכן, כאשר חלים התנאים שבצו, מקבל תשלום ששילם דמי ביטוח בעצמו מסווג כעובד שכיר בסכום ההכנסה שכלול בצו. סכום ההכנסה שסווג כשכיר יופחת מההכנסות כעצמאי, והמבוטח יקבל בחזרה את דמי הביטוח ששילם כעצמאי לאחר שיעביר לביטוח הלאומי את האישור השנתי מהמשלם.

מומלץ לשים לב לשיעורי דמי הביטוח שנוכו לפי הצו (שיעור מופחת או שיעור מלא) ואם נוכו דמי ביטוח ביתר, יש לתבוע אותם בחזרה מהביטוח הלאומי.

ביום 12.11.2017 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של נעמה בן שלמה (ב"ל 24829-07-15) וקבע כי כדין נוכו ממנה דמי ביטוח כשכירה לפי מחזור הכנסותיה במתנ"ס ולא כעצמאית לפי השומה.

סכום ההכנסה שנותר למבוטח כעצמאי לאחר שהורד הסכום כשכיר לפי הצו, בחלוקה לחודשים, ינוכה מדמי האבטלה של המובטל.

מורי דרך ומלווים בטיולים

אחד המקצועות שבהם חלה ירידה משמעותית בעבודה בעקבות נגיף הקורונה הוא מורי דרך (לרבות מלווה טיולים), שעובדים מול גורמים רבים ללא מעסיק קבוע. בפועל, אף מעסיק לא פיטר אותם, אך התיירים אינם מגיעים והם לא מוזמנים לעבוד.

לפעמים מורי הדרך הם שכירים (מקבלים תלוש משכורת), אך ברוב המקרים הם עצמאים במס הכנסה, עוסקים במע"מ, וככל שהם כלולים בסוג העבודה המפורט בצו סיווג מבוטחים - הם נחשבים עובדים שכירים אצל "מעסיקים" רבים מאד, רק לעניין הביטוח הלאומי.

מורי הדרך (ומלווי הטיולים) כלולים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים כאשר משתלם להם גמול בעד העבודה, כדלקמן: מורה דרך, מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות, לא כולל מורה דרך המדריך תיירים בכלי רכב שבבעלותו ("רכב אשכול").

המעסיק לעניין הביטוח הלאומי הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה (מי שסיפק למורה הדרך את העבודה, כמו משרד הנסיעות, או המוסד המזמין, או הגוף הציבורי).

דמי אבטלה למורי דרך

הביטוח הלאומי פרסם שמורי דרך יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה ככל שעבדו לפני המשבר כשכירים או כעצמאים שאין בבעלותם "רכבי אשכול", והכל בתנאי שצברו תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה כעובדים שכירים או כשכירים לפי צו סיווג מבוטחים (יש לצרף לתביעה לדמי אבטלה את כל האישורים).

המוסד לביטוח לאומי יבחן את העיסוק לפי הצו לכל מורה דרך שמגיש תביעה לדמי אבטלה ולא נוכו ממנו דמי ביטוח (כעובד שכיר או כשכיר לפי הצו) ויבחן גם מי המעסיק.

מורה דרך שלא קיבל טופס 857 מהגורם שסיפק לו את העבודה, יכול לצרף את הקבלות על התשלומים ולציין עבור כל קבלה את התאריכים שבהם בוצעה העבודה ואת מקום העבודה. הביטוח הלאומי ישלם מקדמה על חשבון דמי האבטלה ויערוך ברור עם המשלם, אם אכן המעמד של מורה הדרך הוא כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים.

מורה הדרך יצרף לתביעה לדמי אבטלה טופס הצהרה על תאריך הפסקת העבודה ועל משך תקופת האבטלה הצפויה (הטופס משותף עם אגודת מורי הדרך או ארגון מורשת דרך).

מורה הדרך, כמו כל מובטל אחר, חייב להיות זמין לעבודה שתציע לו לשכת התעסוקה ולהתייצב בלשכת התעסוקה בהתאם להוראות.

מורי הדרך קיבלו אישור מיוחד מהביטוח הלאומי לקבל הצעת עבודה מזדמנת ולבצע אותה בתקופת דמי האבטלה, גם אם מדובר בספק עבודה שלא הגיע דרך לשכת התעסוקה וגם אם מדובר בספק שהעסיק את מורה הדרך בעבר (בשונה מעובד שהוצא לחל"ת כפוי שמעסיקו אינו רשאי להציע לו עבודה מזדמנת). מורה הדרך חייב להודיע על העבודה לביטוח הלאומי או לשירות התעסוקה, כמקובל.

אמנים (בנוסח הצו מיום 1.5.2018)

פרט 13 לתוספת הראשונה בצו מפרט את התנאים שבהם נכללת הופעה אמנותית במסגרת הצו. הוראות הצו חשובות לאמנים עצמאים שהמשבר פגע בהכנסתם והם נותרו ללא הופעות בתקופת המשבר. אמנים אלה רשאים להגיש תביעה לדמי אבטלה, ככל שצברו תקופת אכשרה מתאימה כשכירים לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים.

חשוב לזכור כי אמנים שהם בעלי שליטה בחברות מעטים אינם מבוטחים לענף אבטלה.

הצו כולל כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצורכי פרסומת, שלגביהם נערך מראש הסכם עבודה בכתב לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם.

המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 15.3.2020 כי כלול בצו אמן שעובד תחת הסכם של לפחות 3 חודשים בתחומי האמנות שפורטו, או תחת הסכם לסדרה של לפחות 5 הופעות ב-12 חודשים. לדוגמה מתוך הפרסום: אמן שהופיע בחג חנוכה בהסכם ל-5 הופעות לפחות או תחת הסכם לחזרות והופעות של 3 חודשים לפחות, החודשים שיש בהם חוזה יהיו מוכרים כעבודת האמן לעניין זכאות לדמי אבטלה.

יום עבודה אחד בחודש לפי הצו – נחשב לעבודה בחודש מלא לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה. כלומר, אם ההסכם היה מתאריך 5.9.2019 עד 5.12.2019, תקופה זו תוכר בכל ארבעת החודשים.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1456 ביום 1.5.2018 בנושא אמנים - צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בתחולה על הסכם שנכרת ביום 1.5.2018 ואילך.

מובהר בחוזר, שאם המעסיק לפי הצו אינו משלם עבור השחקן/האמן את דמי הביטוח, השחקן/האמן מתבקש לפנות למחלקת הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי בצירוף המסמכים המאשרים את ההופעה כאמן.

מובהר בחוזר, וגם נמסר לנציגי המייצגים בישיבות עם הנהלת הביטוח הלאומי, שהדיווח על ההכנסות ותשלום דמי הביטוח צריך להיות לפי חודשי העבודה של האמן/ שחקן ולא לפי מועד תשלום התמורה בפועל.

הופעה לצורך הקלטה או צילום (שלא לפרסומת)

נמסר לנציגי המייצגים בפגישה שהתקיימה גם עם נציגי שח"מ ביום 16.10.2018, שכאשר חברת הפקות חותמת עם שחקן/אמן (שאינו חברה בע"מ) על חוזה, ומתקיימים התנאים שבצו סיווג מבוטחים, חברת ההפקות היא המעסיק לעניין קיום ההוראות לפי צו סיווג מבוטחים, גם אם התשלום לשחקן/אמן נעשה דרך הסוכן.

בחודש אפריל 2019 הגיע המוסד לביטוח לאומי להבנות עם האיגודים המקצועיים של המפיקים והשחקנים. להלן תמצית מההסכמות (להסבת תשומת הלב בלבד):

1.       כיוון שמדובר בהסכם עבודה בכתב שנערך מראש, חישוב 5 הופעות אמנותיות נעשה לכל הפקה ולא בבדיקה שנתית מצטברת.

2.       מבחן הימים נערך לפי מספר ימי הצילום בלבד. אין להביא בחשבון חזרות, פגישות עם הבמאי ועוד.

3.       כאשר יש הפרדה בין התמורה שמגיעה לשחקן לבין התמורה שמגיעה לסוכן (חשבוניות נפרדות), יש לנכות דמי ביטוח רק מהתמורה לשחקן.

דמי אבטלה לאמנים

הביטוח הלאומי פרסם שהאמנים יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה בתנאי שצברו תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה כעובדים שכירים או כשכירים לפי צו סיווג מבוטחים.

יש לצרף לתביעה טופס 1514 מהמעסיק (כולל מ"מעסיק" לפי הצו). כאשר אין לאמן טופס 1514 או תלושי שכר, עליו לצרף לתביעה לדמי אבטלה אישור מהמקום שבו הופיע, הכולל פירוט של חודשי ההעסקה וגובה השכר החודשי יחד עם הצהרת אמן התובע דמי אבטלה (בל/1516) שכוללת פרטים נוספים, לרבות סיבת הפסקת העבודה, וכן מועד הפסקת ההופעות ומועד הכוונה לחזור להופיע.

האמן, כמו כל מובטל אחר, חייב להיות זמין לעבודה שתציע לו לשכת התעסוקה ולהתייצב בלשכת התעסוקה בהתאם להוראות. אמן, שיקבל הצעת עבודה מזדמנת ויבצע אותה בתקופת דמי האבטלה, חייב להודיע על העבודה לביטוח הלאומי או לשירות התעסוקה, כמקובל.

מרצים, מורים ומדריכים

תנאי הצו נבחנים למרצים (כולל באקדמיה), מורים (כולל בקורסים) ומדריכים, לרבות מדריכי ספורט ומדריכים במתנ"סים (להלן לשם הקיצור: מרצים), לפי כמות ימי ההרצאה/הוראה/הדרכה: סדרה של 7 הרצאות לפחות במשך 12 חודשים רצופים מיום ההרצאה הראשונה (חוזר ביטוח מספר 1456 ביום 1.5.2018) או הסכם מראש לתקופה של רבע שנה לפחות.

לפי עמדת הביטוח הלאומי, על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום הראשון, או לתקן את הדוחות.

לעניין מאמן כושר במכון כושר – מדובר במדריכים שכירים בחדר כושר. אם לא מתקיימים יחסי עבודה (שאז הם עובדים שכירים), מדובר במדריכים עצמאים לצורכי מס הכנסה, שמנהל חדר הכושר משלם להם את התמורה בעד העבודה ולכן הם כלולים בצו סיווג מבוטחים, ככל שהם מקיימים את התנאים שבצו.

דמי אבטלה למרצים, מורים ומדריכים

המרצה צריך לצרף לתביעה לדמי אבטלה טופס 1514 מ"המעסיק". ככל שאין טופס 1514 ואין תלושי שכר, יש לצרף טופס 857. ככל שאין אפשרות לקבל טופס זה, יש לצרף לתביעה צילום קבלות, תוך ציון תאריכים מסודרים שבהם בוצעה העבודה לכל קבלה, ופרטים מלאים על מקום העבודה.

גם מרצים שמקבלים עבודה מזדמנת תוך כדי תקופת האבטלה, חייבים להודיע ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי, כמקובל.

מורים שיצאו לחל"ת כפוי בחודשי הקיץ וקיבלו דמי אבטלה, והוצאו שוב לחל"ת כפוי בשל המשבר, אינם נחשבים למובטלים חדשים וממשיכים את תקופת האבטלה הקודמת.

דגשים בעניין ספורטאים – ספורטאי מקצועי או ספורטאי חובב

כדי שספורטאי יבוטח כעובד שכיר לעניין גמלאות הביטוח הלאומי ויהיה זכאי לקבל דמי אבטלה, עליו לעמוד בקריטריון הקבוע בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים: קיום הסכם העסקה מראש בכתב. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה.

המוסד לביטוח לאומי בודק גם אם יש תשלום שכר בפועל, כי עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע העבודה (כלומר, יש להראות תלושי שכר ותשלום שכר בפועל, שאינו נמוך משכר המינימום). הביטוח הלאומי בוחן גם התאמה בין השכר להיקף המשרה (למשל, בהיקף עבודה של שליש משרה צריך להראות משכורת של שליש משכר המינימום לפחות) וזכאות לתנאים סוציאליים.

8.         ביטוח נפגעי עבודה – בהיבט משבר הקורונה

ביטוח למקרה פגיעה בעבודה נועד לסייע לעובדים, שנפגעו תוך כדי ועקב העבודה, או שחלו במחלה מקצועית (על פי רשימת מחלות המקצוע שנקבעה בתקנות). עובדים עצמאים מבוטחים אם היו רשומים בביטוח הלאומי כעובדים עצמאים במועד התאונה או שעשו את המוטל עליהם כדי להירשם.

גם מי שמוכר כמתנדב מבוטח לענף פגיעה בעבודה (כמו פרמדיקים מתנדבים במד"א) וגם מי שנפגע תוך כדי הצלת מישהו אחר, גם הוא מבוטח כנפגע בעבודה (ביטוח מתנדבים).

ביטוח נפגעי עבודה חל גם על עובדים בחו"ל ובלבד שהם תושבי ישראל, שהמעסיק הישראלי שלח אותם לחו"ל והסכם העבודה נקשר בישראל, ועל עצמאים שיצאו לחו"ל במסגרת עיסוקם בישראל.

מי שנסע לחו"ל לצורכי עבודתו, נדבק בנגיף הקורונה וחלה במחלה תוך כדי ועקב העבודה, או מי שלצורך עבודתו (או תוך כדי התנדבות מוכרת) שהה במחיצת חולים בקורונה, נדבק בנגיף וחלה במחלה, רשאי לתבוע הכרה כנפגע בעבודה.

על פי החוק, כדי שמבוטח יוכר כנפגע בעבודה ויקבל דמי פגיעה בעבודה על התקופה שנפגעה הכנסתו, צריכה להיות תאונה או מחלה שנדבק בה תוך כדי ועקב העבודה, ונגרם למבוטח נזק בריאותי. ככל שהמבוטח חולה במחלה ויוכר כנפגע בעבודה בשל נגיף הקורונה, סביר שלתעודת המחלה של משרד הבריאות תהיה חשיבות רבה לתשלום דמי הפגיעה בעבודה.

אם המבוטח הוכר כנפגע בעבודה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה (או למענק נכות מעבודה) רק אם המחלה הותירה אצלו פגיעה, כמו פגיעה בתפקודי הנשימה, כפוף לשיעורי הנכות שבחוק.

אם החולה שהוכר כנפגע בעבודה בשל הקורונה נפטר כתוצאה מהנגיף, התלויים יקבלו קצבה כמפורט בחוק.

מחלת הקורונה היא מחלה ויראלית ועל החולה להוכיח לצורך ההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, כי נדבק במחלה תוך כדי ועקב העבודה. כיוון שההדבקה בנגיף הקורונה היא קלה מאד יחסית, אדם יכול להידבק בנגיף אפילו בעת הליכה ברחוב.

תוך כדי העבודה – הכוונה בזמן העבודה ובמקום העבודה, כולל גם בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה בהתאם לתנאים מוגבלים שנקבעו בחוק, ולמעט במקרים של סטיות מהדרך (סטייה שאינה מוכרת היא למשל עריכת קניות בדרך חזרה מהעבודה בחנות ששהה בו באותו הזמן חולה בקורונה). בהתאם להלכות של בית הדין לעבודה גם פעולות נלוות לעבודה כלולות בכיסוי של ענף נפגעי עבודה כמו פעולות ספורט, השתלמויות ואירועים בתנאים שקבע בית הדין הארצי לעבודה.

עקב העבודה – בשל סיכוני העבודה.

תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה וכן בדרך לעבודה ובחזרה כמפורט בחוק. התאונה הייתה אירוע פתאומי בלתי צפוי שניתן לאיתור במישור הזמן והמקום וגרם לנזק.

מחלת מקצוע - מחלה לפי רשימת מחלות המפורטת בתקנות שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו.

"מקרוטראומה" - הצטברות של אירועים תאונתיים בתדירות גבוהה (פגיעות זעירות חוזרות ונשנות או תנועות באותו אזור בגוף), שכל אחד בפני עצמו משפיע באופן מזערי, אך במצטבר גרמו לנכות. יש לקבוע את התשתית העובדתית וקשר סיבתי לעבודה.

טיפול רפואי לנפגע בעבודה - הנפגע מקבל טיפול רפואי באמצעות השירותים הרפואיים המוסמכים (קופות חולים) במימון המוסד לביטוח לאומי, הטיפול כולל: אשפוז, תרופות, מכשירי עזר רפואיים, החלמה, שיקום רפואי והחזר עלות הנסיעות לטיפול הרפואי.

דמי פגיעה - גמלה יומית המשולמת לנפגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה, כפיצוי על הפסד ההכנסה לתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודה. ניתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר לעבוד באופן חלקי.

דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על 91 יום על סמך תעודות אי כושר לנפגע בעבודה שנתן רופא קופת חולים.

שכר יום הפגיעה משולם על ידי המעסיק. כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ-12 ימים – המוסד לביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור היומיים הראשונים.

המעסיק מחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה בעד 12 ימים ראשונים שהמוסד לביטוח לאומי שילם לעובד. המעסיק אינו רשאי לקזז סכום זה מהמשכורת של העובד או מימי המחלה שנצברו לזכות העובד.

כדי לקבל הכרה כנפגע בעבודה צריך להיגרם למבוטח נזק בריאותי. כלומר, מדובר על אלה שנדבקו בנגיף הקורונה וחלו במחלה והם אינם מסוגלים לעבוד.

מי שנמצא בבידוד ואינו חולה, כנראה שלא יקבל הכרה כנפגע בעבודה, כל עוד הביטוח הלאומי לא ישנה את הכללים. ואולם, בכל מקרה, 12 הימים הראשונים (נוסף על יום הפגיעה) הם על חשבון המעסיק או העצמאי, ולכן תקופת הבידוד אינה רלוונטית לעניין דמי הפגיעה.

הבסיס לגמלה נקבע בהתאם להכנסות הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה עד לסכום המירבי הקבוע בחוק (שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה, עד לסכום המירבי). החישוב נעשה לפי בסיס של 75% מממוצע השכר ה"רבע שנתי" כאמור.           

נפגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה אינו משקף נאמנה את שכרו ברבע השנה כמפורט לעיל זכאי למנגנוני חישוב מיוחדים לתיקון המעוות.

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לנכה עבודה המקבל קצבה בשיעור 100% לצמיתות יש הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי).

דמי פגיעה ליום הם:      

שכר רבע שנתי (1) x 75%

90

(1)     שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה, עד לסכום המירבי.

חלק קטן מכלל המעסיקים משלם לעובד שנפגע את דמי הפגיעה שמגיעים לו במקום המוסד לביטוח הלאומי:

·         תקנה 22 - המעסיק משלם לעובד משכורת בגובה דמי הפגיעה לפחות במועד תשלום המשכורת, ומקבל את דמי הפגיעה בחזרה מהביטוח הלאומי (החל מהיום ה-13) בתוספת עמלה.

·         תמורת דמי פגיעה - המעסיק משלם לכל העובדים שנפגעו בעבודה משכורת רגילה, ומקבל הנחה בתשלום דמי הביטוח הלאומי לענף נפגעי עבודה בעבור כלל העובדים.

קצבת נכות מעבודה - קצבת נכות מעבודה משולמת מתום תקופת דמי הפגיעה, על פי שיעור הנכות שנותרה עקב הפגיעה בעבודה, למי שנקבעו 9% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית (כקצבה זמנית). קצבה קבועה ניתנת למי שנקבעו 20% נכות לפחות על ידי ועדה רפואית. הבסיס לגמלת הנכות מעבודה זהה בדרך כלל לחישוב הבסיס לדמי הפגיעה.

לדוגמה: למבוטח נקבע שיעור נכות של 50% בוועדה רפואית שבדקה את נכותו לקצבת הנכות מעבודה. הכנסתו לצורך החישוב היא: 30,000 ש"ח ברבעון. חישוב קצבת הנכות מעבודה ליום:

125 = 50% x 75% x

30,000

וחישוב לחודש - 3,750 ש"ח

90

קצבת הנכות הזמנית מעבודה שמקבל מבוטח מהמוסד לביטוח לאומי משולמת עד תום תקופת הנכות הזמנית, על פי החלטת ועדה רפואית. בנכות קבועה בשיעור 20% ומעלה, משולמת קצבה עד מות המבוטח. בתנאים מסוימים אפשר להוון את קצבת הנכות.

מענק חד פעמי - נפגע שדרגת נכותו בין 9% ל- 19% לצמיתות מקבל מענק חד פעמי בגובה 43 קצבאות.

קצבת תלויים - קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי), שבני זוגם נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם. גובה הקצבה תלוי במספר האנשים שהיו תלויים בפרנסתו של המבוטח ומהווה שיעור מהכנסות הנפטר לפני קרות הפגיעה (אלמנה צעירה תקבל מענק, בתנאים מסוימים. לאלמן יש מבחן הכנסות בדומה למבחן הכנסות לגמלת שאירים).

לדוגמה: מבוטח נהרג בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה (למשל רופא שטיפל בחולי הקורונה ונדבק בעצמו). הכנסתו לצורך החישוב: 10,000 ש"ח לחודש. הוא הותיר אלמנה (בת 60) ללא ילדים. קצבת התלויים שתקבל האלמנה בחודש: 4,500 = 60% x 75% x 10,000. הקצבה פטורה ממס.

חשוב לזכור, שהאלמנה והאלמן יקבלו את הקצבה כל עוד הם אינם ידועים בציבור ואינם נשואים, למעט חריגים, כמפורט בחוק (שינוי מעמד עד 10 שנים מאפשר לעיתים לחזור ולקבל קצבה).

9.         קצבת נכות כללית - בהיבט משבר הקורונה

קצבת נכות כללית משולמת לתושבי ישראל, בגיל 18 עד גיל פרישה, בעלי נכות גופנית, שכלית או נפשית, שאיבדו את כושר העבודה (או התפקוד במשק הבית של עקרת הבית) כתוצאה ממחלה, תאונה או מום מלידה.

מעבר למגבלות התושבות והגיל, יש שלושה תנאים מקדמיים לזכאות לקצבת נכות כללית שעל כולם להתקיים בו זמנית במשך 90 ימים רצופים לפחות, במהלך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה לקצבת הנכות. סדר בדיקת הזכאות הוא כדלקמן:

1.       ההכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד הן בסכום שנמוך משיעור של 60% מהשכר הממוצע במשק (סך של כ-6,300 ש"ח לחודש בשנת 2020). אין להביא בחשבון את דמי המחלה של העובד השכיר בקביעת מגבלת ההכנסה.

2.       נקבעה לנכה בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות או נכות רפואית משוקללת של 40% כאשר מתוכם לפחות 25% נקבעו בשל ליקוי אחד. לעקרת בית – נכות רפואית משוקללת בשיעור של 50% לפחות .

אחוזי הנכות בעקבות מחלת הקורונה ייקבעו לפי הנזק המשני שהמחלה גרמה (כמו נזק לריאות). הוועדה הרפואית תצרף את הליקוי שנותר ממחלת הקורונה לכל הליקויים האחרים של הנכה, לצורך קביעת אחוז הנכות המשוקלל.

3.       נקבעה לנכה דרגת אי כושר עבודה מעל 50% (כלומר, יש לנכה פגיעה מלאה או חלקית של 50% לפחות ביכולת ההשתכרות שלו בשל הנכות).

דרגות אי הכושר בשנת 2020 הן 60%, 65%, 74% ו-100% (75% היא דרגה מלאה לנכים שקיבלו את קצבת הנכות הכללית לפני 2009).

הקצבה אינה תלוייה בהכנסות הנכה לפני מועד הזכאות, יכולה להיות זמנית או קבועה וכך גם דרגת אי הכושר להשתכר. קצבת הנכות הכללית משולמת בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה החל מהיום ה-91. בתנאים מסויימים משולמת הקצבה כבר מהיום ה-31. כלומר, בתוך תקופת 90 הימים.

10 .     גמלת סיעוד – בהיבט הקורונה

גמלת סיעוד היא גמלת שירותים, או גמלת כסף בתנאים מסויימים, למי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היומיום, או שנמצא זקוק להשגחה. הגמלה נועדה לסייע בפעולות היומיום ובניהול משק הבית. הגמלה ניתנת לתושב ישראל שהגיע לגיל פרישה ומותנת במבחן הכנסות. תנאי חשוב לקבלת הקצבה, שהמבוטח אינו שוהה במוסד ואינו מקבל קצבה לשירותים מיוחדים.

אוכלוסיית מקבלי גמלת הסיעוד נמצאת בסיכון רב מהידבקות בנגיף הקורונה, גם בגלל הגיל וגם בגלל מחלות רקע רבות.

בחודש נובמבר 2018 גמלת הסיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי עברה רפורמה משמעותית, לרבות שינוי באפשרויות המרת הגמלה מגמלה בעין לגמלה בכסף.

המוסד לביטוח לאומי פרסם לעניין משבר הקורונה כי מקבלי שירותי סיעוד שנמצאים בבידוד, או שהם שוהים בבית שבו נמצא אדם בבידוד, יכולים לקבל את קצבת הסיעוד בכסף, אם אין מטפל בחברות הסיעוד שיכול לטפל בהם בזמן הבידוד. הביטוח הלאומי פרסם את הקישור לפנייה אליו באתר האינטרנט.

 

 

 

 

(1)      הכותבת רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לייעוץ, לייצוג ולהרצאות בתחום הביטוח הלאומי ולמתן פתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

 (2)      הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

(3)    כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או
          המלצה לנקיטת הליכים
או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי
          הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

(4)      כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • ליאת כץ  (20/05/2020 11:36)
    מה אני צריכה לעשות אם עזבתי עבודה בגלל מעבר עיר רחוק. מראש העין לחריש. עבדתי בתל השומר . הפסקתי עבודה במאי. ואני מתחילה לעבוד בסוף אוגוסט. כיצד אני משלמת ביטוח לאומי לתקופה שאיני עובדת?
  • עידו פאר  (15/05/2020 09:46)
    היה לי תאונת דרכים והכנסתי את הרכב למוסך, לאחר התיקון המוסך אומר שיש לי עיכול מביטוח לאומי ואני זה שצריך לשלם על התיקון עד שביטוח לאומי יוריד לי את העיכול, איך אני מגיש בקשה לביטוח לאומי בזמן הקונה, האם ניתן לגשת לביטוח לאומי או להגיש בקשה מקוונת?
  • עידו פאר  (15/05/2020 09:42)
    עיכול ביטוח לאומי על ביטוח רכב
  • מאיר  (01/04/2020 19:24)
    האם עובד שמקבל קיצבת דמי פגיעה בעבודה והוצא לחל"ת זכאי גם לתשלום מביטוח לאומי בגין החל"ת ?
  • מאיר  (01/04/2020 19:22)
    חל"ת
  • חוליו  (30/03/2020 19:08)
    אני בן 66 איני עובד ואינ מקבל פנסיה או קיצבה כלשהי,חי מהכנסות של שכירות מספר מונית ודירה מגיש דו"ח בענין ומשלם פנקס ביטוח לאומי ,לאור הקורונה שוכר מספר מונית ממני אינו מוכן לשלם לי שכירות כי אינו עובד אין לו עבודה ויש איסור גם . האם אני זכאי להגיש בקשה כמו לעצמאים לקבלת מענק /פיצוי עד גבול שהוגדר 6,000 . או שנפלתי בין הכיסאות משלם,מגיש דו"ח למס ומשלם ועכשיו ??? רב תודות
  • משי  (26/03/2020 15:48)
    בעלי בן 60 מקבל פנסיה מצה"ל ועובד ב- 2 מקומות עבודה במקום אחד (מועצה מקומית) הוצא לחופשה ע"י ימי חופשה ובמקום השני הוצא לחל"ת האם מגיע לו אבטלה בגין החל"ת
  • יעקב שחם  (25/03/2020 08:06)
    מה הזכויות של עובדת משק בית (5 שעות שבועיות) שלא יכולה לעבוד עקב הסגר? מה הזכויות/חובות של מעסיק עובדת במשק בית בתקופה זו?
  • אמיל  (25/03/2020 07:12)
    מה הזכויות של בעל שליטה בחברת מיעוט, שההכנסה התאפסה או ירדה לחצי מהמצב הרגיל?
  • רמי אריה עו"ד רו"ח  (26/03/2020 10:53)
    לצערנו, לפי חוק ביטוח לאומי, אין זכויות של דמי אבטלה או פיצוי בגין פשיטת רגל של בעלי שליטה בחברת מעטים. הפיצוי יהיה חייב להגיע באמצעות חקיקה ממשלתית.
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט