• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעצמאי או חברה?יתרונות וחסרונות חברה בע"ממודל אמפירי לניתוח נקודת האיזון בבחירה בין להיות עצמאי או להיות חברה בע מ

מודל אמפירי לניתוח נקודת האיזון בבחירה בין להיות עצמאי או להיות חברה בע"מ.

01.03.2004

מודל אמפירי לניתוח נקודת האיזון

בבחירה בין להיות עצמאי או להיות חברה בע"מ

היישום מראה כי נקודת האיזון עומדת על הכנסה שנתית (רווח)
בסך של כ- 275,000 ₪

(כ- 60,000 דולר בשנה)

ד"ר אברהם אלתר, עו"ד ---- רמי אריה, עו"ד ורו"ח ---- חן לבון, רו"ח

  1. שיקולי המיסוי בעד ונגד התאגדות כחברה בע"מ

    1. השאלה מתי כדאי ליחיד בעל עסק עצמאי להתאגד כחברה בע"מ ? עלתה מחדש ביתר עוצמה בעקבות השינויים האחרונים שחלו בהוראות מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין והשינויים בחוק הביטוח הלאומי אשר אושרו בחודשים האחרונים כדבר חקיקה. לשינויים אלו השלכה ישירה על ההחלטה, הגם שכפי שנראה בהמשך, נקודת האיזון אינה מושפעת דווקא מהם, שכן היא עומדת לפי המודל שיצרנו על סכום רווח הנמוך מהתקרה שהייתה לגבי תשלום דמי ביטוח, או מהרצפה לתשלום ההיטל על הכנסות גבוהות.

    2. מהמודל שיוצג בהמשך עולה כי נקודת האיזון הבסיסית להתאגדות כחברה אצל עצמאי היא רווח בסך של כ- 23,000 ₪ לחודש, או 275,000 ₪ לשנה ( כ- 60,000 $ בשנה).

    3. השפעה מהותית בניתוח נקודת האיזון יש לעובדה, כי כאשר מדובר על רווחי חברה, לא משולמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על מס החברות שמשלמת החברה. בנוסף, בכפוף להוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, לא משולמים תשלומים אלו על דיבידנד המחולק על ידי חברה.

      לעניין זה בדקנו מה תהא נקודת האיזון, אם יוטלו דמי ביטוח על דיבידנד, והחיסכון יהא רק באי תשלום דמי הביטוח על מס החברות.

    4. במודל נלקחו בחשבון בעיקר שיקולי המיסוי שבהחלטת הכדאיות. אולם, ניתנה גם התייחסות בתמצית גם לשיקולים שאינם שיקולי מס.

    5. כל נתוני המודל נלקחו על בסיס הוראות חוקי המיסוי השונים בתוקף ליולי 2002. דהיינו, כולל הוראות חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2002 ( להלן חוק ההסדרים) בדבר היטל הכנסות גבוהות בשיעור של 0.5% כמס נוסף לבעלי הכנסה חודשית הגבוהה מ- 30,000 ש"ח, והוראות חוק תוכנית החירום הכלכלית ( להלן תוכנית החירום הכלכלית) בדבר השינויים בחוק ביטוח הלאומי. שינויים המורכבים לענייננו משלושה אלמנטים:

      1. ביטול התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי (לרבות דמי מס בריאות) שעמדה על סך של 34,820 ₪ (פי 5 מהשכר הממוצע במשק).

      2. ביטול המדרגה השלישית לתשלום דמי ביטוח מופחתים בשיעור של 9.55% בלבד, בהכנסה שבין פי 4 מהשכר הממוצע (27,856 ש"ח) להכנסה שהיא פי 5 מהשכר הממוצע במשק ( 34,820 ש"ח).

      3. תוספת של 1% מההכנסה החייבת, לשיעור דמי הביטוח הלאומי המשלמים עצמאים בגין הכנסותיהם, ומעסיקים בגין עובדיהם.

      השפעת הרפורמה בפקודת מס הכנסה (ועדת רבינוביץ) שאושרה לאחרונה על ידי הכנסת, לא באה לידי ביטוי במודל זה, שכן כפי שיובהר להלן, הגם שלריווח מדרגות מס ההכנסה יש משמעות על תשלום המס של יחיד, לעומת תשלום המס של חברה ולכן הוא משפיע על נקודת האיזון. הרי לעניין המודל עצמו, השפעת גורם זה שולית לפחות בשנות המס הקרובות (ריווח המדרגות יבוא לידי ביטוי משמעותי רק בשנת המס 2008).

    6. בניתוח המודל לא בדקנו את נקודת האיזון של שכיר שאינו בעל שליטה המעונין לתת שירותיו כחברה בע"מ. ראשית, משום ששכיר כזה נתון למשטר מס שונה מאשר עצמאי ובעל שליטה (בשל הפקדות המעסיק בעבורו לקופות גמל ולקרן השתלמות הפטורות ממס בידיו לפחות עד התקרה, והשפעות נוספות). שנית, שכיר כזה צריך לקחת בחשבון כי יאבד את הגנת דיני העבודה עליו, בעוד שבעל שליטה הוא בעקיפין גם המעסיק של עצמו כעובד. לדעתנו, בדיקה זו היא עניין למאמר נפרד.

  2. המודל האמפירי למציאת נקודת האיזון בין עצמאי לבין חברה

    1. העקרונות הבסיסיים שעמדו לנגד עיננו בפיתוח מודל נקודת האיזון היו:

      1. שיעור מס חברות אחיד של 36% לעומת שיעורי מס שוליים על היחיד שיכולים להגיע יחד עם ביטוח לאומי ומס בריאות לכדי 63% (אין ביטוח לאומי על הכנסות חברה).

      2. ביטוח לאומי אינו מוטל על הכנסות מדיבידנד כל עוד הכנסותיו של הנישום מיגיעה אישית (הכנסה ממשכורת או משלח יד) עלו בשקל אחד על הכנסותיו הפסיביות כדוגמת דיבידנד.

      3. לצורך הניהול האדמיניסטרטיבי של חברה, נדרשות הוצאות העולות על ההוצאה הנדרשת לניהול עסק של עצמאי (הוצאות הקמה, הוצאת ניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה, הוצאות לביקורת דוחות שנתיים, אגרת רשם חברות שנתית).

      4. ההתייחסות לחברה הינה כהתייחסות לבעל השליטה. דהיינו כל הוצאה או מס המשולמים על ידי החברה, דינם כדין הוצאה או מס ששולמו על ידי בעל השליטה (ההנחה היא כי בכוונת היחיד למשוך מיידית את כל רווחיו, בין אם הוא פועל כעצמאי ובין אם הוא פועל כחברה).

    2. המודל האמפירי

בכדי להגיע לנקודת האיזון, נציג מודל אמפירי אשר בהצבת הנתונים הייחודיים של העצמאי, או העסק הרוצה להתאגד כחברה, אל תוכו, נקבל את נקודת האיזון המבוקשת. היא נקודת הכדאיות או האי כדאיות למעבר.

מטרת המודל הינה להביא למינימום את שיעור המסים המשולמים על רווחים, בכפוף לעלות הנוספת שיש בהחזקת חברה.

2.2.1 נניח שלעצמאי יש רווחים שנתיים בסך של P ש"ח.

      1. כשברצונו להפוך לחברה, עליו להשקיע הוצאות הקמה (כגון שכר טרחת עו"ד, רו"ח, אגרת רישום, הדפסות וכו'). הוצאות אלו בפיזור למספר שנות חיי החברה הצפויים, בצרוף תוספת ההוצאה השוטפת שתידרש בכדי לעבור משיטת הנהלת החשבונות החד צידית להנהלת חשבונות בשיטה הכפולה ותוספת בשל הכנת דוחות כספיים מבוקרים.

        נאמוד את כל הנ"ל לסך של X ש"ח לשנה.

      2. למעשה, אלו הנתונים היחידים שאותם יש להכניס אל תוך המודל, שכן שאר הפרמטרים בהם נשתמש הנם קבועים:

  • שיעור מס החברות על רווחי החברה 36% .

  • שיעור המס על דיבידנד הוא 25% , סך המס האפקטיבי בידי בעל המניות, כולל מס החברות, הינו - 52% .

  • מס ההכנסה על הכנסת העצמאי, או על משכורת שתימשך בחברה הינו לפי מדרגות המס השולי (בהנחה של 2.25 נקודות זיכוי המגיעות לתושב ישראל).

  • דמי הביטוח הלאומי (לרבות מס בריאות) על הכנסת העצמאי, או על המשכורת שתימשך בחברה, הינם לפי מדרגות ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

        1. התבנית האמפירית של נקודת האיזון:

        P

        רווח כולל

        X

        תוספת הוצאות ניהול

        P-X

        רווח למשיכה

        M

        משכורת - לבעל השליטה

        M 5.93%

        ביטוח לאומי חלק המעביד

        (P - X) – M - 5.93%M

        רווח לפני מס

        רווח לפני מס * 36%

        מס חברות

        רווח לפני מס * 64%

        רווח נקי לחלוקה כדיבידנד

        (רווח לפני מס * 64% ) * 25%

        מס על הדיבידנד

        במילים אחרות, המס על ה"רווח לפני מס" הוא:

        המס האפקטיבי על הרווח לפני מס = רווח לפני מס * 52%

        או - רווח לפני מס * 48% .

        המשכורת M אינה פונקציה של נתונים חיצוניים, אלא סכום המחושב מתוך ה-"רווח למשיכה", באופן ש- M גדול ב- 1 ₪ לפחות, מהרווח המיועד לחלוקה כדיבידנד (וזאת כדי למנוע חבות בביטוח לאומי על הדיבידנד לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי שהוזכרה לעיל.

      1. התנאים החיוניים לקיום מינימום מס לעומת רווח כעצמאי:

  1. דיבידנד = משכורת (M) בניכוי 1 ש"ח.

  2. סך המס האפקטיבי על הרווח לפני מס

נוסף - המיסוי על המשכורת

פחות - הוצאות ניהול חברה (X )

קטן יותר ( < )

מהמיסוי על הרווח כעצמאי

        1. שלבי יישום המודל:

    1. חישוב מס ההכנסה ודמי הביטוח על ההכנסה כעצמאי.

    2. קביעת סכום המשכורת בהשוואה לסכום הדיבידנד, כך שהדיבידנד יהיה קטן יותר מסכום המשכורת.

      חשוב להדגיש לעניין זה: במידה ולנישום הנבדק יש הכנסות פסיביות נוספות ממקורות הכלולים בסעיף 2 לפקודה כגון, הכנסות מהפרשי הצמדה וריבית, דמי שכירות, תמלוגים וכד', הרי גם בסכומי הכנסות אלו יש להפחית את הדיבידנד.

    3. קביעת המס הכולל על המשכורת ועל רווחי החברה שיחולקו כדיבידנד.

    4. השוואה בין המיסוי על רווח כעצמאי לבין המיסוי על רווח כחברה. המטרה המיסוי על רווח כחברה יהיה נמוך יותר.

      1. נציג את חלוקת הרווח הכולל לפי פילוחו והמיסוי החל עליו:

(1) להלן החלוקה לפי אחוזים לפי נקודת האיזון אליה הגענו:

(2) נציין, כי למרות שמודל החלוקה קבוע, יחולו שינויים באחוזים הקבועים לעיל, לפי מדרגות המס השולי על יחיד, הגידול בהוצאות הניהול וכו'.

  1. מתוך החלוקה ניתן לראות על אלו חלקים יחול מיסוי ועל אלו לא יחול המיסוי. נמחיש זאת גם על פי הטבלה הבאה:

ביטוח לאומי

מס הכנסה

אינו חייב

מקנות זיכוי מס

הוצאות ניהול

חייב

חייב

משכורת בעל המניות

אינו חייב

מקנה זיכוי מס

ביטוח לאומי – חלק המעביד

אינו חייב

חייב 36%

מס חברות

אינו חייב

חייב ב – 25%

דיבידנד

חלקו הגדול פטור

עיקרו חייב

(למעט ההוצאות)

סה"כ רווח כולל

  1. יישום המודל על מדרגות המיסוי כיום, מביא לתוצאה כי נקודת האיזון עומדת על סך של כ- 275,000 ש"ח לשנה ( 23,000 ש"ח)

      1. ביישום המודל הצבנו רווח בסך של 23,000 ₪ לחודש, מאחר וכפי שנראה בהמשך סכום זה מייצג את הנקודה שבה קיים שוויון בתשלומי המס ובנטו הנותר, בהשוואה בין פעילות כעצמאי לבין פעילות כחברה.

      2. הוצאות הניהול האדמיניסטרטיבי (הקמה, הנהלת חשבונות ורו"ח) של חברה גבוהות יותר מהוצאות ניהול עסק עצמאי (הנה"ח חד צידית ודו"ח שנתי), בסך של 1,500 ₪ (בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה בעלת פעילות נמוכה יחסית, שהרי היה ויש לעצמאי מחזור פעילות גדול ממילא חייב הוא בהנהלת חשבונות כפולה – ראה להלן).

      3. מדרגות מס ההכנסה על יחיד הנם כשיעורם לחודש יולי 2002 (כלומר ללא השפעת הרפורמה במדרגות המס שהמועד הקובע שלה הינו החל מינואר 2003 ועד שנת 2008 ).

      4. מדרגות ההכנסה החייבת לעניין הביטוח הלאומי, שיעורי דמי הביטוח ומס הבריאות והתקנות לתשלום דמי הביטוח הלאומי, הינם כפי שהם בתוקף ביולי 2002 .

      5. לעצמאי מגיע ניכוי מהכנסותיו בשנת המס, בגין 52% מדמי הביטוח הלאומי ( שאינם כוללים תשלומים בגין חוק מס בריאות), ששילם באותה שנה ( לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה).

    1. היישום נעשה לפי השלבים אותם נקבנו בסעיף 2.2.6 לעיל:

      1. המיסוי על עצמאי שרווחיו בסך 275,000 לשנה

      ( כ- 23,000 ₪ לחודש):

      סך הנטו

      סך המסים

      ביטוח לאומי

      מס הכנסה

      הרווח לשנה

      אחוז

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      40,224

      275,000

      רווח כעצמאי

      14,400

      52% מדמי הביטוח (ללא מרכיב מס הבריאות)

      ניכוי חלק מדמי הביטוח הלאומי

      89,000

      261,600

      ההכנסה החייבת במס ובדמי ביטוח

      145,776

      129,224

      40,224

      89,000

      סך המסים והנטו

      3.2.2 המיסוי על אותו עצמאי לאחר שאיגד את עסקו כחברה בע"מ:

      סך הנטו

      סך המיסים

      ביטוח לאומי

      מס הכנסה

      הרווח לשנה

      אחוז

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      ש"ח

      275,000

      רווח

      18,000

      הפרש עלות הנה"ח ורו"ח

      257,000

      רווח למשיכה

      7,920

      18,000

      99,000

      משכורת ברוטו

      5,871

      5,871

      5.93%

      חלק המעביד בביטוח לאומי

      152,129

      רווח נקי

      54,766

      54,766

      36%

      מס על החברה

      97,363

      רווח לחלוקה כדיבידנד

      24,341

      97,363

      25%

      דיבידנד

      146,102

      110,898

      13,791

      97,107

      - 0 -

      סך המסים והנטו

    2. ניתוח יישום המודל לחישוב הכדאיות של התאגדות כחברה בע"מ, מראה כי המודל עונה על כל הדרישות והעקרונות לחישוב שניתנו לעיל בסעיף 2.2 לעיל. בראש וראשונה נשמרה הדרישה כי ההכנסה מעבודה (ממשכורת) של בעל השליטה, גבוהה יותר מאשר הכנסתו מדיבידנד. להלן בדיקת התנאים:

    ש"ח

    ש"ח

    ש"ח

    1,637

    1. קיים עודף משכורת על דיבידנד בסך -

    18,326

    2. נוצר חיסכון במיסוי בסך -

    326

    3. קיים עודף נטו לבעל השליטה

    ההפרש בחבות המס בסך 18,326 ₪ לשנה, מוקצה לתשלום תוספת הוצאות הניהול בחברה לעומת עצמאי, ולכן ההפרש בנטו הינו 326 ₪ בלבד.

  2. המסקנות הנובעות מיישום המודל:

    1. בניגוד לרוב המודלים שניתנו עד היום, לא נקטנו בשיטה של חלוקת הרווח הכולל לשני חלקים שווים ( משכורת ודיבידנד), שכן שיטה כזו לוקחת בחשבון את דרישת הביטוח הלאומי, להכנסה פסיבית הנמוכה מההכנסה האקטיבית, מהיבטה של החברה.

    2. לדעתנו, וכקבוע בתקנות הביטוח הלאומי, היבט החברה כלל אינו רלבנטי. ההיבט הרלבנטי הוא ההיבט של היחיד מקבל ההכנסות. הכלל שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי, נבדק לאור דיווח ההכנסות של היחיד ולא לאור דיווח חלוקת הרווחים של החברה.

    3. ההבדל בין שתי הגישות מתבטא בעיקר בכך שמס החברות שמשלמת החברה, מקוזז מהרווחים בלא שהוא מהווה משיכת רווח בידי בעל השליטה. במילים אחרות, היות ומס החברות אינו מהווה הכנסה בידי בעל השליטה, הרי יש לקזז אותו מהרווח (כמו גם את תוספת הניהול האדמיניסטרטיבי הקיימת בחברה וכן חלק המעביד על המשכורת) לפני החלוקה למשכורת ולדיבידנד.

    4. גישה זו מאפשרת משיכת משכורת נמוכה יותר מאשר בגישת החלוקה מהיבטה של החברה ועל ידי כך להשיג חיסכון בתשלום המסים על המשכורת, הן מהיבט שיעור מס ההכנסה השולי שיחול על המשכורת והן מבחינת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות הנחסכים.

    5. יישום כללים אמפיריים לחישוב החיסכון במס:

      מתוך המודל והגישה בה נקטנו, ניתן לזהות כי היות ומס החברות וההוצאות הנלוות של החברה (כגון ביטוח לאומי חלק המעביד והוצאות הניהול) אינם הכנסה בידי היחיד, הרי הם אינם משתתפים בחלוקת ההכנסה בין הכנסה אקטיבית ממשכורת, להכנסה פסיבית מדיבידנד. לפיכך, ניתן לחלק את הרווח הכולל לארבעה חלקים עיקריים.

      (ראה טבלת חבויות המס על כל אחד מהרכיבים, בסעיף 2.2.7 לעיל):

      1. משכורת בעל השליטה המהווה הכנסה מעבודה לפי סעיף 2 (2) לפקודה. עליה משולם מס הכנסה מלא וכן דמי ביטוח ודמי בריאות ששיעורם האפקטיבי מדורג עד למיסוי כולל של כ- 63%. המשכורת מהווה כשליש מסך הרווח הכולל.

      2. מס חברות בשיעור של 36% מהרווח לאחר המשכורת ולאחר ההוצאות הנלוות. מס זה הינו חלק מהמיסוי הכולל על הדיבידנד, אך אינו חייב בדמי ביטוח לאומי לרבות דמי מס בריאות. מס החברות המהווה כ- 20% מהרווח הכולל.

      3. הוצאות החברה עבור ביטוח לאומי חלק המעביד על המשכורת אשר מהווה תשלום דמי ביטוח, אך נותנים זיכוי מס והוצאות ניהול החשבונות ורו"ח הנוספות בחברה עליהם לא משולמים מסים כלל. כל אלו מהווים כ- 10% מהרווח הכולל.

      4. דיבידנד עליו משולם מס הכנסה בשיעור של 25% על הרווח הנקי, בנוסף למס חברות בשיעור של 36% ששולם על הרווח לפני מס ובסה"כ 52% מהרווח לאחר מס. הדיבידנד מהווה כשליש מהרווח הכולל.

  3. נקודת האיזון אם וכאשר יבוטל הפטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות כגון על דיבידנד שתחלק חברה

    1. בכדי להדגיש את מסקנתנו כי החיסכון במס, נובע, בין היתר, בשל אי מיסוי בדמי ביטוח לאומי על מס החברות שמשלמת החברה. נבדוק מה תהא נקודת האיזון במידה ויבוטל הפטור מתשלום דמי ביטוח על כל הכנסה של יחיד, יהא מקורה אשר יהא.

    2. במקרה כזה, חיסכון המס ינבע כולו רק מאי המיסוי על מס חברות שמשלמת החברה.

    3. במצב כזה, אנו לכאורה אדישים בין חלוקת כל רווחי החברה כמשכורת לבעלים, או חלוקתם כדיבידנד. שכן, בכל מקרה שיעור המיסוי האפקטיבי יהא כ- 63% ( כולל ביטוח לאומי).

    4. למעשה הפטור היחיד שיוותר על תשלום דמי ביטוח לאומי, הוא על מס החברות שמשלמת החברה על רווחיה וכן הם לא ישולמו על הוצאותיה לניהול כחברה וכן על ביטוח לאומי חלק המעביד.

    5. לאור נתון זה, נרצה כי מס החברות יהיה מקסימלי. וזה יקרה כאשר לא תשולם משכורת כלל (או תשולם משכורת מינימלית בכדי לנצל את מדרגות המס ונקודות הזיכוי).

    6. לשם חישוב אמדן נקודת האיזון במקרה ההיפותטי המדובר, נתייחס לנתונים העיקריים הבאים:

  1. מס החברות הינו בשיעור של 36% מהרווח שלפני מס.

  2. החיסכון הינו בהפרש המיסוי בשל ביטוח לאומי בשיעור של כ- 14.5% על מס החברות. כלומר שווה ל- 5.22% מהרווח לפני מס.

  3. סכום תוספת ההוצאות נאמד על ידינו לסך של 18,000 ₪.

  4. נקודת האיזון של החיסכון במיסוי מול תוספת ההוצאות הינה לפיכך בהכנסה שנתית של כ- 350,000 ₪ לשנה (כ- 30,000 ₪ לחודש).

    1. כך אנו מוצאים כי היה ותוחל חבות ביטוח לאומי גם על דיבידנד, הרי עדיין יהיה כדאי לעצמאי להתאגד כחברה, כאשר הכנסתו השנתית תעלה על כ- 350,000 ₪. נקודת איזון זו אינה גבוהה משמעותית מנקודת האיזון שמצאנו כאשר קיים פטור מדמי ביטוח לאומי על דיבידנד. ההבדל אינו ניכר שכן אם תחול חבות ביטוח לאומי יהיה כדאי למשוך את כל הרווחים כדיבידנד וליהנות מפטור מביטוח לאומי על 36% מהם (על מס החברות).

  1. שיקולי מס הכנסה וביטוח לאומי על נקודת האיזון

שנת 2002 תיזכר כנראה כשנת הרפורמות. במאי 2002 נכנסה לתוקפה הרפורמה במיסוי מקרקעין ( בשמה הפורמלי - תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין), בימים אלו עברה בכנסת הרפורמה במיסוי ישיר לרבות במיסוי הבינלאומי (ועדת רבינוביץ), ובין לבין, הוכנסו בחוק תוכנית החירום הכלכלית תיקונים המהווים מעין רפורמה בחוק הביטוח הלאומי. נסקור להלן את השפעת ה"רפורמות" האמורות על נקודת האיזון:

6.1 שיקולי מס הכנסה בהשוואה בין עצמאי או חברה בע"מ

כפי שצוין לעיל, היתרון הפיסקלי העיקרי של שימוש בחברה הוא שיעור מס של 36%, בעוד שרווחיה של חברה פטורים מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. בנוסף, היטל על הכנסות גבוהות חל רק על יחיד ואינו חל על רווחי חברה.

הקמת חברה מאפשרת תכנון צורת משיכת הרווחים על ידי בעל השליטה, בדרך של משיכת משכורת בכדי ליהנות ממדרגות המס הנמוכות ומנקודות הזיכוי מהם נהנה רק יחיד. דרך נוספת חלופית או מקבילה היא משיכת רווחים בדרך של משיכת דיבידנד. שיעור המס האפקטיבי הוא 52% (המחושב לפי שיעור מס של 36% על החברה ועוד 25% על היתרה).

6.2 שיקולי ביטוח לאומי ומס בריאות בהשוואה בין עצמאי וחברה

      1. ביטוח לאומי ומס בריאות הינם חבויות של יחיד בלבד ואינם חלים כשמדובר בתאגידים. רווחיה של חברה פטורים מביטוח לאומי וממס בריאות בעוד שעצמאי או שכיר חבים בביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסותיהם.

      2. בחוק תכנית החירום הכלכלית הוגדל שיעור ביטוח הלאומי ב- 1% לעצמאיים ולמעסיקים (אך לא על שכירים). בוטלה מדרגת שיעור ביטוח הלאומי המופחת על עצמאיים לגבי הכנסה שהיא בין פי 4 מהשכר הממוצע במשק, עד הכנסה שהיא פי 5 מהשכר הממוצע במשק. בנוסף, בוטלה התקרה להכנסה החייבת בביטוח לאומי ומכאן שכל הכנסה שמקורה בסעיף 2 לפקודה עשויה להיות מחויבת בביטוח לאומי בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.

      3. תקנות אלו קובעות כי הכנסות פסיביות כגון דיבידנד או הפרשי הצמדה וריבית על הלוואת בעלים, שמקבל יחיד מהחברה אינם מחויבים בביטוח לאומי ומס בריאות, וזאת כל עוד סכום הדיבידנד או ההכנסה הפסיבית האחרת שיש לו, אינם שווים או עולים על משכורתו.

        כדאי לציין כי במישור התייחסות זה, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מיגיעה אישית לעומת ההכנסות הפסיביות, מכל מקור המצוין בסעיף 2 לפקודה, בין הוא נובע מהחברה ובין אם הוא נובע ממקור עצמאי אחר. אכן, תיתכן לפי התקנות חבות בביטוח לאומי גם על הפרשי שער וריבית, תמלוגים, דמי שכירות, זכויות יוצרים, גימלה, קצבה ועוד.

      4. מכאן עולה, ששימוש בחברה יכול בהחלט להוביל לחיסכון בביטוח לאומי ומס בריאות, במידה שהיחיד יקבל משכורת הגבוהה במעט מהכנסותיו מדיבידנד. על המשכורת ישולם ביטוח לאומי ועל הדיבידנד לא. היה ולאותו יחיד הכנסות פסיביות נוספות כגון הפרשי הצמדה או דמי שכירות, גם אותן עליו להביא בחשבון בעת החישוב ההשוואתי שבין ההכנסה מעבודה ומעסק לבין ההכנסות הפסיביות שלו.

  1. השפעות והשלכות נוספות על מיקום נקודת האיזון

    נרכז להלן את המסקנות אליהם הגענו לאור המודל האמפירי שהוצג ואת הסטיות האפשריות בנקודת האיזון, לפי האמור לעיל ולפי פרמטרים נוספים שלא נלקחו בחשבון במודל האמפירי:

    1. במידה שבכוונת הנישום למשוך את כל הרווחים אליו, הרי שהכלל הראשון הוא שיש לחשוב על הקמת חברה רק אם הרווחים (הכנסות חייבות במס (עולים על 275,000 ₪ לשנה.

    2. קיום הכנסות פסיביות נוספות בידי היחיד, כגון הכנסות מהפרשי הצמדה וריבית, דמי שכירות, תמלוגים וכל הכנסה אחרת שמקורה בסעיפים 2(4) עד 2(7) וכן סעיף 2(9) לפקודה, עלול להשפיע על מיקומה של נקודת האיזון. הכנסות כאלו מחויבות בתנאים מסוימים בביטוח לאומי ולענייננו ישפיעו על גובה משיכת הדיבידנד מהחברה.

    3. במידה וניתן להשאיר חלק מהרווחים בחברה, כגון לצורך השקעות חוזרות בעסק, הגדלת מלאי, רכישת רכב פרטי, וכד', הרי מכיוון שעל רווחים לא מחולקים חל שיעור מס של 36% בלבד, ההתאגדות כחברה תיצור יתרון מס משמעותי של כ- 27% לעומת רווחי יחיד שכיר או עצמאי, החייבים במס מלא ובדמי ביטוח על כל הרווחים (63% מס אפקטיבי כולל היטל על הכנסות גבוהות בשיעור של 0.5%, לעומת שיעור מס של 36% על חברה).

    4. אדם שכבר מנהל עסקו כעצמאי וחייב בהנהלת חשבונות בשיטה הכפולה מכוח הוראות ניהול ספרי חשבונות, (בנותן שירותים מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך של כ- 1.55 מיליון ₪ בשנה וביצרנים סיטונאים וקמעוניים מחזור עסקי כולל מע"מ העולה על סך כ- 2.75 מיליון ₪ בשנה), ממילא נושא במרבית ההוצאה של ניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה ובדרך כלל גם בהוצאת רו"ח ועל כן כדאי לו להתאגד בחברה בע"מ וליהנות מיתרונות המס שלה ללא תוספת הוצאה משמעותית.

    5. מרכיב אחד ברווחי חברה תמיד פטור מדמי ביטוח הלאומי והכוונה למס החברות המשולם על ידי החברה מתוך רווחיה שלפני מס. לפטור מדמי ביטוח על מרכיב זה קיימת משמעות רבה גם אם ייקבע בעתיד כי תחול חובת תשלום דמי ביטוח גם על הכנסות פסיביות כגון דיבידנד.

    6. שכיר המתאגד כחברה בע"מ, יוכל לתבוע חלק מההוצאות שיש לו כיום ואשר כשכיר אין הוא יכול או טורח לתבוע אותם. המדובר בהוצאות כגון, הוצאות חלקיות של אחזקת הבית, נסיעות לחו"ל, אחזקת רכב, השתלמויות מקצועיות, אחזקת מחשב ואינטרנט ועוד.

    7. קיום הפסדים מעסקים אחרים, או הפסדים משנים קודמות יגרום להעדפת הפעילות כיחיד לשם אפשרויות קיזוז הפסדים נוחות יותר. מאידך, רכישת חברה שיש בה הפסדים יכולה לאפשר קיזוזם מרווחים בעתיד.

    8. בעקבות הרפורמה הופחת מס רווח ההון ומס השבח ל- 25% בלבד ליחיד ולחברה. אולם, משיכת רווחי הון כדיבידנד על ידי בעלי החברה תחויב במס נוסף של 25% על היתרה, כלומר, מס כולל של 43.75%, לעומת יחיד שלגביו שיעור מס רווח ההון של 25% הינו סופי (ניתן ליצור תכנון מס לעניין זה, על ידי שימוש ב"חברה שקופה" לפי הוראות הרפורמה במיסוי ישיר שאושרה לאחרונה, ראה להלן).

    9. מיסוי מופחת על רווחי הון מניירות ערך הנסחרים בישראל, על ידי יחידים, בשיעור של עד 15%, לעומת שיעור של 36% על רווחי הון כאלו, באמצעות חברה הכפופה לסעיף 6 לחוק התיאומים בשל אינפלציה, שמשמעותו מס אפקטיבי בשיעור של 52% על בעל מניות בחברה. אולם, נציין כי ניתן ליצור חברות שאינן כפופות לחוק התיאומים בתנאים מסוימים.

    10. חשוב תמיד לזכור שאין מדובר בחישוב מדויק, אלא חישוב התלוי בגורמים רבים, כדוגמת מספר נקודות הזיכוי, גובה המשיכות מהחברה ומדרגות המס השולי המשתנות מדי שנה ( משנת 2003 ועד שנת 2008 יקטן נטל המס על יחיד לפי הרפורמה במיסוי ישיר).

    11. עוד יש לקחת בחשבון הבדלי מיסוי לגבי תשלומים לקרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, הכרה בהוצאות של חברה לעומת יחיד, האפשרות למשוך פיצויי פיטורים בפטור ממס וכיוצ"ב, שיש גם בהם כדי להשפיע על מיקומה של נקודת האיזון שחושבה לעיל.

  2. השפעת היבטים לא כספיים על נקודת האיזון

    בנוסף לשיקולים הכספיים הישירים, קיימים שיקולים נוספים לגבי ההחלטה האם להיות או לא להיות, עצמאי או חברה בע"מ ?

    1. שכיר השוקל לתת שרותיו כחברה בע"מ, ישקול האם הוא מוכן לוותר על תחולת דיני העבודה עליו. במיוחד באם אין המדובר בבעל שליטה.

    2. לעסק ולנותן שירותים בענפים המצויים בסיכון גבוה ( כגון, עיתונים מקומיים, עסקי שמירה ואבטחה, עסק הכרוך בהשקעות כבדות בסיכון גבוה וכד') כדאי ללא קשר לשיקולי מס להתאגד כחברה בע"מ, בכדי ליהנות מהאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה בע"מ.

    3. חברה בע"מ דורשת ניהול אדמיניסטרטיבי וחובות דיווח ובקרה העולים בהרבה על הדיווח הנדרש מעצמאי, מה שמכביד לעיתים על הפעילות השוטפת.

    4. אדם מין היישוב סבור (ולא תמיד בצדק) כי חברה בע"מ הוא מוסד מכובד ובעל תדמית עדיפה על עצמאי קטן.

    5. בעיסוקים מסוימים קיימת לעיתים חובה או מקובל לפעול כיחיד. בעיסוקים אחרים קיימת חובה לפעול כחברה.

    6. בהתאגדות של מספר יחידים עדיפה חברה בע"מ שההוראות לפעילותה מוכתבות בתקנון החברה ובחוק החברות, לעומת שותפות שאין פעילותה מוסדרת בחוק מפורט. מניות חברה ניתנות להעברה ולהורשה בקלות יחסית לעומת העברה או הורשה של חלקים בשותפות (שלעיתים כלל אינה אפשרית כלל). בנוסף, בשותפות שבה יש יותר משותף כללי אחד יכולים להיווצר חילוקי דעות בהפעלה ואחריות הדדית אישית, שאינם נוצרים בחברה בע"מ בדרך כלל.


  3. באלו תנאים עלולה התאגדות כחברה בע"מ להיפסל כעסקה מלאכותית

    1. נציין ששנים רבות מקובלת ההלכה שאין כל פסול בשימוש בחברה לשם הקטנת נטל המס המוטל על היחיד. דברים אלו נאמרו מפורשות מספר פעמים וזכו לביטוי נאות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת אניעם, בין השאר נקבע:

      "איני מוצא פסול פיסקלי או כל פסול אחר בשיקוליו של המערער בעת הקמת המערערת. המערער, לאחר התייעצות עם רו"ח שלו, מר שליסר, החליט כי הדרך העסקית, הטובה ביותר מבחינתו, לאגד את כל פעילויותיו, תהא באמצעות המערערת, וכפי שקבע כב' השופט זוסמן, כתוארו דאז: 'שימוש בזכותו הרגילה של אדם להתאגד בתאגיד, זוהי זכות שהיא אחת מחירויות האדם".

      (ראה בנוסף ד"נ 16/91 רשם החברות נ' כרדוש פד"י ט"ז 1209, ע"א 314/67 פ"ש ת"א נ' נכסי כהנים, פד"י כ"א(1) 448, ע"א 385/75 רפק אלקטרוניקה נ' פשמ"ג פד"י ל"א(1) 681 בעמ' 693 ).

    2. יחד עם זאת, לדעתנו יש מקום לעשות הבחנה בין שני מקרים: האחד, מקרה בו שכיר מקים חברה אך ורק כדי להתחמק מתשלום מס, כאשר בפועל, מעמדו נותר כשכיר לכל דבר לפי מבחני עובד מעביד המקובלים בפסיקה. במצב כזה, נראה כי אין לחברה כל תוכן ממשי ומטרתה אך לשמש כמעטפת לצורכי מס. מקרה שונה הוא כאשר אדם שפעל כשכיר בעבר מחליט לפעול כעצמאי או חברה בע"מ, ולספק את שירותיו לכל דורש לרבות למעבידו לשעבר באמצעות חברה, בין השאר, מטעמים של הגנה כתוצאה מהאישיות המשפטית הנפרדת, טעמים של קיום ארגון עצמאי והנהלת חשבונות עצמאית ואף מטעמים של ניכוי הוצאות ותכנון מס.

    3. כל המצפה לקבל תשובה חד משמעית לגבי עניין זה, ללא בחינת המקרה לגופו, טועה ועלול להטעות. דברי נציבת מס הכנסה טלי ירון אלדר כי הקמת חברות מלאכותיות תיפסל - נכונים כשמתייחסים למקרה הראשון. מאידך לדעתנו, אין הפסיקה תסכים עמה כאשר מדובר במקרה השני.

  4. מסקנות לסיום

העצמאים צריכים לשקול כדאיות של הפעלת העסק כחברה כאשר הם מנהלים הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה בעסק ואז אין להם תוספת עלות בגין המעבר לפעילות כחברה, או כאשר רווחיהם עולים על 275,000 ₪ לשנה (כ- 25,000 ש"ח לחודש). הכל בכפוף לשיקולים השונים הנוספים כפי שהובאו מעלה.

אפשרות משולבת שנוספה בעקבות הרפורמה שאושרה לאחרונה בכנסת, הינה הקמת "חברה שקופה", אשר מהווה פתרון למתן הגנה של אחריות מוגבלת לפעילות העסקית, אך שיעורי מס ההכנסה על רווחיה הנם כשל יחיד. חברה שקופה נהנית עדיין מיתרון מס בולט, באשר רווחיה שטרם נמשכו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. יתרון נוסף הינו בשיעור מס מופחת סופי על רווחי הון של 25% ולא 43.75% בחברה רגילה.

פתרון מעניין הוא שילוב של חברה שקופה לצורך ביצוע ההשקעות שבסיכון והפקת רווח הון בעתיד שיחויב במס סופי של 25% בלבד, וחברה רגילה לצורך ביצוע הפעילות השוטפת ותשלום מס מופחת בשיעור של 36% בלבד על הרווח וללא ביטוח לאומי לפי העקרונות שהותוו לעיל.

לא למותר מלציין, כי האמור ברשימה זו כפוף לבדיקת נקודת האיזון הספציפית לכל עסק בפני עצמו, על בסיס השיקולים שהובאו לעיל ושיקולים ייחודיים המיוחדים לו.

לתשומת לב: כי מאמר זה נכתב בתקופה שבה בוטלה תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי מיולי 2002 ועד יוני 2003, הגם שעיקר הטיעונים בו רלבנטיים גם כיום (רמי אריה)

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • שרון  (24/09/2012 19:50)
    באתר הזה יש כתבה בנושא http://www.shorcpa.co.il/?t=5&p=119
  • קובי ג  (09/03/2009 14:47)
    ללא תוכן
  • אמיר נוריאל  (20/05/2007 22:10)
    ללא תוכן
  • shiri  (20/10/2006 17:46)
    לאור תיקון 47 מחייב עדכון
  • לאה ר.  (05/12/2005 21:16)
    האם זה לא מטעה את הציבור כאשר הנושא מאד חשוב שהפרמטרים לא מעודכנים לחוק כיום?!
  • haimr  (18/08/2005 21:15)
    המאמר מעולה אולם כללי המשחק השתנו ב2005 היתי שמח אם מישהוא היה מעדכן את החישובים לפי שעורי המס היום