רמי אריה, רו"ח - 14 יוני 2000
דיני ביטוח
תמציות פסקי דין
1
2 1. מקרה הביטוח 2
1.1 חב' ביטוח סלע נ' סולל בונה *מופיע - ומחייב.............................................................. 2
1.2 גרינפלד נ' הסנה *מופיע................................................................................ 2
1.3 פישביין נ' דגלס ויקטור *מופיע.............................................................................. 2
1.4 צור נ' הפניקס *מופיע ומחייב............................................................... 2
1.5 סויה נ' ווייט (פס"ד אנגלי) *מופיע.......................................................................... 2
1.6 האריס נ' פולנד (פס"ד אנגלי) *מופיע......................................................................... 3
1.7 המגן , פלתורס נ' מדינת הילדים *מופיע ומחייב............................................................. 3
1.8 גרוסמן....................................................................................................................... 3
1.9 אשל נ' רייט *מופיע ומחייב................................................................................... 3
1.10 פלוק נ' רייט *מופיע וכנראה מחייב........................................................................... 3
1.11 ודיאמיקס נ' רייט חתם ללוידס.......................................................................................... 3
1.12 חיצוב סחר ופיתוח נ' מנורה *מופיע ומחייב................................................................. 3
3 2. כריתת חוזה הביטוח וצורתו 4
2.1 ד"נ רוזנצוויג............................................................................................................... 4
2.2 אליהו נ' נועם צורים *מופיע ומחייב להלן - סעיף 6.6.................................................... 4
2.3 עטיה נ' אררט *מופיע ומחייב................................................................................ 4
2.4 אליהו נ' חיון *מופיע............................................................................................... 4
2.5 לה נסיונל נ' חיים *מופיע ומחייב........................................................................... 4
2.6 פס"ד זגורי.................................................................................................................. 4
2.7 בן אריה נ' סהר * מופיע ומחייב.................................................................................... 4
4 3. הצדדים לחוזה הביטוח 5
3.1 אוחיון נ' חיון *מופיע אין סביר.............................................................................. 5
3.2 ניו זילנד נ' רג'ואן *מופיע........................................................................................ 5
3.3 צור נ' חדד *מופיע ומחייב....................................................................................... 5
3.4 וייסנר נ' אריה *מופיע ומחייב ראה להלן סעיפים 9.1 7.1................................................... 5
3.5 שמש נ' בר דוד *מופיע ומחייב................................................................................. 5
3.6 מילשטיין נ' אקוה *מופיע ומחייב................................................................................ 5
5 4. חובת גילוי טרום חוזית של המבוטח................................................................................................... 6
4.1 רוטנברג נ' כלל *מופיע ומחייב................................................................................... 6
4.2 מוריה נ' איסחרוב *מופיע ומחייב............................................................................. 6
4.3 הלמן נ' לה נסיונל *מופיע ומחייב.................................................................................. 6
4.4 רגומי נ' אררט *מופיע אין סביר ומחייב......................................................................... 6
6 חובת גילוי של המבוטח לאחר קרות מקרה הביטוח............................................................................................. 7
1.13 הפניקס נ' נסרה *מופיע ומחייב..................................................................................... 7
7 5. חובות גילוי של מבטחות 7
5.1 אליהו נ' ישר *מופיע ומחייב....................................................................................... 7
5.2 מנורה נ' סדובניק *מופיע ומחייב................................................................................. 7
5.3 ציון נ' תשובה............................................................................................................... 7
5.4 בייזי נ' לוי................................................................................................................. 7
5.5 סולקר נ' עמישי............................................................................................................. 7
5.6 חניפס נ' סהר *מופיע ומחייב....................................................................................... 7
5.7 ורסאנו נ' המגן (המחוזי – חיפה) *מופיע ומחייב................................................................ 8
5.8 פזית נ' טננבאום (מחוזי - ירושליים) *מופיע ומחייב............................................................. 8
5.9 בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט *מופיע בכתב יד.......................................................... 8
8 6. סוכן הביטוח 8
6.1 וייצמן נ' פרודנשל *מופיע – אין סביר............................................................................. 8
6.2 לוי נ' דאגר * מופיע................................................................................................ 8
6.3 דדש נ' אריה (לפני החוק) *מופיע – אין סביר ומחייב......................................................... 8
6.4 עדני נ' סהר * מופיע ומחייב.................................................................................... 8
6.5 ועקנין נ' מועצת בית שמש............................................................................................... 8
6.6 אליהו נ' נועם אורים * מופיע ומחייב ראה סעיף 2.2 לעיל.................................................. 8
6.7 פרל אינשונס קומפני נ' קנטי ( לפני החוק) * מופיע............................................................ 8
9 7. נטל ההוכחה 9
7.1 וייסנר נ' אריה חב' לביטוח *מופיע ומחייב ראה 3.4 9.1.................................................... 9
7.2 סיני נ' מגדל *מופיע ומחייב................................................................................. 9
7.3 חניפס נ' סהר * מופיע ומחייב.................................................................................... 9
7.4 ז'קרי נ' כלל * מופיע ומחייב............................................................................... 9
10 8. פרשנות חוזה הביטוח 9
8.1 שלו נ' סלע חב' לביטוח *מופיע ומחייב..................................................................... 9
8.2 אגודת בית הכנסת רמת חן נ' סהר * מופיע ומחייב....................................................... 10
11 9. תקנת הציבור וזיקת ביטוח 10
9.1 וייסנר נ' אריה * מופיע ומחייב - ראה סעיפים 7.1 3.4................................................... 10
9.2 סמואל נ' דוימס (פס"ד אנגלי).......................................................................................... 10
9.3 ברספורד (לפני החוק)................................................................................................. 10
9.4 לה נסיונל נ' סטארפלאסט * מופיע ומחייב...................................................................... 10
9.5 פופוביץ נ' מגדל........................................................................................................... 10
12 10. תגמולי הביטוח 10
1.14 הלפרין נ' קונטיננטל וסהר *מופיע ומחייב........................................................................ 10
1.15 הפניקס נ' מלון דבורה *מופיע ומחייב.......................................................................... 11
1.16 כלל נ' פול שקית *מופיע ומחייב.................................................................................. 11
1.17 ג'ריס נ' אריה *מופיע ומחייב..................................................................................... 11
1.18 הפניקס נ' מוריאנו *מופיע ומחייב................................................................................ 11
13 11. תחלוף 11
1.19 גניסלב נ' אקמן *מופיע ומחייב............................................................................... 11
1.20 ליסנטס לביטוח נ' בורכרד *מופיע ןמחייב.............................................................. 11
1.21 גרייפמן נ' ללוידס *מופיע ומחייב.......................................................................... 12
1.22 אריה חב' לביטוח נ' סקום *מופיע ומחייב............................................................ 12
1.23 מגדל נ' קרמר *מופיע ומחייב.............................................................................. 12
1.24 ליפשיץ נ' לוי *מופיע ומחייב................................................................. 12
14 12. תום לב ותרופות 12
1.25 כלל נ' הפועלים ליסינג וגרנאוי....................................................................................... 12
1.26 שמיר חב' לביטוח נ' יאיר............................................................................................... 13
1.27 טריקו זהבי נ' מנורה (מחוזי – ירושליים) *מופיע ומחייב................................................. 13
14.1 1.1 חב' ביטוח סלע נ' סולל בונה *מופיע - ומחייב
סולל בונה פינתה ציוד מסיני, נגרם לו נזק גם מפעילות הצבא וגנבות בדואים.
לתאונה : פן סובייקטיבי – שלא המבוטח גרם לו, או יזם אותו.
פן אובייקטיבי – חריגה ממהלך העניינים הטבעי הרגיל.
חזקה לכאורה (ניתנת לסתירה) – כי הנזק נגרם מתאונה, הנטל להפרכה על המבטחת.
אין כיסוי לבלאי טבעי.
השאלה אם האירוע הוא אכן תאונה, היא שאלה של סיבתיות עובדתית ולא משפטית :
- - סיבתיות משפטית – מבחן "הסיבה שבלעדיה אין".
- - סיבתיות עובדתית – מכל הנסיבות, מהי הסיבה שגרמה לתאונה.
14.2 1.2 גרינפלד נ' הסנה *מופיע
ביטוח מפני תאונות אישיות שהיה בו חריג שלא יחול בשל שכרות. גרינפלד התיישב על שרפרף כשהוא שיכור, השרפרף נשבר והוא מת.
מקרה התאונה – עובדתית – נובע מהשכרות.
14.3 1.3 פישביין נ' דגלס ויקטור *מופיע
העובד איים על פישביין בקלשון עקב ויכוח, שקיבל מאוחר יותר אירוע לב ומת.
נקבע שביטוח התאונות האישיות חל כי האירוע היה חריג בעוצמתו, בלתי צפוי ובלתי מתוכנן.
14.4 1.4 צור נ' הפניקס *מופיע ומחייב
צור קיבל אוטם שריר הלב תוך כדי נהיגה ונהרג בתאונת דרכים.
נקבע כי המוות נגרם מהאוטם ולכן אינו אירוע חיצוני, ואינו תאונה.
14.5 1.5 סויה נ' ווייט (פס"ד אנגלי) *מופיע
היות ותכונת הגרעינים שהובלו באוניה היא להתחמם, הזעה והתלקחות.
למרות שהאירוע צפוי להתרחש, הרי ניתן לרכוש ביטוח מפני פגם מטבע הבריאה ,
וגם אם האירוע צפוי להתרחש.
14.6 1.6 האריס נ' פולנד (פס"ד אנגלי) *מופיע
המבוטחת שמה כסף באח. לאחר זמן שכחה והדליקה אש באח.
נקבע כי שכחה ולכן מבחינתה הנזק בלתי צפוי.
כלל האש הידידותית – מבוסס גם על שיקולים ראייתיים, מביא בחשבון שלמבטחת יש בעיית אינפורמציה. בא לקבוע חזקה חלוטה שלא ניתנת לסתירה – שלא נגרם מקרה הביטוח.
פס"ד זה חורג מהכלל הנ"ל.
14.7 1.7 המגן , פלתורס נ' מדינת הילדים *מופיע ומחייב
רכשו ביטוח נגד הפסדים. הגיעו מעט מבקרים ונגרמו הפסדים גדולים.
בעיית הסיכון המוסרי – מכיוון והמבוטח יודע שרווחיו מובטחים – למה להתאמץ ?
נטל ההוכחה - על המבוטחת להראות מדוע היה מיעוט מבקרים, ושזה לא תלוי בה.
קשר סיבתי משפטי - עצם מזג אויר גרוע ופיגוע חבלני בצפון, לא מעיד על גרימת מיעוט המבקרים ושיעור הנזק הקשור.
כללי הפרשנות – לפרש לפי הלשון המילולית, נגד המנסח – נכונים אך יש לפרש גם לפי התכלית.
הסיבה שבעטיה נגרם חוזה הביטוח – לפי לשון החוזה ותכליתו.
הדיון הוחזר למחוזי - לבדיקת נטל ההוכחה, להראות שהנזק מקרי – ללא קשר למבוטח.
שיש קשר סיבתי עובדתי, נטל ההוכחה על המבוטחת.
14.8 1.8 גרוסמן
מנועי טרקטורים שהובלו באוניה מישראל לוונצואלה התפוצצו כי הטמפ' ירדה מתחת ל- 8 מעלות. למרות ששמו בהם חומרים אנטי קפיאה.
המבטחת טענה – מדובר בנזק צפוי, כי ברור שהטמפ' תהא נמוכה.
נקבע כי הנזק לא צפוי, כי לא היה בטוח שהטמפ' תרד מתחת ל- 8 מעלות.
בצריך עיון – האם הדוקטרינה האנגלית שאפשר לבטח נזקים צפויים חלה בישראל.
14.9 1.9 אשל נ' רייט *מופיע ומחייב
יהלומן שהיה מבוטח בביטוח כל הסיכונים העביר יהלומים בקונסיגנציה, וקיבל רק חלקם בחזרה בטענה שנשדדו.
נקבע כי בביטוח כל הסיכונים המבוטח צריך רק להראות שנגרם נזק. הנכס יצא משליטתו.
נטל ההוכחה – על המבטחת להראות שלא היה אירוע בלתי צפוי.
הביטוח לא יכול במסירת נכס מרצון – כמו מכירת מכונית שתמורתה לא נפרעה.
14.10 1.10 פלוק נ' רייט *מופיע וכנראה מחייב
כמו בפס"ד אשל נ' רייט לעיל, אלא שהיה חריג בפוליסת ביטוח כל הסיכונים, הפוטר את המבטח אם הופקדו היהלומים בידי מתווך או לקוח.
המבוטח צריך להוכיח כי נגרם לו נזק.
המבטחת צריכה להוכיח כי מתקיים התנאי החריג – וכך הוכיחה במחוזי (כי המתווך אף הורשע בפלילים).
14.11 1.11 ודיאמיקס נ' רייט חתם ללוידס
האדם שקיבל היהלומים מהמבוטחת מעל, והורשע בפלילים.
הכלל כמו בפס"ד אשל נ' רייט.
אלא שכאן היה חריג מפורש שאם מקרה הביטוח הוא תוצאה של מעשה לא ישר – לא יחול הביטוח.
14.12 1.12 חיצוב סחר ופיתוח נ' מנורה *מופיע ומחייב
החברה הקבלנית ביטחה דירות בביטוח כל הסיכונים נגד נזק בהליך הבניה. לאחר שנמסרה דירה נוצרו סדקים בקירות עקב בעיות צנרת. הנזק נתגלה לאחר שפקעה תקופת הביטוח.
בהמ"ש קבע שאין להחיל את דיני הצפיות והסבירות השייכים לדיני חוזים ונזיקין בביטוח.
נקבע כי כל מקרה יבחן לנסיבותיו. היות וכאן הוברר שהליך הגרימה החל בתקופת הכיסוי יחול הביטוח.
בס' 2 לחוק הביטוח העותומני הייתה דרישה להתקשרות לחוזה ביטוח בכתב .
נקבע שזו דרישה ראייתית (ולא קונסטרוקטיבית).
2.2 אליהו נ' נועם צורים *מופיע ומחייב להלן - סעיף 6.6
מפעל ליצור שקי שינה, שרצה להחליף את הביטוח. המנהל סיכם עם סוכן הביטוח שאליהו תכסה את המפעל בתנאים שהיו בפוליסה הקודמת. יומיים לאחר שפג הביטוח הקודם, המפעל נשרף.
אליהו ניסתה לטעון שלא נקשר חוזה ביטוח, אך הובאו עדים להוכחה כי כן נקשר.
נקבע כי חוזה ביטוח צריך להכיל : 1. שם המבוטח , 2. המבטח , 3. מהות הסיכון המכוסה ,
4. משך תקופת הביטוח 5. שעור תגמולי הביטוח שישולמו, 6. וקביעת דמי הביטוח.
2.3 עטיה נ' אררט *מופיע ומחייב
תובעת נפגעה בת"ד, שבה הנהג היה מתחת לגיל 24 ובעל רשיון פחות משנה.
כששאלו אותו ביקש כיסוי ביטוחי גם לגביו, אך חב' הביטוח הוציאה פוליסה שלא מכסה אותו.
השופט ויתקון – המבטחת הייתה צריכה להעמיד את המבוטחים על ההבדל שבין הצעת הביטוח לפוליסה עצמה.
ויתקון – משניתן למבוטח ביטוח, מבלי שהוסבר לו תוכנו, ניתן לראותו כמי שקיבל את מה שביקש. גם אם קיבל עצה רעה מהמבטחת לרכוש ביטוח אחר (טיפשי), לפיו לא היה לו כיסוי.
פס"ד פטרנליסטי לטובת המבוטח.
2.5 לה נסיונל נ' חיים *מופיע ומחייב
המבוטח שביקש לבטח רכב מסחרי, קרא בפוליסה כי האזעקה מחוברת לכל חלונות הרכב.
התקשר לפקידה בחב' הביטוח והודיע שרק החלונות הקדמיים מחוברים, היא אמרה לו שתשלח לו פוליסה מתוקנת. תכולת הרכב נגנבה , והתברר שגם לא גילה פריצות קודמות מהרכב.
השופטת נתניהו – המבוטח היה צריך להודיע בדרך שנקבעה בפוליסה.
השופטת בן פורת – לפי דיני השליחות, הפקידה הייתה בלתי מוסמכת, אין תוקף להודעתה.
השופט בייסקי – מסכים לתוצאה כי המבוטח לא גילה מידע מהותי לגבי גנבות קודמות.
אך קובע כי תשובת הפקידה הייתה במקום המנגנון שנקבע בפוליסה . היא לא הודיעה לו שאינה מוסמכת ויצרה מצג שוא שהיא מוסמכת.
מבוטח שהתקשר עם חב' ביטוח שלא היה לה רשיון, יזכה לסעדים מכוח דיני החוזים.
2.7 בן אריה נ' סהר * מופיע ומחייב
המבוטח הצהיר על תאונה קודמת שבה נשברה פיקת הברך. הוכנס תנאי בפוליסה כי לא תחול על "שבירת רגל". כששבר את ירך רגלו טענה המבטחת כי חל החריג.
נקבע כי סעיף ההגבלה הינו חלק אינטגרלי מהפוליסה, והיא מהווה קיבול התואם את הצעת המבוטח. משקיבלה ושילם את דמי הביטוח – יראוהו כמי שקיבלה בהתנהגותו.
או כמושתק לטעון אחרת – כי זהירות סבירה היא לטרוח ולעיין בפוליסה.
אם הייתה הטעיה, או אי עיון מכוון ע"י המבטחת, או תנאי לא סביר, בלתי הוגן – הייתה הטעיה.
מאידך, היות והפירוש ההגיוני של התנאי בהתייחסו לאותה פציעה מהעבר, אין הוא יחול לגבי פציעה חדשה מאותו סוג, אפילו אם הייתה באותה רגל.
3.1 אוחיון נ' חיון *מופיע אין סביר
בפוליסת חבות מעבידים לקבלנים נקבע שתחול גם על קבלני משנה.
עובד של קבלן משנה תבע את המבטחת.
נקבע כי מכיוון שבמועד כריתת החוזה, לא יודעים מיהם קבלני המשנה הראשונים, אין בסיס לאבחנה בין קבלני משנה הראשונים לשניונים.
3.2 ניו זילנד נ' רג'ואן *מופיע
מעביד ערך ביטוח לשני עובדיו, הסתבר כי עובד אחד לא גילה כי בעבר איימו על חייו.
חב' הביטוח טענה שהועלם ממנה מידע מהותי. והיות והעובד היה המוטב הסיקה שהוא המבוטח.
נקבע כי היות והמבוטח היה המעביד, הוא שילם, ומהנסיבות עולה כי הסיק שהוא המבוטח.
חויבה חב' הביטוח לשלם לו – כי הוא לא הסתיר כל מידע מהמבטחת.
אדם רכש מכונית וביקש שיביאו לו אותה מת"א. בדרך הייתה ת"ד והיא הושבתה.
הסוכנות בב"ש הסכימה לתת לו רכב חילופי, בתנאי שימחה לה את זכויותיו בביטוח.
המבטחת טענה : 1. המכונית לא הייתה בבעלותו, אין לו אינטרס בר ביטוח.
2. 2. ממילא קיבל מכונית אחרת מהסוכנות, ע"כ לא ניגרם לו נזק.
3. 3. הנהג בכלל לא היה מורשה לנהוג לפי הביטוח.
נקבע כי לא יתכן שחב' הביטוח תתעשר ע"ח הסוכנות שלא כדין.
3.4 וייסנר נ' אריה *מופיע ומחייב ראה להלן סעיפים 9.1 7.1
מועדון הוצת והוכח שחלק מהשותפים הציתוהו, אחת מהם טענה שידה לא במעל.
נקבע באוביטר – למבוטחים חובה ביחד ולחוד שלא לגרום בכוונה למקרה הביטוח.
3.5 שמש נ' בר דוד *מופיע ומחייב
המבטחת סירבה לשלם דמי ביטוח לעובד, שהמשיך לקבל שכרו מהעסק המשפחתי, בעת שהיה רתוק לביתו, לאחר תאונת הדרכים בה היה מעורב.
המבוטח טען שמדובר בתשלומי חסד שאותם עליו להחזיר, ויש לחייב את המזיקים האחרים לפי חלקם בנזק לפי 75% משכרו – וערעורו נתקבל.
אפשר לראות את העסק המשפחתי כנימחה על פי דין, וייתכן שאז זכות התביעה תעבור לנימחה.
אולם כאן מכיוון והעסק המשפחתי לא תבע השבה – נדחה הערעור לגבי חלק זה.
3.6 מילשטיין נ' אקוה *מופיע ומחייב
נפטרת קבעה בצוואתה את קופ"ג תמר לאחיה, ומאוחר יותר קבעה בצוואתה כי כל קופות הגמל שלה יורשו לאחר.
הנשיא שמגר (רוב) - סעיף 147 לחוק הירושה קובע כי כספי קופ"ג אינם בעיזבון, אלא אם הותנה שלא יכללו. סעיף 36 (ב) לחוק החוזים דן בחוזה לטובת אדם שלישי, וקובע שהביטול יהיה בהודעה לחייב (קופ"ג, או מבטחת), או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב. – מכיוון ולא נמסרה הודעה כנ"ל – נשארה הזכות למוטב האח , במיוחד שביטול הזכות בצוואה נעשה באופן גורף ולא ספציפי.
השופט גולדברג (מיעוט) – ההודעה על הצוואה יכולה להגיע לחייב אחרי המוות (אך מקבל העניין הספציפי).
4. חובת גילוי טרום חוזית של המבוטח
4.1 רוטנברג נ' כלל *מופיע ומחייב
חלפני כספים נהגו להעביר מזומנים מבנק לבנק באותו יום, תוך ניצול ימי ערך שונים, כדי לזכות בריבית תפ"ס יומית.
השופט לוין ( מיעוט ) - סעיף 6 (א) לחוק הביטוח עוסק בחובת הגילוי המענה לשאלות.
סעיף 6 (ג) עוסק בחובת המבוטח לגלות למבטח מידע בעניינים מהותיים, אפילו לא נשאל עליו – גילוי יזום. על המבוטחים היה למסור את המידע המהותי על מהות עסקם, ולהיקף הכספים, גם אם לא נשאלו – על פי חובת תום הלב.
השופט אור (רוב ) – בניגוד להלכת וינוגרד מפס"ד מוריה נ' אסחרוב, סעיף 6 (ג) מהווה גילוי יזום ואינו חלק מסעיף 6 (א). ל סעיף 6 (ג) שלושה יסודות :
1. מהותיות – מבחן אובייקטיבי – לפי הגרדת 6 (א), שמבטח סביר לא היה משנה דעתו. 2. ידיעת המבוטח – שזהו עניין מהותי – מבחן סובייקטיבי – מצב נפשי.
3. ההסתרה נעשתה בכוונת מרמה – יסוד נפשי חזק.
כאן כל מבטחת ידעה שיש כאן ביטוח על העברת כספים ברבדים. ולכן אין כוונת מרמה .
החריגים יהיו כאשר : 1. המבוטח לא מוסר אינפורמציה כי זה מביך אותו.
2 . כי מדובר בסוד מקצועי.
4.2 מוריה נ' איסחרוב *מופיע ומחייב
מוריה סוכן הביטוח העתיק את תשובותיו של איסחרוב לטופס הצעת ביטוח חדש, וחתם במקומו.
מסתבר כי איסחרוב לא גילה כי יש לו מחלת לב.
השופט וינוגרד (מיעוט) – מכיוון והצעת הביטוח לא הוצגה כלל למבוטח, אלא הועתקה ע"י הסוכן, אין תחולה לס' 6 (א) לענייננו. הלכת וינוגרד : – סעיף 6 (ג) נכלל בתוך סעיף 6 (א).
השופטת נתניהו ( רוב ) –גם בהצעה הראשונה לא גילה על מחלת ליבו. הסוכן העתיק את תשובותיו להצעה השניה ובכך ענה לדרישות ס' 6 (א) שהתשובות יהיו בכתב. לכתב יד או לחתימה אין דרישה מהותית בסעיף - לכל היותר יש להם ערך הוכחתי. הסוכן העתיק התשובות באופן מדויק, התשובה הכוזבת ניתנה לשאלה בעניין מהותי, וחברת ביטוח סבירה לא הייתה מתקשרת בחוזה הביטוח אילו ידעה את המצב לאמיתו.
ולאור הוראות החוק הייתה המבטחת פטורה כליל בשל אי הגילוי לפי סעיף 6 (א).
השופט בך – גם לפי ס' 7 (ג) (2) – ניתן לבטל הביטוח .
4.3 הלמן נ' לה נסיונל *מופיע ומחייב
כשנה לפני פרוץ השריפה במועדון, פוטרה עובדת, ואיימה שתפגע בבעליו. חודשיים לפני השריפה נגנב כלי רכב של המבוטחים והם חשדו בה. השריפה פרצה חודש לאחר שנערכה הפוליסה. השופט טירקל – לסעיף 6 (ג) ארבעה יסודות :
1. 1. מהותיות – מבחן אובייקטיבי – מבטח סביר לפי הגדרת ס' 6 (א), ההיבטים :
א. רלבנטיות – שהעניין שלא ניגלה קשור לסיכון המבוטח (איום בהצתה לפוליסת גניבה). ב. רלוונטיות ספציפית – האם העובדות שהועלמו, קשורות למקרה הביטוח עצמו, והיו משפיעות בפועל על נכונות המבטח לבטח.
2. 2. ידיעה – מבחן סובייקטיבי – שהמבוטח עצמו ידע שמדובר בעניין מהותי.
3. 3. הסתרה – כוונה שלילית ואי מוסריות – חמור מתום לב, ולכן מחמיר עם המבטח.
4. 4. בכוונת מרמה – המבטח צריך להוכיח שהיה רצול לכתחילה למרמה (יסוד נפשי קשה).
כאן לא הוכח שהמבוטחים ידעו שמדובר בעניין מהותי.
4.4 רגומי נ' אררט *מופיע אין סביר ומחייב
מפעל רגומי נשרף, לאחר שהיה מבוטח כשנה וחצי באררט. המקרה ארעה לפני חוק הביטוח.
הסתבר כי המפעל נשאל האם אי פעם סירבה חברת ביטוח לבטחו ? – וענה שלא.
בעבר היה מבוטח בה"מגן" שהתכוונה לבטל הביטוח, רגומי ביקשה לבטל החוזה בעצמה, והמגן הסכימה – במועד מילוי השאלון. רגומי הזניחה העניין, וכתוצאה מכך המגן שלחה הודעת ביטול. אררט טענה שרגומי הסתירה מידע מהותי.
לפי ס' 15 לחוק החוזים, נקבע כי כאשר המבטחת הציגה שאלות ספציפיות למבוטחת, שהתשובה עליהן לאותו מועד הייתה נכונה, גם אם לא מלאה – מספיקה.
המבטחת יכלה לשאול שאלות נוספות לפי רצונה.
חובת גילוי של המבוטח לאחר קרות מקרה הביטוח
14.13 1.13 הפניקס נ' נסרה *מופיע ומחייב
הוכח כי נסרה תבע בגין פריצה לחנותו סכום הגבוה משווי הסחורה שהיה בחנותו ערב הפריצה.
סעיף 25 לחוק קובע כי כשהמבוטח מוסר למבטח עובדות כוזבות, או מעלים ממנו עובדות, בנוגע למקרה הביטוח והדבר נעשה בכוונת מרמה – פטור המבטח מחבותו.
שלושה יסודות למושג "בכוונת מרמה" :
1. 1. מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות
2. 2. מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו.
3. 3. כוונה להוציא כספים שלא כדין, על יסוד העובדות הכוזבות.
מטרת הרתעה - היות והוכחו במקרה זה כל היסודות – פטורה המבטחת מכל תשלום למבוטח.
5.1 אליהו נ' ישר *מופיע ומחייב
שתי משאיות של ישר נגנבו מאותו מקום תוך שבועיים. מסתבר שהפוליסות נערכו על בסיס פוליסות קודמות, בלא שנערכה הצעת ביטוח חדשה.
נקבע כי הרישום " שמו"מ כי קיימת מערכת אזעקה + רב בריח" – הינו הצהרתי ולא תנאי לתקפות הכיסוי.
כללי הפרשנות בביטוח הינם : הגנה על הצד החלש בעסקה. פרשנות נגד המנסח.
ולפי ס' 3 יש חובה להבליט הגבלות.
על המבטחת הייתה חובה להסביר במפורש ובמדויק ( וגם בע"פ) את החריגים. כאן הפוליסה אפילו לא נמסרה למבוטח.
בחידוש – אפשר להחיל את הפוליסה שהייתה קודם בין הצדדים.
סעדים – אין להטיל כאן ריבית עונשית לפי סעיף 28 (א) – היות ובגדול היו נסיבות מחשידות
5.2 מנורה נ' סדובניק *מופיע ומחייב
המבוטח חתם על הסכמה לפוליגרף ולא ניבדק בטענה שלא הוסבר לו משמעות החתימה והפוליגרף.
נקבע כי רק בנסיבות מסוימות יש משמעות לסירוב המבוטח להיבדק בפוליגרף, על המבטחת היה להסביר את משמעות הפוליגרף וכאן החתימה אותו על טופס סטנדרטי ללא פרטים.
השופט לוין ( מיעוט ) – מי שלא רוצה להיבדק זו זכותו.
שופטי הרוב – לא מתייחסים לעניין הפוליגרף
אם הצדדים מסכימים שההכרעה תהא לפי פוליגרף – זה מחייב.
התנאים לכך שבדיקת הפוליגרף תכריע בבהמ"ש הינם :
1. 1. הצדדים מסכימים שבדיקת הפוליגרף תהא מכרעת, ללא קשר לראיות הנוספות.
2. 2. הצדדים מסכימים שבדיקת הפוליגרף תוגש כראיה לבהמ"ש.
אחרת בדיקת הפוליגרף אינה קבילה ללא הסכמת הצדדים.
5.6 חניפס נ' סהר *מופיע ומחייב
כדי שבדיקת הפוליגרף תהא קבילה – יש צורך בהוראה מפורשת בחוזה.
כאשר נרשם בחוזה הסכמת המבוטח לפוליגרף, ומוכנותו להגיש תוצאותיה לבהמ"ש – התוצאות יהיו חלק מהראיות - אך לא בהכרח ראיה מכריעה.
לא בהכרח עצם ההסכמה לבדיקת פוליגרף – מהווה קבילות.
5.7 ורסאנו נ' המגן (המחוזי – חיפה) *מופיע ומחייב
השופטת שטרסברג - אשר חברת הביטוח דורשת פוליגרף, והמבוטח יצא דובר אמת, היא חייבת לשלם לו. נוצר הסכם מיכללא שלפיו אם דובר אמת – יקבל תגמולי הביטוח.
5.8 פזית נ' טננבאום (מחוזי - ירושליים) *מופיע ומחייב
השופט פינקלמן – לא בטוח שפס"ד ורסאנו נכון.
5.9 בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט *מופיע בכתב יד
המבוטחת טענה כי לא הבהירו לה בודקי הפוליגרף, את מהות הבדיקה והיא הייתה קצרה ולא מקיפה. נקבע כי טרם נקבעו כללים מקיפים בדבר קבילות הפוליגרף.
6.1 וייצמן נ' פרודנשל *מופיע – אין סביר
השאלה שלוחו של מי הוא סוכן הביטוח היא שאלה עובדתית, שתיבחן בנסיבות כל מקרה.
מכיון והמבוטח לא ידע אנגלית, מילא עבורו את הצעת הביטוח. ומכיוון ששגה – נתקבל ביטוח אחר. נקבע כי הסוכן אחראי – אך פעל כשלוחו של המבוטח.
( ספק אם היום לאחר חוק חוזה הביטוח – היה מתקבל פסק דומה.)
6.3 דדש נ' אריה (לפני החוק) *מופיע – אין סביר ומחייב
המבוטח הודיע לסוכן על תאונה, בעת שהסוכן ישב במשרדי חב' הביטוח. נקבע כי ההודעה לסוכן אינה מספיקה. אולם מכיוון וישב במשרדי חב' הביטוח הייתה לו סמכות נחזית.
6.4 עדני נ' סהר * מופיע ומחייב
עובדו של רו"ח שמילא טופס ביטוח עבור לקוח, כשהמבטחת הייתה מודעת לכל הפרטים, אינו סוכן ביטוח כי לא עוסק בתיווך בביטוח.
המבטחת הפרה ביודעין את ס' 41 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח – הפרת חובה חקוקה, עוולת רשלנות – שכן ידעה שהעובד מטפל – לה כמבטחת היכולת לדעת.
שלוח שאינו סוכן ביטוח מפר חובה חקוקה, וחייב בנזיקין – בניגוד להוראות 41 א' לחוק הפיקוח.
טענה נגדית בנזיקין – יש לו "אשם תורם".
6.6 אליהו נ' נועם אורים * מופיע ומחייב ראה סעיף 2.2 לעיל.
המפעל ביקש מסוכנות הביטוח לחדש את הפוליסה הקודמת, ויומיים לאחר שפגה הפוליסה הקודמת נשרף המפעל.
נקבע שהמכתב ששלח המפעל לסוכנות לגבי נתוני הביטוח, אינו מהווה בקשה בכתב לפי סעיף 33 (א), לכך שהסוכנות הופכת לשלוחתו של המפעל. ברור מהנסיבות שהסוכנות הייתה שלוחתו של המבטח. לפי סעיף 33 (א) לחוק – הסוכן הינו שלוח המבטחת, אלא אם נדרש בכתב ע"י המבוטח לפעול כשלוחו.
על כריתת חוזה ביטוח חלים הדינים של חוק החוזים (חלק כללי), הייתה גמירות דעת וגם מסויימות מספיקה. מינימום : 1. זהות המבטח, 2. זהות המבוטח, 3. מהות הסיכון המכוסה, 4. משך תקופת הביטוח, 5. שיעור הפרמיה, 6. שיעור תגמולי הביטוח בעת קרות המקרה הביטוחי.
6.7 פרל אינשונס קומפני נ' קנטי ( לפני החוק) * מופיע
לסוכן לא היה משרד אלא ישב בבתי קפה וחברת הביטוח לא ניהלה מעקב אחרי התקשריותיו.
לאחר שחב' הביטוח הפסיקה לעבוד איתו – המשיך להוציא תעודות כיסוי שלה, שנשארו בידיו.
נקבע שהמבטחת התרשלה ויצרה מצג של "סמכות נחזית" (היו לו תעודות כיסוי מקוריות).
(כיום לאחר החוק אין צורך בקונסטרוקציה של סמכות נחזית – לפי סעיף 34 לחוק ).
7.1 וייסנר נ' אריה חב' לביטוח *מופיע ומחייב ראה 3.4 9.1
מועדון נשרף, חב' הביטוח לא שילמה על סמך מימצאים שהשריפה בזדון מטעם המבוטחים על מנת לזכות בדמי הביטוח.
השאלות : 1. חלוקת נטל ההוכחה בין הצדדים, במקרה שהמבוטח טוען שהנזק נגרם בזדון.
2. הדרך בה המבוטח צריך להוכיח שידו לא במעל.
3. 3. האופן והמידה שבהם המבטחת צריכה להוכיח שהמבוטח כן אשם במקרה הביטוח.
השופטת נתניהו – יש להבחין בין סוגים שונים של ביטוח לעניין נטל ההוכחה (משפט אנגלי+ ס' 1 לחוק : - בביטוח אש – הנטל על המבוטח להראות שפרצה אש (גם מקרה אדם וגם אקראי) –
שאלה עובדתית.
- - בביטוח פריצה וגניבה – הנטל על המבוטח להוכיח את היסוד השלילי – שלא עשה (רק מקרה אדם ) . יסוד עובדתי + יסוד נפשי .
- - בביטוח כל הסיכונים – על המבוטח להראות את העובדות, מקרי ולא צפוי.
השופט גולדברג – לפי סעיף 26 לחוק, בכל מקרה על המבוטח להראות שלא הוא גרם.
הנשיא שמגר - בפס"ד סיני נ' מגדל – להלן…
7.2 סיני נ' מגדל *מופיע ומחייב
הביטוח טען שלא הוכח שהייתה פריצה לחנות של סיני.
הנשיא שמגר – לפי ס' 25 לחוק, אין להבחין בין סוגי הביטוח השונים.
על חברת הביטוח להוכיח כי מתקיים החריג של "כוונת מרמה".
המבוטח יוכיח כי קרה מקרה הביטוח.
המבטחת תוכיח כי קרו החריגים לביטוח.
אם חברת הביטוח תראה "כוונת מרמה", יעבור הנטל למבוטח להראות שלא כך – הדבר תלוי גם בנסיבות האירוע.
7.3 חניפס נ' סהר * מופיע ומחייב
המבטחת סרבה לשלם תביעה בגין רכב שנגנב ונמצא לאחר יומיים שרוף.
השופט מצא – על המבטחת להראות שנכנס לחריג – של "כוונת מרמה".
7.4 ז'קרי נ' כלל * מופיע ומחייב
צורף ביטח את חנותו בביטוח כל הסיכונים, ופרצו לחנותו.
הנסיבות הראו חשד רציני לכוונת מרמה – יום לפני הפריצה שכר כספת בבנק, היו סתירות רבות בעדותו לגבי נסיבות הפריצה, מערכת האזעקה נותקה מבפנים וכד'.
טען שהיות שמאשימים אותו בפלילי – רמת ההוכחה של המבטחת צריכה להיות – ראיות ברורות ומשכנעות.
השופט ברק – נטל ההוכחה כבד, אך לא כנדרש ברמה הפלילית, כי מדובר בדיני ממונות ולא נפשות.
8.1 שלו נ' סלע חב' לביטוח *מופיע ומחייב
המערער תבע מימוש פוליסת תאונות אישיות, עקב התקף לב שקיבל בעקבות ויכוח מילולי קשה עם עובד שלו. המבטחת טענה שיש חריג – לפי הפוליסה - רק כשיש "תאונה גופנית.. שתיגרם.. ע"י אמצעי אלימות ".
השופט ברק (רוב) – מדובר בפוליסה סטנדרטית, יש לקבוע תכליתו העסקית של החוזה, לפי תכליתו האובייקטיבית. כשיש כמה תכליות יש לבחור בזו שלטובת המבוטח.
אלימות היא גם במובן שימוש באמצעים בוטים שאינם כוח פיזי בהכרח.
השופט אור (מיעוט) – המונח "אלימות" לבדו – מבטא שימוש בכוח פיזי.
8.2 אגודת בית הכנסת רמת חן נ' סהר * מופיע ומחייב
המבטחת סרבה לשלם בשל החריג שהביטוח ישולם רק "בחדירה בכוח", ואילו הפורץ טיפס ונכנס מחלון צדדי. נקבע כי כללי הפרשנות הינם :
1. 1. יפורש המסמך נגד מנסחו.
2. 2. תועדף ההגנה על הצד החלש – המבוטח.
3. 3. יש לאמץ את דוקטרינת "הצפיות הסבירות" - היא תאומץ כאשר :
א. א. הכתוב מוביל לתוצאה אבסורדית.
ב. ב. אין פרשנות חד משמעית לפוליסה.
9.1 וייסנר נ' אריה * מופיע ומחייב - ראה סעיפים 7.1 3.4
השופטת נתניהו (באוביטר ) – אין כיסוי כאשר האינטרס של הבעל והאישה זהים, גם אם הבעל הצית שלא בידיעת האישה.
9.2 סמואל נ' דוימס (פס"ד אנגלי)
הספינה טובעה ע"י בעליה. מכיוון ולתובע צד ג' היה עכבון על האוניה, בשל ההלוואה שנתן לרכישתה, נקבע שאין זהות אינטרסים.
השופט ויתקון - התאבדות גם לאחר 9 שנים מרכישת הפוליסה, נוגדת את תקנת הציבור, למרות שהחריג בפוליסה, התייחס לשנה בלבד. כיום ס' 50 – נקבע בחוק עניין השנה בלבד.
9.4 לה נסיונל נ' סטארפלאסט * מופיע ומחייב
המפעל איפשר לעובד לנהוג במלגזה ללא רשיון נהיגה, והלה עשה ת"ד כשעובד נוסף לצידו.
המבטחת טענה כי יש חריג לפוליסה לפיו המבוטח חייב לנקוט באמצעי זהירות מתקבלים על הדעת למנוע תאונות ומחלות.
השופט ברק – לשם הפרת תניה בפוליסה, צריך שני תנאים מצטברים :
1. 1. יסוד אובייקטיבי – "סטייה ניכרת" מרמת הזהירות שמעביד סביר היה צריך לנקוט בנסיבות המקרה.
2. 2. יסוד סובייקטיבי – שהוא היסוד הנפשי, יש להראות "רשלנות בוטה", "פזיזות", או "אי אכפתיות".
היות וס' 26 מדבר על "כוונת מרמה" – כאן לא הוכח היסוד הסובייקטיבי.
המבוטח המנוח ביקש מנהג משאית להסיעו בתא המטען.
המבטחת טענה שיש חריג "שלא יעמיד עצמו מדעת בסכנה".
בהמ"ש קבע שלא הוכח היסוד הנפשי – בסכנה במודע, ובידיעה של מהות הסכנה.
14.14 1.14 הלפרין נ' קונטיננטל וסהר *מופיע ומחייב
נקבע לפי החוק מותר לבטח משלוח אצל שתי חברות ביטוח.
אמנם לפי הפוליסה חייב היה המבוטח להודיע על הביטוח הכפול, אך מכיוון שביטוח כפול אינו נוגד את החוק ואת הפוליסה, אין לומר שמבטח סביר היה דוחה את הביטוח בשל אי גילוי עובדת הביטוח הכפול.
14.15 1.15 הפניקס נ' מלון דבורה *מופיע ומחייב
מלון דבורה נשרף, בביטוח נקבע כי יכונן מחדש תוך 24 חודש, הארכה תינתן ע"י המבטחות.
כינון – חדש תמורת ישן (שיפור) , ביטוח רגיל – משולם ערך הרכוש שניזוק (שמירה).
מכיוון שחילוקי הדעות בין המלון למבטחת גרמו להתמשכות הזמן, רשאי בהמ"ש בהסתמך על סעיף 39 לחוק החוזים – להאריך את מועד הכינון, ולא לתת למבטחת לנצל את גרירת הויכוח בשרירות ליבן – סרוב להארכה לא מוצדק.
החלטת בהמ"ש המחוזי על תשלום על חשבון של תגמולי הביטוח, לפני שנסתיימו 24 חודש, סותרת סעיף מפורש בפוליסה שהוסכם בין הצדדים – ולכן בטלה.
14.16 1.16 כלל נ' פול שקית *מופיע ומחייב
בשריפה במפעל נשרפו 2 מכונות הדפסה, השמאי טען שהיה תת ביטוח, ולכן יש לשלם רק 60% מהנזק.
התנאי בפוליסה כי שווי סכום הביטוח צריך שיהיה כשוויו בעת קרות מקרה הביטוח, הוא תנאי סביר, ואם נטען שהינו תנאי מקפח – הנטל על הטוען להוכיח שהינו מקפח לפי ס' 3 לחוק ח"א.
תגמולי ביטוח ישולמו לפי ההוצאה בפועל לכינון, כך שאם שולם פחות מהערכת השמאי יחזיר המבוטח למבטחת את ההפרש - ובתנאי שההוצאה הינה סופית ולא זמנית לפי העובדות.
14.17 1.17 ג'ריס נ' אריה *מופיע ומחייב
סעיף 31 לחוק קובע "תקופת התיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים, לאחר שקרה מקרה הביטוח".
נקבע כי אין לקבל את הגישה כי הסעיף חל רק לגבי תביעה מהמבטח ולא בתביעה לבהמ"ש, כי הסעיף מוציא מתחולה את ההתיישנות הרגילה של 7 שנים.
בהמ"ש נימק ההתיישנות הקצרה בארבע סיבות :
1. 1. ההיסטוריה החקיקתית
2. 2. תכלית החוק – שיקולי אקטואריה של מבטחות
3. 3. סעיפים 22-24 לחוק – דורשים הגשת תביעה מייד …
4. 4. סעיף 70 – הקובע סייג להתיישנות לגבי ביטוח אחריות.
14.18 1.18 הפניקס נ' מוריאנו *מופיע ומחייב
הנטל להוכיח כי תנאי בפוליסה מתקיים – שאינה מכסה "נזק תוצאתי" - הוא על המבטח.
ירידת ערך אובייקטיבית – שינוי בשווי הנכס בין מוכר מרצון לקונה מרצון.
ירידת ערך סובייקטיבית – תחושת המבוטח לגבי ירידת הערך – לא מכוסה.
נזק ישיר – נזק שנגרם במישרין לנכס המבוטח.
נזק תוצאתי – שנגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנזק המבוטח.
ירידת ערך – הינה נזק ישיר כי המבטח לא הוכיח שחל החריג וזהו נזק תוצאתי.
(כיום נקבע בתקנות במפורש שירדת ערך הינו חלק מהנזק התוצאתי).
14.19 1.19 גניסלב נ' אקמן *מופיע ומחייב
סעיף 17 לחוק הביטוח העותומני מאפשר תביעה של המבוטח כנגד המזיק, למרות שקיבל את דמי הביטוח מהמבטחת שלו, כאשר מדובר בנזק שהוא גדול יותר מתגמולי הביטוח שנתקבלו.
אולם, כאשר המבוטח חתם על כתב ויתור למבטחת, ובו רשום שקיבל "פיצוי מלא וסופי עבור כל הנזקים שנגרמו", הרי נוצר אינטרס הסתמכות למזיק שאותו לקח בשיקוליו כשהמבטחת תבעה אותו, וכשהגיע איתה לפשרה בתביעתה אותו.
14.20 1.20 ליסנטס לביטוח נ' בורכרד *מופיע ןמחייב
המבטחת שילמה למבוטח על אבדן מכבשים שהוביל באוניה, ותבעה את בעלי האוניה לשפותה.
בשטרי המטען נאמר כי המטען מובל על הסיפון בלי אחריות לנזק, והפיצוי יהיה סימלי".
נקבע כי משלקח בעל המטען את הסיכון של הובלה על הסיפון, שהינו מסוכן יותר, חזקה עליו שהיה ער לסכנה, ומכיוון והמבטחת בנעליו, ערעורה יידחה.
14.21 1.21 גרייפמן נ' ללוידס *מופיע ומחייב
המבוטח סיכם עם מוביל היהלומים שגרם נזק לחלק מהמשלוח, שיקבל ממנו את שווי היהלומים תמורת מסירת היהלומים לידיו. ותבע את המבטחת על סכום הביטוח שהיה 10% עוד מעל שווי היהלומים.
נקבע כי נזק המבוטח אינו הנזק לרכוש המבוטח, אלא הפסד שנגרם בגין העסקה שעשה עם המוביל לאחר קרות הנזק.
14.22 1.22 אריה חב' לביטוח נ' סקום *מופיע ומחייב
המבטחת שילמה לדיירים המבוטחים על ידה בגין ליקויי הבניה, ותבעה את הקבלן.
משהסתבר כי המבוטחים הגישו תביעה לבהמ"ש נגד הקבלן, קבלו את תגמולי הביטוח, אך לאחר מכן נדחתה תביעתם ע"י בהמ"ש שכן לא אושרה בקשתם לפיצול תביעות.
אין זכות גם למבטחת לתבוע תביעה שניה וזהה את הקבלן בגין אותו עניין.
14.23 1.23 מגדל נ' קרמר *מופיע ומחייב
המבטחת סירבה לשלם לקבלן את הנזק מהפריצה בטענה שהוא הפר תנאי מתנאי הפוליסה בכך שנכלל סעיף בינו לקבלן הראשי, לפיו פטור הקבלן הראשי (אשטרום), מכל תביעה בגין גניבה מהקבלן. ויתור על טענת שיבוב.
נקבע כי דוקטרינת השיבוב פירושה שהמבוטח זכאי לנזקו, גם מהמבטח וגם מצד ג' , ומכיוון שאינו זכאי לפיצוי הגבוה מנזקו, כאשר המבוטח אינו תובע את הצד השלישי רשאית המבטחת להיכנס לנעליו ולתבעו בשמו.
המבטחת לא בררה שאלת ההסכם עם הקבלן הראשי בעת שביטחה את הקבלן, ואף לא התנתה את הביטוח באי התקשרות המבוטח בתנייה כאמור.
14.24 1.24 ליפשיץ נ' לוי *מופיע ומחייב
כאשר נפסק ללוי פיצויים בגין נזק לשטיחים בדירתה עקב הצפתה, בדין הפחית בהמ"ש מהפיצויים את הפיצוי שקיבלה מחברת הביטוח שלה.
סעיף 62 (א) לחוק – מששילם למוטב תגמולי ביטוח, עוברת זכות הפיצוי או שיפוי של המבוטח כלפי צד שלישי - למבטח.
ואין עוד זכות לניזוק - לתבוע את נזקו מידי מי שגרם לנזק.
14.25 1.25 כלל נ' הפועלים ליסינג וגרנאוי *מופיע ומחייב
הפועלים ליסינג השכירו ב"שכר מכר" מעמיס לגרנאוי. המעמיס בוטח בביטוח "כל הסיכונים", ע"י הליסינג וגרנאוי שילם. שווי המעמיס נקבע ע"י סוכן הביטוח שלושה שבועות לפני שנגנב.
השופט מלץ - ב"כל הסיכונים" – משאין מחלוקת כי הנכס נגנב, הנטל על המבטחת להראות רשלנות של במבוטח.
נדחתה טענת כלל כי בכך שהמבוטח (הליסינג) שיחרר את המזיק (גרנאוי) מחבותו, ובכך מונע מהמבטחת לתבוע בשיבוב את המזיק – יש שלילה של דמי הביטוח – היות ולא מדובר כאן בצד זר לחלוטין – והמבטחת ידעה שמדובר בעסקת ליסינג.
הצעת החלפה וכינון של הנכס ע"י המבטחת צריכים להיעשות בתום לב ותוך הגשת הצעה רצינית.
החזקה הינה ששווי הנכס שנקבע ע"י סוכן הביטוח – לפי החוק – מייצג את שוויו הנכון.
הנטל להוכיח כי ערך הנזק לא נכון או ירד – הינו על המבטחת.
סעדים – משלא שילמה המבטחת כחוק, תוך 30 יום – זכאי הנפגע לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו,
לפי מבחן הצפיות – לפי הנזק שהמפר ראה או היה עליו לראות מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה.
יש כאן איזון אינטרסים בין הרצון לעודד המבטחים לשלם מהר, לבין הרצון לאפשר להם לבדוק את התביעות. – יש להעדיף את המבוטח.
גרנאוי עצמו לא זכאי לפצוי, כי הותנה שהליסינג "לא רשאי לקבוע מוטב זולתו".
השופט גולדברג – אם המבוטח יודה שערך הנכס ירד, לא ניתן לפסוק לו סכום העולה על הנזק.
14.26 1.26 שמיר חב' לביטוח נ' יאיר *מופיע ומחייב
טענת המבטחת כי שווי המחשבים שנגנבו היה לא נכון בעת כריתת הפוליסה ובעת הגניבה נדחתה.
סעיף 56 (ד) לחוק קובע כי הסכמת הצדדים לשיעור השיפוי, קובעת את תגמולי הביטוח "ללא תלות בנזק שנגרם".
חזקה על חברת הביטוח כי קבעה תגמולי ביטוח ואת הפרמיה לפי שווי הנכס.
המבטחת לא יכולה להישען על סעיף בפוליסה שאומר כי תגמולי הביטוח ישולמו לפי שווי הרכוש בעת קרות הנזק – אלא אם תצליח היא להוכיח את התמלאות החריג.
המבטחת הייתה צריכה לעשות שימוש בסעיף 58 לחוק – להפחית הביטוח – לפני מקרה הביטוח.
14.27 1.27 טריקו זהבי נ' מנורה (מחוזי – ירושליים) *מופיע ומחייב
המבוטח חייב להקטין את נזקו, משלא קיבל את תגמולי הביטוח, ולקח הלוואה כדי לנסות ולשקם את המפעל – מגיע לו פיצוי גם על הוצאותיו להלוואה.
הערות :
1. 1. הרשימה לעיל כוללת את כל פסקי הדין שנלמדו בהרצאות השנה.
2. 2. מופיע – כלול ברשימת הביבליוגרפיה של הקורס.
3. 3. מחייב - כלול ברשימה המחייבת לבחינת הסיום
נערך ע"י רמי אריה, רו"ח – ללא כל אחריות על התוכן.
כל השלמה ותיקון יתקבלו בברכה - [email protected]