רמי אריה                                                                                                                          מכללת    ר"ג

מסלול אחה"צ

דיני עונשין

תרגיל מס' 4 – ניסיון ושותפות

ראובן

לפי סעיף 452 לביצוע מושלם יש לקיים:

נ"א – ס' 452 + 34 כ"ד (נכס) + ס' 25

התנהגות – כל התנהגות שיש בה להרוס או לפגוע.

                  יישום: חדירה (לחצר עם פח דלק).

נסיבות – נכס (היכול לשמש נושא בעלות)

                יישום : פסל יקר ערך, פח דלק.

תוצאה – הריסת הנכס או פגיעה בו.

               יישום : שרפת הפסל תגרום הריסתו או פגיעה בו.

קשר סיבתי – לולא ההתנהגות הפסל לא יישרף מעצמו.

              יישום : ראובן נידרש לחדור לחצר, עם דלק, ולהצית – ואז יישרף הפסל.

האם עברנו את שלב ההכנה:

לפנינו מקרה שבו ההתנהגות לא הושלמה – שריפה (הפסל), התוצאה לא התקיימה, לכן אין ביצוע מושלם.

האם עברנו את שלב ההכנה וראובן הגיע לשלב "ניסיון להיזק" ?

מבחן הקרבה להשלמת העבירה: ראובן ביצע את כל הפעולות שנדרשו לביצוע מושלם לרבות, דאג שיעדרו מהבית, לקח דלק, ואף ביצע עבירה נוספת- הסגת גבול, וכבר חדר לחצר השכן.

רק הימצאות הילד מנעה ביצוע מושלם ברגע האחרון, בציר הזמן – היה קרוב מאד לשרפת הפסל, כלומר להשלמת העברה.

החרטה מהמעשה לא הייתה חרטה מביצוע ההיזק אלא רק מביצוע עברה נוספת של גרימת חבלה לאדם.

לפי מבחן פס"ד נחושתן – הייתה ההתנהגות הדרושה לביצוע היזק – דלק, וחדירה לחצר.

                                   וכן הייתה חד משמעיות – כל אדם אחר מהצד היה אומר שראובן המסתובב בחצר השכן ללא רשות, עם פח דלק ומתקרב לפסל שידוע שחשק בו, החל בביצוע העבירה.               

לפיכך, כבר מבחן זה מראה כי ראובן עבר את שלב ההכנה עליו אין מרשיעים, אלא היה בשלב הניסיון לעברה.

גם אם נמשיך לבדוק לפי המבחן הגרמני נימצא כי:

היה מרחק רב מזמן תחילת הרעיון, התכנון, משלוח הכרטיסים, קניית דלק וחדירה לחצר – כלומר קרוב לסיום הביצוע המושלם.   הייתה קירבה במקום שמעון כבר היה בחצר הבית – במקום העברה .

והייתה קרבה עניינית – איכות הפעולות שכבר ביצע הייתה כפסע ממושלמת (לולי הילד).

טיב הניסיון – לדעתי ניסיון צליח, כי לא הייתה כל מניעה מבחינתו של ראובן לביצוע המלא של העבירה, אם היה מבצע גם את התוצאה, הניסיון היה מצליח – והעברה כולה מתבצעת ומושלמת.

מידת הניסיון – הניסיון בלתי מושלם, כי ראובן לא סיים את התנהגות ההצתה, ולא גרם לתוצאה הנדרשת בסעיף 452 .

יסוד נפשי : 

לראובן הייתה מודעות להתנהגות – עשה פעולות הכנה, לקח דלק, חדר לחצר עם הדלק.

מודעות לנסיבות – ידע כאספן פסלים, שהפסל יקר ערך.

מודעות לתוצאה – הדלקת הדלק – תגרום לנזק או פגיעה בפסל.

קשר סיבתי – מודעות לכך שהתנהגותו להדלקת הפסל תגרום לתוצאה – שרפת הפסל.

כוונה – משיחתו עם שמעון, מפעולות ההכנה הממושכות שעשה חלקן בעזרת שמעון, מעיבוד פירטי התוכנית עם שמעון, החדירה לחצר (הסגת גבול) עם הדלק – אנו למדים כי ראובן צפה את התוצאה וגם רצה בה – שרפת הפסל.

סיכום : לפיכך ניתן לדעתי להרשיע את ראובן בניסיון להיזק.

              הוא צפוי לעונש הנקוב בס' 452 (אין שם עונש מינימום או חובה).

שמעון

הנ"א – ס' 452 + ס' 34 כ"ד (נכס) + ס' 31 + ס' 32

מרכיביה ראה אצל ראובן לעיל.

ראובן הוא המבצע העיקרי (ובמקרה זה המנסה לבצע את העבירה שבנורמה), שהגה את הרעיון, ועשה את כל פעולות ההכנה, התכנון, והביצוע בפועל פרט להתנהגות הסופית – השרפה, ולתוצאה שלא נגרמה – לא מחרטה, אלא מאי רצון לעבור עבירה נוספת של חבלה לאדם.

שמעון לא רק עזר לראובן להחליט, אלא גם תרם תרומה פיזית ממשית :

סייע בייעוץ ותכנון מפורט.

שמעון שלח את הכרטיסים להצגה לשכן על מנת להבטיח שלא יהיה בבית.

שמעון קנה את הדלק – כלי העבירה, ואף צפה על הבית בזמן הביצוע.

לעניין הצפייה לא ברור האם הייתה בידיעת ראובן, ייתכן ששמעון יטען כי אמנם עזר בפעולות הכנה, אך לא סייע בפועל, ונוכחותו הייתה מתוך סקרנות לראות האם יעיז ראובן לבצע את זממו.

שמעון גם תרם תרומה רוחנית – בכך שעודד את ראובן כן לשרוף, אפילו את כל הבית, והיה שותף מלא לכל פעולות ההכנה. ואם צפה בידיעת ראובן – גם חיזק אותו.

וגם תרומה פוטנציאלית הייתה לשמעון – הרי צפה מהרכב ויכל להתערב לעזרת ראובן בעת הצורך…

טיב הסיוע בפועל כאמור בתרומה פיזית, רוחנית ופוטנציאלית, יכלה לגרום לניסיון צליח.

מידת הסיוע משמעותית – יכלה לגרום לניסיון מושלם, הגם שבדיעבד הניסיון היה בלתי מושלם.

לעניין היות המידה גבוהה – ראי להלן התיחסותי בביצוע בצוותא להלן.

צורה – במעשים אקטיביים כאמור לעיל.

יסוד נפשי

לגישת גור אריה והמיעוט בפס"ד פוליאקוב – צריך כוונה:

היות ולשמעון היה רצון משלו לשרוף את בית השכן, ולפחות חיזק את ראובן לשרוף את הפסל, הרי צפה לתוצאת השריפה ואף רצה בה. לכן יש בשמעון כוונה מלאה לביצוע ע"י ראובן.

לגישת הרוב בפס"ד פוליאקוב – מספיקה מודעות לכל רכיבי העבירה:

הייתה לו מודעות להתנהגות ראובן – החדירה לבית והדלק.

לנסיבות – היות הפסל נכס – זאת אפשר להסיק משיחותיו עם ראובן.

לתוצאה – שרפת הנכס.

לקשר הסיבתי – התנהגותו שלו לסיוע לראובן, תורמת לשרפת הנכס.

האם שמעון מבצע בצוותא:

לא ברור עד כמה לשמעון הייתה הגמוניה על הביצוע, האם הייתה לו זכות וטו, שכן ייתכן שלולי עזרתו במשלוח הכרטיסים, קניית פח הדלק והתכנון המפורט, הביצוע של ראובן היה משתנה באופן משמעותי – כגון ביצוע בצורה אחרת ( ע"י פטיש ? ), וגם לא הייתה לשמעון אולי שליטה על הביצוע.

אך ברור שלשמעון הייתה מעורבות בתכנון בצורה פעילה וחזקה, כולל עיבוד "ביחד" של פירטי התכנית, ומעורבות בביצוע לרבות משלוח הכרטיסים, קניית הדלק, ותצפית.

כמו כן לשמעון אינטרס סובייקטיבי משל עצמו לביצוע העבירה – טינה לשכן, די דומה לסיבה שראובן מבצע את העבירה – טינה לשכן בשל אי מכירת הפסל.

יסוד נפשי

שמעון מודע באופן מלא לכל פירטי העבירה, פעולות ההכנה, זמן הביצוע, צורת הביצוע, ולביצוע העבירה הנוספת של חדירה לחצר השכן כדי להגיע לביצוע מושלם. (בביצוע בצוותא אין חובה לכוונה – אולם גם זו הוכחה לעיל). וכמובן מודע לתוצאה האפשרית הרי רצה אף לשרוף את כל הבית.

סיכום:

אמנם לא ניתן להאשים את שמעון בניסיון לסיוע, שכמהו נגזרת של נגזרת.

 אך לדעתי לאור האמור לעיל, ניתן להאשימו ב"ניסיון להיזק", שכן אם היה הניסיון מושלם היה כאן ביצוע עברה בצוותא. צפוי לעונש מלא הנקוב בסעיף 452.

שידול

נ"א – ס' 452 + ס' 34 כ"ד + ס' 30 + ס' 34 ד' + ס' 33 .

לעניין שידול של שמעון – לדעתי שמעון לא נטע את הרעיון, ולא הכריע את הכף, שכן נתון כי ראובן "החליט שאין הוא יכול לעמוד ..  והדרך היחידה… לשרוף.. "

מידה – כל העת היה שיקול דעת עצמאי לראובן, קשה לראות כיצד הטיל משקלו שמעון על ראובן,

אדרבא, ראובן לא קיבל את הצעתו של שמעון לשרוף את כל בית השכן.

טיב – קשה לראות שתרומת שמעון להחלטת ראובן הייתה תרומה שבלעדיה אין עבירה.

צורה – ייתכן שניתן לראות בתכנון וביצוע פעולות ההכנה ותחילת הביצוע, כמעורבות ושידול ?

יסוד נפשי

היסוד הנפשי הנדרש בשידול הינו כמו בעבירה – מחשבה פלילית. כאן יש מודעות של שמעון לכל פירטי העברה העומדת להתבצע על ידי ראובן.

לדעתי -  לא נוכל להאשים את שמעון בשידול.

ביצוע באמצעות אחר

שמעון לדעתי גם אינו מבצע באמצעות אחר, שכן לא כפה על ראובן לבצע, והפכהו לכלי בידו, ולא היה לו כל יתרון הבנה על פני ראובן, להפך ראובן הוא אספן הפסלים שביניהם.

לפי הגישה הסובייקטיבית ייתכן ושמעון רצה לנקום בשכן בעצמו, ולכן עזר בפועל לראובן בכל השלבים המהותיים ולכן כמוהו כמבצע בצוותא. וכאן כמבצע ניסיון בצוותא.