סמינריון

דיני ערבות

הגנות לערב יחיד – ערב מוגן

כללי

1967 - התקבל בכנסת חוק הערבות התשכ"ז – 1967;

בחודש מרץ שנת 1992 - התקבל בכנסת התיקון הראשון לחוק הערבות

בחודש נובמבר 1997 - התקבל בכנסת התיקון השני לחוק הערבות.

מטרת התיקונים:

הרצון להגן על הפרט – הצרכן (הצד החלש), ולו גם תוך פגיעה בעקרונות משפטיים מבוססים ובראשם עקרון חופש החוזים.

קבוצת החוקים אליה ניתן לסווג את תיקונים אלו מכונה "חקיקה צרכנית". רבות מהוראות חקיקה זו הן קוגנטיות - היינו שלא ניתן להתנות עליהן.

חוקים צרכניים נוספים

חוק החוזים האחידים ;

חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעה של רוכשי דירות);

חוק הגנת הצרכן;

חוק הבנקאות (שירות ללקוח);

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות;

חוק האחריות למוצרים פגומים;

חוק הבנקאות (עמלת פרעון מוקדם)(הוראת שעה).

סוגי הליכים שניתן לנקוט כנגד ערב יחיד - מוגן

על מנת לבחון את סוגי ההליכים שניתן לנקוט כנגד ערב יחיד או לחילופין את סוגי ההגנות העומדות לערב יחיד, יש לבדוק שלושה תאריכים:

1. תאריך מתן הערבות.

2. תאריך הגשת התביעה.

3. תאריך פתיחת הליכי הוצאה לפועל שלא על פי פסק דין (מימוש משכנתא או ביצוע שטר).

תחולת הוראות החוקים המתקנים

ערבות שניתנה לאחר 1.6.98
	חלות הוראות תיקון תשנ"ח במלואן

ה ג ד ר ו ת

"ערבות"

"ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי"

תיקון תשנ"ב

ערבות לחיוב שנתן ערב יחיד לנושה…..…

תיקון תשנ"ח

ערבות שנתן ערב יחיד לנושה...

"ערב יחיד"

תיקון תשנ"ב

"ערב יחיד" - למעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; ..

תיקון תשנ"ח

"ערב יחיד" - מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" ..

"חיוב"

תיקון תשנ"ב

1. חיוב שהסכום המירבי של הקרן אינו עולה על 250,000 שקלים חדשים ושנועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב;

2. חיוב, בין שבוצע ובין שטרם בוצע, שהסכום המירבי של הקרן אינו עולה על 40,000 שקלים חדשים"

תיקון תשנ"ח

הוצע לקבוע שהקריטריון לתחולת ההגנות המיוחדות שבחוק לא יהיה עוד סכום החיוב, אלא סכום הערבות. ולאור שינוי זה מוצע למחוק את המילה "חיוב".

"ערב מוגן"

תיקון תשנ"ח

1. ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 שקלים חדשים

2. ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 500,000 שקלים
חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו
הבגירים או הוריו.

השוואה בין הערב המוגן לבין הערב היחיד

כהגדרתו בתיקון תשנ"ב

תיקון תשנ"ב

יצר את הערב היחיד, אשר הינו ערב מסוג מסויים אשר לגביו חלות הוראותיו המיוחדות של התיקון (ובעיקר הגבלת האפשרות לפתוח כנגדו בהליכים והיותו אחראי רק לחלק יחסי מהחיוב הנערב)

תיקון תשנ"ח

הפך כינויו של ערב זה בתיקון תשנ"ח להיות "ערב מוגן", ואילו את הכינוי "ערב יחיד" העניק המחוקק בתיקון תשנ"ח לכל מי שאינו תאגיד, למעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב.

"נושה"

תיקון תשנ"ב

"בין תאגיד ובין יחיד, ובלבד שלגבי יחיד מתן הלוואות הוא במהלך עיסוקו הרגיל, אף אינו עיסוקו העיקרי"

תיקון תשנ"ח

"מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי"

ההגנות הקבועות בחוק

ערבות בסכום נקוב/ קצוב

הגנה זו מצוייה הן בתיקון תשנ"ב והן בתיקון תשנ"ח.

תיקון תשנ"ב

קצב את הערבות הבלתי מוגבלת בסכום לגבי ערבים יחידים כהגדרתם בתיקון זה. משמעות הדבר כי ערבות בלתי מוגבלת בסכום להלוואות ואשראים הפכה למוגבלת לסכום החוב ליום 22.6.92.

ערבות בלתי מוגבלת בסכום שנחתמה לאחר התיקון אינה עונה לכאורה על הגדרת "ערבות לחיוב" ולכן לא זכאית ליהנות מהוראות סעיף 17ב.

תיקון תשנ"ח

הערב שחתם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום זוכה לפטור מלא מהתחייבותו.

תובענה מהחייב תחילה

הגנה זו מצויה הן בתיקון תשנ"ב והן בתיקון תשנ"ח

תיקון תשנ"ב

העדר האפשרות להגיש תביעה כנגד ערבים בד בבד עם הגשת התביעה כנגד החייב העיקרי.

רק לאחר קבלת פס"ד נגד החייב העיקרי ולאחר אישור ראש ההוצאה לפועל כי מוצו הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב העיקרי, רק אז ניתן להגיש תביעה כנגד הערב.

תיקון תשנ"ח

מוסיף על תיקון תשנ"ב:

לעניין סעיף זה, "הגשת תובענה" – לרבות קיזוז או מימוש סעד אחר שיש לנושה כלפי הערב המוגן"

ריבוי ערבים – אחריות כל ערב לחלקו היחסי בלבד

הגנה זו מצויה הן בתיקון תשנ"ב והן בתיקון תשנ"ח

1. ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים.

2. היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של כלל הערבים.

3. היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו – הוסף בתיקון תשנ"ח.

תיקון תשנ"ב ותיקון תשנ"ח חוללו שינוי גדול בנוגע לתפיסה החוזית הקבועה בסעיף 54 לחוק החוזים לפיה "שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד".

עקרון זה חל גם לגבי ערבים רגילים כאמור בסעיף 13 לחוק הערבות.

התיקונים הללו אינם מכילים את החזקה וכל ערב ערב לפי חלקו היחסי.

חובת גילוי וההודעה

חובת זו מצויה אך ורק בתיקון תשנ"ח לחוק הערבות והיא מורכבות משלוש חובות משנה:

1. חובת הגילוי הקבועה בסעיף 22 לחוק הערבות (ותוצאות אי גילוי הקבועות בסעיף 23).

2. חובת מסירת העתק מחוזה הערבות הקבועה בסעיף 24 לחוק הערבות.

3. חובת הודעה לערב על אי קיום החיוב על ידי החייב הקבועה בסעיף 26 לחוק הערבות.

חובת הגילוי

1. הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן - הקרן);
תוצאות אי הגילוי: פטור לערב היחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

2. שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון
תוצאות אי הגילוי: ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

3. תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;
תוצאות אי הגילוי : ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

4. היתה הריבית משתנה - שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך שינוי;
תוצאות אי הגילוי: ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

5. היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;
תוצאות אי הגילוי : ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

6. תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4) לחוק הערבות;
תוצאות אי הגילוי : ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

7. שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב;
תוצאות אי הגילוי : ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

הפרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד נוגעים למערכת היחסים שבין הנושה לחייב העיקרי ובעיקר לחיוביו של החייב העיקרי בהתאם להסכם ההלוואה:

1. היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;
תוצאות אי גילוי :פטור ערב יחיד מערבותו.

2. מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;
תוצאות אי הגילוי : ערב יחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

3. היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;
תוצאות אי גילוי :פטור ערב יחיד מערבותו.

4. שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2) לחוק הערבות.
תוצאות אי גילוי :פטור ערב יחיד מערבותו.

לתוצאות אי הגילוי יש סייג – נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות על הנושה להראות שהערב היחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, באם ירים נטל זה לא יחולו תוצאות הגילוי.

חובת מסירת העתק מחוזה הערבות

1. נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה.

2. נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב. "

חובת מסירת הודעה על אי קיום

1. לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב;
לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.

2. ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש;
לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם.

3. הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את
ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה
שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן.

4. לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה, יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם.