חשבונאות פיננסית ב' למנע"ס

הון עצמי

הון עצמי

הון מניות קרנות הון עודפים

הון עצמי = נכסים פחות התחייבויות.

ישנם שני סוגי מניות : מניות רגילות ומניות בכורה

חברה בע"מ = יישות משפטית נפרדת. הבעלות בחברה מתבטאת במניות. החברה פועלת כגוף עצמאי ונפרד מבעלי המניות.

בע"מ= בעלי המניות אינם אחראיים לחובות החברה מעל לסכום המניות שנפרעו במלואן.

נושי החברה אינם יכולים לרדת לנכסיהם הפרטיים של בעלי המניות.

זכויות של בעלי המניות:(רגילות)

1. להשתתף ברווחי החברה השנתיים בצורת דיבידנט.

2. להשתתף בניווט החברה, כלומר יש זכות הצבעה באספות הכלליות, בהן מחליטים על מינוי דירקטורים.

3. לקבל במקרה של פירוק את תמורת המניות שלהם+סכומים נוספים מההון העצמי, שנותר לאחר שסולקו כל תביעות נושי החברה.

הון מניות

מניה = נייר ערך המעיד על חלק ברכוש נטו ברווחי החברה

והיא מייצגת בעלות על כל הזכויות והתחיבויות הנובעות מכך.

לכל מניה יש ערך נקוב משלה. לערך הנקוב אין משמעות כלכלית, לא ניתן להפחית את הון המניות או להחזירו, אלא באישור בית משפט.

בד"כ ערך נקוב המניה = 1 ₪(כיום לכל המניות ערך נקוב = 1 ₪).

מניות בכורה

מניות מסוג זה מזכות את בעליהן בעדיפות מסויימת על פני בעלי המניות אחרים כגון:

1. זכות לקבל מתוך הרווח השנתי דיבידנט בעישור הקבוע, לפני שמחלקים דיבידנטים לבעלי מניות אחרים.

2. זכות קדימה לקבל את תמורת הערך הנקוב שלהן, במקרה של פירוק.

3. זכות השתתפות בעודפי הרכוש בעת פירוק.

לעומת זאת, מניות הבכורה נטולות זכות הצבעה בניהול.

למניות הבכורה יש מראש שיעורי דיבידנט שהבעלים שלהן יקבלו מרווח הנקי.

סוגי מניות בכורה (יש 4 אנו נלמד 2)

מניות בכורה רגילות –

יש להן זכות עדיפה לדיבידנד בשיעור קבוע לפני חלוקת רווחים לבעלי המניות אחרות, אך ורק כאשר מוכרז דיבידנד באותה השנה. אם לא הוכרז דיבידנט באותה השנה, אבדה זכותם באותה השנה הספציפית.

מניות בכורה ציבוריות -

בעלי זכות לכיסוי הפיגורים בתשלומי הדיבידנטים בגין שנים שעברו.

כלומר הדיבידנד שלהם מצטבר

דוגמא: יש לי מניות רגילות - 200,000

מניות בכורה 8% - 100,000

החברה הוקמה ב-1.1.1998, בשנת 2000 חולק דיבידנד של 42,000 ₪.

כיצד יחולק הדיבידנד בין בעלי המניות?

א. כאשר הבכורה הן רגילות -

מ"ב מ"ר__

100,000X8%= 8,000

34,000=8,000-42,000

98 -

99 -

00 8000 34,0000

ב. כאשר מניות הבכורה הן צוברות –

	מ"ב	מ"ר
98	8000
99	8000
00	8000	18,000

דיבידנד

מציין את הסכומים, שהחברה מחלקת לבעלי מניותיה בכל תקופה מתוך רווחיה, כגמול בעד השקעותיה = במניות שלה.

שיעור הדיבידנד נקבע בד"כ באחוזים מסכום הערך הנקוב של המניות הרגילות שנפרעו.

ההחלטה לחלק דיבידנט נתונה בידי ההנהלה וטעונה אישור של האסיפה הכללית. (75% פחות).

אין לשלם דיבידנד, אלא מתוך הרווחים בלבד. חלוקת דיבידנד שלא מתוך הרווחים משמעה הפחתת הון, דבר האסור על פי החוק.

דיבידנד ביניים

תקנות החברה מרשות בד"כ לדירקטוריון, גם ללא שיור האסיפה הכללית, לשלם בתוך השנה דיבידנט, כמקדמה ע"ח דיבידנד השנתי הסופי. ההחלטה אמנם בידי ההנהלה אך היא צריכה לגלות זהירות ולהשתכנע שיש רווחים, בכדי שלא יווצר מצב של הפחתת הון.

דיבידנט סופי

ההפרש בין הסכום שקיבלו בביניים לבין הדיבידנט הסופי, שהוכרז ואושר ע"י האסיפה הכללית.

פקודת היומן: ח: עודפים

ז:מזומן

2 שלבים:

1 ההכרזה - ח :עודפים

ז: דיבידנט לשלם

2 החלוקה - ח : דיבידנט לשלם

ז:מזומן

מניות הטבה

מניות שהחברה מקצה לבעלי מניותיה ללא תמורה לפי יחס מניותיהן הקודם (לכל בעלי מניות – לפי חלקו ולכן גם % ההחזקה שלו אינו משתנה).

המצב הזה נעשה מתי שהחברה רוצה להמיר חלק מרווחיה להון המניות שלה. כך שסה"כ ההון העצמי של החברה נותר ללא שינוי. מניות ההטבה מחולקות בד"כ רק למניות רגילות. המקור של מניות ההטבה הוא קודם מפרמיה ואח"כ מעודפיהם.

תהליך הנפקת ההון

הון רשום זהו ההון הרשום בתזכיר החברה שהוגש לרשם החברות. הסכום הזה יכול להיות כל סכום. לא יכול להיות לחברה יותר מניות מההון הרשום (אין פק' יומן).

הון מונפק

החלק מההון הרשום שהחברה הנפיקה, התמורה שהחברה מקבלת עבור המניות יכולה להיות במזומנים או בנכסים ושירותים.

החברה קובעת את עיתוי קבלת התמורה: ייתכן שבסכום אחד וייתכן בשיעורין (אין פק' יומן).

הון מונפק ונפרע

חלק מההון שהונפק, שסכומי הדרישות בגינו נפרעו במלואן.

כאמור, הנפקת מניות יכול להיות תמורת מזומנים, בתשלום מיידי או בשיעורין או תמורת נכסים ושירותים. התמורה יכולה להיות בערך הנקוב או בפרמיה = תשלום מעבר לערך הנקוב.

חברה יכולה להנפיק מניות או בערכן הנקוב או מעבר לערכן הנקוב כלומר הנפקה בפרמיה, אין הנפקה בזיכיון (במינוס).

פרמיה

קרן הון,לא ניתן לחלק ממנה דיבידנטים (ניתן לחלק רק מרווחים). ניתן להפחית ממנה הוצ' הנפקה ואפשר לחלק ממנה מניות הטבה.

דוגמאות:

· חברה התאגדה בהון מניות מונפק של 50,000 ₪ והנפיקה כנגד 50,000 מניות – 1 ₪ כ"א

ח: מזומן 50,000

ז: הון מניות

· חברה הנפיקה 50,000 מניות בתמורה ל-70,000 ₪, כלומר בפרמיה.

ח: מזומן 70,000

ז: הון מניות 50,000

ז: פרמיה 20,000

הון המניות יירשם בפק' היומן אך ורק בסכומו הנקוב.

· חולקו מניות בשיעור של 100% - מה זה אומר?

בחברה יש 50,000 מניות – חולקו עוד 50,000 מניות = יש לי כעת 100,000 מניות.

פק' יומן : ח:פרמיה 20,000

ח:עודפים 30,000

ז:הון מניות 50,000

פק' יומן של חלוקת מניות הטבה

1. אם יש מספיק פרמיה, אזי הכל יחולק מפרמיה.

פק' יומן : ח:פרמיה

ז:הון מניות

2. אם אין מספיק פרמיה,יחולקו מניות ההטבה מעודפים

פק' יומן: ח:פרמיה

ח:עודפים

ז: הון מניות

*ההון העצמי נשאר ללא שינוי בחלוקת מניות הטבה.

הוצאות הנפקה

הוצאות הכרוכות בהנפקת מניות הכוללות: עלויות לחתם, הדפסות, רו"ח, עו"ד, הפצות לבנקים - כל העלויות לצורך הכנת תשקיף.

מבחינה חשבונאית, ניתן להתייחס להוצאות הנפקה ב-3 אפשרויות:

1. כהוצ' נדחית להפחתה – את כל אותן עליות רושמים במאזן :

ח:הוצ'-הנפקה נדחית

ז :בנק

אח"כ כל הוצ' ההנפקה הנדחות נדברות ואז עושים להן פחת

2. לקזז הוצ' הנפקה מפרמיה:

ח:פרמיה

ז: מזומן

3. לראות את הוצ' ההנפקה כהוצ' שוטפות בדוח רוו"ה.

הטיפול המקובל ביותר בארץ הוא לקזז הוצ' הנפקה מפרמיה.

אח"כ נעדיף כהוצ' להפחתה ורק בסוף נעדיף לראות אותם ככל הוצאה הדוח רוו"ה.

אופציות

כתבי אופציה:

מסמך בו החברה מנפיקה מתחייבת כלפי רוכשיה למכור להן את מניותיה בתנאים שנקבעו בתשקיף(הצעה לציבור של ניירות ערך)

עד לניצול האופציה אין המחזיק זכאי לדיבידנט או ריבית.

כתב אופציה הוא נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות חד צדדית להמירו במשך תקופה מוגדרת במניה של החברה שהנפיקה את כתב האופציה לפי יחס מימוש שנקבע מראש.

כתב האופציה שלא מומש בתק' שהוגדרה, פוקע מבלי להקנות למחזיק תמורה כלשהי.

תקבולים מהנפקת כתבי אופציה = הסכומים שנתקבלו תמורת הנפקת כתבי האופציה לאחר ניכו הוצ' הנפקה.

תוספת מימוש = הסכום שעל מחזיק האופציה שלם בעת מימוש כתב האופציה למניה של החברה המנפיקה.

בדוחות הכספים של החברה המנפיקה יזקפו התקבולים מהנפקתם של כתבי האופציה לסעיף נפרד במסגרת ההון העצמי.

ובעת מימוש כתבי האופציה הם יהפכו ביחד עם תוספת המימוש להון מניות ופרמיה על מניות. אם האופציות לא מומשו דינם של התקבולים מכתבי האופציה כדין פרמיה על מניות.

דוגמא:

החברה הנפיקה 5000 כתבי אופציה תמורת 10,000 ₪.

כל כתב אופציה ניתן למימוש 2 מניות רגילות 1 ₪.

תמורת תוספת מימוש של 3 ₪ לכל כתב אופציה.

הנחה – חצי מהאופציות מומשו וחצי פקעו.

ביום הנפקת כתבי האופציה –

ח : מזומן 10,000 = 2*5000 כתבי אופציה

ז: תקבולים ע"ח אופציות

מחצית מכתבי האופציה מומשו (2500 ) -

ח: מזומן (תוספת) מימוש – 75000

ח: תקבולים ע"ח אופציות 5000

ז:הון מניות – 5000

ז: פרמיה – 75000

מחצית מכתבי האופציות פקעו (2500 ) -

ח:תקבולים ע"ח אופציות

ז: פרמיה 5000

כאשר הונפקו מניות הטבה בזמן שיש אופציות במחזור שעדיין לא מומשו יש לשנות את יחס ההמרה של האופציות כך ששיעור האחזקה של בעל האופציות במידה והיה מממשן למניות יישאר זהה לשיעור האחזקה שהיה היום שהוא רכש את האופציות.

נוסחא:

יחס המרה חדש = (שיעור ההטבה +1 ) * יחס המרה ישן

· כתב האופציה יהיה צמוד מיום הנפקתו ועד ליום מימושו.

השקעות בחברות

שיטת העלות (מנק' ראות החברה המשקיעה)

כשרוכשים מ- 0 עד 20 אחוזים מחברה אחרת -

· בעת הרכישה נרכשים בסכום העלות:

ח:השקעה בסכום הכסף שהושקע

ז:מזומן

*** רווחים או הפסדים שנוצרו בחברה המושקעת (המוחזקת), לא מקבלים ביטוי בחברה
המחזיקה.

· בעת חלוקת דיבידנדים –

(אם הדיבידנד חולק מרווחים שנצברו לאחר יום הרכישה) -

ח: מזומן / דיבידנד לקבל

(אם הוכרז אך עדיין לא חולק)

ז:הכנסות מדיבידנד

· אם הדיבידנדים חולקו מרווחים שנוצרו לפני יום הרכישה –

ח:מזומן

ז:השקעה

הדיבידנדים שחולקו – כדי לבדוק מאילו רווחים הם חולקו, יש לפעול לפי שיטת ליפו.

דוגמא:

בשנת 2000 חברה הרוויחה 10,000 ₪ וחילקה דיבידנד 30,000 ₪, לפי ליפו – 10,000 ₪ מאותה שנה ורק 20,000 ₪ משנים עברו.

דוגמא:

חברה א' קונה ב-1.1.99 20% ממניות חברה ב' תמורת 100,000 ₪.

בשנת 99 הרוויחה חברה ב' 200,000 וחילקה 100,000 ₪ דיבידנד.

בעת הרכישה ב 1.1.99 –

ח:השקעה 100,000

ז: מזומן

חלוקת דיבידנד -

ח: מזומן 20,000 (100,000*20% ).

ז: הכנסות מדיבידנד

המשך –

בשנת 99 הפסידה חברה ב' וחילקה דיבידנד 50,000 ₪.

חלוקת דיבידנד –

ח:מזומן 10,000 (50,000*20%).

ז: השקעה

=> חברה ב' מחזירה לחברה הרוכשת חלק מההשקעה.

המשך-

בשנת 99 הרוויחה חברה ב' 500,000 ₪ וחילקה דיבידנד ע"ס 600,000 ₪.

חלוקת דיבידנד-

ח: מזומן 120,000 (600,000*20% ).

ז:הכנס' מדיבידנד 100,000 (500,000*20%).

ז: השקעה 20,000 (100,000*20% ).

שיטת הטיפול בהשקעה בחברה מוחזקת, תקבע על פי חילקה של החברה המחזיקה במניות המקנות זכות הצבעה, אך "ההתחשבנות" בין החברות תעשה על פי חלקה של החברה המחזיקה במניות שמקנות זכות לקבלת רווחים. בד"כ:

% בהצבעה	חברה A	חברה B	לA יש ב B	הטפול החשבונאי
0-19.99%	משקיעה	מושקעת	אין השפעה מהותית	שיטת העלות
20%-50%	מחזיקה	מסונפת	יש השפעה מהותית	שיטת השווי המאזני
50.1%-100%	אם /מחזיקה	בת	שליטה	דוחות מאוזנים+שיטת האקויטי.

כאשר מדובר על השפעה, הכוונה למדיניות הכספית והתפעולית.

מדובר בהשקעה במניות לטווח הארוך (שיטת השווי המאזני = שיטת אקויטי)

ההנחה היא שכאשר מחזיקים פחות מ-20%, למעשה אין השפעה מהותית, אלא אם כן ניתן להראות בעליל השפעה כזו.

א'

א' שולטת ב- ב' ולכן יש לה שליטה גם ב- ג':

גם ב-10% שלה וגם ב-15% של ב'.

100%

ב' 10%

15%

ג'

דוגמא לשיטת העלות (cost ) :

ב1.1.97 רכשה חברה A 15% ממניותיה של חברה B, תמורת 20,000 ₪

להלן רווחיה של חברה B והדיבידנד שנתקבל ב – A :

	רווח B	דיבידנד B	דיבידנד A
1997	10,000	7000	1050
1998	4000	5000	750
1999	6000	10,000	1500 3300

1997: בעת רכישת המניות -

ח: השקעה

ז: מזומן 20,000

קביעת דיבידנד –

ח: מזומן

ז:הכנס' מדיבידנד 1050

אם A קיבלה 1050 והיא מחזיקה 15% => סה"כ הדיבידנד 7000.

רווחים 10,000 -

דיבידנד (7000)

רווח 97 – 3000 – לכן הדיבידנד חולק רק מרווחים אחרי יום הרכישה.

1998 דיבידנד –

ח:מזומן 750

ז:הכנס' מדיבידנד

רווח 97 3000 +

רווח 98 4000

7000 -

דיבידנד(5000)

2000 לאחר יום הרכישה

1999 דיבידנד-

ח:מזומן 1500

ז:הכנס' מדיבידנד 1200

ז:השקעה 300

רווחים 2000+

רווח 2000 6000

8000 - לאחר יום הרכישה

(10,000)

(2000 ) – לפני יום הרכישה

שיטת השווי המאזני (אקוויטי)

שיטה של טיפול חשבונאי, לפיה ההשקעה בחברה המוחזקת נרשמת לפי העלות בתוספת או בניכוי חילקה של החברה המחזיקה ברווחים, בהפסדים ובשינויים אחרים בהון עצמי של החברה המוחזקת שארעו לאחר מועד הרכישה.

חשבון ההשקעה מהווה תמונת ראי של ההון העצמי של המחוזקת X שיעור ההחזקה.

יש ליישם את שיטת האקוויטי כאשר חברה המשקיעה היא בעלת השפעה מהותית על מדיניותה הכספית והתפעולית של החברה המוחזקת.

(יש מקרים חריגים ששיעור ההחזקה גבוה מ- 20% ואין השפעה).

אקוויטי = הון עצמי = נכסים – התחייבויות.

ההשקעה של החברה המחזיקה במסונפת שתוצג ספרי החברה המחזיקה –

(אקוויטי מסונפת X אחוז ההחזקה) = השקעה במסונפת.

בעת הרכישה תרשם פק' יומן –

ח:השקעה במסונפת

ז: מזומן

ייתכנו שלושה מצבים:

1. הסכום ששלמה המחזיקה שווה לחלקה באקוויטי של המסונפת.

2. הסכום ששלמה המחזיקה גדול מחלקה באקוויטי של המסונפת.

3. הסכום ששלמה המחזיקה קטן מחלקה באקוויטי של המסונפת.

חברה B – מסונפת :

מזומן 10,000 הון מניות 12,000

מכונה 10,000 עודפים 13,000

מבנה 5,000 _____

25,000 25,000

דוגמא: חברה A השקיעה 7500 ₪ לרכישת 30% בחברה B.

שולם - 7500

חלק באקוויטי - 2500*30%=7500

חשבון השקעה = אקוויטי מוחזקת+%החזקה (+/-) עודפי עלות.

רישומים שוטפים בכל השנה (בהתאם ל% הרווחים) -

1. בעת ההשקעה –

ח:השקעה הסכום ששולם

ז:מזומן

2.1. חלקי ברווחי/הפסדי המסונפת –

ח:השקעה רווח המסנופת X אחוז החזקה.

ז:רווח אקוויטי

(במידה ויש הפסד הפקודה הפוכה)

2.2. הפחתת עודפי עלות - ___1______

ח:רווח אקוויטי עודף עלות X תק' הפחתה.

ז:השקעה

יכול להיות בפקודה זו מס' מצבים:

1. הפחתה שנתית.

2. נפחתי את כל עודף העלות המיוחס בעת מכירת הנכס.

3. לעיתים יש להפחית את המוניטין במלואו בגלל שנוצרו הפסדים כבדים במוחזקת.

3. דיבידנד שהתקבל -

ח:מזומן

ז: השקעה

4. רכישה נוספת

5. מכירת השקעה.

דוגמא לשיטת האקוויטי:

ב-1.1.95 רכשה חברה א' 60% ממניותיה של חברה ב' תמורת 27,800 ₪.

להלן מאזן חברה ב' ביום הרכישה –

מזומן 5000 הון 10,000

מכונית 7000 עודפים 20,000

מבנים 18,000 .

30,000 30,000

שיווי המכונה בשוק ליום הרכישה – 10,000 ₪.

יתרת השימוש המשוער בה – 5 שנים. (0.2%).

ב- 1.1.96 נמכרה המכונה.

שווי המבנים ליום הרכישה – 28,000 ₪

המבנה נרכש ב- 1.1.90 - פחת 4% לשנה.

רווח ב'

1995 – 20,000

1996 - 18,000

דיבידנד 95 = 5000 ₪

מעודף עלות על בניין 10,000 מעודף עלות ממכונה 3000

6,000= 0.6 X 10,000 1800 =0.6 * 3000

סה"כ עודף עלות 7800

+ עודף עלות ממוניטין P.N

חישוב עודף עלות -

שולם 27,500

חלקי באקוויטי 18,000 = 30,000X0.6

סה"כ 9800

מיוחס למכונה – שווי שוק 10,000 שווי פנקסני 7000 1800 =60% X3000

מיוחס למבנה שווי שוק 28,000 פנקסני 18,000 6000 = 60% * 10,000

מיוחס למונטין P.N - 2000

הפחתת מוניטין - (עשר שנים בד"כ) - 200 =200:10

הפחתת מכונה (נותרו חמש שנים) – 360 = 1800:5

הפחתת מבנה (נותרו 20 שנים) - 300 = 6000:20

פקודות יומן –

ח:השקעה

ז: מזומן 27,5000

חלקי ברווח השנה במסונפת-

ח : השקעה

ז:רווח אקוויטי 12,000 = 60% * 20,000

ח:רווח אקוויטי

ז:השקעה 860 = 200(מוניטין)+300(מבנה)+360(מכונה)

איחוד 2 הפקודות –

ח : השקעה

ז: רווחי אקוויטי 11,140 = 860 – 12,000

דיבידנד :

ח:מזומן 3000 = 60% *5000

ז:השקעה

בדיקה(א')

השקעה

27,800 3000

11,140

35,940

בדיקה(ב')

אקוויטי ב' –

1.1.95 30,000

רווח 2000

דיבידנד (5000 )

31.12.95 45,000

ח-ן השקעה = חלקי באוקוויטי +יתרת ע.ע. -

35,940 = 60% *40,000 + 5 /4 * 1800 + 20/ 19 * 6000 + 10/ 9 * 2000

1996 : ח: השקעה 8860

ז: רווחי אקוויטי

בחישוב ח-ן השקעה ל 31.12.96 -

א' הון עצמי

י.פ 35,940 31.12.95 45,000

רווחי אקויטי 96 8860 רווחי 96 18,000

31.12.96 44,800 הון עצמי ב31.12.96 63,000

ב'

חלקי באקוויטי 37,800 = 60%* 63,000

עודפי עלות – מוניטין 1600 = 10 / 8 * 2000

מבנה 5400 = 20 / 18 * 6000

מכונה אין

44,800

רכישת השקעה בשלבים:

ייתכנו 2 מצבים:

1. ברכישה הראשונה אין החזקה המאפשרת יישום שיטת האקוויטי (לכן -> שיטת העלות).

2. כבר ברכישה הראשונה ניתן ליישם את שיטת האקוויטי.

במקרה הראשון: נחשב עודף עלות לפי השיטה הטוטאלית

השיטה הטוטאלית -

בעת הרכישה הראשונה אנו מיישמים את שיטת העלות –> אין חישוב עודף עלות.

כאשר רכשנו מניות נוספות ויש בידינו אחוז אחזקה המאפשר יישום שיטת האקוויטי, נחשב את עודף העלות כך –

שולם (יתרת ח-ן השקעה מהרכישה ה-I +סכום נוסף ששולם ברכישה הנוספת) XXX

(פחות) (XXX)

חלקי באקוויטי (ההון העצמי של המוחזקת ליום הרכישה נוספת*שיעור החזקה מצטבר). XXX

עודף עלות

במקרה השני: שיטת step by step

מכיוון שכבר ברכישה הראשונה אנו מיישמים את שיטת האקוויטי אנו נחשב עודף לכל רכישה ורכישה בנפרד.

מימוש השקעה

ייתכנו 2 מצבים – מימוש מלא ומימוש חלקי.

גם במימוש חלקי יש 2 מצבים –

א. שיעור ההחזקה החדש גדול/שווה ל20% (אקוויטי).

ב. שעור ההחזקה החדש קטן מ 20% (נרד לעלות).

כלל - בכל מקרה יש לעדכן את ח-ן ההשקעה (בגין רווחי אקוויטי, דיבידנד וכו') עד ליום המימוש.

פק' היומן למימוש כל ההשקעה –

ח:מזומן

ז: השקעה (כל הסכום)

ז: רווח/הפסד (בחובה) ממימוש השקעה. (P.N)

פק' היומן במימוש חלקי – כאשר נשארים באקוויטי –

ח:מזומן

ז:השקעה (ח-ן השקעה ערב המימוש X אחוז המימוש)

ז:רווח / ח:הפסד

דוגמא – החזקנו 50%, מימשנו 20% מההשקעה.

כלומר מימשנו 10% = 20% X 50% ממניות החברה. => כעת מחזיקים בחברה 40% .

דוגמא - מימשנו 10% ממניות החברה => כלומר מימשנו מההשקעה 20% = 50% : 10% .

* יש לממש גם מעודפי העלות.

לכן עודף העלות אחרי המימוש מהווה 80% מהסכום לפני מימוש.

פק' היומן במימוש חלקי – ירידה מאקויטי לעלות –

החזקנו 50% ומימשנו 70% מההשקעה – 50% X 70%=35%

שעור האחזקה שלי 15% כעת. (35%- 50%)

ח:מזומן

ז:השקעה (ח-ן השקעה ערב המימוש X המימוש)

ז:רווח / ח:הפסד

יתרת ח-ן ההשקעה משקפת החזקה של 15% ממניות החברה. (פחות מ- 20%) =>

מעתה יש ליישם את שיטת העלות, כלומר – לא נפחית עודפי עלות, לא נרשום חלקנו ברווחים, ודיבידנד שנתקבל יירשם לזכות הכנסות מדיבידנד אלא אם כן מדובר בדיבידנד שחולק מרווחים לפני יום הירידה מאקוויטי לעלות.

2 מצבים ברכישה בשלבים –

1. עוברים מעלות לאקויטי –

חישוב עודף עלות לפי הגישה הטוטאלית, מחשבים ע.ע. לראשונה על כל אחוזי האחזקה
את החלק מהרווחים לוקחים רק מהרגע שעברנו לאקוויטי.

- לפני מכירה צריך לעדכן את ח-ן ההשקעה.

- מלאי מפחיתים לשנה, אם לא נאמר אחרת.

- מוניטין מפחיתים 10 שנים אלא אם נאמר אחרת.

2. עוברים מאקויטי לאקויטי-

מחשבים ע.ע. רק לאחוזים הנוספים שרכשתי על פי שיטת ה- step by step.

אינפלציה

דוחות מתואמים

דוחות מתואמים הם דוחות שצמודים למדד המחירים לצרכן. המדד מתפרסם כל חודש 15 לחודש על החודש הקודם.

במהלך השנים האחרונות אין אינפלציה בארץ (לכן כבר לא צריך להציג דוחות מתואמים).

(גילוי דעת 50, 36 למ"ה).

הבעייתיות בדוחות נומינליים:

1. עלות הסטורית של נכסים

2. שערוך של מבנים

3. הון מניות לא משקף את ההשקעה הריאלית של הבעלים

4. מספרי ההשוואה של שנים קודמות לא יודעים אם היה גידול ראלי.

ההחלטה שנתקבלה בעקבות הבעיתיות בדוחות נומינליים, היא לעשות דוחות מתואמים צמודים למדד.

איך מתאמים דוחות למאזן:

יוצאים תמיד מדוחות נומינליים כבסיס.

יש לערוך הבחנה בין 2 סוגים של חשבונות :

1. פריטים כספיים

פריטים כספיים = פריטים (ח-ן) שמוצגים במאזן בערכם האמיתי.

מרבית הרכוש השוטף (להוציא מלאי והוצ' מראש ומקדמות לספקים).

מרבית התחייבויות (להוציא הכנסות מראש ומקדמות מלקוחות).

פרטים (חשבונות) אלו זהים במאזן הנומינלי ובמאזן המותאם. למעשה אלו הם פרטים שיש עליהם שחיקה.

2. פריטים בלתי כספיים

לדוגמא: מלאי, ר. קבוע, ר. אחר, הון מניות, ספקים, לקוחות, הוצ' מראש והכנס' מראש.

אלו הם פרטים ששומרים על ערכם לפחות בגובה עליית המדד. ולכן הם דורשים
התאמה (הצמדה).

למעשה אלו הם פריטים שאינם נשחקים ולכן יש לתאמם מיום הרכישה ועד ליום המאזן.

מספרי השוואה

תאום מאזן שנים קודמות/שנה קודמת על פי הפרדה כמו פריט כספי לפריט לא כספי ואח"כ גלגול טכני שנה קדומה.

עודפים = בשל קושי התאום של עודפים מוצאים את העודפים ע"י P.N.

תאום דוחות רווח והפסד:

מציאת רווח השנה כ- P.N בין העודפים של שנתיים עוקבות.

דוגמא: נניח רוצים למצוא את הרווח המותאם לשנת 99:

עודפים ליום 31.12.98 מותאם בשקלי 12/98 (מגולגל לשקלי 12/99). XXX

רווח מותאם לשנת 99 N.P

עודפים ליום 31.12.99 מותאם בשקלי 12/99. XXX

תאום הוצאות

1. הוצאות שוטפות כמו קנייה, מכירות הנהלה כלליות יש לתאם מיום העסקה.

2. הוצאות הנגזרות מהמאזן כגון פחת והפחתות(ר.קבוע ור.אחר) התאום ייעשה כמו במאזן.

3. הוצאות הנגזרות מהמאזן השייכות לפריטים כספיים, כמו חומ"ס.

4. רווח או הפסד הון.

5. הוצאות מימון – כ- P.N (קשה לחישוב).

דיבידנד = דיבידנד מתואם מיום התזרים (משפיע על רווח השנה).

י.פתיחה עודפים מותאם XXX

דיבידנד מותאם השנה (XXX )

רווח השנה P.N

י.סגירה עודפים מותאם XXX

הנפקות הון = התאום יעשה מיום התזרים.

דו"ח על תזרימי המזומנים

הגישה הישירה היא לערוך דו"ח רוה"פ לפי כניסה ויציאה של מזומן.

הגישה העקיפה היא ליצור התאמות לרווח החשבונאי על בסיס צבירה כדי להגיע לרווח על בסיס מזומן.

מזומנים ושווי מזומנים-

1. מזומנים בבנקים ובקופה לרבות מטבע חוץ

2. פיקדונות קצרי מועד בבנק - שמתקופת הפקדתם ועד למועד פירעונם לא יעלה על 3
חודשים).

3. מלוות ממשלתיים סחירים קצרי מועד (שתקופת הפקדתם עד למועד פירעונם לא תעבור
מעל 3 חודשים). ההשקעה בהם צריכה להיעשות בשלושת החודשים האחרונים לחיים.

· מזומנים משועבדים לטובת אחר,או מיועדים לדבר מה (רכישת ר.ק למשל) לא ייחשבו
מזומנים/שווי מזומנים על פי ההגדרה.

· אין לקזז יתרות זכות עם יתרות חובה בבנק. משיכת יתר היא אשראי מהבנק ותחשב כמו
הלוואה לזמן קצר.

פעילות שוטפת –

דו"ח רוה"פ על בסיס מזומן.

עובדים לפי הגישה העקיפה, כלומר יציאה מהרווח או מההפסד הנקי השנה, מדו"ח רוה"פ ועושים עליו התאמות.

דוגמא – נניח רווח על בסיס צבירה – 1000.

רשמנו הוצ' פחת על סך 50 אך זוהי לא הוצ' מזומן ולכן נוסף 50 ₪ לרווח ע"ב צבירה ונקבל 1050 ₪ רווח ע"ב מזומן.

מכרנו ללקוחות באשראי 200 ₪ אך זהו לא רווח מזומן ולכן נקטין ב- 200 ע"ב מזומן.

ספקים-נגדיל כי לא שילמנו להם במזומן.

פעילות השקעה –

פירוט כל ההשקעות (קניה ומכירה שלהם) במזומן.

- רכישה /מכירת ני"ע / פיקדונות שהם לא מזומן / שווי מזומן.

- רכישת /מכירת רכוש קבוע (מכירה =תמורה ממכירה).

- נתינת הלוואות + החזר הלוואה לי.

- רכישת רכוש אחר.

פעילות מימון –

פירוט של כל דרכי המימון של החברה במהלך השנה.

- קבלת הלוואות.

- פירעון הלוואות שקיבלתי.

- משיכת יתר ההלוואות לזמן קצר.

- הנפקת הון (בניכוי הוצ' הנפקה).

- דיבידנד שהחברה שילמה.

· על מנת שתהיה אינפומרציה רבה, גילוי הדעת לא מחייב קיזוז בין עסקאות.

לדוגמא – רכישת ר.ק. ומכירת ר.ק. הם סעיפים נפרדים, קבלת הלוואה ופירעון וכו'

· במידה וקיימות עסקאות רבות והצגה בנפרד של כל הפעולות => גם קשה ליישום וגם
ניתנת אינפורמציה שולית => אז נאחד את הפעולות בנטו.

לדוגמא: משיכת יתר – הפעולות רבות מדי ולכן נציג רק י.פ ו - י.ס.

כנ"ל לגבי ני"ע – אם קונים ומוכרים כמעט כל יום נציג רק י.פ ו – י.ס.

עסקת השקעה כנגד הלוואה

רכישת ר.ק. כנגד הלוואה מהבנק.

בעצם לא נכנס ולא יצא כסף מהבנק (בגלל שהכסף בד"כ עובר ישירות מהבנק למי שקניתי ממנו). אולם, למרות זאת צריך לנקוט בגישת 2 העסקאות ולהתייחס כאילו רכשנו כפעילות השקעה ואת קבלת ההלוואה כפעילות מימון.

פעולות שאינו כרוכות בתזרים מזומנים –

גילוי הדעת דורש לתת לפעולות כאלו באור (יוצג בנספח ב' לדו"ח תזרים).

הפעולות הן (פעולות שלא במזומן) – הכרזת דיבידנד, רכישת ר.ק באשראי, הנפקות הון כנגד נכסים.

דוגמא לדו"ח תזרים מזומנים: (תרגיל 12 עמ' 252 בספר)

דף עבודה:

פירוט	י.פ	פעילות שוטפת	תאום לרווח	פעילות השקעה	פעילות מימון	נספח ב' (פעילות לא במזומן)	מזומנים	י.ס
מזומנים	1500						800	2300
פיקדון בבנק	-			1300				1300
פיקדון חב' ספנות	1200			1000				2200
לקוחות	600		150					750
הוצ' מראש	250		50					200
.ק.נטו	700		250	200				650
אשראי	300				100			400
ספקים	1500		2500					4000
שונים	450		300					750
מניות	1800				200			2000
עודפים	200	50						250
סה"כ	-	50	2950	2500	300	O	800	-

· פיקדון בבנק לא נפרע לכן השקעה

· פיקדון שלא בבנק –השקעה

· בפעילות שוטפת – רווח/הפסד נקי שלנה בלבד

· הוצ' מראש – תאום לרווח

· תמורה ממכירת ר.ק – פעילות השקעה

· הפסד/רווח ממכירת ר.ק – תאום לרווח

· נספח ב' – תמיד מתאפס!

דו"ח תזרים מזומנים לשנה שנסתיימה ב 31.12.95

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת –

רווח/הפסד לפי דו"ח רוה"פ 50

התאמות הדרושות … (נספח א') 2,950

מזומנים שנבעו מפעילות שוטפת 3,000

תזרים מזומנים מפעילות השקעה -

השקעה בפיקדונות בבנק (1,300)

השקעה בפק' בחב' ספנות (1,000)

רכישת ר.ק (200)

מזומנים ששמשו לפעילות השקעה (2,500)

תזרים מזומנים מפעילות מימון –

אשראי מבנקים נטו 100

הנפקת מניות 200

פעילות מימון סה"כ 300

גידול במזומנים ושווי מזומנים 800

י.פ. - מזומנים ושווי מזומנים לתחילת שנה 1,500

י.ס. - מזומנים ושווי מזומנים לסוף שנה 2300

נספח א' - התאמות הדרושות להצגת מזומנים ושווי מזומנים מפעילות שוטפת:

I הכנסות והוצאות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים :

פחת 250

סה"כ 2950

II שינויים בסעיפי רכוש / התחייבויות:

גידול בלקוחות (150 )

קיטון בהוצ' מראש 50

גידול בספקים 2500

גידול בזכאים 300

סה"כ 2700