אינפלציה

 

יש לשערך את כל הפעולות שהתבצעו במהלך השנה בגובה האינפלציה כדי למנוע עיוותים.

יש להפוך את הדוחות הנומינליים לדוחות מתואמים.

 

דוגמא:

31.12.96         מאזן נומינלי               מאזן מתואם

   

רכוש שוטף:       1,000                              1,000

לקוחות             150                                 150

מלאי

מזומנים

רכוש קבוע

התח' שוטפות

הון עצמי

הון מניות

פרמיות

עודפים

 

פריטים כספיים: אותם פריטים שערכם במאזן הנומינלי מהווה את ערכם בפועל, ולכן אין צורך לתאם אותם למדד. (מעבירים ישירות למאזן המתואם).

 

דוגמא: מזומנים, לקוחות, ספקים, הלוואות, יתרות בנקים, עו"ש, פיקדונות בבנקים, הוצ' לשלם, הכנסות לקבל, עתודה לפיצויים, יעודה לפיצויים, אג"ח, הפרשות לחופש, חומ"ס, השקעה שוטפת (בניגוד להשקעת קבע שהיא אינה כספית).

 

 31.12.95                                                      31.12.96

מזומן   100     הון   100                        מזומן   100         הון מניות  120              

                                                                        (הייתה אינפלציה 20%)

                                                                               יתרת הפסד (20)

                                                                                      (עודפים)

דו"ח רוה"פ:

הוצ' מימון 20

 

פריטים לא כספיים: פריטים המוצגים במאזן הנומינלי בסכום שלא משקף את ערכם בפועל, ולכן יש לתאם אותם, אין שחיקה על פריטים כספיים, לא מפסידים ולא מרוויחים. (כל מה שמוצג למעשה במחיר עלות).

 

דוגמא:

רכוש קבוע, מלאי הון עצמי, (הון מניות, פרמיה), רכוש אחר (מוניטין).

השקעות קבע, הכנסות מראש, מקדמות מלקוחות.

* מלאי שהפך לשווי שוק שנמוך מהעלות הוא הופך לפריט כספי.

 

גל"ד 23 שנת 79:

השארת הדוחות הנומינליים + באור בהתאם לשינויי אינפלציה.

גל"ד 36 שנת 85:

מאזנים מותאמים לאינפלציה.

דוח רווח והפסד נומינלי.

גל"ד 40

גל"ד 50:

דוח רווח והפסד מותאם מלא + באור דוחות נומינליים בתמצית.

(תמצית הדוחות הנומינליים).

גל"ד 36: חל על כל חברה שנסחרת בבורסה + חברות גדולות פרטיות, חברות פרטיות קטנות - מספיק דוחות נומינליים.

                         מדד דצמבר

מדד בגין             מדד ינואר     

 

מדד סוף חלקי מדד הפעולה. מדד חודש שהיתה הפעולה חלקי מדד דצמבר.

  31.12.96                   31.12.96                           31.12.95

מאזן נומינלי             מאזן מתואם                   מאזן מתואם, שקלי 12/96

                                                          מותאם         מותאם       נומינלי

                                                           12/95           12/95          12/95

                                                        שקלי 12/96   שקלי 12/95  

                                                           110               100    100 - מזומן

                                                           165               150    100 -קרקע

עודפים  P.N            P.N

                                                           אפילו שהמזומן פריט כספי,

                                                           כאשר עברו בין השנים נגלגל

           רווח נקי 1,000                            אותו לפי האינפלציה מותאם

                                                           ל96' (המעבר מהנומינלי

ההבדל בין P.N עודפים 96'                      למותאם- 95 יהיה ללא שינוי

לP.N עודפים 95' ייתן את הרווח הנקי.      כי מזומן הוא פריט כספי).

 

עודפים 96

(עודפים 95)

רווח נקי

 

דוח רווח והפסד 96                                      דוח רווח והפסד 96

     נומינלי                                                       שקלי 12/96

מכירות 100 * מדד ממוצע                                       106 

קניות     XX                                                         XX

רווח גולמי                                                            XX

הנהכ"ל     XX                                                      XX     

הוצ' מכירה  XX                                                   XX

רווח לפני מימון                                                    XX

הוצ'/הכנס' מימון                                                         P.N

                                              רווח לפני מס         120

                                              הוצ' מס                200

                                              רווח נקי                1,000

חברות משנת 69 מופיעות לפי עלות היסטורית, ולכן במאזן נרשם ב1 ש"ח, כי מדובר בהשקעה של 1 ש"ח. אך בחברה כי אין צילום נכון, כי כיום הקרקע הסיכוי שלה גדל. החשבונאות פתרה זאת ע"י שיערוך נכסים. הבעיה היא שרושמים הערכה של כולם דבר זה יוצר חוסר אובייקטיביות. האינפלציה גרמה לכך שגם דוח רוה"פ יהיה מעוות.

לדוגמא:

מכירות שנת X                                מכירות שנת X+ 1

100,000                                              120,000

 

בדוחות נומינליים נראה עליה במכירות, אך אם הייתה אינפלציה אזי זה לא מאפיין את מצב המכירות בחברה. עקב האינפלציה בשנות ה- 80 של 30%-40% לחודש נוצרה בעיה במדידת הרווח. הייתה שחיקה בהון העצמי של חברות עקב אינפלציה דבר הגרם לכך ששולמו מסים על רווחים אינפלציוניים, בשנת 82 היה תיקון למס מתואם.

בהתחלה גל"ד 23 מאזן מתואם, תוקן ע"י גל"ד 36 גם במאזן המתואם יותר מאוחר גל"ד 50 שעסק בדוח רוה"פ מתואם.

 

גל"ד 36 

יש צורך להתאים את הדוחות הכספיים למטבע חדש, כוח קניה של השקל. הבעיה בכך ששקל בשנה מסוימת לשקל בשנה אחרת אינו שווה בכוח הקניה שלו ולכן בגל"ד 36 מתאימים את הדוחות הכספיים למדד המחירים לצרכן בגין העסקאות. מדד המחירים מפורסם בכל 15 לחודש.

מדד ידוע הוא מדד של חודש קודם שמתפרסם ב- 15 לחודש.

מדד בגין הוא מדד שמתפרסם ב- 15 לחודש הבא וצריך לחכות לפחות שבועיים כדי להתאים את הדוחות.

גל"ד 36 מורה להצמיד לפי מדד בגין.

גל"ד 36 חילק את הסעיפים במאזן לשלוש קבוצות:

א.    פריטים כספיים š חשבונות מאזניים (נכסים, התחייבויות), שההצגה במאזן הנומינלי משקפת בצורה נכונה את הערך של אותו סעיף מאזני. מסקנה: אותו סעיף יופיע באופן זהה במאזן המתואם. לדוגמא: מזומן, לקוחות, עו"ש בנק, השקעות בני"ע: השקעה שוטפת-שווי שוק ליום המאזן, מלאי (במקרה שמוצג לפי שווי שוק נמוך מעלות), פיקדונות בבנק, חסכונות בבנק, יעודה לפיצויים, כמעט כל סעיפי ההתחייבויות אלו פריטים כספיים אשר ההצגה במאזן משקפת את ערכם (אם צמוד ואם לא), כל הסעיפים האלו במעבר ממאזן למתואם אין צורך בשינוי.

ב.     פריטים לא כספיים  -  סעיפים של נכסים, התחייבויות והון עצמי שההצגה הנומינלית אינה משקפת ערך נכון של אותם סעיפים, לכן יש לתת למדד המחירים של הצרכן. ההתאמה לא בהכרח משקפת, אך מקטינים את העיוות שנוצר כתוצאה מהאינפלציה.

    לדוגמא: מלאי (אם לא מוצג לפי שווי שוק), רכוש קבוע (מכונות, בניינים

    וכו'), השקעת קבע בני"ע, הוצ' מראש, נכסים במסגרת רכוש אחר.

    בהתחייבויות -  מקדמות מלקוחות (כאשר זכאים מול המקדמה קבלת מלאי), הון מניות, פרמיה על מניה.

ג.      סעיף העודפים אשר סעיף העודפים במאזן המתואם אין לו קשר לעודפים במאזן הנומינלי. העודפים במאזן המתואם, הדרך היחידה למצוא אותם היא ע"י P.N.

 

 

התאמה של פריטים לא כספיים

 

31.12.98  מלאי    מדד יום המאזן * 100,000

 

מדד דצמבר 98 שהתקבל ב- 15 בינואר

* תקן 2 שיטת LIFO אינה מקובלת.

מדד בסיס -  מדד יום העסקה או יום התשלום.

גל"ד 36 וגל"ד 50: מדד הבסיס יום העסקה, יום ביצוע העסקה, אלא אם כן מדובר בעסקה חריגה. אם מדובר בעסקה חריגה אזי מדד הבסיס הינו מדד יום התשלום. הון מניות בכל מקרה לפי יום התשלום.

31.12.97 - נומינלי

מזומן        100,000

לקוחות     200,000

מלאי        100,000

קרקע        100,000

ספקים      (100,000)

הון מניות  (300,000)

עודפים     (100,000)

                    0                 

החברה הוקמה ב1.1.90 ; המדד ביום הקמת החברה 25 נקודות. הקרקע נרכשה בתאריך 1.1.95; המדד בינואר 95 100 נקודות. המלאי נרכש ב10/97 המדד ב10/97 150 נקודות. מדד בגין 12/97 180 נקודות.

נדרשים לערוך מתואם ליום 31.12.97 אשר ערוך לכוח קניה של שקלים 12/97.  מדד היעד שלנו הוא של 12/97.

 

מאזן מתואם

מזומן            100,000

לקוחות         200,000

מלאי            120,000  =  180/150 * 100,000

קרקע            180,000  = 180/100 * 100,000

ספקים         (100,000)

הון מניות   (2,160,000) 180/25 * 300,000

עודפים       1,660,000  P.N

                      0

 

עודפים נומינליים הראו רווח של 100,000 ואילו בדוחות המתואמים יש הפסד של 1,660,000.

 

מאזן 31.12.98 נומינלי                             מאזן 31.12.98 מתואם

 


מזומן         200,000                                        200,000

לקוחות      300,000                                        300,000

מלאי         200,000                                        250,000= 300/240*200,000                  

קרקע         100,000                                        300,000= 300/100*100,000

ספקים       (200,000)                                     (200,000)

הון מניות   (300,000)                                   (3,600,000) = 300/25*300,000

עודפים      (300,000)                                    2,750,000

                     0                                                0

רווח נומינלי של 200,000                 הפסד מתואם של 1,750,000

 

 

המלאי נרכש באוקטובר 98 ; מדד 240 נקודות, מדד בגין 12.98 300 נקודות.

כל סעיפי המאזן המתואם צריך לגלגל מדד אחד קדימה, גם פריטים כספיים וגם פריטים לא כספיים, מציגים: כוח קניה של שנה X לפי שנה X+ 1 .

 

מאזן מגולגל 31/12/97

                  31/12/98

 

מזומן          100,000                          166,167

לקוחות       200,000                          333,333

מלאי          120,000                          300,000

קרקע          180,000         * 300          300,000

ספקים        (100,000)          100         (166,667)

הון           (2,160,000)                     (3,600,000)

עודפים      1,660,000                        2,766,667

רווח                                                 16,667

 

מהחזקת פריטים כספיים של נכסים אזי מפסידים ואילו מהחזקת פריטים כספיים של התחייבויות מרווחים.

 

דוח רוה"פ

מכירת         1,000,000                XXXX

עלות המכר  (700,000)               (XXXX)

 רווח גולמי   300,000                 XXXX     

הנהכ"ל       (100,000)               (XXXX)

                  200,000                 XXXX

                                               (P.N)  הוצ' מימון

                                              16,667           הפריטים בין מאזן מתואם                                                                    למאזן מגולגל.

 

נדרשים לערוך דוח רוה"פ מתואם

 

גילוי דעת אומר למצוא הוצ' מימון כ- P.N כי מאוד קשה לעקוב.

מאזן פתיחה -  מתואם מגולגל.

מאזן סגירה -  מתואם.

הפרש בין עודפים הפסד/רווח מתואם (במקרה שאין דיבידנדים).

דוח רווח והפסד מתואם עד להוצ' מימון P.N ורושמים רווחים מתואם.

 

יום העסקה -  ביצוע העסקה -  קניה -  המידוד יהיה ביום ביצוע העסקה.

יום התזרים -  תשלום במזומן -  המידוד יהיה מיום התשלום המזומן.

גל"ד 50 -  מידוד מיום ביצוע העסקה.

 

 

 

 

 

דוגמא: 1.1.93 קניתי מלאי, שילמתי 1,000 שילמתי לספק בפועל. 31.12.93 שיעור האינפלציה באותה תקופה 10%.

 

                     31/12/93

                      נומינלי

 


מלאי -  1,000            הלוואה -  1,000

 

 

 

              31/12/93  מותאם                               31/12/93

                שיטת העסקה                              שיטת התזרים

 


      מלאי -  1,100  הלוואה -  1,000       מלאי -  1,000   הלוואה -  1,000

                           עודפים -  100

 

גישת התזרים נחשבת ליותר נכונה תאורטית, בפועל מיושמת שיטת העסקה

(גל"ד 36 + גל"ד 50).

 

דוגמא:

31/12/93 החלטתי למכור את הסחורה 1,500 ש"ח.

נומינלי:

מזומן -  500       עודפים -  500

 

מותאם: (לפי עסקה ולפי תזרים)

מזומן -  500       עודפים -  500

דוח רוה"פ - עסקה                                      דוח רוה"פ -  תזרים

מכירות -       1,500                                     מכירות -       1,500

עלות המכר  (1,100)                                    עלות המכר   (1,000)

רווח גולמי     400                                       רווח גולמי      500

הכנס' מימון   100                                       סה"כ             500

סה"כ            500

 

למרות שגישת התזרים נכונה יותר המידוד יעשה לפי גישת העסקאות.

 

עסקאות חריגות:

על מנת שעסקה תוגדר כעסקה חריגה, זוהי עסקה שאינה צמודה ואינה נושאת ריבית בשיעור מקובל. שיעור האינפלציה בתקופת האשראי הוא מעל 8%.

עסקה צמודה ל- $ -  לא חריגה.

גל"ד 14

גישת העסקה האחת.

גישת שתי העסקאות.

אשראי קצר צמוד ל- $ אפשר עסקה אחת.

גל"ד 50+36: מידוד לפי עסקאות, מותאמים לאינפלציה ואז כדי לעשות מותאם צריך לחזור למקור ללא הוצ' מימון -  ביום העסקה ומשם למדד לפי מדד.

אם עסקה נפלה כולה בתקופת הדוח בודקים את האינפלציה אם היא פחות מ- 8% או מעל 8%: יותר מ- 8% תזרים, פחות מ- 8% עסקה.

אם האשראי נפל על חתך חשבונאי (בין שתי תקופות) עושים אומדן -  מהי האינפלציה הצפויה עד יום הפירעון.

גם לגבי רכוש קבוע לפי גל"ד 50

עסקה חריגה          תזרים.

עסקה לא חריגה           עסקה.

נכון לגבי כל הפריטים התוצאתיים והרכוש הקבוע.

 

רכוש קבוע

אם הרכוש נרכש בתשלומים מתייחסים לכל תשלום בנפרד ואם יש חלק שנופלים בעסקה חריגה אז נמדד חלק לפי שיטת התזרים.

הפחת ממודד כמו רכישת נכס.

קיימות שתי שיטות לחשב הוצ' פחת:

1.     להגיע לרכוש הקבוע הממודד ולחשב עליו את % הפחת שנקבע מתוך הרכוש הקבוע הממודד.

2.     לקחת פחת נומינלי ולתאם אותו לפי תאריך הרכישה.

    יותר פשוט לחשב פ .נ. נומינלי -  י. פ.         להצמיד לסוף שנה.

                             פ. נ. נומינלי -  י. ס.         להצמיד לסוף שנה.

                             ההפרש ביניהם יהיה הוצ' פחת מותאמות.

 

נכס בר השבה:

אותו חלק מערכו הפנקסני של נכס שאותו יכול המפעל להשיב לעצמו בשימוש עתידי בנכס לרבות ערך המימוש הנקי שלו עם ערך הגרט שלו.

 

 

 

שערוך נכסים:

ח'  רכוש קבוע

    ז'  קרן שיערוך

 

גל"ד 36 -  לצורך עריכת הדוחות הכספיים המתואמים צריך לבטל את הערכה החדשה של הנכסים (כדי למנוע רכוש כפול גם של אינפלציה וגם של קרן שיערוך).

 


ח'  קרן שיערוך                  בגובה השערוך

    ז'   רכוש קבוע עלות

 

ח'  פחנ"צ              

    ז'  עודפים           פחת בגין קרן השערוך

    ז' הוצ' פחת

 

קיימים שני חריגים לביטול קרן השערוך:

1.     ניתן להמשיך ולהציג נכסים משוערכים עד גל"ד 23 שהוחלט עד 1981, מ- 1981 ומטה כל מה שמוערך יישאר כך, והמידוד יעשה מיום השערוך והלאה (אפשר לבטל שערוך גם אחורנית מלפני 1981).

2.     כאשר הערכה מחדש הביאה לירידה של הערך המותאם, כלומר האם השערוך נמוך מהערך המותאם.

 

 

מלאי:

גל"ד 23 -  תיאום מאזן, גל"ד 36 -  מתקן את גל"ד 23.

 

גל"ד 23 -  מלאי פריט כספי         קיימת סתירה

גל"ד 36 -  מלאי פריט לא כספי    בין גילויי הדעת

 

גל"ד 37 -  לתיקון גל"ד 23

ס' 2 ב- 37 מתקן את גל"ד 23 לגבי המלאי: המלאי פריט לא כספי.

המלאי מוצג במאזן עפ"י העיקרון -  עלות או שוק כנמוך שביניהם.

יכולים להיות מצבים שהשוק לא מהווה מגבלה בדוחות הנומינליים, אבל יהווה הגבלה בדוחות המתואמים.

אם שווי השוק היווה מגבלה בדוח הנומינלי סביר להניח, שהוא יהווה מגבלה גם בדוחות המתואמים.

 

דוגמא: מלאי נומינלי -  10,000

          מדד  10/95 (תאריך רכישה) -  100

          מדד  12/95                       -  120

          שווי שוק: (שלשה מקרים)

          1. 11,000

          2. 14,000

          3. 9,000

 

מקרה 1:

מלאי מתואם   12,000 = 120/100 * 10,000

יוצג לפי          11,000   

 

מקרה 2:

יוצג לפי 12,000

 

מקרה 3:

יוצג לפי 9,000

 

במלאי לא נבצע גלגול מיידי, כי יכול להיות שהיו שינויים בשווי שוק.

 

דוגמא:

דוחות נומינליים:

       12/95                             12/96

 


מלאי -  100,000                    120,000

 

המלאי לגבי 12/95 נרכש כשהמדד היה 100 נקודות.

המלאי לגבי 12/96 נרכש כשהמדד היה 140 נקודות.

מדד המחירים לצרכן 12/95 = 125 נקודות

מדד המחירים לצרכן 12/96 = 180 נקודות

שווי השוק של המלאי ל- 12/95 -  110,000    שווי שוק א'

שווי השוק של המלאי ל- 12/96 -  150,000

שווי השוק של המלאי ל- 12/95 -  130,000    שווי שוק ב'

שווי השוק של המלאי ל- 12/96 -  190,000

איך יוצג המלאי במאזנים המתואמים של 12/95; 12/96 בשקלים של 12/96, באפשרות של שווי שוק א' ואפשרות של שווי שוק ב'.

 

מקרה א':

12/95                       12/96

12/96                       12/96

                               

158,400                   150,000

 


150,000 < 154,286=180/140*120,000

 

110,000 < 125,000=125/100*100,000

 

158,400= 180/125*110,000

 

מקרה ב':

  12/95                       12/96

  12/96                     12/96

 


180,000                   190,000

 


130,000 > 125,000

 

180,000=180/125*125,000

 

190,000 > 154,280=180/140*120,000

 

IASC 2 -  סעיף 31:

חומרי גלם וחומרי עזר בכמות רגילה לשם צריכה לייצור לא יופחתו מתחת לעלות ההיסטורית אם צפוי שהמוצרים שבהם יכללו ומומשו במחיר שאינו נמוך מהעלות.

יש מקרים שבהם שווי שוק נמוך מהעלות ולא נוריד לשווי שוק התנאים הם:

1.     הכמויות שאני מחזיק הן כמויות רגילות (נורמליות).

2.     חומרי גלם שמשמשים לתהליך ייצור.

3.     רק אם נמכור את המוצר ברווח גולמי.

 

שלושת התנאים צריכים להתקיים כדי שניישם את התקן, זה נכון גם לדוחות המתואמים.

 

דוגמא:

שלושה מוצרים:

שווי שוק 12/96

ת. תשלום

ת. רכישה

עלות ליח'

כמות ביח'

מוצרים

115

10/9/96

1/6/96

110

100

לא לייצור

140

3/8/96

20/7/96

120

200

לא לייצור

55

25/9/96

15/9/96

60

50

חומרי גלם

 

 

 

כל העסקאות שקיבלנו לגביהן אשראי, האשראי היה ללא ריבית ולא צמוד.

הכמות המוחזקת ממוצר 3 נורמלית והיא בשימוש לצורך ייצור מוצרים 1ו2 ; מוצרים 1 ו2 נמכרים ברווח.

הצגת המלאי במאזן המתואם ל- 12/96 שקלי 12/96

 

מדדים:       6/96     100

                 7/96     104

                 8/96       108  

                 9/96      110

                 12/96    120

מוצר 1:

עסקה חריגה:

8% < 10% = 110 -  מדד יום תשלום

                 100 -  מדד יום רכישה

 

115 <  120 = 120/110*110

11,500 = 100 * 115

 

מוצר 2:

עסקה לא חריגה:

140 > 138 = 120/104 * 120

נציג לפי 138          27,600 = 200 * 138

 

מוצר 3 חומרי גלם:

אין צורך לבדוק עסקה חריגה

65,454 = 120/110 * 60

 

עלות מלאי חומרי גלם            3,273 = 50 * 65,454

 

גל"ד 14

לא מיושם בדוחות הנומינליים בפרקטיקה.

היון הפרשי שער ומדד לנכסים ולמלאי.

רכישת מלאי באשראי           שתי עסקאות (הלוואה + רכישה)

                                         עסקה אחת.                               

·        שתי עסקאות זקיפה מיידית לדוח רוה"פ.

·        גישת העסקה האחת: הפרשי השער יזקפו לדוח רוה"פ רק בעת מימוש הנכס.

 

גל"ד 14 קבע כללי גישת שתי העסקאות רכישת מלאי + אשראי.

חריג -  רכישת מלאי לזמן קצר במט"ח.

 

גל"ד 50:

אם הוספנו הפרשים מסוימים של שער או מדד לנכסים לפני תיאום הנכסים צריכים לבטל את מה שזקפנו, להגיע לסכום הנומינלי המקורי ואותו לתאם. (לא תמיד מהוונים את כל הפרשי השער), רק את העלות המקורית נתאם למדד.

 

 

דוגמא:

מלאי   10,000   נרכש 1/10/96           2 ש"ח = 1$     מדד   100    

                                 12/96           2.2 ש"ח = 1$   מדד  109

יום תשלום המלאי   -     2/97            2.5 ש"ח = 1$   מדד  120

31/12/96 איך יוצג המלאי במאזן ?

 

נומינלי -  11,000 = 1,000 + 10,000

                   ( הפרשי שער)

              11,000 = 2.2/2 * 10,000

 

מתואם -  10,900 = 109/100 * 10,000

 

עסקה שיופעל עליה גל"ד 14 לא יכולה להיות עסקה חריגה. אף על פי שיש הפרשי שער ריאליים אין אפשרות להוון. ישנם מקרים שנמצא בדוח הנומינלי מלאי שמוצג גבוה יותר מהמתואם, במקרה של גל"ד 14 בו שער ה-$ עלה יותר מהמדד לצרכן.

 

                                    10/96          12/96              3/97        5/97

רגילה -  מקרה א' מדד     100              102                  105

חריגה -  מקרה ב' מדד     100              105                 110

 

10/96 רכשנו מלאי 10,000 ש"ח.

המדד ביום הרכישה -  100 נק'.

3/97 -  יום התשלום.

5/97 -  נחתמו הדוחות הכספיים.

שווי שוק -  15,000

 

מקרה א':

הצגת המלאי 31/12/96 שקלי 96

 

ליום         12/96     10,200 = 102/100* 10,000

בשקלי      12/96

 

נניח מדד 12/97 = 120

ליום         12/96    12,000 = 120/102 * 10,000

בשקלי      12/97

 

מקרה ב':

עסקה חריגה 8% < 10% = 110/100

12/96   10,000 זוהי עסקה חריגה ולכן העלות תוצג לפי ערך נומינלי.

12/96

12/96   11,429 = 120/105 * 10,000

12/97

 

להפרש בין יום המאזן ליום התשלום יש משמעות. בעסקה חריגה כאשר יש יום חתך.

אם הדוחות הכספיים נחתמים בין המאזן ליום התשלום צריכים לעשות אומדנים.

אם לא נאמר אחרת הדוחות הכספיים נחתמו אחרי שהמדדים ידועים.

 

גל"ד 36 סעיף 18:

הכלל מדד בגין ביצוע העסקאות, אלא אם כן מדובר בנכסים שהרכישה הייתה לא צמודה או בריבית מקובלת ואז לפי מדד בגין ביום ביצוע התשלום.

 

 

 

 

גל"ד 50 סעיף 16:

אם יש עסקה חריגה:

א.    העסקה נעשתה באשראי לא צמוד או ריבית לא מקובלת.

ב.     ביום העסקה האינפלציה תעלה על 8%.

 

הצמדה לפי מדד בגין ביום ביצוע התשלום. הבעיה שהבסיס להתאמת דוחות כספיים שונה הן לגבי גל"ד 36 והן לגבי גל"ד 50.

הפתרון מצוי בסעיף 21 בגל"ד 50 כי הוא מפנה אותנו לכך שגם במאזן צריך לנהוג כפי שנוהגים לתאם בגל"ד 50 אשר עוסק בדוח רוה"פ.

סעיף  16 -  ראשית מתאמים ביום ביצוע העסקה, אלא אם מדובר בעסקה חריגה, שני תנאים מצטברים:

א.    עסקה לא צמודה או עסקה שאינה מקובלת בשוק.

ב.     בתקופת האשראי מיום ביצוע העסקה ליום התשלום האינפלציה 8%. אזי נתאם ליום התשלום.

 

חריג - אם ביצענו עסקה בתשלומים נבדוק לגבי כל תשלום.

דוגמא:

1/1/95                        500,000

 

                    200,000    200,000   100,000

                      2/97        4/97         5/97

  

התאום של ה- 500,000 לכל תשלום בנפרד (נבדוק לגבי עסקה חריגה).

ריבית לא מקובלת לדוגמא רכישת מכונה 1/1/97 500,000

                                                                                   1%

                                                         1/7/97 500,000

עסקה לא צמודה נושאת 2% ריבית לא מקובלת כי אינפלציה חזויה ל97 היא 20% לכן הריבית צריכה להיות מעל 20%.

100 1/1/97      500,000

                                      1% ריבית לא מקובלת          

108 1/7/97      500,000

 

מצמידים לפי ריבית ביום ביצוע העסקה.

עסקה רגילה        אינפלציה קטנה מ- 8% יום ביצוע העסקה.

עסקה חריגה       מעל 8% אינפלציה, אשראי לא צמוד וריבית לא מקובלת יום התשלום.

 

מלאי

בגל"ד 23 הוגדר כפריט כספי.

גל"ד 36 סעיף 24

מלאי פריט לא כספי וגם מקדמות על חשבון המלאי הן פריט לא כספי.

סעיף 2 גל"ד 37 מתקן את גל"ד 23 והוא קובע שהמלאי פריט לא כספי.

הכלל שלגבי עלות או שווי שוק הנמוך מביניהם מתקיים גם בדוחות מתואמים, אך זה לגבי עלות מתואמת.

 

דוגמא:

31/12/97 מלאי 100,000

שווי שוק         120,000

מאזן נומינלי מלאי 100,000          מתואם

המלאי נרכש ב6/97    100          130,000 = 130/100 * 100,000

                    12/97   130          130,000 > 120,000

מאזן מתואם 31/12/97  מלאי  120,000 (באור 1)

·        שווי שוק תמיד ליום המאזן.

 

גלגול  31/12/97      12/98 = 180 נק'.

             12/98    

180/130 * 120,000

 

אם מלאי נומינלי מופיע לפי שווי שוק אזי ברור שהדוח המתואם יופיע לפי שווי שוק מגולגל במספרי התאמה בסעיף מלאי צריך להיזהר מתאום וגלגול מיידי אם יש שווי שוק.

 

תרגיל:

חברה שמנהלת מלאי בשיטת FIFO

31/12/97

נומינלי

מלאי -  100,000

קניות החברה:

תאריך התשלום

קניות

תאריך העסקה

4/97

100,000

2/97

11/97

90,000

3/97

7/97

80,000

6/97

11/97

10,000

10/97

 

מדדים

תאריך

90

2/97

100

3/97

110

4/97

120

6/97

125

7/97

130

10/97

140

11/97

150

12/97

 

שווי שוק מלאי הוא 115,000

מדד 12/98 180 נק'.

איך יופיע המלאי במאזן המתואם 31/12/97 ?

איך יופיע המלאי במאזן המתואם 31/12/98 ?

 

 

מלאי (עסקה רגילה) 11,538  = 150/130 * 10,000

        (עסקה רגילה) 100,000 = 150/120 * 80,000     FIFO נשאר רק מלאי

        (עסקה רגילה) 10,714   = 150/140 * 10,000       שנכנס בסיום.

                            122,252

 

א. שווי שוק 115,000

12/97                           12/97

12/97                           12/98

 

115,000                        138,000 = 180/150 * 122,252

 

ב. שווי שוק 150,000

12/97                           12/97

12/97                           12/98

 

122,252                       146,703 = 180/150 * 122,252

 

מקרים בהם מותר להתעלם משווי שוק:

1.     בתקן בינ"ל IASC 2 מלאי חומרי גלם, כאשר יש מלאי חומרי גלם אשר משמש אותנו בתהליך הייצור החומר גלם אינו נמכר, אלא משמש רק לתהליך הייצור ומחזיקים אותו בכמות נורמלית ושווי שוק ירד, אך המוצר הסופי נמכר ברווח אין צורך להוריד את המלאי לשווי השוק.

2.     גל"ד 14          בוחן מקרים שרוכשים מלאי באשראי. האם עלות מימון צריך לכלול במלאי או כהוצאת מימון. העיקרון בגל"ד 14 עסקה שתי רכישות -  עסקת רכישת מלאי ועסקת מימון. חריג - אם רכשתי מלאי חומרי גלם אזי הוצאות המימון יהיו חלק מעלות המלאי אם מדובר בעסקה לזמן קצר.

 

דוגמא: (גל"ד 14)

מלאי 100,000 ש"ח 3/97 אשראי לטווח קצר צמוד לדולר.

שע"ח    3 ש"ח            3/97 -  יום העסקה

           3.3 ש"ח           6/97 -  יום התשלום

            4  ש"ח           12/97 -  דוח כספי

 

12/97 נומינלי

מלאי 110,000 = 3.3 * 100,000

חריג גל"ד 14 לכן ההצמדה נזקפת במלאי.

 

מדד

תאריך

100

3/97

110

6/97

150

12/97

 

12/97 מתואם  150,000 = 150/100 * 100,000

 

גל"ד 50 סעיף 16 (ב)

עסקה במט"ח או הצמדה למט"ח לא תחשב כעסקה חריגה לא משנה השינוי במטבע. התאום אוטומטית ליום ביצוע העסקה.

סעיף 16 (ג)

ההתאמה היא תמיד לפי הסכום הנומינלי המקורי של העסקה. אין לעולם גישת העסקה האחת, תמיד גישת שתי העסקאות.

 

דוגמא:

100,000 מלאי

שע"ח

מדד

תאריך

3

100

3/97

4.5

110

6/97

 

115

12/97

 

 12/97                         12/97

נומינלי                        12/97

 

150,000                      115,000

 

המשמעות היא שהדולר עלה יותר מהמדד. קיימת פה בעיה שבמתואם העלות נמוכה מהמאזן הנומינלי, אך לא נתאם לפי עלות נומינלי כי המלאי מתחיל לפעול ביום הרכישה לא כמו ברכוש קבוע, שעלויות מימון שמהוונות לרכוש עד יום ההפעלה.

המשמעות שבמתואם גל"ד 14 לא קיים.

 

דוגמא:

נומינלי                                                    מתואם 

מכירות           1,000,000                           מ. פ מתואם מגולגל

עלות המכר     (600,000)                            קניות P.N

                      400,000                             מ. ס   תאום סוף שנה

 

 

 

רכוש קבוע מתואם             יום התזרים (עסקה חריגה)

                                       העסקה (עסקה רגילה)

 

רכוש שנרכש בתשלומים              נתייחס לכל סעיף בנפרד.

דוגמא:

             1/1/95         1/4/95         1/7/95            12/95

             רכישה         תשלום

            100,000

מדד         100              110             115                120

 

 

 

עלות  100,000

פ. נ.   (10,000)

         90,000

התאום מיום הרכישה / יום התזרים

 

זאת עסקה    120/110 * 100,000 עלות

חריגה לפי     

יום התזרים  120/110 * 10,000  פ. נ.

 

תקן בינ"ל 16 (סעיף 17 ב' בגל"ד 36):

סכום בר השבה -  אותו חלק מערכו הפנקסני של נכס שאותו יכול המפעל להשיב לעצמו בשימוש עתידי בנכס לרבות ערך השימוש עם הגריעה.

סעיף 41 לתקן -  אם פריט או קבוצת פריטים מנכסי המקרקעין מתקנים וציוד נפגמו דרך קבע באופן שסכום בר ההשבה נופל מהסכום הפנקסני הנקי יש להפחית את הסכום הפנקסני הנקי לסכום בר ההשבה וההפרש ייזקף לדוח רוה"פ.

סכום בר השבה < עלות:

נציג לפי סכום בר ההשבה וההפרש ייזקף לדוח רוה"פ.

בדוחות נומינליים כשנמצאים במצב של אינפלציה -  הסבירות שנשתמש בשווי בר השבה נמוך מאוד.

 

שערוך נכסים:

קיימות שתי אפשרויות לשערך נכסים:

1.     השפעה רק על המאזן.

2.     השפעה על המאזן + דוח רוה"פ.

 

גל"ד 23 אוסר לבצע שיערוך נכסים אבל:

לגבי נכסים שנרכשו לפני 1981 ושוערכו לפני 1981:

1)     לבטל את השערוך וכאשר נבוא לתאם את הדוחות הכספיים, נתאם כך שהמדד הבסיסי יהיה יום הרכישה.

2)     לא לבטל את השערוך וכשנבוא לתאם ניקח את העלות המשוערכת כך שמדד הבסיס יום ביצוע השערוך.

 

דוגמא:

רכשנו נכס ב- 1975 המדד 10 נק'

עלות הנכס -  10,000 (קרקע אין פחת)

בשנת 80' המדד 500 נק'.

שערכנו את הנכס והעמדנו אותו על 300,000

1996 -  מדד 1,000 נק'

כיצד תוצג הקרקע במאזן 96' ?

שתי אפשרויות:

1) ביטול השערוך -  חזרה לעלות המקורית:

    1,000,000 = 1,000/10 * 10,000

 

2) לא נבטל את השערוך:

    600,000 = 1,000/500 * 300,000

    סכום השערוך 31/12/80 יום השערוך.

 

 

 

 

סעיף 25 גל"ד 36 -  הערכה מחדש של נכסים:

אם לא ביטלנו את הערכה מחדש, נכסים שנרכשו לפני גל"ד 23 מדד יום השערוך יהיה המדד שבו נשתמש.

 

סעיף 42 גל"ד 23:

קובע כי ניתן לראות את סכום הערכה מחדש ואת תאריך הערכה מחדש כתאריך הרכישה לצורך ביצוע התיאום של הדוחות הכספיים. ניתן לבצע ולהשתמש בשערוך של נכסים לאחר שנת 81' רק במקרה, שהערך המשוערך נמוך מהעלות המתואמת ליום השערוך וירידת הערך הזו מבטאת ירידת ערך קבועה בנכס.

סיכום:

עד 81 שתי אפשרויות:         ביצוע שערוך -  מדד ליום שערוך.

                                       לא מבצעים שערוך -  מדד ליום הרכישה.

 

מ- 81 והלאה        שערוך אסור אבל קיימים שני חריגים:

1)     נכסים שנרכשו לפני 81'

2)     המשוערך < מהעלות המתואמת (ירידת ערך פרמננטית).

דוגמא:

1/1/90 קרקע 100,000 ש"ח   100 נק' (מדד)

1/5/94 שערוך 200,000 ש"ח 150/280 (יש שתי אפשרויות)

31/12/94                           300 נק'

 

הצגת הקרקע בדוחות לשנת 94'

נומינלי -  200,000

קרן שערוך -  100,000

(לאחר שנת 81')

 

מקרה 1:

200,000 > 150,000 = 150/100 * 100,000

נשתמש בעלות המתואמת כי היא קטנה מהמשוערכת.

 

300,000 = 300/100 * 100,000

{ 300,000 = 300/150 * 150,000 -  דרך נוספת לחישוב }

 

מקרה 2:

280,000 = 280/100 * 100,000

200,000 < 280,000

ע. משוערכת   ע. מתואמת

מסקנה: ירידת ערך פרמננטית בנכס לכן נציג לפי העלות המשוערכת -  200,000.

214,285 = 300/280 * 200,000

 

כך יוצג הנכס ב- 31/12/94

 

 

 

 

היוון עלויות מימון לנכס:

תקן בינ"ל 23 מאפשר לנו במקרים מסוימים להוון עלויות מימון לנכסים.

התקן החדש מעדיף שלא נהוון.

גל"ד    נוהג (להוון עלויות מימון על הלוואה עד ליום ההפעלה)

סעיף 26 גל"ד 36 -  עלויות מימון שהוונו:

גם בדוחות המתואמים מהוונים עלויות מימון לנכסים, אבל רק את עלויות המימון הריאליות -  את עלויות המימון הריאליות יש לנטרל כדי למנוע כפילות -  פעם כעלות מימון ופעם בתאום הנכס מיום הרכישה, לגבי המרכיב האינפלציוני ניתן תשובה בתאום, לכן נתחשב רק בעלויות המימון הריאליות שיש להוסיף לעלות הנכס.

 

דוגמא:

1/1/95 רכשנו מכונה 100,000; אורך חיי המכונה 10 שנים ; גרט - 0.

לצורך רכישת המכונה לקחנו ב- 1/1/95 הלוואה בסך 100,000 צמודה לשע"ח של ה- $ ונושאת ריבית של 10% לשנה, המכונה הופעלה ב- 1/7/95

שע"ח

מדדים
תאריך

2

100

1/95

2.15

110

7/95

2.3

120

12/95

2.5

140

12/96

 

הצגת הרכוש הקבוע ל- 12/95                      12/96

                                 12/95 -  שקלי 95      12/96 -  כולל מספרי השוואה

 

בדוח הנומינלי 12/95:

12,875 = 100,000 -  1.05 * 2.15/2 * 100,000

 


עלות נומינלית    היוון עלויות מימון בגין ריבית -  5% ריבית ½ שנתית

 

הפחת הנצבר ל-½ שנה מיום ההפעלה:

פ. נ.  (5,664) = 5% * 112,875

ע. מופחתת 107,231

 

12/95 -  נומינלי                    12/96 -  נומינלי

עלות          112,875                        112,875

פ. נ.           (5,644)                         (16,931)

ע. מופחתת 107,231                         95,944  

 

 

                                                     12,875

 

100,000 * [ 1 -  110/100 ]         10,000           2,875

                                            החלק            החלק

                                       האינפלציוני        הריאלי

                                     מתוך ההלוואה

 

 

120,000 = 120/100 * 100,000

3,136    = 120/110 * 2,875

123,136       12/95 -  מאזן

                  12/95 -  שקלי

 

מתואם 12/95

           12/95

עלות           123,136

פ. נ.             (6,157)

ע. מופחתת   116,979

 

                12/95             12/96

                12/96             12/96

 

עלות          143,659          143,659

פ. נ.            (7,183)          (21,549)

ע. מופחתת  136,476         122,107

 

מענק השקעה -  גל"ד 35 ביטל את גל"ד 3

גל"ד 35 -  מ1984 ביטל את גל"ד 3, אבל לא ביקש לשנות את הטיפול החשבונאי שנעשה בגל"ד 3.

מענק השקעה -  חלק מעלות הנכס.

ח'  חייבים        הקטנת הנכס

  ז'  נכס            בגובה ההשקעה

 

המענק נרשם על בסיס הזכאות ולא על בסיס קבלתו. יש אפשרות לרשום את המענק עוד לפני שביקשנו את המענק, אם יש לנו סבירות גבוהה שנקבלו.

הפחתת המענק מיום הזכאות לאורך חיי הנכס.

גל"ד 3 לא מתייחס למענק כחלק אינטגרלי מהרכוש הקבוע, אלא יצרנו קרן הון בדוח הנומינלי. אם נראה בדוח הנומינלי קרן הון סימן שרכשנו את הנכס לפני 84', ובחרנו להמשיך לפי גל"ד 3.

קרן הון התאום יעשה לפי יום התזרים בפועל        יום הקבלה.

 

שתי           גל"ד 35 מענק         רכוש קבוע   יום הזכאות = יום העסקה

אופציות                                             יום התזרים (תאום מיום הזכאות)

                            מענק         תאום מיום קבלתו   (עסקה = יום הזכאות)

                                                         (תזרים)    

 

קרנות הון          יום התזרים בפועל.

יכול להיות שנתחיל להפעיל את המענק מיום X ואת תאומו מיום Y

צריך לבחור מהו המדד לתאום: יום הזכאות (עסקה) -  רגילה.

                                            יום קבלת המענק (תזרים) -  חריגה.

 

מה שקושר את המענק לרכוש הקבוע, המענק מופחת מהרכוש הקבוע לאורך חיי הנכס.

 

 

דוגמא:

רכישת מכונה 1/1/90

תשלום         1/2/90

הפעלה         1/4/90

זכאות למענק 1/4/90

קבלת המענק 10/90

 

דוגמא:

בתאריך 1/1/94 נרכשה מכונה ב- 100,000 מדד 100 נק'

            1/4/94 הפעלה                                 120

            1/7/94 זכאית                                  130

            1/10/94 קבלת מענק                         145

            31/12/94                                        150

 

הצגת המכונה 31/12/94 מתואם בשקלי 12/94 5 שנים קו ישר  ערך גרט 0.

          נומינלית

1/1/94    ח'  מכונה      100,000    עלות המכונה 80,000

               ז'  מזומן   

 

1/7/94 -  זכאית

ח'  חייבים        20,000            15,000 = 9/12* 100,000/5

   ז'  מכונה 

 

1/10/94

ח' מזומן         20,000               מענק -  20,000

 ז' חייבים                               פ. נ.      2,105 = 6/57 * 20,000

 

                                                         4 שנים ו9 חודשים 

 

 

עלות            80,000

פ. נ.            (12,895)

ע. מופחתת   67,105

 

הרכישה והתשלום של המכונה באותו היום -  גישת העסקה האחת.

150,000 = 150/100 * 100,000

(20,000) = 150/145 * 20,000

               8% < 1 -  145/130

129,310 -  עלות המכונה

 

את הפחת הנצבר נתאם לפי אותם מדדים, חלק בגין עלות, חלק בגין מענק ונוריד מהעלות.

 

 

מלאי נרכש ב- 10/95

שולם ב- 3/96 ללא ריבית.             10/95    12/95       2/96       3/96

מאזן 12/95

                                               

                                               100         105         106         110

המדד מ- 10/95 עד 12/95 עלה ב- 5%. מכיוון שהאומדן אומר שיש עסקה חריגה נציג במתואם כמו בנומינלי.

 

רכוש קבוע:

כללים לגבי תאום רכוש קבוע:

1.     נתאם את עלות הרכוש הקבוע מיום ביצוע העסקה או מיום התזרים אם יש עסקה חריגה.

2.     אם הרכוש הקבוע נרכש בתשלומים נבדוק בכל תשלום אם הוא מהווה עסקה רגילה או חריגה.

3.     הפחת הנצבר בגין הרכוש הקבוע יתואם עפ"י אותם כללים שהנחו אותנו בתאום עלות הרכוש הקבוע.

 

דוגמא:                                  מדדים

1/1/95          100,000                100                   

3/95             70%                     105

5/95             30%                     120

אשראי וריבית לא צמודים.

הנכס הופעל 1/7/95

7/95                                       130

12/95                                     150

12/96                                     180

הנכס מופחת בשיטת הקו הישר, ערך גרט 0 5 שנים.

איך יוצג הנכס ביום 31/12/95 בש"ח 12/96

תצוגה 31/12/96 בש"ח 12/96.

 

בתשלום הראשון המדד עלה ב- 5% - עסקה רגילה.

בתשלום השני המדד עלה ב- 20% מיום ביצוע העסקה -  עסקה חריגה.

 

31/12/96                                    31/12/95

31/12/96                                    31/12/96

 

171,000                                  180/100 * 150/100 * 70,000

                                             180/150 * 150/120 * 30,000

 

                                               171,000

 

(51,300)                                    (17,100)   פ. נ.

                              

                                               6/12 * 171,000/5 

 

 

 

 

סעיף 17(ב) גל"ד 36:

סעיף 6 בתקן 16 סעיף הגדרות -  מגדיר את המונח סכום בר השבה -  אותו חלק מערכו הפנקסני של נכס שאותו יכול המפעל להשיב לעצמו בשימוש עתידי בנכס לרבות ערך המימוש שלו בזמן המכירה.

סעיף 41 תקן 16 אם פריט או קבוצת פריטים מנכסי מקרקעין או ציוד נפגמו דרך קבע באופן שסכום בר-השבה נמוך מהסכום הפנקסני הנקי (נמוך מעלות מופחתת) יש להפחית את הסכום הפנקסני הנקי לסכום בר-ההשבה.

מקביל לעלות שוק הנמוך, אלא פה מדובר בשווי בר-השבה (שווי של הנכס לעסק). צריך לעשות אומדן איזה תזרים מזומנים יהיה לי בעתיד מן הנכס. נעשה תזרים מזומנים שמתאים לעסק נכון להיום. אם השווי לעסק נמוך מהעלות המופחתת (נמוך אשר משקף ירידת ערך קבועה) אז צריכים להציג עפ"י שווי בר-השבה ולא עפ"י העלות. זהו חסם של שווי בר-השבה גם בנומינלי וגם במתואם כדי לחשב את השווי בר-ההשבה צריך לבצע אומדן של תזרים מזומנים מן הנכס. סביר להניח ששווי בר-השבה יהיה קרוב לשווי השוק של הנכס. מדובר בכמה הנכס שווה לי לעסק כיום ולא למה שווה בשוק והריבית היא הריבית האפקטיבית של העסק שלי.

 

שערוך נכסים:

ערך  10,000

שמאי העריך  100,000

ח'  נכס  90,000

   ז'  קרן שערוך   90,000

בעת המכירה או בסיום ההפחתה הקרן שערוך לא תהיה בדוחות המתואמים ככלל אין לעשות שערוך נכסים.

גל"ד 36 סעיף 25

מהרגע של גל"ד 23 בתוקף אזי יש לבטל את השערוך של הנכסים בגלל ההתאמה כי הנכסים שלנו מוצגים לפי עלות מתואמת ולא לפי שווי שוק.

ראשית משנת 81 ואילך אסור לעשות שערוך לפני שנת 81 לא היה גל"ד ולכן היה ניתן לשערך קיימות שתי אופציות:

א.    לבטל את הערכה מחדש ולתאם את הנכס עפ"י עלות מקורית שמדד הבסיס הוא יום הרכישה.

ב.     אם מחליטים לא לבטל את הערכה מחדש אזי נשתמש בעלות משוערכת ונשתמש ביום השערוך כמדד הבסיס.

סעיף 42 גל"ד 23

ניתן לראות את סכום הערכה מחדש לפני שנת 81' ואת תאריך השערוך כעלות הרכישה ותאריך הרכישה אבל יש תוספת שצריכים לנהוג כך, כלומר להשתמש בעלות משוערכת במקרים שערך הנכס הופחת ע"י הערכה מחדש עקב ירידת ערך קבועה בערכו של אותו נכס.

אחרי 81' אפשר לעשות שערוך רק אם העלות המשוערכת נמוכה מהעלות המתואמת ליום השערוך ורק במקרה שזה משקף ירידת קבע בערכו של אותו נכס.

 

דוגמא:

50     100,000    1/1/85

300  (הערכת שמאי) 400,000    1/7/90

       (ערך מתואם) 600,000 = 300/50 * 100,000

מדד שהעלות המשוערכת נמוכה מן העלות המתואמת אם הירידה קבועה צריך להציג את הנכס ב- 400,000 וזהו ערך הבסיס ומדד הבסיס.

                 330            31/12/90

        440,000 = 330/300 * 400,000

ה- 400,000 והמדד מהווים בסיס.

השערוך נעשה לפי עלות מופחתת.

במאזן המתואם אין קרן שערוך (לא קיים, רק בנומינלי אם היה שערוך).

כללי שערוך:

א.    משנת 81' אסור לשערך.

ב.     לפני שנת 81' קיימות שתי אופציות (לפי בחירה): 1. ערך משוערך 2. ערך קניה.

ג.      במקרים שבהם ייחתם מ- 81' אם העלות המשוערכת נמוכה מהעלות המתואמת וזאת ירידת קבע.

 

עלויות מימון שהוונו:

אם רוכשים נכס ונלקחה הלוואה לצורך הרכישה בדוח הנומינלי הוונו כל העלויות עד יום ההפעלה של הנכס.

כיום תקן בינ"ל 23 שינה, גישה האומרת שלא להוון עלויות מימון לנכס בגלל המצב בעולם. התקן הבינ"ל הישן אומר שיש להוון עלויות מימון אם נלקחה הלוואה עד יום ההפעלה. בתקן בינ"ל 23 החדש אמרו שהגישה המועדפת היא לא להוון.

 

גל"ד 26 אומר שאם לא קיים גל"ד ישראלי פועלים לפי הנוהג. לכן בישראל כיום מהוונים כי זהו הנוהג הישראלי.

גל"ד 36 סעיף 16 (ה-ז) מגדירים הגדרות בקשר לעלויות מימון, ריבית ריאלית, מרכיב אינפלציוני.

סעיף 26 גל"ד 36 עלויות מימון שהוונו צריך לבטל את המרכיב האינפלציוני ורק הריבית הריאלית תהיה חלק מעלות הנכס בדוח המתואם.

דוגמא:

נכס נרכש- מדד 100,  100,000 1/1/90 הלוואה צמודה למדד + 5% והמדד עלה מיום רכישה עד יום ההפעלה ל- 120.

 

126,000 =  1.05 * 120/100 * 100,000            הפעלה                                

(100,000)

26,000 -  עלויות מימון.

126,000 עלות קרקע + הוון.

דוח מתואם:

120,000 = 120/100 * 100,000

הוספה של 6,000 מרכיב ריאלי ללא מרכיב אינפלציוני (בדיוק הריבית).

 

מוסיפים רק את עלות המרכיב הריאלי לעלות והמרכיב יתואם שמדד הבסיס הוא יום הפעלת הנכס.

אם הריבית הריאלית שלילית מתעלמים לגמרי.

דוגמא:

ב- 1/1/92 החברה רכשה נכס שעלה 100,000 לצורך רכישת הנכס החברה לקחה באותו תאריך הלוואה צמודה ל-$ בגובה 100,000 ש"ח נושאת ריבית של 10% לשנה, הנכס התחיל לפעול ב- 1/7/92.

כיצד יופיע הנכס במאזן הנומינלי והמתואם ליום 31/12/93

מדד

שע"ח

תאריך

100

1:2

1/92

110

1:2.15

7/92

140

1:3

12/93

הנכס מופחת קו-ישר, ערך גרט 0, 10 שנים.

 

* 18,250 = 100,000  -  1.1 *  2.15/2  * 100,000

עלות נומינלית:

100,000

18,250 -  עלויות מימון

118,250

 

תשובה:

12,875 = 100,000  -  1.05 * 2.15/2 * 100,000

עלות נומינלית        112,875

פחת                     (16,931)    15% * 112,875

                            95,944

דוח מתואם:

                           140,000 = 140/100 * 100,000

                           3,659 = 140/110 * 2,875 = (10,000) -  12,875

                       

                          143,659           עלויות מימון אינפלציונית

                         (21,549)

 


                         122,110

 

לקחנו רק את המרכיב הריאלי מעלויות המימון שהוונו. אם המדד ב- 7/92 120 אזי הריבית הריאלית תהיה שלילית, לכן לא נוריד את עלות הנכס, לכן עלות הנכס מתואמת במקרה זה תהיה -   140,000.

 

מענק השקעה:

גל"ד 35 אומר שיש להתייחס אל מענק השקעה כחלק מעלות הנכס, כלומר מפחיתים את עלות ההשקעה מעלות הנכס, שממנו התקבל, כאשר נותנים ביטוי למענק כבר מיום הזכאות. נפחית את מענק ההשקעה שאותה שיטה שמפחיתים את הנכס ליתרת אורך חיי הנכס. גל"ד 35 החליף את גל"ד 3 אשר התייחס אליו כאל תקבול הוני, וכשקיבלנו אותו היינו רושמים ח' מזומן, ז' קרן הון מקבלת השקעה.

גל"ד 35 אפשר למי שטיפל בעבר לפי גל"ד 3 להשאיר כך או לעשות RESTETMENT לפי גל"ד 35.

מענק השקעה יתואם מיום הזכאות (יום העסקה) או יום התשלום (תלוי אם מדובר בעסקה חריגה).

 

 

דוגמא:

1/1/95 100,000, אורך חיים 5 שנים ערך גרט 0 יום תשלום 1/7/95.

1/1/96 זכאות למענק בגובה 25% מערך הנכס, הנכס התחיל לפעול ביום הקניה, ב- 3/96 התקבל המענק בפועל.

מדד

תאריך

100

1/95

120

7/95

140

12/95

150

1/96

160

3/96

180

12/96

 

הצגה נומינלית 31/12/96:

                 100,000

                 (25,000)

                  75,000

 

                  40,000 = 2 * 20% * 100,000

                  (6,250)              25,000/4

                 33,750

 

ערך נומינלי -  41,250

הצגה מתואמת:

                150,000 = 180/120 * 100,000

               (30,000) = 180/150 * 25,000

                120,000

 

               60,000 = 180/120 * 40,000

               (7,500) = 180/150 * 6,250 

               52,500

 

ערך מתואם -  67,500

 

מענק -  יום זכאות             יום העסקה

יום קבלה            יום תזרים

סעיף 21 (1-3) גל"ד 36:

אם מצאנו שיש קרן הון בגין קרן השקעה המשמעות שלה היא, שמדובר במענק השקעה שטופל לפי גל"ד 3. לא מבטלים את קרן ההון, אלא מתאמים אותה לפי יום התזרים המזומנים בפועל.

 

 

מענק השקעה:

גל"ד 3 -  עד 84'          נתייחס למענק השקעה כקרן הון. (הרכוש הקבוע לא הושפע).

גל"ד 35 -  מ- 84'.

גל"ד 35 ביטל את גל"ד 3, אבל לא נתבקש להפעיל רטרואקטיבית את גל"ד 35 על דוחות לפני שנת 84' (ישנה רשות לתקן אבל לא חובה).

יום הזכאות = יום העסקה      יום הקבלה = יום התזרים

גל"ד 3          כמו קרנות הון שמתואמות מיום קבלתן (לא נבדוק עסקה חריגה) התאום יהיה מיום התזרים.

דוגמא:

הערות

מדד

תאריך

רכישת מכונה 200,000

100

1/1/94

תשלום

110

1/3/94

הפעלה

140

1/7/94

זכאות למענק השקעה- 50,000

150

1/10/94

קבלת המענק בפועל

160

1/11/94

מאזן

180

31/12/94

 

עלות -  200,000, אורך חיי הנכס 5 שנים, גרט 0, מענק 50,000.

פחת -    40,000 = 200,000/5 לשנה

פחת מענק הפחתה מיום הזכאות  2,632 = 3/57 * 50,000

17,368       =          2,632        -        20,000 

 

סה"כ פחת   ניכוי פחת מהמענק    פחת חצי שנה        20,000=1/5*1/2*200,000

 

עלות מופחתת   132,632  =    17,368   -   150,000

  נומינלית

                       327,273  = 180/110 * 200,000

                      (60,000)  = 180/150 * (50,000)              זוהי עסקה חריגה

                      267,273

 

                     32,727 = 180/110 * 20,000

                      3,158 = 180/150 * 2,632

 

דוגמא:

עלויות מימון   $ + ריבית > מדד

 

 

 


רכישת               יום                    יום

רכוש                חתך                 הפעלה

קבוע                מאזן   

                                  $ + ריבית < מהמדד

 

 

יום החתך משנה את התוצאה       שלוש גישות לבעיה:

א.    מתייחסים לכל תקופה בנפרד: אם ב- 94 מיום הרכישה עד יום המאזן יש עלויות ריאליות נהוון, ואת מספרי ההשוואה לא מתקנים.

ב.     לא לתקן את מספרי ההשוואה, אבל לתקן את מספרי השנה הבאה, התיקון יהיה עד איפוס.

     דוגמא:

     עד 94' עלויות מימון: 200  ועליות מימון ריאליות שליליות

     מ- 94        5/95 נוריד עד לאיפוס.

לא מתקנים מספרי השוואה, אבל אם יש עלויות מימון שליליות לא נוריד מעבר לעלות המקורית.

 ג.  עלויות מימון ריאליות שליליות, נראה זאת כחלק אינטגרלי מהעסקה    ונחסיר מהעלות של הנכס (גם נקטין את העלות המקורית), לא נתקן מספרי השוואה.

·        אנחנו נפעל לפי הגישה הראשונה שהיא המקובלת.

 

 

הון עצמי:

סעיף 21א (עמ' 272)

ההון העצמי המתואם נמצא בגוף המאזן בשני סכומים:

1)     הון וקרנות הון (הון מניות + קרנות הון ).

2)     עודפים.

לא כל קרנות ההון שמופיעות בדוח הנומינלי יופיעו במתואם. יש קרנות הון שמופיעות בנומינלי ולא במתואם כגון: קרן שערוך,

קרן שמורה -  הקצאת קרן ע"י החברה על מנת למנוע דיבידנד.

ח'  עודפים        שינוי הרכב

  ז' קרן שמורה   ההון עצמי

על מנת ליצור קרן כזאת במאזן המתואם היא לא תהיה על בסיס הקרן בנומינלי. אנחנו נפעיל את היחסים שהפעלנו בנומינלי על המתואם. ברגע שיצרנו חלוקה לקרן שמורה במתואם מעכשיו זה יכונה מדד בסיס למידוד הקרן השמורה.

קרן תקבולים -  ע"ח אופציות            לא תופיע בנפרד בדוח המתואם, מיום תזרים המזומנים יתבצע התאום.

 

קרנות שאין להן תזרים מזומנים נצטרך להחליט בכלל אם ליצור אותם בדוח המתואם. קרנות שיש להן תזרים מזומנים נתאם מיום קבלת התזרים. יש קרנות, שאסור ליצור בדוח המתואם -  לדוגמא: קרן שערוך. יש קרנות שבמתואם אפשר לחבר ביחד: הון מניות + פרמיה. בקרנות שיצרנו כגון: קרן שמורה, מיום שיצרנו אותה במותאם ונגלגל.

סעיף ב' הון וקרנות הון -  יכללו בין היתר התחייבויות הניתנות להמרה אם סביר שיומרו.

ההבדל בין קרן אופציה לאג"ח:

גל"ד 36 מזכיר איך לטפל באג"ח שניתנים להמרה (גל"ד 53 -  מטפל באג"ח שניתן להמרה ומבטל חלק מהסעיפים של גל"ד 36).

 

 

                             אג"ח

 

 

 


צמיתות                                           שאינן צמיתות

נתייחס אליהן

כהון. פריט לא

כספי הוצ' מימון

                               רגילה                           ניתנת להמרה (למניות)

                               (כספי)                                    נבחון מהם הסיכויים שהיא   

                                                                                תומר למניה

 

 


                                                      סביר                אין סיכוי

                                                  חלק מההון                  (פריט כספי)

                                                           פריט לא כספי            התחייבות הוצ'

                                                           הריבית על האג"ח       ריבית שוות 

                                                           הזאת יהיה דיבידנד      להוצ' מימון

   

גל"ד 23 סעיף 13 ביטל את סעיף 21, ביטל את 21(ה) ולא ביטל את סעיף 22 ג(1) שמדבר גם כן על אג"ח להמרה.

גל"ד 53 -  אג"ח לא צמיתות שסביר שיומרו לא בהכרח נציג כהון. נחשב את הערך ההוני ואת הערך ההתחייבותי ונציג את הגבוה מבין השניים.

סעיף ג -  מניות בכורה -  מב"כ לא משתתפות יוצגו כסעיף נפרד כאשר מניות הבכורה אינן משתתפות וניתנות לפדיון יש להתייחס אל מניות הבכורה הנ"ל כאל כל דבר ועניין כהתחייבות.

הדיבידנד בדוח הנומינלי הופך להיות לריבית במתואם.

בדוח המתואם הדיבידנד יהיה כלול בהתחייבויות לזמן ארוך.

רק אם שני התנאים מתקיימים יחד נתייחס למב"כ כהתחייבות.

(אינן משתתפות + ניתנות לפדיון).

*** מב"כ אינן משתתפות וניתנות לפדיון = התחייבות ***

סעיף ד' -  חישוב הסכומים המתואמים של פריטי ההון העצמי.

1 - הסכום ההוני וקרנות ההון עפ"י          תזרים מזומנים בפועל 

(אין צורך לבדוק עסקה חריגה)

סעיף 21 גל"ד 36

דוגמא:

1/1/90 הוקמה חברה, המדד 100

באותו תאריך הונפקו 10,000 מניות ב- ע. נ. (לא בפרמיה).

הון מניות = 10,000  עודפים = 20,000

מדד = 120 חלוקת מניות הטבה -  10,000 100%.

הון מניות = 20,000

עודפים = 10,000

הון מניות        20,000

עודפים           10,000

                     12,000 = 120/100 * 10,000

 

 

 

ההון המתואם קטן מהנומינלי 20,000, כלומר חילקנו מניות הטבה מעודפים ריאליים, לפיכך נגדיל את הסכום המתואם עד לגובה הנומינלי, בסוף השנה במתואם נציג את הון המניות כ- 20,000 שמבחינת ההרכב שני מרכיבים:

10,000         ההון המקורי שמתואם.

8,000          הסכום שהוספנו, הטבה ריאלית

מהרגע שנוצרה הטבה ריאלית היא הופכת להיות מרכיב קבוע ואם בשנה הבאה המדד 150 הון המניות יוצג:

15,000 = 150/100 * 10,000  (הון מקורי)

10,000 = 150/120 * 8,000 (הטבה ריאלית)

25,000

 

גישה שניה פחות מקובלת:

אכן נוצרה הטבה ריאלית, אבל היא נשחקת ככל שהמדד עולה יוצג כ- 20,000 עד שהסכום המקורי המתואם יעבור את הנומינלי.

20,000 > 15,000 = 150/100 * 10,000

** הבדיקה תמיד ליום שניתנה הטבה **

 

** כאשר חלוקת מניות הטבה מתבצעת מהפרמיה בכל מקרה לא תהיה הטבה ריאלית !

 

דוגמא:

הון מניות  10,000             15,000

פרמיה      30,000             25,000

עודפים     50,000             40,000

50% מניות הטבה

רק אם חילקו מניות הטבה מהעודפים נבדוק הטבה ריאלית !

דוגמא:

1/1/94 הוקמה החברה; החברה הנפיקה 100,000 מניות רגילות 2 ש"ח ע. נ. תמורת 250,000 ש"ח. מדד יום ההנפקה 100 נק'.

ב- 12/94 החברה הרוויחה 300,000 ש"ח, המדד 105 נק'.

1/5/95 חילקה החברה 50% מניות הטבה, המדד 120 נק'.

הרווח של החברה ב- 95' 200,000 ש"ח, והמדד 130 נק'.

נדרש:

א.    להציג את ההון העצמי מתואם ל- 31/12/94 בשקלי 12/94; 12/95

ב.     להציג סעיפים בהון העצמי 31/12/95 בשקלי 12/95.

 

31/12/94 נומינלי:

הון מניות     200,000

פרמיה         50,000

עודפים        300,000

                  550,000

31/12/94                                    31/12/94            

31/12/94                                    31/12/95

252,500 = 105/100 * 250,000         325,000 = 130/100 * 250,000

 

31/12/95 נומינלי:

הון מניות      300,000

פרמיה             

עודפים         450,000

                   750,000

 

100  1/1/94    100,000   2 ש"ח ע. נ. תמורת 250,000 ש"ח.

הון מתואם ליום חלוקת ההטבה:

300,000 > 275,000 = 110/100 * 250,000

 

                               הטבה ריאלית

 

                  325,000 = 130/100 * 250,000

29,545 = 130/110 * 25,000            הטבה ריאלית

                 354,545

 

 

 

אם עסקה צמודה כולה למדד היא אינה יכולה להיות עסקה חריגה.

דוגמא:

100               100,000                  10/95 -  רכישה

120                                            2/96 -  יום תשלום

110                                            12/95

150                                            12/96

 

סעיף קרקע ביום 12/95    ו   12/96

                       12/96        12/96

12/95                                               12/96

12/96                                               12/96

136,364 = 150/110 * 100,000          136,364 (בכדי לא להטעות קורא דוחות)

·        מנציחים את הטעות.

מספרי השוואה לא מתקנים, מגלגלים, לכן מגלגלים את מה שהופיע בשנה הקודמת. בשנה הבאה לא מתאמים מיום התשלום כי מדובר על אותה קרקע ולא מתקנים מספרי השוואה אזי נשתמש באותו מדד בסיס שבשנה הקודמת.

·        אין תצפית לעסקה                              

חריגה, הציפיות מדברות

   על מדד בפברואר של

   106                      

מדד

תאריך

100

10/95

102

12/95

105

1/96

120

2/96

150

12/96

 

הון עצמי:

גל"ד 36 סעיף 21(א)

בדוח הנומינלי ההון העצמי מורכב משלושה מרכיבים: הון מניות, קרנות הון ועודפים.

במאזן המתואם בד"כ הון מניות וקרנות הון יוצגו במספר אחד ובנוסף עודפים.

21(ב) התחייבויות ניתנות להמרה בדומה לכתב אופציה; אג"ח שניתנת להמרה מקנה זכות למחזיק אותה עד תאריך מסוים תמורת סכום מימוש להפכה למניה. סעיף זה מדבר איך להתייחס לאג"ח להמרה כהון או כפריט כספי.

קרנות הון -  קרן שערוך לא מופיע, קרן לגבי מענק השקעה רק לפני הגל"ד שביטל והיא תופיע בנפרד, יתר קרנות ההון (לא כולל פרמיה) לדוגמא: קרן שמורה, קרן כזאת שמופיעה בנומינלי לא תופיע באופן אוטומטי בדוח המתואם, בכדי שהיא תופיע צריכה להיות החלטה של בעלי המניות והן לגבי הסכום שבו היא תופיע. קרן שמורה כזאת אין לה קשר לקרן נומינלית והיא תופיע בהתאם להחלטת בעלי המניות, בכדי שתהיה אפשרות להחלטה כזאת צריך להיות עודפים חיוביים במאזן.

הכוונה להון וקרנות הון כמספר אחד, מדובר לרוב בפרמיה ומניות יחד.

21(ג) -  מניות בכורה

ההבהרה לגבי מניות בכורה מראה סוג שונה לעומת בדוח הנומינלי. בדוח הנומינלי מתייחסים למב"כ כמו ליתר המניות.

ההבהרה סוג מסוים של מניות בכורה ואומרת שלא יכול להיות שאותה מניה תתייחס כמו מניה כי שללנו מהם זכות, הכוונה אותן מניות שאינן משתתפות וניתנות להמרה. אם שני תנאים אלו מתקיימים אזי נתייחס למניות אלו כאל התחייבות (מדובר בשני תנאים מצטברים).

במאזן לא תוצג בהון העצמי, אלא תוצג בהתחייבויות. הדיבידנד שלה יהיה במסגרת הוצ' מימון, מדובר בפריט כספי.

21(ד) 

ההפרש בין הנכסים המתואמים להתחייבויות            הון עצמי מתואם, העודפים יהיו P.N..

ההון וקרנות ההון בכל מקרה  מתאמים מיום התזרים (תמיד מתאמים לפי מדד בסיס של יום התזרים כמו עסקה חריגה).

דוגמא:

ב- 1/1/90 הנפקה של 100,000 מ"ר 1 ש"ח ע. נ. תמורת 300,000, החברה לא חילקה דיבידנד מיום הקמתה, נפרעו 3/90.

רווחים נומינליים:

90 -  100,000        1/90   95

91 -  200,000        3/90   100

92 -  (50,000)       12/92  120

 

בחישוב נכסים מתואמים 92'  1,000,000

בחישוב התחייבויות מתואמות 92'  300,000

31/12/92

12/92

הון + קרנות    600,000 = 200/100 * 300,000        הון מניות  200,000

                                                                   פרמיה      400,000

עודפים          100,000   P.N.

                    700,000              (300,000  -   1,000,000)

נומינלי:

הון מניות     100,000

פרמיה         200,000

עודפים        250,000

 

דוגמא:

ב- 1/1/95 החברה הנפיקה 100,000 מ"ר 1 ש"ח ע. נ. תמורת 300,000. באותו יום הנפיקה 100,000 מב"כ ע. נ. 1 ש"ח 10% תמורת 250,000; 100,000 מב"כ ב' 1 ש"ח 5% תמורת 200,000 ; 50,000 כתבי אופציה סדרה א' תמורת 50,000  1:3 $ , 100   1/95

מב"כ א': צוברות, אינן משתתפות, אינן ניתנות לפדיון.

מב"כ ב': צוברות, אינן משתתפות, ניתנות לפדיון.

כתבי אופציה סדרה א': ניתנים למימוש כל כתב אופציה ל- 2 מניות רגילות של החברה תמורת תוספת מימוש של 10 ש"ח צמודים לשע"ח של הדולר. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד 12/97.

 

א. 31/12/96  (אין המרה של כתבי אופציה)

      12/96

איך יופיע סעיף ההון העצמי מתואם כאשר סה"כ ההון העצמי מתואם (ההפרש בין הנכסים להתחייבויות   1,000,000)

 

נומינלי:

מ"ר 1 ש"ח           100,000

מב"כ א' 10%        100,000

מב"כ ב' 5%          100,000

פרמיה מניות        450,000

תק' ע"ח אופציות  50,000

עודפים                200,000   -   (95 -  100,000 + 96 -  100,000)

                        1,000,000

1:3.1 $ ; 120 ; 12/96

 

31/12/96

  12/96

הון + פרמיה               780,000 = 120/100 * 650,000

תק' ע"ח אופציות        60,000 = 120/100 * 50,000

עודפים                      160,000

                               1,000,000

ממב"כ ב' רק הפרמיה נכנסת לדוח ולא הון המניות.

1997 -  א' -  ב- 12/97 הומרו כל כתבי האופציה למניות.

 

שע"ח

מדד

תאריך

3

100

1/95

3.1

120

12/96

3.3

150

7/97

3.6

180

12/97

 

31/12/97

  12/97

הון + פרמיה     1,860,000

עודפים            (360,000)

                      1,500,000

 

                      1,260,000 = 180/120 * 860,000

                      600,000 = 3.6/3 * 10 * 50,000

                     1,860,000

 

מקרה ב' -  ב- 7/97 הומרו למניות מחצית מכתבי האופציה, 31/12/97 הומרו למניות עוד 15,000 כתבי אופציה, יתר כתבי האופציה חולצו.

 

                    330,000 = 180/150 * 275,000 = 3.3/3 * 10 * 25,000

                    180,000 = 3.6/3 * 10 * 15,000

                    510,000

 

                   1,260,000 = 180/120 * 840,000

                   1,770,000                   

 

הון ופרמיה   1,770,000

עודפים        (270,000)    

                  1,500,000

 

סעיף 2(ד) גל"ד 36 -  31 ד(2)

הסעיף מדבר על מניות הטבה. בחלוקת מניות הטבה אין שינוי בסה"כ ההון העצמי. הסעיף אומר מה קורה במצבים שההון + קרנות בנומינלי גבוה מההון + קרנות במתואם.

 

דוגמא:

נומינלי                                        מתואם

מ"ר        100,000               

פרמיה    200,000                         450,000         100 -  1/95 ; 150 -  12/97

עודפים   500,000

    

200% הטבה

מ"ר             300,000                    450,000    לא רואים הטבה

פרמיה         0                                            כי הון + קרנות

עודפים        500,000                                   מופיע בסעיף אחד

400% הטבה

מ"ר             500,000                    450,000      

פרמיה         0         

עודפים        300,000                    250,000

                                                 700,000         נתון

                                         * במקרה כזה מעלים את סכום הון + קרנות     

                                           עד הנומינלי.

מתואם:

הון מ"ר   450,000         יעד     -  300,000

                                הנפקה

         

             50,000           יעד       -  50,000

                             יום הטבה 

עודפים   200,000

             700,000

 

כל עוד החלוקה היא מהפרמיה לא ייתכן שההון בנומינלי גדול מהמתואם. רק שיש חלוקה מהעודפים ואז התוספת נחשבת הטבה ריאלית.

 

 

* את כל פרטי ההון העצמי מתאמים מיום התזרים.

לא עושים הבחנה בין הון מניות לפרמיה על מניות -  מציגים הכל כסעיף אחד, הסעיף השני הוא עודפים.

יכול להיות שנתבקש לעשות הפרדה בין הון מניות מתואם לבין פרמיה מתואמת.

 

קרן שמורה -  חברה יכולה להקצות חלק מהעודפים שלה לקרן שמורה -  החברה מקטינה את האפשרות לחלק דיבידנד במזומן (ח' עודפים  ז' קרן שמורה).

הקרן השמורה לא קיימת במתואם אבל אפשר להציג אותה במתואם באותו יחס שהוקצה בנומינלי -  אותו גובה (אבל לא בהכרח).

ניצור קרן שמורה רק אם באותה שנה היו לנו עודפים חיוביים ונציג אותה מקסימום עד גובה העודפים החיוביים. ברגע שיצרנו קרן שמורה היא הופכת למרכיב קבוע.

מניות הטבה -  אין שינוי בסה"כ ההון העצמי, אלא בהרכב ההון העצמי.

לפי גל"ד 36 -  כאשר ההון הנומינלי לאחר חלוקת מניות ההטבה גדול מההון המתואם לאותו יום (מהתקבולים המקוריים שקבלנו עבור המניות לאותו יום) -  מכאן שחלוקת מניות ההטבה נעשתה מרווחים ריאליים. ההפרש בין ההון הנומינלי למתואם הוא מרכז חדש בהון ונקרא        הטבה ריאלית.

קיימות שתי דרכים להצגה של הטבה ריאלית:

1.     ההטבה הריאלית מרכיב קבוע ותתואם מיום חלוקת מניות ההטבה -  הדרך המקובלת.

2.     כל שנה עם התקדמות המדדים ההטבה הריאלית הולכת ונשחקת, היא תוצג עד שהסכום הנומינלי המתואם עובר את ההטבה הריאלית.

 

** הטבה ריאלית תהיה רק כאשר מניות ההטבה חולקו מהעודפים **

 

רווח הון מתואם:

שיטה 1:

תמורה נומינלית             XX         

עלות מופחתת מותאמת

ממודדת ליום המכירה    XX

מדד סוף שנה                XX

מדד יום עסקה

 

שיטה 2:

תמורה נומינלית * מדד סוף שנה

                         מדד יום עסקה

 

עלות מופחתת       (             )  

מתואמת שקלי

סוף שנה

                             רווח

 

דוגמא:

ב- 1/1/86 נרכשה מכונה תמורת 10,000 ש"ח, תשלום ב- 30/5/86 , פחת 10% לשנה, הפעלה ב- 1/5/86

נמכרה 30/10/92 תמורת 50,000 ש"ח

מדד

תאריך

100

1/86

110

5/86

220

10/92

250

12/92

תמורה מתואמת             56,818 = 250/220 * 50,000

עלות מופחתת מתואמת  (7,955) = 250/110 * 35% * 10,000   

                                   48,863       (עברו ½6 שנים)

דוגמא:

1/1/86 נרכש נכס 25,000 , התקבל מענק 1/86 10,000

פחת 10% לשנה, ריבית צמודה על האשראי 3% לשנה לפירעון 15/3/88

הפעלה 1/1/87 , 1/7/93 נמכר הנכס תמורת 23,500

נדרש: רווח הון מתואם.

מדד

תאריך

100

1/86

120

12/86 -  1/87

250

7/93

300

12/93

 

תמורה מתואמת:           28,200 = 300/250 * 23,500

עלות:                          75,000 = 300/100 * 25,000

מענק:                         (30,000) = 300/100 * 10,000

ריבית ריאלית שהוונה:   1,350   = 300/120*3%*120/100*15,000

                                 46,350

                                 * 35%   

                                 16,222

רווח הון:     11,978 = 16,222 -  28,200

 

דוגמא:

1/5/86 נרכשה מכונה 12,000  ½ מהסכום שולם מיד ו- ½ שולם ב- 30/12/86. האשראי לספק היה צמוד + ריבית. המכונה התחילה לפעול מיד.

פחת לשנה 10% , 25/10/93 נמכרה המכונה תמורת 5,000 ש"ח.

מדד

תאריך

100

5/86

110

12/86

220

10/93

250

12/93

רווח הון מתואם:

תמורה מתואמת                      5,682 = 250/220 * 5,000

עלות מופחתת מתואמת           (7,500) = 250/100 * 25% * 12,000

הפסד הון                               (1,818)

 

רווח הון נומינלי                      5,000

                                           (3,000) = 25% * 12,000

                                            2,000

 

דיבידנד

חלוקת רווחים במזומן לבעלי המניות.

הבעיה שיכולה להיווצר: שהפרמיה תהיה חדלת פירעון ולא תוכל לשלם דיבידנד לנושים של הפירמה.

 

 

 

 

 

תנאים לחלוקת דיבידנד:

פקודת הפירעון: דיבידנד יחולק מהרווחים.

הבעיה: חברה יכולה להרוויח בנומינלי ולהפסיד במתואם ולהפך.

השאלה לאיזה רווחים מתייחסים בנומינלי או במתואם ?

מהרגע שנאמר שהחברה חילקה דיבידנד -  ניתן ביטוי בדוחות הכספיים

הקטנת עודפים             הקטנת מזומן

                                 יצירת דיבידנד לשלם

 

יש יום הכרזה של דיבידנד ויום תשלום של דיבידנד           הדיבידנד יתואם מיום התזרים בפועל ולא מיום ההכרזה        דיבידנד מתואם מיום שקיבלתי אותו.  לא לכל הדיבידנד בנומינלי הוא הדיבידנד במתואם.

* מב"כ לא משתתפות + ניתנות לפדיון           מהוות התחייבות ולכן הדיבידנד שהן מקבלות הופך להיות חלק מהוצ' המימון בנומינלי והן יחשבו כדיבידנד, אבל לא במתואם. שאר המניות כן יופיעו במתואם.

 

דוגמא:

הון עצמי של החברה 31/12/94:

הון מ"ר 5 ש"ח ע. נ. 100,000

מב"כ א' 1 ש"ח 10% 100,000 -  לא משתתפות, צוברות, לא ניתנות לפדיון

מב"כ ב' 1 ש"ח 20% 100,000 -  לא משתתפות, לא צוברות, ניתנות לפדיון

החברה הוקמה ב- 1/1/90, החברה חילקה לראשונה דיבידנד ב- 94' כך שכל בעל מניה רגילה יקבל 10 ש"ח דיבידנד. הדיבידנד הוכרז ב- 1/3/94 , ב- 1/7/94 שולם מחצית מהדיבידנד והיתרה תשולם ב- 95

נדרש: דיבידנד נומינלי ומתואם שהחברה תרשום בספרים.

 

נומינלי:

מ"ר             200,000 = 10 * 20,000  -  מספר המניות

מב"כ א'       50,000  = 40,000    +    10,000

                            

                          צבירה בגין 90-93     שנת 94 10%*100,000

 

מב"כ ב'       20,000 = 20% * 100,000

                  270,000 -  סה"כ הדיבידנד שהוכרז

 


1/3/94   ח'  עודפים                 270,000

               ז'  דיבידנד לשלם   

 


1/7/94   ח' דיבידנד לשלם      135,000

               ז'  מזומן   

 

מדד

תאריך

90

1/3/94

100

7/94

120

12/94

 

 

מתואם -  94'

צריכים לנטרל מב"כ ב' בדוח המתואם, הן לא משתתפות ולא ניתנות לפדיון לכן נתייחס רק ל- 250,000 (20,000 -  270,000). מתוך ה135,000 שילמנו רק 125,000 (10,000 -  135,000) 125,000 = 250,000/2

 

275,000 = 125,000 + 120/100 * 125,000

 

                         החלק ששילמנו מתואם מיום התזרים

 

בשנת 95'

נניח ששילמנו את ההתחייבות של הדיבידנד והכרזנו דיבידנד נוסף 100,000:

                                                 נומינלי

ח'  דיבידנד לשלם    125,000          מ"ר        70,000   החלק שנתייחס

    ז'  מזומן                                  מב"כ א'  10,000   אליו במתואם

                                                 מב"כ ב'   20,000

יום ההכרזה:

ח'  עודפים

    ז'   דיבידנד לשלם      100,000

יום התשלום:

ח'  דיבידנד לשלם

  ז'   מזומן                100,000

 

 

בעלי המניות מפסידים כתוצאה מכך שנשלם דיבידנד שנה אחרי שהכרזנו ישנה שחיקה, נקטין את הדיבידנד שנשלם בשנה הבאה בגובה השחיקה של הדיבידנד שהוכרז בשנה הקודמת נשלם השנה.

השחיקה תחושב מסוף השנה ולא מיום ההכרזה.

את גובה השחיקה שמצאנו בשקלים של סוף השנה          יקטין את הדיבידנד שחישבנו עבור השנה הבאה.

אם מצאנו ב- 95 דיבידנד 90,000 במתואם לא נציג ב- 90,000 אלא (שחיקה) -  90,000 בגין 94' (הדיבידנד הוכרז כבר ב94-').

לפי הדוגמא:  125,000 דיבידנד שהוכרז ב- 94 וישולם ב- 95'

* עכשיו לחישוב הרווחים ניקח בחשבון גם את הדיבידנד: 

עודפים י. פ.       XXX

דיבידנד            (XXX)               ב -  94'

רווח                             P.N.

עודפים י. ס.      XXX

 


עודפים י. פ.       XXX

דיבידנד            (XXX)               ב -  95'

רווח                             P.N.

עודפים י. ס.      XXX

 

 

דוגמא:

חברה הוקמה ב- 1/1/90 , לחברה רק מ"ר, המדד ביום ההקמה 100 החברה הכריזה על דיבידנד:

הערה

סכום

מדד

תאריך

הכרזה

100,000

110

1/3/90

תשלום

50,000

120

1/7/90

תשלום

25,000

140

1/9/90

-

-

150

12/90

עודפים מתואמים ל- 12/90 בשקלי 12/90 = 200,000

נדרש: חשב את הרווח המתואם של החברה לשנת 90'.

 

י. פ.   0

י. ס.   200,000

 

114,286 = 25,000 + 150/140 * 25,000 + 150/120 * 50,000

 


        הדיבידנד שלא שילמנו

 

עודפים י. פ.      0

דיבידנד         (114,286)

רווח השנה     314,286  P.N.

עודפים י. ס.    200,000  

 

נותר לנו פריט כספי -  דיבידנד לשלם  25,000 -  בעלי המניות זכאים לדיבידנד, זהו סעיף של התחייבות.

בשנת 1991:

1/3/91 -  החברה שילמה את כל הדיבידנד שהוכרז בשנת 90' ובנוסף הכריזה על דיבידנד בגובה 50,000 ש"ח.

1/7/91 -  החברה שילמה 40,000 ש"ח ע"ח הדיבידנד.

העודפים המתואמים ל- 31/12/91 בשקלי 91' בסה"כ 400,000

מדד

תאריך

160

1/3/91

170

1/7/91

180

31/12/91

 

עודפים י. פ.     240,000 = 180/150 * 200,000

דיבידנד           (50,478)

רווח השנה      210,478  P..N

עודפים י. ס.    400,000 

 

דיבידנד שהוכרז השנה              52,353 = 10,000 + 180/170 * 40,000

 

 

 

 

 

 

 

הדיבידנד שהוכרז שנה קודמת ושולם השנה -  חישוב שחיקה (כבר הקטנו את העודפים בגינו -  נשאר להקטין עודפים רק בגובה השחיקה)

                                            (1,875) = 180/160 * (1 -   160/150)*25,000

 

                                                    גלגול לשקלי השנה      חישוב השחיקה

                                            50,478 = 1,875 -  59,353

 

 

 

הון עצמי

תמיד מתאמים הון עצמי לפי יום התזרים, אין צורך לבדוק קיומה של עסקה חריגה. לגבי דיבידנד מתאמים תמיד לפי יום התשלום.

סעיפי ההון וקרנות ההון אפשר להציג במספר אחד לרוב הון + פרמיה על מניות.

קרן שערוך שהייתה קיימת בנומינלית לא קיימת בדוח המתואם. קרן תקבולים ע"ח אופציות תהיה בדוח המתואם, מומלץ להשאיר בנפרד קרן בגין מענק השקעה שחל עליו גל"ד 3 ולא הפעילו מדיניות חדשה, תמיד יוצג בנפרד והתאום נעשה לפי יום הקבלה בפועל.

קרנות שיוצרים בדוח הכספי, לדוגמא קרן שמורה -  ח' עודפים ז'  קרן שמורה {נומינלי}.

ייעוד חלק מהעודפים למטרה שמורה. בדוח המתואם אנחנו ניצור קרן רק אם יש החלטת הנהלה ואם יש אפשרות (עודפים חיוביים). מהרגע שיצרתי אותה הוא יום הבסיס להצמדה קרן כזו. יש אפשרות להוסיף בקרן שמורה, אך לא להוריד.

מניות הבכורה -  כל מניות הבכורה הן הון למעט, אם מניות הבכורה מקיימות במצטבר: 1. אינן משתתפות. 2. ניתנות לפדיון         אזי תהיה כהתחייבות. במאזן תהיה פריט כספי, תוצג במסגרת התחייבות לזמן ארוך. הדיבידנד של מניה כזו יירשם במסגרת הוצ' מימון ולא במסגרת דוח הון קרנות ועודפים.

גל"ד 36 סעיף 21(ד):

בעקרון ניתן לומר שהטבה איננה מעניינת במתואם, כי ההון העצמי נשאר זהה. במקרים מסוימים, שחלוקת מניות הטבה היא מעודפים ריאליים, אזי נצטרך לעשות את ה- SHIPERES.

אם מניות ההטבה חולקו מהפרמיה, בוודאות אין הטבה ריאלית. אם חולקו מניות ההטבה חולקו גם מהעודפים אזי ייתכן שמדובר בהטבה ריאלית (אין ודאות אך מחייב בדיקה). ברגע שהגענו למסקנה שיש הטבה ריאלית (הבדיקה ליום חלוקת מניות ההטבה), ההפרש בין ההון קרנות בנומינלי בגין התקבול המקורי לבינו במתואם, נקרא הטבה ריאלית וזה יהיה בסיס קבוע לעתיד שיום הבסיס הוא יום החלוקה.

 

גישה נוספת להטבה ריאלית (פחות מקובלת):

הגישה אומרת שההטבה נוצרת ביום ההטבה והיא הולכת ונעלמת עד שהמדד עולה.

 

דוגמא:

1/1/95 נרכשו 100,000 מניות 1 ש"ח ע. נ. עבור 300,000.

1/7/97 חולקו 500% מניות הטבה

1/95 -    100

7/97 -    150

12/97 -  160

 

1/1/95

הון מניות     100,000

פרמיה         200,000

עודפים       1,000,000

 

1/7/97                                         מתואם

הון מניות     600,000                     450,000 = 150/100 * 300,000

פרמיה         0         

עודפים        700,000                    

 

600,000 > 450,000           הטבה ריאלית 150,000

הגישה אומרת הטבה של 150,000

 

31/12/97 -  גישה ב':

480,000 = 160/100 * 300,000

120,000 -  הטבה ריאלית

600,000

·        ככל שעלה המדד והמרכיב המקורי גדל, ההטבה הולכת וקטנה, וההטבה הריאלית תיעלם ברגע שהמדד יהיה גדול מ- 200 נק'.

 

אם דורשים הפרדה בין הפרמיה להון מניות בדוחות המתואמים:

דוגמא:

1/1/95 המדד 100 נרכשו 100,000 מ"ר 1 ש"ח ע. נ. תמורת 300,000 , 12/95 המדד 120.

 

נומינלי                                            מתואם

הון מניות     100,000                         הון מניות   120,000

פרמיה         200,000                         פרמיה       240,000

עודפים        500,000                                         360,000

 

בתאריך 1/7/97 החברה חילקה 400% מניות הטבה, מדד 7/97 200 , מדד 12/97 240

נומינלי -  1/7/97                         מתואם 1/7/97:12/97

הון מניות     500,000                   הון מניות   240,000 = 240/100 * 100,000

פרמיה         0                             פרמיה       480,000 = 240/100 * 200,000

עודפים        300,000                                    720,000

 

·        קיימת בעיה כי הון המניות קטן, יש פה הקטנה בהון. יוצג כך שנעלה את הון המניות לפחות עד גובה נומינלי.

    הון מניות        500,000     הצגה

    פרמיה            220,000     נכונה

דיבידנד

דיבידנד הינו חלוקת רווחים לבעלי מניות, ולכן יופיע בדוח לשינוי הון וקרנות. הדיבידנד היחידי שיופיע בדוח רוה"פ למב"כ שאינן משתתפות וניתנות להמרה.

דיבידנד ניתן לחלק רק מרווחים.

אסור שחלוקת דיבידנד תגרום לכך שהחברה תהיה חדלת פירעון.

חוק החברות החדש קובע:

א.    אסור שחלוקת דיבידנד תהפוך חברה לחדלת פירעון.

ב.     חלוקת דיבידנד אפשר לעשות רק אם העודפים המתואמים חיוביים.

ג.      חברה הרוויחה בשנתיים האחרונות גם אם בגירעון תוכל לחלק את העודפים החיוביים שלה.

·        הטוב מבין ב' ל-ג' אפשר לחלק.

דיבידנד כמו כל פריט במסגרת ההון יתואם מיום התשלום בפועל. ההכרזה תופיע כבר כפקודת דיבידנד לשלם. אם לא שולם דיבידנד עד סוף השנה במאזן דיבידנד לשלם פריט כספי, ובדוח הון קרנות ועודפים הדיבידנד לא יתואם כי עדיין לא שולם, אלא יופיע נומינלי.

דוגמא:

12/95     עודפים            100,000 P.N

12/96

            דיבידנד          (100,000)

            רווח מתואם    300,000

12/96    עודפים            300,000  P.N

12/96

 

א.    החברה הכריזה ב- 10/96 על דיבידנד לתשלום בשנת 97 (ניתן למצוא עפ"י קיטון העודפים בנומינלי), של 100,000 ולא שלמה ב- 97.

ב.     החברה שלמה דיבידנד ב- 10/96 (הכריזה ב- 2/96)

הערה

מדד

תאריך

הכרזה

95

2/96

תשלום

100

10/96

מאזן

110

12/96

 

דיבידנד    110,000 = 110/100 * 100,000

רווח        310,000

 

סעיף 28 גל"ד 36

דוגמא:

12/95      עודפים     300,000

12/95   

7/96 הוכרז דיבידנד בסה"כ 200,000 מחצית שולם במזומן ביום ההכרזה והיתרה ב 2/97

 

12/96      עודפים    500,000

12/96

בתאריך 2/97 שולם דיבידנד עבור שנה קודמת ב- 7/97 הוכרז ושולם דיבידנד של 150,000

 

12/97     עודפים    900,000

12/97

מדד

תאריך

100

12/95

120

7/96

150

12/96

180

2/97

200

7/97

240

12/97

נדרש: חשב רווח/הפסד מתואם ל  12/96  ו  12/97

                                               12/97      12/97

 

י. פ. עודפים    450,000

דיבידנד         (225,000)             125,000 = 150/120 * 100,000 

                                             100,000

                                             225,000

 


י. ס. עודפים   500,000

רווח השנה    275,000

 

י. פ. עודפים   800,000

דיבידנד        (153,333)              180,000 = 240/200 * 150,000

                                                             (לפי סעיף 28)

                                            (26,667) = 240/180 * (1 -  180/150)*100,000

                                            153,333

י. ס. עודפים  900,000

רווח השנה   253,333

 

ב. הדיבידנד שלא שולם ב- 96 200,000 , מחצית ביום ההכרזה ומחצית ב- 2/98                                          180,000 = 240/200 * 150,000

דיבידנד השנה     (120,000)          (60,000) -  (1 -  240/150) * 100,000

                                                120,000

                                               

ג. בשנת 97 לא הוכרז על דיבידנד (שאר הנתונים לא השתנו)

                                              שחיקה

י. פ. עודפים     800,000            (26,667) = 240/150 * (1 -  180/150)*100,000

דיבידנד           26,667

י. ס. עודפים    900,000

רווח השנה      73,333

 

·        חלוקת מניות הטבה תהיה עפ"י בסיס נומינלי.

·        בחלוקת דיבידנד נתייחס להון הנומינלי.

 

תרגיל 35/1 עמ' 131:

הנתון הנוסף -  כל הפריטים 12/91 כספיים, מכאן שסה"כ ההון העצמי המתואם 12/91 = סה"כ ההון הנומינלי 12/91.

 

סה"כ ההון העצמי המתואם של 91 -  200,000

בשקלי 12/93   380,952 = 200/105 * 200,000

 

                    40,000 = 200/100 * 20,000 מ"ר

                    20,000 = 200/100 * 10,000 פרמיה

                    40,000 = 200/100 * 20,000 תק' ע"ח אופציות

                   280,952

 

סה"כ

עודפים

תקבולים

פרמיה

מ"ר

פעולה

תאריך

100,000

-

40,000

20,000

40,000

הקמה

12/90

280,952

280,952

-

-

-

רווח

12/91

380,952

280,952

40,000

20,000

40,000

חולט תק' ע"ח אופציה

 

-

-

(40,000)

40,000

-

פקיעת אופציה

 

200,000

200,000

-

-

-

רווח

 

(33,333)

(33,333)

-

-

-

דיבידנד

12/91

547,619

447,619

-

60,000

40,000

סה"כ

12/91

-

-

-

42,222

2,222

הנפקת מניות

93

(38,237)

(38,237)

-

-

-

חלוקת דיבידנד

 

100,000

100,000

-

-

-

רווח

12/93

 

נניח שלא הייתה קרן תק' ע"ח אופציות, נבדוק האם יש הטבה ריאלית, אולי יש כי נחלק מהעודפים (צריכים לבדוק)

ח'  עודפים 10,000

ח'  פרמיה  10,000

  ז'  הון מ"ר  20,000

 

42,000 = 140/100 * 30,000 > 40,000 הון מתואם

גם בלי קרן התקבולים אין הטבה ריאלית.

חישוב השחיקה:

3,763 = 200/155 * (1 -   155/120) * 10,000

 

4 קבוצות סעיפים:

* גל"ד 36 דוח רוה"פ מתואם (עמ' 272).

* גל"ד 50 סעיף 4 תיקון לגל"ד 36 (עמ' 299).

* גל"ד 36.

* גל"ד 50 דוח רוה"פ מפורט.

 

קבוצה 1:

סעיפים ופריטים בלתי כספיים במאזן שיש להם קשר לדוח רוה"פ.

לדוגמא: הוצ' פחת בדוח רוה"פ הקשורות לרכוש קבוע במאזן.

ההחלטה אין לתאם את הוצ' הפחת תהיה פונקציה של איך שתיאמנו את הרכוש הקבוע במאזן.

מלאי -  המלאי נמצא במאזן במספרי השוואה. המספרים במאזן חייבים להיות זהים למספרים שיופיעו בדוח רוה"פ.

סעיפים מאזניים כגון: הוצ' מראש -  נתייחס לסעיף התוצאתי בחישוב הוצ' מראש, רווח או הפסד הון ממכירת רכוש קבוע -  אין אפשרות לקחת מס' מהנומינלי ולתאם. נעשה חישוב -  ניקח את הרכוש הקבוע שנמכר כנגד התמורה.

דרכים לחישוב רווח מתואם:

1)     לחשב ישירות בשקלים של סוף שנה.

2)     לחשב רווח הון ליום המכירה ולגלגל לסוף שנה.

 

דוגמא:

1/1/92 שילמתי בגין פוליסת ביטוח ל- 3 שנים 3,600 ש"ח, אנחנו נמצאים בשנת 93'

כמה הוצ' ביטוח יופיעו  ב 93' ?

1,200 שילמתי ב- 1/1/92 (הוצ' ביטוח)

1,800 = 12/93  * 1,200

           12/92

זה הסכום שאני אשלם

ב- 93 1,200 מתואם.

 

                   נומינלי                     נומינלי

                  31/12/92                  31/12/93

הוצ' מראש   2,400                         1,200         הוצ' מראש פריט לא כספי

מתואם     (שקלי 12/93)                 מתואם

                   2,640                         1,320 = 110/100 * 1,200

 

דוגמא:

1/1/86 רכשנו מכונה תמורת 10,000 ש"ח באשראי שקלי ללא ריבית והצמדה לתשלום ב- 30/5/86 , פחת 10% לשנה.

המכונה הופעלה ב- 1/5/86 ונמכרה ב- 30/10/92 תמורת 50,000 ש"ח.

מדד

תאריך

100

1/86

110

5/86

220

10/92

250

12/92

נדרש: לחשב את הרווח/הפסד הון כפי שיופיע בדוח רוה"פ של שנת 92'.

 

 

 

 

 

נומינלי:

תמורה                  50,000

עלות       10,000

פ. נ.        (6,500)

                           (3,500)

                           46,500                 אי אפשר לתאם זאת

 

 

לצורך חישוב רווח והפסד: (נתאם כל סעיף בנפרד)

תמורה    56,818 = 250/220 * 50,000

 

                          250/110 * 10,000        עסקה חריגה

             

             (7,855)

            

                          250/110 * 6,500  

 


            48,863

 

דרך נוספת:

50,000         חישוב ליום המכירה וגלגול לסוף השנה

(7,000) = 220/110 * 6,500

 43,000 * 250/220 = 48,863

 

דוגמא:

1/1/86 נרכש נכס בעלות של 25,000 ש"ח, התשלום שולם ביום הרכישה בגין הנכס. החברה קיבלה מענק השקעה בגובה של 10,000 ש"ח, המענק התקבל בפועל ב- 3/86 יתרת עלות הנכס מומנה בהלוואה צמודה למדד נושאת ריבית צמודה בשיעור 3% לשנה, פירעון ההלוואה 12/88. הנכס החל לפעול 1/1/87 , בתאריך 1/7/93 מכרו את הנכס תמורת 23,500 שלושה תשלומים ½ שנתיים צמודים למדד, נחשב רווח הון מתואם.

מדד

תאריך

100

1/86

105

3/86

120

12/86

120

1/87

250

7/93

300

12/93

פחת -  10%

נדרש: חשב רווח הון כפי שיופיע במאזן הנומינלי והמתואם לשנת 93'.

 

 

 

 

 

נומינלי

תמורה              23,500                  20,000

                                                 (10,000) מענק

עלות     18,540                              3,540 = 15,000 -  1.03*120/100*15,000        

פ. נ.      (12,051)                            18,540        עלות

                       (6,489)

                       17,011

 

תמורה              28,200 = 300/250 * 23,500

עלות                46,350                      7,500 = 300/250 * 25,000

פ. נ.                 (30,127)                   (30,000) = 300/100 * 10,000

                                   (16,223)        1,350 = 300/120*3%*120/100*15,000

                                    11,977  46,350

 

             46,350 = 300/100 * 1.03 * 15,000

31,350 = 15,000 -  46,350

(30,000) = [1 -  300/100] * 15,000    מרכיב אינפלציוני

 1,350

 

קבוצה 2:

הקבוצה מתייחסת לסעיפים כספיים במאזן.

לדוגמא:

·        הוצ' פיצויים -  יש להם קשר לסיום התחייבות עובד-מעביד, ויעודה שקיימים במאזן.

·        הוצ' אחריות -  קשורות לסעיף הפרשה לאחריות במאזן (פריט כספי), לכן יש לחשב הוצ' אחריות כביטוי לכך שהם פריט כספי במאזן.

·        הוצ' מסים -  ביטוי לכך שיש התחייבות למס הכנסה, חובות מסופקים -  שייך לסעיף חומ"ס במאזן.

·        הוצ' חופשה -  הפרשה לחופשה במאזן.

 

דוגמא:

הוצ' פיצויים:

התחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד 31/12/93 -  100,000 , גובה ההתחייבות 31/12/94 -  40,000

בדוח המתואם:

מדד 12/93 -  100

       12/94 -  130

 

                             נומינלי                      מתואם

31/12/93                 100,000                     130,000

                             40,000                         10,000

31/12/94                 140,000                       140,000

 

נניח 12/94 מדד 150 אז המתואם:

31/12/93            150,000

                        (10,000)              ההתחייבות שלי קטנה -  שחיקת שכר

                         140,000

 

** בדוח הנומינלי -  הוצאה   ;    בדוח המתואם -  הכנסה **

 

דוגמא:

1/1/90 החברה החלה לפעול.

2 מנהלים 10,000 ש"ח כ"א.

4 עובדים 2,000 ש"ח כ"א.

1/7/95 החברה פיטרה עובד ושילמה לו פיצויים, ב 11/95 החברה העלתה את השכר של כל העובדים ב- 10%

מדד

תאריך

100

12/94

110

7/95

120

12/95

נדרש: הוצ' הפיצויים במתואם ובנומינלי:

 

נומינלי -  31/12/94

100,000 = 5 * 10,000 * 2

            5 שנים

40,000 = 5 * 2,000 * 4

140,000           גובה ההתחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד בנומינלי י. פ.

 


ח'  עתודה       11,000

   ז'  מזומן    

 

ח'  עתודה   10,000

ח'  הוצאה   10,000

      ז'  11,000

 

                                אפשרות א'            אפשרות ב'

                                  140,000                  140,000

132,000 = 6*11,000*2     (11,000)                  (10,000)

39,600 = 6*2,200*3         42,600                    41,600

171,600                        171,600                 171,600

 

במתואם:

168,000 = 120/100 * 140,000

(12,000) = 120/110 * 11,000

15,600           הוצ' פיצויים בדוח המתואם

171,600

 

דוגמא: תרגיל 37 עמ' 35

X = רבעון ראשון

X*1.1 = רבעון שני

X*²(1.1) = רבעון שלישי

X*²1.1*X*³1.1 = 210,000

רבעון:

1)     82,645

2)     90,909

3)     100,000  210,000

4)     110,000

 

                           68,302 = 1.1 * 75,131

                           75,131 = 1.1 * 82,645

                           143,433

תאום:

עסקה חריגה                      110,193 = 200/150 * 82,645  (1

עסקה חריגה                      101,010 = 200/180 * 90,909  (2

עסקה חריגה נציג בנומינלי   100,000                             (3                 

(התשלום בשנה הבאה)

עסקה חריגה נציג בנומינלי   110,000                             (4

(תשלום שנה הבאה)

סה"כ מכירות מתואמת        421,203 

נחשב את השחיקה מסוף 92' עד יום התשלום במונחי השנה

1,866 = 200/122 * (1 -   122/120) * 68,302

5009 = 22/125 * (1 -   125/120) * 75,131

6,875 -  סה"כ השחיקה

 

מכירות נטו = שחיקה -  מכירות

414,327 = 6,875 -  421,203     תשובה ב' נכונה.

 

ספקים י. פ.                     66.67 = 200/120 * 40,000     120,000   (1

100,000          קניות (*)    788,081                             144,000   (2

        שחיקת ספק  (*)(*)   (2,732)                               172,800   (3

        מלאי סגירה            (50,000)                             207,360   (4

                                    802,016

 

אירוע מסוג ב' -  התרחש לאחר הדוחות הכספיים, ניתן ביאור, המלאי יהיה קיים ויקבל ביטוי בדוח רוה"פ.

 

(*) קניות:

 

196,721 = 200/122 * 120,000

192,000 = 200/150 * 144,000

192,000 = 200/180 * 172,800  עסקאות חריגות

207,360           207,360

788,081

* תשובה א' נכונה *

 

(*)(*) שחיקת ספק:

 

2,732 = 200/122 * (1 -  122/120) * 100,000

 

סעיף הוצ' מס:

לא תמיד קיימת זהות בין התוצאות לצורכי מס זהות להוצאות מס חשבונאית. מכיוון שכך הוצ' המס יחושבו ע"י דוח רוה"פ מותאם לפקודת מס הכנסה.

הפרש עיתוי: הפרש בין עיתוי ההכנסה להוצאה.

יש לשלם מס ע"ח מקדמות, אם שילמתי מס מעבר למקדמות תהיה לי הכנסה ממס הכנסה.

 

דוגמא:

מקדמות 100,000

 


80,000 שילמנו (מקרה א')   20,000 לא שילמנו  ח' הוצ' מס ז' מס לשלם K20

 

(מקרה ב') 130,000    היינו צריכים לשלם רק על 20,000 יהיו לנו הכנסות.

 

בדוח המתואם: כל מקדמה נתאם מיום המקדמה (יש לבדוק עסקה חריגה), אם יש לנו משנה קודמת התחייבות למס הכנסה שלא שילמנו השחיקה של ההתחייבות תקטין את הוצ' המס של אותה שנה, אם מס הכנסה חייב לי כסף ההוצ' יגדלו (הוצ' המס) כי נשחק לי נכס.

 

דוגמא:

1994 -  הוקמה חברה, מס הכנסה דרש פעמיים מקדמות:

100    3/94    100,000 

120    9/94    100,000   מקדמות

150    12/94

 

כל התשלומים ביום העסקה (אין עסקאות חריגות)

הוצ' המס הנומינליות של החברה 220,000 (מכאן שיש התחייבות נוספת של 20,000)

מהם הוצ' המס המתואמות ?

                                                                150,000

שנת 94:

295,000 = 20,000 + 150/120 * 100,000 + 150/100 * 100,000

 

                                  125,000

דוח רוה"פ:

גל"ד 50 מחייב אותנו לערוך דוח רוה"פ מתואם בצורה מלאה. דוח רוה"פ מתואם יהיה באותה מתכונת כמו דוח רוה"פ נומינלי. צריך לבנות דוח שינויים על ההון קרנות כדי למצוא רווח מתואם של השנה. חוזרים לדוח רוה"פ ואז מוצאים כ- P.N. הוצ' מימון.

הוצ' מימון כולל מספר פריטים:

א.    עלויות מימון ריאליות של הלוואה לזמן ארוך.

ב.     עלויות מימון שוטפות (עלות מימון לזמן קצר, עמלות לבנק וכד').

ג.      דיבידנד על מב"כ (התחייבות) אינן משתתפות וניתנות לפדיון.

ד.     רווח/הפסד מני"ע סחירים -  גל"ד 44 בנושא.

ה.    רווח/הפסד משחיקת פריטים כספיים (הפסד אחזקת עודף נכסים על התחייבויות). תמיד P.N בתוך הוצ' מימון. גל"ד מבקש רק לבדוק סבירות של הפריטים הכספיים.

 

סעיף 15(א) גל"ד 50 -  צריך לתאם ולקשר עפ"י סעיפים מקובלים במאזן.

דוגמא:

נומינלי -  31/12/97                 31/12/98

מלאי      200,000                     350,000

 

עלות המכירות:                       800,000

המלאי ליום 31/12/97 נרכש ושולם 10/97 המלאים ל31/12/98 נרכשו 7/98

 

מדד

תאריך

100

10/97

120

12/97

130

3/98

150

7/98

180

12/98

160

ממוצע

 

 

נומינלי:

מ. פ.        200,000

קניות       950,000

מ. ס.       (350,000)

              800,000

 

נדרש: מלאי ב- 98 שקלי 98.

             31/12/97                                         31/12/98

              12/98                                               12/98

מלאי:    360,000 = 180/100*200,000                420,000 = 180/150*350,000

 

מ. פ.    360,000

קניות   1,068,780 = 180/160*950,000

מ. ס.   (420,000)

          1,008,750

 

ב. מלאי פתיחה שנרכש 10/97 שולם 3/98

מ. פ.      300,000 = 180/120 * 200,000   

(*) את השחיקה של הספק מסוף השנה עד יום התשלום, את הרווח מראש במסגרת הרווח הגולמי.

שחיקת ספקים:  (23,067) = 180/130 * (1 -  130/120) * 200,000

קניות               1,067,759

מ. ס.               (420,000)

                       925,692

(*) במאזן המלאי        31/12/97          300,000

                                 12/98

 

 

 

1)     קבוצה שיש לה קשר לפריטים בלתי כספיים במאזן -  לדוגמא מלאי.

2)     קבוצה שקשורה לסעיפים כספיים במאזן (התחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד וכו'). השחיקה של הפריט הכספי תופיע בסעיף עצמו, התשלומים יתואמו מיום התשלום בפועל.

 

קבוצה 3:

פריטים שוטפים -  מכירות, קניות הנהכ"ל. פריטים שמתאמים מיום ביצוע העסקה או יום התזרים (עסקה חריגה).

בחלק מהסעיפים הנ"ל, במקרים שיש נתונים מספיקים נכלול בסעיפים עצמם שחיקות שמקורן בנתונים המאזניים.

לדוגמא: בשנה מסוימת מכרנו באשראי + מזומן. המכירה באשראי -  עסקה חריגה. בדוח המתואם הצגנו באותה שנה בנומינלי, אבל ברור שקבלת הכסף לאחר תאריך המאזן יגרום לשחיקה.

השאלה: מה עושים עם אותה שחיקה שיש לנו כתוצאה מכך שנתנו אשראי ללקוח ?

אפשרות ראשונה: להציג במימון.

אפשרות שניה (נכונה יותר): להציג את השחיקה של הלקוח מסוף השנה עד יום התשלום, כחלק מהמכירות של השנה השוטפת (אפילו הלקוח שייך למכירות של שנה קודמת).

מכירות          לקוחות

קניות             ספקים   (התוצאה של מתן אשראי ע"י הספק, הספק נשחק

                                  ואנחנו הרווחנו).

מומלץ: להציג את השחיקה בסעיף נפרד (מ. פ. בניכוי שחיקה).

מכירות + סעיף השחיקה (בפרקטיקה לא מציגים בנפרד).

 

קבוצה 4:

גל"ד 50 לא דורש להסביר את כל הוצ' המימון שהתקבלו כ- P.N.

הוצ' המימון כוללות מס' מרכיבים ב- P.N:

·        דיבידנד על מניות בכורה שהגדרנו כהתחייבות -  פריט כספי ולכן הדיבידנד על מב"כ יהיה חלק מהוצ' המימון.

·        רווח/הפסד מני"ע -  יכול להיות במסגרת המימון או הכנסות אחרות.

·        עלויות מימון ריאליות של הלוואות לזמן ארוך -  תשלומי הריבית, הרווח או ההפסד משחיקת ההתחייבות. סה"כ הוצ' המימון המתואמות + השחיקה שווה לסה"כ עלויות המימון הריאליות של ההלוואות לזמן ארוך.

       לאחר שנטרלנו  מה- P.N שמצאנו את המרכיבים הנ"ל -  יש הכנסות מימון אחרות. המספר הנ"ל כולל את כל השחיקות של הפריטים הכספיים שלא נכללו באחד הסעיפים המפורטים בדוח רוה"פ ולא באחד מהסעיפים המוזכרים לעיל.

 

לוקחים את כל הפריטים הכספיים מהמאזן לתחילת שנה.

מכל אחזקת הפריטים הכספיים שהם נכסים אנחנו נפסיד:

מהתחייבויות כספיות             נרוויח.

נכסים כספיים              נפסיד.

ההפרש בין המכירות המתואמות לנומינליות יגרמו להפסד, כי בגין מכירות נקבל פריטים כספיים, מזומן או לקוחות.

מקניות נרוויח       או ששילמנו במזומן או ספקים         שניהם פריטים כספיים, כלומר עוברים סעיף סעיף במאזן ובודקים תנועות.

רכישת השקעות קבע       יצא מזומן ורכשתי פריט בלתי כספי, ההפרש בין הנומינלי למתואם בכל הפריטים הנ"ל יתקן וייתן לי הוצ' מימון בדיוק כמו שקיבלנו ב- P.N.

 

הוצ' מימון P.N.

1.     הוצ' מימון כלליות -  עמלות לבנקים, ריבית יתר וכו'.

2.     דיבידנד על מב"כ שהגדרנו כהתחייבות -  לא משתתפות וניתנות לפדיון -  הופכות לריבית.

3.     רווח או הפסד מני"ע.

4.     עלויות מימון ריאליות של הלוואות לזמן ארוך.

5.     שחיקת הפריטים הכספיים. P.N. -  ההפרש בין  ה- P.N הכללי לארבעת המרכיבים הקודמים.

 

עלויות מימון ריאליות של הלוואות לזמן ארוך:

קיימים שני מרכיבים בהלוואות לזמן ארוך:

1)     מרכיב הריבית.

2)     קרן ההלוואה -  הצמדת קרן ההלוואה.

 

1)     הוצ' הריבית -  נתאם מיום התשלום הריבית עד סוף השנה. (תמיד יהיה כהוצאה.

2)     קרן ההלוואה -  תיצור מצב של הוצאה, במקרים מסוימים ובמקרים אחרים תיצור מצב של הכנסה. (אם ההלוואה צמודה ל- $ והמדד עלה יותר מה- $.

 

החיבור של שחיקת קרן ההלוואה והוצ' הריבית ייתן את עלויות המימון הריאליות בכל תרגיל שיש בו הלוואות לזמן ארוך יהיה צורך בהסבר העלויות הנ"ל.

דוגמא:

הוצ' מימון  40,000 P.N

יש רק הלוואה לז"א ושחיקת פריטים כספיים.

הלוואה לז"א: 1/1/95 החברה קיבלה הלוואה של 100,000 תנאי ההלוואה: הקרן + הריבית צמודים לשע"ח של ה- $, שיעור הריבית 10% לשנה, משולמת בכל 30/6, 31/12.

קרן ההלוואה נפרעת ב- 4 תשלומים שווים כל ½ שנה 30/6

נדרש: יש לחשב עלויות מימון ריאליות ונומינליות.

מדד

שע"ח

תאריך

100

1:1

1/1/95

120

1:1.1

30/6/95

140

1:1.25

31/12/95

 

י. פ.           100,000

30/6/95      (27,500)  =   1.1/1 * 25,000  פירעון קרן

31/12/95    (31,250)  =  1.25/1 * 25,000 פירעון קרן

                 21,250

י. ס.           62,500   =  1.25/1 * 50,000

 

הוצ' ריבית:

                           5,500 = 5% * 1.1/1 * 100,000

                          4,867.5 = 5% * 1.25/1 * 75,000

סה"כ הוצ' ריבית  10,187.5

 

סה"כ הוצ' מימון בנומינלי:

31,437.5 = 10,187.5 + 21,250

 

מתואם:

י. פ.          140,000 = 140/100 * 100,000

30/6/95     (32,083) = 140/120 * 27,500

31/12/95   (31,250) = 140/140 * 31,250

                (14,167) -  הכנסות משחיקת ההתחייבות

י. ס.           62,500  -  הי. ס. לא תשתנה כי ההלוואה היא פריט כספי,

                               הפירוט לא ישתנה.

 

הוצ' ריבית מתואמות:

11,104 = 4,687.5 + 140/100 * 5,500

                        

 

 14,167  -  הכנסה (משחיקת קרן ההלוואה)

(11,104) -  הוצ' ריבית

  3,063  -  הכנסה סה"כ מעלויות מימון ריאליות לז"א.

 

סה"כ שחיקת הפריטים הכספיים:

הוצ'       40,000  P.N    

מימון      3,063 -  זוהי הכנסה מהריאליות, ולכן נוסיף ולא נחסיר בכדי   

חיוביות               למצוא שחיקת פריטים כספיים.

             40,063

 

*** שחיקת הפריטים הכספיים יכולה להיות הכנסה או הוצאה ***

 

מודל לחישוב שחיקת הפריטים הכספיים:

(1)   חישוב יתרת פתיחה של הפריטים הכספיים.

(2)   תיקון השלב ה- (1) לא כל הפריטים עמדו שנה שלמה ולכן יש לתקן.

 

תזרים מזומנים

גל"ד 51 (גל"ד 13 קדם לו -  דוח על שינוי במצב הכספי -  שהציג את הנכסים השוטפים של הפירמה מול ההתחייבויות השוטפות של הפירמה).

בגל"ד 51 המבנה של תזרים המזומנים -  דוח על תזרימי הון מאזן אחד לאחד. דוח שנותן מידע כללי בקטגוריות הבאות:

 

תזרים מזומנים מפעילויות שוטפות       XXX

תזרים מזומנים מפעילויות השקעה       XXX

תזרים מזומנים מפעילויות מימון          XXX

סה"כ זרימות שהיו השנה                   XXX   מזומן ושווה מזומן

                                                     XXX   י. פ. מזומן ושווה מזומן

מזומנים י. ס.                                    XXX (*)

(*) גל"ד הגדיר מזומן ושווה מזומן. סעיף 3 עמ' 312 יש להציג 4 דוחות: מאזן, רוה"פ, דוח שינויים בהון ודוח תזרים מזומנים.

 

מזומנים ושווה מזומנים:

1)     מזומנים בש"ח ובמט"ח.

2)     פיקדונות למשיכה מיידית (עו"ש בנק).

3)     פיקדון לז"ק          רק של בנקים (עד 3 חודשים).

4)     אג"ח ממשלתיות סחירות      התקופה לא עלתה על 3 חודשים.

    1/99 -  אג"ח ממשלתי סחיר.

    1/1/2000 -  צריכים להיפדות יום אחרי המאזן          אבל לא מזומן.

 

דוח תזרים מזומנים:

תזרים מזומנים מפעילויות שוטפות                 XXX

תזרים מזומנים מפעילויות השקעה                 XXX

תזרים מזומנים מפעילויות מימון                    XXX

סה"כ זרימות המזומנים (בתקופה המדווחת)    XXX  

 

י. פ. מזומנים ושווה מזומנים                         XXX 

י. ס. מזומנים ושווה מזומנים                         XXX

מזומן בפועל או פיקדונות חוץ. חשבון עו"ש רק שהוא חיובי (בלי לקזז משיכות יתר) ופיקדונות לז"ק ובנקים (עד שלושה חודשים) וכן אג"ח ממשלתיות סחירות.

ממועד ההשקעה ועד מועד הפירעון     עד 3 חודשים.

באופן כללי הגל"ד לא מאפשר להציג סעיפים מקוזזים אחד מהשני.

לדוגמא: אם קיבלנו הלוואה ובאותו יום פרענו לא נציג תזרים חיובי בניכוי השלילי, אלא כל אחד בנפרד.

בחשבונות שיש תנועה רבה ושוטפת כמו עו"ש בנק אפשר הגל"ד להציג בצורה המקוזזת.

קיבלנו הלוואה -  תזרים מזומנים חיובי     נציג כשתי

פרענו הלוואה -  תזרים מזומנים שלילי     פעולות נפרדות

 

 

סעיף 3 (עמ' 313) תזרים מזומנים מפעילויות שוטפות:

ניתן לערוך בשתי דרכים:

גישה ישירה -  אם הייתי עורך דוח תזרים על בסיס מזומן, הייתי מחשב  תזרים מזומנים בגישה הישירה.

גישה עקיפה -  אנחנו יוצאים כבסיס בדוח רוה"פ כבסיס צבירה, שכולל בתוכו הרבה פעולות המשקפות הכנסות או הוצ' שאין בהם זרימת מזומנים. כמו הוצ' פחת, הוצ' מימון, שערוך הלוואה וכו', ולכן נצא מתוך התוצאה הסופית של דוח רוה"פ בסיס צבירה ואז ננטרל הוצ' והכנס'.

ניתן לעקוב אחרי סעיפים במאזן שיש להם השפעה על דוח רוה"פ כמו ירידה/עליה לקוחות, ירידה/עליה בספקים. נעשה התאמה על מנת להגיע לתזרים מזומנים מפעילויות שוטפות.

 

נספח א'

מורכב משתי קטגוריות עיקריות:

1) הוצ' (הכנס') שאינן מהוות תזרים מזומנים. אם יש הוצאה שהיא לא במזומן ורשמנו בדוח על בסיס צבירה צריכים להוסיף בנפח כל הכנסה שרשמנו והיא לא במזומן נצטרך להוריד.

דוגמא: הוצ' פחת         נוסיף (הוצ' שרשמנו לא במזומן)

           הלוואה שקיבלנו          יש שערוך של ההלוואה, השערוך נרשם

                                           כהוצ' בדוח רוה"פ, ולכן נוסיף כי זו איננה

                                           הוצ' במזומן.

           הלוואות שניתנו          תהיה הכנסה, לכן נוריד .

2) שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות הקשורות לדוח רוה"פ.

לדוגמא: סעיף לקוחות קשור לסעיף מכירות -  עליה/ירידה בלקוחות     משפיע על בסיס מזומן. עליה בלקוחות -  נוריד; ירידה בלקוחות -  נוסיף.

ספקים -  סעיף התחייבויות שקשור לקניות

ז"א ניקח סעיפים במאזן שקשורים לסעיפים בדוח רוה"פ.  

 

אנו מאתרים פעולות שלא היו בגינם זרימת מזומנים והשפיעו על דוח רוה"פ.

* כאשר יש גידול בנכס לקוחות בין י. פ. ל- י. ס. צריך להקטין. כי התמורה שהייתה במזומן, תקטן -  עליה בלקוחות נקטין, כי זו עליה בנכס.

אם יש עליה בספקים בין י. פ. ל- י. ס. דוח רוה"פ התוצאה הכוללת בתוכה קניות.

       

 

         רוח נקי              XX

       נספח (א)            XX

מזומנים שנבעו מפעילויות שוטפות           אם המספר חיובי   XXX

                                                           אם המספר שלילי  (XXX)

 

דוגמא:

מאזן            12/95                       12/96

מזומן           K100                       K300

לקוחות        K100                       K200

ר. ק.            K200                       K200

פ. נ.            (K50)                       (K100)

ספקים         (K100)                     (K200)

הון מניות     (K100)                     (K100)

עודפים        (K150)                     (K300)

                      0                            0

 

דוח רוה"פ שנת 96

מכירות          1,000,000

ע. המכר        (600,000) -  אין מ. פ. = קניות

רווח גולמי      400,000

הנהכ"ל         (250,000)

רווח נקי         150,000

 

נדרש: ערוך דוח תזרים מזומנים לחב':

 


גידלו במזומן ושווה מזומן     200,000 P.N

י. פ.                                  100,000

י. ס.                                  300,000

תזרים מזומנים מפעילויות שוטפות                 XXX

תזרים מזומנים מפעילויות השקעה                 XXX

תזרים מזומנים מפעילויות מימון                    XXX

גידול במזומנים ושווה מזומנים                     200,000

 

תזרים מפעולות שוטפות:

רווח לפני דוח רוה"פ        150,000

נספח א'                         50,000

                                    200,000

תזרים מהשקעה:

                                     0

תזרים מפעולות מימון:

                                     0

 

גידול במזומן ושווה מזומן   200,000

י. פ. מזומנים                    100,000

י. ס. מזומנים                   300,000

 

 

 

 

נספח א':

1)     הכנס' והוצ' שלא במזומן:

     הוצ' פחת             50,000

 


                               50,000                 

 

2)     שינוי בסעיפי רכש והתחייבות:

    עליה בלקוחות     (100,000)

    עליה בספקים        100,000   100,000 -  200,000

       

                                  0

 


                              50,000

 

·        ההפרש בעודפים מופיע ברווח השנה -  150,000 (150 י. פ -  300 י. ס).

 

סעיף 3

לא נעשה אבחנה בין אשראי ז"ק וז"א. אפשר לראות כאשראי ז"א מספק, כאילו קיבלתי הלוואה וצריך לעשות ממנו פעילות מימון, אך סעיף 3 אומר:

" אין צורך לעשות הבחנה כזו בין ספקים ז"א וז"ק ובין לקוחות ז"א לז"ק ".

גם חלק מפעילות לקוחות וספקים ז"א זה חלק פעילות שוטפת כמו ז"ק.

 

תזרימי מזומנים מפעילות השקעה:

מתייחס לשאר הסעיפים בצד האקטיבי, כל המזומן שלא כללנו אותו במזומן או בשווה מזומן ולא כולל פריטים שכללנו בנספח א' כמו מלאי לקוחות וללא בנקים, מזומן, אג"ח ממשלתיות וכו'.

הסעיף הנ"ל כולל:

מכירה ורכישה של רכוש קבוע -  התמורה שקיבלתי בגין מכירת רכוש קבוע תופיע בפעילות השקעה.(תזרים מזומנים חיובי) תשלומים ששילמנו בגין רכוש קבוע        תזרים מזומנים שלילי.

מענק השקעה צריך להיות מוצג בנפרד:

דוגמא:

קרקע שרכשנו

י. פ.  100,000    במהלך השנה קיבלנו מענק השקעה של 50,000

י. ס.  100,000    

מה הייתה עלות הקרקע הראשונית ?

בדוח תזרים מזומנים לא נציג בנטו, אלא בנפרד.

רכישת קרקע                (100,000)   תזרים שלילי      נפרד

מענק -  תזרים חיובי       50,000                  

 

הלוואות שהפירמה נתנה, שלא קשורים לאשראי לקוחות זה בפעילות השקעה.

כאשר הפירמה נתנה הלוואה              תזרים מזומנים שלילי.

כאשר נפרע החוב שהפירמה נתנה       תזרים מזומנים חיובי.

שערוך הלוואה שנתנו           הכנסה לפירמה, הכנסה שלא במזומן, ולכן תהיה במסגרת נספח א', הכנסה משערוך.

 

הגדרה: סעיף 3.23 (עמ' 314) בקבוצה זו יוצגו בנפרד וללא קיזוז תזרים מזומנים.

סעיף 3 -  תקבול בגין מענק השקעה יוצג בנפרד.

דוגמא:

מאזנים:

                        31/12/95                            31/12/96

מזומן                 100,000                              300,000

עו"ש בנק            100,000                              150,000

לקוחות              100,000                              200,000

קרקע                 250,000                              200,000

מכונה                          100,000                              200,000

פ. נ.                  (120,000)                     (50,000)

מכונה נטו          80,000                               150,000

ספקים              (280,000)                            (350,000)

הון מניות          (100,000)                            (100,000)

עודפים             280,000                              (550,000)

                            =                                        =

 

דוח רוה"פ 12/96

מכירות                1,000,000

ע. המכר = קניות   (500,000)

רווח גולמי            500,000

הוצ' הנהכ"ל        (230,000)

רווח הפעלה         270,000

רווח הון               30,000 -  ממכירת קרקע

רווח נקי               300,000  =  (250 י. פ.  -  550 י. ס.)

 

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת:

רווח לפני דוח רוה"פ                                 300,000

נספח א'                                                  (30,000)

מזומנים שווה מזומנים נטו מפעילות שוטפת  270,000   

 

תזרים מזומנים מפעילות השקעה:

תמורה ממכירת קרקע                           80,000

רכישת מכונה                                      (100,000)

מזומנים נטו ששימשו מפעילות השקעה   (20,000)

 

תזרים מזומנים מפעילות מימון:

                                                              0

 


גידול במזומנים ושווה מזומנים השנה      250,000 P/N

י. פ. מזומן ושווה מזומן                         200,000

י. ס. מזומן ושווה מזומן                         450,000

 

 

 

 

 


נספח א':

1) הוצ' והכנס' שלא במזומן:

    רווח ממכירת קרקע               (30,000)

    הוצ' פחת                             30,000

                                                  0

2) שינוי בסעיפי רכש והתחייבות:

    עליה בלקוחות                     (100,000)

    עליה בספקים                        70,000

                                              (30,000)

                                              (30,000)

 

 

תזרים מזומנים מפעילות מימון:

פעילות מימון מתייחסת לצד הפסיבי של המאזן למעט מה שכללנו במסגרת אחרת שינוי בספקים, זכאים שקשור לדוח רוה"פ.

היא תכלול בד"כ קבלת הלוואות ופירעונן:

קבלת הלוואה -  תזרים חיובי.

פירעון הלוואה -  תזרים שלילי.

כולל את התמורה נטו שקיבלנו מהנפקת מניות או אג"ח.

כאשר יש הוצ' הנפקה בגין מניות נקזז מהפרמיה ולפעמים אין פרמיה ויהיו הוצ' הנפקה נדחות, נצטרך לתאם מהנספח.

התמורה שקיבלנו בגין הנפקת מניות או אג"ח -  יוצא בנטו.

דיבידנד ששולם בפועל יוצג במסגרת פעילות המימון -  תזרים שלילי, פעילויות השקעה ומימון שאינן כרוכות בתזרימי מזומנים.

 

בנספח ב': סעיף 3.3 (עמ' 315):

במהלך השנה החברה המירה הלוואה להון מניות.

דוגמא 1:

כאשר שני הצדדים מפעילות מימון. במאזן ולא קשור לרוה"פ או זרימת מזומנים.

 

דוגמא 2:

אם מי שמכר לחברה מכונה, החברה הנפיקה לו הון מניות, זו פעולה שמוגדרת לצורך גל"ד, פעולה שלא במזומן.

 

דוגמא 3:

כאשר קיבלתי כסף, תמורת אשראי, אך עדיין לא שילמנו והאשראי שנה הבאה, נרשום בנספח ב' -  כי יש גידול בהשקעה, במהלך השנה יש התייחסות לאשראי, שתשולם שנה הבאה.

כלומר: כאשר אני רוכש נכס ומשלם עליו לאחר תקופת הדוח לא נציג בדוח תזרים המזומנים, אלא בנספח ב'.

בנספח 3.2.3 (2) מה שבסמוך     פעילות השקעה

                      מש שלא בסמוך         פעילות מימון

 

דוגמא:

רכישת מכונה 1/95 ושילמתי 2/96 -  הדוח שיקבל ביטוי בשנת 96 נכריז עליו בקטגוריה לפי "בסמוך" אם "לא בסמוך".

 

** יום החתך לא מהווה קריטריון .

אנחנו ניקח כקריטריון את מה שמקובל בשוק. אם עשיתי עסקה וקיבלתי עליה אשראי כמקובל בשוק         אז התשלום נעשה בסמוך.

אך אם קיבלתי אשראי לשנה וזה לא דבר שמקובל בשוק      אזי עשיתי פעולת מימון.

אנחנו עובדים בקריטריונים של עסקה חריגה, אם ע. חריגה     אזי לא בסמוך, עסקה מימונית.

אך אם ע. רגילה      בסמוך        פעילות השקעה.

יש לבדוק האם העסקה בסמוך/לא בסמוך כדי להחליט        פעילות השקעה/ פעילות מימון.

מה קורה שנרכש נכס בשנה מסוימת ושילמתי בגינו שנה לאחר מכן ?

גישה 1:

אם לא שילמתי באותה שנה, לא נכניס לדוח תזרים מזומנים עפ"י סעיף 3.3.

גישה 2:

גם אם לא שילמתי בשנה השוטפת, אני אתייחס כאל השנה השוטפת, כאשר קבעתי שמדובר בסמוך          והפעילות השקעה, למרות שלא הייתה זרימת מזומנים ותהיה בשנה הבאה.

כאשר העסקה בתנאי שוק        בסמוך         אני ארשום את העסקה בדוח תזרים מזומנים, למרות שלא זרם כסף ולמרות שזה בניגוד לגל"ד סעיף 3(2).

עסקה אחת יוצאת דופן: עסקאות חריכה מימונית. ליסינג שמעבירה את כל הסיכונים והבעלות של הנכס אל הרוכש, רק שלא היה לי מספיק כסף לשלם בגין הנכס.

מצד אחד       רכישת נכס.

מצד שני        קבלת הלוואה.

ובמהלך השנים נראה את פירעון ההלוואה.

·        זה חריג יחידי, שאף שאין תזרים מזומנים יופיע כתשלום מימון והשקעה, למרות שאין תזרים השנה.

 

לא סמוך -  אופי עסקה מימונית, במסגרת פעילות מימון.

סמוך -  אופי עסקה השקעה, במסגרת פעילות השקעה.

 

נספח ב':

1)     המרת התחייבות להון -  פירמה שבמקום להחזיר כסף תנפיק מניות למשל, לאדם שהיא חייבת לו כסף. המרת ההתחייבות להון לא תקבל ביטוי בדוח תזרים המזומנים (כי למעשה לא הייתה כאן זרימת מזומנים)

2)     רכישת נכסים או השקעות תמורת הנפקת הון -  רכישת מכונה לדוגמא במקום במזומן ע"י הנפקת הון.

3)     התחייבות ישירה למוכר לפירעון לאחר תקופת הדיווח -  נניח שרכשתי מכונה ולא שילמתי בגינה ואני משלם לאחר תקופת הדיווח, זה לא יופיע בדוח תזרים המזומנים, אלא בנספח ב'. זו חייבת להיות התחייבות ישירה (למוכר המכונה).

 

תשלומים ששילמנו בסמוך לביצוע העסקה יוצגו כפעילות השקעה.

תשלומים שלא שילמנו בסמוך לביצוע העסקה יוצגו כפעילות מימון.

חכירה מימונית -  ביום חכירה מימונית אין תזרים מזומנים.

זהו המקרה היחידי שאין זרימה של מזומנים וירשם גם בפעילות השקעה וגם בפעילות מימון.              

 

סעיף 2(3)4: תזרים מזומנים מפעילות מימון:

הנפקת הון

תשלום דיבידנד (בפועל) , אם קשור לשנה קודמת -  פעילות מימון השנה.

הנפקת אג"ח

פדיון אג"ח

קבלת הלוואה לז"א ופירעון, (ז"ק ניתן להציג נטו)

 

אם יש הון מניות והנפקה בגינו          מראים את התמורה נטו.

3.2.4(4) אין הפרדה בין חלות ז"א וחלות ז"ק, יוצגו ביחד.

דוגמא:

מאזנים:

                        31/12/95                            31/12/96

מזומן                 100,000                              300,000

עו"ש בנק            50,000                                      -

לקוחות              100,000                              200,000

מכונה                          200,000                              300,000

פ. נ.                  (50,000)                     (100,000)

מכונה נטו          150,000                               200,000

ספקים              (100,000)                            (150,000)

משיכת יתר             -                                  (50,000)

הון מניות          (100,000)                            (150,000)

זכאים               (100,000)                            (50,000)

עודפים             (100,000)                            (300,000)

                            =                                        =

דוח רוה"פ:

מכירות          1,000,000

ע. המכר        (600,000)

רווח גולמי      400,000

הנהכ"ל         (150,000)

רווח נקי         250,000

 

 

נתונים נוספים:

1. זכאים ב- י. פ. בגין שכ"ע, זכאים י. פ. בגין רכישת מכונה

נדרש: לערוך דוח תזרים מזומנים מתואם.

 

דוח תזרים מזומנים

 

תזרים מפעילות שוטפת:

רווח מדוח רוה"פ                             250,000

נספח א'                                         (100,000)

מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת   150,000

 

תזרים מזומנים מפעילות השקעה:

רכישת מכונה                                     (50,000)

מזומנים נטו ששמשו לפעילות השקעה    50,000

 

 

 

 

תזרים מזומנים מפעילות מימון:

דיבידנד                                                (50,000)

קבלת הלוואה ז"ק בנקים                       50,000

תמורה מהנפקת מניות                          50,000

מזומנים נטו שנבעו מפעילות מימון         50,000

גידול במזומנים ושווה מזומנים השנה      150,000

 

גידול במזומנים ושווה מזומנים השנה      150,000

י. פ. מזומן ושווה מזומן                         150,000

י. ס. מזומן ושווה מזומן                          300,000

 

 

50,000 =  300,000 י. ס. מזומנים  -   250,000 רווח נקי בדוח רוה"פ

*  דיבידנד ששולם השנה במזומן -  אין דיבידנד לשלם, אין זכאים.

 

נספח א':

1) הוצ' פחת          50,000

                           50,000

2) עליה בלקוחות  (100,000)

    עליה בספקים   50,000

   ירידה בזכאים    (100,000)

                          (150,000)

                          (100,000)

 

נספח ב':

100,000 -  

במהלך השנה נרכשה מכונה -  50,000 ששולמו במהלך הדוח

50,000 -  ישולמו לאחר תקופת הדיווח.

 

הסבר:

זכאים:

100,000 י. פ.    50,000 י. ס. טיפלנו  (נספח ב')

                         0      ירידה בשכ"ע לשלם 100,000.

 

 

עסקת רכוש קבוע לא בסמוך -  מימון (בסמוך -  פעילות השקעה).

יום חתך לא משנה את אופי העסקה.

יעודה והתחייבות לסיום יחסי עובד-מעביד:

יעודה > עתודה           השקעה.

יעודה < עתודה           שוטף (נספח א' -  חלק א').

 

הגידול ביעודה יכול לנבוע כתוצאה מהשקעה (או רווחים):

דוגמא:

31/12/94

עתודה   100,000

יעודה    80,000

            (20,000) -  עודף עתודה על יעודה, במסגרת התחייבות.

31/12/95

ההתחייבות לתשלום פיצויים עלתה ב- 20,000 , השקענו ביעודה 60,000 ורווחים של 20,000

יעודה    160,000

עתודה   120,000

            40,000 -  עודף יעודה

בנספח א' יופיע 60,000 בסימן (-)

ישנה ירידה של התחייבות שגרמה לרווח ואת הרווח אנחנו מקטינים.

 

דוח תזרים מזומנים מתואם:

מבחינת מבנה זהה לנומינלי -  יש לציין את היום אליו מתואם הדוח במסגרת סעיף הכנסות/הוצאות מדוח רוה"פ -  יהיו סעיפים של שחיקות פריטים כספיים.

לגבי חלק מהפעולות שעושים, יהיה פירוט לגבי שחיקה וחלק לא -  לא תהיה משמעות.

נניח שחיקה של ספקים           אין משמעות אם נחשב שחיקה של ספקים, ניקח ישירות את ההפרש בין י. פ. ל- י. ס.

מתי יש משמעות לשחיקה ?

רכישת רכוש קבוע          יש לנו אשראי בין יום הרכישה ליום התשלום ובדוח עסקה חריגה.

והגענו למסקנה שמדובר בעסקה רגילה         אין אפשרות לקחת את ההפרש בדוח תזרים מזומנים ולכלול בפעילות השקעה. נפריד בין רכישת רכוש קבוע וההפרש -  רווח משחיקת ספק מכונה להוריד בנספח א'.

הפסד -  בגין שחיקה מיום ביצוע העסקה ליום תזרים המזומנים יופיע בנספח א'.

דוגמא:

31/12/95 קרקע בסה"כ 0

31/12/96 -  1/4/96 רכשנו קרקע נוספת בערך 5,000 לתשלום ב- 10/96.

הערה

מדד

מקרה

יום רכישה

100

ראשון

יום תשלום

120

 

סוף השנה

125

 

יום רכישה

100

שני

יום תשלום

105

 

סוף השנה

125

 

מקרה ראשון:

עסקה חריגה          8% < 120 -  יום תשלום

                                   100 -  יום רכישה

 

5,208 = 125/100 * 5,000        תאום מיום התזרים

י. פ.      0

י. ס.     (5,208)          יופיע במסגרת פעילות השקעה (נרכש בסמוך).

 

מקרה שני:

8% > 105/100 -  אין עסקה חריגה.

6,250 = 125/100 * 5,000

 

עסקת רכישת הקרקע הייתה באשראי והייתה עסקה רגילה, לא נציג את ההפרש כולו בפעילות ההשקעה, נפצל:

בפעילות השקעה:   (5,952) = 125/105 * 5,000 מיום התזרים

רווח שנוצר:           298 = 5,952 -  6,250 דרך 1

                            298 = 125/105 (1 -  105/100) * 5,000 דרך 2

נספח א' חלק א' -  (298)

 

דיבידנד:

הדוח הנומינלי -  יופיע כל הדיבידנד.

מתואם -  יש מרכיב של שחיקת דיבידנד.

יש לתאם דיבידנד ששילמנו השנה.

יש לתאם דיבידנד שנה קודמת, לפני שמתאמים לגלגל אחורנית לנומינלי.

דוגמא:

                      31/12/95                        31/12/96

                        12/96                            12/96

דיבידנד לשלם    60,000                              0

10/96 -  החברה שילמה דיבידנד שנה קודמת

6/96 -  הכריזה ושילמה דיבידנד 2,000

מדד

תאריך

100

12/95

120

6/96

140

10/96

150

12/96

1)     דיבידנד שיופיע בדוח על השינויים בהון קרנות ועודפים.

2)     דיבידנד שיופיע בדוח תזרים מזומנים במסגרת מימון.

 

2,500 = 150/120 * 2,000

(171) = 150/140 * (1 -  140/100) * 100/150 * 600

2,329        יופיע בדוח על השינויים

2,429 = 150/140 * 400 + 2,500       יופיע בדוח תזרים מזומנים מתואם במסגרת מימון

   

מב"כ בנומינלי יכול להיות שינוי בגין:

1)     הנפקה    במימון

2)     פירעון   

 

התשלום ששילמנו בגין מב"כ יופיע במסגרת מימון.

רווח/הפסד ממב"כ יופיע בנספח א'.

בדוח המתואם מב"כ -  ניתנות לפדיון ומשתתפות הן התחייבות ויכללו בדוח רוה"פ.

ההפרש בין י. פ. ל-  י. ס. בגין מב"כ לא בהכרח רק מעליות המדד בתוך ההפרש יכול להיות תשלום פירעון.

 

דוגמא:

                                         12/92                       12/93

                                         12/93                           12/93

 

מזומנים/ שווה מזומנים         7,500                      25,000

מלאי                                   3,800                       6,400

לקוחות                                 11,000                     6,300

קרקע                                    10,000                     16,250

מכונה נטו                            0                             3,818

זכאים                                  (1,900)                     (2,100)

אחרים                                 1,000                       0

בנק משיכת יתר                    (2,000)                     (3,200)

הלוואות ז"א                         0                           (11,000)

מב"כ                                    (3,000)                     (2,000)

מ"ר                                      (5,000)                     (7,727)

עודפים                                 (20,400)                   (31,741)

                                             =                             =

נתונים:

בחודש 8/93 הוכרז ושולם דיבידנד לבעלי המניות הרגילות בסה"כ 1,000.

הדיבידנד שהוכרז בשנה הקודמת שולם ב- 6/93 ומהווה 900 מתוך 1,900 של זכאים אחרים במונחי 12/93. מב"כ אינן משתתפות וניתנות לפדיון בחודש 6/93 הונפקו מ"ר בתמורה  ל- 2,000

ב- 5/93 רכשנו קרקע תמורת 5,000 לתשלום ב- 8/93 ב- 1/6/93 רכשנו מכונה תמורת 3,000 לתשלום ב- 7/93 , הוצ' פחת נומינליות בדוח רוה"פ -  200

ב- 1/6/93 החברה קיבלה הלוואה 10,000 לפירעון ב- 6/94 ההלוואה אינה נושאת ריבית והצמדה ל- $.

שע"ח

מדד

תאריך

 

100

12/96

 

105

5/93

1:2

110

6/93

 

115

7/93

 

120

8/93

1:2.2

150

12/93

 

דוח תזרים מזומנים

שינוי במזומן בתקופה    17,500

י. פ.      7,500

י. ס.      25,000            17,500

 

מפעולות שוטפות:

רווח לפי דוח רוה"פ         12,509

התאמות לרווח נספח א'   (341)

                                    12,168

 

מפעולות השקעה:

רכישת קרקע                  (6,250)

רכישת מכונה                 (3,913)

                                    (10,163)

 

מפעולות מימון:

דיבידנד                         (2,068)

משיכת יתר                    1,200 -  הלוואה ז"ק מבנים

קבלת הלוואה                 13,636

הנפקת מניות                  2,727

                                    15,495

                                              17,500 -  השינוי במזומן בתקופה.

 

17,500 = 15,495 + 10,163 -  12,168

 

נספח א'

חלק א'

 

פחת                            273

רווח משחיקה כספית    (178)

שחיקת הלוואה           (2,636)

שחיקת מב"כ              (1,000)

 

 

 

 

 

חלק ב'

 

עליה במלאי               (2,600)

ירידת לקוחות             4,700

עליה בזכאים              1,100

                                (341)          כל נספח א'

 

חישובים:

הרווח המתואם:

עודפים י. פ.       20,400

עודפים י. ס.       31,841

חישוב דיבידנד:

                         1,250 = 150/120 * 1,000

שחיקת דיבידנד:

                         (82) = 150/110 * (1 -  110/100) * 100/150 * 900

                       1,168 -  סה"כ דיבידנד (בניכוי שחיקה).   

 

                       20,400

                       (1,168)

                       12,509 -  רווח השנה

                       31,841

מכונה:

4,091 = 150/110 * 3,000

 

הוצ' פחת נומינלי -  200

273 = 150/110 * 200

3,818 = 273 -  4091

·        העסקה הייתה רגילה לכן לא כל ה- 4,091 יופיע בהשקעה.

3,913 = 150/115 * 3,000

רווח משחיקה כספית:

178 = 3,913 -  4,091

 

הלוואה:

13,636 = 150/110 * 10,000

(2,636) -  רווח מעליות המדד לעומת עליות ה- $.

11,000 -  י. ס. = 2.2/2 * 10,000

 

דוח תזרים מזומנים מתואם:

2.6   שחיקה של פריטים כספיים (עמ' 311) -  הגדרה.

פרק 3: פרק המלצות: תזרים מזומנים מפעילות השקעה סעיף 3.2.3. (עמ' 314)

כנ"ל מפעילות מימון.

כאשר עורכים דוח תזרים מזומנים מתואמים יש לנטרל את שחיקת מגורמים ז"א. הוראות ז"א -  נחשב רווח/הפסד כתוצאה מהשחיקה וננטרל, אך הלוואות ז"ק -  אין צורך לחשב שחיקות ויש להתעלם.

 

מתי משנה לנו השחיקה ?

כאשר הפעילות יכולה להופיע במקומות שונים בדוח תזרים המזומנים.

 

·        אם העסקה הייתה חריגה, התאום כבר מיום תזרים המזומנים ואין שחיקה של רווח מיום העסקה עד יום התזרים.

 

עסקה חריגה       אין שחיקה             השקעה

עסקה רגילה        יש שחיקה             השקעה

                                                     נספח א'

 

 

 

החלפת נכסים

APB 29:

כאשר החברה רוצה להחליף נכס ישן בחדש. מתייחס לשני סוגי החלפת נכסים:

 

סוג 1:

נכסים דומים מבחינת הפירמה: אלו נכסים שהשימוש שהפירמה תעשה בהם זהים, למה עשתה בנכסים השונים שלה, ואשר מהווים חלק מתהליך ייצור ההכנסה של הפירמה.

 

לדוגמא:

חברה החליפה 5 מכוניות מסחריות למשאית. ההחלפה היא לשם אותה מטרה/ייעוד. והחלפה כזו אם משמשת אותנו לאותה המטרה תקרא החלפת נכסים דומים.

 

לדוגמא:

2 מכוניות הוחלפו לרכבים פרטיים, השימוש שונה לגמרי, זה שימוש אחר, ולכן השימוש נכסים לא דומים.

 

הטיפול החשבונאי שונה מהחלפת נכסים דומים ונכסים לא דומים.

 

החלפה טהורה (ללא מזומנים):

החלפת נכסים שונים:

מכירת נכס ישן, רכישה של נכס חדש. ולכן בדוח רוה"פ נכיר ברווח/הפסד בהחלפת הנכסים, אף על פי שלא זרם מזומן.

הרווח שלי מהחלפת נכסים יהיה תמיד ההפרש בין שווי שוק של הנכס הישן, לבין עלותו המופחתת של נכס ישן בספרים, הנכס החדש ירשם עפ"י שווי שוק של הנכס הישן.

 


שווי שוק ישן   -   עלות מופחתת ישן      =      רווח

 

במידה ושווי שוק של הנכס החדש נמוך מהעלות עפ"י APB 29 אזי נוריד את הנכס החדש בספרים לשווי שוק של החדש.

רוה"פ:

הבדיקה: שווי שוק נכס ישן

             (ע. מופחתת נכס ישן)

             רווח  /  (הפסד)

 

דוגמא:

מכונה     100,000

פ. נ.       (60,000)

ש. שוק   70,000

החלפנו מכונה בריהוט       היה צריך להיות 70,000 , אך APB 29 אומר שאת הריהוט נרשום עפ"י שווי שוק של המכונה הישנה.

 

ח'   ריהוט   70,000  (כמו שוק נכס ישן ולא חדש כי לוקחים נמוך מבין שוק חדש ושוק ישן)

ח'  פ. נ.      60,000  ע. מופחתת שווי שוק

    ז'   רווח הון   30,000  =  40,000 -  70,000

    ז'  מכונה   100,000

 

אם הריהוט שווי שוק 80,000 , הדבר לא ישפיע על פ. היומן, שווי שוק חדש גבוה משווי שוק שהוגדר עפ"י APB 29, שווי שוק נכס חדש.

 

אך אם הריהוט שווי שוק 60,000 , נציג את הריהוט 60,000 , שווי שוק חדש,

30,000 = 30,000 -  60,000

ירידת ערך -  10,000

רווח הון -  25,000

 

ח'  65,000

ח'  פ. נ.   60,000

    ז'  מכונה   100,000

    ז' רווח הון  25,000

 

·        אם שווי שוק ישן 30,000 ולא 60,000

 ח'   ריהוט 30,000

 ח'  פ. נ.    60,000

 ח'  הפסד הון  10,000

    ז'  מכונה  100,000

 

החלפת נכסים שונים עם החלפת מזומן:

מכונה ישנה:  מכונה    200,000

                   פ. נ.       (50,000)

                   ש. שוק   180,000

מכונה חדשה:   ריהוט   170,000

                      מזומן    10,000

 


עלות נכס חדש = שווי שוק נכס ישן  -  מזומן שקיבלנו

 

ח'  פ. נ.   50,000

ח'  מזומן  10,000

ח'  ריהוט  140,000

    ז'  מכונה  200,000

 

תמורה          180,000

ע. מופחתת    150,000

רווח הון        30,000

 

החלפת נכסים דומים + מזומן:

הכלל:

עלות נכס חדש = שווי שוק ישן + מזומן שקיבלנו

 

דוגמא:

מכונה      80,000

פ. נ.         50,000

שווי שוק   60,000

מזומן        15,000

 

קיבלנו ריהוט: חישוב עלות נכס חדש,

לפי APB 29 : שווי שוק חדש: 75,000 = 15,000 + 60,000

אך לצורך APB 29 לא צריך שווי שוק חדש

 

הרווח מן העסקה: 30,000 = 30,000  -  60,000

       

                                עלות מופחתת ישן     שווי שוק ישן

 

ח'  פ. נ.   50,000

ח'  ריהוט  75,000  שווי שוק חדש = עלות חדש

    ז'  מכונה  80,000

    ז' רווח הון 30,000

    ז' רווח   15,000

 

נניח ריהוט שווי שוק  >  שווי שוק מכונות

ההשוואה בין שווי שוק לבין עלות לפי APB 29

70,000  <  75,000

ואז הרווח יקטן ב- 5,000.

 

דוגמא:

מכונות                    100,000

פ. נ.                         20,000

ש. שוק                     55,000

שילמנו מזומן             10,000

קיבלנו ריהוט ש. שוק  60,000

1)     מה הרווח/הפסד מהעסקה ?

2)     מה עלות הנכס החדש בספרים ?

אם לא היה נתון שווי שוק חדש, היינו צריכים לרשום נכס.

                         65,000 = 10,000 + 55,000

ולהראות הפסד    250,000

שווי שוק משנויים (החדש 60,000), מול עלות ישן (65,000) לפי APB29

60,000  <  65,000

ולכן רוה"פ מוצג ב- 60,000

 

החלפת נכסים דומים:

בהחלפת נכסים דומים:

אנחנו רואים נכס חדש שבא בנעליו של נכס ישן. כלומר: אנחנו לא מכירים ברווח מנכסים דומים. אך אם יש הפסד כתוצאה מההחלפה, עקרון השמרנות אומר, שיש להכיר בהפסד זה.

* הפסד יהיה תמיד לנכס הישן

שווי שוק ישן   <   עלות מופחתת ישן

 

רק אם יש רווח -  נרשום נכס חדש לפי העלות המופחתת של הנכס הישן, "בא בנעליו".

 

דוגמא:

החלפנו מכונה במכונה דומה

ישן: עלות            150,000

      פ. נ.              70,000

      ש. שוק          100,000

חדש: שוק    ?

אין להכיר ברווח. יש רווח בעסקה של 20,000 שאין להכיר בהם.

 

ח'   מכונה (חדשה)  80,000

ח'   פ. נ.                70,000

     ז'   מכונה (ישנה)   150,000

 

המשך . . .

נתון נוסף שווי שוק חדש 90,000

עדיין אנחנו ברווח של 10,000 ולא 20,000 (אם היינו מוכרים)

כי שווי שוק ישן  >  שווי שוק חדש

 

אך בנכסים שונים -  היה משפיע שווי עלות ישן.

 

·        עד 80,000 אפשרי, מ- 79,000 נצטרך להציג לפי 79,000 ולהראות הפסד/רווח. 10,000 -  כאן מוצג מצב בו יש הפסד כלכלי ועדיין לא נצטרך להציגו.

 

החלפת נכסים דומים + מזומן ששילמתי:

לא נכיר ברווח, מן העסקה, הנכס החדש ירשם עד עלות מופחתת נכס ישן + המזומן ששילמנו.

נכס חדש  =  מזומן ששילמנו  +  עלות מופחתת נכס ישן

דוגמא:

מכונית: 

עלות      120,000

פ. נ.       70,000

ש. שוק   80,000

שילמנו מזומן   20,000

מכונית חדשה 100,000 = 20,000 + 80,000

1)     מהו הרווח שנרשום ? פתרון: 0: לא רושמים רווח בנכסים דומים.

2)     מהי עלות הנכס החדש ?

70,000 = 20,000 (מזומן)+ 50,000 (ע. מופחתת)   

 

·        פ. יומן:

ח'  מכונית חדשה   70,000

ח'  פ. נ.                 70,000

     ז'   מכונית ישנה    120,000

     ז'  מזומן               20,000

 

·        המכונית החדשה נכנסת בנעלי המכונית הישנה ונרשמת בעלות מופחתת.

 

מכונית (הפסד) 75,000 , אם היה הפסד עדיין לא יבוא לידי ביטוי, כי אמור להיות רווח.

80,000 , אם קיבלתי 75,000 עדיין יש רווח 5,000.

רק אם המכונית תהיה מ- 70,000 , כלומר נמכרה ב- 30,000 ממה שצריך לקבל, אז יהיה הפסד.

נתון נוסף:

שווי שוק מכונית ישנה 45,000 חשב את 1 ו 2

 

1) ההפסד יהיה 5,000          נכס רשום  50,000  הכללים לבדוק תמיד את העלות

                                       שוק           45,000  המופחתת מול שווי שוק ישן: אם

                                       הפסד הון    5,000   יש הפסד נטפל כמו נכסים שונים.

 

מכונית חדשה נרשם 65,000 = 20,000  +  45,000

ח'  מכונית חדשה   65,000

ח'  פ. נ.                70,000

    ז'   מכונית ישנה   120,000

    ז'   מזומן             20,000

 

 

החריג בנכסים דומים:

החלפת נכסים דומים + קבלת מזומן היא המקרה החריג בהחלפת נכסים דומים, ההתייחסות היא כאל 2 פעולות:

1) נכס שנכנס לנעלי הנכס הישן. אבל יש חלק מן הנכס הישן שמכרתי אותו ואז במקרים שיש בהם רווח, אנחנו נכיר ברווח יחסי בין: מש שקיבלתי לבין מה שממשנו בחלקו היחסי. אם יש הפסד נכיר בכולו.

זהו המקרה היחידי של APB29 שמתייחס לשווי שוק של נכס ישן.

כיצד נרשום רווח יחסי ?

מזומן שקיבלנו

(חלק יחסי של העלות המופחתת של הנכס)

רווח הון

 

החישוב:

 


רווח הון שנוכל להכיר =  עלות מופחתת ישן * מזומן                מזומן

                                                                     מזומן + שוק (חדש)

 

עלות נכס חדש בספרים תרשם כ:

 


עלות נכס         =      הרווח היחסי   + מזומן שקיבלנו -  עלות                  חדש בספרים              מהחישוב

 

 

דוגמא:

מכונה   300,000

פ. נ.      120,000

ש. שוק  250,000

 

מכונה חדשה שוק   220,000

מזומן                    30,000

נדרש: לבדוק האם יש רווח בעסקה ?

250,000 > 180,000

  שוק       ע. מופחתת

 

יש רווח במקרה = החלפת נכסים דומים + מזומן

 

         אנחנו רוצים להכיר ברווח יחסי              

 

הרווח הון:    8,400 = (180,000 * 30,000/220,000+30,000) -  30,000

 

הרווח מכל העסקה הוא 70,000 , אך החלק מן המזומן שקיבלנו הינו קטן יחסית.

כיצד המכונה תרשם בספרים ?

158,400 = 8,400 + 30,000 -  180,000

 

ח' מכונה חדשה   158,400

ח' מזומן              30,000

ח' פ. נ.                120,000

     ז'  מכונה ישנה   300,000

     ז'  רווח              8,400

 

·        אם יש הפסד בעסקה, נפתור כמו נכסים שונים.

 

דוגמא:

מכונה     150,000

פ. נ.        40,000

ש. שוק    130,000

 

מכונה    120,000

מזומן     25,000

 

מהו הרווח היחסי, מהי עלות הנכס החדש בספרים ?

 

6,034 = [ 110,000 * 25,000/25,000-120,000 ] -  25,000

 

6,034 =  18,966 -  25,000

       החלק שמימשנו

 

עלות הנכס החדש בספרים:

91,034 = 6,034 -  25,000 -  110,000

 

ח'  נכס חדש   91,034

ח'  מזומן        25,000

ח'  פ. נ.          40,000

     ז'  מכונה ישנה  150,000

     ז'  רווח הון       6,034

 

 

 

כללים -  החלפת נכסים

1.     נמסר -  לפי עלות מופחתת.

2.     התקבל -  שווי הוגן של נכס, שנמסר או שווי הוגן של נכס שנתקבל כנמוך מביניהם.

3.     רווח/הפסד -  ההפרש בין שווי הוגן של נכס (הנמוך מבין מה שבחרנו), לעלות המופחתת של הנכס שנמכרה.

 

יש למצוא עלות מופחתת מתואמת של מכונה ליום ההפעלה:

ח'  שווי הוגן של רכב שנמסר או נקנה (כנמוך מביניהם)

   ז'  רווח הון  /  ח'  הפסד הון

ז'  עלות מופחתת מתואמת ליום ההחלפה

 

מקרה 1: תשלום של תוספת מוניטרית (בנוסף לרכוש שנמסר)

1.     נכס שנמסר -  עלות מופחתת.

2.     נכס שהתקבל -  נרשם לפי:                                                                א. שווי הוגן שהמוכר נתן תמורתו + מזומן

    ב. או שווי הוגן של נכס שהתקבל הנמוך מביניהם.

3.     רווח/הפסד זה ההפרש ביניהם [ 1 או 2 ].

 

ח'  רכב מסחרי (חדש)  12,500

ח'  הפסד הון              37,500 -  מירידת ערך

    ז'  מזומן   50,000

    ז'  מכונה ע. מופחתת  112,500 (ליום ההחלפה).

 

 

מקרה 2: תקבול של תוספת מוניטרית:

1.     נכס שנמסר -  לפי ע. מופחתת.

2.     נכס שהתקבל - 

    א. שווי שוק הוגן שנמסר פחות תקבול במזומן.

    ב. או שווי הוגן של נכס שהתקבל כנמוך מביניהם.

 

כנמוך מביניהם יש לבחור:

נכס שנמסר -  מזומן = נכס שהתקבל שווי הוגן

פ. יומן:

ח'  מזומן  

ח'  רכב מסחרי שנתקבל

      ז'  מכונה שנמסרה ע. מופחתת

      ז'  רווח הון  P.N.

 

דוגמא:

נמסר: משאית ע. מופחתת  90,000

         ש. שוק                   115,000

התקבל:  מחשב ש. שוק     55,000

             אופנוע ש. שוק    45,000

             מזומן                 35,000

 

1. ע. מופחתת של נכס שנמסר   90,000.

2. נכס שהתקבל כנמוך מבין:

   א. 100,000 = ש. שוק שהתקבל

   ב. 80,000 = מזומן -  נכס שנמסר  = 35,000 -  115,000

 

ח'  מזומן   35,000

ח'  אופנוע  36,000 = 80,000 * 45/100

ח'  מחשב   44,000 = 80,000 * 55/100

    ז'  ע. מופחתת משאית  90,000

    ז'  רווח הון P.N. 25,000

 

 

נכסים דומים:

החלפת 2 נכסים ללא תוספת מוניטרית, לא רואים בזה מכירה, אלא החלפה, ולכן לא נכיר ברווח. וזה יבוא לידי ביטוי בפחת, הפסד יבוא לידי ביטוי בירידת ערך של הנכס ודרך הפחת ולא דרך הפסד הון.

 

 

1.     נכס שנמסר -  עלות מופחתת.

2.     נכס שנכנס -  עלות מופחתת של נכס שנמכר. ההפרש = 0.

 

·        אם שווי הוגן שנכס נמכר נמוך מהעלות המופחתת של הנכס שנמכר, יש ירידת ערך ונכיר בהפסד ונרשום עלות מופחתת של נכס שירד אך במקרה ההפוך לא נכיר ברווח.

 

הבדיקה:

1.     עלות מופחתת נכס שנמכר.

2.     שווי הוגן נכס שנמכר.

3.     שווי הוגן נכס שנרכש.

 

ניקח את הנמוך מביניהם, אם בחרנו באופציה מס' 1, כלומר עלות מופחתת נכס שנמכר, הרי שהרווח -  0. אם בחרנו באופציה האחרת כנמוך מהעלות המופחתת נכס שנמכר יש הפסד מירידת ערך -  אך לא יהיה הפסד הון.

 

תשלום תוספת מוניטרית:

נמסר -  עלות מופחתת.

מתקבל:

1.     עלות מופחתת נכס שנמסר + מזומן ששולם.

2.     שווי הוגן שנמסר + מזומן ששולם.

3.     שווי הוגן של נכס שהתקבל.

כנמוך מביניהם.

פ. יומן:

ח' מכונה ב'

  ז'  מכונה א'

  ז' מזומן

 

·        אם לא בחרנו באופציה מס' 1 יש ירידת ערך ונכיר בה לא נכיר ברווח אף פעם ולכן אין רווח.

 

תקבול של תוספת מוניטרית

נפצל את העסקה ל- 2:

1.     כמכירה של חלק מן הנכס שעבורו שילמו לנו במזומן.

2.     היתרה, ההתייחסות היא כאל החלפת נכסים דומים.

 


                  מזומן                    =  חלק

מזומן + שווי הוגן נכס שהתקבל      שמומש

 

 


הפסד/רווח הון =  { עלות מופחתת נכס שנמסר * חלק שמומש } -  מזומן

 

 

 

 

בהחלפת נכסים:

1.                 = [ חלק שמומש -  1 ] * ע. מופחתת של נכס שנמסר

            

2. כנמוך        = [ חלק שמומש -  1 ] * שווי הוגן נכס שנמסר

 

3.                 = שווי הוגן נכס שנמסר

 

ח' מכונה ב'

ח' מזומן

   ז'  מכונה *

   ז'  רווח הון

 

 

 

דוחות רבעוניים

בדוחות שנתיים הרו"ח מבקר את הדוחות.

בדוחות רבעוניים הרו"ח סוקר את הדוחות, ורק אם יש בעיות מעיר עליהם.

גל"ד 43:

אומר כיצד יש לנהוג: קיימות 2 גישות לעריכת הדוחות הכספיים:

גישה 1:

לערוך דוחות כספיים כרבעון שנתי, רוצים לחלק הוצ' רוה"פ השנתיות ל- 4 חלקים שווים. הדבר דורש לעשות אומדנים ולעדכן בדרך של RESTETMENT -  גישה הרואה את הרבעונים כחלק מן הדוחות השנתיים.

 

גישה 2:

דיסקרטי           גישה הרואה את הדוח כתקופה לכל דבר. כל הוצ' או הכנסה שקשורה לרבעון מסוים תכנס לשם.

 

גל"ד 43 -  אימץ גישה מעורבת. יש לבחון כל הוצ' לגופו של עניין.

אם יש הוצ' ישירות, יש לכלול את ההוצ' השייכות לרבעון המסוים הזה, לא לפרוש אותם על פני השנה כולה.

ברבעון בו נבעו -  יש הוצ' אחרות, שלא מזוהות אם מחזור מכירות זה או אחר כמו זכייה בתביעה, מכירת מכונה ברווח הון, מענק חד פעמי, והוצ' אלו שאין בסיס, ירשמו ברבעון בו התרחשו, אך אם יש בונוס או סכום שמזהים לא נרשום את הבונוס ברבעון בו התקבל, אלא נפרוש את ההוצ' של הבונוס על פני כל הרבעונים.

 

ברבעונים (1) תמיד מכירת רבעונים כולם יביאו את המכירות שנתי וכנ"ל לגבי כולם ע"י מכירת רווח גולמי וכד'.

(2) בדוחות רבעוניים כאשר מבקשים להציג רבעון 1 של החברה, חשוב לדעת מאיזה נקודת זמן נמצאים או באמצע שנה או סוף שנה.

 

 

 

 

דוגמא:

חברה מכרה:

                   1               2               3               4              שנתי

                 K100           K300          K400         K700          K1,500

 

ההנהלה אמרה: אם תמכרו מעל K1,200 תקבלו בונוס, לא היו הוצ' בונוס.

בסוף רבעון 1 -  כסף, ברבעון 2 -  לא יצרו עדיין הפרשה לבונוס, הוצ' ברבעון 4 יצרו הפרשה לבונוס.

אם בגישה הדיסקרטית -  הכל היה ברבעון ה- 4.

אנחנו נבצע לפי גישה אינטגרלית, סביר לפרוש את הבונוס כפונקציה של המכירות וכך נפרוש.

יש צורך בבסיס הגיוני לפרישה של אותו בונוס.

אם ישאלו איך יראה דוח רוה"פ כאשר נקודת מבט מסוף שנה לתחילת שנה אזי:

 

רבעון:            1              2              3              4              שנתי

הכנס'         K100         K300         K400        K700           K1,500

הוצ' בונוס   (K10)         (K30)        (K40)        (K70)           (K150)

 

·        אם היינו בנקודת זמן ברבעון 2, לא היינו רושמים כל הוצ' עבור בונוס.

·        אם יש הוצ' פרסום לא בהכרח צריך לפרוש על פני כל השנה, אלא ברבעון מסוים.

 

דוגמא:

בונוס למנהלה

הוצ' עקיפות לא מזוהות שאין בסיס לפרישתן

תמורה ליח'

מכירה ביח'

מספר

 

50

1 ש"ח

100

1

 

50

1 ש"ח

250

2

 

200

2 ש"ח

600

3

250

100

2 ש"ח

50

4

250

400

 

1,000

סה"כ

 

עלות ליח' 0.7 ש"ח.

 

רבעון:                         1              2                   3            4            שנתי

מכירות                      100          250                 1,200        100           1,650

ע. המכירות               (70)          (175)              (420)        (35)          (700)

רווח גולמי                  30            75                   780          65            950

הוצ' הנהלה וכלליות:

הוצ' רגילות               (50)          (50)                (50)          (50)         (200)

הוצ' בונוס                 (15)          (38)                (182)         (15)        

הפסד                       (35)           (13)                398          50           3,000

·        ( 100/1,650; 250/1,650; 1,200/1,650; 400/1,650 * 250 ) -  הסבר כיצד חישבנו את הוצ' הבונוס.

·        תמיד לבדוק באיזה נק' זמן שואלים אותנו כי אם אחרי רבעון 2 הבונוס היה נכלל.

סעיף המלאי: בשנתי:

סעיף המלאי: בשנת 12/98 עלות מלאי 1,000 ; שווי שוק 900

שסיימנו לערוך 31/3/99 שווי שוק 1,200

אנחנו נציג את המלאי, כשווי שוק ליום המאזן 900.

כיום בארץ שווי שוק ליום 12/98 הוא השווי ואין דרך להתייחס לירידת ערך או עליית ערך.

 

בדוחות הרבעוניים:

סעיף 3.2 חריג: " אם המלאי מומש, שלא בהפסד עד למועד עריכת הדוחות או שמכרתי אותו בעלות או ברווח. (שלא בהפסד) או שלא מכרתי ושווי שוק שלו עלה משווי שוק הקודם אז: יש לבטל את ירידת הערך ".

 

סעיף 3.2.2: אם ברבעון שווי עלות 1,000 31/3/98 ש. שוק 700, אז נציג 700 בסוף רבעון כי שוק נמוך מעלות עד עריכת הדוח הכספי.

אם מלאי זה של 700 לא מומש בתקופת הביניים הבאה, באותה שנה דווח, אך שווי שוק שלו עלה, יש לבטל את הקטנת הערך, שנוצרה בתקופה הקודמת עד למה שהיה בתקופה קודמת, לא יותר.

1.     ישן לפי שוק חדש.

2.     אם 700         1,200.

אנחנו יכולים להעלות את ה- 700 רק עד עלות מקורית 1,000 (ולא 1,200).

ויהיה רווח של 300.

עלות המכר:

מכירות   0

ע. המכר (300)

רווח       300

 

דוגמא:

לחב' מלאי ליום 31/12/97 1,000 יח' עלות ליח' 10 ש"ח

במהלך שנת 98 החברה מכרה:

ש. שוק עד ליום עריכת הדוחות הרבעוניים

ש. שוק ליח' לסוף כל רבעון

מחיר מכירה ממוצע לרבעון

מכירות ביח'

מס'

8.5

8.5

9

100

1

10.5

11

12

200

2

11

8

8.5

200

3

12

9

11

300

4

 

נדרש: חשב את הרווח הגולמי.

 

רבעון 1:

מכירות                900 = 9 * 100

ע. המכר:

מ. פ.                          10,000 = 10 * 1,000

קניות                         0

מ. ס.                         (7,650) = 8.5 * 900

רווח גולמי         1,450    

רבעון 2:

מכירות                2,400 = 12 * 200

ע. המכר:

מ. פ.                          7,650

קניות                         0

מ. ס.                         (7,000) = 10 * 700

רווח גולמי         1,750

 

הסבר עלות המכר:

1,700 = 8.5 * 200 -  זה מה שהצגתי ברבעון קודם לכן לא לקחת (10)

(1,050) =  (10 -  8.5) * 700

650

 

רבעון 3:

מכירות                1,700 = 8.5 * 200

ע. המכר:

מ. פ.                          7,000

קניות                         0

מ. ס.                         (5,000)

רווח גולמי         300    

 

מה כולל ע. המכירות:

2,000 = 10 * 200

אין ירידת ערך

 

רבעון 4:

מכירות                3,300

ע. המכר:

מ. פ.                          5,000

קניות                         0

מ. ס.                         (1,800)

רווח גולמי          100    

 

מה כולל עלות המכירות:

זה דוח שנתי ולכן מלאי פתיחה רבעון 1 ומלאי סגירה רבעון 4

מ. פתיחה 10,000          מהרבעון ה- 1.

מ. סגירה  (1,800)          מהרבעון ה- 4.

               8,200

 

סעיף 3.3. סעיף הפחת: יש לערוך באותה השיטה בכל הרבעונים.

פריט מיוחד סעיף 3.4

·        הפסד מפריט מיוחד -  סעיף 3.4 מתייחס לפריט מיוחד.

·        השפעה מצטברת משינוי שיטה.

·        לפריט מיוחד יש להתייחס בגישה הדיסקרטית בניכוי/זיכוי מס החל משום שמתחת לקו מוצג נטו.

שינויים חשבונאיים: סעיף 3.5

במקרה של השפעה מצטברת, נכלול את כל ההשפעה המצטברת בתקופת הביניים ה- 1 של השנה, כלומר ברבעון ה- 1.

 

דוגמא:

1/1/95 רכישה של 150,000 עלות. הפחתה 4 שנים, סכום ספרות יורד. בשנת 97 ברבעון ה- 3 10/8/97 החלטנו לשנות לשיטת קו ישר (פחת).

 

שנת 1995

60,000 = 4/10 * 150,000

שנת 1996

45,000 = 3/10 * 150,000

שנת 1997

7,000 = 30,000/4 = 2/10 * 150,000

 


לכל רבעון

 

מבטלים ומציגים מחדש (שיטה לא נכונה).

                               1                2                3              4            שנתי

הוצ' פחת לפני       (7,500)        (7,500)         (7,500)      (7,500)      (30,000)

שינוי שיטה         

 

מתוקן                   (9,375)        (9,375)        (9,375)       (9,375)    

 

השפעה מצטברת משינוי שיטה  180,000 בניכוי מס החל

רשמתי                                  105,000

צריך 75,000 יש לרשום הכנסה 30,000 ונרשום מתחת לקו.

יש לתקן מס על דוח רוה"פ והשפעה מצטברת בגין שינוי שיטה לתחילת שנה ולתקן את המס על הדוח.

 

מסים על הכנסה:

אם הרווחתי יש לשלם מס.

אם הפסדתי לא צריך לשלם מס, ניתן להעביר הפסד צמוד לשנה הבאה.

 

·        אם ברבעון ה- 2 הפסדתי ולא רשמתי הכנסת מסים ברבעון ה- 3, אם יש רווח, יש צורך ללכת אחורה ולהכניס הכנסות מסים ברבעונים.

 

דוגמא: 

רק רווחים:

שנתי

4

3

2

1

פעולה

250,000

120,000

80,000

40,000

10,000

רווח לפני מס

0.4*

0.4*

0.4*

0.4*

0.4*

40% מס

(100,000)

(48,000)

(32,000)

(16,000)

(4,000)

סה"כ מס

150,000

72,000

48,000

24,000

6,000

רווח נקי

 

·        גל"ד מאפשר אם צופים כבר בתחילת השנה רווח, ליצור הפרשה ברבעון ה- 1.

 

דוגמא:

רבעון        1              2             3                 4              שנתי

               K20          K50        K30             K100           K200

מס 40%    (K8)         (K20)      (K2)             (K40)

רווח נקי    K12          K30        K28             K60

 

·        עד היום רשמנו הוצ' מס K28 ולכן נרשום K2 הרבעון ה- 3 מקבל הקטנה של הוצ' מס של כל רבעון ורבעון.

·        שונה במפתיע שיעור מס 30% -  המס הוא בשיעור שנתי.         שינוי בשיעור מס לא מתקנים ע"י RES, אלא ברבעון שבו היה השינוי.

 

דוגמא: מסים על הכנסה:

                                                     1           2              3            4

רווח/הפסד מפעילות מתמשכת        (K100)    K300         K500      K600

 

הפסד מירידת ערך                                      (K70)

 

 

נתון נוסף:

שעור המס החל על חברות 36% שונה במפתיע רבעון 3,4 40%.

חשב רווח נקי מפעילות מתמשכת מרבעון 1 לרבעון 4.

 

בדוחות הרבעוניים חשוב לדעת באיזו נקודת זמן אנחנו נמצאים.

בתרגיל זה אנחנו ברבעון 4 הצג רווח החל מפעילות מתמשכת.

 

רבעון                   1              2              3              4

                       (K100)      K300         K500        K600

נטרול הפסד                      K70

                       (K100)      K370         K500         K600

מס 36%            (K36)      (K133.2)     (K200)       (K240)     40% (3,4)              

רווח השנה        K64         K236.8      K 281.2      K360

 

 

פתרון:

רבעון                                          1               2              3               4

רווח/הפסד                               (K100)        K300         K500         K600

הכנס' מס                                   K36          (K108)       (K208)       K240

רווח מפעילות אחרי מס              (K64)         K192          K292         K360

פריט מיוחד נטו (מתחת לקו)                       (K44.8)        K2.8  

השפעה מצטברת לתחילת שנה    (K32)                          (K2)

סה"כ                                       (K32)          K147.2       K204.8      K360

 

·        שינוי שיעור מס ל- 40%

·        700,000 

    נרשם     K72 (הוצ') = (K108) + K36

    צ"ל       K280

    להוסיף  K202

 

 

** שינוי בשיעור המס משפיע על הרבעון בו היה השינוי ולא ברבעון ה- 1. **

 

פעילות שהופסקה:

אם יש מגזר שהחלטנו להפסיק את הפעילות במהלך השנה, נציג את התוצאות בנפרד מן הפעילות של המגזר המתמשכת.

ההצגה היא בנפרד בנטו, מתחת לקו.

רווח נקי השנה

(1)   פעילות שהופסקה.

(2)   פריט מיוחד.

(3)   השפעה מצטברת.

 

הצגה ב- 2 חלקים:

(1)   תוצאות הפעילות של המגזר שפעילותו הופסקה מתחילת השנה ועד         ליום שבו החלטתי להפסיק את הפעילות. התוצאות בפועל.

(2)   מיום ההחלטה והלאה יש לנו 2 מרכיבים לגבי הפעילות שהופסקה.

     א. התוצאות בפועל מיום ההחלטה עד לסוף הרבעון אותו אנחנו מציגים. לדוגמא: החלטתי להפסיק פעילות בחודש XX20/4/ ואני מגיע לסוף 31/6 מה קורה עד אז -  רווח/הפסד. ומה קורה ב- 20/4 עד 31/6: יש תוצאות בפועל -  כמה הרווחתי/הפסדתי בתקופה זו -  כך ניתן לדעת אם הרווחתי/הפסדתי מן הפעילות.                                            הפסקת פעילות החלטה

                           

                                     רווח/הפסד              רווח/הפסד

 

הכלל:

אחרי יום ההחלטה, אנחנו ניתן ביטוי לתוצאות חזויות במידה ויש הפסד במלואם.

ניתן ביטוי לכל הפסד הצפוי, ואם נצפה לרווח, ניתן לו ביטוי עד גובה ההפסדים בפועל.

 

                      הפסד בפועל 100              רווח 80

 


                                                 החלטה על הפסקת פעילות

 

נכיר בהפסד צפוי של (20).

נתנו ביטוי מלא לכל הרווח הצפוי כך ש- 80 -  100 מביאים ביטוי לכל הפסד עד גובה הרווח עכשיו.

 

 

 

                    

 


                           הפסד 100                      רווח 150

 


מתוך הרווח צפוי 150, הכרתי ברווח 100, וכל רווח שמעבר לזה אני דוחה עד לרגע המימוש בפועל של אותו נכס, ולכן נכיר ברווח 0.

 

דוגמא:

בתאריך 5/9/98 החלטה על הפסקת פעילות של מגזר הכימיה. החברה צופה שהחיסול המלא של מגזר הכימיה יהיה במהלך הרבעון ה- 2 של 1999.

החברה החליטה לפטר עובדים, למכור מלאי ורכוש קבוע עד לחיסולו הסופי של המגזר.

החברה העריכה, שאת הרכוש הקבוע של המגזר היא תממש בשנת 99, במהלך הרבעון ה- 2.

והיא צופה הפסד ממימוש 150,000

החברה צופה שהיא תסיים למכור את כל המלאי ולפטר את כל העובדים וברבעון ה- 4 הכנסות ממכירת המלאי ומפיטורים צופה הכנסה של 20,000.

החברה הרוויחה ברבעון ה- 1 200,000 בכל המגזרים כולל הכימיה; ברבעון 2 300,000 ב- 3 350,000 .

 

תוצאות מגזר הכימיה היו:

1 -  (K50)

2 -  (K80)

3 -  (K100) -  הפסד זה 70% ממנו זה מיום החלטה ועד סוף הרבעון ה- 3.

30,000     70,000

 

נדרש הצג פעילות של הפירמה, מרווח מפעילות מתמשכת לפני מס ועד הרווח הנקי, ששיעור המס החל על החברות הוא 40%.

אנחנו נמצאים סוף רבעון ה- 3.

 

ביום החלטה, אנו מתקנים ב- RES רבעון 1,2 ומציגים את הרבעון ה- 3

 

רבעון                   1              2               3                 4

                         K200        K300          K350

                         (K50)        (K80)         (K100)

 

לפני מס             (K250)

                         250

 

מה הרווח הנקי ברבעון ה- 1 -  לא משתנה.

כי מתקזז עם מתחת לקו.

120,000 = (0.4 * 200,000) -  200,000

כי מוסיפים מתחת לקו.

 

 

 

פתרון -  מרצה:

רבעון                                            1                     2                   3

רווח לפני מס                              K250               K380              K450

הוצ' מס                                    (K105)             (K152)            (K180)

מפעילות רווח נקי                        K150               K228              K270

פעילות שהופסקה עד יום ההחלטה     (K30)              (K48)              (K42)

סה"כ הפסד                                (K30)               (K48)             (K18)

                                                                             הפסד צפוי   (K78)

סה"כ                                         K120               K180              (K138)

 

נתון נוסף: במהלך רבעון 3 המס ירד מ- 40% ל- 30%.

סה"כ היה צ"ל:         324,000 = 30% * (1,080000 + 450,000)

ברבעון נרשם:         (252,000) = 40% * (152,000 + 100,000)

סה"כ הוצ' מס יהיו:   72,000     להוסיף.    

רווח מפעילות מתמשכת לאחר מס:

378,000 = 72,000 -  450,000

450,000

(72,000)

378,000

62,000

 

הפסדים:

50,000 רבעון 1

80,000 רבעון 2

200,000 רבעון 3 -  עד יום ההחלטה

הפסד נטו בניכוי מס:

צ"ל                  140,000 = 0.7 * 200,000 (K50 + K70 + K80)

רשמתי הוצ' מס 78,000 (K30 + K48)

סה"כ עד יום ההחלטה 62,000

 

·        הפסד שיעור המס ירד -  לכן יש הכנסות מס ולא הוצ' מס.

 

לאחר יום ההחלטה:

הפסד                                      (21,000) = 0.7 * 30,000

הפסד צפוי                             (91,000) = 0.7 * 130,000

הפסד צפוי מפעילות שהופסקה (112,000)

                                            174,000

204,000 = 174,000 -  368,000

כמה הרווח במצטבר ל- 3 הרבעונים ?

504,000 = 204,000 + 180,000 + 120,000

K                200 + K300 + K350 = K850 (רבעון 1)

                   * 0.7

                   K595

הפסד צפוי    (K91)

רווח            K504