מגיש : רמי אריה מכללת ר"ג, מסלול אחה"צ
משפט מנהלי
תרגיל מס' 2 – זכות הטיעון
הממונה הפועל מטעם העירייה שהינה רשות ציבורית, פועל כגוף מעין שיפוטי או מנהלי, והינו חייב לשמור על "עיקרי הצדק הטבעי" שאחד מהם הינו – "אין עונשין אלא אם מזהירין"[1][1], גם אם חשב שאין למושיקו תשובה טובה לטענות נגדו, הרי לפני החלטתו היה חייב לתת לו את הזכות לשמיעה הוגנת[2][2], שמשמעה מתן הזדמנות נאותה להגיב על מידע שנתקבל.
יש חובה להפנות את תשומת לבו של הפונה למידע שהתקבל בעניינו, ולאפשר לו להגיב עליו כראוי.
החשיבות של זכות הטיעון (פרוצדורלית) – הגינות וצדק לאזרח , ולשמירה על מראית הצדק.
הערך המעשי שלה (מהותית)– קיום מלוא האינפורמציה בידי הרשות לקבלת ההחלטה הנכונה.
יישום – למושיקו הנפגע מהחלטת הממונה, הזכות לקבל הזדמנות הוגנת להשמעת טענותיו והתייחסותו לתלונות נגדו ולהחלטת הממונה.
באיזון האינטרסים שבין שלום הציבור לבין חופש העיסוק של מושיקו, נבדוק האם לא ניתן לנקוט באמצעים אחרים כגון הגבלת שעות הפעילות, ובכך לא לפגוע במידה העולה על הנדרש בחופש העיסוק של מושיקו.
למושיקו הזכות לקבל מהרשות מידע מפורט המהווה את הבסיס העובדתי להחלטתה, אולם אין הרשות חייבת להציג בפניו את כל המסמכים שבידיה, ובלבד שתוכל להראות כי אכן עשתה הבדיקה בעצמה[3][3].
יישום – הממונה חייב לנמק את החלטתו, על בסיס עובדתי[4][4], ולא להסתפק באמירה כללית "בשל שלום הציבור". אולם אין זה אומר שהממונה חייב לחשוף בפני מושיקו את התלונות ושמות המתלוננים שהתלוננו, הרי אם התלונות מוצדקות ממילא יש בסיס עובדתי לביטול הרשיון.
מן הראוי שהשימוע ייעשה בפני הממונה עצמו, אולם ניתן לצאת ידי חובה אם השימוע ייעשה בפני עוזרו של הממונה, ובלבד שהממונה יקבל דיווח מלא ואמין על טענות הנפגע.
זכות הטיעון יכולה להיות גם בכתב, אם היא עומדת במבחן ההזדמנות ההוגנת, וכן זכותו של הנפגע להשמיע טענותיו בעצמו[5][5] בפני הרשות, או להסמיך אחר (כגון - עו"ד), אם הוא רוצה בכך לטעון בשמו.
יישום – הממונה יכול להסמיך את עוזרו לשמוע את מושיקו, או להציע למושיקו לטעון טענותיו בכתב, אולם אין הוא רשאי לדרוש, שלא מושיקו יטען את טענותיו אישית אלא ע"י עו"ד .
גם אם הסכים מושיקו לבסוף לשלוח את עוה"ד לממונה, ניכר כי עשה זאת בעל כורחו.
נקבע בפסיקה כי הזכות לשמיעה הוגנת הינה אף מכריעה יותר במקרים שבהם מבוטל רשיון שכבר ניתן - ראה פס"ד סרטי נח[6][6].
יישום – לא יתכן שרישיון העסק של מושיקו בוטל, לאחר חצי שנה של פעילות, בלא שניתנה לו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו ולהתייחס לתלונות שהועלו כנגדו.
בפס"ד באקי[7][7] נקבע לגבי שימוע מאוחר, ראשית, קשה יותר לשנות את דעת הרשות המוסמכת לאחר שנתגבשה. שנית, קשה להניע את הרשות המוסמכת שתבטל החלטה שקיבלה, במיוחד אם ניתן לה פומבי, וכביכול תודה כי שגתה.
יישום - אנו רואים כי הממונה מתחמק מפגישה עם מושיקו, אלא מבקשו לטעון טענותיו בכתב או בפני עוזרו, וכן מצליחים לתאם את הפגישה עם עו"ד רק "לאחר לחצים מרובים", כאשר הממונה כבר אומר לעו"ד כי "ישכנע" אותו בצדקת החלטתו.
כלומר הממונה כבר משוכנע והשימוע לעו"ד נעשה רק למראית עין, ולא בבחינת שמיעה והתייחסות אמיתית ואובייקטיבית[8][8] לטענות המועלות על בסיס עובדתי.
מאידך, על הממונה להראות עכשיו, שהוא פתוח לשקול מחדש ואובייקטיבית את מכלול הנתונים שבפניו, כולל טענות מושיקו, לפני קבלת ההחלטה מחדש בעניין ביטול הרשיון.
כאשר השימוע נדחה עד לאחר שנתקבלה החלטת הרשות, עצם ההחלטה עשויה לגרום לו נזק, לרכושו, לעסקו או למעמדו. גם אם ההחלטה תשונה לאחר זמן בעקבות שימוע מאוחר.
יישום - מושיקו השקיע הוצאות בעסק, ביטול הרשיון מחייבו להפסיק לפעול מיידית, ובכך הוא עלול להפסיד כבר גם קהל הלקוחות שכבר צבר.
- - חיזוק לשיקול זה קיים היום בהכרה בזכות הקניין לפי ח"י כבוד האדם וחירותו[9][9].
- -
שימוע מאוחר פוגם במראית פני הצדק, ולכן הוא עלול לפגוע באמון הציבור כלפי המנהל הציבורי.
יישום - אנו רואים שגם מושיקו וגם תושבים אחרים ממורמרים על החלטת הממונה.
בפס"ד סרטי נח[10][10] קובע השופט שמגר חזקה ראייתית – נטל ההוכחה עובר לרשות.
שמיעת האזרח לאחר ההחלטה, הינה כמעט חסרת משמעות, ואז חובתה של הרשות לשכנע כי למרות היפוך סדרי השמיעה וההחלטה, אכן תוקן המעוות לאחר מעשה.
ייתכן והממונה יטען כי בשל החשש לשלום הציבור היה חייב לפעול בדחיפות לסגירת הקזינו של מושיקו – ראה פס"ד שפירא[11][11].
גם אז יש לתת זכות טיעון מאוחרת לנפגע (מושיקו) – פס"ד סרטי נוח, פס"ד האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון.
הזכות לטעון אינה זכות המאפשרת בהכרח לחקור את המתלונן/ים, כפי שביקש מושיקו. נקבע בפס"ד ברמן[12][12] כי באין הוראות מפורשות בחוק – אין השמיעה חייבת להיות בדרך של חקירה, די שהגוף ייתן לכל אחד מהצדדים "הזדמנות הוגנת" להמצאת ראיות או טענות לחיזוק עמדתו.
- על כן רשאי הממונה לסרב לדרישת מושיקו לחקור את המתלוננים.
בפס"ד טרנר[13][13] אמר השופט גולדברג כי הערך המוגן של כבוד האדם, בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייב את המסקנה כי גם "פגיעה בכבוד האדם לתכלית ראויה, לא ראוי לה שתיעשה קודם שמיצה, מי שכבודו עלול להיפגע, את זכות הטעון, במובן של קבלת חומר הראיות בשלמותו והזדמנות להגיב עליו", זכות שהיא "חגורת ביטחון" כנגד פגיעה "העולה על הנדרש".
לעניין הפגיעה בזכות הקניין – ראה סעיף 2 ג' לעיל.
לתושבים המבקרים בקזינו של מושיקו אין "זכות קנויה" לטעון בפני הממונה על הרישוי, מכיוון שהם לא נפגעים ישירות מההחלטה ( פס"ד המועצה הישראלית לצרכנות[14][14] ). לכן אין להם זכות "לעיין בתלונות" כפי שביקשו.
מאידך – ייתכן ויוכלו לטעון כי סגירת הקזינו של מושיקו פוגעת בהם ישירות, ולכן גם להם יש זכות "שמיעה הוגנת" – להשמיע את טענותיהם.
סה"כ מילים - 809 מילים.
[1][1] בג"צ 9/58 ברמן נ' שר הפנים פ"ד יב 1493 .
[2][2] בג"צ אבו רומי נ' שר הבריאות פ"ד לה (3) 185
[3][3] בג"צ 335/68 המועצה לצרכנות נ' יו"ר ועדת החקירה לעניין גז.
[4][4] סעיף 3 (1) לחוק לתיקון סדרי מינהל (הנמקות).
[5][5] בג"צ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון.
[6][6] בג"צ 549/75 סרטי נח נ' המועצה לביקורת סרטים.
[7][7] בג"צ 2911/94 באקי נ' משרד הפנים
[8][8] בג"צ סרטי נח
[9][9] בג"צ 4914/94 טרנר נ' מבקרת המדינה פ"ד מט (3) 771 .
[11][11] ע"פ שפירא נ' מ"י פ"ד לו (1) 337
[12][12] בג"צ ברמן נ' שר הפנים פ"ד יב 1495 .
[13][13] בג"צ 4914/94 טרנר נ' מבקרת המדינה פ"ד מט (3) 771
[14][14] בג"צ 335/68 המועצה הישראלית לצרכנות נ' יו"ר ועדת החקירה לעניין מתן שרותי גז פ"ד כג (1) 324