סיכום למבחן במשפחה – תש"ס
ד"ר עומר דקל
סמכות שיפוט
סימן 51 לדבר המלך: סמכות ייחודית לבתי הדין (של יהודים ונוצרים) בעניני המעמד האישי.
מעמד אישי: נישואין,גיטין(גירושין), מזונות, כלכלה, אפוטרופסות,כשרות יוחסין,
איסור שימוש ברכוש פסול, נכסי נעדרים.
סימן 47 לדבר המלך: על עניני המעמד האישי יחול הדין האישי. (דין אישי= העדה לה שייכים)
סעיף 1 לחשבד"ר: סמכות ייחודית לרבני בעניני נישואין וגירושין של יהודים, בישראל,אזרחיה/תושביה.
סמכות מקבילה: לשתי ערכאות הסמכות. מי שתופס סמכות, ערכאה אחרת לא תוכל לדון בנושא.
מוסלמי: סימן 52 לדבר המלך: בית דין מוסלמי בעניני המעמד האישי (מורחב)
מעורבים: סימן 55 לדבר המלך: עינייני מעמד אישי (לא קשור לנישואין) כל צד יכול לפנות לעליון והעליון יחליט למי הסמכות לדון.
לבג"צ הסמכות מכוח סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה לבקר את פעלת בית הדין, לתת צווים לבית הדין וכ'.
כריכה: בית הדין פועל בסמכות בתביעה העיקרית, וכרוך בה ענין הנתון(סמכות מקבילה) לאזרחי.
סעיף 3 לחשבד"ר : כריכת מזונות לאשה ולילדים וכל מה שקשור לתביעת גירושין,ברבני.
סעיף 4 לחשבד"ר: תביעת האשה למזונות ברבני, לא אגב גירושין. לא תישמע הטענה שאין סמכות.
כריכה מהותית: ענין אשר מעצם טיבו וטבעו כרוך בתביעת גירושין- רק משמורת הילדים, גם אם לא צוין.
מבחני הכריכה:
הבעל הקדים לרבני.
תביעת גירושין כנה (כריכה כדין + כריכה כנה)
כריכה כדין: רישום מפורש. פ"ד צברי: מחייב פירוט
כריכה כנה: פ"ד מאירוביץ: רצון אמיתי. פ"ד ברטל: תביעת שלום בית מצד האישה מראה שהבעל תובע בכנות. פ"ד דותן: אין קשר בין התנהגות הבעל לכנות. אם לא מתנהג כראוי מתכוון להתגרש. פ"ד פלד: מועד מבחן הכנות בזמן הגשת התביעה.פ"ד שביט: שלום בית או תביעת גירושין לא פוגע בכנות הכריכה. פ"ד בן יאיר: בדיקת מכלול הראיות,כריכה על מנת למנוע פיצול אינה מעידה על חוסר כנות. פ"ד דותן: אין צורך לנקוב בסכום המזונות.
נטל ההוכחה על מבחני הכריכה: פ"ד ברטל: על הטוען לחוסר כנות עליו הראיה. פ"ד בן יאיר: נטל ההוכחה על הטוען שהכריכה כנה.
מה ניתןלכרוך?
פ"ד נופרבר: אי אפשר לכרוך נכס עסקי. פ"ד אמיר: חינוך ילדים בסמכות האזרחי, חינוך אנהרנטי לכריכה אם יש תביעת גירושין אבל לא כשהתביעה החזקת הילדים. משמורת נכרך אוט' לא צריך לציין במפורש. משמורת לא כולל חינוך.
אם תביעת הגירושין נדחתה אי אפשר להמשיך לדון במה שנכרך.
סמכות נמשכת
ענין בסמכות שנתפסה, הדיון הסתיים, שאלה שהתעוררה אח"כ שקשורה לאותו ענין, יש לדון באותה ערכאה. בד"כ מזונות והחזקת ילדים. יידון באותה ערכאה שתפסה סמכות. פ"ד סימה לוי: חובה לידון באותה ערכאה.
מירוץ הסמכויות: כשערכאה אחת החלה לדון בנושא מסוים השניה אין לה סמכות לדון באותו נושא.
מירוץ פסיקה: כשכל ערכאה פוסקת בסמכות יכול להיות 2 פ"ד סותרים. פ"ד סופר: הערכאה שפסקה ראשונה היא המחייבת. בג"צ ראש חודש: לביהמ"ש 2 אופציות, לחכות שהרבני יפסוק ויהיה מחייב, או לפסוק ואז פסיקת הרבני לא תתפוס.
מעשה בית דין: פסיקה של כל בימ"ש שהתקבלה בסמכות, מחייבת ערכאה שיפוטית אחרת. אלא אם כן זו הכרעה אינצידנטלית (אגבי). אם בימ"ש קבע (לדוגמא) לא מורדת ואח"כ רבני קבע כן מורדת, האם בימ"ש צריך לשנות את החלטתו? פ"ד שרגאי: לא חייב. למעט 2 מקרים: אם שונו הנסיבות, או , כשביהמ"ש קבע החלטה קונסטוטיבית-שינוי מצב (למשל שהאישה חייבת בגירושין) לכן לא יכולה לקבל מזונות ולא בגלל היותה מורדת.
ראה גם בחוק יחסי ממון(אישור הסכם)
בי"ד לעולם לא מחוייב להחלטה שיפוטית של בית המשפט. בית המשפט תמיד מחוייב להחלטה שיפוטית של בית הדין.
השתייכות דתית
לאיזו עדה משתייך האדם. מבחן קביעת הדת עפ"י התנהגותו של הנדון.(סביבת מגורים, מנהגים,חגים)
פ"ד בנקובסקי: ספק יהודי אין סמכות לרבני. פ"ד הולצמן: ספק יהודי (אינו יהודי), סמכות נשיא העליון, אחרת לא תהיה ערכאה לדון בענייני אדם כזה. ביה"מ יצטרך להתיר הנישואין(לא גירושין) כי לא שייך לבי"ד.
כפול דת: אם יהודיה אב מוסלמי, לפי סימן 55 לדבר המלך- נשיא העליון יחליט. פ"ד אל צפדי: ילדה כפולת דת, הסמכות למחוזי כל עוד לא פנו לעליון. השרעי חרג מסמכותו. כהן: הולכים אחר דתו האפקטיבית דהיינו אצל קטין לטובתו. ויתקון מיעוט: לבי"ד דתי סמכות רק למי שמשתייך לדת מסויימת ולא כפול דת.
פקודת ההמרה: פ"ד מחול: הרישום מאותו רגע שניתן אישור, ההמרה חלה ותופסת.פ"ד מזרחי: האם לעולם יהודיה ולכן בנה יהודי,דתו האפקטיבית לפי טובתו.
פ"ד חמצני: ברגע הרישום ההמרה חלה ריטרואקטיבית.
כהעדה לא מוכרת מספיק המרה לא צריך רישום.
פ"ד בנקובסקי: אם בית הדין קבע שהיא לא יהודיה אז אין לו סמכות. זו הדרך היחידה לעזור לה להפקיע את הענין מהרבני.
פ"ד ברק: פקודת ההמרה תחול על יהודים דרוזים ומוסלמים לאור הימצאותו של בי"ד דתי בישראל.
השתייכות מדינתית:
סעיף 1 לחשבד"ר יהודים תושבי/אזרחי ישראל.
פ"ד פלונית: תושב הוא מי שמקומו הקבוע בישראל.
פרופ' שאווה די בנוכחות קונסטרוקטיבית
פ"ד כהן: גירושין מנישואין אזרחיים סמכות ביד"ר. (תביעת גירושין שלכהן וגרושה שנישאו ע"י שליח, מכסיקו.) פ"ד כהנוף: די שהגירושין (של תושבים יהודים) יהיו בישראל כדי להקנות סמכות גם אם נישאו בחו"ל , אזרחית. פ"ד קריב: אם מקום מושבו הקבוע של הנתבע בישראל, יש סמכות. (האישה ברחה לדרא"פ וטענה אין סמכות כי נעדרה.)
נישואין
חוק: סעיף 1 לחשבד"ר: סמכות ייחודית לרבני בענייני נישואין וגירושין ליהודים, בישראל, תושביה/אזרחיה.
סעיף 2 לחשבד"ר: נישואין של יהודים בישראל עפ"י דין תורה.
סעיף 9 לחשבד"ר סמכות לרבני בהסכמה
אם יידון באזרחי כאגבי יחול הדין הדתי..
כושר הנישואין:
העדר כושר מוחלט: קטין, נשוי, חסר דעת
העדר כושר יחסי: מנועים מלהינשא לאנשים מסוימים כמו כהן וגרושה.
גיל : סעיף 1 לחוק הנישואין: נער/נערה בגיל 17 , במקרים חריגים(הריון וכ) בהיתר ביהמ"ש למשפחה לפי סעיף 5 לחוק הנישואין. היוע"מ נ' פלוני: למרות שחיה חיים משותפים ועלול לצאת לה שם רע לא ניתן אישור להינשא טובת ההורים וחששם אינו טובתה ואינו מהווה שיקול. פלוני נ' היוע"מ: איפשר נישואין בגיל 14 כי הייתה בהריון.
ביגמיה: עפ"י סעיף 176 לחוק העונשין נשוי שנושא אישה אחרת זוהי עבירה פלילית שעונשה 5 שנים. נשוי לפי סעיף 178 : הנישואין תקפים: 1. לפי דין מדינה בה נערכו, או דין דת לפיו נערכו. 2. לא משנה אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים. 3. הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישששראל, ובלבד שהיה אזרח/תושב ישראל. סע' 177 לחוק העונשין בחזקת נשוי כל עוד לא הוכח שנישואין קודמים בוטלו או הופקעו ע"י מות בן הזוג או ע"י פס"ד סופי. לפי סעיף 179, אם הנישואין החדשים חל עליהם דין תורה, ונעשו בהיתר לפי פס"ד סופי שאושר ע"י נשיא ביה"ד גדול. אם לא חל על הנישואין דין תורה אין עבירה אם קיבל פס"ד סופי מחמת היות האשה חולת נפש ואינה מסוגלת להסכים להפקעה, או היעדרות של בן הזוג 7 שנים.
פ"ד שטרייט: זילברג: פקיעת נישואין. יהודי שנישא בחו"ל לאישה לא יהודיה בנישואין אזרחיים,זכאי לפס"ד ביד"ר לפיו נישואיו אינם תקפים.
גילוי עריות: אין התייחסות בחוק לתקיפות הנישואין.
צורת הנישואין:
טקס, (ביהדות בכסף בשטר ובביאה)
נישואין פרטיים כדמ"י: אם יש 2 עדים כשרים זה כשר לכל דבר, לא מחייב שיהיה רב.לכן הוצאו תקנות הרבנות הראשית .הנישואין תקפים לפי פ"ד שגב ב 3 תנאים מצטברים: 1. לזוג מניעה הלכתית אמיתי להינשא. 2. פנו לערכאות וסורבו. 3. הנישואין תקפים ולו מספק. תינתן הוראה למשרד הפנים לרושמם כנשואים. צונן נ' שתל: בית הדין:(יהודים שנישאו פרטי) אין תוקף לנישואין אך מאחר והייתה כוונה חוזית אפשר לראות בכך נישואין. בעליון: לא הייתה להם מניעה להינשא, בג"צ לא ייתן תוקף וסעד לנישואין שנעשו באיסור, לכן לא פסקו לה מזונות.
נישואי כהן וגרושה: אסורים עפ"י דין תורה אך, תקפים בדיעבד.בג"צ רודניצקי: לנדוי הורה למשרד הפנים לרשום את הזוג כהן וגרוש ה, כנשואים כדי שהרישום יהיה נכון ולא מטעה. כהנא נ' כהנא(כהן וגרושה שנישאו נישואין פרטיים) פ"ד לגירושין הוא שינוי נסיבות מהותי לפ"ד של מזונות. לא יכולה להמשיך לקבל מזונות כל חייה.
נישואין אזרחיים: האם אלו נישואים?
שאווה: סימן 47 לדבר המלך על כל מי שתושב ישראל חל הדין המקומי, מבלי קשר למקום עריכת הנישואין.
ויתקון: כושר וצורה: אם במקום עריכת הנישואין היה להם תוקף מבחינת הכושר והצורה, אזי תקף.
זוסמן: הנישואין תקפים אם נערכו עפ"י חוקי מקום עריכת הטקס.
פ"ד סקורניק: ויתקון: תוקף נישואין ייקבע לפי דין מקום עריכת הטקס. פ"ד שמואל נ' שמואל: תוקף הנישואין יקבע עפ"י הדין הלאומי של בני הזוג ביום עריכת הנישואין (דין הודי), ובדיון במזונות יוכרו כנשואים. פ"ד קליידמן: (נישואין אזרחים של יהודים בישראל) ביהמ"ש מכיר בתוקף הנישואין לפי דין מקום עריכת הטקס. בימ"ש האזרחי מחיל את דיני המשפט הבינל"א.( ביד"ר לא מכיר בנישואין שלא כדמ"י.) פ"ד בכר: (יהודים שנישאו בפולין לא כדמ"י) בני הזוג נשואים לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, ואין זה משנה כי לפי הדין הדתי אין תוקף לנישואיהם.
התרת נישואין:
סמכות: לפי סעיף (א)1 לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין יקבע ע"י נשאי בית המשפט העליון.
לפי סעיף 1(ב) לחוק התרת הנישואין, חל רק על זוגות מעורבים.
גירושין
סמכות: ס. ייחודית לרבני לפי סעיף 1 לחשבד"ר , ליהודים, בישראל ואזרחיה/תושביה.פ"ד גיל: תושב באמצעות שליח.(הבעל הנעדר מספר שנים ועדיין כתושב עראי בחו"ל) יש סמכות לביד"ר.
(ראה נושא סמכות)
סעיף 2 לחשבד"ר: גירושין של יהודים בישראל לפ דין תורה. רק בהסכמת שני הצדדים.
סעיף 9 לחשבד"ר : סמכות לרבני בהסכמה.
אם ידון באזרחי כאגבי יחול הדין הדתי.
אם האישה מצליחה להוכיח כי הבעל מכה/משפיל/מקלל אותה (לא באופן חד פעמי אלא כהרגל)ע"א התראות שקיבל, היא זכאית לגט, "לחיים ניתנה ולא לצער" והבעל נחשב "עובר על הדת היהודית". פ"ד אבן צור: הכרה בעילת "מאוס עלי".
סעיף 6 לחשבד"ר: אי ציות לפס"ד סופי לתת גט, ניתן לכפות במאסר לאחר 60 יום. לפי סעיף 8 לחשבד"ר פס"ד סופי= שאין ערעור עליו. עפ"י דין תורה מותר לכפות גט. "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". אך בתי הדין לא ממהרים לכפות גט מחשש לגט מעושה. פ"ד שטרייט: גם אם ניתן היתר עפ"י דין תורה אין הוא תופס לענין חוק העונשין, הדורש תחילה התרת הנישואין. התרת ע"י ביד"ר מתאפשרת רק אם אחד הצדדים פסול דין נפשית, או חשש לחיי בן הזוג. (ראה ביגמיה)
פ"ד בוחנובסקי: סרוב האישה לגט מנקמנות גרידא –"מכשול אוביקטיבי" כמו פגם נפשי.
אי תשלום מזונות מהווה עילה לגירושין
פ"ד רוזנצוויג: חובתו הראשונית של הבעל לפרנס את אשתו ולזון אותה.
פ"ד שרגאי: תביעת גירושין מצד האישה בביד"ר, ותביעה למזונות בבימ"ש, יתעכב הדיון במזונות עד שביד"ר ידון בגירושין.
עפ"י סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה מוסמך בימ"ש השלום,משפחה, רבני, לתת צו:
סעיף 2(א)(1) איסור להיכנס לדירה,(א)(2) להטריד בכל מקום,(א) (3) לפעול בכל דרך המונעת שימוש בנכס, גם אם יש לו זכות.(א)(4) לשאת/להחזיק נשק. לפי סעיף 2(ב),צו הגנה, דרישת ערובה.
פ"ד ניר: אין צורך להוכיח אלימות פיזית כדי לקבל צו מניעה לכניסה לבית. פ"ד סדן: צו איסור כניסה לבית ינתן רק במקרים קיצוניים של התעללות או חשש לאלימות.
רכוש
הרכוש אינו מעניייני המעמד האישי ולכן יידון בעקרון בביהמ"ש למשפחה.
על ענייני רכוש חל הדין האזרחי. הסמכות לביהמ"ש האזרחי, למעט כמשנעשתה כריכה כדין ברבני, לפי סעיף 3 לחשבד"ר,(רק ליהודים) וגם אז לפי הלכת בבלי יחול הדין האזרחי.
הסכמים בין בני זוג. כריכת הרכוש פ"ד נופרבר: יש לציין במפורש את הרכוש הנדון אחרת אין סמכות לרבני.
רק אם שני בני הזוג מתוך הסכמה פנו לרבני הדין שיחול יהיה הדתי.
לפי חוק שיווי זכויות האישה סעיף 2, לאישה נשואה כשרות מלאה לקנין. אין קנינה שרכשה לפני הנישואין נפגע ע"י קשר הנישואין.
הלכת השיתוף: המבחנים: 1. מגורים תחת קורת גג אחת.
2. פרי מאמץ משותף. פ"ד אבולוף: אין בין בני זוג "פנקסנות" וחזקה עליהם כי הרכוש יהא משותף. (לבעל חנות טרם הנישואין, האישה עזרה לו מדי פעם) פ"ד הדרי: אין חזקת שיתוף אוטו' על נכסים פרטיים. יחול תוך בחינת: משך הנישואים, תרומת הצדדים.
3.אחריות לחובות
חוק יחסי ממון: מינואר 1974. חל רק על נשואים.
בסמכות בימ"ש למשפחה. לפי סעיף 13 לחוק יחסי ממון, מחוייב גם הרבני להוראות החוק, אם נידון שם בהסכמה.
אם בני הזוג נישאו נישואים אזרחיים יש לבדוק לפי 3 הגישות (שאווה,ויתקון,זוסמן) אם הם בחזקת נשואים.
הסכם בין בני זוג מחייב:1.שיהיה בכתב- סעיף 1 לחוק יחסי ממון.2. את אישורו ע"י ביהמ"ש למשפחה/בית דין דתי/רשם – סעיף 2 (א)לחוק יחסי ממון.אחרת אין תוקף. פ"ד שי: דרישת האישור מהותית גם בשינוי. 3. בהסכמה חופשית, מרצון והבנת התוצאות- סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון.
גם אם נישאו לפני 1974 אם יעשו הסכם על מנת שיהיה לו תוקף חייב לעמוד בתנאים הנ"ל.
מהו הסכם ממון? ההלכה שהתקבלה לפי פ"ד שי נ' שי: הסכם המתייחס למה שקורה אחרי גירושין/מוות הוא הסכם ממון. הסכם רגיל למהלך חיי הנישואים חל עליו חוק החוזים. פ"ד ולנטין: נטיה לא להכיר בפגמים בהסכמי ממון.
פ"ד כץ במחוזי: בנישואים אזרחיים לא צריך לאשר את ההסכם.
שינוי של הסכם צ"ל בכתב: סעיף 1 לחוק יחסי ממון. פ"ד אבידור: מאחר והשינוי לא נעשה בכתב ההסכם הישן בתוקף. (נישאו בשנית) פ"ד אג'בריה: ביטול הסכם בהתנהגות. הנישואין השניים ביטלו את ההסכם.
אם בית הדין יאשר את ההסכם לאחר הגירושין או המוות(לאחר בדיקת בית המשפט מבחן של רצון)תהיה סמכות נמשכת (ראה סמכות).בפ"ד סימה לוי (נקבע ההיפך מכך) גם אם ביה"ד אישר את ההסכם הוא לא קנה בכך סמכות, וצריך לידון במשפחה, גם אם זה במסגרת תביעת גירושין.
הסכם יחסי ממון שאושר הוא למעשה הופך להסכם רגיל אך דיני החוזים חלים עליו חלקית כי זה במסגרת המשפחתית.
כניסה לחוזה: כוונה ליצור יחסים משפטיים, גמ"ד, מסויימות. פ"ד בלפור: כשמדובר על מע' משפחתית ההנחה שלא מתכוונים ליחס' משפ'. הפוך מזה פ"ד תוקן נ' עלשנבי: לא דורש מסויימות כי זה במשפחה.
טעות והטעיה: פ"ד דומב נ' דומב: החוזה בטל, הדרישה לביטול חוזה עקב טעות והטעיה בגלל יחסי האמון- יחסים קרובים.
עילות הכפיה והעושק: בעיקר בהסכמי גירושין. הטענה שהאישה הסכימה לא מקובלת. האישור לא גורם לכך שאי אפשר יהיה לטעון כפיה ו/או עושק. פ"ד פגס נ' פגס: שמגר הכיר בכך שהאישה וויתרה על חלקה בדירה רק כדי לזכות בשקט.
הסדר איזון משאבים (באין הסכם, באין קביעה אחרת בהסכם)
לפי סעיף 3(א) לחוק יח"מ אם אין הסכם יראו אותם כמסכימים מכללא להסדר איזון משאבים שנקבע בחוק.
הזכות לאיזון: סעיף 5(א) לחי"מ לכל אחד מחצית שווי הנכסים, עם פקיעת הנישואין, 1. עקב גירושין 2. עקב מותו. עפ"י סעיף 6 לחוק יח"מ ביהמ"ש יכול להתחשב בנסיבות כדי שלא יגרם אבדן מקור פרנסה, שיוי מצב לרעה. לפי סעיף 8לחוק יח"מ לביהמ"ש שק"ד לחלוקה שונה בהתאם לנסיבות. כולל מתן ערובה למזונות
נכסים שלא מאזנים: סעיף 5(א) 1,2,3 :
נכסים שהיו להם ערב הנישואין.
נכסים שקיבלו במתנה.
נכסים שקיבלו בירושה
גימלה מבבטוח לאומי
גימלה אחרת, פיצוי לנזק גוף/מוות
נכסים שבני הזוג הסכימו שלא יאוזנו.
סעיף 4 לחוק יח"מ: אין בנישואין כדי לפגוע בקניין של בני הזוג.
סעיף 11 אמצעי לשמירת זכויות בני הזוג. (רישום הערת אזהרה, מתן ערובה, הסכמה לפעולות מצד הזוג) צווי מניעה, עיקול, יציאה מהארץ, כניסה לחצרים וכונס נכסים.
החלת חזקת השיתוף למרות שנישאו לאחר 74 : פ"ד יעקבי: (זוג אמיד)רוב: לאישה מגיע חצי מהנכסים.(מתנה)
פ"ד קנובלר: (האישה פירנסה, הבעל למד. בכסף משותף בנה בנין ורשמו על שמו בלבד) במחוזי נקבע שזכאית לחצי מהנכסים, בעליון: מגיע לה חצי מהדירה, שמגר: איזון משאבים למרות שנישאו לאחר 73 "אלא אם כן יש ראיות כי נתגבשה ביניהם כוונה אחרת"
לפי השופטת שטרסברג בפ"ד יעקבי: יכול ביהמ"ש להפעיל את איזון המשאבים לפני מתן הגט, אם לאישה ראיות כי יחסיהם התערערו ללא תקנה. ובאמצעות סעיף 76 לחוק בתי המשפט לו סמכות נגררת לדון בטענות שמקורן בדין הדתי ולהקדים את מועד האיזון למועד בו הקרע בחיי הנישואין בלתי ניתן לאיחוי והנישואין הגיעו לסיומם דהפקטו.
שמגר בפ"ד קנובלר/ יעקבי :מאחר וחזקת השיתוף נלמדת מכוונתם האוביקטיבית המשותפת של בני הזוג, ולא מעצם נישואיהם, ניתן להחיל את חזקת השיתוף לצד יחסי ממון, ואין בנישואין לשלול התהוות שיתוף על יסוד מאמצים משותפים וניהול משק בית משותף, ולכן יכולה האישה לדרוש מבית המשפט חלוקת הרכוש על אתר, (ולא לחכות לפקיעת הנישואין.)
ידועים בציבור
מי עונה להגדרה ידוע/ה בציבור? סעיף 55 לחוק הירושה מגדיר "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה" פ"ד סאלם נ' כרמי: מגורים תחת כורת גג אחד עונה להגדרה למרות שחיו בחדרים נפרדים. ברק בפ"ד ורסנו: צ"ל משק בית משותף. פ"ד נסיס: הדגש על משפחתיו- חיי משפחה גם אם חיו יחד פחות משנה.פ"ד פסלר ביהמ"ש הכיר בה כידב"צ, למרות שהיתה נשואה, לצורך קבלת גימלה.פ"ד יגר: גם כאשר אחד הצדדים נשוי אין זה נוגד את תקנת הציבור להכיר בו כידב"צ. פ"ד בר נהור: המבחן: מצב עובדתי ללא קשר להסכם שעשו.
בעבר היה רלוונטי מה הציבור חושב, כיום לא.
מזונות ידב"צ: מכם הסכם מכללא או במפורש, כל עוד חיים יחד. פ"ד רוזנפלד: הכרה בזכויות בני זוג רק בדיעבד לאחר הפירוד. פ"ד יגר נ' פלביץ:ברנזון: לידב"צ שנפרדה אין ז' למזונות אלא אם יש הסכם ביניהם. הסכם מכללא או במפורש רק אם חיו יחד. זילברג: לא ניתן לגיטימציה. יש הכרה לצורך סוציאלי בלבד.. פ"ד ורסנו: הזכות למזונות לפרודה מידוע בציבור, לאחר הפרידה לתקופה קצרה ופיצויים אם ננטשה שלא באשמתה.
לא בכל מקום שמופיע בן זוג זה כולל ידוע בציבור. צ"ל במפורש בחוק.
קבלת שם משפחה של הידוע- לא מוכר בחוק, ביהמ"ש מוכן לעזור. פ"ד אפרת: הכרה בשינוי שם.
מזונות מעזבון: סעיף 57 (ג) לחוק הירושה.איש ואישה שחיו חיי משפחה במשק בית משותף ולא היו נשואים זה לזה, ובתנאי שלא יהיו נשואים לאחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מהעזבון.
פ"ד בר נהור: ידב"צ כמצב עובדתי גם אם עשו הסכם שלא ידב"צ.(ירושה)זכותה למזונות מהעזבון.
ידב"צ אין זה נישואין ולכן לא צריך גט לא מספק ולא מחומרה.
פ"ד דנילוביץ: בי"ד לעבודה לא ראה בשני גברים ידב"צ, אך בג"צ קבע: אין להפלות בין בני זוג חד מיניים לבין דו מיניים, ע"ב נטייתם המינית.
ממון אצל ידב"צ
פ"ד שחר נ' פרידמן: בהתקיים האלמנטים המקימים את הלכת השיתוף ניתן להחילה בין אם נשואים או לאו.(היו נשואים 40 שנה זה משמעותי)החלת חזקת שיתוף על ידב"צ גם אחרי 1974, על ידב"צ חלה הלכת השיתוף גם על נכס שנרכש לפני שהיו ידב"צ.
מזונות:
כשיש סמכות מקבילה, הסמכות תמיד לביהמ"ש, ובהסכמה- לרבני. לרבני מכח סעיף 4 לחשבד"ר, לאזרחי מכוח סעיף 1 לחוק ביהמ"ש למשפחה.
סעיף 18-19לחוק לתיקון דיני משפחה, סמכות לבימ"ש למשפחה ולרבני, הדין שיחול הוא דתי.
פ"ד שיר: תביעת גירושין של אישה ברבני, לא שוללת יכולתה לתבוע מזונות בבימ"ש למשפחה, אם לא נכרך ברבני אחרת "מנין יבואו מזונותיה של האישה הזכאית להם? פ"ד שרגאי: ראה סמכות/מעשה בי"ד.
מזונות אישה: אם התביעה נדחתה יכולה האישה לתבוע בבימ"ש אחר.
עפ"י סעיף 4 לחשבד"ר לאישה הברירה לבחור בימ"ש/רבני. לפי סעיף 3 לחשבד"ר בתביעת גירושין יכול הבעל לכרוך את המזונות. (מבחני כריכה ראה בסמכות.)
חיוב הבעל במזונות לאשתו נובע מענייני המעמד האישי,הזכות למזונות: לפי סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה(מזונות), ויחול הדין האישי (גם אם יידון בבימ"ש למשפחה) (אצל יהודים)
החובה לזון אותה: "עולה עימו ואינו יורדת עמו" חיים ברמה לה רגילה טרם נישואיה.לפי דין תורה הזכות למזונות פוקעת עם פקיעת הנישואין, לפי סעיף 15 ב לחוק המזונות.
למעשה חוק המזונות לפי סעיף 2(ב) יחול רק על חסר דת או אדם מעדה לא מוכרת. לפי שמגר בפ"ד חקק ובפ"ד ספורטה: סעיף 2(א) לחוק יפורש כך שיחול גם על מי שכן חל עליו הדין האישי, למרות האמור בסעיף 2א לחוק.
עפ"י סעיף 17 לחוק לתיקון דמ"מ: דין אישי יקבע לפי מקום מושבם של בני הזוג, ואם אין מקום משותף יחול הדין החל במקום מושבו של החייב. פ"ד שמואל: יהודיה והינדי, על חובת המזונות יחול דין המושב.
סעיף 2א לחוק לתיקון דמ"מ ביהמ"ש יתחשב בהכנסות בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון: מכל מקור אחר.
נכסי צאן ברזל: נכסים שהאישה העבירה לבעל, ועליו לשמור על ערכם. אם נפרדים חייב להשיבם עפ"י ערכם המלא.
פירות נכסי מלוג- נכסי האישה הרשומים על שמה ומהכנסותיה מהם יכולה לחיות ברווחה. לפי הדין העברי הבעל זכאי להכנסות אלה.
פ"ד חקק : הבעל זכאי ל"מעשי ידיה" אם זן אותה. (מעשי ידיה משק בית, ילדים וכו). אם הוא מסרב לגט ומעכבה מלהינשא, הוא חייב במזונותיה ולא זכאי למעשי ידיה.
הבעל לא יכול לפתור עצמו ממזונות בטענה שהאישה יכולה לעבוד "צאי מעשה ידיך במזונותיך".
כאשר האישה עובדת, אם מקבלת מזונות ולא נותנת "מעשיידיה" זכאי הבעל לקזז משכרה וממזונותיה.
היקף המזונות יקבע ע"י בית המשפט לפי סעיף 6 לחוק המזונות, ואף מזונות זמניים עד לבירור התביעה, בהתאם לסעיף 10 לחוק המזונות.
הבעל מתחייב בשטר הכתובה, לכלכל את אשתו כל עוד הם נשואים.
עילות פטור לבעל מתשלום מזונות: 1. עוברת על הדת. 2. מעשי כיעור.(פ"ד טביב) 3. זנתה תחת בעלה. 4. מורדת: (פ"ד שיר, שרגאי פ"ד מקייטן) אם לא חוזרת בה תוך שנה, מחויבת לגט.(במשך השנה לא ז' למזונות) 5. מסרבת לגט. 6. עזבה את הבית, אלא אם כן נאלצה עקב הכאות או הצקה מצד הבעל.
אם היא עוזבת/נפרדת, פ"ד סדן: ביהמ"ש יכול להסתפק בראיות "כמשקל נוצה", די בכנות דבריה כי נאלצה לעזוב את הבית , אך עליה חובת ההוכחה כי עזיבתה הייתה מוצדקת. פ"ד פדן: פירוד ממושך יכול לפתור את הבעל ממזונות, ועל האישה להשתכר "במלאכות שדרך נשים לעשות".
מזונות ידב"צ אחרי פירוד: (ברק בפסיקה אחרונה) : יש מקום למתן מזונות.
מזונות ידב"צ: פ"ד בר נהור נ' אוסטרליץ למרות הסכם מפורש שאינם ידועים בציבור, יראו בה ידב"צ, זהו מצב עובדתי. ההסכם נוגד את ההוראה. מגיע לה מזונות.לפי ירושה..
מדור: (במסגרת הזכות למזונות, או תביעה לשלום בית,
הגשת תובענה למדור, בסמכות ביהמ"ש למשפחה, סעיפים 1(3) ו- 25 לחוק ביהמ"ש למשפחה.
לאישה הזכות למדור, גם עפ"י הדין הדתי: "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת", "לחיים ניתנה ולא לצער",באופן שיהיו לה חיי מגורים שקטים ואנושיים בדירה.-מדור שליו, פ"ד ניר: מבלי להיות צפויה למעשי אלימות או התגרות בלתי נסבלים מצד הבעל. האישה יכולה לדרוש בהתאם לסעיפים 3(1) ו- 3(3) ו- 2(א)(1)עד (3) לחוק למניעת אלימות, צו הגנה להרחקתו מהדירה, איסור הטרדה, צו עיכוב יציאה.
פ"ד סדן : לפני הוצאת הצו, יזהירו את הבעל, "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", ביהמ"ש יבחן את הסכנה הצפויה לה לפני מתן הצו.
עפ"י סעיף 40א (א) לחוק המקרקעין, לא יורה ביהמ"ש על ביצוע מכירת דירת מגורים עד שיווכח כי לילדים ולבן הזוג המחזיק בהם יש הסדר מגורים
(פ"ד אקנין)
מזונות ילדים
הדין הנוהג בהיעדר הסכם נקבע ע"י בית המשפט- סעיף 6 לחוק לתיקון דמ"מ.
הסמכות:
מזונות ילדים: תביעה ישירה של הילדים לא ניתן לכרוך ברבני. רק בבימ"ש למשפחה.
תביעה ע"י האשה, כריכה ברבני אפשרית. סעיף 3 לחשבד"ר, אך ההסכמה לא מחייבת. תמיד יוכלו הילדים אחרי הגירושין לתבוע.לפני הגירושין רק באזרחי, אחרי אפשר גם ברבני.
מוסלמים: בשעראי ייחודי. נוצרים: סמכות מקבילה. יהודים: סמכות מקבילה.
פ"ד שרגאי, עברון: לא ניתן לכרוך מזונות ילדים ברבני וגם לא בהסכמה.
גיל הילד.
לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דמ"מ ,זהו מענייני המעמד האישי והדין תמיד יהיה הדין הדתי, גם אם יידון באזרחי. עלפי סעיף 17 לחוק לתיקון דמ"מ על חובת מזונות לילד חל דין מקום מושבו של הילד.
הדין הדתי:
0-15 שנה. חובה על האב לתת מזונות לילדיו למילוי צרכים הכרחיים.מעבר לכך תלוי במצב האב.
15-18 שנה: אין חובה, אלא מדין צדקה בלבד, ולכן בודקים מצב כלכלי של שני ההורים.
מעל גי 18 שנה: לפי הדין הדתי אין חובה. לפי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה יש חובה, אם האדם מסוגל תחילה למלא את צרכי משפחתו(כולל רק קטינים)
הסכם בין ההורים לגבי ויתור על מזונות הילדים לא תופס.סעיף 12 לחוק לתיקון דמ"מ הסכמה או וויתור מזונות קטין אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר ע"י ביהמ"ש. פ"ד חקק.............
אם שונו הנסיבות רשאי ביהמ"ש לשנות את ההסכם/פסק הדין/הוויתור.
הלכת עד שתעשיר: כשהאם התחייבה אישית להחזיר את המזונות לבעל, ביהמ"ש קבע שאם תחזיר לא יהיה לילדים מקור לצרכיהם ולכן השההו את מימוש ההתחייבות של האישה= "עד שתעשיר".
ערבות צד ג' להסכם: לפי חוק הערבות יש למצות הליכים. הילכת פ"ד מילנר: אם הערב תומך כלכלית במשפחה יש להפעיל את הלכת עד שתעשיר. ההלכה לפי פ"ד ואביה: התחייבות שפוגעת בילד, פוגעת התקנת הציבור ולכן בטל החיוב ובטלה הערבות, אם זו ניתנה לחיוב של האם. אם ההתחייבות ישירה לבעל היא קיימת.
עפ"י סעיף 14 לחוק הכשרות המש' והאפו' ההורים הם האפו' הטבעיים של ילדיהם.
האם והאב כאחד, הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם: סעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האישה
עפ"י סעיף 15 לחוק הכשרות, להורים החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוך,לימוד,
וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין, לקבוע מגוריו, והסמכות לייצגו.
אב ואם חייבים במזונות הקטין, סעיף 3א (א)לחוק לתיקון דמ"מ, לא משנה אצל מי הילד, המזונות יחולו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
.
לפי סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עד גיל 18=קטין.
משמורת ילדים
זהו מעניייני המעמד האישי לפי סימן 51 לדבר המלך.
סמכות למוסלמים: שעראי. סמכות ליהודים: לביהמ"ש האזרחי סעיף 78 לחוק הכשרות , או לרבני סעיף 79 לחוק הכשרות, או ע"י כריכה . אין חובה לציין כריכת המשמורת אלא נעשה אוטו'
עפ"י סעיף 25 לחוק הכשרות: באין הסכמה בין ההורים, יקבע ביהמ"ש כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שעד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
העובדה שהילד הגיע לגיל 6 אין בו כשלעצמו שינוי נסיבות לפיו יוכל האב לתבוע את חזקת הילד.
משמורת לא כולל חינוך. פ"ד (ד"נ) אמיר: תביעת משמורת בבימ"ש למשפחה, כוללת חינוך.
אימוץ
סמכות שיפוט לבימ"ש למשפחה, בהתאם לסעיף 26 לחוק האימוץ.
אם הגיעו כל הצדדים (כולל הקטין ע"י היוע"מ)בהסכמה לרבני, יידון בכ"ז עפ"י הדין האזרחי, בהתאם לסעיף 27 לחוק האימוץ.
עיקרון העל באימוץ, עפ"י סעיף 1(ב) לחוק האימוץ, "..שהם לטובת הילד"
בימ"ש יתן צו אימוץ אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו- סעיף 8 לחוק, או, הוכרז כבר אימוץ בתנאי סעיף 13 לחוק האימוץ – הפקעת ז' ההורים, לפי בקשת היוע"מ/נציגו בשל:
ס"ק 7 אי מסוגלות אוביקטיבית לדאוג לילד. כולל: מצב ההורה-נסיבות אישיות, התנהגותו(אוביקטיבית), חוסר סיכוי בעתיד לשינוי למרות עזרה מהרשויות.
ע"א פלוני: בך: חוסר מסוגלות הורית לגבי ילד ספציפי. חשין: סעיף 13 רשימה סגורה, אך כצ"ט ותקנת הציבור, "מרחפים". "אל ייצא חוטא נשכר".
ד"נ היוע"מ נ 'פלוני: טובת הילד גוברת, מאחר ועבר זמן רב עד שהאם הוכרה כמסוגלת לגדל את הילד בעזרת הוריה, למרות שהובטח לה ע"י ביהמ"ש.
פלוני קטין נ' פלוני: שאלת חינוך הקטין. לילד ז' לחופש, חירות כבוד מכוח חיכה"א, זכויות מכוח החובות המוטלות על ההורים מכח חוק הכשרות והאפ'. באיזון בין זכות הקטין, הכולל את "טובת הילד", מול זכות ההורים, טובת הילד גוברת, כעקרון על.
ס"ק 1-6 עילות הפקעה שונות כמו: הורה נפטר/הפקיר את הילד/לא קיים חובותיו לילד וכ'
ס"ק 8 - ההורה לא מסכים לאימוץ ממניע בלתי מוסרי/חוקי.
ירושה
לפי סעיף 151 לחוק הירושה הסמכות לבימ"ש למשפחה והדין -אזרחי. בהסכמה לרבני לפי סעיף 9 לחשבד"ר, ולפי סעיף 155 לחוק הירושה אם כל הנוגעים בדבר הסכימו.ואז יחול הדין הדתי.
ירושה רק במות האדם- סעיף 1 לחוק הירושה. סעיף 2 לחוק הירושה- עפ"י צוואה או עפ"י דין.
עפ"י עקרון היצוג, (הפועל רק כלפי מטה)אם הקרוב היורש נפטר ילדיו נכנסים לנעליו-סעיף 14 לחוק.
ילדי המוריש קודמים להוריו.- סעיף 12 לחוק.
חלוקת הירושה/עיזבון כשאין בן זוג:
פרנטלה 1. המנוח- ילדיו וצאצאיהם..
פרנטלה 2. הורים וצאצאיהם.
פרנטלה 3. הורי הורים וצאצאיהם.
היורשים כל אלה המופיעים בפרנטלה ראשונה בחלקים שווים, אם אין בראשונה לפי השניה, ואח"כ שלישית.
חלוקת הירושה/עיזבון כאשר יש בן זוג. סעיפים 10, 11 לחוק.
שלב א: לבדוק מה העזבון אותו חולקים, מה שייך לבן הזוג הנפטר לפי: 1. חוק יחסי ממון 2. הלכת השיתוף. סעיף 11 (ג)
שלב ב': מעבירים לבן הזוג את המגיע לו מכוח החוק:
סעיף 11 לחוק הירושה, בן הזוג נוטל המטלטלין מה ששייך לבית לפי הנסיבות והמקובל (מבחן סובייקטיבי ואוביקטיבי), ומכונית.
שלב ג: 1. אם יש ילדים או צאצאיהם, או הורים, בן הזוג מקבל חצי והילדים או צאצאיהם או ההורים חצי- לפי סעיף 11(א)(1) לחוק. 2. אם (מלבד בן הזוג) אין אף קרוב משלב ג', ויש אחים או צאצאיהם או הורי הורים, הם יקבלו 1/3 ובן הזוג יקבל 2/3 מהעיזבון ואת כל חלקו של המוריש בדירה, בתנאי שבן הזוג גר עמו עד אותה שעה בדירה 3 שנים ערב מותו.- סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה.
3. אם אין אף קרוב משלב ג' יורש בן הזוג הכל- סעיף 11(ב)
עפ"י סעיף 13 : ילדי המוריש מתחלקים שווה בשווה, וכן הוריו והורי הוריו.
לפי סעיף 11(ב) אם אין קרובים לפי סעיף (א) יורש בן הזוג הכל.
סעיף 5 מגדיר פסולים לרשת, מי שגרם למות המוריש, מי שהשמיד צוואה וכ'.
סעיף 16 לחוק: ירושה מכוח אימוץ. המאומץ יורש מההורים המאמצים ומהביולוגים, אך לא מקרובי המאמצים.
ירושה עפ"י צוואה
צוואה יכולה להיות בכתב יד, בע"פ בעדים- סעיף 18 לחוק הירושה. צוואה בכתב יד- רק על ידי המצווה, בציון התאריך, וחתימתו- סעיף 19 לחוק הירושה. צוואה בעדים חייבת להיות בכתב
סעיף 30 לחוק: צוואה שהוראתה מאונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה, תרמית – בטלה, אלא אם כן עברה שנה מיום האונס והמצווה יכול היה לשנותה ולא עשה כן- סעיף 31.
סעיף 35: צוואה המזכה מי שערך אותה, או היה עד לכתיבתה, לקח חלק בעריכתה, - בטלה.
סעיף 34: צוואה בלתי חוקית, בלתי מוסרית – בטלה.
סעיף 33: צוואה שלא ניתן להבין מהוראותיה למי ציווה, או מה ציווה – בטלה.
סעיף 36: צוואה חדשה רואים בה כמבטלת את קודמתה, אם סותרת את קודמתה.
סעיף 38: חלק בלתי חוקי/מוסרי בצוואה לא מבטל את כולה.
סעיף 54: בפירוש צוואה יעדיפו את הפירוש המקיים אותה.
הזכות של ידב"צ לרשת:
סעיף 55 לחוק הירושה: איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, בתנאי שבשעת המוות אף אחד לא היה נשוי לאחר.