תמצית פסקי דין לדיני משפחה – תש"ס[1][1]
הילכת הכריכה – הסמכות לדון
1. 1. פס"ד בבלי (93) – הבד"ר ידון לפי הדין האזרחי בכל עניין נכרך, הבעל כרך את ענייני המזונות והרכוש, נקבע שלמרות עמדת בד"ר, עליו לדון בענייני הרכוש, לפי הדין האזרחי. עקרון השוויון חל גם על בד"ר לפי חוק שיווי זכויות לאישה (ועיקרון על) - 8, 18 [2][2].
2. 2. פס"ד גולדמן – ניתן לכרוך לבד"ר, רק עניינים שמקדמים את עניין הגירושין - 8.
3. 3. פס"ד בר-טל – הנטל על האישה שהגישה בקשה לשלום בית, בכריכה מתוך טענה שהבעל רוצה להתגרש, להוכיח כי מדובר בתביעת גרושין כנה – 10 .
4. 4. פס"ד בן-יאיר – מי שכרך צריך להוכיח את הכנות בכריכה, המבחנים מכלול הראיות וההתנהגות, אי נקיבת סכום מזונות האישה, אינה פוגעת בכנות, וכנ"ל כריכה מאוחרת שבמהלך הדיון – 10 , 11.
5. 5. פס"ד דותן – אין קשר בין התנהגות בלתי נאותה לגירושין, אין צורך לנקוב בסכום המזונות כדי שהתביעה תחשב ככנה – 10 .
6. 6. פס"ד פלג – מועד הכנות נבחן במועד הגשת התביעה – 10 .
7. 7. פס"ד צברי – הכריכה צריכה להיות מפורשת ומפורטת, בייסקי- נושא שמטבעו וטיבו לא צריך לכרוך במפורש, כגון נושא הרכוש =>טעות של בייסקי – 10 , 12.
8. 8. פס"ד נופרברג – כריכה מפורטת, אך לא ניתן לכרוך רכוש עסקי. – 10 , 11.
9. 9. פס"ד בבלי ה- 1 – נקבע כי כריכת הבעל בתביעתו כנה, למרות שלא הייתה מפורטת דיה.
10. 10. פס"ד שביט ומאירוביץ -תביעה לשלום בית, ולחילופין לגירושין, לא פוגם בכנות הכריכה–11.
11. 11. פס"ד שרגאי – אם רוצים שלום בית ולחילופין גרושין – כן פוגע בכנות הכריכה – 11 .
12. 12. פס"ד פלד – ניצול יתרון וכריכה – אינם פוגעים בכנות הכריכה – 11 .
13. 13. פס"ד עליזה אמיר (חשין) – חינוך ילדים אינו נכלל משתמע בתביעת גירושין, אלא יש לכרוך במפורש – 12.
14. 14. פס"ד בחרלין – בבה"ד השרעי, ענייני הרכוש כלולים אוטומטית בענייני נישואין וגירושין – 12 .
15. 15. בג"צ סימה לוי – יש סמכות נמשכת בענייני מזונות אישה, ילדים, אחזקת קטינים, - אין סמכות נמשכת בענייני הסכמים (כגון- הסכם שיפוי) – 13 .
16. 16. פס"ד בנקובסקי – ספק יהודי – אינו יהודי, ולכן אין סמכות לבה"ד הרבני – 13 , 16.
17. 17. פס"ד הולצמן – ספק יהודי אינו יהודי, ולכן יחול עליו החוק להתרת נישואין – 13 .
18. 18. פס"ד יעל ברק – האישה יהודיה שהמירה לדת המוסלמית, ילדה ילד (מוסלמי), המירה דתה חזרה ליהדות, לפני שהמרתה נרשמה, הגיש בן זוגה תביעה להחזקת קטין, לבה"ד השרעי. נקבע כי הצורך ברישום הינו קונסטוטיבי – ומכיוון וטרם נרשמה המרתה –יידון בשרעי – 15 .
19. 19. פס"ד אל צפדי – האם היהודיה נפטרה, והאב מוסלמי, נקבע כי בודקים מה הדת האפקטיבית של הקטין מכיוון שכפול דת – לא יידון בשרעי – 15 .
20. 20. פס"ד גיתיה – מקרה מיוחד בו בג"ץ החליט בשאלת היהדות, למרות שלא בסמכותו – 18 .
21. 21. פס"ד פלונית – ילדה שנולדה מחוץ למסגרת הנישואין למוסלמים, התקבלה דעתו של בה"ד השרעי, כי לפי הדין השרעי, לא ניתן לפסוק אבהות, כי חל ס' 52 לדבר המלך וחוק הפרוצדורה העותומנית - 20 .
22. 22. פס"ד לב – לבד"ר סמכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ ולתת כל צו לפי הפרוצדורה בערכאות שיפוטיות. אלא שגם הוא כפוף להפעלתם בסבירות, לפי ח"י כא"ח, זכות הפרט, חירותו, יעילות הדיון – ולא כחלק מבקשה לשלום בית – 21 .
23. 23. פס"ד רות טביב – בד"ר לא מוסמך לעצור מזונות שנקבעו בבהמ"ש. קביעת בד"ר כי האישה עשתה "מעשה כיעור" – תקפה ויוצרת השתק – 22 .
ידועים בציבור
24. 24. פס"ד ורסנו נ' כהן (ברק)– קיום משק בית משותף הינו תנאי להכרה כידועים בציבור, ולא קשר מזדמן, אין חשיבות לדעת הציבור בעניין. לאישה מגיע מזונות מכוח הסכם חוזי – 23 , 33.
25. 25. פס"ד נסיס (ברנזון)– משווה הגדרת ידועים בציבור לאמור בס' 55 לחוק הירושה – אסור שיהיו נשואים, דגש על משפחתיות, זמן מינימלי סביר (כאן-שנה) – 23 .
26. 26. פס"ד פסלר – אישה נשואה שנפרדה מבעלה הקודם, הוכרה כידועה בציבור לעניין גמלה מהידוע בציבור. קהאן – ידועים בציבור היא תופעה סוציולוגית – 23 .
27. 27. פס"ד אלי נזרי – למרות שהגבר עדיין היה נשוי, מכיוון והיה בפרוד מאישתו, יוכר כידוע בציבור – 24,27 .
28. 28. פס"ד אפרת – אין בעיה לשנות שם של ידועה בציבור, גם אם בן הזוג עדיין נשוי – 24,27 .
29. 29. פס"ד שחר נ' פרידמן – בוחרים להיות ידועים בציבור, בין היתר, מתוך ארעיות.
ברק- מרחיב את הלכת השיתוף גם על ידועים בציבור, לרבות בשל נכסים שנרכשו שנה לפני שניפגשו. שיינבאום- נחיל את הלכת השיתוף על ידועים בציבור, רק אם יש ביניהם הסכם מפורש. בך- חזקת השיתוף תוחל על ידועים בציבור בכפוף לנטל הוכחה כבד יותר מאשר על זוגות נישואים – 24 ,27.
30. 30. פס"ד בר – נהור – גם הסכם ויתור על זכויות לאף עניין משפטי של ידועים בציבור, לא יבטל את הזכויות המוקנות להם מכוח הסטטוס – תופעה עובדתית (ליפשיץ-מתנגד ! )– 28 .
הדרך ליצירת נישואים
31. 31. פס"ד שגב – 3 תנאים מצטברים לחיוב פקיד רישום לרשום נישואין – 30 .
32. 32. פס"ד צונן נ' שטל – נישואים פרטיים (טבעת+ 2 עידים) כשאין מניעה להינשא כדמ"י, סותרים את תקנת הציבור המקובלת בישראל, ולכן לא יירשמו – אין סעד. (לא יחול חוזה מכללא כנישואין) – 33, 34 .
לוין(מיעוט) (וגם פ' שיפמן)– יש להעניק סעד כי יש יחסים חוזיים - 30 .
33. 33. פס"ד רודינצקי – כהן וגרושה שהתחתנו בטקס פרטי, ביקשו אישור מבד"ר לנישואיהן – וסרב. לנדוי (רוב) – היות ולפי ההלכה בדיעבד הם נישואים אין לתת לבד"ר להתחמק, אך מכיוון ואין סמכות לתת הוראות לבד"ר, נתן הוראה לפקיד הרישום לרשום אותם כנשואים.
קיסטר (מיעוט) – יש לקבל דין תורה של הבד"ר – 31 .
34. 34. פס"ד כהנא (1970) – כהן וגרושה, נפסקו מזונות לאישה בבהמ"ש. הבעל פנה לבד"ר – נפסק שעליהם להתגרש מייד. ופנה לבהמ"ש לביטול המזונות. קיסטר (מיעוט) – ברגע שבד"ר פסק גט, נפסקים המזונות. שאר השופטים מסכימים בלית ברירה – 32 .
35. 35. פס"ד בכר נ' בכר –
36. 36. פס"ד פורר – כהן וגרושה שנישאו בנישואים כדמו"י באיטליה. לאישה נפסקו מזונות, הבעל פנה לבד"ר – קיבל גט מיידי. פנה לבהמ"ש שביטל המזונות. נקבע כי החובה לזון אישה מתבטלת עם קבלת פס"ד המחייב גט – 34 .
37. 37. פס"ד פלדמן – בג"ץ מחזיר דיון לבהמ"ש, על מנת שיבדוק תוקף הנישואים הראשונים של האישה, כשאלה אינדיצטלית לשאלת חלוקת העיזבון – 35 .
38. 38. פס"ד כהנא 2 (שמגר) – כריכה של מזונות בתביעת גירושין של כהן מגרושה, הינה כריכה לא כנה, ואף יש להתעלם מגט לחומרא, שניתן ע"י בד"ר – 35 .
39. 39. פס"ד שמואל – יהודיה והינדי שנישאו בנישואים אזרחיים בהודו. עלו לארץ ובה הוא התגייר. ברק - לבד"ר לא הייתה זכות להתעלם מנישואיהם, למרות שנישאו בנישואין אזרחיים – כי כך היה מקובל ומותר במקום מגוריהם בהודו, יש תוקף מכוח משפט בנל"א פרטי, והשאלה עד כמה בהמ"ש צריך לשקול הגט שניתן ע"י בד"ר עקב כך ? חובת המזונות תחול לפי עיקרון "דין המושב". גם שיפמן – תפקידו של בהמ"ש לפתח קונסטרוקציות משפטיות על בסיס דיני החוזים – 35 .
מזונות
40. 40. פס"ד קירשנר – חיוב למזונות לילדים בגירים בגיל צבא – 37 .
41. 41. פס"ד חקק (שמגר) – הסכמים בדבר מזונות נזקקים לאישור, זו חובה בחוק – 37 .
איילון – ס' 2 א' אומר שיש להתחשב בהכנסות האישה ממעשי ידיה, הכנסותיה ומכל מקור אחר – גם מקורות שהדין האישי לא מכיר בהם (לא רק "מעשי ידיה, אלא גם נכס מילוג)–40 .
42. 42. פס"ד עוזר – הבעל טען כי הוא פטור ממזונות כי אישתו הייתה חולת רוח והסתירה ממנו, ובד"ר קיבל טענתו. נקבע כי על בהמ"ש לבדוק אם כשנישאה הבינה את המעשה, או יש כאן מקרה טעות מצידו – > ספק גירושין - > ספק ממון.
אם התברר שידע וקיבל מחלתה – אז אין לו עילה – 39 .
43. 43. פס"ד פדן – בקביעת המזונות יש להתחשב ביכולת ההשתכרות של האישה, במיוחד אחרי פרוד ממושך – 40 .
44. 44. פס"ד ביקל – בקביעת מזונות מן הראוי שהאישה תצא ותשתכר, במיוחד שהיו נשואים רק 3 שנים, נפרדו ויש להם ילדים בגירים – 40 .
45. 45. פס"ד פלולי (טירקל) – כשנושאים 35 שנים והאישה לא עבדה זמן רב, אין להתחשב בכושר השתכרותה – 40 .
46. 46. פס"ד מקייטן – מכיוון שהבד"ר שינה החלטתו והכריז על האישה כמורדת, אין לקבל זאת כשינוי נסיבה, שכן לא הייתה עילה חדשה לשינוי הנסיבה, ולכן יש להתעלם מההכרזה החדשה לצורך המזונות – 45 .
47. 47. פס"ד שרגאי –קיימת סתירה כאשר האישה מגישה בקשה למזונות לבהמ"ש ובמקביל בקשה לגירושין לבד"ר. לכן בהמ"ש יעכב הדיון במזונות עד החלטת הבד"ר על הגירושין– 42 .
48. 48. פס"ד שיר – אישה שביקשה גירושין בבד"ר, והבעל ביקש "שלום בית", בד"ר יכריז עליה כמורדת – ולכן לא זכאית למזונות. שמגר – הבד"ר יכול לעכב מזונות רק אם המזונות נכרכו בתביעת הגירושין בבד"ר. לנדאו – א. כל קביעה של מורדת לעניין מזנות צריכה להעשות רק בהליך דיון לגבי מזונות. ב. אולם בה"ד מכריז על האישה כמורדת, יש בכך שינוי נסיבה שעל בהמ"ש להתחשב בה לעניין המזונות – 43 .
49. 49. פס"ד טביב – היות ובה"ד קבע שהאישה עשתה "מעשה כיעור", ולא מורדת, אין להתחשב בפסיקתו להפסיק המזונות אוטומטית, אלא לתת לבהמ"ש להסיק מסקנה משפטית מתוך הקביעה העובדתית של הבד"ר– 45 .
פרוק שיתוף
50. 50. פס"ד ר' חודש – מכיוון שהדיון בבהמ"ש החל לפני החלטת הבד"ר על מדור ספציפי, למרות החלטת הבד"ר, הציע גולדברג – שבהמ"ש יחליט באופן אגבי (אינדיצנטלי) לפי ס' 46 לחוק בהמ"ש, ללא קשר למצב התביעה בבד"ר, ואז החלטה מאוחרת של בד"ר, לא תחשב – 47 .
51. 51. פס"ד כליפא – "עולה עימו ואינה יורדת" אינו מתייחס לשאלת הבעלות, אלא לתנאי המגורים בלבד. אם הבעל מעמיד דירה בשכירות, או חיוב כספי – יוצא ידי החובה.
לוין – הרי אם יינתן לה מדור באותה דירה, תיפגע זכותו הקניינית של הבעל – 48 .
52. 52. פס"ד אקנין – הדין שחל בשאלת צו למדור ספציפי או הדין האישי, אך יכול להיות נדון גם בבד"ר וגם בבהמ"ש. הבעל ביקש פירוק שיתוף, בשלום דחו ההחלטה עד שתוכרע שאלת המדור בבד"ר (למרות שלפי פס"ד ר' חודש- יכל להחליט אגבית). בד"ר החליט שהאישה זכאית למדור באותה דירה, ואם יהיה טלטול הבעל יהיה חייב לקנות לאישה דירה כולל חלקו וחלקה. גולדברג – ס' 40 א' לחוק המקרקעין מעניק לבהמ"ש זכות עיקרית ראשית לדון בשאלת המדור. אך מכיוון ששאלת המדור באה מהמשפט העיברי, לבד"ר עדיין סמכות עליונה בשאלת המדור. "הדין הולך אחרי הדיין" – 49 .
חשין (מיעוט) – שאלה הקניינית של הזכות למדור בדירה, אינה בסמכות הבד"ר (כמו פס"ד כליפא) – 50 .
הורים וילדים
53. 53. פס"ד פלונית – רצון הילד הינו חלק ממכלול השיקולים, וישנם שיקולים נוספים כגון גיל הילד (עד 6 ? ), נסיבות מיוחדות, חוסר מסוגלות – 51 .
54. 54. פס"ד רו –
55. 55. פס"ד פלוני קטין נ' אלמוני – חובות ההורה כלפי ילדו, מצמיחות זכויות לילד לחינוך, מזון וכו'. גם לקטין זכויות אדם ואזרח שבח"י – המקיימות מערך איזונים בין זכות ההורה לזכות הילד , בדרך כלל גוברת טובת הילד- 54 , 60.
56. 56. פס"ד היוהמ"ש נ' פלונית – מכיוון שהייתה מבית דתי, סירבה לספר להוריה על הילד שנולד מחוץ לנישואין. נקבע כי אין לה מסוגלות, כי גם במשפחה המאמצת הילד התערער. לבסוף סיפרה להוריה – ונקבע שכעת יש לה מסוגלות – 53, 58 .
57. 57. פס"ד קונסלס – בני הזוג אימצו ילדה מברזיל. ייתכן ועדיף לילד בארץ, אך כאן זכות ההורה גוברת (המסמכים היו מזויפים ) – 55 .
58. 58. ע"א 577/83 – השיקול הרלבנטי בס' 10 לחוק, בחזרה מהסכמה, הוא טובת המאומץ, לפי שיקולים של חלוף הזמן, טובת הקטין, ציפיות ההורים המאמצים וכד' -עדיף הביולוגים - 55.
59. 59. פס"ד פלוני נ' פלוני – המערער בעל הקטינה כדי לקבל הילד. מכיוון שהעילות בס' 13 לחוק האימוץ סגורות. דורנר – מבטלת עילת בלתי מוסריות שנקבעה ע"י המחוזי, מכיוון ולא כלולה בעילות, אך לדעתה נוצר מצב של אי מסוגלות האב עקב מעשיו והפגיעה בילד בעתיד.
ש. לוין – לפי הפרשנות לרשימה – מכללא יש גם תקנת הציבור.
חשין – העילה במשפט טבע – לא ייצא חוטא נשכר.
זמיר – חוסר מסוגלות – כמו דורנר .
בך – הדגש על חוסר מסוגלות ליילד הספציפי – מבחן חדש - 57-58 .
60. 60.