חוק המיזוגים והפיצולים

שינוי מבנה שאין בו מימוש, יש לדחות את אירוע המס עד למועד מכירת הנכס בפועל ע"י החב' הקולטת.

104א	104ב(א)	104ב(ד)	104ב(ו)	104ג
פיצול אנכי	פיצול אנכי	מיזוג	פיצול אופקי	פיצול אופקי

סע' 104- העברת נכסים (פיצול אנכי)

הגדרות:

1. זהות החברה הקולטת (שאליה מועבר הנכס) -אחת מאלו:

א. חברה תושבת ישראל (סע' 1- התאגדה בישראל או שליטה וניהול בישראל) שהתאגדה בישראל . (אם תושבת בישראל כתוצאה משליטה וניהול בלבד – חסר התאגדות לעניין הסע').

ב. כל מקרה אחר- באישור הנציב שבסמכותו לקבוע תנאים ולדרוש ערבויות. (הכוונה לחב' זרות)

2. נכס – מתבססת על תוספת ב' לחוק התיאומים כולל:

· נכס לפי סע' 88 – מטלטלין, ציוד, מכונות וזכויות אחרות.

· זכות במקרקעין וזכות באיגוד מקרקעין כמשמעותם בשבח

· נכסים בלתי מוחשיים (פטנט, ידע, מוניטין, מניות סחירות /לא, אופציות) הם נכס לעניין הסע' גם אם אינם רשומים במאזן.

{נכס לעניין סע' 88 לפק', אם אינם רשומים במאזן- לא נכס לעניין חוק תיאומים (כגון מוניטין שנצמח / ידע שנצבר)}.

· זכות בשות' המנהלת ספריה בשיטה חד צידית (נ"ק לעינין תוספת ב' לחוק התיאומים)- קיימת סתירה כי סע' 104 טוען כי אין העברת זכויות בשות' אלא העברת זכויות בנכסי השות'.

· ליסינג מימוני

למעט:

* מס ביתר- אין שליטה על מועד מימוש הנכס (מועד החזרתו)

* נכסים שוטפים ומלאי

הערה- לשים לב בהעברות האם ני"ע חייבים במס ע"י חוקים אחרים כגון סע' 6 לחוק התיאומים ????- תרגול 1

סעיף 104א –אדם (בסע' 1) מעביר נכס לחב' תמורת הקצאה של לפחות 90% ממניות הקולטת

התנאים לדחיית אירוע המס במועד העברה:

1. אדם (לרבות חבר בני אדם) מעביר את כל זכויותיו בנכס (העברת הבעלות בנכס / במקרה של חכירה – העברת הזכות הגבוהה ביותר בנכס) לחב' הקולטת

הסע' לא חל על נכס בשות' / בעלות משותפת

· כאשר הנכס המועבר הינו מקרקעין והחב' הקולטת הינה איגוד מקרקעין:

בהעברת קרקע- נדרש כי הבנייה על הקרקע תושלם תוך 4 שנים ממועד ההעברה.

העברת מקרקעין לאיגוד מקרקעין: לאחר הרפורמה ניתן לבחור באחת מהאפשרויות

בחלק ה'2 –דחיית אירוע השבח, מחויב במס רכישה 0.5% בידי החב' הקולטת (סע' 104ד(4) + התח' בנייה על הקרקע המועברת תוך 4 שנים, לא ניתן למכור את המקרקעין במשך שנתיים+ מגבלת הקצאת 90% מהזכויות בנקלטת.

בסע' 70 לחוק מקרקעין –אינו חייב בשבח אך חייב במס רכישה 5% - אין מגבלת הבנייה על הקרקע

2. בתמורה לנכס, הקולטת תקצה למעביר לפחות 90% מכלל הזכויות בה (מניות, ני"ע המירים ואופציות)

3. תנאי הקצאת הזכויות - הקצאה כלכלית, שווי המניות שנקבל זהה לשווי הנכסים המועברים

שו"ש נכס מועבר = שו"ש זכויות שהוקצו למעביר

שו"ש חב' לאחר העברת הנכס שו"ש כלל זכויות בחב' לאחר הקצאה

4. המעביר יחזיק בזכויות המוקצות למשך שנתיים ממועד ההעברה.

5. החב' הקולטת תחזיק בנכס המועבר למשך שנתיים ממועד ההעברה (למניעת תכנון מס)

סע' 104ב- העברת נכס בבעלות משותפת או בידי שות' לידי חברה.

סע' 63 לפק' - שותפות – עסק/ משלח יד בבעלות 2 אדם ומעלה.

כל מקרה אחר זו בעלות משותפת.

פס"ד שדות: שות' כישות נפרדת ולפיכך במכירת חלק בשות' כאילו מוכר זכות בתאגיד (המבטאת את חלקו בהפרש בין הנכסים וההתח')

פס"ד שטרנזיס: שות' כישות שקופה, ולפיכך שותף שמכר חלק בשות' כאילו מכר את חלקו בנכסי השות'- הפס"ד אומץ ע"י המחוקק, אזי בסע' מעבירי הנכס הינם השותפים (ולא השות') ולהם יוקצו המניות בחב' הקולטת.

התנאים לדחייית אירוע המס

תנאים לגבי החב' הקולטת:

1. בניגוד לסעיף 104א, החב' הקולטת הינה חברה חדשה שהוקמה לצורך העברה.

ניתן לראות כחב' חדשה גם חב' שעמדה בקריטריונים הבאים המצטברים:

א. הוקמה במקור עפ"י סע' 104ב

ב. בעלי המניות בחב' לא השתנו ממועד ההקמה

ג. שיעור החזקה של בעמ"נ בחב' זהה לחלקם בנכס שאותו מעונינים להעביר (יחסי ההחזקה בחב' החדשה זהה ליחסי ההחזקה בנכס המועבר).

2. תחזיק בנכסים המועברים במשך שנתיים ממועד ההעברה, למעט מקרה של מכירה כפויה.

תנאים לגבי המעבירים:

1. העברת מלוא הזכויות בנכס קבוע

* במידה ומועברת קרקע לאיגוד מקרקעין יש לבנות עליה תוך 4 שנים.

2. לכל שותף יהיה שעור החזקה אחיד בכל אחד מהנכסים המועברים (אין דרישה שכל השותפים יחזיקו אותו אחוז)= בכל הנכסים המועברים אותו יחס החזקה בין השותפים

ניתן להעביר מס' נכסים ששיעור ההחזקה אינו קבוע, רק אם תתבצע פעולה שתיצור מצב של יחס זכויות זהה בכל הנכסים.

3. אחוז החזקה של השותפים בחב' הקולטת יהיה עפ"י חלקו בנכס.

4. חובת החזקה בזכויות שהוקצו למשך שנתיים לפחות. – למעט החריגים בסע' 104ד(1)

הערות:

1. אפשר שחלק מהשותפים יבצעו את ההעברה -במקרה זה יחס שיעורי ההחזקה בנכס המועבר של השותפים המשתתפים בהעברה יהווה יחס ההחזקה בחב' הקולטת.

2. העברת פעילות לפי סע' 104 א ו- ב במינימום מס.

א. תחילה מעבירים את הר"ק מהמאזן המועבר למאזן החב' הקולטת כנגד הקצאת הון.

ב. העברת כל הנכסים השוטפים (מלאי מועבר לפי שו"ש) מול ההתחייבויות השוטפות וה- pn מהווה חו"ז בעמ"נ.

ג. כל המהלך ללא אירוע מס למעט המלאי

נכס קבוע	הון מניות
מלאי (ש"ש לפי סעיף 88) רכוש שוטף	התחייבויות
N.P (חו"ז)	N.P (חו"ז)

אם ההתחייבויות < רכוש שוטף אזי החו"ז יהיה זכות.

סע' 104ב(ד) – העברת נכסים ע"י יחידים

לפני- מס' יחידים שכל אחד מהם מחזיק נכס בנפרד

אחרי- היחידים מעבירים את הנכס לחב' תמורת הקצאת מניות.

התנאים לסעיף:

1. הנכס המועבר– נכס בר פחת למעט זכות במקרקעין. בעצם מדובר במכונות, ציוד וכלי רכב. מדובר בנכסים שבד"כ לא מניבים רווח

2. החברה הקולטת – חברה חדשה שהוקמה לצורך כך.

3. מטרת ההעברה – ניהול משותף של הנכסים המועברים+ שימוש בנכסים במהלך העסק.

4. תנאים טכניים –

א. חיבור של עד 10 יחידים, מעבר לכך נדרש אישור הנציב.

ב. יחסי הגודל –שווי הנכסים מועברים ע"י יחיד אחד<4 X שווי נכסים בבעלות יחיד אחר.

5. ההקצאה של המניות פרופורציונלית לשווי הנכסים המועברים

6. המעבירים יחזיקו ב ניות החב' הקולטת במשך שנתיים ממועד ההעברה.

7. החברה הקולטת תחזיק בנכס במשך שנתיים.

סע' 104ב(ו) - העברת נכס בין חברות אחיות.

חברות אחיות עפ"י חלק ה'2 – בעמ"נ ושיעור החזקתם זהה בכל אחת מהחברות

בתקנות- התנאים בכדי שהעברת הנכס תהיה פטורה:

1. אישור מראש מהנציב על עמידה בתנאים להעברת הנכס.

2. תנאי מהותי – העברת הנכס לתכלית עסקית וכלכלית ולא לשם הימנעות ממס.

הנכס המועבר ישמש בפעילות החב' הקולטת (האחות).

משתמע מכך כי מדובר ב- מכונות וציוד מכיוון שרק אותם ניתן להפעיל במסגרת העסק. עמדת מ"ה -ניתן להעביר נכסים, שבעקיפין תורמים לפעילות החברה הקולטת לדוג' העברת מניות בחב' מוחזקת ע"י אחת האחיות המייצגות את הפעילות במוחזקת שתשמש את הקולטת.

3. העברת הנכס ללא תמורה- יתכן הפחתת הון (הפסד) בחברה המעבירה ולפיכך נקבעו התנאים

· לאחר מעבר הנכס החב' המעבירה בעלת שווי חיובי (אינה חדלת פרעון)

· צו בית משפט להפחתת ההון, במידת הצורך.

בחב' המעבירה- ח' הון מניות-ז' נכס ובחב' הקולטת פק' הפוכה.

4. תנאי שיהוי- במשך שנתיים ממועד העברה,

הנכס המועבר ישאר בידי הקולטת, וזכויות בעמ"נ בחב' האחיות לא ישונו.

5. החברות לא היו איגוד מקרקעין שנתיים לפני ההעברה ושנתיים אחרי.

6. קיזוזי הפסדים: המטרה- מניעת קיזוז הפסדים מול רווחים שמניב הנכס.

ממועד ההעברה שוטף + שנתיים ,הקולטת והמעבירה לא יקזזו הפסד פירותי/ הוני שיש לחברות (המעבירה והקולטת) עד גובה שווי הנכס המועבר. הסכום שטרם קוזז יקוזז לאחר תקופה זו לפי הוראות סע' 28 ו- 92.

7. רר"ל ומחיר מקורי למניות- לצורך מימוש החברות מעבירים לקולטת מהחב' המעבירה את עלות המניות והרר"ל לפי יחס שווי הנכס שהועבר אל מול שווי החברה המעבירה (טרם העברה)

חב' הקולטת:

תמורה= שווי החב'

עלות המניות= ההשקעה בחב' המעבירה * (שווי נכס מועבר : שווי חב' מעבירה)

---------

רווח= רר"ל שנוצר בחב' מעבירה * (שווי נכס מועבר : שווי חב' מעבירה)

סע' 104ג- העברת הנכס – פיצול אופקי SPIN OFF

חב' בת העבירה את כל החזקותיה במניות החב' המוחזקת לידי חב' האם .

התנאים לביצוע ההעברה ללא אירוע מס:

1. אישור מראש של ההעברה מהנציב. הנציב רשאי להתנות תנאים ולדרוש ערבויות.

2. הבת מוחזקת 100% ע"י האם.

3. הבת מעבירה את כל החזקותיה במוחזקת

4. העברת המניות ללא תמורה. לפיכך יתכן הפחתת הון, לצרף אישור בימ"ש במידת הצורך.

5. העברת המניות היא לתכלית עסקית ולא לשם הימנעות ממס.

6. תנאי השיהוי- האם תחזיק בכל הזכויות של החב' המעבירה (הבת) ובנכס המועבר (זכויות במוחזקת) למשך שנתיים.

7. חריג- אם לחב' הבת יש רווחים בלתי מחולקים ממפעל מאושר (במסלול חלופי ). כתוצאה מההנפה (העברת נכס לאם) נוצרת הפחתת הון ע"י קיטון בעודפים, שמקורם ממפעל מאושר, לפיכך נקבע כי יראו את הפחתת ההון כחלוקת דיבידנד ממפעל מאושר. בחב' רגילה אין בעיה כי אין מיסוי על דיביד' בינחברתי.

סע' 104ד(1) - מאפשר לבעמ"נ החדשים לדלל החזקתם בחב' הקולטת במשך השנתיים ע"י ביצוע אחת מהפעולות הבאות מבלי שזה ייחשב כהפרה, ובלבד שבשום מקרה החזקתם לא תפחת מתחת ל- 51%.

א. מכר של מניות – כל בעמ"נ רשאי למכור עד 10% מהזכויות שהחזיק מיד לאחר ההעברה.

במידה ובעמ"נ האחרים מוותרים על זכותם למכור – הנישום זכאי למכור עד 10% מכלל הזכויות המוקצות בחב' הקולטת לבעמ"נ המועברת מיד לאחר ההעברה.

לגבי ההעברה על פי 104א – מקסימום השיעור שכלל בעלי הנכס טרם העברה יוכלו למכור הוא % החזקתם מכלל ההון לאחר העברה פחות 90% מהון החב'.

ב. הנפקה פרטית לצד ג' - של עד 25% מהון המניות של החברה לפני ההנפקה. כלומר המשקיע יחזיק עד 20% מהון החב' לאחר ההנפקה.

כמות מניות max שניתן להנפיק לציבור= מס' המניות שבעמ"נ ספציפי מחזיק ערב ההנפקה לחלק ל- 51% פחות סך המניות בחב' הקולטת ערב ההנפקה.

ג. הנפקה בבורסה – החזקת בעמ"נ בקולטת לא תפחת מתחת ל- 51%.

* בתקנות מ"ה שינוי מבנה חב' מו"פ- בעמ"נ יכולים להדלל בשעור 75% בהתקיים התנאים בתקנות.

סע' 104ד(1א)- מכירת מניות שלא מרצון (בסע' 103- רשימה סגורה הכוללת פשט"ר, פירוק שלא מרצון או הורשה) ע"י בעמ"נ לא תחשב כהפרה של תנאי הסעיף (הסע' לא כפוף למגבלת 51%).

קיים אירוע המס בגין המכירה אך אין הפרה של דחיית המס עקב העברת הנכס

סע' 104ד(2)- בעמ"נ מעבירים את אחזקתם בחברה הנסחרת (נכס) לחברה חדשה תמורת מניות בקולטת. (סע' 104ב(ג) קובע כי ניתן לראות מניות /זכויות בחב' פלונית כנכס אחד )

המגבלות לא יחולו על בעמ"נ מקרב הציבור כל עוד אינם בעלי שליטה (סעיף 3(ט)) ולא חל גם על קרן נאמנות וקופ"ג המייצגת את הציבור.

סע' 104ד(3)- בתק' של השנתיים לא יראו כהפרה, אם יתרחש אחד האירועים לגבי הנכס המועבר :

1. חילוף על פי סעיף 96.

2. שחלוף על פי סעיף 27.

3. מכירת נכסים שלא מרצון (פירוק).

סע' 104ד(5) – מעניק סמכות לנציב מ"ה לקבוע כללים שעל פיהם פיצול או מיזוג של החב' קולטת בתקופת המגבלות, לא ייחשב כהפרה של תנאי סעיף 104.

(ניתן לעשות שינויי מבנה "בשרשרת" בתקופת המגבלות).

סע' 104ה(א) – קובע כי הטיפול בנכס המועבר יהיה בדרך של כניסה לנעלי המעביר, כלומר לעניין יום הרכישה, פחת, עלויות וכו'.

סע' 104ה(ג) –לא ניתן לקזז במשך שנתיים ממועד ההעברה, רווח או הפסד שנוצר ממכירת הנכס המועבר כנגד הפסד או רווח בחברה הקולטת.

[יכול להיווצר רווח/ הפסד ממכירת נכס בדרך של חילוף ע"פ סעיף 96 או שחלוף ע"פ סעיף 27]

הפסד מנכס מועבר, ניתן יהיה לנצלו בתום תקופת המגבלות (לאחר השנתיים).

סע' 104ו – חישוב רווח הון בעת מכירת המניות המוקצות.

תמורה ממכירה (כולל הפרשי תיאום 104ו (2)

מ.מ המניות המוקצות=

י.מ.מ.מ הנכס המועבר בספרי המעביר (תיאום מיום רכישה ועד ההעברה) /שו"ש,ליום העברה, כנמוך>י.מ.מ של הנכס

--------

רווח הון

א. סע' אינפ' עפ"י סע' 104 ו(2)= י.מ.מ נכס מועבר- מ.מ. מניות מוקצות =הפרשי תיאום.

ב. סע' אינפ' סע' 88 = מ.מ המניות המוקצות ממודד מיום העברה ועד המכירה לפי מדד ידוע

ג. יתרה = רווח ריאלי

* יום הרכישה של המניות המוקצות הוא יום ההקצאה

סע' 104ז(א) –כל העברת נכס לפי סע' 104 מחייבת דיווח תוך 30 יום ממועד ביצוע לפ"ש ע"ג טפסים מוסדרים. אם לא ממלאים את ההוראה הנ"ל – פקיד השומה יכול לטעון ש- 104 לא חל.

סע' 104ז(ב)(1) – אימוץ הוראות מסע' 103 הדן במיזוגים לצורך סעיף 104.

סע' 104ז(ב)(2)- לפ"ש סמכות לקבוע כי בעת הפרת תנאי סע' 104 – יש לחזור למועד ההעברה ולראות בהעברה כאירוע מס בידי המעבירה ,לצורך חישוב המס בגין מכירת הנכס המועבר ניקח את שווי הנכס במועד העברה/התמורה בפועל במועד ההפרה, כגבוה מביניהם. קיים אירוע מס נוסף ביום ההפרה – מכירת הנכס המועבר ע"י הקולטת או מכירת המניות המוקצות ע"י בעמ"נ .

סע' 104ז(ג) – אם על מעביר הנכס חל חוק התיאומים, גם על החברה הקולטת יחול חוק התיאומים במשך שנתיים לפחות ממועד ההעברה.

סע' 104ז(ד)- חלה אגרה על פניות לנציב לקבלת אישור העברת הנכסים.

סע' 104ח- החלפת מניות

מתן מניות של החב' הנעברת תמורת הקצאת מניות בחב' הנקלטת בורסאית- ניתן לדחות את אירוע המס בגין מכירה זו כמוקדם מבין:

א. יום מכירה בפועל של המניות שהוקצו בנקלטת

ב. מכירה רעיונית

מחצית מהמניות - עד שנתיים ממועד ההחלפה. (שווי המכירה=שווי המניות הממוצע ב- 30 יום שקדמו לתום תקופה זו)

ומחצית שנייה- עד 4 שנים ממועד ההחלפה.

* אם אירוע המכירה הרעיונית של המניות המועברות קדם למכירה בפועל:

קיימות 2 עסקאות:

א. במכירה הרעיונית- רווח הון בגין מניות בחב' הפרטית המועברת. (רווח שנצמח מ- 1/03- 25%מס ולפני הרפורמה עד 50%)

ב. במועד המכירה הרעיונית קניתי את המניות בבורסה והרווח שנוצר מאותו מועד ועד המכירה בפועל הרווח הון מחב' ציבורית ימוסה לפי שיעור המס החל על אופי הנכס המוחלף. (בעמ"נ יחיד לאחר הרפורמה – 15% מס או פטור בגין רווחים טרם הרפורמה)

שווי בורסה- שווי המניה באירוע המס הרעיוני= רווח / הפסד הון.

לא ניתן לקזז בין תוצאות 2 עסקאות אלו היות ומדובר בתוצאת עסקה הונית נסחרת ולא נסחרת.

* במידה והתמורה בגין העברת המניות הינה במזומן +הקצאת מניות בקולטת, תחילה משלמים מקדמה בגין התש' במזומן וחישוב המס בסוף התהליך.
מיזוגים – סעיף 103

1. מיזוג סטטוטורי – המעבירה מתחסלת לאחר שהעבירה את כל התוכן לחב' הקולטת ובעמ"נ של החב' המעבירה מקבלים מניות בחב' הקולטת לפי יחס שווי החב'(שווי מעבירה לחלק לשווי כלל החב' המתמזגות)- אחרי המיזוג נותרת חברה אחת (A+B )

ע"פ חוק החברות יש 2 מסלולי מיזוג:

א. מיזוג על פי צו ביהמ"ש (סע' 351 לחוק) – המיזוג מאושר ע"י בימ"ש מחוזי.

ב. מיזוג ללא צו או התערבות ביהמ"ש (בפרק הראשון לחלק השמיני לחוק) – התנאים שצריכים להתקיים: אישור דירק', אישור אסיפה כללית, הודעה לנושים והודעה לרשם החברות.

2. מיזוג בדרך של החלפת מניות – בעמ"נ של החב' המעבירה ימסרו מניותיהם לחב' הקולטת ובתמורה הקולטת תקצה להם מניות לפי שווי החב' שלהם) -אחרי המיזוג הישויות המשפטיות נשמרות. נדרש רק חוזה ולא נדרש ניוד של עובדים, עלויות וכו', כפי שנדרש במיזוג סטטוטורי.

א'

A

B

ב'

נדרש שאחרי המיזוג הקולטת תחזיק לפחות 80% מכלל הזכויות בנקלטת (אין בעיה עם מיעוט שאינו מעוניין במיזוג)

נכס – כל הנכסים בצד האקטיב כולל מלאי

מועד המיזוג – (אינו מעיד על סיום הליך המיזוג)

א. מיזוג סטטוטורי- עפ"י צו- מועד המיזוג יהיה בתום שנת מס. הבקשה לביהמ"ש תוגש עד 31/12 של אותה שנה.

ב. במיזוג סטטוטורי -שלא על פי צו – מועד המיזוג יהיה בתום שנת מס. החלטת הדירקטוריון והאסיפה הכללית צריכים להתקבל לפני מועד זה.

* סע' 103א1(ב), ניתנה סמכות לנציב לאשר מיזוג סטטוטורי או פיצול, שלא בתום שנת מס.

ג. מיזוג בדרך של החלפת מניות – מועד המיזוג הינו מועד החלפת המניות אשר יכול להתבצע בכל מועד של שנת המס.

* הנציב פירסם כללים המאפשרים ביצוע מיזוג בתום רבעון – לדוג': חב' ציבוריות או חב' בשליטתן המבצעות מיזוג, חב' מו"פ המבצעות מיזוג.

התקופה הנדרשת (תקופת המגבלות) –

א. במיזוג סטטוטורי – תק' המגבלות ממועד המיזוג ועד המאוחר מבין:

(1) שנתיים ממועד המיזוג

(2) "שוטף"+שנה ממתן הצו / אישור המיזוג במסגרת מיזוג שלא עפ"י צו.

ב. מיזוג בדרך של החלפת מניות – תקופת המגבלות היא "שוטף" + שנתיים ממועד המיזוג.

זכות בחבר בני-אדם – כוללת מגוון זכויות בתאגיד במישרין או בעקיפין

בעל שליטה – כמוגדר בסע' 3(ט)-מחזיק לבד / עם קרובו במישרין / בעקיפין 5%+ זכות למינוי מנהל

סע' 103ב(א) – מיזוג (העברת זכויות/ נכסים והתח' מהחב' המעבירה)-פטור ממס אם יעמדו בתנאים בסע' 103ג.

סע' 103ב(ב) – על כל העברת מקרקעין -מס רכישה יהיה 0.5%.

סע' 103ג(1) – התנאים לפטור ממס:

תנאי מהותי חיובי – המיזוג לתכלית עסקית וכלכלית לצורך תפעול מאוחד.

תנאי מהותי שלילי – המיזוג אינו לצורך הפחתת מס בלתי נאותה.

מיזוג ראוי הוא מיזוג בין חברות בעלות פעילות זהה, משלימה או קרובה. ובכל החברות המשתתפות במיזוג תהיה פעילות המגיעה לכדי עסק

סע' 103ג(2) –מבחן רוב הנכסים.

לאורך תק' המגבלות, ישארו בחב' הקולטת לפחות 50% משווי נכסים (למעט: מלאי, ני"ע סחירים שאינם מעניקים שליטה ונכסים שנמכרו באישור הנציב ואינם מהווים הפרת תנאי פטור המיזוג) של כל אחת מהחב' המשתתפות במיזוג, ערב המיזוג .

הערות:

1. חילוף/ שחלוף נכס ישן בחדש אינו מהווה מכירת נכסים. הנכסים חדשים נכנסים לנעלי הנכסים הישנים באותו ערך אפילו אם השקענו יותר.

2. לנציב יש סמכות להקל על היחס הנדרש – כלומר יכול לקבוע שמספיק אחוז נמוך יותר מ- 50%.

סע' 103ג(3) -הפעילות, שהייתה ערב המיזוג בכל אחת מהחב' המתמזגות, תמשיך בתקופה הנדרשת בחב' הקולטת.

סע' 103ג(4) – הקולטת תקצה מ"ר בלבד ללא תמורה נוספת לבעמ"נ של המעבירה.

סע' 103ג(5) - הקצאת המניות לבעמ"נ בחברות המעבירות תהא בהתאם לפרופורצית השווים של החברות. (היחס בין שו"ש של החב' ערב במיזוג לשו"ש של כלל החב' המשתתפות במועד המיזוג)

סע' 103ג(6) –יחסי גודל מינימליים למניעת מצב שבו חברה גדולה מאוד תמזג חברה קטנטנה.

(א) יחס של 1:10 - כל בעמ"נ של כל חב' מהווים "דבוקה", שצריכה להגיע להחזקה מינימלית של 10% בתק' הנדרשת (ניתן למזג לכל היותר 10 חברות).

(ב) מבחן של 1:4 -בדיקה כי היחס בין השווי של החברה הגדולה ביותר במיזוג למול השווי של החברה הקטנה ביותר במיזוג אינו גדול מ- 1:4 (שווי החב' הגדולה עד 80% מהשלם ושווי החב' הקטנה עד 20% מהשלם)

(ג) תקנות להקלה על יחסי הגודל:

· חברות אחיות (אותם בעמ"נ באותם אחוזים).- אין צורך ביחס 1 ל-4

· אם ובת ב- 100% -בתנאים מסוימים אין צורך במבחן 1:4 .

סע' 103ג(7) – החברה הקולטת הינה חב' תושבת ישראל, שהתאגדה בישראל, אחרת נדרש אישור הנציב.

סע' 103ג(8)(א)-בתק' הנדרשת אסור לבעמ"נ שהשתתפו במיזוג לשנות את הזכויות שהחזיקו במוחזקת במועד המיזוג.

(ב) המגבלה לא תחול על ציבור (לרבות קופ"ג וקרן נאמנות)– אם החב' הקולטת היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, אלא אם כן מדובר בבעל שליטה (סעיף 3(ט) לפקודה).

סע' 103ג(9) –בתקופת המגבלות בעמ"נ יכולים להידלל עד 51% מכלל הזכויות בקולטת מבלי להפר את תנאי הפטור- באמצעות החלופות הבאות:

א. מכירה מרצון של בעמ"נ עד 10% מזכויותיו שהיו במועד המיזוג, או אחוז גבוה יותר במידה ובעמ"נ האחרים ויתרו אך עד 10% מכלל הזכויות שמוקצות לבעמ"נ החדשים עקב המיזוג.

ב. הנפקה פרטית לבעמ"נ של החב' הנקלטות -עד 20% אחרי כניסת הכסף (לאחר ההנפקה יחזיקו עד 20% מכלל הזכויות בקולטת)

ג. הנפקה בבורסה – מגבלת 51% .

סע' 103ג(9א) –דילולים, שאינם בגדר הפרה ושאינם כפופים למגבלת 51% ומהווים אירוע מס.

א. מכירה שלא מרצון של אחד מבעלי המניות (נפטר).

ב. מיזוג שכשל –בעל מניות יכול למכור את כל החזקותיו, מבלי שהדבר ייחשב כהפרה תחת התנאים הבאים:

1. מבחינת בעל המניות יחול אירוע מס.

2. שנה ממועד המיזוג

3. בעל המניות מכר את כל אחזקותיו, במישרין או בעקיפין (לרבות צד קשור לו).

4. קבלת מזומן בגין המכירה

5. הרוכש נכנס לנעליו עד תום תק' המגבלות.

סע' 103ג(11) – ניתנה סמכות לנציב לקבוע מקרים שבהם פיצול/ העברת נכסים מתוך החב' הקולטת במיזוג במהלך התק' המדרשת, לא ייחשבו כהפרה של תנאי המיזוג.

סע' 103ד – רכישת המיעוט בתק' הנדרשת

ניתן לרכוש את זכויות המיעוט המתנגד למיזוג הסטטוטורי גם במהלך התק' הנדרשת מבלי שהפדיון ייחשב כהפרה של תנאי המיזוג.

הגדרת מיעוט –חלק מבעמ"נ שכלל החזקתם עד 25% מהזכויות במועברת, ואינם קרובים לבעמ"נ בחב' הקולטת לאחר המיזוג.

תקנה מכח הסע' קובעת את אופן ההתייחסות לרכישת זכויות המיעוט:

· החב' הנקלטת תבצע רכישה עצמית של מניות המיעוט (הפחתת הון) ולכן לצורך חישוב יחס שווי החב' לקביעת הקצאת המניות לנקלטת)

שווי החב' הנקלטת= % החזקת הרוב X שווי חב' נקלטת לפני מיזוג

· רוב בעמ"נ של החב' הנקלטת ירכשו את זכויות המיעוט- שווי החב' אינו משתנה וחלק הרוב במיזוג גדל.

· אם למיעוט נוצר רווח במיזוג – אירוע מס

סע' 103ה(א)-רצף מס לנכסים הנקלטים, יום הרכישה, יתרת עלות מקורית וכו' – כניסה לנעלי החב' המעבירות

סע' 103ו-חישוב רווח הון ממכירת המניות המוקצות

הטיפול במניות, מבחינת יום הרכישה ומחיר מקורי, זהה לחלוטין לטכניקה שבסעיף 104ו בהבדל אחד ב- 104ו הנכס המועבר יכול להיות גם נכס בר פחת.

יום הרכישה= יום ההקצאה

עלות המניות= הנמוך מבין מ.מ.מ מניות של בעמ"נ המעבירים/ שו"ש במועד המיזוג> מ.מ מניות

סע' 103ו(5)- תקנה מכח הסע' לגבי רר"ל

רר"ל המתפרס מלפני מועד המיזוג ועד מכירת המניות של החב' הקולטת/ פירוק החב' הקולטת.

1. רר"ל עד למועד המיזוג

א. בעמ"נ בחב' הקולטת יקח את חלקו ברר"ל בחב' הקולטת בהתאם להחזקתו בה

ב. בעמ"נ בחב' הנקלטת יקח את חלקו ברר"ל בחב' הנקלטת בהתאם להחזקתו בה

2. רר"ל ממועד המיזוג

בעמ"נ בחב' הקולטת והנקלטת יקחו את חלקם ברר"ל בחב' הנקלטת בהתאם לאחוזי ההחזקה החדשים.

סע' 103ז(ג)- מיזוג לתוך חברה בורסאית, יש לראות את הקצאת המניות כרישום למסחר. הכוונה היא שיש להחיל את סעיף 101 על בעמ"נ של החברה המועברת.

* אם מדובר בבעמ"נ שחל עליהם חוק התיאומים – יחול עליהם סעיף 6 לחוק התיאומים.

סע' 103ח – קיזוז הפסדים של החב' המעבירה והחב' הקולטת

המיזוג מאפשר קיזוז הפסדים בין יישויות משפטיות שונות. תחת המגבלות:

הפסדים עסקיים שהיו ערב המיזוג (בקולטת ובנקלטת) יקוזזו בחלקים שווים על פני 5 שנים ממועד המיזוג (20% לשנה) עד גובה 50% מה.ח השוטפת בחב' הקולטת באותה שנה (לאחר קיזוז הפסדים שוטפים שנוצרו לאחר המיזוג) .

* היה ובשנה מסוימת ההפסד גבוה ממגבלת 50% החלק העודף יעבור לשנה העוקבת ויצטרף להפסד שמיוחס לאותה שנה (20%), וכל זאת תחת מגבלת 50% מההכנסה החייבת.

* יתרת ההפסדים שלא קוזזו עד השנה השישית יותרו בקיזוז החל מהשנה השישית ללא מגבלה.

הפסדים הוניים – בעקרון זהה למעט חריג – ניתן לקזז על פני 5 שנים הפסד הון, שהיה ערב המיזוג בחברה משתתפת כנגד רווח הון ממכירת נכס שהיה בבעלות אותה חברה משתתפת ערב המיזוג. (המגבלה על קיזוזים אלכסוניים (הפסד של חב' א' מול רווח הון חב' ב')

הפסד מהשכרת בניין ע"פ סעיף 28(ח) -קיזוז הפסדים רק מאותו בניין ללא מגבלה .

סע' 103ח(ז) – במידה ונוצר יתרון מס עקב המיזוג- לנציב יש סמכות לקבוע אי התרת חלק מההפסדים. לעיתים מאריכים את תקופת הקיזוז מעבר ל- 5 שנים.

סע' 103ט – ניתן לפנות לנציב ולבקש אישור מראש כי המיזוג עומד בתנאים למועד המיזוג–מעניק בטחון. למעט אותם מקרים שלגביהם נקבע התנאי לאישור הנציב, לדוגמא אם החברה הקולטת היא חברה שאינה רשומה בישראל ואינה תושבת ישראל.

(א) מעניק את האפשרות לפנות לצורך קבלת אישור מראש.

(ב) קובע כי יש לשלם אגרה.

(ג) קובע את התכנים, שיהיו בבקשה (טפסים וכו').

(ד) הנציב רשאי להתנות את האישור בכל תנאי ולדרוש כל ערבות.

(ה) על הנציב להחזיר תשובה מנומקת בעינין אישור המיזוג תוך 90 יום.

באפשרות הנציב להאריך את תקופת הבדיקה בנימוקים מתאימים עד 180 יום.

כל ארכה נוספת באישור ועדת הכספים, וכל זאת ללא אפשרות ערעור מצד הפונים.

* תשובה השלילית לבקשת מיזוג- ניתן לערער לביהמ"ש רק לאחר קיום שומה בגין מיזוג שבוצע בפועל.

(ח1) הנציב יבטל האישור במידה ויתברר כי פרטים מהותיים הקשורים למיזוג לא פורטו ולא ניתן גילוי נאות בכל הנוגע למיזוג ולהיבטי המיזוג.- כלומר המיזוג חייב במס.

ערעור על החלטת הנציב באמצעות בימ"ש.

סע' 103י – שלילת הטבות כאשר אין עמידה בתנאים

(א) פ"ש יכול לשלול את הטבות המיזוג תוך 4 שנים ממועד המיזוג ויחייב את המיזוג במס

(ה) הפרה בוצעה ע"י מיעוט בעמ"נ – הנציב רשאי לקבוע כי הוראות סע' 103 ימשיכו לחול על המיזוג

(ו) – מכוח הסעיף הותקנו תקנות הקובעות את דרך חישוב המס וכן את אירועי המס במקרה של מיזוג שלא עמד בתנאים (הופר).

בכל מקרה של הפרה – חוזרים למועד ההעברה/מיזוג ורואים בו אירוע מס. השלכות המס הן על החברה המעבירה ובעלי מניותיה.

הצו שמכוח הסעיף קובע שני מסלולים לחישוב המס:

1. יש לראות את החברה המעבירה כמתפרקת במועד המיזוג. החברה מעבירה לבעלי מניותיה את נכסיה בניכוי התחייבויותיה (חל סע' 93ו- 94ב) ומייד לאחר מכן בעלי המניות מוכרים אותם לחברה הקולטת בתמורה להקצאת מניות בחברה הקולטת.

2. בשלב ראשון – החברה המעבירה מוכרת את הנכסים לחברה הקולטת בתמורה להמחאת התחייבויות והקצאת מניות בחברה הקולטת. בתום השלב הראשון חברה B מחזיקה במניות של חברה A.
בשלב השני – רואים בחברה המעבירה כמתפרקת, כאשר במהלך הפירוק היא מעבירה את הזכויות בקולטת לידי בעלי מניותיה.

* השינויים בחב' הקולטת- יש לתקן את עלויות הנכסים לשו"ש ולא ערך הנכסים בחב' המעבירה.

סע' 103י"א – החב' הקולטת נכנסת לנעלי החב' המעבירה גם בנושא חוק התיאומים לרבות הטיפול בני"ע סחירים לפי סע' 6 לחוק, הפסדים מני"ע וכו'

* במידה ובחב' המשתתפות במיזוג קיימת :

יתרת ניכוי בשל אינפ' שלא הותרה בגלל מגבלת 70% מההכנסה החייבת. לעניין סעיף 103י"א, ניתן לקיזוז בשנים הבאות ללא מגבלה נוספת.

ניכוי בשל אינפ' שלא נוצל ולא בעקבות מגבלת 70% – יחולו לגביו הוראות סעיף 103ח-יראו בו הפסד מעסק שיקוזז תוך פריסה על פני 5 שנים.

סע' 103י"ב – שינוי ייעוד שבוצעו במועד המיזוג (סעיפים 85- ממלאי לר"ק, 100 – ממלאי לר"ק, וסעיף 5(ב) לחוק מס שבח- מקרקעין ר"ק למלאי עסקי) אינו פטור.

שינוי הייעוד בתקופת המגבלות- המס שיוטל הגבוה מבין המס שהיה משתלם אילו שינוי הייעוד היה במועד המיזוג (בתוספת ריבית)/ במועד שינוי הייעוד בפועל.

חל גם על סע' 104

סע' 103י"ג – מיזוג שאיגוד מקרקעין צד לו חייב באישור הנציב אחרת יהיה מיזוג חייב

סע' 103ט"ז- עובד שקיבל פיצוי כתוצאה מהעברתו לחב' הקולטת כתוצאה מהמיזוג -לא נתפס כפרישה לעניין 9(7א) . אם כתוצאה מהמיזוג עובד נפלט החוצה אזי מצב כזה ייתפס כפרישה והפיצוי פטור לפי 9(7א).

הוראה זו חלה גם בעת העברת פעילות לפי סע'- 104ז(ב)

ביום הפרישה יקבל ותק ע"ב שנות עבודתו במעבירה ובקולטת ע"ב משכורתו החדשה

סע' 103כ- מיזוג בדרך של החלפת מניות (חל גם אם הנקלטת היא איגוד מקרקעין- מס רכישה 0.5%)

א. חובה לפנות לנציב לאישור המיזוג ובמידה ותשובתו שלילית ניתן לערער על החלטתו.

ב. המיזוג לא יחויב במס במידה ותנאי הסף מתקיימים – כמו התנאים במיזוג סטטוטורי בשינויים המתחייבים (הקולטת מחזיקה לפחות 80% מהנקלטת, תנאי מהותי חיובי ושלילי, יחסי גודל, הקצאה פופורציונלית במניות, ובנוסף החברה הקולטת תחזיק במשך התקופה הנדרשת בזכויות שיש בידה במועד המיזוג).

התקופה הנדרשת במיזוג: שוטף + שנתיים.

ג. בעמ"נ של הנקלטת המחזיקים בקולטת והן החב' הקולטת המחזיקה בחברה הנקלטת חייבים להחזיק בתקופה הנדרשת לפחות 51% מ- 2 השכבות, כאשר הדילולים הם במתכונת הרגילה (מכר, הנפקה בבורסה והקצאה לצד ג').

בסע' הגדרות - שרשרת מיזוגים

ניתן לבצע מיזוג (סטטוטורי / החלפת מניות) אחד או יותר בתוך תקופה מגבלות של מיזוג קודם.

המיזוג הנוסף חייב לקיים את התנאים של סעיף 103, כאילו מדובר במיזוג שעומד בפני עצמו ואינו קשור למיזוג הקודם שנעשה. לעניין יחסי הגודל יש לבחון את היחסים כאילו כל המיזוגים מתבצעים בו-זמנית, כאשר את שווי החברות של המיזוג הקודם יש לתאם למדד למועד המיזוג הנוכחי.

סע' 105 – פיצולים

הגדרות

דוחות מתואמים = דו"ח חשבונאי מתואם ע"פ כללי חשבונאות.

חברת אחזקות = חב' שנוצרת כתוצאה מהפיצול. כל נכסיה הם החזקה במניות של חברות אחרות, ונכסים שלא ניתן להעבירם ע"פ דין (כמו למשל זיכיונות מהמדינה) וכן, הכנסתה רק מדיבידנדים ומדמי שכירות על נכסים, שלא ניתן להעבירם ע"פ דין.

אחרי הפיצול יש שני סוגי חברות:

1. חברות חדשות, שנוצרו בתהליך הפיצול

2. חברה מתפצלת ממשיכה -חברה "ישנה", שממנה פוצלה הפעילות לחב' חדשה וממשיכה בפעילות אחרת.

סע' 105א(1) - פיצול אופקי – פיצול פעילות לחב' אחות חדשה (בעמ"נ זהים)

סע' 105א(2) – פיצול אנכי- פיצול פעילות לחב' חדשה המוחזקת ע"י המתפצלת

סעיף 105ב- דחיית אירוע מס בפיצול שעומד בתנאים, למעט 0.5% מס רכישה על מקרקעין שמועבר.

סעיף 105ג – התנאים

(1) תנאי מהותי הפיצול לתכלית עסקית ולא לשם הימנעות ממס.

פיצול חייב לקיים מינימום שתי פעילויות השונות אחת מהשניה ושעומדות בזכות עצמן.

(2) מבחן רוב הנכסים – מרבית הנכסים ערב הפיצול בכל פעילות ישמרו למשך שנתיים .

המבחן ייעשה בכל חברה לאחר הפיצול והוא זהה למבחן שבסעיף 103ג(2)

(3) הפעילות ערב הפיצול תמשיך להתקיים במשך שנתיים ממועד הפיצול בחברות שנוצרו לאחר הפיצול.

(4) הפעילויות שעליהן מבוצע הפיצול יגיעו לכדי הכנסה מעסק המתחייבת מ- 2(1).

(5) זהות החברות החדשות שנוצרו עקב הפיצול. קיימות שתי חלופות:

1. חברה תושבת ישראל, שהתאגדה בישראל.

2. כל מקרה אחר – מחייב אישור מהנציב.

(6) יחסי הגודל:

א) יחס של 1:10 – שווי הנכסים (בהתאם לדוחות המתואמים) בחב' החדשות מהווים 10% מכלל הנכסים במתפצלת ערב המיזוג. משמע לא ניתן לפצל ליותר מ- 10 חב'.

ב) יחס של 1:4 נדרש בפיצול אופקי - ע"פ שווי שוק של החברות לאחר הפיצול.

ג) לנציב יש סמכות לאשר פיצולים, שבהם היחס לא מתקיים.

(7) בפיצול אופקי- בעמ"נ בחברה המתפצלת ובחב' החדשה מוגבלים על שינוי בהחזקתם למשך שנתיים.

בפיצול אנכי המגבלה על החברה המתפצלת על המשך החזקתה בחברות החדשות.

* אם החברה המתפצלת (בפיצול אופקי) היא חברה בורסאית- לא תהיה מגבלה על הציבור, שהם אינם בעלי שליטה לפי סעיף 3(ט). קרנות נאמנות וקופות גמל נחשבים ל"ציבור", למרות שהם בעלי שליטה.

(8) אפשרויות דילול בתק' המגבלות

בניגוד למיזוג, בפיצול נדרש מינימום החזקה בתקופת המגבלות של 50% (בסעיף 104 ו- 103 נדרש 51%).

א) מכירה מרצון של עד 10% (אם האחרים מוותרים).

ב) הקצאה פרטית ללא מגבלה, למעט המגבלה של 50%. (בסע' 104 ו-103 מגבלה של 20% לאחר הכסף)

ג) הנפקה בבורסה, למעט המגבלה של 50%.

(8א) – מכירת זכויות שלא מרצון -לא תחשב הפרה

9) – פיצול ייעשה רק בתום שנת מס. לנציב יש סמכות (סע' ה103(א1)(ב) לאשר בין היתר פיצול שאינו בתום שנת המס.

10) – בפיצול אין תמורה לבעמ"נ במזומן

11) במשך השנתיים ממועד הפיצול אין העברת מזומנים/נכסים/ערבות בין החב' המתפצלת והחדשה, למעט אם במהלך עסקים רגיל- מטרה להראות שאינן תומכות אחת בשנייה.

12) – תנאי בסיסי- קיום הון עצמי חיובי במתפצלת ובחדשה מיד לאחר הפיצול (ע"פ הדוחות המתואמים).

13) חובה- אישור הנציב- במידה וניתנת תשובה שלילית ניתן לערער.

14) ניתן לפצל איגוד מקרקעין, אם הועברה קרקע – יש להשלים את הבנייה עליה תוך 4 שנים.

סע' 105ד(א) – חלוקת התחייבויות ויתרות הפסדים

(א) – נייחס התח' המזוהות לנכס ולפעילות רלבנטית עד גובה עלות הנכס או הפעילות בהתאם לדוחות מתואמים.

(ב) עודף התח' מזוהות, שלא יוחסו כי הם עלו על עלות הנכסים וכן, התח' לא מזוהות מיוחסות לכל פעילות בהתאם ליחס שווי הון עצמי (לאחר שלב א) בין החב' החדשה למתפצלת טרם פיצולה.

סע' 105ד(ב) – הפסד עסקי/ הוני יפוצל לפי יחס הון עצמי לאחר חלוקת ההתח' למועד הפיצול.

הפסד מבניין עפ"י סע' 28ח הולך עם הבניין.

סע' 105ד(ג) – חלוקת רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב

סעיף (1) – בפיצול אופקי הרר"ל יחולק בין החב' בהתאם ליחס ההון העצמי.

סעיף (2) – בפיצול אנכי, הרר"ל יישאר בחב' המתפצלת (העודפים נשארים למעלה).

סע' 105ד(ד) – הפסד מני"ע

יפוצל ע"פ היקף תיק ני"ע של כל פעילות. אם אין ני"ע במועד הפיצול אזי לפי יחס ההון העצמי.

סע' 105ד(ה) – ניכוי בשל אינפלציה – יחולק ע"פ יחס של ההון העצמי.

סע' 105ד(ו) – רק בפיצול אופקי- אם לחב' המתפצלת יש רווח ממפעל מאושר, רואים את הפיצול כחלוקת דיבידנד מתוך רווחי המפעל המאושר. (כמו 104ג)

סע' 105ה – מגבלות על קיזוז הפסדים

בסעיפים קטנים (א) – (ו) -זהה למנגנון המצוי בסעיף 103ח.

לפי סעיף ז', אם בעת הגשת הבקשה לנציב, בעמ"נ מתחייבים כי הבעלות בחברות לאחר הפיצול לא תשתנה כלל בתקופת המגבלות- מגבלות הקיזוז לא יחולו.

הפרת ההצהרה כמוה כהפרת תנאי הפיצול.

סעיף 105ו -נכסים שעברו בפיצול. נכנסים לנעלי המתפצלת הממשיכה (כמו במיזוג), כלומר יש רצף (פחת, יום הרכישה וכו').

סעיף 105ז – עלות המניות המוקצות

(1) בפיצול אופקי- עלות המניות לבעמ"נ בחב' המתפצלת מחולקת בין המתפצלת לחב' החדשות לפי יחס הון עצמי אחרי חלוקת ההתח'

(2) בפיצול אנכי - עלות המניות של החברה החדשה היא בהתאם ליתרת עלות הנכסים בדוח המותאם בניכוי התחייבויות שהועברו לחברה החדשה.

סעיף 105ט – שינויים מורכבים

הסעיף מעניק סמכות לנציב לאשר מיזוג, לאחר פיצול.

סעיפים הכוללים שינוי מבנה מורכב:

· סעיף 104ד(5) – סמכות לנציב לאשר פיצול/ מיזוג של חברה "קולטת" בסעיף 104.

· סעיף 103ג(11) – הנציב רשאי לאשר פיצול או העברת נכסים באמצעות סעיף 104 מתוך חברה קולטת במיזוג.

· שרשרת מיזוגים- ביצוע מיזוג נוסף בתק' מגבלות המיזוג.