מקורות המשפט

יש שתי אפשרויות לחוקק חוק (לקבוע נורמה):

1.לנסח חוק בדרך של כלל- למשל- "הנוהג בדרך עירונית במהירות העולה על 50 קמ"ש דינו קנס". כך מעבירים מסר מדויק, אין ויכוחים וגרסאות. כאן יש בירור עובדתי של המצב. אין מקום לפרשנויות והתלבטויות, פשוט בוחנים את המצב בשטח.

2. לנסח חוק על דרך של סטנדרט- לנסח בדרך של אמר מידה. כך לא מעבירים מסר מדויק וכדי ליישם אותה צריך לעבור תהליך פרשני/ משפטי. למשל- "מי שלא שומר על מהירות סבירה בעיר דינו קנס".

סבירה = מילה עמומה, מילה עם "רקמה פתוחה". הכל נכנס ושום דבר לא נכנס.

לוקחים ביטויים מופשטים והופכים אותם לכלי עבודה יום יומי.

סטנדרט מתחום החוזים- יש בעיות של חובות הגילוי בתחום החוזים.

פס"ד וואפנה נגד עוגש- זוג חתם על זיכרון דברים ביום שבת לרכישת דירה בגליל ים. הדירה נמצאת באזור תעשיה שהיה שקט בשבת. ביום ראשון חזרו עם הילדים לראות את הדירה.

סעיף 13 לחוק החוזים קובע- "במו"מ לקראת כריתתו של חוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

בית המשפט יוצק תוכן בכל מקרה למושג "תום לב".

בפס"ד הנ"ל נקבע שהמוכר לא נהג בתום לב כי הקונים אמרו , בקול רם ליד המוכר : "איזה שקט כאן" כשראו את הדירה.

זאת הפסיקה היום.

בבימ"ש העליון יש גישה מוסרית- אדם לאדם אדם, ולא אדם לאדם זאב.

הסטנדרט מביא לחוסר יציבות וחוסר וודאות.

היום יש מגמה שהחקיקה עוברת לניסוח בסטנדרטים.

הכי טוב לנסח חוקים בדרך של כלל כי כך זה הכל מפורט וברור ויש לכל מקרה פתרון. אך זה לא מעשי, כי אי אפשר לצפות את כל המקרים האפשריים בכל התחומים.

לכן מנסחים חוקים בדרך של סטנדרטים ומטילים את האחריות על השופטים לצקת תוכן לחוקים.

"חקיקה שיפוטית"- כאשר השופט מפעיל את שיקול דעתו ונותן פתרון ספציפי למקרה ספציפי ומפרש את החוק.

דוגמה נוספת לסטנדרט- סעיף שלם שהוא סטנדרט- סעיף 35 לפקודת נזיקין, עוולת הרשלנות- "כל מי שיבצע פעולה שתגרום נזק ומדובר בהתנהגות שניתן לצפות שתגרום נזק, יחויב בפיצוי".

פס"ד ב.ש נגד מדינת ישראל- לב.ש היה מקרר שהתקלקל, ולכן רכש חדש. את המקרר הלא תקין שם בחדר הזבל. שני ילדים נכנסו למקרר ונלכדו בפנים- ב.ש נתבע בגין גרימת מוות ברשלנות.

ביהמ"ש קבע שהוא התרשל כי הוא היה צריך לצפות את האפשרות הנ"ל.

הסטנדרטים מטשטשים את הגבולות.

כשמפרשים מילים תמיד יש פרשנויות שונות והפוכות זו לזו.

יש שני חוקי יסוד-

כבוד האדם וחירותו- חייבים לכבד את האדם כערך עליון במדינה.

חופש העיסוק.

פס"ד קסטנלבאום נגד חברת קדישא- האדם איבד את אישתו, והוא חיפש מצבה. חברת קדישא החתימה אותו על חוזה סטנדרטי, ובו היה רשום שחייבים לרשום את תאריך הפטירה העיברי.

האדם חתם על החוזה אך אח"כ רצה שיהיה גם תאריך לועזי.

בימ"ש העליון קבע שהסעיף הנ"ל פוגע בכבוד האדם ונוגד אותו. (הוא היה יכול לקבוע שזהו סעיף מקפח בחוזה סטנדרטי, אך הוא החליט שזה מנוגד לחוק יסוד חופש האדם).

הפרדת רשויות

הריבון והמשפט

הרשות המחוקקת – הכנסת הרשות המבצעת- הממשלה הרשות השופטת- בימ"ש

" לאקונה " - חסר בחוק.

כשיש לאקונה יש מספר אפשרויות:

1. "חקיקה שיפוטית"- לפרש לפי עקרונות בסיסיים מקובלים .

2. "הסבר שלילי"- אם המחוקק לא קבע משהו, סימן שלא רצה שזה יהיה ולכן לא עושים זאת.

למשל- אם לא קבוע בחוק איך מערערים על החלטה של גוף ממשלתי- אז אין ערעור.

בפועל אין הפרדת רשויות , כי הרשויות עושות מה שאחרות אמורות לעשות.

למשל-

· הממשלה מחוקקת את רוב החוקים והתקנות בארץ ׁ( ולא הכנסת שזהו תפקידה ) והם מסדירים את מרבית חיינו המשפטיים.

· יש המון גופים שיפוטיים שלא שייכים לרשות השופטת, למשל- ועדות משמעת במשרדי ממשלה לעובדים השונים (רופאים, מורים ...).

תקדים/ הלכה מחייבים- רק פס"ד של בימ"ש עליון מהווים הלכה מחייבת את כל הערכאות, למעט את העליון עצמו. הלכות של בתי משפט נמוכים יותר אינן מחייבות לא את עצמן ולא ערכאות נמוכות יותר אלא רלוונטיות לאותם המקרים בלבד .

תפקידי המשפט:

1. קידום ערכים חשובים- השוויון, שמירה על הקניין (למשל תשלום בגין הפקעת מקרקעין בסכום דומה לשוויו), צדק חלוקתי (מבחינת העושר הכלכלי במדינה).

2. כללים- אחידות, וודאות.

3. תרופות וסעדים- סנקציות על מי שמפר חוקים לפיצוי לנפגעים.

4. יישוב סכסוכים - .

תפקידי המשפטן:

1. תרגום- חוקים ופסיקה לשפה פשוטה ללקוחותיו.

2. ניסוח- עתירות, מכתבים, בקשות.

3. ייעוץ- עפ"י החוק והפסיקה ללקוחות, מתן חוות דעת.

4. ייצוג- .

5. יישוב סכסוכים -

הכלים הבסיסיים:

1. חקיקה- חוק יסוד, חקיקה ראשית, חקיקה משנית.

2. פסיקה.

עמ' 9-10 בחוברת - חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אלו שני החוקים החשובים ביותר בחוקי היסוד.

הפגיעה בהם אפשרית רק -

· בחוק.

· הולם את ערכי מדינת ישראל.

· נועד לתכלית ראויה.

· באופן מידתי.

דוגמה- פעם היה סעיף מס. 60.1 לחוק לשכת עו"ד שאסר על עו"ד לעסוק בראיית חשבון, אך התיר לו להיות בעל רישיון לראיית חשבון. היו גם איסורים לעסוק במסחר, בתיווך...

לאחר חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק, האיסורים על העו"ד נגדו את המידתיות שנדרשה בחוק היסוד.

עם חקיקת חוק היסוד האיסור נפסל ונקבעו כללים של לשכת עו"ד בצורת תקנות, שנקראות "כללי לשכת עו"ד (עיסוק מותר במסחר) תשס"ב 2002". על פיו מסחר מותר לעו"ד אם אין בו:

1. ליצור ניגוד עניינים עם עיסוקו כעו"ד.

2. לפגוע בכבוד המקצוע.

חוק היסוד ביטל את הסעיף שאסר באופן גורף עיסוקים רבים. עפ"י הכללים הנ"ל מתירים את העיסוק בדברים אחרים אם הם עומדים בכללים.

חופש העיסוק שינה גם את המצב המשפטי בתחרות בין עובד למעביד – בחוזה של העובד נקבע שאסור לו להתחרות במעביד תקופה מסוימת.

הפסיקה החדשה שמסתמכת על חוק היסוד אמרה שההגבלה מופיעה בחוזה ולא בחוק, ולכן אסור לה לסתור חוק יסוד כי רק חוק יכול לעשות זאת.

לפני חקיקת חוק היסוד, בתי משפט כיבדו את הסעיף בחוזה.

לאחר חקיקת חוק היסוד חופש העיסוק, בימ"ש ביטלו את הסעיף בחוזה והוא יהיה תקף רק במקרים מסוימים (סודות מסחריים, העובד קיבל פיצוי על כך- נניח שילמו לו משכורת במשך תקופת הצינון).

פס"ד צ'ק פוינט ופס"ד סער משה (פס"ד בנושא הנ"ל)

המעבידים טענו שאיסור התחרות נועד לשמור על זכות הקניין שלהם, כי אם יש להם קניין יש להם זכות לשמור עליו באמצעות הטלת מגבלות על העובדים שעוזבים.

* כללים לסיכום פס"ד:

1. לציין את השם המלא. למשל בנישתי נגד ששון. ע"א 430/79.

2. לציין את מקום הפרסום (ספר). פורסם... פס"ד...

3. תיאור קצר של העובדות.

4. דיונים קודמים (שלום, מחוזי, עליון).

5. מה השאלה המשפטית

6. חוקים רלוונטיים.

7. פסיקה רלוונטית (לא צריך פסיקה זרה).

8. ההלכה- זה חשוב.

9. ההנמקה.

10. דעות שונות.

11. לעשות תמצית בסוף של 10 מילים של הכל כדי לזכור.

המשך הכללים המשפטיים הבסיסיים:

1. החקיקה -

חקיקה ראשית- של הרשות המחוקקת ( חוקים רגילים + חוקי יסוד ) .

חקיקה משנית- של הרשות המבצעת( תקנות ,צווים ) .

חוקים יכולים לפגוע בחוק יסוד אם-

· בחוק.

· הולם את ערכי מדינת ישראל .

· לתכלית ראויה.

· מידתי.

השוואה בין דברי חקיקה- (יש את המצגת בחוברת בעמ' 6)

חוקי יסוד- עוסקים בהוראות כלליות, בנורמות עקרוניות.השוויון לא נמצא בחוקי יסוד ויש שחושבים שהוא נובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

יש הרבה הצעות לחוק יסוד שלא התקבלו:

1. לזכויות עובדים.

2. לחיות בכבוד.

3. למשאל עם.

חוקי היסוד משתנים לעיתים רחוקות. הם מכילים הכבדה על אופן השינויים.

החקיקה הראשית- קובעת כללית ועקרונות . ניתן לפגוע בהם רק באמצעות חוק אחר.

חקיקת משנה- משתנות באופן תכוף. נוגעות לנושאים ספציפיים.

יש ועדות של משרדי הממשלה בשטח, שקובעות הוראות ומשנות את התקנות.

אפשר להוסיף ולהוריד מילים מסוימות בחוקים באמצעות :

1. "תיקון ישיר"- מתקנים את החוק עצמו.

2. "תיקון עקיף"- באמצעות חוק אחר שמשנה מילים בחוק המשתנה.

3. "תיקון עקפי עקיפין"- המשמעות בחוק חדש משנה משמעות של חוק אחר באופן עקיף ולא ישיר .

אם חוק או פס"ד קובע הסדר שמנוגד להסדר הקיים בחוק או פס"ד אחר- יש שני כללים בנושא:

1. החוק או פס"ד המאוחר תקף ומשנה את הקודם .

2. חוק ספציפי גובר על חוק כללי יותר.

למשל- בסעיף 1 לחוק הבוררות נקבע שבימ"ש שדן בענייני בוררות הוא בימ"ש מחוזי . לעומת זאת בבוררויות בנייני עבודה נעשות בבית דין לעבודה- זה הכלל החדש יותר אך הוא ספציפי יותר ולכן גובר על הכלל הכללי יותר .

דוגמא נוספת - הנחה לתושבי ת"א לעומת הנחה לנכים שהם תושבי ת"א – הכלל השני יותר ספציפי.

הכלל השני יוצר מעט אי וודאות לעומת הכלל הראשון שהוא יותר פשוט להפעלה.

יש כלל על משפטי שאם יש שינוי הוא תמיד מהיום קדימה ולא רטרואקטיבי.

אך אם יש שינוי בחוק ועדיין לא הכריעו במשפט מסוים השופט צריך להתחשב בחוק החדש ולהכריע על פיו אם העבירה נעשתה לפי החוק הקודם ששונה ע"י החוק החדש.

היום בימ"ש עליון והכנסת מנסים לכתוב סעיף תכולה בתוך פס"ד העקרוניים וגם בתוך החקיקה- שיחול מכאן והילך או שיחול ממקום מסוים ועל מקרים מסוימים.

כללי הציטוט האחיד לגבי חוקים , פקודות ותקנות

יש צורות כתיבה שונות לחוקים, תקנות ופקודות.

כך מצטטים לפי כללי הציטוט האחיד-

1. חוקים- מי שעבר 3 קריאות בכנסת (לאחר הקמת המדינה)- חוק.... , התשנ"ה - 1955 . (חייבים להוסיף את חמשת אלה).

2. חוק יסוד -חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. רושמים ללא השנה.

3. פקודות- תרגום לדברי חקיקה מנדטוריים - : פקודת בזיון בית משפט. רושמים ללא השנה.

אם מתקנים פקודה באופן משמעותי מציינים שזהו " ( נוסח חדש ) " . למשל : פקודת הנזיקין (נוסח חדש) .

אם משלבים בתוך הפקודה חוקים נוספים מציינים : " ( נוסח משולב ) " . למשל : חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 .

בתוך החוק שילבו חוקים אחרים . כללו פקודה בתוך חוק בתי המשפט. סעיף 96- סמכויות הרשמים.

אם רוצים להדגיש את עיסוק החוק , תקנה או הפקודה מציינים אותו בשם החוק , התקנה או הפקודה . למשל : תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח- 1988.

פרסום דברי חקיקה:

הצעת חוק- יש הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה והצעות חוק של הממשלה.

יש פרסומים שנקראים "החוברות הכחולות"- מכילות את הצעות החוק לפני הקריאות בכנסת.

בחוברות הנ"ל נכללות רק ההצעות שהבשילו ועברו את כל השלבים עד הקריאות בכנסת.

יש הרבה הצעות חוק שלא הבשילו ולכן לא פורסמו בחוברות.

בכנסת יש 3 קריאות להצעות החוק. (הליך החקיקה תומצת בעמ' 22 בחוברת. פירוט התהליך- עמ' 24).

הערה- בספרי החוקים מפרסמים את כל החוקים שפורסמו באותה שנה אך שם מפרסמים גם תיקונים חלקיים שעשו לחוק מסוים ואז יש רק את מה שתוקן ולא את כל החוק.

קובץ תקנות- מתפרסמות בו כל התקנות ( נקרא בקיצור- ק"ת ).

ילקוט פרסומים- הודעות רשמיות של מדינת ישראל ( בקיצור- י"פ ).

"נוסח חדש"- אלו פקודות מנדטוריות שעודכנו.

מודגש - אם משנים סעיפים בחוק- שמו של החוק לא משתנה.

* מבנה כללי של דבר חקיקה: ( בחוברת עמ' 12-13 )

החקיקה מורכבת ממבנה שחוזר על עצמו בד"כ.

1. סעיף הגדרות:

· הגדרות פנימיות- החוק עצמו מגדיר הגדרות מסויימות שמופיעות בו .

· הגדרות חיצוניות- ע"י הפנייה למקור אחר שבו זה הוגדר.

2. סעיף מטרה.

3. סעיף התוכן של דבר החקיקה- מהות החוק, האיסורים, הכללים.

4. סעיף סמכות בימ"ש.

5. פירוט מקור הסמכות, הסמכת מחוקק המשנה (נושא חשוב).

6. סעיף סנקציות.

7. הוראות כלליות.

8. סעיף תחולה והוראות מעבר.

מערכת בימ"ש בישראל ( המצגת עמ' 43)

מבוא:

חשוב להכיר את מבנה בימ"ש בישראל כדי לדעת היכן לערער על החלטה של כל ערכאה .

למשל- על בימ"ש לנוער מערערים למחוזי ולא לשלום, מכיוון שהוא במעמד של בימ"ש שלום .

מבימ"ש שלום צמחו ערכאות של מומחים לעניינים מסוימים: נוער, תביעות קטנות...

הערה: יש ערכאות שונות שלא שייכות לרשות השופטת אלא לרשות המבצעת . למשל- ועדות משמעת במשרדי הממשלה , שהן גם ערכאה שיפוטית .

כיום יש רצון לבטל את בימ"ש עבודה ובית הדין הרבני , ולהכניסם לתוך הרשות השופטת ( כיום הם נחשבים חיצוניים ) .

****עקרונות שמאפיינים את הקמת בימ"ש בישראל-

1. עקרון " הסמכות הבלעדית " מול " הסמכות הייחודית" -

מהי סמכות ייחודית בלעדית?

· "סמכות עניינית" – העניינים שבימ"ש מוסמך לדון בהם. למשל- השלום דן בעניינים ב"חזקה ושימוש במקרקעין". לעומת זאת , בסכסוכי בעלות במקרקעין דן רק המחוזי. למשל- בית הדין לעבודה עוסק בענייני עבודה וסכסוכים לאחר תום העבודה. בית דין רבני- עוסק בנישואין וגירושין של יחידים בישראל.

· " סמכות מקומית " – מהו המיקום הגיאוגרפי של בימ"ש שמוסמך לדון בתביעה.

למשל- בנק מגיש תביעה נגד לקוח בעקבות חוב בשווי מליון ש"ח .

מבחינת סמכות עניינית- בימ"ש מוסמך לדון הוא בימ"ש השלום ( עוסק רק בתביעות עד 2.5 מליון ₪ ) .

מבחינת סמכות מקומית- באיזה עיר יושב בימ"ש השלום שנפנה אליו .

יש כללים שקובעים את הסמכות המקומית – לאחרונה תוקנה תקנה 3 לסדר הדין האזרחי , תשמ"ד 1984 והוסיפו לה סעיף שנקרא 3 (א 1) .
בעבר- אם לקוח תבע בית עסק היו שואלים היכן גר הלקוח ( נניח בב"ש ) , או היכן העסק ושם זה יוגש לבימ"ש השלום . אך התיקון שהוסיפו הינו כי למרות שהוא גר בב"ש יש להתחשב במספר שיקולים . למשל : אם יש לתובע מספר סניפים , אז התביעה תוגש באזור השיפוט שיש בו חיבור גם של אחד מהסניפים וגם של מקום מגורים/ עסקים של הנתבע .

יש הבדלים במשקל בין הסמכות העניינית לסמכות המקומית :

אם בימ"ש או בית דין שחסר סמכות עניינית נותן פס"ד ( ז"א לא הייתה לו הסמכות ) , במקרה שכזה– הפס"ד חסר תוקף . לכן , חשוב ובסיסי להכיר את הסמכויות הבלעדיות של כל בימ"ש .

לעומת זאת , אם יש סמכות עניינית וחסרה הסמכות המקומית , וניתן פס"ד בבימ"ש ( אין לו סמכות מקומית ) אזי אין פגם בפס"ד והוא תקף .

הבדל נוסף בין הסמכויות –

טענות נגד סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב בדיון , אך טענות בגין סמכות מקומית מעלים בדיון ב " הזדמנות הראשונה" בלבד .

"ההזדמנות הראשונה" מוגדרת בפסיקה – צריך להעלות את הטענה בדיון הראשון או בכתב הראשון שמוגש לגופו של עניין כמוקדם מביניהם .

כנ"ל בטענות התיישנות .

2. עקרון "סמכות בלעדית" מול "סמכות מקבילה" –

סמכות בלעדית – לבימ"ש מסוים יש סמכות עניינית לדון בנושא מסוים ורק לו יש את הסמכות לדון בכך . ז"א – לבימ"ש אחר אסור לעסוק בנושאים כאלו . למשל – בימ"ש לענייני משפחה עוסק בענייני משפחה . בית דין לענייני עבודה – בנושאים של יחסי עובד מעביד .

סמכות מקבילה - יש מקרים חריגים שבהם ניתנה סמכות לדון בנושא מסוים למס' בימ"ש – ערכאות שיפוטיות .

למשל – הסדרים כספיים שכרוכים בגירושין , דנים בהם בימ"ש לענייני משפחה ובתי דין רבניים .

בעניינים כספיים כדאי לאישה לבוא לבימ"ש לענייני משפחה ולגבר כדאי ללכת לבית דין רבני .

לפי הפסיקה – אם התחיל דיון ויש סמכות לדון , אז המקביל לו לא יעסוק באותו עניין .

דוגמה נוספת – בימ"ש לתביעות קטנות ובימ"ש שלום . תביעה בסכום קטן ניתן להגיש בשני בתי המשפט .

בשלום סדרי הדין מסובכים יותר לעונת בתי משפט לתביעות קטנות .

הערה – אם צדדים החליטו על בימ"ש מוסכם ביניהם יש לכך משמעות שונה בין הערכאות השונות .

בבימ"ש שלום ומחוזי – תקנות 5 לסדר הדין האזרחי קבעו שמקרה כזה ("הסכם שיפוטי" זה יהיה תקף אלא אם אמרנו "יתברר ב... בלבד" , כי אם לא אמרנו "בלבד" אזי זו סמכות מקומית מקבילה ולא בלעדית .

אם לא אמרנו "בלבד" , היינו דנים או במקום שאמרנו , או היכן שהנתבע גר . אם כתבנו "בלבד" זה יהיה היכן שרשמנו מראש .

מודגש – סמכות עניינית לא ניתנת להסכמה ע"י הצדדים אלא רק הסמכות המקומית .

כלל :

אם דיון הועבר ממקום למקום כי לא הייתה סמכות עניינית או ממקומית יש כלל – "לא יעבורנו עוד".

סעיף 79 לחוק בימ"ש [נוסח משולב , התשמ"ד – 1984] .

נקבע – אם עבר הדיון אז בימ"ש שקיבל את הדיון אליו לא יעביר לבימ"ש אחר . מעבירים פעם אחת בלבד , אפילו אם הדיון הועבר בטעות לבימ"ש שאין לו סמכות .

3. "עקרון התקדים המחייב" – פס"ד של העליון או בג"צ מחייבים את כל בימ"ש בישראל , זולת בימ"ש העליון (כולל בג"צ) . עפ"י סעיף 20 לחוק יסוד : השפיטה .

פס"ד ינחה בימ"ש ברמה נמוכה ממנו – השופט יזכיר את העובדות ואת הקביעה , אך לא חייב לקבוע הלכה דומה .

אם העליון רוצה להחליט אחרת מהלכה שקבע , חייב להראות שיש עובדות שונות במקרה החדש שמצדיקות את השוני .

כללים :

4. עיקרון "פס"ד מאוחר גובר על פס"ד מוקדם יותר" .

5. "פס"ד ספציפי גובר על פס"ד כללי יותר" .

פירוט סמכויות לגבי כל ערכאה :

בימ"ש שלום –

תביעות כספיות – עד 2.5 מליון ₪ .

מה נכנס לשלום – איך בודקים :

"סתיו"- סכום – שווי התביעה.

תובע .

יום הגשת התביעה .

השלום , הוא הערכאה הנמוכה ביותר .

הכוונה המקורית באימוץ המבנה המנדטורי של בימ"ש היה שבימ"ש השלום ידון במעט תביעות ויהי כוח עזר לתביעות פשוטות , ואת רוב הדיונים יעשה המחוזי .

בפועל , כל בימ"ש גבוה מנסה להוריד דיונים לערכאות נמוכות יותר ובכך מס' הדיונים בשלום עלה משמעותית .

רוב התביעות הן כספיות ולכן הגדילו כל הזמן את רף התביעות שהשלום יטפל בהן .

עפ"י סעיף 51 (א) (2) לחוק בימ"ש – יעסוק בתביעות כספיות עד 2.5 מליון ₪ ביום הגשת התביעה (אפילו שאח"כ הסכום יעלה כתוצאה משערוך או מדד) . בנושאים – תביעות אזרחיות למעט במקרקעין .

"סתיו" –

ס = סעד – מה הסעד אותו רוצים לקבל מבימ"ש – צו , כסף . אם מגישים תביעה כספית ( למשל נזיקין ) זאת תביעה בשלום (עד2.5 מליון) . אם יש פיתוי כספי בגין הפרת חוזה במקרקעין – זה יהיה בשלום אם עד 2.5 מליון .

הערה – אם יש מס' תובעים שמגישים תביעה נגד הקבלן בגין ליקויי בניה , השווי ייקבע עפ"י סה"כ התביעה של כל התובעים ולא לפי כל תובע בנפרד .

אם מגישים תביעה ולא ברור אם זה תביעת שווי או לא – למשל בקשת הצהרת בעלות על רכב – מבקשים הצהרה אך זה בעלות על נכס מיטלטלין – בימ"ש מתייחס לתביעות כאלו כתביעות שווי כי מדובר בדרישה לכסף ולא לרכב עצמו ספציפית (כי התובע יסתפק בפיצוי כספי) .

ת = תובע – את הסכום של התביעה קובע התובע , ויכול לקבוע עד 2.5 מליון , שיכנס לשלום .

כלל : הסכום נקבע ביום הגשת התביעה , יכול להיות שתבעו 3 מליון ₪ ופסקו 1 מליון – זה תקין מבחינת המחוזי מכיוון שהדרישה הייתה ל- 3 מליון . אחרי הגשת התביעה סכום התביעה יכול לגדול ולעבור את 2.5 מליון ועדיין זה יהיה בשלום , וזה בסדר . (בגלל חובות והוצאות משפט נוספות שהתווספו במהלך המשפט) .

נושא נוסף בו דן השלום –

תביעות במקרקעין , בתחומים :

א. חזקה ושימוש במקרקעין .

ב. פינוי – סילוק .

הסבר – תביעות נגד אדם / גוף שמשתמש במקרקעין . למשל – דייר ששכר דירה ואינו משלם – נרצה צו פינוי נגיש בשלום . אם צריך לתת צו פינוי לדייר שאינו משלם והחוב מעל 2.5 מליון , מה נעשה : התביעה תוגש למחוזי , והשלום יגיש את צו הפינוי . לסיכום : במחוזי נתבע את הכסף ואת צו הפינוי ייתן בימ"ש השלום .

את תביעת הפיצוי מגישים לפי הסכום , לשלום או למחוזי . בשאר העניינים מגישים לפי הסמכות העניינית , ולכן את צו הפינוי לדייר ייתן רק השלום , מכיוון שזו סמכותו העניינית . המחוזי ידון בתביעת הפיצוי כי זה מעל 2.5 מליון ₪ .

בנושאים של בעלות במקרקעין דן רק המחוזי . ולכן אם יש דיון על בעלות ופיצוי נמוך מ- 2.5 מליון, גם צריך להגיש תביעה מפוצלת לשלום ולמחוזי .

ג. מטרדים . תביעות בעקבות הטרדות בין דיירים במקרקעין , מפעלים ועסקים שמזהמים ...

בתביעה כזו בודקים מה הסעד המבוקש :

אם פינוי (הפסקה של המטרד) שלום .

נזק כספי מעל 2.5 מליון מחוזי .

אם פחות מ – 2.5 מליון שלום .

ד. פירוק שיתוף .

2. בימ"ש השלום –

דוגמה לשאלה , בבחינה הסופית :

איזה חיקוק מסדיר את סמכויות השלום ?

איזה חיקוק מסדיר את סמכויות המחוזי?

תשובה – הן מוסדרות בחוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) , התשמ"ד – 1984 .

חוק בתי המשפט מסדיר את הסמכויות בין בתי המשפט השונים (לצלם את החוק) .

המשך בימ"ש השלום :

סעיף 51 הינו סעיף חשוב בחוק , שרלוונטי לשלום . הוא קובע במה הוא יעסוק .

למשל - 51 (א) (2) –השלום יעסוק גם בתביעות אזרחיות .

"תובענה" – הגדרה – זה כל תיק שנפתח בבימ"ש , כולל בקשות ביניים , ולא רק תביעות .

תובענה הינה שם כללי יותר לתביעה .

השלום עוסק בתביעות אזרחיות עד 2.5 מליון ₪ , אפילו אם הסכום צומח לאחר מכן בעקבות שיערוך או הצמדה .

סעיף 51 חשוב בשני מובנים –

1. קובע את סמכותו של השלום .

2. קובע את סמכותו של המחוזי .

כי סעיף 40 לחוק בימ"ש שקבע שמחוזי ידון... ובכל עניין אזרחי או פלילי שאינו בסמכותו של השלום .

זהו סעיף שיורי – כל מה שהשלום לא יעסוק – המחוזי יעסוק .

דוגמה נוספת לשאלה – "סמכות שיורית" – מהי הסמכות השיורית , מאיזה חיקוק היא נובעת ולאיזה ערכאה היא מתייחסת ?

תשובה – זאת סמכות של המחוזי – לדון בעניינים שהשלום או בית משפט אחר לא יעסוק בכך – סעיף 40 לחוק בימ"ש (נוסח משולב) .

בימ"ש נקראים – בתי המשפט במערכת האזרחית .

בתי דין – נקראים – 1. הצבאי .

2. הדתי .

3. לענייני עבודה .

בשלום מגישים כל התביעות עד 2.5 מליון ₪ בכל הנושאים .

כלל :

את הסכום בודקים ביום הגשת התביעה, ואם יש מספר תובעים אז בודקים את כל הנזקים שתובעים כל התובעים יחד .

אם במהלך המשפט בשלום רואים שיש עוד נזקים (השלום לא פוסק מעל 2.5 מליון סכום בסיס . בנוסף – בימ"ש תמיד מוגבל לסכום שנקבע בכתב התביעה ) ניתן למחוק את התביעה ולתבוע מחדש במחוזי .

היה מקרה כזה בפס"ד "לודמילה נגד מגדל" –:

הוגשה תביעה בשלום ומונה מומחה רפואי מטעם בימ"ש והוא המליץ על נזקים מעל 2.5 מליון – 4 מליון .

הנתבע אמר שלבימ"ש השלום אפילו אין סמכות לדון בתיקון התביעה, מכיוון שהסכום הינו מעל 2.5 מליון . אפשר למחק את כתב התביעה ולהגישה שוב במחוזי . המחיקה לא מונעת הגשה נופת באותה עילה .

זה מושך זמן , ובנוסף לא ניתן להשתמש באופן אוטומטי בחוות הדעת פעם נוספת , כי ממנים מומחה חדש .

בד"כ השופט השני ממנה מומחה אחר מחדש .

" להעביר דיון " – בחוק יש אפשרות – בסעיף 79 א' בחוק בימ"ש – העברת דיון מחוסר סמכות – לפי הסעיף בימ"ש השני רשאי להמשיך בדיון מהשלב שבו זה נפסק בבימ"ש הקודם .

בפס"ד השלום אפשר העברה וערערו על כך , והעליון קבע שהשלום מוסמך לדון בתיקון ולהעביר למחוזי , והשופט במחוזי יכול להמשיך בדיון מהשלב בו זה נפסק .

זה בא למנוע מצב שעולם יתבעו למחוזי כי אח"כ לא ניתן להעביר אם הסכום יעלה .

לסיכום : זה קבע הלכה חדשה בעליון – השלום מוסמך לדון בתיקון ובהעברה למחוזי , והמחוזי רשאי לא להתחיל מההתחלה .

מודגש : סכום כספי לא ניתן לפיצוי בין ערכאות שונות . לעומת זאת , סעדים שונים ניתן לפצל ולתבוע בתביעות נפרדות – צריך לבקש מבימ"ש הראשון היתר לפיצול סעדים , ואם הוא מסכים ניתן לדרוש את הסעד שלא נידון בבימ"ש הראשון בשלב מאוחר יותר .

עד כאן דיברנו על התביעות הכספיות שדן בימ"ש השלום .

השלום גם דן בחלק מהנושאים בתחום המקרקעין :

השלום עוסק בנושאים של חזקה ושימוש . לדוגמה- שוכרים שלא משלמים שכ"ד .

הסמכויות – פינוי – סילוק מטרדים .

מודגש – זאת סמכות בלעדית וייחודית של השלום , ורק הוא נותן צווי פינוי ממקרקעין .

כלל –

המבחן הקובע את סמכות בימ"ש – הוא הסעד המבוקש ולא התחום .

למשל – סכסוך של דייר שלא משלם – אם רוצים להגיש תביעה כספית של שכ"ד (הסעד) , היא תתברר לפי הסכום . אם עד 2.5 מילון – השלום . אם מעל – המחוזי . למרות שזה קשור לחזקה ושימוש במקרקעין וזה בתחום סמכותו הבלעדית והייחודית של השלום .

אם רוצים פיצוי 4 מליון + פינוי –

כל תביעה תוגש בנפרד. לשלום – הפינוי , ולמחוזי – הפיצוי על סך 4 מליון . צריך קודם לבקש אישור על פיצול הסעדים .

"סמכות בגררה"- סמכות נגררת :

מצב שבו לפי סעיף 76 לחוק בימ"ש , בימ"ש דן בעניין שאינו בסמכותו באופן אגבי (דרך אגב, נגרר) – לא כסעד עיקרי של כתב התביעה , ומחליט בו , אך החלטתו טובה רק לצורך אותו עניין ואינו מהווה מעשה בית דין (פסק דין מחייב) .

לדוגמה – יש תביעה של ספק מול מזמין עבודה בשלום – מליון ₪ . המזמין רוצה לעכב ואומר שהוא היה עובד של הספק ( יחסי עובד מעביד ולא ספק לקוח ) .

לשלום יש אפשרות – להפסיק את הדיון ולשלוח לבית דין לעבודה שיקבע האם יש יחס עובד – מעביד .

אפשרות נוספת – להכריע בנושא זה , רק לצורך אותו תיק . במקביל – הצדדים יכולים ללכת לבית דין לעבודה והוא יכול לפסוק משהו אחר לגבי יחסיהם וזה יסתור את החלטת השלום , אך לא בטלה .

התוצאה- בימ"ש הלא מוסמך הגיע להחלטה באופן נגרר וזה לא יהיה תקף לתביעות אחרות ביניהם אך תקף לאותה תביעה . זאת החלטה כתוצאה מ"סמכות בגררה" .

מודגש - זה לא הסעד המבוקש אלא דיון אגבי ולא עיקר הדיון . זה לפי סעיף 76 .

בימ"ש לא יכול לדון בסעד המבוקש או תביעה שאין לו סמכות לדון בה אלא אם זה משהו שולי ואגבי.

המשך – סמכויות החזקה והשימוש –

אם רוצים פינוי – מבקשים מהשלום .

אפשר להגיש תביעות פינוי בסדר דין מקוצר עפ"י תקנה 202 לסדר הדין האזרחי, אם נתמכת בראיות בכתב – למשל חוזה שכירות ודפי בנק על שקים שחזרו .

אם רוצים להגיש תביעה + בקשת צו מניעה קבוע –

לפני חודש היה תיקון לחוק בימ"ש – נקבע שבעניינים של קניין רוחני לא צריך להפריד את התביעה (כמו פעם) . מגישים את הכל למחוזי :

1. פיצוי כספי מוסכם . למרות שנמוך מ- 2.5 מליון ₪ , יוגש למחוזי .

2. צו מניעה קבוע .

אם רוצים בקשה להגנה נגד פינוי – באמצעות צו מניעה זמני (עד סיום התביעה) או קבוע (לתמיד)– נגיש לשלום כי מטפל גם בפינוי וגם בהגנה נגד פינוי .

תביעה לסילוק ידו של פולש למקרקעין שרשומים על שמנו נגיש לשלום בסדר דין מקוצר בצירוף נסח טאבו .

סמכות נוספת של השלום- מטרדים –

תביעות בגין מטרדים- משהו מפריע לאחרים במקרקעין .

צו מניעה נותן השלום .

סמכות נוספת של השלום – פירוק שיתוף – מצב שב וישנם מס' שותפים במקרקעין שרשומים בטאבו (לא בחברה משכנת – זכות חוזית) ואז אחד רוצה לצאת מהשותפות ושאר השותפים לא מעניקים לו סכום ראוי עבור חלקו (לפי דעתו) . חוק המקרקעין קובע הליך מרחיק לכת – השותף יכול לגשת לשלום ולבקש הכרזה על פירוק השיתוף – כופה עליהם את מכירת המקרקעין וכל אחד יקבל את חלקו .

בעקבות הסעיף – כך יקבל השותף חלק ראוי על חלקו אם האחרים לא רוצים לפרק את השותפות לגמרי ולהיפרד מהנכס .

הערה: פירוק שיתוף במיטלטלין זה כמו תביעה כספית ולא כמו במקרקעין שכופים את מכירת הנכס אלא צד אחד מפצה את השני בכסף .

למה אמרנו שחייב להיות רשום בטאבו –

הפסיקה פירשה את הסעיפים :

כשמדובר במקרקעין שרשומים בטאבו זה פירוק שיתוף במקרקעין , ואם מדובר בחברה משכנת אין עדיין גיבוש סופי של זכות במקרקעין .

במצב כזה יש זכות חוזית בלבד (זכות אובליגטורית) ולא זכות במקרקעין .

יש להם זכויות מסוימות .

"זכויות חוזיות" -הפסיקה פירשה את סעיף 14 לחוק המיטלטלין כזכות כספית .

יש 2 חריגים לכלל שפירוק שיתוף במקרקעין נידון בשלום :

1. פירוק שיתוף של זכויות אובליגטוריות הקשורות למקרקעין – ידון לפי השווי במחוזי או בשלום . זה נקבע בפסיקה .

2. אם מדובר בפירוק שיתוף בין בני משפחה – הדיון יהיה בבית דין לענייני משפחה . זה נקבע בחוק בימ"ש לענייני משפחה .

סמכות נוספת – חלוקת השימוש –

הסמכות לפי סעיף 51 (א)(3) לחוק בימ"ש לשלום .

זה מונח שנובע מהדיעה – שיש המקרקעין שהם אינם ניתנים לרישום כחלקות נפרדות .

למשל : אם יש לדירה מספר בעלים שרשומה בטאבו , היא לא ניתנת לחלוקה ורישום כל חלק בנפרד.

במצב כזה אם יש מס' שותפים , כל שותף שותף בכל חלק בלתי מסוים בדירה ( בכל מטר ומטר מהדירה יש לכל שותף חלק יחסי ) .

השותפים יכולים לעשות ביניהם הסכם לשימוש בחלקים מסוימים בדירה – להצהיר על חדרים שישתמשו בהם בנפרד כ"א מהשותפים . אם לאחר חתימת ההסכם השימוש במקרקעין יש מחלוקת בנושא , הסכם שימוש כזה ידון השלום .

באכיפת הסכם שכירות ידון :

ידונו לפי הסעד : אם הסעד אכיפת ההסכם או ביטולו – השלום . אם פיצוי כספי מעל 2.5 מליון – המחוזי .

אם אכיפת מכר המקרקעין – המחוזי .

אם אכיפת שכירות במקרקעין – השלום .

סמכות נוספת של השלום –ערעור על החלטת הרשם של בימ"ש השלום -

בערעור על רשם של בימ"ש שלום שנתן החלטת ביניים – גם בזה דן בימ"ש השלום .

רוב התקנות נותנות סמכות לרשמים לדון בנושאים שונים . למעט לשבת בתיק הוכחות ולתת פס"ד עפ"י תיק הוכחות .

ערעור על החלטת רשם בשלום מופנית לשופט בשלום .

סמכות בימ"ש השלום בתביעות פליליות :

סעיף 51 לחוק בימ"ש עוסק בכך –

· עבירות שהעונש בגינן (המכסימלי) הינו מאסר עד 7 שנים .

· עבירות שהעונש הינו קנס בלבד .

החריגים :

א. עבירות שהעונש עד 7 שנים , למרות זאת זה יהיה במחוזי –

1. עבירות שהעונש פחות מ- 7 שנים , אך יותר מ- 5 שנים והמחוקק החליט שזה יהיה במחוזי .

למשל –נמצאות בחלק א' של התוספת השנייה , מפנה לחוק העונשין ומפנה לעבירות של עד 7 שנים. כמו כן – עבירות שקשורות למנהלים ועובדי תאגיד (צווארון לבן) – שוחד , גניבות בידי מנהל , גניבות בידי מורשה , קבלת דבר במרמה , רישום כוזב במסמכי תאגיד . אך זה – למעט עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים – הסדרים כובלים , מונופול , מיזוגים לא מאושרים .
למשל – פס"ד "טבעול ושפע ים" - טבעול ושפע ים הקימו שותפות לייצור דגים עם חלבון צמחי . השותפות לא הצליחה לאחר מספר שנים . הם חתמו על הסכם שלפיו הם לא יתחרו זו בזו 5 שנים – וזה היה כובל , כי לא עמד בתנאי החוק .

הדיון הנ"ל קבע מהו הסדר כובל .

בתוך אותם 5 שנים היה מכרז של משרד הביטחון ושתי החברות ניגשו למכרז – שפע ים זכתה במכרז וטבעול רצתה צו מניעה מגד הזכייה . כל הדיון היה במחוזי וטבעול הפסידה . הערעור היה בעליון וטבעול הפסידה שוב . היה דיון נוסף , וגם שם הם הפסידו .

הערה – אפשר להעלות טענות על הגבלים עסקיים בכל שלב של הדיון ובעל בימ"ש .

2. סמכות בלעדית נוספת של המחוזי – לדון בעבירה לפי סעיף ד' לחוק המאבק בארגוני פשיעה . זה לא ידון בשלום . כאן אין צורך באישור של פרקליט מחוז (כמו בעבירות של צווארון לבן) להגיש למחוזי במקום לשלום .

סוג של חריגים נוספים –

ב. עבירות שהעונש המכסימלי מעל 7 שנים ובכל זאת הן ידונו בשלום –

פירוט העבירות מופיעות בחלק ב' לתוספת השנייה לפי פקודת הסמים המסוכנים .

זה ידון בשלום ולא במחוזי .

מודגש – במקרים כאלו פרקליט המחוז צריך לאשר זאת .

ההסבר – זו מכת מדינה , ויש הרבה תיקים ולכן זה לא כ"כ חומר , ובימ"ש השלום ידע לטפל בהם .

לסיכום -

באופן עקרוני , כל מה שעד 7 שנים עונש מכסימלי , יופיע בשלום למעט חריגים משני סוגים:

1. עונשים מעל 7 שנים שידונו בשלום .

2. עונשים פחות מ- 7 שנים שידונו במחוזי .

המשפט האזרחי והפלילי – 10 הבדלים :

השקף המלא נמצא בחוברת בעמ' 8 מול חוק יסוד חופש העיסוק .

אזרחי	פלילי
אדם (כולל כל אישיות משפטית) לא החזיר לחברו הלוואה .	אדם גנב מחברו כסף .

חריג – יש מקרים שנקראים לפי התוספת "קובלנה פרטית" – בהם מגישים תביעות פליליות בין 2 אזרחים . למשל – באלימות קלה .

התובע ניגש ישר לבימ"ש .

התלונה מוגשת במשטרה , שתחקור ותמליץ לפרקליטות .

מקור סמכות :

חקיקה אזרחית .

העבירה והעונש נקבעים בחוקים הישראלים , למשל – בחוק העונשין .

העונש :

פיצויים וצווים מסוימים – עשה ואל תעשה .

מאסר או קנס .

כתב הגנה :

יש כתב הגנה לאחר כתב תביעה (יש סוגים שונים של כתב תביעה) . בד"כ יש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום (למעט בסדר דין מקוצר). אם לא נגיש – יהיה פס"ד בהעדר הגנה . בסדר דין מקוצר – אלו תביעות שיש הוכחות חזקות , ולכן לא מקיימים הליך רגיל, למשל סכום קצוב ויש לתובע הוכחה בכתב . למשל תביעות ארנונה, שכ"ד שלא שולם . לנתבע יש זכות להגיש בקשת רשות להתגונן (בר"ל) תוך 30 יום עם תצהיר שבו יוכיח שהתובע תובע ואם זה יתקבל הוא יוכל להתגונן . אם הרשם לא ישתכנע יוציאו פס"ד. ב"המרצת פתיחה" – אין חובה להגיש הגנה בכתב . הן דנות בפרשנות של סעיפים במסמכים שונים , למשל- בצוואות . יש מחלוקת לגבי פרשנות מסוימת . מי שרוצה להגיש כתב הגנה יכול. תקנה 202 לסדר הדין האזרחי קובעת כללים לגבי צורת הגשת התביעות בנושאים אזרחיים: 1. רגיל . 2. המרצת פתיחה . 3. סדר דין מקוצר .

אין כתב הגנה . המדינה חייבת להוכיח את האשם .

סדר דין וראיות :

כולם מעידים נגד כולם .

יש הגבלות . למשל – אישה המעידה נגד בעלה – זה בכפוף לתנאים מסוימים .

דיספוזיטיבי – דברים שהצדדים יכולים להתנות/ לשנות . למשל – פקודת הנזיקין קיבעת שכל מזיק ישלם לניזוק את הנזק ובלבד שיש קשר סיבתי בין המעשה לנזק . פס"ד צים – על כרטיס העלייה לאוניה היה תנאי שהגביל את אחריותה של צים לגבי נזקים שונים . ההלכה שנקבעה – ניתן להתנות על דיני הנזיקין בקשר לנזקי רכוש אך לא לגבי נזקים גופניים (ששם הם קוגנטיים) . דוגמה נוספת – בכל חוזה מסחרי – הסעיף הכי חשוב הוא סעיף הגבלת האחריות של צד א' כלפי צד ב' . דוגמה נוספת – "הוראות קיזוז" – קיזוז של סכומים קצובים ובלתי קצובים מעסקאות שונות . אפשר לא להכניס את הוראות הקיזוז לחוזה אם לא רוצים . בכל חוקי העבודה (קוגנטים) קבעו שאין להתנות עליהם , אך הפסיקה קבעה שזה רק לרעת העובד וניתן לשפר אותם לטובתו . ז"א הם– דיספוזיטיבי – אם רוצים להטיב . קוגנטי – אם רוצים להרע לעובד את התנאים.

קוגנטי – אי אפשר להתנות עליו . הצדדים לא יכולים להחליט מה פלילי ומה לא – מה שהחוק קבע זה מה שיהיה .

איך מוכיחים :

מאזן הסתברויות – פחות נוקשה . "המוציא מחברו עליו ההוכחה" .

"מעל ספק סביר" – מאוד חמור .

איך זה מסתיים :

הכרעת דין .

הרשעת דין וגזר דין .

"תביעה אזרחית שנגררת לפלילי" :

סעיף 77 לחוק בימ"ש . ברגע שהוכחנו אשמה של מישהו בפלילי , אפשר להשתמש בזה בהליך האזרחי כראיה .

אם האשם נפטר :

ניתן לקיים נגד עיזבון הפלילי .

לא ניתן לקיים נגד עיזבון הנתבע .

המשך בימ"ש השלום :

הם מחולקים לפי מחוזות – יש 28 בימ"ש שלום . יש 6 מחוזות , אך 5 בימ"ש מחוזיים .

לבימ"ש יש סמכות מקומית מקבילה – אם רכשנו מקרר בחיפה מחברה שנמצאת בחיפה , מקום ההתדיינות יהיה – במחוז חיפה , באחד מבימ"ש השלום , לפי מה שרוצה התובע .

אם המקרר סופק בהרצליה – לא ניתן להגיש בשלום בכ"ס , כי הרצליה שייכת למחוז ת"א וכ"ס נמצא במחוז המרכז . למרות שבראש שני המחוזות עומד מחוזי אחד – המחוזי בת"א .

להיכן מגישים תביעה :

1. מקום מגורים של הנתבע .

2. מקום יצירת ההתחייבות .

3. מקום שנועד לקיים את ההתחייבות .

4. מקום המעשה או המחדל .

5. מקום המסירה .

כל אלו הם המקום שקובע את הזיקה שעל פיה יגיש התובע את התביעה במחוז המתאים .

תקנה 4 – עסקאות במקרקעין – תובעים לפי מקום המקרקעין . זה גובר על תקנה 3 .

3 (א1) – תובע עם מס' סניפים – זה גובר על מקרקעין ועל פי תקנה 3 – נגיש במקום שנפגש אחד הסניפים עם מקום המגורים או העסקים של הנתבע .

תקנה 5 – גוברת על כל הכללים האחרים – אם קבענו שיש הסכם שיפוט בלעדי .

אם יש הסכם לא בלעדי (נקבע שזה יהיה בת"א ולא רשמו ת"א בלבד או אך ורק בת"א) – זה מצטרף לשאר הכללים.

סמכויות בימ"ש מחוזי :

נמצא בהיררכיה - מעל השלום .

עוסק ב –

1. ערעורים על פס"ד של בימ"ש השלום – ערעורים לערכה גבוהה יותר מוגשים תוך 45 יום (למעט חריגים) . כשמערערים לא מתכוונים שהייתה טעות בעובדות , אלא שנפלו טעויות משפטיות , למשל שהשופט הסיק מסקנות שיפוטיות לא נכונות מהעובדות שהוצגו במשפט .

למשל – שהשופט התעלם מעובדות מסוימות .

במחוזי גם מגישים ערעורים על החלטות ביניים של שופטים בשלום (לא פס"ד סופיים) – "החלטה אחרת" .

למשל – 1. לתת צו זמני .

2. לצרף צד למשפט .

3. היתר יציאה מהארץ .

4. הטלת עיקולים .

אלו סעדי ביניים .

"החלטה אחרת" – לא מטפלת בסעד העיקרי שמבקשים מבימ"ש בעתירה/ תביעה .

אלו בקשות שמוגשות לשופטים במהלך המשפט , והשופטים לא נענו – מגישים בקשה למחוזי על השלום .

אלו ערעור ברשות – בר"ע – בקשת אישור ערעור .

"ערעור בזכות" – ערעור על פס"ד שנותן שופט .

בבקשת רשות ערעור מבקשים מהשופט של בימ"ש מחוזי לערער על החלטה של השלום .

למה מבקשים רשות לערער על החלטת ביניים – כי בתקנות לא קבעו שזאת זכות ולכן מבקשים מהשופט שידון בערעור – המחוזי .

לבר"ע יש שני חלקים :

1. בקשת רשות לערער .

2. נימוקי הערעור .

דוגמה – יש תביעה בשלום להחזר חוב של מליון ₪ - הלוואה שלא הוחזרה . במהלך הדיון ביקשו מהשופט לעכב יציאה מהארץ מהנתבע . מנהלים דיון בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ . צריך להוכיח מדוע יש להגביל את חופש הנתבע .

בדיון השופט יבדוק את התנהגות הנתבע , האם הבריח נכסים .

נניח שהשופט נתן צו לעיכוב יציאה . אם הנתבע רוצה לערער על החלטת הביניים של השופט:

1. יגיש בקשת ערעור למחוזי – בבקשה מסבירים לבימ"ש מדוע יש לאפשר רשות ערעור באותו מקרה . הנימוקים יהיו רחוקים מהתביעה שמתבררת בשלום וידברו על נימוקים כלל ציבוריים . לא משנה אם הנתבע אשם או לא , אנו לא מרוצים מהחלטת הביניים של השופט . כל הנימוקים הנ"ל הם לא קשורים לטעויות שיפוטיות של השופט , אלא יותר כלליים ואומרים שזו החלטה עקרונית וחשובה לכלל הציבור כי זה פוגע בזכויות חוקתיות עליונות , ואנו רוצים לערער למרות שבחוק או בתקנות אין זכות אוטומטית לערער .

2. הערעור עצמו – שני החלקים מוגשים ביחד , חלק א' וחלק ב' . כאן רושמים את כל נימוקי הערעור כאילו ניתנה רשות לערער . כאן מפרטים את הטעויות השיפוטיות , למשל – השופט התעלם מראיות , השופט התעלם מהלכות קודמות . מבקשים שינקטו בצעדים אחרים (ערבויות) . אם השופט מסכים להגשת הערעור הוא מיד קור את הערעור עצמו .

השופט יכול :

1. לדחות את הבקשה לערעור על הסף .

2. לקבל את רשות הערעור ולדון בבקשה ביחד עם הערעור עצמו ולדון בשניהם ולהחליט בשני הכיוונים .

3. מפריד בין הבקשה לערעור ומבקש שיגישו שוב כתב ערעור .

את הבקשה יש להגיש תוך 30 יום מהחלטת השופט בשלום .

אם החלטת הביניים ניתנה ע"י רשם , מערערים לשופט של אותה ערכאה של הרשם תוך 20 יום .

פס"ד (לא משנה אם נתן שופט או רשם)

ערעור בזכות תוך 45 יום בערכאה גבוהה יותר

החלטה אחרת

שופט רשם

בערכה גבוהה תוך 30 יום אותה ערכאה תוך 20 יום לשופט

מודגש : על החלטה אחרת של רשם זה ערעור בזכות , ולא צריך לבקש רשות כמו במקרה של שופט, כי מעמדו נחות יותר מהשופט (זה מתקיים גם אם שופט מתפקד כרשם) .

בכל החלטה במעמד צד אחד – זה שלא נכח בדיון יכול להגיש בקשה לביטול ההחלטה במעמד צד אחד – זו בקשה שתוגש לאותו אחד שקיבל את ההחלטה – תוך 30 יום .

בבקשה מפרטים מדוע לא הגיע לדיון . בימ"ש (שופט או רשם) דן ונותן החלטה . ההחלטה גם היא החלטת ביניים שניתן לערער עליה .

רק הצד שלא היה בדיון יכול להגיש בקשה לביטול ההחלטה או ערעור על ההחלטה – הצד השני שלא מרוצה מההחלטה .

הערה – אך אם יגיש בקשה לביטול יפסיד את מועד הערעור , אך תיקנו את סדר הדין האזרחי וקבעו שהזכות לערער תישמר מבחינת הזמן – עוצרים את זמן הערעור עם היון בבקשת הביטול .

הצד שנכח בדיון לא יכול להגיש בקשה לביטול , אלא רק ערעור .

תפקיד נוסף –

2. המחוזי גם יושב כערכאת ערעור על גופים חיצוניים ששייכים לרשות המבצעת . למשל :

1. החלטות של המפקח על המקרקעין – למשל בסכסוכים של שכנים .

2. ערעורים על החלטות של רשם הפטנטים .

3. החלטות של רשויות המס .

סמכות נוספת –

3. דן בתביעות כספיות מעל 2.5 מליון ₪ - סעיף 40 לחוק בימ"ש נוסח משולב- המחוזי דן בכל מה שהשלום לא דן .

סמכות נוספת –

4. דן בתביעות פליליות – מעל 7 שנים מאסר או פחות באישורים מסוימים (בין 5 ל-7 שנים) .

5. יש לו גם סמכות לדון בתביעות ספציפיות (יותר מורכבות) :

1. בעלות במקרקעין .

2. חכירה לדורות – חכירה מעל 25 שנים שאין זכות בעלות . בד"כ אדמות ששייכות למדינה .

3. פירוק חברה .

4. פשיטת רגל . עפ"י חוק החברות והסמכות השיורית .

5. זכויות יוצרים .

6. סמני מסחר .

7. נאמנות .

8. בוררויות .

סעיף 51 (א)(3) קובע שהשלום לא ידון בתביעות על חכירה לדירות ובתביעות אחרות שקשורות למקרקעין – ז"א המחוזי דן .

תביעה על הסכם שכירות במקרקעין – בשלום .

תביעה על הסכם בעלות במקרקעין – במחוזי .

תביעה של סעד הצהרתי בקשר למקרקעין בחכירה בדירות תוגש רק למחוזי , כי בסעיף 51 נקבע שהשלום לא יעסוק בחכירה לדירות ולפי סעיף 40 למחוזי יש סמכות שייכות ודן בכל מה שהשלום אין לו סמכות לדון .

בקשות מחיקה או רישום הערת הזהרה – ידונו במחוזי כי אלו זכויות במקרקעין .

תביעות בגין קניין רוחני :

1. פטנטים .

2. סימני מסחר .

3. זכויות יוצרים .

כל אלו ידונו רק במחוזי בגלל סמכותו השייכות .

ערעור על החלטות של רשם סימני המסחר ידונו רק בעליון .

המחוזי דן גם בנאמנויות ומסייע בנושאים שעולים בבוררויות , למשל –

1. זימון עדים .

2. צווי ביניים .

3. בקשות לצו עיקולי נכסים ע"י הבורר .

הערה - לפי סעיף 79 (ב) לחוק בימ"ש , אם השלום הפנה את הצדדים לבוררויות אך רק השלום יעסוק בנושאים שיעלו .

כלל : תמיד בימ"ש ששולח לבוררות דן בכל הנושאים והבקשות שעולים בהליך הבוררות .

ואם הצדדים קבעו בחוזה הליך של בוררות –

אם זה בענייני עבודה – בית דין לעבודה .

אם זה בענייני משפחה – בית דין למשפחה .

אם זה בעניינים מסחריים – למחוזי .

אם השלום הפנה לבוררות – השלום יעסוק .

עד כאן לגבי המחוזי .

הארץ מחולקת לשישה מחוזות (יש במקראה עמ' 44) .

בראש כל מחוז יש בימ"ש מחוזי –

1. ב"ש .

2. ירושלים .

3. חיפה .

4. נצרת .

5. ת"א +המרכז – בימ"ש המחוזי בת"א .

לכל מחוזי מערערים על בימ"ש השלום שנמצאים בתחומו .

ההרכבים – בד"כ שופט אחד .

אלא אם–

1. הנשיא המחוזי או סגנו החליטו אחרת .

2. מדובר בערעור על פס"ד של רשם או שופט .

3. משפט פלילי מסוג פשע .

ואז ישבו שלושה שופטים .

סמכויות בימ"ש העליון –

העליון משמש כערכאת ערעור בלבד , ולא פונים באופן ישיר , ושלא משנה כמה מורכב התיק ומהו סכום התביעה .

הלכת התקדים המחייב – רק פס"ד של העליון יוצר תקדים שמחייב את כולם , למעט את עצמו .

לעליון ניתן להגיע רק בערעור :

1. ערעור בזכות על המחוזי .

2. ערעור ברשות . יש שני מקרים :

א. החלטת ביניים / אחרית של שופט מחוזי .

ב. ערעור שני – השלום החליט וערערנו . המחוזי החליט , מבקשים בקשה לערער לעליון .

הרכב שופטים נקרא – "מותב" .

בגלל שזה רק בערעורים יש הרכב של 3 שופטים .

בנושאים מורכבים יותר – הנשיא של העליון או המשנה לנשיא יקבעו הרכב אי זוגי גדול יותר.

בדיונים על בקשות ערעור על החלטות ביניים של המחוזי יושב רק שופט אחד – אלו מקרים פשוטים יותר .

גם בערעורים בזכות כל החלטות של הרשם של העליון דן רק שופט אחד .

הנשיא של העליון , החוק המשנה לנשיא או ההרכב עצמו קובעים את היקף ההרכב .

הנשיא קובע את ההרכב הפרסונאלי של העליון .

דיון נוסף – ד"נ.

הליך שמתבצע רק בעליון או בבג"צ על החלטות של העליון . מדוע זה כך? כי אין ערעור על פס"ד העליון .

באילו מקרים – סעיף 30 לחוק בימ"ש :

1. בימ"ש עליון פסק בשלושה שופטים , ולא בהחלטות של שופט אחד . יש חריג – אם ישבו בחמישה שופטים כמו במקרה ביציות נחמני .

היה דיון ראשון במחוזי – הסכים עם האישה . הבעל הגיש ערעור לעליון – הסכים עם הבעל .

היא הגישה בקשה לד"נ למרות שבערעור ישבו 5 שופטים .

נשיא העליון חשב שהנושא חשוב ותקדימי ולכן אישר ד"נ למרות שהיו 5 שופטים .

ז"א החוק אמר לפחות 3 שופטים.

דיון נוסף בבג"צ נקרא דנג"צ .

בסעיף 30 לחוק בימ"ש יש את ההסדר בגין דיון נוסף .

דיון נוסף נחמני – בשאלת הביציות המוקפאות צריך דיון נוסף – בגלל שפס"ד עליון הוא סופי ויש סוגיות חשובות שדורשות עיון ומחשבה נוספים בנושא .

מתי נוכל לבקש ד"נ :

1. כאשר העליון (ולא המחוזי) פוסק בלפחות שלושה שופטים , ולא שופט אחד .

2. כאשר יש סתירה בהלכות , או חשיבות , או קושי , או חידוש .

הסבר לסתירה בהלכות – נכון שהפסיקה האחרונה גוברת , אך אם יש "זיג זג" בהלכות זה מצדיק דיון נוסף .

הסבר לנושא החשיבות – האם לסוגיה יש חשיבות רוחבית או חשיבות רבה למגזר מסוים .

דנג"ד סרוסי – סרוסי נבחר להיות סגן ראש המועצה ועזב את עבודתו בקופת חולים . אחרי שנתיים פוטר וביקש לקבל דמי אבטלה . הייתה הלכה שנבחר ציבור אינו נחשב עובד ואינו זכאי לזכויות של עובד שאינו מועסק . כל הערכאות אמרו את ההלכה הנ"ל .

הוא הגיע על בג"צ – בדיון הנוסף הפכו את ההלכות , ונקבע שבנושאים מסוימים נבחר ציבור יכול להיות עובד , והוא קיבל דמי אבטלה .

הסבר לקושי – למשל "הלכת השנים האבודות" שדיון נוסף קבע את ההלכה לאחרונה מחדש.

דובר בהלכות סבירות שקשה לבימ"ש להתמודד עמה .

גם בנושא נחמני הלכת "העד השותק" – היו קשיים רבים .

הסבר לחידוש – יש הלכות בנושאים שלא דנו בהם בישראל או בעולם . למשל –

1. נחמני .

2. נושא הפונדקאות – האם האם הפונדקאית רשאית לחזור בה ולא לתת את הילד .

מי מבקש את הדיון הנוסף –

1. מי שהפסיד בערעור .

2. השופט (אחד מהשלושה) שדן בערעור הראשון לפני הד"נ יכול לקבוע שהלכה מסוימת תעמוד לד"נ .

3. היועמ"ש – יכול להצטרף לכל משפט שמעניין אותו מבחינה ציבורית .

ממי מבקשים -
בבקשה מיוחדת תוך 15 יום מהערעור , מנשיא בימ"ש העליון או שופט שהוא מונה לשם כך . הם ידונו בבקשה לדיון נוסף והאם יש לכך הצדקה ועומדים בתנאים . הם קובעים לו תאריך . אין ערעור על ההחלטה האם לקיים דיון נוסף .

ההרכב – לפחות 5 שופטים .

ההלכה שנקבעת בד"נ חשובה יותר בד"כ למשפטנים יחסית להלכות אחרות .

משפט חוזר –

רק בעניין פלילי סופי . (בדיון נוסף זה או פלילי או אזרחי) .

לדוגמה – עמוס ברנס – נשפט על רצח רחל הלר ונטען שאין מספיק ראיות ושהיה עיוות דין, ושיש ראיות חדשות המעידות כי ברנס לא רצח .

נקבע לקיים משפט חוזר במחוזי ונקבע שאין מספיק הוכחות על מנת להרשיע אותו .

באילו מקרים – סעיף 31 לחוק בימ"ש - בעיקר בראיות –

א. ראיות חשובות שקריות או מזויפות .

ב. ראיות חדשות .

ג. אדם אחר ביצע (והורשע בכך) .

ד. עיוות דין – מקרים שבהם מתעורר חשש שבהרשעה נוצר עיוות דין . למשל– שינוי עבירה בחוק , או – מעצר שנמשך זמן רב עד סוף המשפט .

מי מבקש משפט חוזר –

1. הנדון – זה שהורשע .

2. היועץ המשפטי .

3. קרובי משפחה של הנדון , אם נפטר .

ממי מבקשים –

נשיא העליון , המשנה לנשיא או שופט אחר .

כאן העליון יכול להורות למחוזי לקיים את המשפט החוזר , שלא כמו בד"נ ששם העליון בעצמו מקיים אותו .

הבדלים בין ד"נ למשפט חוזר :

	דיון נוסף	פלילי
1. הנושאים	פלילי או אזרחי	פלילי
2. מי ידון	רק העליון דן	גם המחוזי יכול לדון אם העליון החליט (רק מחוזי)
3. לגבי מי שזוכה האם ניתן לקיים	מי שזוכה , המדינה יכולה לבקש ד"נ בעניינו (כמו שבס)	לגבי מי שזוכה – הוא לא יכול לבקש משפט חוזר
4. ההרכב	לפחות 5 שופטים ישבו בדיון הנוסף , כולל אלו שהחליטו בפס"ד הקודם – אותם שלושה . יש הרכב מינימום שמבקשים דיון נוסף (מינימום 3)	אין מגבלות
5. מי מבקש	גם יועמ"ש אך לא קרובי משפחה	גם יועמ"ש , גם קרובי משפחה

הערות :

1. אם אדם זוכה במחוזי , לא יכול לבקש ד"נ או משפט חוזר . אם זוכה בעליון יכול לבקש רק ד"נ בעליון . הייתה מטפלת שזוכתה מגניבה וביקשה משפט חוזר במחוזי ולא אישרו לה .

2. אין ערעור על שופט עליון ויש על רשם עליון , שמערערים עליו לשופט עליון .

עד כאן בימ"ש העליון .

בג"צ – בית משפט גבוה לצדק –

אלו אותם שופטים , אך המערכת מעט שונה .

חוק יסוד השפיטה – סעיף 14 .

תפקידו –

1. לפקח על רשויות המדינה וגופיהן .

2. לפקח על גופים הפועלים עפ"י דין .

3. סעד למען הצדק .

יש בימ"ש שאין עליהם ערעור – בית דין לעבודה , בית הדין הרבני . בבית דין לעבודה אין ערעור על הערכאה הארצית . לכן מתירים עתירה לבג"צ נגד בית הדין המסוים , כי זה גוף שפועל על פי דין , וכך יש ערכאות ערעור על הארצי .

הצווים שבג"צ נותן –

1. צו הביאס קורפוס – (פירוש הביטוי – "הביאו את הגופה") . מבקשים לדון במי שהגבילו את חופש התנועה שלו ורוצים צו שחרור (מעצרים , עיכוב יציאה) .

2. צו עשה .

3. צו אל תעשה . להעביר כספים , להרוס את המבנה ....

4. צר בירור – צו בירור עובדות , לקבל הסבר מרשות מסוימת .

תנאי הסף לפניה לבג"צ עפ"י הפסיקה – יש שמירה קפדנית :

1. זכות עמידה – יש אינטרס אישי או עותר ציבורי .

2. ניקיון כפיים – העותר חייב לגלות את כל העובדות ולפעול בתום לב .

3. שפיטות – חייב להיות עניין שפיט .

4. ללא שיהוי – להגיש מייד את העתירה , בזמן הקצר ביותר האפשרי .

5. מיצוי ההליכים .

בימ"ש מומחים -

אלו ערכאות שמתמחות בנושאים מסוימים צמחו ומקבילים ל:

· בג"צ לעליון .

· בימ"ש לעניינים מנהליים למחוזי .

· בימ"ש לנוער

בימ"ש לענייני משפחה

לשלום בימ"ש לעניינים מקומיים

בימ"ש לתעבורה

בימ"ש לתביעות קטנות

· בימ"ש להגבלים עסקיים מהמחוזי בירושלים .

פירוט בימ"ש המומחים - בימ"ש לעניינים מנהליים (בחוברת עמ' 46) :

התוספות לחוק חשובות יותר מהחוק עצמו .

מקביל למחוזי .

הוקם עפ"י חוק בימ"ש לעניינים מנהליים , התש"ס 2000 .

מכונה "בג"צ קטן" כי ירש מבג"צ סמכויות לדון בתביעות נגד רשויות .

בתוספות מפורטים הסעיפים והנושאים שניתן להגיש בגינם עתירות לעניינים מנהליים . על מה שלא ניתן לערער אליו פונים לבג"צ .

השופטים : שופטי המחוזיים שנבחרו לכך . נשיא המחוזי גם נשיא בימ"ש לעניינים מנהליים .

בימ"ש לעניינים מנהליים פועלים בתוך מבנים של המחוזיים .

עוסק ב : עפ"י התוספות :

1. עתירה מנהלית . עתירות שלרוב היו מוגשות לבג"צ . כך הופכים את העתירות הנ"ל לנגישות יותר לציבור .

נושאים שקשורים :

· לארנונה .

· מינויים - לרשויות מקומיות .

· חופש המידע – ביקשנו מידע מסוים מרשות ולא נעננו .

· חינוך – תשלומי הורים .

· מועצות דתיות – נושאי משרה , כשירות חברים , החלטות של המועצות .

· מכרזים – אם זה של המדינה , רשות מקומית , חברה ממשלתית או חברה בת של הממשלתית – פונים לבימ"ש לעניינים מנהליים .

זה נקבע בבג"צ פסטרנק – שבימ"ש לעניינים מנהליים יעסוק במכרזים ולא בג"צ .

אם זה מכרז של גוף פרטי – הפנה לבימ"ש רגיל , אפילו אם הגוף אימץ את חוק המכרזים , מכיוון שזה כמו בתביעה רגילה – לפי גובה הסעד המבוקש ולא לפי שווי המכרז – עד 2.5 מליון לשלום , ואם מעל – למחוזי .

2. ערעור מנהלי . זה ערעור על החלטות שהתקבלו בתוך הרשות זה ערעור על החלטות שהתקבלו בתוך הרשות המבצעת –
למשל רשם האגודות השיתופיות , שיורה לה לבצע פעולה מסוימת .

למשל החלטה של משרד התחבורה לא לתת רישיון למונית ונידונה בערר בתוך המשרד – הערעור על הערעור – בבימ"ש לעניינים מנהליים .

3. תובענה מנהלית . תובענה בגין פיצויים הנוגעים למכרז של רשות שלטונית. כאן סדרי הדין הם יותר פתוחים – למשל תצהיר בג"צ .

מודגש – בערעור מנהלי חייבים לבקש אישור לערער לבימ"ש לעניינים מנהליים .

עתירה ותובענה מנהליים הם זכות ולא צריכים לבקש אישור .

המשך בימ"ש לעניינים מנהליים :

מכונה "בג"צ קטן" .

תפקידיו מפורטים בשלוש התוספות לחוק בימ"ש לעניינים מנהליים התש"ס- 2000 . התוספות נקראות :

1. עתירה מנהלית .

2. ערעור מנהלית .

3. תובענה מנהלית .

אלו תובענות לפיצויים שעילתם במכרז של הרשויות .

זהו בימ"ש מחוזי שיושב כבימ"ש מנהלי .

בג"צ העביר חלק מסמכויותיו למחוזי כי הוא נגיש יותר לקהל הרחב וגם בכדי להקל על העומס בבג"צ .

האם אלו סמכויות מקבילות או ייחודיות מבחינת בימ"ש לעניינים מנהליים :

למשל : תובענה נגד מכרז של משרד הביטחון שבחר חברה מסוימת .

עקרונית ותיאורטית גם לבג"צ יש סמכות לדון בכל הנושאים שבימ"ש לעניינים מנהליים דן בהם .

זה לפי סעיף 6 לחוק בימ"ש לעניינים מנהליים : יש אפשרות להעביר דיון מבימ"ש לעניינים מנהליים לבג"צ . האפשרות מתייחסת לעתירה מנהלית ולא לערעור או תובענה מנהליים .

המשמעות – בעניינים שקשורים לתוספת א' יש גם לבג"צ סמכות וגם למנהליים .

מי יעביר את הדיון :

בימ"ש לעניינים מנהליים .

לפי בקשת בעל דין – בימ"ש לעניינים מנהליים .

לפי בקשת היועץ המשפטי .

מתי מעבירים ? אם יש :

1. יש חשיבות מיוחדת .

2. רגישות מיוחדת .

3. דחיפות מיוחדת .

אלו מקרים דומים לד"נ . ז"א – תיאורטית יש סמכות מקבילה , אך אם נגיש ישר לבג"צ עתירה – סביר להניח שהוא ישלח אותנו לבימ"ש לעניינים מנהליים ורק אח"כ לפי סעיף 6 אפשר להעביר את הדיון לבג"צ – לא ישיר .

ערעור על בימ"ש לעניינים מנהליים מופנה לבימ"ש העליון .

אך אם מעבירים את הדיון לעליון הוא עובר לבג"צ כשבתו בבימ"ש העליון ולא בעליון .

אין ערעור על הדיון בבג"צ ולכן כדאי לדון בבימ"ש מנהליים , אלא אם כן זה דיון חשוב .

זכות הערעור –

תוספת א' + ג' – הערעור בזכות לעליון .

תוספת ב' – הערעור ברשות .

יש נושאים שבהם יש חלוקה בין בג"צ לבין בימ"ש לעניינים מנהליים . למשל :

תוכנית מנהל ערים – תב"ע .

אם זה תב"ע בערים – בימ"ש לעניינים מנהליים .

אם זה תב"ע במחוזות – רק לבג"צ .

אם זה תב"ע ארצית – רק לבג"צ .

כל הסוגיות הנ"ל מוגדרות בתוספות .

שינוי התוספות – השינוי נעשה בשילוב של 3 הרשויות –

שר המשפטים ,

בידיעת נשיא העליון ,

באישור ועדת החוקה של הכנסת .

זאת – לפי סעיף 7 .

בימ"ש מומחים , המקבילים לבימ"ש השלום –

1. לענייני משפחה .

2. תעבורה .

3. נוער .

4. עניינים מקומיים .

5. תביעות קטנות .

6. חוזים אחידים .

7. לשכירות (דיירים מוגנים) .

עליהם מערערים למחוזי .

מקביל בסמכויות לשלום .

בימ"ש לענייני משפחה :

החוק חוקק ב- 1995 .

דן בנושאים בתחום המשפחה שהיו נידונים קודם בערכאות השונות –

- מחוזי – ירושה , צו לקיום צוואה .

- שלום .

החוק – חוק בימ"ש לענייני משפחה .

הנושאים –

1. ירושות .

2. מזונות .

3. אבהות .

4. גיל .

5. אימוץ .

6. אפוטרופסות .

7. מניעת אלימות .

8. חטיפת ילדים .

יש סמכות מקבילה בין בית הדין הרבני ובימ"ש לענייני משפחה , למשל – תביעות כספיות בנוגע להתרת נישואין . לא דנים בשניהם במקביל , אלא רק באחד בכל מקרה .

צו לגירושין וצו לקיום נישואין – רק בית הדין הרבני דן .

בנושאים אזרחיים גם בימ"ש לעניינים משפחתיים דן .

"מרוץ הסמכויות" – מי שמגיש קודם לבימ"ש או לבית הדין , שם זה יתנהל .

בבימ"ש זה , ניתן לדון בכל תובענה אזרחית שעילתה העיקרית היא סכסוך במשפחה , אפילו אם זה בנושאים ששייכים גם לתחומים אחרים .

למשל – סכסוך בין בני משפחה בניהול חברה משפחתית – זה נושא אזרחי ועסקי , אך התביעה קשורה לעניינים משפחתיים .

זה עפ"י פסיקת העליון .

למשל – פירוק שיתוף במקרקעין בין בני משפחה ידון גם כן בבימ"ש לענייני משפחה .

בית משפט לתעבורה :

מודגש – גם הוא מקביל לשלום .

עוסק בעניינים פליליים בלבד , ולא למשל בנושאי פיצויים בעקבות תאונות . עוסק ב:

א. עבירות על פקודת התעבורה .

ב. עבירות בנושא ביטוח חובה .

ג. שימוש ברכב ללא רשות .

ד. עבירות על חוק פיקוח על מצרכים ושירותים הקשורות לרכב – למשל הפקעת תעריפי מוניות .

ה. עבירות על החוק למניעת מפגעים באיכות הסביבה שקשורות לרכב .

בית משפט לנוער :

מטפל בעבריינות של נוער .

החל מגיל 12 – אדם אחראי בפלילים .

המחוקק חשב שיש חשיבות להקים בימ"ש מיוחד לקטינים בנושאים פליליים .

מה חשיבות בימ"ש נפרד לנוער ?

1. העונש כאן הינו שיקומי יותר בהשוואה לבוגרים .

2. שמירה על דיונים חסויים כדי שלא יוכפש שמו של הקטין .

3. קל יותר לשקם קטין מאשר בוגר .

4. לעיתים העבירות מקורן בהזנחה ומצוקה .

נשפטים כאן – מגיל 12 ועד 18 ביום הגשת האישום .

האישום – יש אפשרות שיקבלו עונשים מעט אחרים . למשל – מעון סגור במקום כלא .

עוסק גם בנושאים של בעיות סוציאליות – קטינים נזקקים .

חוק הנוער טיפול והשגחה עוסק בכך .

יש גם בימ"ש מחוזי לנוער – דן בעברות חמורות של נוער בגילאים 12 עד 18 .

בימ"ש לעניינים מקומיים :

מקביל גם הוא לשלום .

עוסק ב :

1. פק' העיריות .

2. פק' המועצות המקומיות .

3. חוק התכנון והבנייה .

עוסק בנושאים פליליים בלבד , שבין הרשות לאזרח או לגוף מקומי , ולא האזרח מול העירייה - ידון בבג"צ או בעניינים מנהליים .

לגבי כל בימ"ש מומחה יש רשימה של חוקים שהוא מוסמך לדון בהם .

היכן רשומים כל הנושאים שהוא דן בהם ?

בחוק בימ"ש – סעיף 55 שמפנה לפקודת העיריות , פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון והבנייה, ותוספת 3 לחוק בימ"ש . כל אלו מפרטים את כל הנושאים שהוא דן בהם .

דוגמאות לנושאים :

1. רישוי עסקים .

2. פקודת בריאות הציבור (מזון) .

3. הסדרת מקומות רחצה .

4. הגבלת העישון .

בימ"ש לתביעות קטנות :

מקביל לשלום .

סיוע לאזרח הקטן מול גופים גדולים בתביעות כספיות עד 17,800 ₪ .

העקרונות שלו –

1. התביעה נעשית ללא ייצוג – אפשר לבקש ייצוג , אך יש לבקש זאת מראש . זה חל גם על התובע וגם על הנתבע . יש כללים מתי ניתן לבקש ייצוג . המועצה הישראלית לצרכנות מייצגת אזרחים בענייני צרכנות מול גופים עסקיים .

2. הקלות בסדרי הדין – כל תקנות סד"א לא חלות בבימ"ש . למשל – אפשר להביא עדות שמיעה . אפשר להגיש כתב הגנה בפורמט חופשי .

3. הזמנים קצרים יותר – למשל כתב הגנה תוך 15 יום ולא 30 .

4. האגרות נמוכות .

מתי יש לו סמכות לדון בנושא מסוים :

יש לו סמכות מקבילה כמו לשלום , והתובע צריך לבחור היכן להגיש .

אם הגיש לבימ"ש לתביעות קטנות – הדיון לא פורמאלי .

אם הגיש לשלום – יש דרישה לפורמאליות .

יש סדר דין מהיר – להגיש תצהיר עם הגשת התביעה .

הנושאים שהוא דן בהם :

1. תביעות של יחיד – חברה , אגו"ש ושותפות לא יכולות להגיש תביעה בקטנות . (בתביעה שכנגד כן ניתן להגיש תביעה , אם הם הנתבעים) .

2. זאת תביעה אזרחית – ולא פלילית .

3. מהו הסעד המבוקש – תמיד –

א. תביעה כספית עד 17,800 ₪ . או –

ב. צו מסוים למוצר או שירות עד 17,800 ₪ . למשל – החלפת מוצר , תיקון מוצר , ביטול עסקה .

4. בנושא שלגביו אין סמכות בלעדית של בימ"ש אחר – נאמר בסעיף 60 לחוק בימ"ש .

5. לא לפי זכות שהומחתה או שהוסבה – התובע תובע מזכות שקיימת לו . הוא רכש את המוצר או השירות ולא מישהו קיבל צ'ק ממישהו ותובע בשמו . זה מיועד לאכוף את המטרה שרק אזרחים יתבעו .

איך מערערים עליו : כאן מקצצים את זכויות הערעור .

1. יש ערעור רק על פס"ד ולא על החלטת ביניים . זה נקבע בפס"ד סרבוז נגד אופק– למשל השופט סירב על בקשת ייצוג בבימ"ש לתביעות קטנות .

2. ערעור על פס"ד – הוא ברשות מהמחוזי , לעומת רוב פס"ד האחרים שמערערים עליהם בזכות . בקשת רשות לערעור – בר"ע .

3. מוגשת למחוזי תוך 15 יום – ולא 45 יום כמו בד"כ .

4. הבר"ע תידון בפני שופט אחד במחוזי – ובנוסף , אם השופט ירצה לדון בערעור הוא דן מייד באותו מועד של דיון בבר"ע ולא קובע דיון אחר .

מערכות בתי דין חיצוניות :

עד עכשיו למדנו את המערכת המשפטית הפנימית . היא נקראת "המערכת האזרחית" , למרות שעוסקת גם בפלילים – זו מערכת שחל עליה חוק בימ"ש .

יש פירמידה בחוברת בעמ' 43-44 .

המערכות החיצוניות :

1. בתי הדין לעבודה .

2. בתי הדין הדתיים .

3. בתי הדין הצבאיים .

המאפיינים של המערכות החיצוניות :

1. נקראות "בית דין" ולא "בימ"ש" .

2. כל מערכת כזו בנויה משתי רמות – אזרחית וארצית .

3. עוסקים בנושאים שהם לא בהכרח משפטיים קלאסיים . בעניינים מיוחדים שמייחדים אותם מהמשפט הרגיל . למשל – בית הדין לעבודה עוסק ביחסי עבודה , וביחסים בין עובד למעביד לא בדיוק חל חוק החוזים וחוקים רגילים אחרים ויש צורך בחוקים ומומחיות מיוחדים .

אלה הם בתי דין מומחים ששופטים על פי חוקים שמיוחדים להם .

בתי הדין הדתיים פוסקים לפי דינים דתיים .

4. יושבים שם במקום או בנוסף לשופטים דמויות שיפוטיות שאינן שופטים שהתמנו כשופטים. למשל -

א. בבית דין לעבודה יושבים נציגי ציבור שאינם שופטים , אך מי שמכריע את הדיון בפועל הוא השופט .

ב. בבתי הדין הרבניים – יש דיינים שהם ממונים באישור הרבנות ואינם שופטים . שם רק הם שופטים והם לא לצד שופטים .

ג. בתי דין צבאיים – יושבים קצינים בכירים בדין .

5. ברוב המקרים הם לא קשורים באופן ישיר במערכת ערעור לבימ"ש עליון .

למשל – בבית הדין האזורי לעבודה התקבל פסק דין . מערערים לבית הדין הארצי לעבודה .

לא ניתן לערער לעליון על בית הדין הארצי לעבודה .

בכל זאת איך מערערים ? עותרים לבג"צ (ולא לעליון) בעתירה נגד בית הדין הארצי לעבודה ואחרים . בג"צ דם רק בעניינים שיש בהם טעות משפטית מהותית ועניין לציבור , ולא בכל נושא פרטי . ב- 90% מהעתירות הוא לא מסכים לדון .

יש ביקורת רבה על כך שלא ניתן לערער לעליון על בית הדין הארצי לעבודה והשופט ברק העביר ביקורת במאמר מסוים שיש לאפשר זאת .

קיימת הסכמה באקדמיה לדעה הנ"ל כי לא קיים שוני בין הגשת בר"ע (בקשה לערעור) ברשות לבין עתירה לבג"צ , אך כיום העתירות הן הדרך היחידה .

גם על בתי הדין הרבניים עותרים לבג"צ ולא מערערים לעליון .

על בתי הדין הצבאיים יש אפשרות להגיש בר"ע בעניינים מסוימים שהוגדרו בחוק , לעליון .

יש דעה שיש לעשות זאת גם בנושאי עבודה וגם על בתי הדין הדתיים .

פירוט בתי הדין החיצוניים :

בית הדין לעבודה –

יש חמישה בתי דין אזוריים , ופונים אליהם לפי אזור ביצוע העבודה בפועל . עליו מערערים לארצי ואח"כ – עתירה לבג"צ .

סמכויותיו –

1. דן בנושאים שקשורים לעבודה – מהמו"מ לפני הקבלה לעבודה ועד לסיום העבודה . יש סעד של 50,000 ₪ בגין הטרדה מינית ללא הוכחת נזק .

עוסק בכל דיני העבודה .

2. דיני עבודה קיבוציים – שביתות , עיצומים . בסכסוכים קיבוציים (למשל בשביתות ארציות) ניתן לפנות ישירות לבית הדין הארצי לעבודה .

3. ערעורים על ב"ל – מערערים על החלטות של ועדות הערר של ב"ל .

4. ערעורים על החלטות של ועדות במשרד העבודה .

מודגש – תביעות נזיקין שקשורות לעבודה (למשל מישהו נפגע בעבודה) תובעים במקומות אחרים (שלום או מחוזי לפי גובה הסכום) וזאת מכיוון שסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה קובע שענייני נזיקין לא ידונו בו .

רקע – בית הדין הוקם ב- 1969 (ולא בהקמת המדינה) ע"י חוק בית הדין לעבודה . כל הגורמים חשבו שבימ"ש השלום לא מספיק מומחה בנושאי עבודה ויש לקבוע בית דין מומחה לכך .

בתי הדין הדתיים –

עוסקים – בדיני מעמד אישי – במיוחד נישואין וגירושין של בני אותה דת בישראל .

יושבים שם דיינים ולא שופטים .

הערכאות שנכללות בבתי הדין הדתיים –

1. בתי הדין הרבני .

2. בתי הדין המוסלמי - שרעי .

3. בתי הדין של העדות הנוצריות .

4. בית הדין של העדה הדרוזית .

גם עליהם חוקים אזרחיים חלים , אך הדיינים מפרשים אותם ולכן בג"צ לפעמים מתערב בהחלטותיהם .

בתי הדין הצבאיים –

מודגש – אלו אינם בתי הדין בשטחים ששופטים ערבים .

שופטים חיילי סדיר ומילואים .

אם אדם עבר עבירה פלילית או צבאית במהלך השירות – יישפט בהם .

צריך שיהיה קשר לשירות .

החוק שקובע – חוק השיפוט הצבאי (התש"ד) .

השופטים הם קצינים בכירים . יש בתי דין בפיקודים ויש רשות ערעור לבית הדין לערעורים שבקריה, וניתן לערער לעליון בעניינים עקרוניים או לפנות לבג"צ בעתירה מיוחדת .

פתרונות לתרגיל בעמ' 119 –

1. פס"ד חסר תוקף – VOID .

2. עד 2.5 מליון .

3. חזקה ושימוש במקרקעין .

4. סדר דין מהיר .

5. כל התשובות נכונות .

6. ג' – שכירות לתקופה מעל 25 שנה .

7. לא .

8. לא .

9. האחרונה – רק בימ"ש עליון .

10. רק השלום , כי חברה לא יכולה להגיש תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות (סעיף 60 לחוק בימ"ש) .

11. מחוזי .

12. שלום .

13. מחוזי .

14. בימ"ש לעניינים מנהליים – מכיוון שמדובר במשרד הפנים . אם היה מדובר בחברה פרטית זה היה לפי השווי .

15. 2 .

16. מחוזי .

17. עליון .

18. לא – כי זה מנחה ולא מחייב .

19. לא .

20. לא .

21. לא , כי לא ניתן לפצל את עלות התביעה – צריך לתבוע בתביעה אחת ולא נפרדת . רק אם מבקשים מראש בקשה לפיצול ומקבלים היתר . הסבר – ככלל לא ניתן , אלא אם כן מבקשים פיצול מראש . בשאלות – שואלים על הכלל ולא על החריגים ולכן ככלל לא ניתן , רק אם מבקשים אישור לפיצול .

22. חוק שניתן להתנות עליו דיספוזיטיבי .

23. לא ניתן להתנות עליו .

24. כל התשובות נכונות .

25. הסבר חסר בחוק שניתן להשלימו .

26. עיקר פס"ד .

27. ב' .

28. דברים שנאמרו אגב פס"ד – אמרת אגב .

29. חריגה מסמכות של גוף כלשהו .

30. כן .

31. מציאת הבדלים משמעותיים מפס"ד אחר .

32. בטל .

33. א' .

34. כל הנ"ל .

35. נורמה משפטית .

36. חוק שקובע לשנה .

37. חוק של רשות מקומית .

38. חקיקה על רשות מבצעת .

39. בימ"ש .

40. הרכב השופטים .

41. משפט חוזר או פלילי .

42. שניהם .

43. מהותי ועקרוני .

44. קבוע בחוק .

45. הוראה של בימ"ש לביצוע .

46. פס"ד שמצביע על זכויות .

47. פס"ד סופי .

48. כל הנ"ל .

49. פרסום רשמי של מדינת ישראל .

50. עוולה .

51. עילה .

52. יוצר ולא הצהרתי .

53. תכליתיות .

54. פרוצדוראלית .

55. היקש .

56. לדעת כל העולם , אין חולקים .

57. יריב החולק על חברו .

58. יציב .

59. זו ההצהרה .

60. דבר תלוי בדבר .

61.

62. זה הדין אך לא נוהגים על פיו .

63. דייק ודרוש קרוב .

64. אין חוק ואין שופט .

65. מה המשמעות .

66. מצד אחד .

67. מצד שני .

68. תחילה .

69. סוף .

70. קמא – נמוך .

בימ"ש לתביעות קטנות –

הערות :

1. זה בימ"ש שהוקם ופועל לפי חוק בימ"ש . הסעיפים הרלוונטיים – 59-67 .

2. הוא עוזר לתובעים בתביעות צרכניות קטנות – "האזרח הקטן" . זה נאמר בפס"ד סרבוז נגד אופק . ההליכים קצרים יותר , זולים יותר ואינם פורמאליים .

3. הערעור עליו קשה יותר .

4. זה בימ"ש מקביל לשלום – השופטים כשירים להתמנות לשלום .

5. מערערים עליו למחוזי בדרך מיוחדת ולא רגילה .

6. זאת תביעה של יחיד , לסכום מוגבל – 17,800 , לצווים מסוימים (החלפת מוצר...). הייצוג הוא ברשות בלבד .

7. אם צד לא מגיע לדיון יש סנקציות שמופעלות והן חמורות יותר מאשר בבימ"ש אחרים .

הסנקציות באופן כללי :

א. דחיית כתב תביעה – זה "מעשה בית דין" ולכן לא ניתן להגיש שוב באותן נסיבות .

ב. מחיקת כתב אישום – זה לא "מעשה בית דין" .

ג. דחיית כתב אישום – עם או בלי הוצאות .

בעמ' 52 באמצע המצגת יש את התוצאות של אי התייצבות .

ערעור –

1. רק על פס"ד .

2. יוגש ברשות תוך 15 יום לבימ"ש מחוזי .

3. אם המחוזי מקבל את הערעור הוא ידון בו בשופט אחד .

סעיף 64 לחוק בימ"ש + תקנה 16 לתקנות תביעות קטנות – לא ניתן לערער על "החלטה אחרת" .

שאלה – במהלך דיון בתביעה קטנה אחד הצדדים ביקש להיות מיוצג והשופט סירב (זאת "החלטה אחרת") . איך הוא יכול להשיג על כך?

תשובה – להעלות את ההשגה במהלך ערעור על פסק הדין כולו , לכשיינתן אישור לערער .

המחוזי לא רוצה שיבזבזו את זמנו על כל החלטה של בימ"ש לתביעות קטנות .

זאת הלכה חשובה .

כלל – אם נפסק פס"ד במעמד צד אחד – זה שנעדר יכול להגיש בקשת ביטול לאותו בימ"ש שנתן את ההחלטה ושם מסביר מדוע נעדר . זה נכון לכל בימ"ש ולא מערערים על החלטת השופט – בתביעות קטנות תוך 7 ימים ובאחרים 30 יום .

מודגש – על בימ"ש לתביעות קטנות מערערים ברשות למחוזי .

ראיות וסדרי דין בבימ"ש לתביעות קטנות –

סעיף 62 לחוק בימ"ש –

רשאי לקבל ראיה שלא קבילה בבימ"ש אחר (עדות שמיעה , חוו"ד מומחה שלא לפי הפורמט הקבוע).

מודגש – אך זה לא פוגע בחסינות עדים וראיות חסויות .

סעיף 62 (א) – "בימ"ש לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר . אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות אחרות" .

סעיף 62 (ב) – "בימ"ש לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבימ"ש אחר , ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לעניין סימן זה , יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה" .

ז"א – בבימ"ש לתביעות קטנות הכללים פתוחים ולא נוקשים .

שאלה – האם יש הודעת צד ג' ותביעה שכנגד בתביעות קטנות ?

תשובה – תביעה שכנגד – הנתבע תובע את התובע הראשון .

חריג – גם חברה יכולה להגיש תביעה שכנגד בבימ"ש לתביעות קטנות למרות שהיא חברה , וזאת בגלל שהיא נתבעת . לחילופין – היא יכולה לתבוע את התביעה שכנגד בבימ"ש אחר – השלום / מחוזי .

תיאורטית , כל תביעה עומדת בפני עצמה ולכן צריך להגיש כתב הגנה גם המקרה של תביעה שכנגד– זה נקרא "כתב תשובה שכנגד" .

בבימ"ש שלום ומחוזי זה מוגש תוך 30 יום , ובקטנות זה מוגש תוך 7 ימים .

שאלה – האם אפשר להגיש תביעה שכנגד על מלוא הסכום אם זה עובר את 17,800 ?

תשובה – לא . יכולים לתבוע עד 17,800 ₪ , ואת ההפרש ניתן לתבוע בבימ"ש אחר , אך זה חריג קיצוני כי באופן עקרוני אסור לפצל תביעות .

שותפות וחברה יכולות להגיש תביעה בקטנות רק בתביעות שכנגד ולא בתביעה רגילה .

"הודעה צד ג'" – (מופיע בתקנות לסד"א 216-217) .

האפשרות להגיש בקטנות בתקנה 5 לתקנות תביעות קטנות , החילה את התקנות בסד"א גם במקרה של תביעה קטנה .

הודעה צד ג' – הנתבע שולח תביעה לצד ג' , שאם הוא יחויב , צד ג' יחזיר לנתבע כל סכום שייפסק, כי הנתבע צריך לשלם לתובע .

למשל – מישהו שאחראי לנזק ואני תובע מישהו אחר שמכר לי את המוצר .

הקונה המוכר צד ג'

תובע IBM מעבדה לתיקונים שהייתה

מכרה לי אמורה לתקן את המחשב

מחשב

למשל – אדם נפל ברחוב לבור ולכן תובע את העירייה , והיא מגישה צד ג' לקבלן .

גם הודעה צד ג' נשלחת כמו תביעה רגילה , וגם לה צריך לתת כתב הגנה (צד ג' כותב אותו) תוך 30 יום גם בבימ"ש רגיל וגם בתביעות קטנות עפ"י תקנה 5 שמפנה לתקנות הרגילות שקבעו 30 יום ולא קבעו מועד מיוחד לכך .

בכתב ההגנה הזה צריך לציין מדוע הוא לא אחראי וניתן להעלות טענות נגד הנתבע וגם נד התובע .

אם צד ג' לא יגיש כתב הגנה ייפסק כתב התביעה נגדו וזה יהיה "פסק דין מושהה" , שאומר שכשייפסק סכום נגד הנתבע הוא ישלם ולא הנתבע .

אם בימ"ש דוחה את התביעה של התובע מול הנתבע – אוטומטית נדחית ההודעה של צד ג' .

הודעה צד ג' + תביעה שכנגד הן שתי זכויות שעומדות לנתבע , ולכן יכול לעשות זאת בפרק הזמן הזהה לזה שעומד לרשותו להגשת כתב תביעה .

רגיל – 30 יום . קטנות – 15 יום .

ז"א – יכול להגיש בבת אחת –

1. כתב הגנה .

2. הודעה צד ג' .

3. תביעה שכנגד .

הערה – צד ג' יכול להגיש גם הודעה לצד ד' או הודעה צד ג' לאחד הצדדים (תובע או נתבע) , וצד ד' יכול להגיש הודעה לצד ה' וכו' .

סעיף 60 (ב) – אם בימ"ש לתביעות קטנות מסתבך , עפ"י חוק בימ"ש הוא יכול לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד או בהודעה צד ג' ולהעביר לשלום שידונו בסדר דין מהיר .

מתי יעביר –

א. אם הדיון לא מתאים לדיון בתביעות קטנות .

ב. אם ראה שהתביעה הוגשה ע"י תובע שהגיש יותר מ- 5 תביעות בשנה .

חברה תתבע רק בשלום או במחוזי – לפי הסכום או הסעד המבוקשים .

מנהל מייצג את החברה ואם יבקשו ויקבלו אישור , אז עו"ד יצג אותה .

הסכם שיפוט –

סעיף 67 והתקנות קובעים שהסכם שיפוט לא חל על בימ"ש לתביעות קטנות .

זה כתוב בסעיף 67 לחוק בימ"ש + תקנה 2 לתקנות תביעות קטנות .

זה הסכם שחל בכל בימ"ש האחרים שקובע שהדיון יתקיים בעיר מסוימת בלבד (בבימ"ש המתאימים כי על סמכות עניינית לא ניתן להתנות) .

טבלת המועדים בבימ"ש לתביעות קטנות :

כתב הגנה – 15 .

כתב תביעה שכנגד – 15 .

הודעה צד ג' – 15 .

כתב הגנה לתביעה שכנגד – 7 .

כתב הגנה להודעת צד ג' – 30 .

בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד – 7 .

השופט ייתן החלטת פס"ד – 7 .

בקשת רשות ערעור - 15 .

יש תרגיל בעמ' 124 – התשובות –

1. ד' – סעיף 60 לחוק בימ"ש .

2. ב' – תקנה 4 (ב) לתקנות תביעות קטנות .

3. א' – תקנה 5 (ב) .

4. ג' – תקנה 6 (ב) . האגרות בד"כ נמוכות .

5. ג' – תקנה 8 .

6. א' – תקנה 12 .

7. א' – סעיף 62 .

8. ד' – סעיף 64 .

9. ב' – תקנה 16 .

10. ד' – סעיף 64 .

11. ד' – סעיף 60 .

12. ד' – סעיף 60 (ב) .

13. ג' .

14. ב' – סעיף 67 + תקנה 2 .

15. ג' – תקנה 11 – זה העונש החמור ביותר כי זה מעשה בית דין ולא ניתן להגיש שוב את התביעה , והתובע יכול להגיש ביטול תוך 7 ימים או בר"ע למחוזי תוך 15 יום . אם זה היה בימ"ש רגיל – התשובה הנכונה הייתה א' ולא לתביעות קטנות . זה בתקנה 157 לסד"א . תקנה 164 מפנה ל – 157 .

16. ג' – לפי תקנה 11 . אם זה בימ"ש רגיל – התשובה הנכונה תהיה א' .

17. ב' – תקנה 11 . אם בימ"ש רגיל – תשובה א' .

בוררות שמתחילה בבימ"ש לתביעות קטנות –

השופט מפנה בהסכמת שני הצדדים לבוררות .

סעיף 65 לחוק בימ"ש עוסק בכך .

יש מס' כללים בנושא –

1. השופט יעביר לבוררות בהסכמת שני הצדדים . הם יסכימו על ההעברה לבוררות וגם על זהות הבורר .

2. יש אפשרות שהשופט ידון בעניין כבורר ולא כשופט – ידון לפי כללי הבוררות (ובכך לא יצטרך לתת נימוקים ...) .

3. בוררות שמופנית מבימ"ש לתביעות קטנות זה ללא שכר לבורר . זה בא כדי לעזור לצרכנים .

4. בד"כ , לאחר דיון בבוררות ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בורר – העילות הן בסעיף 24- הן בעיקרון בטענות פרוצדוראליות , שהן – לא ניתן להעלות טענות , לא הוזמן צד כדין ...

בד"כ מפנים את בקשת הביטול לבימ"ש שהפנה , אך בבוררות שמתנהלת לאחר הפנייה בתביעות קטנות אין אפשרות להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות . לכן לא ניתן לבטל את פסק הבוררות בתביעות קטנות – זה בסעיף 65 (ב) .

בד"כ אין ערעור על בוררות . גם אין אפשרות לאשר את פסק הבוררות כדי להפעיל את ההוצל"פ במקרה שהופנו ע"י בימ"ש לתביעות קטנות .

ישוב סכסוכים עסקיים בין עובד למעביד, סכסוכים אחרים –(עמ' 54 בחוברת)

ניתן לאפיין 3 מקרים כדרכים לפתרון הסכסוך:

8. הגשת תביעה בבימ"ש – מחויב כתב הגנה, הוכחות ופס"ד.

9. הליך פישור/גישור – מחוץ לבימ"ש (לאחרונה הוחלפה המילה מפישור לגישור) .

10. בוררות – הליך מחוץ לכותלי בימ"ש.

דרך הפשרה :

לאחר סיכומה מבקשים מבימ"ש את הגושפנקא לתהליך הפשרה.

ס' 79א (א) לחוק בימ"ש : " בימ"ש הדן בעניין אזרחי...רשאי לפסוק בדרך של פשרה" –

הכוונה שברצון הצדדים לסיים הדיון ולהגיע לפתרון מהיר בדרך של פשרה.

פס"ד לא חייב להיות מנומק, אך ניתן לערער על כל פס"ד.

הצדדים יכולים לתת לו טווח פסיקה של סכומים לפסיקה כפיצוי על המחלוקת.

ערעור על פס"ד – ניתן להגיש בקשה לביטול בדרך של המרצת פתיחה – על ידי כך שנכריז כי ההסכם שבדיון בטל – בד"כ ערעור מוגש תוך 45 ימים, כאן צריך להגיש תוך זמן סביר.

המרצת הפתיחה מהווה תביעה חדשה לכל דבר – לא צריך לערכאה גבוהה יותר.

בוררות –

מקורות חקיקתיים:

חוק בימ"ש ס' 79ב.

חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968

תקנות סדר הדין בענייני בוררות, תשכ"ח – 1968

הליך - לא ניתן לערעור, פס"ד סופי, לא ניתן ע"י שופט, נאכף בהוצל"פ, לא חייב להיות מנומק, עילות הביטול הן פרוצדוראליות.

הליך שיפוטי לכל דבר, מוגש כתב תביעה לבורר, עדויות, חקירות, בסופו של דבר הבורר נותן פסק בוררות.

ההליך בעיקרו מהיר. הליך אלטרנטיבי – לכן דרושה הסכמת 2 הצדדים.

ברגע שמתגלע סכסוך השופט יכול להציע לצדדים את ההליך.

- הסכמה יכולה להיות בחתימת ההסכם המקורי "בוררות חובה".

- תקנונים של גופים משפטיים שהצדדים המעורבים חותמים עליהם.

השפעת הצדדים:

בהליך בוררות יש לצדדים השפעה על ההליך עצמו. ההשפעה רבה יותר מאשר בימ"ש: החלפת בורר, השפעה על הדין שבו תתקיים הבוררות, הגבלת שכ"ט של הבורר, משך זמן הבוררות וכו'.

אין ערעור – אין אפשרות לתקוף את שיקול הדעת המקצועי של הבורר.

יש אפשרות לביטול פסק הבוררות – 10 עילות בס' 24 לחוק הבוררות.

אפשרות להסתייע בבימ"ש במהלך הבוררות – במקומות בהם אין לבורר כושר אכיפה.

לפני תחילת בוררות –

בימ"ש יסתייע במינוי בורר, במתן סעד זמני כנגד הנתבע בבוררות.

במהלך הבוררות –

- יכול לסייע בזימון עדים

- עדויות

- סעדים זמניים, צו עשה, צו לא תעשה, מינוי כונס וכו'

בסיס הבוררות – ניתן לפנות לבימ"ש לתיקון פסק הבורר (תיקון טעות סופר, כתובת או נתונים אחרים (ס' 22 לחוק) .

ס' 23 – אישור פסק הבורר.

ס' 24 – מאפשר בעילות מסויימות לבטל פסק הבורר (10 עילות)

מיהו הבורר –

לא חייב להיות בעל השכלה כלשהי, יכול להיות בעל עבר פלילי, קטין.

כיצד מתחילים הליכי הבוררות –

- ביוזמת הצדדים

- ביוזמת בימ"ש – ס' 79ב (א) בהסכמת בעלי הדין.

1. עניין אזרחי (נזיקין, עבודה) לא פלילי.

2. נדרשת הסכמה לפנייה לבוררות ולתנאי הבוררות – לא חייבת להיות הסכמה

על זהות הבורר.

3. התיק כולו או מקצתו יכולים לעבור לבוררות.

4. ס' 79ב (ג) – בימ"ש לענייני בוררות – מחוזי. אם הנושא החל בבימ"ש שלום שהעביר לבוררות – יש לחזור אליו בכל מקרה שעולה, מאחר ומכיר התיק.

מרכיבי החובה ומרכיבי הרשות בהסכם הבוררות:

חובה –

- הסכם בכתב

- העניינים/השאלות להכרעת הבורר

רשות –

- זהות הבורר

- מנגנון לבחירת הבורר

- הדין המהותי

- דיני ראיות

בתוספת לחוק הבוררות (עמ' 85 בחוברת) – דיספוזיטיבית – שניתן להתנות עליה:

במקום שהצדדים לא התנו עליה, מחייבת והכללים שבה יחולו.

איך לנסח הסכם בוררות טוב:

1. הגדרת הסכסוך המועבר להכרעת הבורר

2. מינוי הבורר או מנגנון למינוי

3. לציין: הדין המהותי חל + חובת הנימוק

4. הגבלת סעדים

5. הגבלת סמכויות

6. הגבלת סמכויות בורר

7. קביעת שכר בורר

8. זמן ערך הבוררות

חוק ופקודה

פקודת הפרשנות לצד חוק הפרשנות מפרשים מונחים שנמצאים בחוקים אחרים.

סעיף 3 לחוק הפרשנות מגדיר חוק וקובע כי חוק הינו "חוק של הכנסת או פקודה". חוק או פקודה מקורם בפקודות מנדטוריות שנותרו בתוקף מהתקופה המנדטורית. הואיל ובפקודת השלטון והמשפט שקמה בתקופה המנדטורית אימצו הפקודה המנדטורית (לפני קום המדינה). הפקודה קבלה תוקף בישראל וכך נותר המצב עד היום. רק חלק מהפקודות המנדטוריות התחלפו עם השנים לחוקים.

מועצת מדינה זמנית – בתקופת הגישור בין קום המדינה לתקופת המנדט הבריטי עד שנערכו בחירות וחוקקה הכנסת הראשונה הוקמה מועצת המדינה הזמנית ולה הייתה זכות לחוקק חוקים שנחשבו פקודות של מועצת המדינה הזמנית.

לאחר חקיקת הכנסת הראשונה חוקק החוק הראשון חוק המעבר.

בסעיף 2 לחוק המעבר נקבע כי כל חוק ייקבע על ידי שלושה: יו"ר הכנסת, ראש הממשלה והשר הממונה על אותו חוק.

דבר נוסף שנקבע בחוק האמור הוא אופן פרסומו של חוק.כמו כן, נקבע כי כל חוק יפורסם תוך 10 ימים מיום קבלתו בכנסת.

מדוע נדרשת חתימה של יו"ר הכנסת – להראות שהחוק התקבל והכל בסדר.

מדוע נדרשת חתימה של ראש הממשלה והשר הממונה – להראות קיום בפועל של החוק.

סעיף 11 לחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי הנשיא יחתום על כל חוק מלבד חוקים הנוגעים לסמכויותיו.

פרופסור אמנון רובינשטיין סבור שחתימת הנשיא היא רק ייצוגית ואינה דרושה למתן תוקף לחוק. יש שחולקים עליו וטוענים שהחתימה נחוצה הואיל וזו מהווה ביקורת על החקיקה.

הדעה המקובלת בפרקטיקה היא שהנשיא אינו חייב לחתום והחוק מקבל תוקף גם ללא חתימתו על החוק.

החוק מתקבל לאחר שעבר קריאה שלישית ועבר כנדרש, לפיכך החתימה הסופית אינה נותנת לחוק את תוקפו החוקי אלא העברת החוק.

החתימה נועדה בעיקר לתת פומביות לחוק ולהנחות את הציבור כיצד ליישם את הוראות החוק. ממועד העברת החוק זה הופך לפומבי.

הרשומות – הם הפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל, להלן דוגמאות לסוגי רשומות:

1. הצעות חוק - מספר סוגים של הצעות חוק:

1.1. ישנם הצעות חוק לפרסום הרשומות מזוהה ע"י סימון מנורה בתחילת החוק.

1.2. הצעות ממשלה.

1.3. הצעות וועדה וכו'.

2. ספר החוקים

3. קובץ התקנות – כולל את כל חקיקת המשנה. תקנה מתפרסמת. הפרסום רלוונטי למתן תוקף לתקנות.

4.ילקוט פרסומים – כל ההודעות והפרסומים שאינם דברי חקיקה אך יש להביאם לידיעת הציבור. הודעות ממשלה על נסיעות שרים לחו"ל, הודעות על מינוי נושאי משרה בכירים וכו'.

5. יומן סימני המסחר – Trade mark – כיוון שסימן מסחר ניתן רק למוצר או שירות אחד אזי חשוב שיהיה פרסום של סימני המסחר שניתנו לספקים של מוצרים בשוק.

6. יומן הפטנטים – כל חברה שמעוניינת לרשום פטנט כרשום צריכה לבחון שעדיין לא רשמו אותו כפטנט רשום. לשם כך על החברה לבחון ביומן הפטנטים כי עדיין אותו פטנט שהם רוצים לרשום אינו נרשם כפטנט.

7. קבצים פרטיים.

8. מאגרים ממוחשבים.

זמן פרסום חוק

רצוי שחוק יתפרסם תוך 10 ימים. על אף האמור אם החוק לא התפרסם תוך 10 ימים עדיין אין בעיה מבחינת תוקפו. לפי סעיף 10א לפקודת השלטון והמשפט נקבע כי כל פקודה או חוק יקבל תוקף ביום פרסום ברשומות לפי סעיף 34 לפקודת הראיות (תאריך שנקוב על הגיליון) הוא תאריך יום הפרסום. אלא אם נקבע כי הפקודה או החוק יקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר יותר. לגבי תחולה מאוחרת אין בעיה לגבי תכונה מוקדמת יש לבחון שאין פגיעה כתוצאה מכך בזכויות.

קבלת חוק

הליכים לקבלת חוק בכנסת 3 מקורות ליוזמות חוק:

1. ממשלתי – מכוח תקנון הכנסת – מעבירה 60% מהצעות החוק היא מעבירה ליו"ר הכנסת לקריאה ראשונה.

2. פרטי – הצעת חוק של חבר כנסת או קבוצת ח"כים. יש לעבור כמה שלבים. אישור הצעת חוק על ידי חבר כנסת יוזם אח"כ ע"י ועדת כנסת אח"כ קריאה טרומית ואז הכנסת מחליטה האם להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה.

3. הצעה של ועדת כנסת – רשאיות להציע הצעות חוק בתחום עיסוקם. רלוונטי רק החל משנת 80. התיקון לא נכנס לתקנות הכנסת אך הוא מקובל ומתבצע בפועל.

הדרך המהירה והטובה ביותר היא באמצעות הצעת חוק של ועדה מועדות הכנסת.

תהליך קבלת חוק זה תהליך חשוב מאוד חרף היותו חשוב מאוד אין חקיקה בנושא אלא תקנון. קיים יש הצעת חוק יסוד חקיקה שעתידה להסדיר את הקריאות לקבלת חוק ולכן בפועל התהליך הוא לפי תקנון הכנסת.

שלוש קריאות בתהליך העברת חוק:

קריאה ראשונה – רעיון שבחוק ומעבר לו - דיון/ ויכוח במליאת הכנסת על הצורך בחוק המוצע. הדיונים חלקם מתנהלים בדלתיים סגורות לעיתים תחת פיקוחו של מומחה בתחום. אם בהצבעה בקריאה ראשונה הוחלט שיש צורך בחוק אז ההצעה עוברת לקריאה שנייה.

קריאה שנייה – עוברים על כל סעיף ומצביעים לגביו. מנסים לנסח מחדש סעיפים ולערוך מחדש את החוק.

קריאה שלישית – יוזמה ממשלתית כאשר יש רוב מקריאה ראשונה ו מועברת ישירות לקריאה שלישית. לאחר מכן נחתם ומתפרסם.

הדברים שנאמרים במליאה אינם חלק מהרשומות ולא כוללים דיונים במליאות בכל שנה יוצאים מספר כרכים של הדיונים בכנסת.

בעיות בדברי הכנסת – אינם מחייבים את המחוקק ומה שקובע זה רק הנוסח הסופי. לא תמיד ברורה כוונת הנואם.

מציאת דברי הכנסת לגבי שלושת הקריאות עניין די מורכב.

חוק יסודות המשפט, התש"ם – 1980 (ע"מ 11)

1917 שלטון הבריטי שמאמץ דין עותמאני והדבר חקיקה הכי מרכזי מהתקופה הבריטית היא הקביעה את דבר המלך במועצתו (סימן 46) – שכאשר יש "לקונה" בחקיקה הישראלית הרלוונטית אז יש לפנות לשיפוט הבריטי (בתי המשפט ישפטו בבריטניה) למעשה ניתן לראות קביעה זו כצינור להעברת פסיקה מבריטניה לישראל וההפך. מצב זה נשאר בתוקף מכוח חקיקה ישראלית.

1980 חיקוק חוק יסודות המשפט. החוק קובע כי אם לחקיקה הישראלית לא מצאה תשובה מהפסיקה הקיימת זו תוכח לפי תכונות "צדק, שלום וכו'.

הזיקה בין משפוט ישראלי לאנגלי מבוטלת ואין צורך בפנייה למשפט הבריטי.

הפרשנות נחלקת לשניים לגבי פירוש מהות החוק:

1. השופט ברק – סובר כי רק במקרים יוצאי דופן שלא נמצא עיקרון ראוי נגיע לעיקרון הצדק והשלום. ברק טוען כי יש לפרש את דברי החקיקה פרשנות תכליתית לא באופן ההיסטורי שלה אלה פרשנות נכונה של ביהמ"ש.

2. השופט איילון – יש לפנות לעקרונות של מורשת ישראל (משפט עברי) וזה בכל מצב של "לקונה".

כל השופטים תומכים בגישת ברק.

מהי מורשת ישראל? האם מדובר על תנ"ך, תלמוד וכו' או שמא לאו. ברק טוען שיש מורשת שלמה שקובעת מהי משמעותה ומה היא מייצגת.

דוגמא:

אימא שמואשמת על הכאת ילדיה (עמ" 89) –במקרה שלפנינו אין חילוקי דעות כי הורים רשאים להעניש את ילדיהם. הפסיקה מושתת על פס"ד ראסי (פס"ד אנגלי) שקובע כי הורים רשאים להטיל עונש גופני כדי לחנך ילד. היא סוברת בסעיף 45 שהלכת ראסי קיימת אך יצאו הלכות חדשות שטוענת שהכאה אסורה בכל מקרה.

בסופו של דבר היא מגיעה למסקנה שאסור להכות ילדים גם לא לצורך חינוך.

עניינים לדיון בבוררות

סעיף 24, 16 לחוק הבוררות חשוב מאוד.

הליך בוררות הוא הליך שיפוטי ששונה מאוד מגישור.

הסוגיה באיזה בית משפט נבחר תלויה בסוג הדיון. אם בית משפט הפנה להליך בוררות נלך לפי הפנייתו. אם מדובר על עניני משפחה נפנה לבית משפט לענייני משפחה אם מדובר על עניני עבודה נפנה לבית משפט לענייני עבודה ואם אין אחד מהשלושה אז נפנה לבית משפט מחוזי.

סעיף 5 לחוק הבוררות קובע כי ניתן לבקש עיכוב הליכים לפי חוק הבוררות. אפילו אם בית משפט עיכב הליכים תהיה בקשה למתן זכות ערעור. בית משפט או מחוקק רואה את הבורר כמי שרשאי לתת פסק דין והוא רשאי לאפשר רק פסק דין בניהם. אין ערעור על פסק בוררות אלא על סיוע של בית משפט לגבי מתן פסק בוררות.

הליך גישור – משא ומתן לקראת הסכם

תהליך גישור הוא בעל תוקף משפטי גמיש מאוד. אינו בהליך גישור צד של פסקנות. ניתן לעצור את תהליך הגישור בכל שלב. הליך הגישור אינו הליך משפטי שיש לגביו הגבלות מול מי יתבצע הדיון. ההליך למעשה מנסה ליצור הבנה ואמון בין הצדדים.

מאפייני הליך הגישור:

1. הליך לא מחייב בשום שלב המגשר יכול לטעון שזו החלטתו רק הצדדים יחתמו על הסכם ביניהם.

2. דברים שנמסרו בתהליך גישור לא יחשבו כראייה. העצה היא לא לחשוף ראיות בתהליך גישור כדי שזה לא ישמש נגד אותו אדם בבית משפט.

3. הצדדים בוחרים את המגשר ואין תנאי הסמכה קבועים אלא אם כן בית המשפט קבע שהמגשר יעמוד בתנאים מסוימים.

4. הסכמת הצדדים למגשר הכרחית.

5. ברגע שאחד הצדדים מואס בגישור והליך הגישור התחיל בבית משפט ניתן לדרוש חזרה לפסיקת בית משפט.