דיני נזיקין / ישראל גלעד
תמצית הרצאות - שנת תש"ס (רמי)
מבוא לדיני נזיקין במשפט................................................................................... 2
נזיקין מול חוק המקרקעין :................................................................................................... 3
נזיקין מול חוקי היסוד...................................................................................................... 3
נזיקין מול דיני החוזים...................................................................................................... 3
נזיקין מול דיני עשיית עושר ולא במשפט................................................................................ 3
המבנה הבסיסי של עוולת הנזיקין............................................................................................. 4
סיווג העוולות לפי היסוד הנפשי שלהן – ראה 3 לעיל....................................................................... 4
מטרות דיני הנזיקין............................................................................................................. 5
שלבי התפתחות דיני הנזיקין :................................................................................................. 6
עוולת הרשלנות............................................................................................. 6
התרשלות............................................................................................................................ 6
קביעת סטנדרט האדם הסביר :................................................................................................... 6
החובה – אמצעי להגביל אחריות............................................................................................... 6
כיום – אין חזקות – יש רשלנות לחוד , וחובה לחוד !!!........................................................... 7
גבולות עוולת הרשלנות......................................................................................................... 8
נזק בלתי ממוני טהור........................................................................................................... 9
חוק "על תעמוד אל דם רעך" - נקבעה חובת הצלה אקטיבית (אבל מוגבלת)................................. 9
עוולות שמגינות על שלמות הגוף – עוולות כליאת שווא ותקיפה............................................ 9
עוולת כליאת שווא......................................................................................... 9
תקיפה - ס' 23............................................................................................ 9
הגנות לעוולת התקיפה :...................................................................................................... 10
עוולת הכליאה / כליאת שווא - ס' 26.................................................................... 10
העדר הסכמה לשתי העוולות :............................................................................................... 10
הסכמה לטיפול רפואי (ראה לעיל – סיכוי / סיכון)........................................................ 10
חוק זכויות החולה (1996)................................................................................................ 11
חריגה מההסכם בטיפול רפואי.......................................................................................... 11
כפיית טיפול רפואי........................................................................................ 11
חוק הכשרות המשפטית והאפטרופסות................................................................................ 11
נטל ההוכחה ברשלנות ס' 38-41 לפק' הנזיקין............................................................ 11
חזקות - מעובדה א' לומדים ב'....................................................................................... 12
חזקות בס' 38-41 לפק' הנזיקין............................................................................. 12
אשם תורם ס' 64-70................................................................................ 13
עוולת הפרת חובה חקוקה ס' 63...................................................................... 14
בטיחות בעבודה – פק' הבטיחות בעבודה............................................................................ 15
היחס בין רשלנות להח"ח................................................................................................. 15
החובות הכלולות בהפרת חובה חקוקה בנזיקין :.................................................................... 15
אחריות בנזיקין של רשויות ציבור.......................................................................... 16
חוק אחריות המדינה 1952 - ס' 2........................................................................ 16
במשפט הישראלי.......................................................................................... 16
חוק אחריות המדינה - הוראות חסינות................................................................................ 17
אחריות אישית על עובד ציבור.......................................................................................... 17
סיבתיות ס' 64......................................................................................... 17
קש"ס עובדתי............................................................................................................... 17
נזק ראייתי................................................................................................................ 18
קשר סיבתי משפטי ס' 64.............................................................................................. 18
אשם מכריע................................................................................................................. 19
ריחוק הנזק ס' 76 (1)................................................................................................... 19
חריגים (טענות הגנה) - ס' 64......................................................................................... 19
הקטנת הנזק............................................................................................... 20
אחריות למעשה הזולת..................................................................................... 20
סוגי אחריות אישית....................................................................................................... 20
העסקת קבלן מישנה ס' 15............................................................................................. 20
אחריות מעביד בשל עוולה שביצע עובדו כלפי צד ג'............................................................... 20
אחריות שילוחית של שולח ס' 14...................................................................................... 21
מעוולים יחד ס' 11, ס' 83-84............................................................................ 21
השתקים..................................................................................................................... 22
תאונות דרכים........................................................................................... 22
הגדרת תאונת דרכים :.................................................................................................... 22
חוק אחריות המדינה....................................................................................................... 23
תרופות.................................................................................................... 24
צו מניעה ס' 74............................................................................................................. 25
יורשים ותלויים............................................................................................................. 25
עמוד
מקור המשפט הוא הריבון. המשפט מכריע בסכסוכים.
משפט ציבורי – כשאחד הצדדים לסכסוך הינו רשות ציבורית , חל גם על דיני נזיקין.
משפט פרטי – שני הצדדים פרטים.
2. סוגי זכויות : ראשוניות – כלל התנהגות המטיל זכות וחובה. כשנפגעת זכות ראשונית בהמ"ש ייתן סעדים –: אכיפה – הפעלת הזכות הראשונית.
פיצויים – זכות שניונית – תרופה משנית.
זכות גברא ( IN-PERSONA ) – זכות כלפי מישהו מסוים.
זכות חפצה ( IN REM ) - זכות כלפי קבוצת אנשים.
שיטה קונטיננטלית – קודם נוצרה הזכות הראשונית, אח"כ מטפלים באכיפה – עיקר תפקיד דיני הנזיקין הינו – פיצויים.
שיטה אנגלו אמריקאית – קודם יש סעד אח"כ נוצרת הזכות הראשונית.
3. עוולה – אי תקינות . יסודות: התנהגות, יס"ע, יס"נ, תוצאה, קש"ס.
סוגי עוולות והזכויות עליהן הן מגינות :
עוולת תקיפה ס' 23 - הגנה על הגוף,
יס"נ - שימוש בכוח.. ובמתכוון = מודעות לשימוש בכוח.
עוולת כליאת שווא ס' 26 - הגנה על חופש התנועה-.
יס"נ-לכאורה אין דרישה ליס"נ = אך הפסיקה דורשת ידיעה בפועל של שלילת החרות.
עוולת הסגת גבול במקרקעין ס' 29 - הגנה על זכות קניינית.
יס"נ - לא נדרש יס"נ = אחריות חמורה.
הסגת גבול במיטלטלין ס' 31 - לא נידרש יס"נ.
עוולת רשלנות ס' 35-36 - מגנה מפני התרשלות – מעשה בלתי סביר עליו רוצים להטיל אחריות – מגנה על הגוף קניין וכו' … - יס"נ ידיעה אובייקטיבית בכוח, יכולת סובייקטיבית רק משמשת להחמרה.
מיטרד לציבור ס' 42 - הגנה על הציבור.
מטרד ליחיד ס' 44 - הגנה על זכויות קנייניות.
יס"נ – אין דרישה ליס"נ = אחריות חמורה.
עיכוב נכס שלא כדין ס' 49 - מגנה על זכויות במטלטלין.
יס"נ – אין דרישה ליס"נ = אחריות חמורה.
עוולת הגזל ס' 52 – מגנה על מטלטלין.
עוולת התרמית ס' 56 – מגנה על אינטרסים מסחריים כלכליים.
יס"נ – נדרשת לפחות ידיעה או עצימת עיניים, וכוונה שהמוטעה יפעל לפי מצג השווא.
שקר מפגיע ס' 58 - מגנה על אינטרסים מסחריים.
גניבת עין ס' 59 - הגנה על מוניטין מסחרי .
יס"נ – ידיעה שמחקים מוצר של אחר.
עוולת נגישה ס' 60 - כשפותחים בזדון בלי בסיס הליך נגד מישהו–מגן על זכויות מגוונות.
4. 4. גרם הפרת חוזה ס' 62 - מגן על אינטרסים מסחריים.
יס"נ – שיידע שכתוצאה מהתנהגותו יופר החוזה.
הפרת חובה חקוקה ס' 63 - הגנה כללית .
יס"נ – לא נדרש יס"נ == > היס"נ נקבע על פי החוק שאותו הפרו.
חוק איסור לשון הרע - קובע עוולה פלילית ועוולה נזיקית.
חוק הפיצויים לנפגעי ת"ד - חוק נזיקי טהור.
חוק למניעת הטרדה מינית – קביעת עברה ועוולה.
|
בדיני הנזיקין |
בחוק המקרקעין |
|
ס' 24 (2) – מאפשר לאדם להתגונן בטענה שסילק פולש בכוח סביר. |
ס' 18.20 – מותר לסלק תוך 30 יום לכל היותר. |
|
ס' 29 – הסגת גבול |
ס' 11 – הבעלות גם בחלל הרום מעל הקרקע |
|
ס' 74 - התעמרות |
ס' 17 – הפרה ממשית |
פס"ד רדומלסקי – בהמ"ש לא נותן צו להסרת חוט האנטנה מעל מקרקעי השכן – התעמרות.
פס"ד כרמלי – המשיכו באשפוז חולת נפש למרות שהאישור הפסיכאטר פג. העילות : עוולת כליאת שווא או הפרת האמור בחוק הטיפול בחולי נפש.
נקבע – ההגנה בס' 27 (3) – לגבי אשפוז כפוי בנזיקין, תחול גם על החוק האחר.
כיום – כנראה שהיה תוקף ייתר לזכות התנועה לפי ח"י כא"ח.
מונית מתהפכת : לנהג חוזה להביא הנוסע ליעדו – פיצויי החזרת המצב לקדמותו = טרום חוזה, פיצויי קיום וצפיות.
רשלנות בנהיגה = עילה נזיקית – פיצויי המלא בגין כל הנזק שגרמה העוולה, לרבות מניעת חוזה אחר.
7. ניהול מו"מ לא בתו"ל – בחוזים = הפרת ס' 12 , בנזיקין – ס' 56 = תרמית.
8. 8. התרופות : גם בחוזים וגם בנזיקין המטרה להשיב מצב לקדמותו – אם הושג ע"י האחד אין צורך בהכרח בשני.
נזיקין מול דיני עשיית עושר ולא במשפט
פס"ד אשיר – חיקוי מוצר של אחר, לא היה ניתן לתבוע בנזיקין "גניבת עין" כי לא היה לאחר מוניטין. נקבע שיכול לתבוע לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.
9. המבנה הבסיסי של עוולת הנזיקין
1. אשם – התנהגות + נסיבות.
2. נזק - שבא בעקבות ההתנהגות. === > לא כל העוולות דורשות נזק – למשל עוולת התקיפה – מספיק שהיה שימוש בכוח, הסגת גבול – מספיק שהאדם נכנס.
עוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה (הח"ק) – דורשות נזק.
3. זיקה סיבתית – הנזק נגרם ע"י האשם.
היסוד העובדתי : התנהגות ע"י מעשה – כשהאדם יוצר את הסיכון הרלבנטי שהתממש.
או ע"י מחדל – לא יוצר את הסיכון, אך לא מונע את ההתממשות שלו.
היסוד הנפשי : 1. הידיעה – מה ידע הנתבע.
10. 10. 2. הרצייה - מה רצה.
1. סוגי הידיעה - 1. ידיעה בפועל – ידיעה שיוצר סיכון בהתנהגות, שיגרום נזק.
עצימת עיניים – כאילו לא יודע = > אבל יודע.
2. ידיעה בכוח - א. יכולת סובייקטיבית לדעת – ע"פ תכונותיו, נסיונו, הבנתו.
ב. יכולת אובייקטיבית לדעת - מה אדם סביר יכול היה לדעת
בעוולת הרשלנות – נדרש המבחן האובייקטיבי או הסובייקטיבי = > המחמיר שבינהם.
11. 11. אשמה מוסרית – מבחן סובייקטיבי – הוא אישית.
אשמה חברתית – מבחן אובייקטיבי – סטנדרט החברה.
2. 2. דרגות הרציה - הרצייה מתייחסת רק לידיעה בפועל :
א. א. כוונה - צפה וגם רצה.
ב. ב. פזיזות – צפה ולא רצה . אדישות – לא היה אכפת לו.
קלות דעת – רוצה שלא יתממש, אך יודע שיש סיכוי שיתממש.
ג. ג. זדון - המניע (רוצה שיסבול).
12. סיווג העוולות לפי היסוד הנפשי שלהן – ראה 3 לעיל.
3 הסדרים ליס"נ בפקודת הנזיקין :
1. 1. אשמה מוסרית – אחריות בעוולות הכוונה ע"ב ידיעה בפועל.
2. 2. אשמה חברתית – עוולות של אחריות ע"ב אשמה.
3. 3. עוולות שלא דורשות יס"נ – גזל, תקיפה וכו', מספיק שפגעת באינטרס מוגן.
דווקא הזכויות הקנייניות מוגנות טוב יותר מאשר גופו של האדם, מדוע :
1. 1. הסבר היסטורי – פעם המקרקעין היו חשובים יותר מאשר גופו של האדם.
2. 2. זכויות ראשוניות – תפקיד דיני הקניין היה ליצור זכויות ראשוניות – זכות מוחלטת.
3. 3. כיום – הבסיס הוא אשמה = האשמה החברתית / מוסרית .
האחריות החמורה המודרנית מבוססת על רעיון הביטוח.
15. פס"ד דנהיו (אנגליה – 1932 ) – הגב' מוצאת שבלול במשקה שלה ( בטעם תות - טעים …! ).
מתגבשת עוולת רשלנות – מתבטלים ההסדר השלילי והיריבות החוזית.
א. א. התנהגות בלתי סבירה.
ב. ב. שגורמת נזק.
ג. ג. ושבין הצדדים יש קשר מיוחד (מזיק-ניזוק).
בעוולות מסוימות יש אחריות גם בעוולה עצמה וגם ברשלנות.
הבעיה : בעוולות הספציפיות רואים הסדר שלילי – אם נדרשת כוונה, אם אין כוונה אין אשמה.
ברשלנות – אין הסדרים שליליים – מספיק שאדם סביר שיכול היה לדעת.
16. 16. פס"ד גורדון – כשנעצר אדם שלא לצורך. תבע בין עוולת נגישה – נקבע שניתן לפסוק לפי רשלנות ובכך למעשה בוטל הצורך בעוולת הנגישה.
תרמית – דורשת כוונה להטעות ובכתב, אם אין – נכיר בהטעיה ברשלנות.
גרם הפרת חוזה – נדרש "ביודעין" = הסדר שלילי, לא תתקבל טענת רשלנות.
תקיפה – תביעה נגד מעביד של שומר במועדון לילה, נוגדת את ס' 25 לפק', שיתבע ברשלנות (ס' זה נימחק בחוק הנזיקין החדש).
17. סיכום : הרשלנות עוקפת הסדרים שליליים, וע"י מתבטלות עוולות שהופכות למיותרות.
גם עוולת הפרת חובה חקוקה בולעת עוולות קיימות, והופכת אותן למיותרות.
פס"ד כרמלי – הפרת חובה חקוקה (הח"ח) לפי חוק כליאת חולי נפש ס' 27 (3), נקבע שלא ניתנת לעקיפה, כי יכולה להיות עוולה שמטילה אחריות חמורה ולכן שונה מרשלנות.
פס"ד גורדון – אפשר לתבוע וניתן לתבוע בכולן. הניתבע יכול לנסות לטעון שההסדר השלילי חל בכל העוולות.
אם חלות גם הח"ח וגם רשלנות – בהמ"ש יעדיף רשלנות.
18. פס"ד קצה – פק' הנזיקין משמשת כמטריה כללית שחלה על הוראות נזקיות מחוץ לפק', גם אם אין התייחסות מפורשת. שתי דעות בפסה"ד לגבי ההחלה :
1. 1. אפשר להחיל רק לפי ההקשר. (אם החיקוק מסתדר עם הפק' ).
2. 2. ניתן להחיל לא במישרין, אלא בדרך של היקש, רק כשיש לקונה אפשר לגשת לפק' .
יש עוגת רווחה – איך יתחלקו הפרוסות ? שני שיקולים לשאלת הפיצוי בדיני הנזיקין :
1. 1. שיקולי צדק
האם צודק לשנות את גודל הפרוסות ?
הטלת אחריות משנה את מחיר הפעילות (אחריות על המעביד תייקר את עלות ההעסקה ) .
1. 1. שאחד עושה פעילות תוך גרימת נזק לאחר – שישלם !
2. 2. כשיש אשמה מוסרית / חברתית – נטיל עליו לשאת בנזק. (אשמה חברתית – יותר מחמירה – סטייה מסטנדרט של פעילות.
3. 3. אחריות חמורה מוחלטת – הגרימה מחייבת פיצוי על הנזק. (קוז – יש 2 לכל נזק).
4. 4. סיכון חד צדדי – הגורם האקטיבי (מזיק) צריך לפצות את הגורם הפסיבי (הניזוק).
5. 5. שיקול הוגנות – מי שיוצר סיכון, ראוי שילם על הסיכון שייצר.
6. 6. הבטחה – מי שלא עומד בהבטחתו (חוזה) - שישלם . (יצרן מוצר פגום).
7. 7. חזק / חלש – רצוי שהנטל יפול על החזק.
8. 8. תיקון נזק קשה – הבטחת טיפול נאות בניפגע (נזק גוף).
2. 2. שיקולי יעילות
עוסקים בגודל המצרפי של העוגה .
הטלת אחריות עלולה להקטין כל הפעילות.
1. 1. הפחתת עלויות ראשוניות – ע"י הרתעה. שהמחיר של העלות תשקף את הערך החברתי שלה.
22. פוזנר - נוסחת רשלנות כלכלית : נזק L * הסתברות שיקרה הנזק P > עלות מניעת הנזק B
יש להשוות את גובה הסיכון לעלות המניעה, אם הסיכון גדול יותר - > יש רשלנות, ותוטל אחריות. אחריות חמורה – מוטלת אחריות אוטומטית על המזיק.
ברשלנות – מטילים אחריות על המזיק רק כשיודעים שהמזיק ישנה את התנהגותו (הפנמה סלקטיבית).
הבעיות של טיעון ההרתעה :
הפנמה חילופית – תאוריית קוז – יש מצבים בהם ההפנמה נעשית ע"י גורם אחר.
24. 24. 2. הפחתת עלויות שניוניות –פיזור - שעלות המניעה תהא נמוכה מעלות הנזק.
אם יקרה נזק לפחות שיהיה מזערי.
25. 25. שנאת סיכון – מעדיף לשלם יותר מהסיכון לנזק (למבטח).
תועלת שולית פוחתת – האדם ישלם ביטוח שעולה מעט יחסית, כדי למנוע הסיכון שיקרה מקרה הביטוח שעלותו גבוהה בהרבה ותבוא ע"ח צרכיו החיוניים.
גם בדיני הנזיקין – מי שנושא בביטוח הוא זה שנטל את הסיכון, הנזק מועבר מהניזוק למזיק.
ביטוח צד א' – ביטוח אישי לי לרכושי .
ביטוח צד ג' - ביטוח מפני אחריות בעיקר בנזיקין.
דיני הנזיקין מעבירים את הנטל למזיקים שנוטים לבטח עצמם יותר – מעבידים, רופאים, קבלנים….
26. מטרות יעילות : א. להרתיע
ב. ב. לפזר
ג. ג. עלות – קלברזי – למצוא שיטה שמחירה זול :
(הסדר האחריות הזול ביותר – לא להטיל אחריות כלל – אז אין הרתעה, אין פיזור ואין צדק).
אשמה – פחות תביעות, אך התדיינות ארוכה, כי צריך גם אשמה וגם נזק.
בלי אשמה – לא צריך להוכיח אשמה = > יהיו יותר תביעות.
27. שלבי התפתחות דיני הנזיקין :
א. א. בתחילה – דיני נזיקין מצומצמים לפגיעות גוף וברכוש.
ב. ב. מאה 19 – רעיון ה"אשמה", הרחבת האחריות גם לנזק עקיף.
ג. ג. שנות ה- 60 - שיקולי פיזור, הרתעה, חזק מול חלש, יכולת כלכלית וכו' => צצה האחריות החמורה.
ד. ד. שנות ה- 80 – צמצום מסויים של האחריות החמורה, מאידך האחריות ע"ב אשמה מתרחבת, ומקבלת תחומים מהאחריות המוחלטת – אינטרסים רבים נוספים להגנה (הזנחת ילדים, טיפול רפואי ).
מרכיבי עוולת הרשלנות : 1. התרשלות. 2. חובה. 3. קשר סיבתי.
מעשה שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות. שני מרכיבים:
1. יצירת סיכון בלתי סביר ע"י הנתבע - במעשה.
או - אי מניעה רשלנית של סיכון שיצר צד ג' = > מחדל.
השיקולים : א. מה הנזק שייגרם, מה הסיכוי שהנזק ייגרם, מה גודלו ?
ב. ב. עלות המניעה – כמה יעלה למנוע הסיכון ?
סיכון תועלת – אם הסיכון גדול מעלות המניעה זו לא עלות ראויה: B <PL בדיקת ההתרשלות.
שיקולי מדיניות – רשלנות אינה התנהגות מוסרית.
29. בנוסף ליצירת הסיכון הבילתי סביר צריך גם לצפות שההתנהגות יצרה סיכון בלתי סביר.
הערכת ההתנהגות נעשית בזמן שבו נעשתה.
וכן שהמזיק היה בעל יכולת בחירה - בחירה מודעת.
האדם הסביר – השופט ברק - האנשה של סטנדרט אובייקטיבי
התכונות הרלבנטיות: אינטלגנציה, ניסיון, הבנת תהליכים, עירנות, מהירות תגובה, חוש טכני…
המבחן אובייקטיבי + שיקולים סובייקטיביים. ==== > בודקים באותן נסיבות, בתנאי אמת.
הסובייקטיביות – כשמדובר בתכונות פיזיות קבועות (אדם עיוור, גיל ).
מקרים בעייתיים: חולה נפש
1. 1. תכונות האדם הסביר (אדם ממוצע / אידיאלי ).
2. 2. אי זהירות של הניזוק, או צד ג' .
3. 3. נוהג / פרקטיקה – פעילות האדם לפי הנהוג.
4. 4. רמת המיון – האדם הסביר מהקבוצה הרלבנטית אליה מתייחס המזיק (רופאים).
5. 5. מתחם הסבירות–ההתנהגות של המזיק הייתה לא אידיאלית, אך במתחם הסבירות.
32. 32. שיקולים לגבי הסובייקטיבזציה :
1. 1. הסובייקטיביות נלקחת בחשבון לצורך החמרה, אם המזיק מעל האדם הסביר.
2. 2. לגבי קטינים – לצורך קביעת רמת ההתפתחות.
33. פס"ד גרובנר – הגב' תבעה את העירייה שלא הציבה פקחים, לפקח על רוכבי האופניים בפארק. בהמ"ש – התועלת של העירייה גבוהה מהנזק שנגרם לגב' : B < PL .
עלות המניעה עולה על הסיכון – לכן אין התרשלות - אין חריגה ממתחם הסבירות.
פס"ד צבאח נ' בנק טפחות – הלווים תבעו את בנק טפחות שלא גילה להם שהקבלן בקשיים.
בהמ"ש – לבנק יש חובת סודיות, אך היה צריך לגלות ללווה שהוא קשור עם הקבלן, מכיוון שלא גילה == > רשלן.
פס"ד כחולי - הבנק התרשל מכיוון שהיה צריך לזהות שפעולות העו"ד שמעל בייפוי כוח שניתו לו, היו מאד חריגות (למרות שהיה לו ייפוי כוח ).
35. 2. החובה – אמצעי להגביל אחריות
נימוקים בעד הגבלת אחריות :
1. 1. הרתעת ייתר : א. המזיקים הפוטנצייאליים יהיו באי ודאות - > זהירות ייתר.
ב. גם אם המזיק יזכה, עדיין יסבול מהוצאות המשפט.
2. 2. עלות ייתר : השקעת משאבים ישירים , תהיה הצפה של בהמ"ש.
3. 3. ריכוז בניגוד לפיזור : דיני הנזיקין גורמים לפיזור.
4. 4. אי הגינות : מבקשים מאדם לעשות דברים שהוא לא יכול לעשות.
5. 5. התערבות בדינים אחרים : התנגשות בלתי רצוייה עם דינים אחרים.
השימוש ביסוד החובה להגבלת אחריות : דרך כל ההיבטים – מזיק, ניזוק, פעילות, נזק.
1. מזיק - לפעמים אומרים "על פלוני אין חובה… " .
2. ניזוק - לא כל ניזוק יכול לתבוע, "דרישת הקרבה".
3. פעילות - לא כל פעילות הינה נושא לרשלנות.
4. נזק - איזה נזק יש :
א. א. נזק פיזי - נזק לגוף / לרכוש .
ב. ב. נזק כלכלי – נזק פיזי שגרם לנזק כספי (הוצאות רפואיות, הפסד השתכרות).
ג. ג. נזק כלכלי טהור – לא נילווה לנזק פיזי ( אחריות מקצועית, עצת שווא ).
ד. ד. נזק בלתי ממוני טהור – הכסף רק נותן תחליף, לא מתקן.
מקרה – קבלן שחפר והחשיך עיר – יש המון נזקים – יפצו חלקית רק על הנזק הפיזי – למניעת הרתעת ייתר.
הפעלת יסוד החובה הלכה למעשה :
בהתרשלות – בודקים יכולת האדם הסביר לצפות.
בחובה - האם היה צורך לצפות ?
פס"ד דונהיו (אנגליה) – הגב' ששתתה שבלול בבקבוק – בודקים קרבה :
גאוגרפית, מערכת יחסים, יחסי חוזה, יחסי נאמנות -- > דרישת הקרבה = צמצום .
פס"ד האנס (אנגליה 1977 ) – תבעו את העיריה שלא פיקחה על הקבלן כשבנה.
בהמ"ש הטיל אחריות, התקדים - פיצוי על נזק כלכלי טהור.
רק אם יש התרשלות + קרבה -- > נוצרת חובה .
אך קבע מסננת נוספת – נימוקים של הנתבע המצדיקים את אי הטלת האחריות.
פס"ד קפרו – תנאי להעלאת סף האחריות – שבהמ"ש צריך להשתכנע שהטלת האחריות הוגנת, צודקת וסבירה.
פס"ד מרפי – לא הטילו אחריות על הרשות לגבי פיקוח על הבניה - הפוך לפס"ד האנס.
39. 39. בישראל פס"ד גורדון – מספיק שיש התרשלות - > נוצרת חובה . פס"ד זה הכיר לראשונה בנזק לא ממוני. חזקת החובה קמה מקיומה של התרשלות.
פס"ד לוי – שמגר- יש חובה כאשר יש קרבה , וכאשר הטלת האחריות צודקת, הוגנת וסבירה ( כמו בפס"ד קפרו לעיל ). כלומר – אין חזקת חובה אוטומטית מהתרשלות.
בהמ"ש מכניס את יסוד סוג הנזק וסוג הפעילות ליסוד הקרבה. ורואה בהם מקבילה ליסוד החובה.
פס"ד אמסלם – הגולש במגלשת מים ניפגע, למרות השומר.
השופטת דורנר – כאשר אדם יוצר סיכון צפוי – נניח שהוא אחראי ברשלנות.
ברק – נגד . חשין – בעד.
כלומר – נוצרת "חזקת חובה" ו"חזקת התרשלות" – למי שייצר סיכון צפוי, נטל ההוכחה מתהפך, למעשה הופך את עוולת הרשלנות לעוולה של אחריות חמורה- נוצרת חזקת ההתרשלות. ( דורנר חזרה בה מחזקת ההתרשלות מאוחר יותר ).
41. כיום – אין חזקות – יש רשלנות לחוד , וחובה לחוד !!!
חובת זהירות מושגית – האם יש חובה לגבי סוג המזיקים המסויים כלפי קב' הניזוקים ?
כשאין חובת זהירות מושגית - > משמע יש חסינות.
חובת זהירות קונקרטית – האם המזיק המסוים חייב כלפי הניזוק המסוים לגבי הפעילות המסוימת, לגבי הנזק המסוים.
42. 42. הרציונל – החובה המושגית מגדירה את האחריות, בפועל בהמ"ש השתמשו בה להרחבה.
בפס"ד גורדון – הכירו בנזק לא ממוני גם לכל קבוצת המקרים הדומה.
הבעיות עם החובה המושגית :
1. 1. מהי מידת ההפשטה על פיה קובעים את החובה המושגית ?
פס"ד זיידוב – האם יועץ גנטי שאומר להורים שילדם יוולד בריא – חייב .
2. 2. במה שונים שיקולי החובה המושגית משיקולי החובה הקונקרטית ?
פס"ד לוי – שמגר – חובת זהירות כללית (מושגית) קיימת תמיד, לכן יש לבדוק רק את הרשלנות הקונקרטית.
פס"ד סבג – אמסלם – חשין – כנ"ל – יש לבדוק רק קונקרטית.
3. 3. בהמ"ש לא יטה לתת חסינות ולכן אין משמעות לחובה המושגית.
43. תוכן החובה – לא להתרשל (להיזהר).
נזק כלכלי טהור – נזק שכולו הוצאה כספית, אובדן הכנסה, שאינו תוצאה של נזק גוף שנגרם לנתבע. רק לאחרונה חדר לגבולות האחריות וזוכה לפיצוי.
פס"ד ויינשטיין נ' קדימה ( מצג שווא רשלני ) – הקבלן שבנה למושב מגדל מים, הסתמך על המהנדס, שהציג מצג מטעה בתוכניות ותבע אותו על רשלנות. בהמ"ש הטיל אחריות ברשלנות על נזק כלכלי טהור. השיקולים בעד : 1. אחריות על מצג שווא רשלני, תגרור הצפה של תביעות.
2. הרתעת ייתר.
השיקולים נגד : יש הטעייה שגרמה לנזק, אין מקום לתת חסינות למזיק.
הבקרות שהופעלו על היקף האחריות :
1. 1. שתהיה הסתמכות סבירה – התובע הסתמך על המצג שווא הרשלני.
הסתמכות סבירה – נובעת מ"פער מידע", בין נותן המידע לניזוק.
מבחן התשלום – אם ניתן תשלום תמורת המידע, סביר שהייתה הסתמכות.
סוג המצג – ההסתמכות על חוות דעת, פחותה מאשר הסתמכות על עובדה.
2. 2. יחסים מיוחדים שמצדיקים את הטלת האחריות – יחסים חוזיים, יחסים טרום חוזיים (מו"מ), מצבי "קרוב לחוזה" (מאפיינים של קשר חוזי). פס"ד ויינשטיין – היחסים בין המהנדס לקבלן קרוב לחוזה (השפעות הדדיות). יחסי אמון.
3. 3. נטילת אחריות – בנוסף לדרישות של קרבה, הסתמכות וכו', תוטל אחריות רק כאשר ניתן לייחס ליוצר המצב איזו שהיא התחייבות לעמוד מאחורי המצג שלו. התחומים:
א. א. למי הוא רואה עצמו מחויב כשאמר את הדברים.
ב. ב. בהקשר לאיזה עניין נאמרו הדברים.
ג. ג. היקף הנזק שלגביו רציתי לקחת אחריות.
45. פס"ד קפרו (אנגליה) – רו"ח הגישו דו"ח שאמר שמצב החברה מצויים – זה היה מצג רשלני.
נקבע כי המשקיע לא היה רשאי להסתמך על הדוח שלא היה מיועד לו, אלא להנהלת החברה.
פס"ד מסד נ' לוי - רוב השופטים – מכיוון שבנק א' ידע שלקוח בנק ב' מסתמך על חוות דעתו, יש להטיל עליו אחריות, גם אם לא ידע את הזהות הקונקרטית של המסתמך.
השופט לוין (מיעוט) – צריך שמסירת המידע תהיה יזומה ע"י התובע – הסתמכות ישירה.
47. אחריות מקצועית – האחריות המקצועית נובעת מאחריות על מצג שלילי, כי היא מסתמכת על אותם דברים : הסתמכות סבירה , יחסים מיוחדים, נטילת אחריות.
פס"ד קורנפלד נ' שמואלוב – תבעו קבלנים שהקימו מבנה פגום. בהמ"ש הטיל אחריות ברשלנות כניראה בגלל הסיכון הבטיחותי . ולכן לא רק נזק כלכלי טהור אלא תיקון מוצר שעלול לגרום לנזק פיזי.
לא ממהרים להטיל אחריות על מוצר פגום – כי יש פיתרון דרך התביעות החוזיות.
סיכום : 1. מצג שווא רשלני – אחריות עם סייגים.
2. אחריות מקצועית – אחריות עם סייגים.
3. מוצר פגום – לא ברור.
נזק כלכלי עקיף – מקרים בהם ניגרם נזק גוף לצד א' ( נניח לעובד), וצד ג' רוצה לתבוע על הנזק הכלכלי שנגרם לו ( נניח המעביד) - לא מתירים תביעת נזק כזה ברשלנות כי חוששים מהצפת תביעות והרתעת ייתר.
החריג – כאשר צד ג' הם תלויים בצד א' שניפגע ( בני משפחה תלויים ).
48. משבצת שיורית – פס"ד ציזיק – בעלי האוניות תבעו את קציני הים ששבתו על נזקיהם בשביתה. בהמ"ש הטיל אחריות בנזיקין למרות שניגרם רק נזק כלכלי טהור, שכן הם ידעו שייגרם הנזק ביודעין ואף בכוונה.
(ביקורת על פסה"ד – פוגע בזכות השביתה – מכל שביתה יש נזק כלכלי טהור ).
הטלת אחריות על רשויות ציבוריות – כאשר ועדה ציבורית לפיקוח שלא פיקחה, וניגרם נזק כלכלי לאדם.
נזק שלא ניתן לתקן בכסף – צער, כאב, סבל, מרירות, אי נוחות וכו' .
שלא נילווה לנזק פיזי.
פס"ד גורדון – פיצו אדם שנעצר על אי תשלום דוחות חניה, למרות שהודיע שהחליף הרכב.
בהמ"ש קבע שניתן לפצות בשל " נזק בלתי ממוני טהור", אולם הפיצוי יינתן רק למי שנימצא "במעגל הסיכון הראשוני" .
מקרה – אדם שמכוניתו סונדלה ללא סיבה – תבע את העירייה וזכה בפיצויים בשל נזק ממוני בלתי טהור.
פס"ד אלסוחה – התובע נחשף לפגיעה באדם אחר, וסובל נזק נפשי. אמנם התובע לא מושא הפגיעה הראשוני, אך בהמ"ש הכיר בנזק בלתי ממוני טהור בתנאים הבאים :
1. 1. התובעים – רק תובעים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
2. 2. סוג הנזק שנגרם – רק מי שסבל מפסיכוזה / נויירזה רצינית (מחלת נפש).
3. 3. זמן ומקום – נדרשת קרבה כלשהי לזמן ולמקום (סמיכות).
4. 4. אופן ההיחשפות – ראייה + שמיעה ( גם בטלויזיה ).
5. 5. החשיפה לנזק – בבת אחת או מדורגת .
פס"ד חטיב – ביהמ"ש לא הסכים להרחיב את התחולה לאדם שהיה במקום אך לא סבל נזק כנידרש.
פס"ד דעקה – טענה לתקיפה ורשלנות רפואית כי לא נתנו לה מיידע מלא על הניתוח, וניפגעה האוטונומיה שלה להחליט מה ייעשה בגופה (שלמות הגוף ). (זה לא בדיוק נזק ממוני בלתי טהור).
50. 50. פס"ד זייצוב נ' כץ – הקטין תובע את הרופא שאמר להוריו שיוולד בסדר, ולבסוף נולד עם המחלה התורשתית. השופטת בן פורת – מעריכה אי חיים, ע"פ חיים בסבל. עדיף שלא היה נולד מאשר נולד ויחיה בסבל. קובעת פיצויים אבל רק במקרה שעדיף שלא היה נולד בכלל.
השופט ברק – אי אפשר להשוות אי חיים לחיים בסבל, כי זה לא בר השוואה. יש להשוות ילד סובל לילד בריא. מבחן מרחיב יותר – כי מתאים לכל סבל. הגישה בעייתית אך מקובל ללכת לפיה כדי לאפשר פיצוי .
היקף הפעילות – במקרה של מחדל חמור – שהנתבע לא מנע התממשות סיכון שיצר צד ג' .
פס"ד לורנס – שיחקו רולטה רוסית והקטין ניפגע. הוגשה תביעה בשל מחדל נגד המבוגר.
נקבע שיש לנהוג בצמצום בהטלת חובות הצלה.
חוק "על תעמוד אל דם רעך" - נקבעה חובת הצלה אקטיבית (אבל מוגבלת).
52. עוולות שמגינות על שלמות הגוף – עוולות כליאת שווא ותקיפה
ס' 23 , 26 לפק' הנזיקין .
מגנה על החירות (גם ח"י כא"ח מגן גם על הפרטים בינם לבין עצמם).
ההתנגשות בין חוקי היסוד לפק' הנזיקין :
1. 1. ח"י משמשים כמקור עצמאי לאחריות – כפילות עם דיני הנזיקין.
2. 2. ח"י הם חיקוק שהפרתו מהווה הפרת חובה חקוקה.
3. 3. ח"י מתווים מדיניות לגבי פעולת פק' הנזיקין, הופכת זכויות מסוימות ליותר חזקות.
מגנה על שלמות הגוף.
1. 1. עוולת התקיפה
2. 2. עוולה של איום להשתמש בכוח.
יס"ע – התנהגות – שימוש בכוח נגד גופו של אדם אחר (הכאה, נגיעה, הזזה וכד').
יס"נ – במתכוון, הדעה הרווחת ידיעת ההתנהגות, הכוונה= כוונה להפעלת כוח= ידיעה להפעלת כוח.
נסיבות – העדר הסכמה, הנטל על התובע להראות שלא הסכים.
אפשר להראות הסכמה מיכללא, או גלויה, או מהנסיבות ניתן להקיש על קיומה של הסכמה ( נדחק לתוך ריב).
מודעות – שהכוונה לתקוף תהיה מיידית.
1. 1. 24 (1) – הגנה עצמית, תוך הפעלת מידה סבירה של כוח. מחוזק ע"י ח"י כא"ח.
אם האינטרס המוגן גדול מהנזק שגרמת.
2. 2. ס' 24 (2) + (3) – עשיית דין עצמי, תוך הפעלת כוח סביר. (זכות הקניין מןגנת גם בחוק המקרקעין).
3. 3. ס' 24 (5) – כשהתוקף לא שפוי. המבחנים: סבירות, תו"ל , והעדר זדון.
4. 4. ס' 24 (7) – הגנת הורים, מורים ואפוטרופסים – "למען ייטיב דרכו", ובמידת הנחיצות הסבירה.
5. 5. ס' 24 (8) – טיפול רפואי, שנעשה בגופו של אדם שלא יכל להסכים.
עוולת הכליאה / כליאת שווא - ס' 26
יס"נ – שלילה מוחלטת של חירותו של אדם אחר.
אופן – אמצעים פיזיים, התחזות לבעל סמכות.
מקרה – אדם נעל חדר ולא ידע שיש שם אדם אחר– לא כליאת שווא כי אין יס"נ ביודעין.
6 הגנות ס' 27 : (1) , (2), (4), (5) – הגנות על חיקוקים שנבלעות בהגנות הכלליות.
(3) - הגנה על כליאת אדם לקוי בנפשו. פס"ד כרמלי – המבחנים: שימוש בכוח, בתו"ל וללא כוונת זדון. להגן על אדם מפני פגיעה בעצמו או באחרים.
כליאת השווא "שלא כדין" – פירוש צר – אם אין הצדק בדין, שמצדיק את המעשה.
פירוש רחב – הסכמה מיכללא.
אחריות שילוחית ס' 25, ס' 28 – מעביד יהיה אחראי לביצוע שתי עוולות אלו ע"י עובד, רק אם אישר אותן במפורש.
לחילופין ניתן לתבוע את המעביד בתביעת רשלנות !
1. 1. הסכמה פגומה - הסכים לדבר א' ולא לב'.
2. 2. סיכוי / סיכון – הסכים אך לא ידע שיש אלטרנטיבות אחרות = חוסר מידע מספיק.
מצבים בהם בוצע טיפול רפואי או בדיקה פולשנית :
א. א. תביעה באחריות מקצועית – קשה להוכיח רשלנות וקש"ס + קשר שתיקה בין הרופאים. הרשלנות היא מבחן אובייקטיבי של הרופא הסביר, מתייחסת לאילוצים מערכתיים, ולוקחת בחשבון הגנה על החוק.
ב. ב. עוולת התקיפה–לא הסבירו לי את הסיכונים, אילו ידעתי לא הייתי מסכים לבצע את הטיפול ולא היה נגרם לי נזק. העילה–אי מסירת מידע מתאים=תקיפה.
המידע צריך להיות קונקרטי לפרט (רוצה וצריך ).
המבחן סובייקטיבי– זכות האדם להחליט מה ייעשה בגופו (לא פטרנאליזם).
3. 3. כושר להסכים – קטינים, חולי נפש, אין להם יכולת להסכים הסכמה מלאה.
פס"ד אבוטבול – נערה בת 16 הסכימה למגע מיני ואח"כ טענה לתקיפה.
שופטי הרוב – זו לו תקיפה, הסנקציה הפלילית לא מעידה על היעדר הסכמה.
( בעילת קטינה מתחת לגיל 14 = אונס וההסכמה לא משנה ).
4. 4. הסכמה שהושגה בתרמית – ההסכמה הושגה בדרכים פסולות (תרמית, איום וכו').
מתחזה לרופא ומפתה אותה ליחסי מין = תרמית = תקיפה.
(חוק העונשין ס' 345 (א) (2) "מיעוט העושה" – תרמית חמורה = אינוס כשההסכמה אינה הסכמה ).
הסכמה לטיפול רפואי (ראה לעיל – סיכוי / סיכון)
57. 57. ** בתחילה יישם בהמ"ש את מסלול התקיפה (פס"ד בר-חי), כלומר היעדר הסכמה כעולה כדי תקיפה, בפועל יישם מבחנים של רשלנות (מבחני סבירות). לדוגמא :
1. 1. ניתן לא למסור מידע אם יש חשש סביר שהמידע יפגע בחולה – מבחן אובייקטיבי.
2. 2. נקבע שיש למסור מידע שהחולה הסביר היה מבקש – מבחן אובייקטיבי.
פס"ד אלטורי – ההורים תבעו שהחיסון המשולש גרם נזק. לא נימסר להם מיידע (עוולת תקיפה ). בהמ"ש דחה בטיעון אובייקטיבי – הסיכון נדיר (לא סביר).
פס"ד דעקא (1999) – בדיון לגבי אי מסירת מידע על ניתוח כתף, נקבע כי המסגרת המתאימה אינה תקיפה, אלא עוולת הרשלנות. לכן כיום אין תקיפה.
גם אם היו מוסרים לה את המידע הייתה מנותחת, אלא שפגעו באוטונומיה שלה לגבי גופה – לקבל בעצמה את ההחלטה = נזק בר פיצוי לרבות "נזק בלתי ממוני טהור" (חיזוק לפס"ד גורדון – מעגל הסיכון הראשוני).
ס' 13 – לא יינתן טיפול רפואי, אלא אם ניתנה הסכמה מדעת.
ס' (ב) – מבחן מעורב סובייקטיבי + אובייקטיבי.
ס' 13 (1) – 13 (5) – מידע מפורט, בשלב מוקדם, ובאופן שיאפשר הבנה ע"י החולה לממש את יכולת הבחירה מרצון ואי תלות.
ס' קטן (ד) – ועדת האתיקה רשאית לאשר אי מסירת מידע, אם תיגרום נזק גופני או נפשי לחולה.
העוולה לפי חוק זה = הפרת חובה חקוקה !
סיכום : ניתן לתבוע לפי רשלנות או הפרת חובה חקוקה ( לא תקיפה ).
פס"ד פלונית נ' מור – שאלת היקף המידע מה אולטרא סאונד לא יכול לגלות הינה מורכבת. יש קושי לגלות כל האפשרויות, כי יש אינסוף סיכונים.
59. עוולת רשלנות : נזק, חובת זהירות (מודל פס"ד לוי – קרבה, מעגלי הסיכון ).
היות ואין הרתעת ייתר, סכנת הצפה ועלות גבוהה – מתיר פיצוי בשל נזק בלתי ממוני טהור. 3 החידושים בפס"ד דעקא – 1. רשלנות – מתאימה לתביעות אי מסירת מידע.
2. נזק מסוג פגיעה באוטונומיה הוא נזק בלתי ממוני בר פיצוי.
3. חובת זהירות (פס"ד לוי ) .
מקרה שבו הסכמתי לא' , עשו ב' – חרגו מההסכמה.
פס"ד רייבי – מנתחים חוליות ומסירים צלקת -- > ניגרם נזק.
בהמ"ש קובע שהייתה תקיפה, כי לא הייתה הסכמה (פגיעה באוטונומיה).
רוצים להציל חיים, אך המטופל או האחראי לו מסרבים.
מקרה – הקטינה בפני סכנת חיים, האם הסכימה, האב - לא - משיקולים אידיאולוגיים.
60 60 . הוגשה תביעה בגין תקיפה. בהמ"ש מצדיק את הניתוח :
1. 1. ס' 24 (8) – הגנה לתקיפה לצורך טובת התובע.
2. 2. אב כזה לא ראוי לשמש כאפטרופוס.
חוק הכשרות המשפטית והאפטרופסות
ס' 68 – סמכות כללית לבהמ"ש, רופא ליועמ"ש – לנקוט אמצעים לטובת קטין.
ס' 68 (ב) – מאפשר לגורם מעוניין לפנות לבהמ"ש, גם נגד הסכמת ההורים.
פס"ד היועמ"ש נ' פלוני קטין – ההורים התנגדו לטיפול דיאליזה, מצב הקטין הוחמר.
בהמ"ש – כאן החולה הוא ההורים, לבהמ"ש סמכות להתערב בהחלטת ההורים.
קטין יותר גדול - מקרה - גם קטין גדול – חייב לשמוע בקול הוריו.
אדם בגיר מסרב לטיפול רפואי – פס"ד קורטם – אסיר בלע סם, נשקפה לו סכנה, והוציאו בכוח.
61. 61. השופט בך – לא כופים טיפול רפואי, אלא במקרים חריגים כגון התאבדות או שביתת רעב.
השופט בייסקי – נק' המוצא הוא "עיקרון קדושת החיים" – לכן ניתן לכפות על אדם טיפול רפואי. פס"ד שפר – השופט איילון – מסכים לגישת בייסקי.
– ראה ס' 15 לחוק זכויות החולה – טיפול ללא הסכמה מותר – באישור ועדת האתיקה :
א. א. כאשר יש יסוד סביר להניח שלאחר הטיפול – ייתן המטופל הסכמתו למפרע.
ב. ב. צפוי שהטיפול ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל.
הקושי – אם הסרוב אידיאולוגי – לא ניתן לכפות, כי האדם בדעה צלולה.
בהמ"ש אומר שלא צריך את אישור ועדת האתיקה לגבי קטינים.
61. נטל ההוכחה ברשלנות ס' 38-41 לפק' הנזיקין
במשפט אזרחי – מעבר לכל ספק סביר.
נטל ההוכחה מחולק לשני נטלים :
1. נטל השכנוע– קובע מי מתחיל. מי שעליו נטל השכנוע מפסיד ב"ספק שיקול".
2 . נטל הבאת ראיות – אם נימצאים בספק שקול, נטל הבאת הראיות הוא על מי שעליו נטל השכנוע.
1. 1. חזקה חלוטה – חזקה שלא ניתן לסתרה. דין מהותי (חזקת הידיעה הקונסטרקטיבית = כל אחד יודע את החוק).
2. 2. חזקה שמעבירה נטל שכנוע + נטל הבאת ראיות – אם התובע מראה א', לעניין קיום ב' עובר נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות לנתבע. (חזקת תמורה – אם אדם מסר שטר חזקה שקיבל תמורה).
3. 3. חזקה שבדין – חזקה סטטורית המופיע בדין מסוים – מעבירה נטל שכנוע + נטל הבאת ראיות.
4. 4. חזקה שבעובדה – חזקה יציר בהמ"ש – מעבירה רק נטל העברת ראיות.
1. 1. ס' 41 – חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו:
א. א. תנאי א' – אי ידיעה מה גרם לנזק.
ב. ב. תנאי ב' – נכס בשליטת הנתבע.
ג. ג. תנאי ג' – הסתברות לרשלנות הנתבע גדולה יותר מאשר ההסתברות האחרת.
אם מתקיימים שלושת התנאים- נוצרת חזקה שמי שהנכס בשליטתו התרשל.
פס"ד נויימן – בחזקה זו עובר נטל השכנוע. הנתבע לא צריך להוכיח ישירות את ב' , אלא עליו להוכיח את א' . (השק שנפל נמצא בשליטת בעל השק).
כלל סטטורי – המטיל נטל שכנוע - מחייב ציון בכתב התביעה.
הבעייתיות של הכלל :
א. א. תנאי אי הידיעה – אם יודעים מה קרה לא צריך חזקות. אך הקושי בכך שס' 41 דורש ידיעה בזמן שנגרם הנזק.
ב. ב. הנכס צריך להיות בשליטת התובע – פס"ד רז נ' ב"ח אלישע – התובעת נידבקה בחיידק בזמן היותה בבה"ח ותבעה ברשלנות. הקושי – האם חיידק הוא נכס ?
נקבע – העצמים היו מזוהמים והם נכס ששיך לבה"ח.
64. 64. שליטה בנכס – חייבת להיות מלאה. אם שניים שולטים אין להם שליטה מלאה, אך אם הם שולטים בצורה משותפת – יש שליטה.
כשמדובר בשני גופי שליטה עצמאיים (שתי מכוניות, צוות רופאים) – יש קושי להטיל אחריות של כולם, כי פוגעים בעיקרון האחריות האישית. – ניתן לתבוע את המעביד.
גם אם שולט בנכס לא נימצא במקום – ייתכן שהוא שולט.
שתי נקודות זמן לשליטה בנכס : א. בזמן גרימת הנזק (המוצר התפוצץ).
ב. בשעה שנוצר הסיכון (יצירת המוצר).
65. 65. פס"ד ישראליפט – במועד ייצור המעלית הייתה שליטה לייצרן = מועד יצירת הסיכון.
ג. שבהמ"ש ישתכנע שיותר סביר שהנתבע התרשל, מאשר לא התרשל – בהמ"ש קבעו שמספיק להראות על הסתברות כללית לרשלנות. אם התובע יראה זאת יעבור נטל השכנוע לנתבע שיצטרך להפריך ע"י הבאת העובדות הקונקרטיות.
סיכום : בהמ"ש מעדיפים לא להשתמש ב- "דבר מעיד על עצמו" – יש ספק שקול. אלא לבדוק להסתמך על התובע (51%) , ולראות בסיטואציה "חזקה עובדתית".
2. 2. ס' 38 – קובע שתי חזקות:
א. א. נזק נגרם ע"י דבר מסוכן.
ב. ב. כשהדבר המסוכן נמצא בבעלות הנתבע או בשליטתו, עובר נטל השכנוע לנתבע להוכיח שהוא לא התרשל.
66. 66. דבר מסוכן – שהוא מסוכן מטבעו – מהשימוש הרגיל בו ( נשק, רעל , חשמל, סכין .. ).
פס"ד פישמן – האחריות מוטלת רק אם הדבר המסוכן הופקר או נעזב – משמעות מצומצמת.
סיכום : ס' 38 מוגבל לדבר מסוכן שנעזב.
בסיפא של ס' 38 – דבר העלול לגרום נזק בהימלטו – פס"ד אמריקאי, על מים שחלחלו מהסכר למכרה השכן. שם נקבע שזו אחריות מוחלטת .
הסייגים – בפעילות חריגה, ושהדבר הנמלט הצטבר באופן מלאכותי – אצלנו הפכו את נטל השכנוע ולא מטילים אחריות חמורה.
ס' 64 2 - שני סוגי אשם : א. אשם יוצר אחריות עוולה.
ב. אשם עצמי.
נידרש קש"ס – האשם התורם הוא התרשלות שסיכנה וגם גרמה לנזק.
ס' 68 – כשיש אשם עצמי – הפיצויים יופחתו !
שיקולים להגנה זו :
1. 1. הרתעה – שהניזוק ינסה למנוע הנזק.
2. 2. פיזור הנזק –
3. 3. שוויון והגינות – בין שני המזיקים.
67. 67. שני הסדרי אחריות:
א. א. אשם תורם נטען נגד הרשלנות של הניזוק .
מתי תיטען טענה זו : 1. מצבים של נזקי גוף (נזקי מקרקעין ציבוריים).
2. מצבים של עובד מעביד (תאונות עבודה).
3. נזק כלכלי מוחשי–(אדם הסתמך על מידע ללא בדיקתו).
עובד מעביד
בהמ"ש ייטה להקל על העובד כי : העובד פסיבי (לא יצר את הסיכון, המעביד חזק יותר, למעביד יש יותר אפשרות למנוע נזק.
העברת הנטל למעביד ע"י :
1. 1. התרשלות – הסטנדרט הנידרש מהמעביד גבוה יותר, מהסטנדרט שנידרש מהעובד. יאמצו היבטים סובייקטיביים כגון ניסיון, עייפות, היסח דעת, לתוך המבחן האובייקטיבי של האדם הסביר.
פס"ד הייגר – ניקח מבחנים אלו גם לצורך החמרה עם הניזוק.
למעביד יש חובה לא להתרשל, לעובד אין חובה כזו, אלא רק נטל כלפי עצמו.
2. 2. סיכון – המעביד צריך לצפות שהעובד לא יהיה בסדר.
פס"ד עוואד – לחלפני היה אשם תורם, כי לא בדקו את החתימות בשיקים לפני שהפקידו אותם לבנק שטעה ( 50% ).
פס"ד זלנסקי – הקבלן תרם לאשמה בכך שחרג מהבניה אף יותר, מהמידע שנימסר לו לגבי היתר הבניה.
ילדים – גם נוטים להקל עימם !
ב. אשם תורם נטען שיש אחריות חמורה של המזיק.
מחד – למזיק אחריות חמורה, מאידך – ייתכן שדווקא הניזוק יתרשל והמזיק לא.
באיזון ייטו לטובת הניזוק.
תאונות דרכים – יש בחוק הפיצויים אחריות מוחלטת - אין אשם תורם כלל (לא רלבנטי).
חוק האחריות למוצרים פגומים – מכירים באשם תורם רק בהתרשלות חמורה.
הפרת חובה חקוקה – פק' הבטיחות בעבודה – יש אחריות חמורה ומוחלטת על המעביד. לכן מצמצמים למינימום את ההכרה באשם תורם.
מאידך – פס"ד בן שושן – מטילים אשם תורם על עובד אחראי, מנוסה, ותיק.
פס"ד סידר – נזק לספינה. אם מטרת החוק סותרת את הגנת האשם התורם, לא נטיל אחריות תורמת על בעל הספינה.
מבחני החלוקה – ס' 68 – לבהמ"ש שק"ד בכמה להפחית הפיצויים.
מבחן האשמה המוסרית – יש לקבוע האשמה ולחלק בינם. הקושי :
א. א. בין אשם תורם לרשלנות – קני המידה שונים (משווים שני דברים שונים).
ב. ב. אשמה מוסרית הינה סובייקטיבית – אך בד"כ מדברים על אשמה חברתית – אובייקטיבית.
מבחן סיבתי – פס"ד שור – לחלק הנזק לפי מידת התרומה לנזק, בנוסף למבחן האשמה.
ההלכה המקובלת לגבי חלוקת הנזק – מבחן האשמה היחסית (לעיל).
71. מבחן התרומה הסיבתית – לעניין כימות הנזק - לנזק יש שני גורמים יחד (רכב אחד לא עצר בצומת, השני היה עסוק בפלפון), במצב זה קשה לכמת את הנזק.
חלוקה כשיש אשם תורם לניזוק ואחריות מוחלטת למזיק
מבחן האשמה היחסית יוביל לאשם מלא של הניזוק – לכן מבחן זה לא רלבנטי כאן.
פס"ד סידר - מבחן הסטייה של הניזוק מהסטנדרט הסביר שלו. (גם בעייתי).
ס' 69 תלויים – לתלויים (כמו בני משפחה) זכות תביעה עצמאית כלפי המזיק.
ס' 67 כאשר למעביד זכות תביעה מול עובד ומול צד ג' , אפשר לייחס חלק מהנזק לעובד, שכן אם המעביד יתבע את צד ג', הוא יתבע את העובד. (ניתן לפיתרון ע"י תביעת אשם תורם נגד העובד).
ס' 65 תגובה חוזרת – התובע יזם את הפגיעה הראשונית, שגרמה רק לאחר מכן לפגיעה הממשית של הניתבע.
ס' 66 פיתוי קטינה – היא פיתתה אותו לקיים עימה יחסי מין.
73. 73. פס"ד קאסם – כאשר אדם גורם נזק לעצמו, שהוחמר עקב רשלנות בה"ח, ניתן לייחס אשם תורם למטופל.
פס"ד הדסה נ' גלעד – בהמ"ש לא קיבל את טענת בה"ח כי יש אשם תורם אצל אדם שניסה להתאבד לפני שהגיע לבה"ח ????
מסגרת – אם הופר דין כללי ובו חובות חקוקות, ניתן לתת פיצוי לפי דיני הנזיקין.
ייתכן מצב שבו יש גם רשלנות (עוולה עצמאית), וגם עוולת חובה חקוקה.
פס"ד גורדון – כל עוולה עצמאית בפני עצמה (אין חשיבות לחפיפה).
בד"כ מעדיפים להשתמש ברשלנות – נותנת לבהמ"ש שק"ד. להח"ח – נדרש ברור הרבה תנאים.
פס"ד סהר – אדם גנב מכונית ומכרה בבנק. בהמ"ש אומר שאם יש רשלנות אין טעם לבדוק גם הח"ח. אולם, האזור של הח"ח מאופיין באחריות חמורה (שם אין רשלנות).
חמשת התנאים לעוולת הח"ח :
1. 1. אי קיום חובה המוטלת בחיקוק.
חיקוק – חוק, תקנה, פק' מטכ"ל, תוכניות בניה ערים, תקנות אתיקה של עו"ד.
החובה – צריכה להיות מפורשת בחיקוק.
פס"ד לוי – החובה צריכה להיות קונקרטית.
פס"ד סהר – סמכות שהוקנתה לא מטילה חובה מפורשת קונקרטית.
ברק טוען – יש להפעיל את ח"י במסגרת הח"ח ( ויש הטוענים – זו רק מדיניות ולא קונקרטית).
2. 2. החיקוק נועד לטובת הניזוק והגנתו.
יש להראות שהחובה יוצרת זכויות פרטיות (ולא ציבוריות), נפרש מטרת החיקוק על ידי : א. סובייקטיבית – מה התכוונו סובייקטיבית המחוקקים.
ב. אובייקטיבית – בהמ"ש חושב שזו תכלית החוק.
במשפט האנגלי – חובה ציבורית יוצאת מתחום האחריות.
ס' 63 (ב) – הרחבה: פלוני מסויים, קב' מסויימת, בנ"א בכללותם.
פס"ד פריסקר נ' פרידמן – למרות האמור בסעיף – השופטים מאמצים את הגישה האנגלית. פס"ד ועקנין – כלליות החובה אינה הופכת אותה לציבורית בלבד. פס"ד רויטמן – חובת עדות שקר כללית, ואינה עוולה במובן שאחרת אנשים ירתעו מלהעיד – החובה לעדות אמת נועדה לבהמ"ש ולא פרטית. חוק חינוך חובה הינו ציבורי ולא כללי.
הפרט המסוים – דתיים שנפגעו מפתיחת בתי עסק בשבת, אינם פרט מסויים.
הוקם ב"ח לחולי נפש ללא רשיון – רשיון בריאות נועד להגן על החולים ולא על השכנים.
על השכנים יחול רשיון בניה.
3. 3. ניגרם נזק שמפניו בא החיקוק להגן.
חוק צורת הובלת בהמות בספינה, נועד למניעת מחלות, ולא לצורך הגנתם בפני נפילתם לים, ולכן הנזק של הנפילה, לא מכוסה ע"י החיקוק.
מאידך, תוכנית בינין ערים נועדה לא רק להסדרת הבניה, אלא גם למינעת מטרד ממשי.
4. 4. קש"ס – ההפרה נגרמה בעקבות הנזק.
"מבחן הסיבה בלעדיה אין" – האם הנזק היה ניגרם גם אם החובה הייתה מתקיימת?
אז אין הפרה.
מבחן הסיכון – מהו ההליך שמחבר את הליך הגרימה לכוונת המחוקק ?
מבחן הסיכון הוא המבחן הסיבתי המוביל, שבודק מפני איזה סיכון רצה המחוקק להגן.
גידור מכונה נועד למנוע כניסת העובד פנימה, אך לא להגן עליו מפני חלקים עפים.
5. 5. החיקוק לא התכוון לשלול את הסעד הנזיקי.
אם יש סנקציה עונשית (פלילית), החיקוק – יש שלילה של הסעד הנזיקי.
פס"ד סולטן – גרוש אישה בעל כורחה. נדחה העיקרון שסנקציה פלילית שוללת סנקציה אזרחית. יצרו "חזקה לפיה אם מתקיים תנאי 2 – מתקיים גם תנאי 5 .
סיכום – רק כאשר החיקוק מיצה את הסעד האזרחי (נתן פיצויים), ישלל השימוש בהח"ח.
פס"ד לסלאו – בהמ"ש קיבל את תביעת דייר מוגן נגד בעל הבית, לפי חוק הגנת הדייר, נקבע כי החיקוק מטפל בעניין האזרחי רק בתחום מוגבל, ולכן אין לשלול את הסעד הנזיקי. - בעצם ביטלו למעשה את תנאי 5 .
78. סוג החובות ס' 63 :
1. 1. חובות חקוקות על בסיס של התנהגות סבירה – אז תהיה חפיפה בין רשלנות להח"ח.
2. 2. חובות חקיקה שמטילות חובה, ומטילות אחריות חמורה או מוחלטת – פונים רק להח"ח.
בטיחות בעבודה – פק' הבטיחות בעבודה
העובד לקה באסמה עקב חשיפה לאבק טבק, כתוצאה ממחלה נדירה שהייתה לו.
תביעתו לרשלנות נדחתה – כי נזקי הפגיעה היו לא צפויים. (אין בעיית אי סבירות).
תביעתו להח"ח למנוע אבק העלול להזיק נדחתה – כי לא הייתה צפיות בשל הרגישות הנדירה. הרי נדרש "עלול להזיק".
תביעתו להח"ח לפיה המעביד חייב למנוע הצברות אבק בכמות ניכרת נתקבלה – זו עברת תוצאה, יש כאן חובה חמורה. (יש אחריות חמורה).
חובה לגדר חלקים מסוכנים במכונות
זו חובה מוחלטת – אין גידור המעביד אחראי.
היה גידור והעובד ניכנס בכוונה למכונה - אין קש"ס, מכיוון שהמחוקק לא בא להגן מפני מקרה שכזה.
האם עצם הפרת חובה חקוקה מהווה רשלנות ?
פס"ד לכטינשטיין – לא כל הח"ח מהווה רשלנות :
א. א. יש הח"ח מתוך חובות אחריות חמורות ומוחלטת (לא עיניין של סבירות).
ב. ב. יש חובות שלא נועדו רק לענייני נזיקין – הגבלת מהירות נועדה גם להסדרת זרימת התנועה בכבישים.
ג. ג. גם אם יש איזורי חפיפה :
רשלנות – היא עברה של נסיבות – האם התנהגות הנתבע הייתה סבירה ביחס לנסיבות המקרה.
הח"ח – אינה מתחשבת בנסיבות.
בפס"ד לכטנשטיין – האם נסיעה מעל המהירות המותרת מהווה רשלנות ?
ברשלנות – ניבדוק הנסיבות – שעה, מצב הכביש, מצב הרכב.
בהח"ח – הדבר מוחלט אסור – ללא קשר לאף נסיבה.
מקרה – אדם ניכנס לרכב שהיו בו מפתחות (הח"ח), ופגע בצד ג'. נקבע כי הח"ח מהווה ראיה לכאורה לרשלנותו של בעל הרכב (שהשאיר את המפתחות).
כלומר - אי קיום חובה חקוקה – מהווה ראיה לכאורה לרשלנות
מאידך – קיום חובה חקוקה לא ראיה חותכת לכך שלא הייתה רשלנות (תלוי בנסיבות ).
החובות הכלולות בהפרת חובה חקוקה בנזיקין :
1. 1. בטיחות עובדים – אחריות חמורה ומוחלטת.
2. 2. חוקי רישום עסקים (פס"ד ועקנין).
3. 3. חוק שיווי זכויות האישה – פס"ד סולטן – איסור לגרש אישה. חובות המשפט הפלילי מעודדות להיכנס למסגרת הח"ח.
4. 4. חוקים סוציאייליים – חוק עבודת נוער, חוק הגנת הדייר, חוק התכנון והבניה.
5. 5. חוקי הגנת הסביבה – לא משמעי כי לא ברור אם נועדו להגן על הפרט או על הסביבה.
6. 6. חוק ניירות ערך – חובה למסור דוחות.
7. 7. תקנות האתיקה של עו"ד.
8. 8. הפק' לנזקי ביטוח.
9. 9. חוק השליחות.
10. 10. חובות הורים כלפי ילדיהם – הזנחת ילדים.
11. 11. אי תשלום מיסים – יבואן נגד יבואן אחר שלא שילם מס יבוא.
12. 12. ח"י כא"ח – ברק אומר כן, ויש הטוענים שזו רק מדיניות.
13. 13. חוק החשמל – מים.
14. 14. דיני הקניין.
15. 15. פגיעה בפטנט.
פס"ד אדמה נ' לוי (שנות ה- 50 ) – יפסקו פיצויים בנזיקין כאשר :
א. א. הנתבע עשה מעשה בלתי חוקי.
ב. ב. המעשה גרם לנזק כספי או רכוש.
ג. ג. הנזק או הפגיעה הם תוצאה ישירה של מעשה הנתבע.
בג"צ סוקר – ברק + חשין – מאמצים הלכת פס"ד אדמה , אך לדעתם מספיק התנאי הראשון.
עצם אי החוקיות – מספיק לפיצויים.
81. אחריות בנזיקין של רשויות ציבור
רשויות ציבור – משרדי המדינה, צבא, משטרה, שב"כ, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוריים כגון ביטוח לאומי, רשות השידור, רשות שדות התעופה.
חברה ממשלתית – מניותיה מוחזקות ע"י הממשלה אך אינה תאגיד סטטורי .
לרשות ציבורית שתי כשירויות : 1. כשירות שלטונית – פונקציה שלטונית.
2. כשירות פרטית – פעולות פרטיות כגון כריתת חוזים.
דין המדינה לעניין נזיקין, כמו כל תאגיד אחר - בכשירות הפרטית.
הכלים שיש לבהמ"ש לפקח על הרשות :
משפט מנהלי – פועל ע"י צווים.
משפט נזיקי – פועל ע"י פיצויים.
כיום האבחנה הזו פחות ברורה.
מתי יתערב בהמ"ש :
במשפט מנהלי - חריגה מסמכות, הפליה, שיקולים זרים, כללי צדק טבעי,
חוסר סבירות (אם רגיל = משפט מנהלי, אם קיצוני=נזיקין).
82. במשפט נזיקין - רשלנות, הח"ח. העילות רחבות יותר – כוללות אחריות חמורה.
המדיניות בעניין תביעות נזיקין נגד המדינה :
א. א. ריבוי תביעות – נזהרים.
ב. ב. עלות
ג. ג. עלות המדינה – נטל תקציבי.
ד. ד. הרתעת ייתר – עובדי ציבור לא יתפקדו.
ה. ה. שיבוש מערכות.
ו. ו. עיוות שק"ד – שיקולי הרשות יושפעו מהחשש לתביעת נזיקין (למשל אישור תרופה).
ז. ז. הפרדת רשויות – מניעת התערבות ייתר בפעולת הרשות המבצעת.
אי שפיטות נורמטיבית – נושא לא שפיט (יציאה למלחמה, העלאת ריבית).
אי שפיטות מוסדית – גם אם יש נורמה משפטית, לא רצוי שבהמ"ש יקבל החלטה (תכנון מוצרים).
כיצד נגביל אחריות הרשויות הציבוריות : ע"י הח"ח, רשלנות .
רשלנות – לטעון שהרשות נהגה בסבירות, החובה ציבורית, אין קרבה (פס"ד לוי), לשלול חובה ע"י סוג הפעילות, סוג הנזק.
הח"ח – אמצעים מקבילים להגבלת אחריות.
דיון בעמ' 84-85 – בהתפתחות במשפט האנגלי.
1. 1. בתחילה גישה מצמצמת כמו באנגליה, ד"נ שחאדה – אין אחריות למדינה לא ברשלנות ולא בהח"ח, לגבי העברת בעלות ברכב שלא ניבדקה כראוי.
2. 2. בסיכוני דרך (מיפגעים בכביש) – גישה מרחיבה, כי נוצר אינטרס הסתמכות – כמו מצג מטעה.
3. 3. בשנות ה- 70 גישה מרחיבה – פס"ד רובנר – תביעה נ רשות בגין אי הצבת פקחים בגן עירוני, ורוכב אופניים פוגע במטיילת. בהמ"ש מתערב קלות ?!
4. 4. שנות ה- 80 גישה מרחיבת אחריות – פס"ד ועקנין – כל מפעיל בריכה אחראי, גם רשות ציבורית. פס"ד זוהר – סככה נופלת – שיקולי מדיניות רחבים, טוב להרתיע הרשות שתשתפר. פס"ד גורדון – עצירת אדם למרות ששילם קנסות, התרשלות חמורה – ואז חזקה שיש גם חובה. פס"ד סוהאן – הוטלה אחריות בגין בריחת הבעל מהארץ, למרות צו עיכוב יציאה שהיה נגדו. - מחדל.
5. 5. שינוי כיוון - פס"ד לוי – המפקח על הביטוח נתבע שלא הודיע למבוטחים בשטחים על הקשיים הכספיים של חברת הביטוח. חוזר לשיקולים בעד הגבלת אחריות , בעיית השפיטות, חוסר קירבה, שק"ד הרשות ---- > שצויינו לעיל.
פס"ד דרורי – אין אחריות על אי התקנת תקנות לתשלום שכר דירקטורים.
89. פרשת סהר – הבנק נתבע על העברת בעלות על רכב גנוב כרשות ציבורית. נקבע כי מדובר בבעיה טכנית ולא בעיה של שיקול דעת – הרשלנות זועקת ולכן יש להטיל אחריות.
90. חוק אחריות המדינה - הוראות חסינות
ס' 4 - חסינות מפני הוצאת לשון הרע.
ס' 5 - חסינות מפני פעילות מלחמתית. פס"ד ארנהו – גישה מצמצמת רק פעילות מלחמתית ממשית.
ס' 6+7 - חסינות מפני נזק לפציעת חיילים – יש חוק התיגמול.
ס' 7 (א) לפק' הנזיקין – חסינות לעובדי ציבור, אם אין רשלנות, ופעל בתו"ל.
ס' 3 - חסינות לעובדי מדינה, אם פעל לפי הרשאה חוקית, ובתו"ל – אלא אם רשלנות חמורה.
פס"ד בני עטרות – המדינה נתבעה על הפעלת שדה תעופה עטרות. נקבע כי אין רשלנות – המעשה סביר, אך יש מטרד = פיצויים. אין הגנה מכוח ס' 6 לפק' הנזיקין כי יש צורך בהרשאה חוקית (למטרד).
92. ס' 6 לפק' הנזיקין – הגנה כללית – לכל מי שפעל לפי הוראות חיקוק יש פטור. – אלא אם מדובר במעשה רשלני.
חסינות ספציפית ( שוטרים נ' עוולת תקיפה) – פס"ד רעד – לא חלה החסינות ברשלנות.
ס' 8 לפק' הנזיקין – חסינות לשופטים.
חסינות סטטוטורית - חוק אחריות המדינה אינו חל על תאגיד סטטוטורי.
93. אחריות אישית על עובד ציבור
ס' 13 לפק' הנזיקין – המדינה מבצעת עוולה ע"י אחריות שילוחית.
בניגוד לכלל שבעוולת עובד אחראים העובד והמעביד, נקבע כי תהא חסינות אישית על עובדי מדינה ובתנאי – שלא עשו העוולה בכוונת זדון.
94.
עוולה נזיקית בנויה : אשם, נזק, זיקה סיבתית בינהם.
קש"ס = הנזק ניגרם בשל האשם. יש להוכיח גם סיבתיות עובדתית + משפטית.
סיבתיות עובדתית – (מדעית, פיזית, רפואית וכו') , יש להוכיח הקש"ס לכל נזק ונזק.
סיבתיות משפטית – יש לבדוק קש"ס לנזק הראשוני.
ס' 76 (1) שאלת ריחוק הנזק ? – (אדם ניפצע בת"ד, בבה"ח נגרם לו נזק נוסף. האם המזיק הראשון (או המעביד) אחראי לנזק השני (בבה"ח – לעובד).
המבחן לקש"ס עובדתי – האם האשם גרם עובדתית לנזק ? מבחן הגורם שאין בילתו.
האם הנזק היה נגרם בלעדי האשם ?
אם לא – האדם הוא הגורם ההכרחי והעובדתי – ודי בכך.
אם בכל מיקרה היה נגרם הנזק – האדם לא אשם, אין משמעות לקש"ס.
96. 96. "היבלעות" – גורם עוולתי גרם לנזק, ואח"כ הנזק נגרם ע"י גורם אחר שאין עמו אחריות.
או שהנזק נבלע ע"י גורם עוולתי מאוחר.
פס"ד גבאי – עוולה גרמה נזק ולאחר מכן מחלה גרמה נזק. בהמ"ש= המחלה בלעה את הנזק, המזיק כבר לא אחראי לאותו נזק.
פס"ד חננשווילי – יש 2 מזיקים שגרמו את הנזק הראשוני, וטוענים שהשני גרם.
בהמ"ש המזיק השני אשם פעמיים: א. כי גרם נזק הגדול.
ב. כי בגללו לא יכול הניזוק לתבוע את המזיק הראשון- נזק כלכלי.
הקשיים בפס"ד זה : 1. לעיתים למזיק השני אין כסף.
2. הנזק כלכלי טהור – מאפשרים לתבוע רק במקרים חריגים.
3. לא ניתן לתבוע פיצויים לפי חוק ת"ד אוטומטית מהמזיק השני.
פתרון חילופי למבחן ההכרחיות לעיל, מבחן הדיות
גורם יחשב כגורם עובדתי לנזק גם אם הוא לא סיבה הכרחית, אלא סיבה מספקת.
פס"ד ועקנין – בהמ"ש מאמץ לראשונה את מבחן הדיות.
1. 1. 2 ציידים פוגעים בו זמנית.
2. 2. מנוע בטיפול מוסך אחד טופל גם בשני – ומתפוצץ.
3. 3. תקרה קורסת בבית – הקבלן, המהנדס ?
בהמ"ש לפי מבחן זה מעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. שהם יוכיחו מי מתוכם אשם.
98. אם הם לא יכולים להרים הנטל – כל אחד ישא בחלקו לפי חלק השוק שלו (דוקטרינת מרקט-שר-ליבליטי - אחריות לפי חלק שוק ).
פס"ד אמיר נ' קונפינו – לגבי התקרה שהתמוטטה , בהמ"ש אין אחריות קיבוצית במשפט הישראלי. לא נטיל אחריות גם על כאלו שכלל לא התרשלו (כמו שעשו בארה"ב, בעניין התרופה הלקוייה, לגבי היצרנים).
דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה – כאשר אדם טוען שאם היו מטפלים בו נכון – היה מבריא.
בודקים את הסטטיסטיקה (הסיכוי) להחלמה.
פס"ד רחמן – הפיצוי ניתן לפי ההסתברות להחלמה.
99. 99. מקרה – בדקו מה הסיכוי שהאישה הייתה ממשיכה בהריון, אם היו אומרים לה שיש בעיה.
מקרה - האסיר המתאבד צריך להוכיח את אובדן סיכויי ההצלחה, בשל הטיפול הרפואי הלקוי שקיבל לאחר ניסיון התאבדותו.
סיבתיות הנזק – שיודעים שהשניים אשמים, אך לא יודעים איזה חלק של הנזק שייך לכל אחד מהם. פס"ד נגר – מזיק גרם נזק אח"כ באה מחלה שהחמירה את הנזק. נקבע שהמזיק אחראי לכל הנזק.
פס"ד מלך נ' קורהויזר – אדם הותקף ע"י 3 כלבים, מתוכם 1 ללא בעלים. נקבע ששני בעלי הכלבים ישאו במלוא הנזק.
אי וודאות – מתוך הקבוצה מי גרם ? מי ניזוק ? איזה חלק מהנזק גרם כל אחד ?
עצם אי הוודאות גורמת לנזק כלכלי – כי יש פגיעה באוטונומיה לכוון צעדיך.
אי ידיעה = נזק . אם אי הידיעה מקורה בהתרשלות – ניתן לתבוע בגינה פיצויים.
אי הידיעה גרמה נזק ראייתי שמקנה זכות תביעה עצמאית.
דוקטרינת הנזק הראייתי – לא אומצה עד היום בבהמ"ש.
פס"ד סימון - מבחני הקשר הסיבתי
1. 1. מבחן ציפיות – האם תהליך הגרימה היה צפוי ? מבחן אובייקטיבי – מה היה צופה המזיק הסביר. אם המזיק יכול לצפות יותר מהאדם הסביר יכול המבחן הסובייקטיבי.
2. 2. מבחן הסיכון – בודקים בפני איזה סיכונים בא המחוקק להגן, והאם הסיכון שקרה בפועל הוא הסיכון אותו רצה המחוקק להגן. פס"ד שולמן – לאחר שבהמ"ש אמר שגם פיצוץ מהווה ת"ד, הוסף ס' 89 שאומר שנזק מכוון לא יכלל בתחום הסיכון.
3. 3. מבחן השכל הישר – האם מאפייני ההתנהגות העוולתית גרמו בפועל לתוצאה המזיקה ? ראה חריגים לס' 64 . שני גורמי השפעה:
1. מבחן גודל האשמה. 2. מבחן צפיית האשם.
משלבים בין שני מבחנים אלו: פס"ד סימון – חזקה שאשם גדול הוא בלתי צפוי.
פס"ד בקטוריה - שומר שנרדם בשמירה, זה דבר צפוי.
פס"ד בן אריה – אשם מכריע הוא אשם בלתי צפוי.
אשם מכריע
– אשם גדול, או אשם בלתי צפוי, או שילוב של שניהם.
אשם מכריע באחריות מוחלטת – אשם שהינו בעל קש"ס לסיכון, פס"ד שולמן – גרימת נזק מכוונת נחשבת "אשם מכריע" בחוק הפיצויים -- > ע" מבחן הסיכון.
ככל שהנזק קרוב יותר לאשם – תוטל אחריות.
במשפט האנגלי שני מבחנים :
1. 1. מבחן הישירות – פס"ד פולמיס – מוט נפל מאוניה, ניתז גץ, דליקה, נגרם נזק.
התהליך כולו ללא יד אנושית – שרשרת סיבתית שלא מופסקת - > עונה על דרישת הקרבה.
2. 2. מבחן הצפיות – האם הנזק היה צפוי , לפי צפיית האשם.
במשפט הישראלי
פס"ד רינגל – אדם ניפצע בתאונה ופיתח סרטן. בהמ"ש מסתמך על מבחן הישירות – הנזק נבע ישירות מעוולת התובע.
105. פס"ד סידר – בהמ"ש קבע שמבחן הסיכון הוא המבחן המתאים לאחריות חמורה ומוחלטת.
סיכום המבחנים במשפט הישראלי :
מבחן הצפיות – מיושם בעוולות רשלנות.
מבחן הסיכון - מיושם בעוולות אחריות חמורה ומוחלטת.
מבחן השכל הישר – תומך במבחנים האחרים.
1. הנזק נגרם ע"י מקרה טבעי בלתי רגיל - אין קש"ס. לא ניתן לצפות ההליך.
2. אשם של אדם אחר הייתה הסיבה המכרעת לנזק – הכוונה לצד ג', המזיק או הניזוק.
במשפט האנגלי : אשם מכריע – הוא אשם גדול !
נקבע מבחן הצפיות :
1. 1. לתהליך הגרימה – האם ניתן לצפות כל הליך הגרימה.
2. 2. סוג הנזק – האם צפיתי לאותו סוג נזק ( גוף / רכוש ? ).
פס"ד רינגל – כל נזקי הגוף הינם אותו סוג נזק. פציעה היא נזק גוף בדיוק כמו מחלת הסרטן . נקבע שמבחן צפיות רחב – מספיק לבדוק רק את סוג הנזק.
3. גודל הנזק – פגעתי ברכב, לא ניתן היה לצפות שיש שם יהלומים. (גודל הנזק לא ניתן היה לצפייה מראש ). פס"ד בן ציון – אדם ניפצע ברגלו, לאחר זמן נפל ושבר ידו ותבע את המזיק הראשון. נקבע שיש גבול לאחריות.
סיכום :
פס"ד רינגל – המבחן הוא רק סוג הנזק.
פס"ד בן ציון – מבחן נכון וצודק לפי הליך הגרימה.
בחוק הפיצויים – אין שאלת ריחוק הנזק – נזק הגוף תמיד קרוב.
107. 107. אם הייתה רשלנות חמורה של בה"ח לאחר הפציעה הראשונית, נקבע כי היא לא צפויה (פס"ד רינגל), בפס"ד גינת (המתאבד) – נקבע שראוי לאמץ את מבחן ריחוק הנזק – מבחן הסיכון.
כאשר דובר בהתפתחות מחלת הסרטן לאחר התאונה – הבדיקה :
א. א. אין צורך לבדוק צפיות קונקרטית, אלא צפיות התהליך כולו – החמרה מהתאונה צפויה !
ב. ב. "הגולגולת הדקה" – כאשר יש רגישות מיוחדת, נושאים באשם על הנזק כולל רגישויותיו.
ג. ג. לא נבחין בין הנזקים, כל הנזקים הגופניים הם סוג אחד.
108. פס"ד בן שושן – כל שלושת המבחנים משולבים יחד.
בדיקת התרשלות: 1. התנהגות האדם הסביר בנסיבות העניין.
2. אם יש הרבה סיכונים צפויים – יש התרשלות.
3. קש"ס – בודקים אם מה שקרה בפועל, שייך לאותם סיכונים שבגללם הוטלה האחריות.
אחריות חמורה ומוחלטת – מוותרת על מבחן הצפיות, פס"ד שולמן- מבחן הסיכון כן קיים בחוק הפיצויים.
הקטנת הנזק הינה הגנה – המזיק טוען שלניזוק חלק בנזק.
בחוזים זו הגנה סטטוטורית – מופיעה בחוק, בנזיקין - לא.
פס"ד גולדפרב – ההגנה הזו הינה שלוחה של "אשם תורם" .
הסבר נוסף (טוב יותר) – זו הגנה שהינה חלק מכללי ריחוק הנזק. הגנה נסיבתית .
מתי הניזוק אמור להקטין נזקו :
1. 1. ניפגע לא טורח לקבל טיפול רפואי, והנזק מוחמר.
2. 2. רכוש לא מתוקן .
3. 3. אדם ביקש השקעה מהבנק שלא בוצעה – יכל לבקש שוב.
נגד דרישת הקטנת הנזק – מצבים שבהם לא ברור שיש הסתברות שיהיה שיפור (צורך בניתוח).
פס"ד גולדפרב – מבחן אובייקטיבי – מה האדם הסביר היה עושה.
א. א. אחריות אישית – הנתבע מבצע עוולה / גורם לנזק (אפשר גם בעקיפין).
ב. ב. אחריות שילוחית – בין המזיק לתובע יש זיקה מיוחדת – קירבה.
- קשר עבודה ס' 13 .
- - קשר שליחות ס' 14 .
- - קשר חוזי ס' 15 .
כדי שתקום אחריות שילוחית צריך הוראת חוק מיוחדת. האחריות השילוחית היא מוחלטת במובן שמספיק קשר עבודה מעביד – עובד.
א. א. כשהמזיק מילא את כל יסודות העוולה בעצמו.
ב. ב. כאשר המזיק היה משדל ואחראי בנזיקין – שידול ממשי .
ג. ג. נדרשת ידיעה ברמת כוונה, באופן סובייקטיבי שהינך גורם לאחר לעבור עוולה, לכן לא יחול בעוולות רשלנות.
פס"ד הילמן נ' כרמי – (שניים ששיחקו בנשק אחד), גם ללא ס' 12 , היינו מגיעים לתוצאה זהה דרך דיני השותפות.
פטורה למעט חמשת המצבים האמורים בסעיף.
פס"ד ניסים – החלופות של ס' 15 באות להטיל אחריות אישית על המעסיק ולא אחריות שילוחית.
1. 1. אחריות על מעסיק שהתרשל בבחירת בעל חוזה.
2. 2. התערב בעבודתו של בעל חוזה.
3. 3. אישרור
4. 4. הח"ח.
5. 5.
פס"ד לב נ' תורג'מן – אדם שכר קבלן שיפרוק עיצים ממשאית, ברשות הרבים ונגרם נזק. נקבע שהמעסיק אחראי ברשלנות. ברק במאמר – אין רשלנות, לכל היותר מטרד.
פס"ד מזי נ' קוקה קולה – תבעו על נפילת שלט קוקה קולה – נקבע רשלנות
פס"ד עיריית ת"א נ' מורד – קבלן ביצע עבודות, הוציא חומרי בניין לרחוב ומישהו ניפגע. בהמ"ש קיבל את גישת ברק ואמר אחריות חמורה בעוולת המטרד.
אחריות מעביד בשל עוולה שביצע עובדו כלפי צד ג'
1. 1. נדרש קיומו של קשר עבודה.
הזיקה לפי ס' 2 – הגדרת מעביד לפי מבחן השליטה על אופן ביצוע העבודה.
הפסיקה קבעה מבחן מרחיב יותר – מבחן השליטה האירגונית.
מבחן נוסף – השתלבות אירגונית.
2. 2. שהעובד יבצע עוולה.
אם לעובד חסינות מהותית (עובד ציבור) – המעביד פטור.
אם למעביד חסינות דיונית – העובד פטור, המעביד אחראי.
3. 3. קש"ס – זיקה משפטית בין קשר העבודה לביצוע העוולה.
ס' 13 א' – תוך כדי עבודה, ס' 13 ב' – במהלך ביצוע תפקיד.
למעט – "מעשה שעשה העובד למטרות עצמו".
פס"ד מדר – העובד יצא בשליחות המעביד, אך ביצע סטיה פרטית – המעביד פטור. יש הסבורים שמספיק שבגדול העובד פעל לקידום אינטרס המעביד.
בהתקיים התנאים לעיל, אחריות המעביד היא – אחריות מוחלטת .
הסיבות: א. פיזור הנזק – על בעל יכולת, שגם מבטח.
ב. הרתעה – שינקוט אמצעי מניעה.
מרחיבים בפסיקה את אחריות העובד:
1. 1. כלל מידת הסטיה – פס"ד מדר – האם הסטיה מהותית ?
2. 2. פס"ד שטיבל – כאשר מנהל הסניף מועל בכספי לקוח, רואים הבנק כאחראי.
119. 119. כלל ההרחבה – כלל הנחזות וקשר העבודה הנחזה – שאלת המצג, עליו מסתמך הניזוק.
אם נוצר מצג שהעובד פועל בשליחות המעביד – יש קשר עבודה נחזה.
עוולות בהן המעביד לא אחראי :
1. תקיפה. 2. כליאת שווא. 3. נגישה.
פס"ד ניסים – שלוח = יד ארוכה או ממלא מקום. הצבא אחראי לנהג ששכרה חברת ההובלות.
זיקה חזקה – קשר עבודה.
זיקה בינונית – שלוח.
זיקה חלשה – קבלן.
1. 1. מתי נראה מעוולים יחד כקבוצה ?
פס"ד אדרי נ' עזזיאן מפריד בין שני סוגי קבוצות :
א. א. מזיקים במשותף – אחראים לאותה עוולה. וגם שותפות.
ב. ב. מזיקים שפועלים בנפרד – גרמו יחד לנזק (לא ברור מה חלקו של כל אחד)
כדי לחלק את הנזק אפשר להפעיל את מבחן החלוקה – לפי ההסתברות.
מספר העילות כמספר המזיקים.
פס"ד מלך – בעלי 2 הכלבים שילמו כל הנזק, למרות שניגרם גם ע"י כלב שלישי.
פס"ד נגר –