אופן חישוב הבסיס לתשלום דמי
ביטוח של עובד עצמאי
בשנת המס 2003
אורנה צח (גלרט), רו"ח
(1)
כדי לדעת מה הוא הבסיס לתשלום דמי
הביטוח לשנת המס הנבדקת יש להשתמש בנוסחאות המבוססות על ההכנסה בשומת המס של
המבוטח בניכוי קופות הגמל ו-52% מדמי הביטוח הלאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס, על
פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.
שינויים בתקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח
כפי שמוצג
בטבלאות שלהלן, חלו שינויים בשנת 2003 בתקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, כדלקמן:
עד יום 30/6/03 – לא הייתה קיימת תקרה.
החל מיום 1/7/03 – תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח היא 5 פעמים השכר הממוצע
במשק.
שיעורי דמי ביטוח
להלן טבלאות המפרטות את שיעורי דמי
הביטוח בגיל 60/65-18 (בשיעורים הרגילים):
מעסיק |
שכיר (חלק העובד) |
עובד עצמאי |
הכנסות שאינן מעבודה |
בתקופה |
5.93 |
4.50 |
9.82 |
9.41 |
עד חצי שכר
ממוצע במשק |
5.93 |
10.32 |
15.42 |
15.20 |
ללא תקרה |
מעסיק |
שכיר (חלק העובד) |
עובד עצמאי |
הכנסות שאינן מעבודה |
בתקופה 31/12/03 - 1/7/03 |
5.93 |
4.50 |
9.82 |
9.41 |
עד חצי שכר
ממוצע במשק |
5.93 |
10.38 |
15.42 |
15.20 |
עד 5 פעמים
שכר ממוצע במשק |
1. מציאת הכנסה מיטבית (X)-
מפחיתים מן ההכנסה שבשומת המס
את הסכום המותר בניכוי בשנת מס זו לקופת גמל, ומוסיפים הכנסות מתגמולי מילואים,
שהתקבלו בשנת המס.
2. מציאת הכנסה מיטבית לרבעון (Y)-
משקללים את ההכנסה המיטבית האמורה
לרבעוני שנת המס, על פי סך השכר הממוצע במשק, שחושב לשנת מס זו.
3. מציאת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לרבעון (W)-
מפחיתים מן ההכנסה המיטבית
לרבעון את סכום "דמי הביטוח הלאומי", אשר מותר לנכותם בעת חישוב השומה
על פי סעיף 47א' לפקודת מס הכנסה (על פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי).
4. מסכמים את סך ההכנסות החייבות בדמי ביטוח
בכל ארבעת הרבעונים.
הנוסחה לשקלול ההכנסה המיטבית לרבעון
הנוסחאות המובאות במאמר זה, שנועדו
לחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח של מבוטח עצמאי, מבוססות על הכנסתו הרבעונית.
דהיינו: בכל רבעון יש לחשב את הנוסחה מחדש על בסיס הנתונים שבאותו הרבעון.
את ההכנסה הרבעונית של המבוטח מחשבים
כדלקמן:
1. ההכנסה שבשומה, לאחר הפחתת קרן ההשתלמות.
2. בניכוי – קופת גמל שמותרת בניכוי לצורכי מס.
3. בנוסף – תגמולי מילואים, שהתקבלו בפועל
בשנת המס.
התוצאה (X) היא הכנסה מיטבית
רבעונית (לא משוקללת) חייבת במס מעסק, לרבות תגמולי מילואים, לפני ניכויים אישיים ובניכוי
הסכום המותר בניכוי לקופת גמל.
אופן שקלול ההכנסה בשנת 2003 - מציאת
ההכנסה המיטבית
(הרבעונים מסומנים באותיות רומיות).
בכל הרבעונים של שנת 2003 השכר הממוצע
במשק הוא 6,964 ש"ח בחודש, ולכן ניתן לחלק את X לארבעה חלקים
שווים, בכדי לקבל את Y.
W- הכנסה רבעונית חייבת
בדמי ביטוח מעל המינימום ועד המקסימום, בתקופה שבה הוא חל.
Y- הכנסה מיטבית לרבעון
- הכנסה רבעונית חייבת במס מעסק או ממשלח יד, לפני ניכויים אישיים, בניכוי הסכום
המותר בניכוי לקופת גמל, ובתוספת תגמולי מילואים שהתקבלו בשנת המס, המשוקללת לפי השכר
הממוצע במשק.
1T- השיעור המופחת של דמי
הביטוח הלאומי (אינו כולל דמי ביטוח בריאות), עד מחצית השכר הממוצע במשק.
2T- השיעור המלא של דמי
הביטוח הלאומי (אינו כולל דמי ביטוח בריאות), עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק.
S- השכר החודשי הממוצע
במשק.
S
x 3 - השכר הרבעוני הממוצע במשק.
לנוסחה שתי גרסאות כיוון ששיעורי דמי
הביטוח שונים בהכנסה העולה על 50% מן השכר הממוצע, לעומת הכנסה הנמוכה מכך:
1. S x
3/2 < Y : ההכנסה החייבת
הרבעונית כולל תגמולי המילואים בניכוי קופת הגמל, היא מעל ל – 50% מן
השכר הרבעוני הממוצע במשק.
2. S x
3/2 > Y: ההכנסה החייבת
הרבעונית כולל תגמולי מילואים בניכוי קופת הגמל, קטנה מ – 50% מן
השכר הרבעוני הממוצע במשק או שווה ל – 50%
אלה, ולא פחות מ- 25% מהשכר הממוצע במשק (אם שני בני הזוג עובדים - לא פחות מ-
15%).
להלן "נוסחה מקורית",
ו"נוסחה מפותחת", עבור שתי האפשרויות, שצויינו לעיל.
1. S x
3/2 < Y
__________
Y = [2T (S x 3/2 - W) + 1T x S x 3/2] x 0.52
+ W
הנוסחה המפותחת
(2T x 0.52 + 1) / [ (1T –
2T) x S x 3/2 x 0.52
+ Y] = W
2. S Y
< 3/2 x
< S x 3 x 0.25 =( S x ¾(
________________________________
W + 0.52 x W x T1 = Y
W = Y / (1 + 0.52 x T1)
חישוב לדוגמא (הכנסה שאינה עולה על 5 פעמים השכר הממוצע במשק)
למבוטח עצמאי הכנסה חייבת לפני
ניכויים אישיים, בניכוי קופת גמל מותרת בניכוי, בסך של 100,000 ש"ח לשנת 2003.
1.
החישוב מבוצע בכל רבעון בנפרד. בשנים בהן לא חל שינוי
בשכר הממוצע או בשיעורי דמי הביטוח, התוצאה תהיה זהה בכל הרבעונים. בשנת 2003 חל
שינוי רק בתקרה החייבת בתשלום דמי ביטוח.
2. לאחר ידיעת תוצאות החישוב לכל ארבעת
הרבעונים – מסכמים את בסיסי ארבעת הרבעונים
האלה.
3. תוצאת הסיכום של ארבעת בסיסי הרבעונים של
שנת המס 2003, במגבלת ה"מינימום" וה"מקסימום" (כשיש מגבלה כזו),
היא הבסיס לחישוב ההכנסה החייבת בדמי הביטוח בעבור שנת 2003.
חישוב ההכנסה המיטבית (המשוקללת) לרבעון
ההכנסה המיטבית לרבעון תהייה:
שיעורי דמי הביטוח על הכנסה חייבת
מעסק או ממשלח יד:
12/03-1 |
|
|
% |
|
|
|
|
|
6.72 |
שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי |
|
3.10 |
שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות |
|
9.82 |
|
|
|
|
|
10.62 |
שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי |
|
4.80 |
שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות |
|
15.42 |
|
|
השכר הממוצע במשק בשנת 2002
השכר הממוצע במשק בכל שנת 2003 – 6,964 ש"ח לחודש.
הבסיס לתשלום דמי הביטוח
ברבעון הראשון
W =
סה"כ חיבור התוצאות:
23,892.5
x 4 = 95,570
דהיינו: ההכנסה השנתית, החייבת בדמי ביטוח, בשנת 2003 היא 95,570 ש"ח.
הכנסות מעל ה"תקרה"
בחודשים יולי ועד דצמבר 2003 היתה קיימת תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.
כאשר ההכנסה החייבת גבוהה מהתקרה האמורה, לאחר שנוכו ממנה דמי הביטוח
הלאומי המותרים בניכוי – אין צורך לחשב את ההכנסה בכל פעם מחדש. החישוב יתבצע פעם
אחת בלבד, כדלקמן:
יש למצוא את ההכנסה הגולמית המיטבית (Y) באופן, שלאחר
הפחתת דמי הביטוח הלאומי המותרים בניכוי, תהיה התוצאה שתתקבל: ההכנסה החייבת בדמי
ביטוח בסך 5 פעמים השכר הממוצע במשק (W).
בהכנסה הנמוכה מהכנסה זו (Y) משתמשים
בנוסחה ובהכנסה הגבוהה מהכנסה זו אין צורך להשתמש כלל בנוסחה באותה התקופה.
חישוב ההכנסה המקסימלית בשנת 2003,
המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה:
5 פעמים שכר ממוצע במשק לרבעון 104,460
= 5 x3 x6,964
לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית (Y) (מלוא ההכנסה
לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), נשתמש בנוסחה הבסיסית:
=
104,460 = W |
(5.72% - 9.62%) 0.52 x 6,964 x 3/2 + Y |
% 9.62 x 0.52 + 1 |
= 104,460 |
211.84 + Y |
110,017 = Y |
1.055224 |
למבוטח, שהוא עובד עצמאי, שהכנסתו עולה
על 110,017 ש"ח ברבעון השלישי והרביעי, של שנת 2003, ההכנסה החייבת בדמי
ביטוח ברבעונים הללו הינה 104,460 ש"ח, שהם 5 פעמים השכר הממוצע במשק ברבעון.
נוסחת
ההפחתה לעיסוקים מורכבים
עובד עצמאי, שיש לו בנוסף הכנסות
שאינן מעבודה (הכנסות פסיביות), מחשב לכל
עיסוק בנפרד את ההכנסה המיטבית ולאחר מכן מבצע את ההפחתות לפי סעיף 345.
אם יש למבוטח קופת גמל המותרת בניכוי
- אזי היא מופחתת מכל הכנסה על פי יחס ההכנסה מסך ההכנסות.
אם שילם המבוטח כעובד עצמאי שיעור
מופחת ושיעור מלא, ועל הכנסותיו שאינן מעבודה משלם שיעור מלא, אזי יש להפעיל
הנוסחה הקצרה יותר, לחישוב ההכנסות החייבות בדמי ביטוח, שאינן מעבודה, כדלקמן:
= W |
Y |
T ×
0.52 + 1 |
דוגמא:
הכנסות ברבעון:
הכנסות מעסק - 30,000 ש"ח
הכנסות שאינן מעבודה - 50,000
ש"ח.
מכיוון שהכנסותיו של המבוטח מעסק גבוהות
ממחצית השכר הממוצע במשק, יש להפעיל על ההכנסות מעסק את הנוסחה המתאימה, שכן
כעצמאי הוא משלם הן שיעור מופחת והן שיעור מלא.
על הכנסותיו שאינן מעבודה - משלם
המבוטח רק שיעור מלא, ולפיכך תופעל הנוסחה הקצרה אלא שבמקום T1 יופיע T2 -
שיעורי דמי ביטוח מלאים בעבור הכנסות שאינן מעבודה.
(1) הכותבת
רואת חשבון, העוסקת בתחום הביטוח הלאומי, מרצה בכירה לדיני הביטוח הלאומי במסלול
האקדמי של המכללה למנהל ובפורומים מקצועיים נוספים, משמשת כיו"ר ועדת הקשר של
לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי וחברת הועדות לביטוח זקנה ושאירים וביטוח
פשיטות רגל שליד מועצת הביטוח הלאומי.
(2) הנוסח
המובא לעיל אינו מחליף את הוראות החוק, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו.
(3) דמי
ביטוח הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם יחד.
(4) כל
הזכויות שמורות. ©