דיון אזרחי

תמצית פסקי דין

שנת תש"ס

ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ

העותרת ביקשה לא למחוק הכותרת "בסדר דין מקוצר" לגבי תביעה כזו שהוגשה לפי ס' 269 (1) (א) לתקנות סדר דין אזרחי, שנמחקה ע"י הרשם מכיוון שלא צורפה לתביעה ראיה מספיקה אלא רק נייר ללא שם ופרטים.

השופט לנדוי – הדרישה בס' 270 לצרוף העתק המסמך לבקשה לראיה, אינה דרישה פרוצדורלית אלא מהותית. משהוגש מסמך שאינו יכול להוות ראיה, אין הוא עומד בתקנה, ואין חשיבות לכך שהנתבעת כלל לא ביקשה להתגונן.

השופטת בן פורת – לרשם לא הייתה סמכות לבקש לצרף אח"כ את המקור, מכיוון שהדרישה למסמך כראייה הינה מלכתחילה – להיות מוגש בעת הגשת הבקשה לסדר דין מקוצר.

השופט ברק – אין הבדל אם אין עילה מלכתחילה, או לא צורף מסמך נאות, בשני המקרים זו אינה יכולה להיות תביעה בסדר דין מקוצר.

ר"ע 192/84 אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ

המבקשת אבגד הגישה תביעה בסדר דין מקוצר, ומשלא הוגשה בקשה להתגונן בזמן, נקבע פס"ד לטובתה. הנתבעת ביקשה לבטל את פסה"ד בטענה שהסכום בתביעה אינו קצוב ולכן לא זכאית התביעה להידון במסגרת סדר דין מקוצר, והרשם קיבל עמדתה והעביר הדיון לרגיל, היות ותנאי לסדר דין מקוצר לפי ס' 269 (1) שהתביעה חייבת להיות בסכום קצוב.

השופטת בן פורת – אם אין התביעה בסכום קצוב דינה להתברר בסדר דין רגיל, גם אם לא הוגשה בקשה לרשות להתגונן כלל, בהיות העניין לא רלבנטי לעניין האפשרות לסדר דין מקוצר.

ע"א 410/88 רותם חברה לביטוח נ' כוכב בע"מ

רותם ביקשה לערער על ההחלטה לפיה נקבע שהתביעה על אבדן המשאית נדונה בסדר דין מקוצר – בטענה שהשווי בפוליסה הוא סכום גג ולא שווי בפועל ולכן התביעה איננה בסכום קצוב, וכן ערעור על תביעתה החלופית לקבלת רשות להתגונן שנדחתה ע"י השופט מכיוון והעד מטעמה לא הופיע לדיון.

השופט מלץ – כשמדובר באבדן מלא של המשאית ממילא הסכום בפוליסה הוא האקטואלי, ולכן אכן מדובר בסכום קצוב. מכתב על שרידים ללא סכום שוויים, שהוגש לאחר המשפט – אינו רלבנטי. 

מכיוון שסדרי הדין נועדו למיצוי האמת, ראוי שתינתן האפשרות להגיש בקשת רשות להתגונן שתידון לגופה, סנקציה על אי התייצבות העד ניתן לקבוע במסגרת פסיקת הוצאות.

ע"א הילולים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ

השופט מלץ – המערערת ביקשה למחוק הכותרת "סדר דין מקוצר" בטענות:

1. 1. מסמכי פתיחת חשבון ודפי יתרה אינם ראיה לכאורה לעניין התביעה והמסמכים שיש לצרף.  השופט- לשלב מקדמי של הגשת התביעה, המסמכים הנ"ל מספיקים.

2. 2.  התנאים במסמכי פתיחת החשבון הם מקפחים . השופט – כראיה לכאורה ככתוב בהם הם מספיקים, הגם שניתן לסתרם מאוחר יותר.

3. 3.  לפי ס' 37 לפקודת הראיות המסמכים לא הוגשו נכון.  השופט – זו אינה טענה מקדמית, אלא טענה לדיון בשלב הדיון עצמו.

המערערים טוענים שנדחתה בקשתם להגיש רשות להתגונן, אך בדין נדחתה שכן לא ליוו את בקשתם לקבל רשות להתגונן, בטענות מבוססות, אלא בטענה כללית שחישובי הבנק אינם נכונים, בלי שהגישו חישובים משלהם.

ע"א 7420/95 אריאל נ' רותם

העותרת ביקשה לא להכיר בתביעת חברת רותם ביטוח להשבת כספי ביטוח ששילמה, כתביעה בסדר דין מקוצר, מכיוון ולטענתה תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי אינם עוסקות בדיני עשיית עושר ולא במשפט.

השופט טירקל – היות והחיוב להשבה נובע מפס"ד (שנתקבל בערעור), הרי הוא עונה לתקנה 202 , ויש לאפשר הגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' מכוניות לים התיכון בע"מ

המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר להשבת סכומים ששילמה למערערת בגין רכישת מקרקעין מהמערערת, ואשר המערערת ביטלה את העסקה בטענה של הפרת ההסכמים ע"י המערערת. המחוזי אישר התביעה בסדר דין מקוצר ולכן הערעור.

השופטת נתניהו – השאלות לדיון:

1. 1. האם למערערת זכות מהדין המהותי לקיזוז סכומים בגין הפרת ההסכמים שהיא טוענת להם ע"י המשיבה.

2. 2.  באם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם למערערת זכות דיונית להתגונן בטענת קיזוז בסדר דין מקוצר.

התשובות: 1. המונח חיוב כולל זכות קיזוז גם אם טרם ניתן פס"ד וזאת לפי חוק החוזים מרגע ההפרה (ס' 53 לחוק – מאפשר זכות קיזוז).

2.  עילת הקיזוז רשאית לעלות כטענה לגיטימית במהלך הרשות להתגונן של המערערת.