יסודות המערכת החשבונאית

29.11.98

חשבונאות - רישום/תמצית של אירועים כספיים/ כספיים/ עסקיים, אשר תועיל למשתמשים.

דוחות חשבונאים - מאזן, דו"ח רווח והפסד, תזרים מזומנים, דו"ח קרנות ועודפים.

במשתמשים בדוחות - בעלי עסק, מס הכנסה, משקיעים, בנקים, לקוחות/ספקים, (חב' חדלת פירעון - חב' שלא מסוגלת לפרוע את חובותיה) גורמים פנימיים בחברה. מועדי זמן בדוחות כספיים - כל חב' מחויבת להגיש דוח כספי אחת לשנה (31.12) חב' ציבוריות (נסחרות בבורסה) אחת לרבעון.

כללי חשבונאות מקובלים: המוסכמות, החוקים והנוהלים המגדירים פרקטיקה חשבונאית מקובלת בנ'/ זמן מסוימת ואשר לפיהם נמדדים נאותות הטיפול החשבונאי וטיב ההצגה בדוחות הכספיים.

בכל נושא חשבונאי יש צורת טיפול שונה (ספר הכללים - גילויי דעת).

חשיבות קביעת כללים:

1. אחידות ואובייקטיביות בדוחות כספיים.

2. רמת השוואתיות - משקיע יכול להשוות בין חברות משום שהצגת דוחותיהם הוא לפי אותו בסיס.

(* חב' פרטית - צריכה להיראות מפסידה ¬ כלפי מס הכנסה

חב' ציבורית - צריכה להיראות מרוויחה ¬ על מנת שישקיעו בה בבורסה)

לשכת רואי חשבון - קובעת גילוי דעת, מפרסמת בכל פעם שנתקלים במקרה שאין דרך טיפול בו, לאחר מכן מאושר ע"י מועצת רואי החשבון שבה נציגים מהכנסת.

מה מחייב מבחינת גילוי דעת?!

א. גילוי דעת ישראלים של לשכת רו"ח.

ב. תקנים בינלאומיים.

ג. גילוי דעת בארצות נאורות.

ד. נורמה מקצועית ושיקול דעת (מוסכמות).

המגבלות של הכללים המקובלים:

1. הפיכת החשבונאות לעסק טכני - ביצוע לפי כללים ללא מחשבה מפחד לתביעה.

2. כללים מסוימים לא מתאימים לנסיבות המקרה.

עסק יכול להתנהל ב- 3 צורות: יחיד, שותפות, חב' בע"מ (ניהול, חב' בת).

חב' בע"מ

גול משפטי עצמאי הפועל במסגרת תזכור ותקנות והוא נפרד משפטית מבעליו. 0גוף משפטי נפרד - הגוף הוא יחידה עצמאית לכל דבר בפני החוק; נפרד מבעלי המניות, שהם לא בד"כ ההנהלה).

תזכיר - מסמך שמגדיר את מטרות החב', לצורך מה היא הוקמה, תחום עיסוקה.

תקנות - מסמך שמגדיר באופן כללי את אופן הניהול, קבלת החלטות וכו'.

בע"מ - בעירבון מוגבל, החברים/בעלי המניות אינם אחראים לחובות החברה מעל לסכום המניות שנפרע במלואו כלפי החברה למעט ערבות אישית.

הון מניות נפרע - כשמקימים חב', רושמים ברשם החברות ע"י תזכיר ותקנות, יש הון מניות רשום (אפשרות להנפיק מניות - סכומים גבוהים) והון מניות נפרע (שמשלמים עבורו, בדוחות הכספים יש ביטוי רק להון המניות שנפרע).

במידה והחברה פשטה - משלמים את חובותיה, במידה ונשארו עוד חובות בעלי המניות משלמים רק את סכום הון המניות הנפרע ז"א מה שהם השקיעו, לגבי שאר החובות אין והם אחריות.

ערבות אישית - ערבות על רכוש/נכסים של בעלי המניות על בקשת אשראי שהוא גבוה בהרבה מהכנסות החברה ואפשרותה להחזיר.

דוחות כספיים-

השלב הקודם לחשבונאות הוא הנהלת חשבונות.

הנהלת חשבונות - עמ' מידע שכוללת רישום שיטתי ביחידות כספיות של פעילות העסק, דהיינו של העסקאות שביצעה החברה/עסק.

עסקה - אירוע או התרחשות ביחידה כלכלית המביאה לגידול או קיטון בנכסים, ההתחייבות וההון הבעלים, העסקה היא אירוע חיצוני, העסקה היא בין היחידה, עצמי לגוף חיצוני, מכירה ללקוח, קנייה מספק, העברה פנימית בחשבונות לא נקראות עסקה.

פעולות יומן - פעולות שבררו נרשמות על העסקאות עפ"י קריטריון של זמן כלומר, המיון הוא לא לפי סוג העסקה אלא עפ"י הזמן שבו התרחשה העסקה. הנהלת החשבונות רושמת אירועים שקורים כל יום גם אם העסקאות נרשמות בכל מיני חשבונות.

חשבון - מכשיר בו מועתקות כל העסקאות שנרשמו ביומן לפי סדר כרונולוגי של התהוותן, ממוינים עפ"י סוגיהם השונים (לקוח, ספק).

מאזן -	חובה	זכות
נכסים = התחייבות + הון עצמי XX.31.12	(אקטיב)	(פאסיב)
	נכסים	התחייבויות הון עצמי

המאזן נותן תמונת מצב ליום מסוים.

· נכסים - רכוש קבוע (בניינים, כלי רכב, מחשבים, מזגנים), לקוחות שחייבים, חייבם שונים (החזר מס הכנסה, בעל מניות שלקח כסף, הלוואות שניתנו), מזומנים בבנק, בקופה, מלאי (סחורה).

- נכסים לא מעשיים - מוניטין, פטנט.

סדר רכוש שותף - מזומן, חייבים, לקוחות ¬ מחזירים בזמן קצר

שימוש רכוש קבוע - בניינים, מזגנים.

בנכסים רכוש אחר - מוניטין, פטנט

לפרעון

· התחייבויות - ספקים, משכורות לעובדים, הלוואות מבנקים, שטרות לפירעון (הלוואות + שונים(, חובות לזכאים שונים (מס הכנסה, ספק חריג).

· הון עצמי = הון מניות נפרע + רווחים שנצטברו/ - הפסדים שהצטברו.

דוג': חובה זכות

נכסים: הון עצמי:

כסף שהוכנס לחב' בהון מניות נפרע	מזומן - 200 ש"ח 1800 = -200 רווח	1. הון מניות נפרע - 200 ש"ח 1800 = -200 הפסדים	הכנסות 0 הוצאות 200
		2. דוח רווח והפסד	-200

· דו"ח רווח והפסד = הכנסות פחות הוצאות שווה רווח/הפסד לתקופה / שנה. חשבונות מאזנים - נכסים, התחייבות והון עצמי. אלו הם חשבונות תמידיים הנרשמים במאזן וממשיכים להתקיים כל עוד העסק קיים. יתרת הסגירה של חשבון מאזנים מסוים הוא יתרת הפתיחה בשנה הבאה או בתקופה העוקבת.

- חשבון תמידי- הוא חשבון שמתקיים ללא הפסקה, המאזן משקף מצב ויום מסוים (של הנכסים, ההון העצמי וההתחייבויות).

הנכסים, ההתחייבויות והוון העצמי לתאריך המאזן עדיין ממשיכים להתקיים משום שהעסק ממשיך לעבוד ומכאן שחשבונות מאזנים ממשיכים לשנה הבאה ועוברים כותרת פתיחה שפותחת את המע' החשבונאית לתקופה העוקבת.

- דו"ח רווח והפסד ¬ חשבונות תוצאתיים.

חשבונות תוצאתיים - הם חלק מדו"ח רווח והפסד.

דו"ח רווח והפסד מורכב מחשבונות תוצאתיים להבדיל ממאזן שמורכב מחשבונות מאזנים שקיומם ממשיך, אלו הם חשבונות זמניים הנרשמים בדו"ח רווח והפסד וסיכום התוצאות שלהם עובר למאזן. כל שנה ושנה סיכום התוצאה של דו"ח רווח והפסד בין אם היא תוצאה היא רווח או הפסד עובר למאזן במסגרת ההון העצמי.

חשבונות תוצאתיים לא עוברים לתקופות הבאות אלא רק הרווח או ההפסד ל אותה שנה.

הנהלת חשבונות.

1. נכסים - חובה.

הגדלת נכס - מחייב את החשבון המאזני.

הקטנת נכס - זיכוי החשבון המאזני.

2. התחייבות = זכות

גידול בהתחייבות = זיכוי החשבון המאזני.

פיחות בהתחייבות = חיוב החשבון המאזני.

דוג' - לקח הלוואה 1,000 ש"ח גדול בהתחייבות - ז. הלוואה 1,000 גדל הנכס - מזומן, לכן: הגדלת נכס - ח. עו"ש בנק 1000.

3. הון עצמי = הון מניות נפרד + רווחים שהצטברו = זכות.

¯

אין הקטנת מניות רק הגדלה.

דוג- הגדלת הון מניות

גידול בהון עצמי - ז. הון עצמי

הגדלת נכסים - ח. עו"ש בנק.

גידול בהון עצמי = זיכוי החשבון המאזני.

פיחות בהון עצמי = חיוב החשבון המאזני.

רווחים שהצטברו = זכות.

הפסדים שהצטברו = חובה.

4. הוצאה - זרימת מזומנים או קבלת התחייבות לזרימת מזומנים לקידום העסק אשר תמורתה מצפה ההנהלה לתועלת בתקופה השוטפת בלבד.

כלומר הוצ' שיתרונן הוא מידי וקצר להבדיל מנכסים שיתרונם הוא לטווח ארוך.

· זמן שוטף - שנה עוקבת.

5. רווח והפסד

הכנות = זכות

הוצאות = חובה

עקרונות פקודות היומן

תאריך תעסוקה	רישום הפעולה	סכום
1.2.98	ח. הוצאות ניקיון	200
	ז. עו"ש בנק	200

1. עקרון הרישום הכול - כל פעולה שנעשית בעסק נרשמת לפחות ב- 2 חשבונות שונים ו- 2 צדדים חובה וזכות.

2. המשתתפים בפקודות יומן:

2.1 חשבונות מאזניים.

2.2 חשבון מאזני אחד וחשבון תוצאתי אחד.

· לעולם לא משתתפים 2 חשבונות תוצאתיים למעט תיקון טעות (סטורנו).

תיקון טעות: במקום הוצ' ניקיון - הוצ' כיבודים.

ז. הוצאות ניקיון - 200 ¬ מבטל את החיוב לעיל.

ח. הוצאות כיבודים - 200

· לקוח שילם 30 ש"ח - מזומן, 70 ש"ח באשראי.

ח. לקוח - 70 ש"ח 0גדילת נכס - לקוח)

ח. עו"ש בנק - 30 ש"ח (גדילת נכס - מזומן).

ז. מכירות - 100 ש"ח (גדילת המכירות).

סוג החשבון	חובה	זכות
תוצאתי (רוה"ש)	הוצאות	הכנסות
מאזן: נכסים	גידול בנכס	קיטון בנכס
התחייבויות	קיטון התחייבויות	גידול התחייבויות
הון עצמי	הפסד	הון מניות + רווחים שנצברו

קניות - חובה

דוג': קניות במזומן - ח. קניות אופן תשלום - זכות

מכירות - זכות

קניות בצ'ק - ח. קניות אופן קבלת הכסף - חובה

(לאותו יום) ז. בנק - עו"ש

* קניות בצ'ק דחוי - ח. קניות

ז. שקים לפרעון.

** קניות בהקפה ואשראי - ח. קניות

ז. ספק (שם).

* בזמן הפירעון: ח. צ'קים לפרעון ¬ חשבון זמני עד ליום הפרעון.

ז. עו"ש בנק.

** פרעון ההקפה:

א. מזומן ח. ספק ¬ חשבון זמני עד ליום הפירעון.

ז. קופה

מכירה במזומן - ח. קופה

ז. מכירות

מכירה בצ'ק - ח. קופה

ז. מכירות

* מכירה בצ'ק דחוי - ח. שיקים לקבל

ז. מכירות

** מכירה בהקפה - ח. לקוח (שם)

ז. מכירות

* בזמן פירעון - ח. עו"ש

ז. שקים לקבל

** פירעון ההקפה - מזומן: ח. קופה

ז. לקוח.

יס' המע' החשבונאית 6.12.98

הלוואה - במידה וקיימת בעיית מימון והון הבעלים אינו מספיק לפעילות העסק יש צורך בהלוואה בנקאית, זה יכול לקרות:

א. קניית סחורה בכמות גדולה (נמצאת על מדפים) - מכירתה נמשכת מן רב, נותנים אשראי ללקוחות לזמן מסוים בד"כ ארוך מזמן האשראי שניתן לבעל העסק.

הלוואה תינתן על סמן בטחונות (בעסק קטן - לא תמיד לוקחים ערבויות והסכומים הם קטנים), בעסקים גדולים משעבדים רכוש, נכס, חשבונות אשראי, צ'קים דחויים. הבנק יכול לתת גידול במשיכת יתר או לקחת הלוואה ויהיה לה החזר תקופתי. במידה ויש בעסק תנועת מזומנים ואין תק' אשראי ארוכה עדיף לקחת גידול במשיכת יתר, במידה וההוצאות רבות ולוקח זמן למכור, עדיף לקחת הלוואה עם החזר לטווח ארוך.

בגידול משיכת יתר - עו"ש מתנהל רגיל (במשיכת יתר או לא).

בהלוואה - קבלת הלוואה באו"ש

החזר הלוואה - קרן + ריבית.

קרן - הסכום המקורי של ההלוואה מחולק למס' תקופות.

ריבית - התשלום לבנק עבור השימוש בהלוואה.

השקעות

עיקרון העלות - עקרון זה קובע שהרכוש / ההשקעה ירשמו בספרי החשבונות כאשר הם כוללים בתורך את כל עלויות שנוצרו בעקבות רכישתם ועד ליום הפעלה או שימוש באותו רכוש.

השקעה = הובלה = התקנה = הדרכה / הרצה + ביטוח + מיסים + מוצר.

הוצ' על השקעה - אחזקה שוטפת + תיקונים.

דוג': שילמנו הובלה 1000 ש"ח - פק' יומן - ח. ריהוט

על הריהוט שנקנה. ז. קופה

החזר סחורה

קיימות 2 אפשרויות:

א. החזרת סחורה ע"י לקוח - חשבון הנקרא: החזרות מלקוחות.

ב. עסק מחזיר סחורה לספק - חשבון הנקרא: החזרות לספקים.

· כל עוד לא נאמר אחרת אנחנו מבצעים קניות ומכירות בהקפה - מהנחה זו יוצר שבכל נ'/ זמן יש לקוחות שחייבים כסף ויש ספקים שמגיע להם כסף ניתן להתקדד בהחזרות לספק או לקוח).

א. החזרות מלקוחות -

בוצעה מכירה בהקפה - 1000 ש"ח: ז. מכירות - 1,000 ש"ח

ח. לקוח - 1,000 ש"ח

לקוח החזיר חלק מהסחורה - פגומה בסך 500 ש"ח: ז. לקוח - 500 ש"ח

ח. החזרות מלקוחות - 500.

הלקוח בא לשלם - נותר 500 ש"ח.

ב. החזרות לספקים -

בוצעו קניות בהקפה - 400 ש"ח: ח. קניות - 400 ש"ח

ז. ספק - 400 ש"ח

החזרה לספר סחורה בעלות - 100 ש"ח ח. ספק - 100 ש"ח

ז. החזרות לספקים - 100 ש"ח.

הנחות בעסק

הנחה שניתנת בזמן ביצוע העיסקה לא מקבלת ביטוי.

הנחה שניתנת בזמן ביצוע העיסקה לא מקבל ביטוי.

הנחות בדיעבד - יקבלו ביטוי (תשלום מאוחר על סחורה בהנחה מהסכום המקורי

הנחה בזמן ההתחשבנות).

א. הנחות ללקוחות - חשבון הנקרא: הנחה ללקוח.

ב. הנחה מספקים - חשבון הנקרא: הנחה מספק

החזרה מקטינה חוב לקוח או התחייבות לספק, באותה מידה גם הנחה.

א. נמכר ללקוח סחורה ב- 100 ש"ח בהקפה: ח. לקוח - 100

ז. מכירות - 100

ניתנת הנחה ללקוח - 10 ש"ח: ז. לקוח - 10

ח. הנחות ללקוח - 10

ב. בוצעו קניות בהקפה - 400 ש"ח: ח. קניות - 400 ש"ח

ז. ספק - 400 ש"ח

התקבלה הנחה מספק סך 100 ש"ח: ח. ספק - 100 ש"ח

ז. הנחות מספקים - 100 ש"ח.

קניות:

עיתוי כתובתן עם ביצוע העיסקה ¬ קבלת הסחורה בעסק.

מכירות:

עיתוי כתיבתו עם מסירת הסחורה ללקוח ¬ ביצוע העיסקה.

תשלום מקדמה: ח. מקדמות לספקים.

ניתן לשלם מקדמה לספק על מנת להבטיח סחורה.

דוג': תשלום מקדמה בצ'ק לספק - 20,000 - ז. עו"ש - 20,000 ש"ח

ח. מקדמות לספקים - 20,000 ש"ח

בוצעו קניות ע"ס 100,000 ש"ח מהספק שקיבל מקדמה - ח. קניות 100,000 ש"ח

ז. מקדמות

לספקים - 20,000 ש"ח

ז. ספק - 80,000 ש"ח.

או

נפרע החוב לספק במזומן - 80,000 ש"ח - ח. ספק 80,000 ש"ח

ז. קופה 80,000 ש"ח

תשלום מקדמות מלקוחות: ח. מקדמות מלקוחות.

דוג': תשלום מקדמה ע"י הלקוח עבור הזמנה שביצע: ח. קופה - 500 ש"ח

ז. מקדמות מלקוחות- 500 ש"ח

הסחורה נמסרה ללקוח, והלקוח שילם את יתרת חובו במזומן - 4,500 ש"ח

ז. מכירות - 5000 ש"ח

ח. קופה - 4,500 ש"ח

ח. מקדמות

מלקוחות - 500 ש"ח.

יומן

פק' יומן לפי סדר ל תאריכים, פרטים לגבי האירוע

¯

ספר ראשי.

מפק' יומן, הפק' משובצות לספר הנקרא - ספר ראשי, הוא בנוי מחשבונות רבים, לכל נושא קיים חשבון נפרד בספר הראשי - כרטיס. שם כרטיס

הכרטיס נקרא - כטיס T, צד חובה, צד זכות ושם הכרטיס ח. ז

1. כל פק' יומן מועתקת מתוך היומן לספר הראשי. כל תנועה (צד אחד של פק') מועתקת לכרטיס המתאים.

דוג' - ח. קניות ¬ כרטיס קניות

ז. ספק ¬ כרטיס ספק.

2. לפני שמעבירים לספק הראשי מוודאים שהיומן מאוזן, ז"א סה"כ הפעולות בחובה שוות לסה"כ הפעולות בזכות.

3. שלב נוסף - ניתוח כרטיסים באמצעות יתרות כרטיסים.

דוג': אירועים -

1. נרכש ריהוט לעסק בעלות - 1000 ש"ח שולם בצ'ק.

2. שולם עבור הובלת הריהוט - 100 ש"ח, שולם בצ'ק.

3. בוצעו קניות בהקפה - 500 ש"ח.

4. בוצעו מכירות בסך - 6000 ש"ח, 50% מזומן 50% בהקפה.

5. שולמו הוצ' שכ"ד 1000 ש"ח במזומן.

6. שולם לספק ע"י חובו - 1000 ש"ח במזומן.

פק' יומן:					ספר ראשי:
		הפעולה	סכום	חשבון ריהוט			עו"ש
1.		ח. ריהוט	1000	חובה		זכות	חובה	זכות
		ז. עו"ש	1000	(1) 1000				1000 (1)
2.		ח. ריהוט	100	(2) 100				100 (2)
		ז. עו"ש	100	יתרת כרטיס 1100				1100 יתרת כרטיס
3.		ח. קניות	5000	חשבון קניות			חשבון ספק
		ז. ספק	5000	חובה		זכות	חובה	זכות
4.		ח. קופה	3000	(3) 5000			(6) 1000	5000 (3)
		ח. לקוח	3000	5000			1000	5000
		ז. מכירות	6000	יתרת כרטיס 5000			יתרת כרטיס 4000
5.		ח. הוצ' שכ"ד	1000	חשבון קופה			ח. לקוח
		ז. קופה	1000	חובה		זכות	חובה	זכות
6.		ח. ספק	1000	(4) 3000		1000 (5)	(4) 3000
		ז. קופה	1000			1000 (6)
				3000		2000	3000
				יתרת כרטיס 1000			יתרת כרטיס 3000
	1. השקעות - 1100 (רהיטים) 2. עו"ש מיתר 1100 3. קופה (לאחר הוצ') - 0 4. ספק - חוב לספק - 4000 5. לקוח - חייב 3000			חשבון מכירות			חשבון שכ"ד
				חובה		זכות	חובה	זכות
				יתרת כרטיס		6000 (4) 6000 6000	(5) 1000 1000 1000	יתרת כרטיס

ניתוח כרטיסיות בספר הראשי:

1. סיכום צדדי הכרטיסים.

2. ניתוח העסק מבחינת רווחיות העסק.

לחלק מהכרטיסים יש תנועות רק בצד אחד ולחלקם בשני הצדיים.

בכרטיסים שיש בהם תנועה בכיוון אחד בלבד סיכום התנועה מהווה את גם היתרה של הכרטיס ליום מסוים, לאומת זאת בכרטיסים שבהם תנ' ב- 2 הכיוונים יש לחלת את היתרה מהסיכום של התנועות.

לאחר חישוב התנ' והיתרות יש לבדוק אם נפלו טעויות בספר הראשי. את נכונות התנועות והיתרות בספר הראשי בודקים בעזרת "מאזן בוחן תנועות ויתרות".

1. כל התנועות עברו נכון מהיומן לספר הראשי (לא היה שיבוש בהעתקה).

2. היתרות בספר הראשי - נכונות.

דוג':

1.1.97 ¬ פק' יומן של חודש 1/97 ¬ יתרות - 1/97-98 ¬ מאזן בוחן.

1.2.97 - יתרות פתיחה (מ- 1/97) ¬ פק' יומן כל חודש 2/97 ¬ ספר ראשי ¬ יתרות סגירה (כוללים עם את יתרות הפתיחה).

¯

מאזן בוחן

עשו תרגיל 8/1

* לאחר ביצוע פק' יומן + חשבונות T

מאזן בוחן

	תנועות		יתרות 30/9
שם הסעיף	חובה	זכות	חובה	זכות
קופה	3300	24000	9000	-
הון בעולם	-	30000	-	3000
קרקע + בניין	15000	-	1500	-
ציוד	6000	-	6000	-
ספקים	5000	10000	-	5000
קניית ח. עזר	4000	-	4000	-
לקוחות	2000	-	2000	-
הכנסות	-	5000	-	5000
הוצ' בעלים	1000	-	1000	-
משכורות	3000	-	3000	-
סה"כ	69000	69000	40000	40000

* התנועות מאוזנות - ז"א שהמעבר בין היומן לספר נכון (כל הפק' הועתקו).

המשך...

אירועים שהתרחשו ביולי

1. שולם לספקים יתרת החוב במזומן

2. הלקוח שילם את חובו.

3. נותני שעורי נגינה תמורת 7000 ש"ח במזומן

4. כל כספי הקופה והיתרה מקופה הופקדה בבנק

בסוף החודש

5. הבעלים החזירו את ה- 1000 ש"ח שמשכו בחודש הקודם להוצ' / עו"ש בעלים.

הפעולה	סכום	ספק		קופה		הון בעלים
1. ח. ספק	5000	יפ' ¬	5000	י"פ 9000	5000	3000 י"פ
ז. קופה	5000	(1) 5000		2000		30000
		5000	5000	7000
2. ח. קופה	2000	0	0	18000	5000
ז. לקוחות	2000			ביניים 13000	13000(4)
3. ח. קופה	7000	לקוחות		הכנסות
ז. זכות	70000	יפ' 2000	2000 (2)		5000 י"פ
		2000	2000		7000 (3)
4. ח. עו"ש	13000	0	0		12000
ז. קופה	13000
		עו"ש		הוצ'
5. ח. עו"ש	1000	(4) 13000		יפ 1000	1000 (5)
ז. הוצ' ___	1000	(5) 1000		1000	1000
		14000		0	0

מאזן בוחן

י"פ + תנועות = י"ס ב- 12 - סוף השנה, מפרסמים דו"חות כספים או בונים 2: 1. דו"ח רווח והפסד - בא למדוד את הרווח או ההפסד שהיו לעסק/חברה בתקופה נתונה. 2. מאזן ליום מסוים - מעיד על איזה השקעות יש לחברה לעומת ההתחייבויות שיש לחברה לאותו יום, היום הזה הוא 31.12.XX. · דו"ח נוסף שקיים- דו"ח תזרים מזומנים - מראה כמה מזומנים נכנסו לעסק וכיצד היה השימוש בהם.	יתרות בסוף 7
קופה	-	-
הון בעלים	-	30000
קרקע + בנין	15000	-
ציוד	6000	-
ספקים	-	-
קניות	4000	-
לקוחות	-	-
הכנסות	-	12000
הוצ' בעלים	-	-
משכורות	3000	-
עו"ש בנק	14000	-

דוחות כספיים

1. דו"ח רווח והפסד

2. מאזן (רכוש/השקעות, התחייבויות)

חלוקת החשבונות:

1. חשבונות תוצאתיים - מבטאים את תנד' העסק, רווח והפסד.

2. חשבונות מאזנים - מבטאים את הרכוש או התחייבויות שיש לעסק.

חשבונות תוצאתיים.

· קניות - חשבון תוצאתי, משום שכביש סחורה למכירה שתביא לרווח. (ח')

· מכירות - האקט שמביא לרווח (ז')

· הכנסות - משכ"ד, ריבית, עמלות (ז) ¬ כמו מכירות עודף של זכות = רווח

עודף של חובה= הפסד

· הוצאות - שכ"ד, חשמל, מים, משכורות, מיסים +

(ח')

עודף של זכות = רווח

עודף של חובה = הפסד

· התוצאה בסופו של דבר _של כל הקידוד) זו יתרת סגירה של החשבונות התוצאתיים.

חשבונות מאזניים

· השקעות - בניין, קרקע, מכונות, רכבים, נקרא גם: (רכוש קבוע בעסק. (ח').

· קפה - במידה ויש בה יתרה זהו מצב חובה, לכן חשבון זה הוא גם רכוש אם הוא בחובה; נקרא גם: רכוש שוטף / נצול בעסק (ח')

· לקוחות - במידה ולקוח משלם באשראי / הקפה, כן חשבון זה יכול להיות רב בחובה. התשלום שלהם יהפך למזומן בעת התשלום - כעבור מס' חודשים המוגדר זמן קצר. נקרא גם: רכוש שטף בעסק. (ח')

· עו"ש - יכול להיות גם רכוש וגם התחייבות. במידה והעו"ש ביתרה זהו רכוש ובמידה והוא בחריגה - משיכת יתר זוהי התחייבות (ז'/ח')

· הוצ'/עו"ש בעלים - כמו לקוח, החשבון יכול להיות בחובה - חייב לעסק כסף ולכן זה כמו רכוש או שהוא בזכות - הפקיד יותר כסף לעסק ולכן העסק בהתחייבות כלפיו. (ז'/ח')

· במידה ולא שילם, הסכום חייב להיות משולם עם פירוק החברה.

· ספקים - נוצר בגלל קניות בהקפה, אם לספק יתרה אז לעסק יש התחייבות כלפי הפסק. (ז')

· הון בעולם - מעיין התחייבות כלפי הבעלים. כסף שהוכנס ויוחזר לבעלים בפירוק.

(ז').

20.12.98

חשבונות תוצאתיים - השפעה, ישירה על רווח/הפסד.

חשבונות מאזניים - מבטאים רכוש או התחייבות של החברה.

יתרות סגירה מספ ראשי

חשבונות תוצאתיים:	חשבונות מאזניים
מכירות - זכות (יתרה תמיד בזכות	רכוש קבוע: (תשתית העסק) מבנה, ציוד, רכב-חובה	התחייבויות: לזמן קצר (עד שנה)- ספקים, שקים לפרעון
קניות - חובה	מבנה, ציוד, רכב-חובה
הוצאות (חשמל, טלפון, שכ"ד) - חובה.	רכוש שוטף: (זול)	הלוואה לז"ק - זכות
הכנסות (משירותים, שכ"ד לא ממכירה)- זכות עודף זכות בקיזוזים= רווח עודף חובה בקיזוזים = רווח	קופה, לקוח, צ'קים לקבל- חובה ⁄ (הופכים למזומן ונכנסים לקופה) עו"ש בנק התחייבות - משיכת יתר (ז) רכוש - כסף בחשבון (ח)	לזמן ארוך- הלוואות לז"א - זכות
· אם לא כתוב ליד עו"ש בכך כלום - מניחים שיש כסף בחשבון. כאשר מדובר על התחייבות ז"א משיכת יתר יציינו זאת בהערה. וכנ"ל לגבי הון הבעלים.	עו"ש בעלים התחייבות - הכניס לעסק יותר ממה שלקח (ז) רכוש - חייב כסף לעסק (ח)

הון בענם - זכות

רווחים/הפסדים

רווח (ז), הפסד (ח)

כל רווח שיש הופך לרכוש מסוג כלשהוא (קופה, כסף שהפך לרכב וכו').

לעומת זאת, כל הוצאה שיש לעסק מקטינה את הרכוש או מגדילה התחייבות.

כל פעולה הוצאתית גורמת באופן אוטומטי לשינוי בחשבון המאזניים.

הרווח הוא הסיבה לכך שקיים הבדל בין הרכוש וההתחייבות ולכן יופי בצד ההתחייבות.

[רכוש קבוע - יכול לגדול ולקטון (רווח - גידול רכוש, הוצאה - ביטון רכוש), הוצאה - גידול בהתחייבו, ומשום שאין שום גורם שמקטין התחייבות אך למרות זאת יש לשמור

	שם החשבון	י"פ - 1/1/97		פעולות נוספות		יתרות מתוקנות		תוצאותי		מאזני = 980
		ח	ז	ח	ז	ח	ז	ח	ז	ח	ז
מ	לקוחות	1000	-	-	500 ^3	500	-	-	-	500	-
מ	ספקים	-	500	-	-	-	500	-	-	-	500
מ	ציוד מכונית	40000	-	1000 ^5	-	41000	-	-	-	41000	-
מ	קופה	2000	-	5500	3000	4500	-	-	-	4500	-
מ	הון בעלים	-	20000	-	-	-	20000	-	-	-	20000
מ	י"פ עודפים	-	22500	-	-	-	22500	-	-	-	22500
ת	מכירות	-	-	-	5000 ^1	-	500	-	5000	-	-
ת	קניות	-	-	1000 ^2	-	1000	-	1000	-	-	-
ת	הוצ' שכ"ע	-	-	1000 ^4	-	1000	-	1000	-	46000	43000
	רווח השנה	-	-	-	-	-	-	PN=3000	-	-	3000
	סה"כ	43000	4300	8500	5500	48000	48000	5000	5000	46000	46000

פעולות שבוצעו ב97-		פ. יומן
1.	בוצעו מכירות במזומן - 5000	1.	ח. קופה 5000 ז. מכירות
2.	בוצעו קניות במזומן - 1000	2.	ח. קניות 1000 ז. קופה
3.	לקוחות שילמו 50% מחובם	3.	ח. קופה 500 ז. לקוח
4.	שילם הוצ' שכר עבודה - 1000	4.	ח. הוצ' שכ"ע 1000 ז. קופה
5.	נרכשה מכונה במזומן - 1000	5.	ח. ציוד 1000 ז. קופה

קופה		י"פ עודפים
5000 500	1000 1000 1000		22500 3000
5500	3000		255000 י"פ 98

· פעולות נוספות - חייבות להיות מאוזנות.

· יתרות מתוקנות = י"פ (מאזנות) + פעולות נוספות (מאוזנות)¬ חייבות להיות מאוזנות.

· מאזן בוחן הכולל חשבונות מאזניים ותוצאתיים - לא כולל רווח השנה, יש לחשבו.

27.12.98

פקודות שכר

שכר ברוטו - שכר לפני ניכויים על פידיון.

שכר נטו - לאחר ניכויים = שכר לתשלום. (ניכוי חובה וניכוי רשות = תוספות מעביד).

תוספות מעביד/תנאים סוציאליים = ביטוח לאומי (חלק מעביד), קופת פנסיה (גמל, קרן השתלמות, פיצויים.

ביטוח לאומי, ביטוח בריאות (קופ"ח), מס הכנסה ¬ ניכויים עפ"י דין

פק' יומן:	ח' הוצ' משכורת - (ברוטו)	3000
(לפני תוס' מעביד)	ז' קופה/עו"ש - (נטו)	2600
	ז' מס הכנסה (ניכוי)	100
	ז' ביטוח לאומי (ניכוי)	150
	ז' ביטוח בריאות (ניכוי)	150

ניכויים עפ"י דין מועברים רק ב- 15 לחודש.

ולכן ביום התשלום ח. מס הכנסה - 100

ח. ביטוח לאומי - 150

ח. ביטוח בריאות - 150

ז. עו"ש - 400

עלות מעביד - כמה העובד עולה למעביד, השפעה על דו"ח רווח והפסד.

שכר ברוטו + תוספות מעביד (נלוות לשכר: ביטוח לאומי, גופת פנסייה, קרן השתלמות, פיצויים).

דוגמא:	שכר עובד ברוטו -	500	תלוש משכורת
			ברוטו/יסוד	5000
	ביטוח + מס בריאות -	400	ניכויים:
			בי"ל + מס בריאות	-400
	מס הכנסה-	800	מס הכנסה	-800
			ג. גמל	-250
קופת גמל - 5% עובד + 5% מעביד
ביטוח לאומי מעביד 300			נטו לתשלום	3550

פק' יומן:	1. פק' שכר:		2. פקודת תשלום: (בהעברה בנקאית-מהע"ש
	ח. הוצאות משכורת (ברוטו)	5000	ח. עובד (שם)-	3550
			ח. חס הכנסה	800
	ח. הוצ' נילוות לשכר	550	ח. ב"ל + מס בריאות	700
			ח. ק. גמל -	500
	ז. עובד (שם) (נטו)	3550
			ז. עו"ש -	5550
	ז. מוסדות שונים
	מס. הכנסה - ב"ל + מס בריאות ק. גמל	800 700 500	במידה והתשלום בצ'קים תהיינה 4 פ' יומן. ח. עובד + ח. מס הכנסה + ח. ב"נ + מס בריאות + ה.ק.ש ז. עו"ש + ז. עו"ש + ז. עו"ש
			אם התשלום במזומן (ז. קופה).

תיקון שגיאות ברישום (סטורנו)

1. החשבון שחוייב / זוכה הוא לא החשבון הנכון.

2. טעות בספרות (גדול או קטן מהערך הרצוי).

3. טעות בספרות וטעות בחשבון.

4. הפעולה שבוצעה שגויה ¬ ח. מכירות

ז. לקוח

תיקון

הרישום מתבצע מחדש ו/או מבוטלים את מה שהיה. הדבר יעשה בדרך הקצרה ביותר.

· יש לבודק - מה נרשם? מה צריך להיות? ולהשוות ואז לתקן את ההבדלים.

דוגמא: תרגיל 4/2 עמ' 36.

א.	ח. הוצ' שכ"ד	500	אך התשלום	צ"ל:	ח. הוצ' שכ"ד	500	תיקון: ח. קופה 500
	ז. קופה	500	נרשם בצ'ק		ז. עו"ש	500	ז. עו"ש 500
ג.	ח. מכירות	2800	סכום הקניה	צ"ל:	ח. מכירות	8200	תיקון: ח. מכירות 5400
	ז. ספקים	2800	הוא 2800		ז. ספקים	8200	ז. ספקים 5400

התאמת סוף שנתיות/פקודות חתך

מאזן בוחן - 31.12.XX מתחלק ל: חשבונות תוצאתיים (רווח והפסד של אותה שנה) וחשבונות מאזניים (רכוש והתחיבות ליום 31.12.XX) ¬ נגמרת עבודה הנהלת החשבונות על מנת לדעת מהם הרווח/הפסד אמיתיים ורכוש/התחייבות אמיתיים יש לבצע פקודות/שינויים נוספים, והם נקראים- התאמות סוף שנתיות/פקודות חתך, איתם נבצע את הדוחות הכספיים.

1. עקרון ההגבלה - עקרון זה קובע שיש להבדיל בין ההכנסות להוצאות באותה תקופה חשבונאית מוגדרת בד"כ בשנה והיא תקופת המדידה.

א. אם יש הכנסות והוצאות שחסר בהם סכום מסוים - יש להשלים אותם.

ב. אם ההכנסות / הוצאות גולשות מעבר לתקופה - יש להחסיר באופן יחסי (תשלומים המס' תקופות).

· שכר עבודה עבור חודש 12/97 טרם שולם ונרשם ע"ס 10,000 ש"ח (ז"א חסר בהוצאות - יש לשלם)

· יש לחייב בעוד חודש: ח. הוצאות שכר עבודה.

ז. הוצאות שכר עבודה לשלם (חשבון מאזני זמני) ¬ נגד בשנה החדשה.

חשבון הוצ' לשלם הוא חשבון מאזני זמני המצביע על התחייבות לתשלום הוצאה ששייכת לשנה הנוכחית אך תשולם בשנה הבאה (הוצ' שכר עבודה לשלם = התחייבות לעובד).

המשך דוג': במעבר השנה 1/98: ח. הוצ' עבודה לשלם ¬ הכרטיס נסגר ומתבטל ז. עו"ש.

הוצאות ששולמו בשנה הנוכחית עבור כמה שנים ¬ יש לקצף.

2. הוצ' ביטוח שולמו ב- 1/97 עבור שנה וחצי, סה"כ - 18,000 ש"ח (גולם מעבר לשנה).

נרשם: ח. הוצ' ביטוח 180,000 ¬ קיצוב הוצאה בחובה נזכה

ז. עו"ש לקופה 18,000 חשבון מאזני זמני - יסגר בשנה החדשה.

ח. הוצאות ביטוח מראש - 6000

ז. הוצ' ביטוחים 6000

חשבון הוצאות מראש חשבון מאזני זמני שומר בתוכו את ההוצאות שלא שייכות לשנה הנוכחית ובעצם גורם להעברת ההוצאות לשנים הבאות, (משום שרק באמצעות חשבון מאזני זה יכול לעבור לשנה).

בשנה הבאה ירשם: ח. הוצ' ביטוח - 6000

ז. הוצ' ביטוח מראש - 6000

3.1.99

מאזן בוחן + פק' בתאמה (חתך) = יתרות מתוקנות

31.12.XX סוף שנתיות

תוצאתי מאזן

פק' חתך - המשך

1. עקרון ההקבלה - הוצ' והכנסות לשנה

א. הוצ' חסרות - הוספת חשבון מאזני - "הוצ' לשלם" הכנסות

ב. הוצ' עודפת (מעבר לשנה נוכחית) - קיצוף ע"י חשבון מאזני "הוצ' מראש"

שם החשבון	מאזן בוחן 31.12.92		פק' שנובעות מהתאמה		יתרות מתוקנות
	חובה	זכות	חובה	זכות	חובה	זכות
מזומנים (קופה)	11,200	-	-	-	11,200	-
חייבים	35,000	-	-	-	35,000	-
הוצ' פרסום מראש	52,000	-	-	(5) 52,000	-	-
קרקע	52,000	-	-	-	52,000	-
זכאים (ספקים)	-	12,000	-	-	-	12,000
הון מניות (בעלים)	-	58,000	-	-	-	58,000
הלוואות לעובדים	18,000	-	-	-	18,000	-
הכנסות מעמלות	-	123,000	-	(1) 17,000	-	140,000
הוצ' משכורת	30,000	-	(4) 2,000	-	32,000	-
הוצ' דמי שכירות	21,600	-	-	-	21,600	-
הוצ' חשמל	7,400	-	(3) 1,200	-	8,600	-
עודפים	-	34,000		-	-	34,200
הוצ' פרסום	-	-	(5) 52,000			-
הכנסות לקבל עמלה (1)	-	-	(1) 17,000		52,000	-
הכנסות לקבל עמלה (2)	-	-	(2) 2,000		19,000
הוצ' משכורת לשלם	-	-		(1) 2,000	-	2,000
הכנסות ריבית	-	-		(2) 2,000	-	2,000
הוצ' חשמל לשלם	-	-		(3) 1,200	-	1,200

1. חוסר בהכנסה 17000 עבור שירותים שניתנו בשנה החולפת.

(בשנים הבאות ח. קופה/ז. הכנסות מעמלה לקבל)

2. חוסר בהכנסות ריבית על הלוואות לעובדים 2000 מהשנה שעברה

(בשנה הבאה - ח. קופה/ ז. הכנסת ריבית לקבל)

3. חוסר בהוצאות - הוצ' חשמל 1200 משנה חולפת

4. חוסר בהוצ' משכורת. ח. הוצ' משכורת 2000

ז. הוצ' משכורת לשלם 2000

5. הוצ' פרסום שהוצאו מראש בשנה הקודמת. ח. הוצ' פרסום 52000

ז. הוצ' פרסום מראש 52000

שם החשבון	תוצאתי		מאזני
	חובה	זכות	חובה	זכות
מזומן (קופה)	-	-	11,200	-
חייבים	-	-	35,000	-
קרקע	-	-	52,000	-
זכאים	-	-	-	12,000
הון מניות	-	-	-	58,000
הלוואות לעובדים	-	-	-	-
הכנסות מעמלות	-	140,000	18,000	-
הוצ' משכורת	32,000	-	-	-
הוצ' שכ"ד	21,600	-	-	-
הוצ' חשמל	8,600	-	-	-
עודפים	-	-	-	34,200
הכנסות לקבל	-	-	19,000	-
הכנסות ריבית	-	2,000	-	-
הוצ' חשמל לשלם	-	-	-	1,200
הוצ' משכורת לשלם	-	-	-	2,000
הוצ' פרסום	52,000	-	-	-
רווח השנה - PN	27,800	-	-	27,800
סה"כ	142,000	142,000	135,200	135,200

1. עקרון ההקבלה - המשך

הוצאות- 1. הוצ' חסרה בשנה החשבונאית - להשלים ע"י יצירת חשבון מאזני ¬ הוצ' לשלם ¬ לשנה הקרובה.

2. הוצ' עודפות בשנה החשבונאית - להחסיר ע"י יצירת חשבון מאזני ¬ הוצ' מראש ¬ למס' שנים מראש.

הכנסות - 1. חסרה הכנסה שהייתה צריכה להירשם - השלמה ע"י יצירת ח.מ. ¬ הכנסות לקבל.

2. הכנסה שהתקבלה אך לא שייכת לתק' נוכחית - החסרה ע"י יצירת ח.מ. ¬ הכנסות מראש.

2. הטיפול החשבונאי ברכוש קבוע

- רכישת רכוש = השקעה ¬ לא הוצאה, יקבל ביטוי בחשבון מאזני שיתרתו חובה.

- עקרון העלות = מעבר לעלות הבסיסית של ההשקעה נוסיף את כל ההוצ' הקשורות אליו עד להפעלתו (הובלה, הרצה, הדרכה וכו') ההוספה נקראת - היוון.

השקעה = עקרון העלות + ערך גרט/שייך

הערך שישאר מאותה השקעה בתום אורך החיים הצפוי של

אותו נכס.

- עם לא נתון ערך גרט - הערך שווה ל-אפס.

- הרכוש מאבד כל שנה מערכו - דוג': אורך חיים - 10 שנים, כל שנה בלאי של 10% מערכו.

חשבון ההשקעה הופך בקצב מוסים לחשבון תוצאתי על מנת לשקף את הבלאי וירידת הערך.

בלאי = פחת ¬ הטיפול בהתבלות של ההשקעות.

ח' תוצאתי ח' מאזני דוג' - מכונה עלתה 1000 ש"ח, אורך

הוצ' פחת פחת נצבר חיים - 10 שנים

(עד היום נרשם על הנכס) שנה 1 - הוצ' פחת - 100

פחת נצבר - 100

שנה 2 - הוצ' פחת - 100

פחת נצבר - 100

(סה"כ בחשבון 200 כי

החשבון לא מתאזן)

הפחת הנצבר כחשבון מאזני מופיע במאזן בסמוך לרכוש שאליו הוא מתייחס.

דוג': גרט - 2000 ש"ח * פק' יומן בגין פחת 96

* סעיף רכוש קבוע ל- 31.12.96

1. ח. הוצ' פחת מכונה - 1-2000 פחת לשנה פחת = ערך גרט - עלות

2000 = 8000 8000 = 1000-2000

4

2. הצגת חשבון מאזני - מכונה - 10000

31.12.96 פחת נצבר - 2000

רכוש קבוע נטו 8000 ¬ עלות מופחתת = פחת נצבר לאותו

יום - עלות מקורית.

בשנת 97

ח. הוצאות פחת - 2000 31.12.97

ז. פ נצבר - 2000 י"פ - ז. 2000 ¬ י"ס ז. 4000

31.12.97 בתום 4 שנים

מכונה 10000 מכונה 10000

פחת נצבר - 4000 פחת נצבר 8000

עלות מופחתת- 6000 ערך גרט - 2000

1. פחת נצבר לא יכול להיות ביתרתו גבוה יותר מעלות הנכס של ההשקעה שאליו הוא מתייחס.

2. במקרה שיש ערך גרט העלות המופחתת בתוך תקופת ההפחתה יהיה לפחות ערך הגרט______

- אם נכס נרכש במהלך השנה ולא בתחילת הפחת שירשם בשנה הראונה יהיה לפי חודשי השימוש בפועל.

דוג': מכונה נרכשה ב- 1.7.96 - 10000

ערך גרט - 0

אורך חיי הנכס - שנתיים

¯

פחת ב- 96 יהיה 6 * 10000 = 2500 שח' - פחת 96

12 2 ¬ מס' שנים

מס' חודשים מהשנה

פחת ב- 97 יהיה 500 = 10000 מאות

2 רכוש = 10000

פחת נצבר = 7500

עלות מופחתת = 2500

פחת ב- 98 יהיה 2500 = 6 * 10000 * ניתן לפי זה 12 2 להגיע לתאריך

הקנייה הנוקורי

סה"כ פחת נצבר = 10,000

שיטת הפחת שמחלקת אותו שווה בשווה בתקופת השימוש נקראת - פחת לפי קו ישר (אורך החיים מחולק שווה בשווה בתק' השימוש).

10.1.99

עלות = הסכום ששולם עבור רכוש/נכס בתוספת עלויות (עיקרון העלות).

ערך גרט/שייך - הסכום שלא יופחת, הנכס יהיה שווה בעתיד (לאחר שיצא מכלל שימוש) לפחות סכום זה.

אורך חיי נכס - תקופה שנקבעה מראש המשקפת את תקופת השימוש בנכס.

פחת 20% ¬ אורך חיי נכס 5 שנים.

1. שיטת קו ישר

הפחתה יחסית לתקופה זהה (אין הבדל בפחת בין השנים).

סוף תקופה ¬ ח. רכוש קבוע XXX

ז. פחת נצבר XXX

עלות מופחתת XX ¬ טרם הפכה להוצאה, טרם התקלתה.

דוג': מכונה מנרכשה ב- 1.11.96, בעלות 60,000 ש"ח (ערך גרט - 10,000 ש"ח).

חשב הוצ' פחת 97 / 96 והצג סעיף רכוש קבוע לשנים אלו?!

- שיעור הפחת = 10% לשנה (10 שנים - אורך חיים).

שנת 1996

1. ח. מכונה 60,000 נק' רכישה

ז. קופה 60,000

* פחת ב- 96 12/96

833 = 2/12 * 10% (10000 - 60000) מכונה - 60,000

¬ פחת נצבר - 833

2. ח. הוצ' פחת מכונה 833 עלות מופחת -

ז. פחת נצבר מכונה 833

שנת 1997

* פחת -

12/97

5000 = 10% (10000 - 60000) מכונה - 60000

3. ח. הוצ' פחת מכונה - 5000 פחת נצבר - 5883

ז. פחת נצבר מכונה - 5000 עלות מופחתת

* פחת נרשם מיום הפעלת המכונה, אם לא מצוין יום ההפעלה, מניחים שיום הרכישה הוא יום ההפעלה.

2. פחת לפי תשוקות

בשיטה זו הנתונים הם לפי יכולות המכונה. היכולות באות לידי ביטוי בד"כ במס' היחידות שהמכונה מסוגלת לייצר (תלוי בכמות השימוש במכונה).

דוג': מכונה בעלות 100,000 ש"ח מסוגלת לייצר 10,000 יח' עפ"י נתוני יצרן.

ב- 95, יצרנו 2000 יח'

ב- 96 יצרנו 500 יח'

ב- 97 יצרנו 600 יח'

ב- 95 יצרנו 2000 * 100,000 = 20,000 ¬ הפחת לשנת 95.

10000

ח. הוצ' פחת 20000

ז. פחת נצבר 20000

פחת = עלות * תפוקה בפועל

או תפוקה מקסימלית

ב- 96 500 * 100,000 = 500 ¬ פחת לשנת 96.

10000

ח. הוצ' פחת - 5000

ז. פחת נצבר - 5000

ב- 97 3000 * 100,000 = 30,000 ¬ פחת לשנת 97.

10000

ח. הוצ' פחת - 30000

ז. פחת נצבר - 30000

* איןחשיבות לתאריך קניית/הפעלת המכונה.

3. סכום ספרות השנים

עפ"י שיטה זו הפחת בשנה הראשונה מקסימלי והולך יקטן עם השנים.

השיטה יכולה גם להיות הפוכה, בשנה הראשונה מינימלי והולך וגדל עם השנים.

דוג': אורך חיי נכס = 3.

סכום ספרות השנים = 3 + 2 + 1 = 6.

שנת 95 השנה האחרונה

5000 = 3 * (1000 - 11000) ¬ הפחת בשנה ראשונה מקסימלי

6 ¬ סכום ספרות השנים

נקרא "סכום ספרות השנים - יורד"

1/6 (1000 - 11000)

אם נחשב כך בשנה הראשונה -

"סכום ספרות - השנים עולה"

שנת 96 ¬ 3000 = 2 * (11000-1000)

6 1 = 1 + 2 + 3

6 6 6

שנת 97 ¬ 1667 = 1 * (11000-1000)

6

	95	96	97
סכום ספרות השנים יורד	5000	3333	1667
סכום ספרות השנים עולה	1667	3333	5000
קו ישר	3333	3333	3333

* כאשר המכונה נרכשה במהלך השנה - החישוב יתבצע כך:

(מ- 7/95)

2500 = 6 * 3 * (11000-1000) שנת 95

12 6

4166 = 6 * 2 * (11000-1000) + 2500 = 6 * 3 * (11000-1000) שנת 95

12 6 12 6

2500 = 6 * 2 * (11000-1000) + 2500 = 6 * 3 * (11000-1000) שנת 97

12 6 12 6

(עד 7/98)

834 = 6 * 1 * (11000-1000) שנת 98

12 6

פק' התאמה

1. עקרון הקבלה

2. פחת ¬ במאזן יופיע פחת משנה קודמת, העדכון לשנה הנוכחית יעשה לאחר המאזן.

3. מכירה של רכוש קובע. (לאחר שימוש בחלק מאורך חייו או בסופם).

יתרות לגבי רכוש קבוע:

ח. עלות - XXX

ז. פחת נצבר - XXX ¬ הפך להוצאה

עלות מופחתת - XXX ¬ החלק שטרם התקבל או הפך לתוצאה

¯

המכירה היא על

העלות המופחתת

(מוכרים את העלות המופחתת)

דוג' - משאית נרכשה בעלות 50,000 ש"ח (ערך גרט - 5000), תאריך רכישה 1/5/95, אורך חיים - 5 שנים, המשאית נמכרה בתאריך 31.12.97 תמורת 30,000 ש"ח.

נדרש: א. חשב הוצ' פחת לשנת 97 קו ישר).

ב. הצג את סעיף רכוש קבוע רגע לפני המכירה.

ג. רשום פק' יומן בגין מכירת המשאית.

- יש לבדוק ראשית שהשנה הנדרשת עדיין בתוך אורך חיי הנכס.

1. ח. הוצ' פחת משאית - 9000 9000 = 20% (50000-5000)

ז. פחת נצבר משאית - 9000

2. ח. משאית (עלות 50000

ז. פחת נצבר (24000) = (24 + 8) * 20% (50000-5000)

עלות מופחת 26000 12 12

¯ ¯

12*12 8 חודשים

חודשים מ- 95

של שנים

96-97

3. תמורה = 30000

עלות מופחתת לאותו יום = (26000)

רווח הון/ רווח ממימוש רכוש קבוע = 4000 פק' יומן - מכירות רכוש קבוע:

פחת נצבר שמבטלים

חייב להיות עד ליום המכירה

ח. פחת נצבר משאית- 24000 ¬ כתוב במאזן

ח. קופה 30000 ¬ תמורה מרכישה

ז. משאית 50000 ¬ כתוב במאזן

ז. רווח הון 4000 ¬ מס או רווח

ידוע מראש

משאית נרכשה - 50000, ערך גרט - 5000 בתאריך - 1.5.95, אורך חיי נכס - 5 שנים המשאית נמכרה ב- 1.9.97 ברווח הון של 4000 ש"ח.

נדרש: 1. חשב הוצ' פחת לשנת 97.

2. הצג פק' רכוש קבוע רגע לפני המכירה.

3. רשום פק' יומן בגין מכירת המשאית, מה התמורה בגין המכירה?

1. 6000 = 8 * 20% (5000 - 50000)

12

2. ח. משאית 50000

ז. פחת נצבר 21000 21000 = (8 + 12 + 8 ) 20% (50000-5000)

עלות מופחתת 29000 12 12 12

3. תמורה- PN = X ¬ 33000 = X

עלות מופחתת - (29000)

רווח הון - 4000

פק' יומן - מכירה

ח. פחת נצבר משאית - 21000

ח. פקודה 33000

ז. משאית 5000

ז. רווח הון 4000

מלאי

עלות מקרר - 50 ש"ח

מכירה - 100 ש"ח

רווח - 50 ש"ח

בשנת פעילות ראשונה

קניות - 20 יח'

מכירות - 5 יח'

דו"ח רווח הפסד -

מכירות = 500 = 100 * 5 יח'

קניות = (1000) = 50*20 יח' ¬ יש להפעיל את עקרון ההקבלה לפיו יש

הפסד = 500 להשוות את המכירות לעלויות

כי במצב הנתון - יש בעסק מלאי שמיועד

למכירה.

לכן מה שעושים - נרשם כך:

מכירות - 500 = 100*5 מכירות 500

עלות המכירות - (250) עלות מכירות

קניות - 100

רווח = 250 ש"ח מלאי סו"ש (750) (250)

בניות - (פחות) - 1000 = 50*20 רווח 250

מלאי סוף השנה (750) = 50*15

250

בסוף כל שנה חשבונאית נוהגים לבצע ספירה פיזית של המלאי הקיים בעסק.

המלאי שנספר מקטין את הקניות כך שמקבלים את העלות של המוצרים שנמכרו. פעולה זו מתבצעת תוך יישום עיקרון ההקבלה, ז"א השוואה של ההכנסות בתק' מסוימת להוצ' (עלות המכירות) של אותה תקופה.

בסוף השנה, לאחר שביצענו ספירת מלאי ויש לנו את סכומו, פותחים 2 חשבונות חדשים - חשבון מלאי סוף שנה או סגירה - מאזני וחשבון מלאי סוף שנה - תוצאתי.

ח. מלאי סוף שנה (מאזני) - 750 ¬ רכוש שנמצא במדפים.

ז.מלאי סוף שנה (תוצאתי) - 750 ¬ בא לידי ביטוי בחישוב עלות המכירות קניות

חות מלאי סוף שנה.

· ככל שמלאי סוף שנה גדול יותר, עלות המכירות קטנה יותר והרווח גדול יותר.

· אם נתון בניין ולא נתון - נתון נוסף - נוריד 1/3מערכו על קרקע שאינה מקבלת פחת.

- ספירת מלאי - ספירה כמותית של המלאי שנשאר בעסק - סוף שנה.

- מלאי - פריטים שמיועדים למכירה.

- יש לבצע הקבלה בין היח' שנמכרו ובין היח' שנקנו לכן יש להוריד מן הקניות את המלאי - עלות המכירות. (קניות פחות מלאי סגירה/סוף שנה = עלות המכירות) ¬ קניות נטו של המוצרים שנמכרו.

- מבצעים הערכת של המלאי עפ"י עלות.

פק' יומן בסוף שנה - ח. מלאי סוף שנה (מזאני) XXX

(על מלאי קיים) ז. מלאי סוף שנה (תוצאתי) XXX

- החשבונות התוצאתיים בסוף שנה מתאפסים ובתוכם גם המלאי התוצאתי, לעומת זאת, החשבונות המאזניים עוברים כותרות פתיחה לשנה החדשה בתוכם גם מלאי סוף שנה - מאזני. המלאי לסוף השנה, במעבר לשנה החדשה, משנה את סיווגו שמו הופך להיות "מלאי פתיחה" והוא מוגדר בשנה החדשה כחשבון תוצאתי ולא מאזני, (משום שהם קניות שעוד לא נמכרו).

עלות המכירות בסוף שנה II - מלאי פתיחה - XX (ח)

קניות - XX (ח)

מ. סגירה - XX (ז)

קניות נטו - רק של המוצרים שנמכרו

שנת 1995 - שנת פעולות I	דו"ח רווח והפסד (רו"ח) - 95
נקנו - 10 מקררים * 50 ש"ח כ"א נשאר במלאי	מכירות 550 = 10*5
נמכרו 5 מקררים * 110 ש" כ"א 5 מקררים	עלות המכירות = קניות 500 * 50*10
ח. מלאי ס.ש 250* ז. מלאי ס.ז. 250	(250)
שנת 1996 - שנת פעולות II
נקנו - 2 מקררים * 50 ש"ח כ"א	רווח גלמי 300
נמכרו - 4 מקררים * 110 ש"ח כ"א	300 = 5*110-500
* נשאר במלאי - 3 מקררים * 50 ש"ח	דו"ח רו"ה - 96
	מכירות - 440= 110*4
ח. מלאי סוף שנה (מאזן) = 150	עלות המכירות -
ח. מלאי סוף שנה (תוצאתי) = 150	· מלאי פתיחה - 250
	קניות - 100
	מלאי סוף שנה- (150) (200) 240 = 60*40 ® רווח גולמי 240

ספירת מלאי ¬ הערכת מלאי ¬ פק' יומן

¯

רווח גולמי קטן

הערכת בסכום נמוך יותר

עלות מכירות גדל

רווח גולמי יגדל

הערכה בסכום גבוה יותר

עלות מכירות תקטן

שיטות להערכת מלאי /מלאי תקופתי

1. ליפ"ו Lifo - כל מה שיוצא/נמכר מהעסק הוא מהקניות האחרונות, ז"א שהמלאי שנשאר הוא מהקניות הראשונות (נאי"ר) - (Lost in First out)

2. פיפו Fifo - כל מה שיוצר נמכר מהעסק הוא מהקניות הראשונות, ז"א שהמלאי שנשאר הוא מהקניות האחרונות (נרי"ר) - (First in First out)

3. ממוצע משוקלל - המלאי הוא שיקלול של כלל המכירות. לכן מחלקים את עלות כל הרכישות במס' היח' שנקנו וכך נקבל עלות ממוצעת ליחידה.

עלות - עלות כל הרכישות

ממוצעת מס' יח' שנקנו

ליח'

· להלן פירוט הקניות - לשנה מסוימת

תאריך	יח'	עלות יח'
1.1	10	10
1.5	30	12
1.7	20	15
1.9	10	14
1.12	20	20

· נשארו במלאי בסוף שנה- 25 יח'

1. ליפ"ו - 25 יח' הם מהקניות הראשונות- 100 = 10*10

180 = 12*15 +

280

2. פיפ"ו - ה- 25 יח' הם מהקניות האחרונות 400 = 20*20

70 = 14*5 +

470

3. ממוצע משקולל - 14.11 = 20*20 + 14*10 + 15*20 + 12*30 + 10*10

90

361.11 = 14.44 * 25

לאחר שיש את הערכת המלאי נבדוק:

מה העלות של המלאי ונשווה אותו לערך המלאי בשוק ואז נבחר בנמוך מבינהם.

סכום / עלות שוק

¯

בוחרים את הנמוך שבהם.

עקרונות השמרנות - קובע שאם צפוי הפסד לעסק בעתיד חייבים להביא אותו לידי ביטוי באופן מיידי ללא דיחוי.

אם צפוי רווח בעתיד לעסק, הרווח לא יקבל ביטוי כל עוד העסקה לא והרווח לא מומש.

- ההשוואה בין הערכת המלאי לשוק יכולה להביא ניבוי לפי עיקרון השמרנות של רווח והפסד.

מכירות - 500

עלות מכירות - הערכת מלאי = 50 נדווח על הערכת המלאי

מלאי פתחיה - 100 שוק = 80

קניות - 200 הערכת מלאי = 50 נדווח על השוק

מלאי סגירה - (50) שוק = 20

(250)

רווח גולמי 250

נשנה - מכירות - 500

ע. מכירות מ.פ- 100

קניות - 200

מ.ס. - (20)

(280)

רווח גולמי 220 ¬ הפסד 30

סיכום

מלאי – ספירה כמותית

- שיטות מלאי – ליפ"ו, פיפ"ו, ממוצע ¬ הערכה תקופתית.

הערכה כספית (לפי אחת השיטות) ¬ עלות/שוק – בוחרים את הנמוך שבהם. (עקרון השמרנות).

פק' יומן בגין מלאי סוף שנה.

הערכה תמידית - (סמסטר ב')

הערכת המלאי ברגע נתון (בכל רגע נתון) – עובד לפי אחת מן השירות.

פקודות התאמה סוף שנתיות - הוצ' מראש

הוצ' לשלם

הכנסות לבל

הכנסות מראש

פחת רכוש קבוע

רישום מלאי

חובות מספקים / חובות אבודים.

חובות מסופקים / אבודים

מכירה בהקפה / אשראי - ח. לקוח XXX

ז. מכירות XXX ¬ הגדרת רווח (לא מומש - אל אצל בעל העסק).

- במקרה שיודעים בוודאות שהחוב לא ישולם - צפוי הפסד, לפי עקרון השמרנות ניתן לו ביטוי באופן מיידי.

- חובות מסופקים - חוב שחייבים לעסק ויש ספק שהוא ישולם.

- כיצד ניתן לזכות מצב כזה:

1. זיהוי ספציפי - בדיקת הלקוחות באופן ספציפי מי ישלם ומי לא, ובין אילו שלא ישלמו לבדוק מי לא ישלם הכל ומי לא ישלם רק חלק.

חובות מסופקים - מוגדרים כלקוחות שיש ספק לגביהם בגביית חובם, ניתן למדוד/לחשב/להעריך את החובות המסופקים בזיהוי ספציפי או בזיהוי כללי.

2. זיהוי כללי - יש מידע או ניסיון שמתאים לעסק מסויים ועל בסיס אותו ניסיון ניתן להעריך (הערכה - לא מדויק) מה יהיה גודל החובות המסופקים.

(ניתן לדעת ע"י הסתכלות בדוחו"ת כספיים של חב' מסוג זהה ועשיית ממוצע שנתי. בזיקה בעסק עצמו לגבי הלקוחות או אחוז מהלקוחות).

במקרה כה יש לחשב אומדן (אחיד מסוים מיתרת לקוחות), שלא שילמו את חובם בעבר או שלא משלמים את חובם באותו עיסוק בעסקים אחרים, יוצר מכך שהספק לגבי החייבים מצטמצם לאותו אחוז ועיקרון השמרנות יחול עליו.

דוג' - נניח יתרת לקוחות 31.12.97 - יתרת לקוחות - 100,000 ש"ח.

נניח שחובות מסופקים בעסק מוגדרים בשיעור של 5% מהלקוחות

5000 = 5%*10000

חוב בספק

חשבון תוצאתי שמביא את הספק לידי ביטוי -

הוצ' הפרשה לחובות מספקים (הלח"מ)

(לחומ"ס)

תוצ' ® ח. הוצ' הפרשה לחובות מסופקים (הלח"י) - 5000

תאזני ® ז. הפרשה לחובות מסופקים - 5000

חשבון מאזני שמביא את הספק לידי ביטוח - הפרשה לחובות מסופקים.

החשבון המאזני הנ"ל מוצג בצמוד ללקוחות ומטין אותו כך שקורא הדו"חות הכספיים יוכל לדעת כמה מהלקוחות לא יהפכו לרכוש/לגבי איזה סכום יש סיכון שלא יהפוך לרכוש.

· במאזן: לקוחות - 100,000 (ח)

3.12.97

הפרשה לחומ"ס (5000) (ז) ¬ טיפול בשנה 1.

לקוחות נטו - 95,000

יתרת לקוחות 31.12.95 - 120000 ש"ח (ח).

· יש להעמיד את ההפרשה לחומ"ס (החשבון המאזני) על 5% מיתרת לקוחות.

· ההנחה היא שהחובות משנה קודמת - מיתרת לקוחות.

· ההנחה היא שהחובות משנה קודמת -שולמו.

קיים - י"פ הפרשה לחומ"ס - 5000 (ז).

צ"ל - הפרשה (12/98) 6000 = 5% * 120,000 (ז)

יש לבצע הפרשה נוספת של 1000 ש"ח - לכן:

ח. הוצ' הפרשה לחומ"ס - 1000

ז. הפרשה לחומ"ס - 1000

יתכן מצב הפוך שבו יש צורך להפחית מהסכום שנקלח בחשבון ואז נחייב הפרשה לחומ"ס (מאזני) ונזכה הוצ' הפרשה לחומ"ס.

חלק או יותר

חוב ¬ חוב ¬ חוב

רגיל מסופק אבוד

¯ ¯

ח. לקוח ח. הוצ' הפרשה לחומ"ס

ז. מכירות ז. הפרשה לחומ"ס

חוב אבוד - זהו חוב המזוהה עם לקוח מסוים ובנוסף הוא חוב שלגביו בוצעו כל הליכי הגבייה והתברר באופן חד משמעי שהחוב לא ניתן לגביה. ¬ מפלים בו ראשון משום

שהוא גורם לשינוי ביתרות.

הליכי גבייה - כולל הבנק, הוצאות לפועל, בית משפט - פס"ד, פשיטת רגל).

הפרשה - רישום הוצ' שלא מוצאת בפועל - הוצ' לצורכי הספרים (ביטוי הסיכון).

(לא שנה (I) יתרת לקוחות 31.12.96 - 50,000 ש"ח

החב' נוהגת להעמיד את ההפרשה לחומ"ס על 10% מיתרת לקוחות

במהלך 1996 - התגלה חוב אבוד בסך 1000 ש"ח

יתרת ההפרשה לחומ"ס (מאזני) משנת 95 = 3000 (ז).

	1. טיפול בחוב אבוד		ז. חובות מסופקים:
מאזני	® ח. הפרשה לחומ"ס 1000 ז. לקוח 1000		צ"ל (ז) 4900 = 49000*10% קיים (ז) 2000
	2. יתרות חדשות
(5000-1000) (8000-1000)	לקוחות (ח) 49000 י"פ הפרשה לחומ"ס= 2000 (ז)	ח. הוצ' הפרשה 2900 ז. הפרשה לחומ"ס 2900
		4. מאזן 31.12.96: ¬ לקוחות 49000 הפרשה לחומ"ס (4900) לקוחות נטו XXX

המשך דוג' -

יתרת לקוחות 31.12.97 - 60000 ש"ח

הפרשה לחומ"ס - 10%

חוב אבוד (במהלך 97) - 5000 ש"ח

י"פ הפרשה לחומ"ס 4900 ש"ח (ז9)

1. חוב אבוד -

ח. הפרשה לחומ"ס 5000

ז. לקוח 5000

2. יתרות חדשות-

לקוחות - (ח) 55000 = 5000 - 60000

הפרשה לחומ"ס (ח) 100 - 5000 - 4900

3. הפרשה לחומ"ס -

צ"ל - (ז) 5500 = 10% * 55000

קיים (ח) 100

5600

ח. הוצ' הפרשה לחומ"ס 5600

ז. הפרשה לחומ"ס 5600

הפרשה לחומ"ס

(אבוד) 5000 4900 י"פ

5600 ביצוע

5500 י"ס

4. מאזן 31.12.97

לקוחות - 55000

הפרשה - (5500)

לקוחות נטו - XXX

במידה ולקוח שהפך לחוב אבוד שב לשלם את חובו -

(חייב לקוח/קופה ונזכהאת חשבון הפרשה לחומ"ס (מאזני).

יתרת לקוחות 12/98 - 30000

הפרשה לחמ"ס - 10%

חוב אבוד (במהלך 98) - 8000

י"פ הפרשה לחומ"ס - 5500

אם החוב ישולם בעתיד

נחייב לקוח במקום קופה חוב אבוד שנתמך בעבר נתגלה כ"חוב טוב"

ואז היתרות יהיו משתנות 2000 ש"ח ישולם במזומן.

1. חוב אבוד שגבינו

ח. קופה 2000

ז. הפרשה לחומ"ס 2000

2. חוב אבוד - חדש

ח. לקוח - 8000

ז. הפרשה לחומ"ס - 8000

3. יתרות חדשות

לקוחות - 22000 = 3000-8000

הפרשה לחומ"ס - 500 = 555+2000-8000

(ח) (ח) (ז) (ז)

4. הפרשה לחומ"ס

צ"ל (ז) 2200 = 10%*22000

קיים (ח) 500

(ז) 2700

ח. הוצ' הפרשה לחומ"ס 2700

ז. הפרשה לחומ"ס 2700

5. מאזן 12/98 -

יתרת לקוחות 22000

הפרשה 2200

לקוחות נטו XXX

5.2.99

חברה מסחרית - רוכשת מוצר מוכן ומוכרת אותו.

חברה תעשייתית (יצרנית) - רוכשת חומר גלם, משקיעה עבודה, הוצ' עקיפות ומייצרת מוצר מוגמר.

- לחברה מסחרית קיים מלאי רק של מוצרים.

- לחברה תעשייתית יש מלאי של חומרי גלם, מלאי של מוצרים בעיבוד, מלאי של מוצרים מוגמרים.

¯

קשה לדעת כמה עלה המוצר (עלות המכירות), יש לרכז את כל הוצ' הייצור לדו"ח שנקרא: עלות העיבוד, או עלות הייצור.

8.2.99

הצגת דו"חות כספיים

1. דו"ח רווח והפסד - חברה מסחרית

שם החברה

דו"ח רווח והפסד לשנה שנסתיימה ב- XX.31.12

מכירות נטו XXX ¬ בניכוי החזרות והנחות ללקוחות

עלות המכירות - מלאי פתחיה XX

קניות נטו XX ¬ בניכוי החזרות לספקים והנחות

מלאי סגירה (XX) (XX) מספקים ובתוספת הוצ' הובלה

רווח גולמי XXX

הוצאות מכירה - רשימה א' (XX)

הוצאות הנהלה וכלליות - רשימה ב' (XX)

(רווח = רווח/הפסד - מפעולות רגילות לפני מימון XX

תפעולי) הוצאות מימון נטו (XX) ¬ הוצ' מימון בניכוי

הכנסות המימון.

(ריבית, הצמדה, עמלות,

הפרשי הצמדה, הפרשי

ריבית, הפרשי שער)

רווח/הפסד - מפעולות רגילות הפסד (XX) / XX רווח

אחרי מימון

רווח/הפסד הון XX ¬ ממכירות רכוש קבוע.

רווח/הפסד נקי השנה XX ¬ עובר למאזן (ה- PN

שחשבנו בגיליון עבודה).

נספח א - הוצ' מכירה		נספח ב' הוצ' הנהלה וכלליות
הוצ' פרסום	XX	פחת	XX
עמלות לסוכנים	XX	הוצ' הפרשה לחומ"ס	XX
הוצ' הובלה ללקוח	XX	הוצ' משכורת	XX
אחזקת חנות מכר	XX	הוצ' שכ,ד	XX
הוצ' שיווק	XX	הוצ' ארנונה	XX
	XXX	הוצ' החזקת רכבים	XX
		+ כל מה שלא נכנס בהוצ' מכירה
			XXX

1א. דו"ח רווח והפסד - חברה תעשייתית

שם החברה
דו"ח רווח והפסד לשנה שנסתיימה ב-			XX.31.12
מכירות נטו			XX
עלות המכירות והעיבוד- (רשימה א') רווח גולמי הוצ' מכירה (רשימה ב')			(XX) XX (XX)		¬ כולל את כל ההוצ' שייכות לייצור או שניתן לשייכו בחלקן לייצור
הוצ' הנהלה וכלליות (רשימה ג')			(XX)
רווח / הפסד מפעולות רגילות לפני מימון			XX
הוצ' מימון נטו			(XX)
רווח / הפסד מפעולות רגילות לאחר מימון			XX
הוצ' מימון נטו			XX
רווח/הפסד נקי השנה			XX
רשימה א' - עלות המכירות והעיבוד
חומרים שנצרכו - מלאי פתחי			XX
קניות			XX
מלאי סגירה			(XX)		¬ פירוט זהה יהיה עבור חומרי עזר
				XXX
עבודה - הוצ' משכורות (שייכות לייצור)			XX
עבודות חוץ (עיבוד בחוץ)			XX
				XX
הוצ' חרושת - אחזקת מפעל			XX
	חשמל		XX
	ניקיון		XX
	ארנונה		XX
	ביטוח		XX
	+כל מה שקשור רק למפעל
				XX
הוצ' פחת -	בניין		XX
	מכונות		XX
	+סעיפים ששייכים לייצור
סה"כ הוצ' ייצור שינויים במלאי - יחידה/עלייה בתוצרת בלתי גמורה				XXX
			XX		¬ עליה ב- ( )
		יחידה/עלייה במוצרים מוגמרים	XX
סה”כ עלות המכירות והעיבוד				XXX

מלאי פתיחה - חשבות תוצאתי בחובה - מגדיל קניות/הוצ' והרווח קטן.

מלאי סגירה - חשבון תוצאתי בזכות - מקטין קניות/הוצ' והרווח גדל.

14.2.99

התאמות

(השוואת נתונים עם גורמים חיצוניים (ספקים, בנקים, לקוחות)

¯ ¯

נופיע כלקוח נופיע כספק

בסוף השנה 0לפני ביצוע דו"חות כספים) מבררים יתרות על מנת לראות מהן ההתחייבויות ומהו הרכוש.

לקוח - יתרה 100, בינואר השנה שילם, במידה ולא שילם יש להשוות כרטיס ¬ בעת ביצוע הדו"חות בחודשי מרץ.

שלבי ההתאמה

כרטיסים זהים-מתאימים- אותן פעולות

1. השוואת הנתונים (ע"י השוואת הכרטיסים)

כרטיסים לא מתאימים-דורשים התאמה

דוג':	עו"ש	ספרי החברה	לקוח	ספרי בנק
	2 - 500	100 צ'ק - 1	1 - 100	500 - 2

1 - שלמנו הוצ' בצ'ק 1 - נותנים ללקוח - 100 ש"ח

2 - הפקדת מזומנים 2 - קבלנו כסף

· הכרטיסים הם הפוכים (מה שבזכות בחברה יופיע בחובה בבנק).

דג'- חוסר התאמה הבנק גובה עמלות והחברה לא עודכנה.

הפקדנו צ' דחוי והבנק לא פדה אותו בזמן.

פתיחת פקדונות שקליים במידה ויש עודף או חוסר בבנק

2. אם פעולה לא נרשמה בספרי העסק ובמסגרת ההתאמה מגלים אותה לראשונה, יש לרום פק' יומן בעסק - כדי לתת לה ביטוי.

אם פעולה לא נרשמה בבנק (ואצלנו בעסק נרשמה) אנו יכולים לבצע התאמה מדומה - מה היה קורה אם הבנק היה רושם.

3. (בפתרון תרגיל) יש לחלץ ראשית את היתרה הלא מותאמת ולרשום אותה בפתיחת ההתאמה.

- יש לבדוק לאחר מכן שיתרת הפתיחה מותאמת- ז"א אין חוסר התאמה מתקופות קודמות.

- יש לבדוק לאחר מכן שיתרות סגירה - אם הן לא מותאמות יש לערוך השוואה בין 2 הכרטיסים.

במידה וקיימת טעות מניחים שהבנק צודק (אלא אם יש הערה אחרת).

2. מאזן. (ל- 2 סוגי החברות)

שם החברה

מאזן ליום XX.31.12

רכוש קבוע נטו - בניין XX ® בניכוי הפחת הנצבר.

מכוניות XX

כלי רכב XX

XXX

השקעות - מניות XX

תוכניות חסכון XX

XXX ® לקוחות יופיעו בנטו - בניכוי

ההפרשה לחומ"ס.

רכוש שוטף- לקוחות XX ® בנוסף - הוצ' מראש, הכנסות קופה XX לקבל

עו"ש XX

שקים לקבל XX

מלאי XX

XXX

רכוש אחר - מוניטין XX ® בלתי מוחשי

פטנטים XX

ידע XX

XXX

ממול:

התחייבויות לזמן ארוך -

הלוואות XX

התחייבויות לזמן קצר -

הוצ' לשלםXX

ספקים XX ® בנוסף - הכנסות מראש

זכאים XX

צ'קים לפרעון XX

עו"ש משיכת יתר XX

XXX

הון ברכוש ועודפים -

הון הבעלים/מניות XX

יתרת עודפים (כל השנים) XX ® ב- ( ) ז"א הפסד

XXX ® שווה לצד החובה.

· חלות שוטפת - חלק מהלוואה לזמן ארוך שיוחזר ב- 12 חודשים הקרובים (בשנה הבאה).

(מפחיתים מהתחייבות לזמן ארוך התחייבות לזמן ארוך - הלוואות XX

ומוסיפים להתחייבויות לזמן קצר בניכוי חלויות שוטפות (XX)

התחייבות לזמן קצר - חלויות שוטפות XX

עמ' 43 - תרגיל 213

יתרת פתיחה 1.11 ¬ בנק - 14860 (ח)

עסק - 13500 (ז)

השוואה: תקציר חודש אוקטובר - יתרה בספרי חברה 13500 (ז)

כאשר הם יופיע בדפי בנק לא רשם - הפקדה 1753 (ז)

החשבון נסמנם אך לא נרשום ® שיק 1075 266 (ח) רישום

שיק 1067 257 (ח) מדומה

בבנק זה היה רשום ומנה"ח כאילו מטבל את זה

® הבנק והעסק לא רשמו - ריבית 130 (ז) ¬ רואים הפסדי העסק

יתרה מותאמת - עם רישום מדומה 14860

שם החשבון	ספרי העסק		ספרי הבנק		פק' יומן
	ח	ז	ח	ז	ח	ז
יתרה 30.11.88 (לא מותאמת)	1658	-	12,272
שיק 1145	-	30	-	-	ספק	עו"ש
עמלה + נתון נוסף	-	417.5	-	417.5	הוצ' מימון	עו"ש
הוראת קבע	-	1050	-	-	תמר - ק. גמל	עו"ש
פרעון שקים דחויים	2190	-	-	-	עו"ש	שיקים לקבל
שיק שחזר	-	320	-	-	לקוח +	עו"ש
ה. קבע - חשמל	-	1794	-	-	הוצ' חשמל	עו"ש
ה. קבע - עיריה	-	1328	-	-	הוצ' ארנונה	עו"ש
טרם הוצג - שיק 1146	-	-	964	-
טרם הוצג - שיק 1149	-	-	1600	-
טרם הוצג - שיק 1152	-	-	1197
הפק' - תיקון +	-	12700	-	-	חו"ז בעלים	עו"ש
שם החשבון	ספרי העסק		ספרי הבנק		פק' יומן
	ח	ז	ח	ז	ח	ז
הפקדה	-	-	-	2090
· הבנ' חייב ז"א שבעסק זה בזכות ¬ ז"א שקיבלתי את השיק מלקוח. · הופקד בבנק 2090 = 19790-12700, הופקד בחשבונו האישי של מנהל החברה - 12700
טרם הוצג - מהתאמה קודמת חסר עוד מיתרת פתיחה	-	-	266	-
יתרה מתואמת	-	13790	13791	-
		=	=

הלוואה שניתנה ע"י העסק (רכוש) תוצג במסגרת השקעות במאזן (בחובה)

- שארות על ההלוואות - ריבית, הצדמה.

- מציגים את ההלוואה שניתנה - בסוף השנה - עם כל התנאים שנלווים אליה.

כאילו שהיא עומדת להתקבל בחזרה ביום המאזן.

- ניתנה הלוואה - 1.1.98 10,000 (ל- 5 שנים).

- הצמדה למדד, המדד עלה ב- 98 ב- 10%.

- ריבית 5%, לא צמודה, משולמת כל סוף שנה.

מהסכום המקורי

ח. הלוואה שניתנה

ז. עו"ש / קופה

1.1.98 יום נתינת ההלוואה

31.12.98 שיערוך קרן 1100 = 10%*10,000

ח. הלוואה שניתנה 1000

ז. עו"ש / קופה 1000

¬ ההלוואה כרגע עומדת

על ערך של 11,000

ריבית (31.12.98) 500 = 5% * 10,000

ח. עו"ש 500

ז. הכנסות מימון 500

¬ משום שהיא משולמת בסוף שנה

נרשמת כך.

אם הייתה משולמת מאוחר יותר

היה נרשם ז. הכנסות לקבל

· קרן ההלוואה מוחזרת ב- 5 תשלומים שווים

בתשלום:

ח. עו"ש 2200

ז. הלוואה שניתנה 2200

¬ בשנה הבאה נצמיד את היתרה

ונחלק ל- 4

2200 = 11000

5

	שם החשבון	יתרות סגירה 31.12.96	מיון יתרות 96 חובה זכות		תוצאתי ח ז			מאזני ח ז
ת	מכירות	30000	-	30000	-	30000	-		-
ת	קניות	5000	5000	-	5000	-	-		-
ת	הוצאות שכר עבודה	2000	2000	-	2000	-	-		-
מ	לקוחות	1000	1000	-	-	-	1000		-
מ	ספקים	500	-	500	-	-	-		500
מ	ציוד ומכונות	40000	-	-	-	-	40000		-
ת	הוצ' ריבית	500	500	-	500	-	-		-
מ	קופה	2000	2000	-	-	-	2000		-
			סה"כ 50500	סה"כ 30500	-	-	-		20000
מ	הון בעלים	PN ?	-	20000	-	-	-		20000
	רווח השנה	-	-	-	22500	-	-		22500
	סה"כ		50500	50500	30000		43000

PN - Plag number , מס' שמצאנו תו"כ איזון מאולץ. (נרשום PN במקום ה- I שם רשמנו).

* רווח השנה- אמור להיות בזכות אך נמצא בעמודה זו על מנת לאזן את הטורים. מעתיקים אותו לחשבונות המאזנים כי רווח ז"א גידול ברכוש.

- רכוש פחות התחייבויות = רווח 22500 = 43000-20500

** רכוש קבוע - 40000

- רכוש נזיל - 3000 (1000+2000)

(שנת 96 זו שנת הפעילות הראשונה).

כאשר עוברים משנה לשנה כל היתרות התוצאתיות מתאפסות ולא עוברות לשנה הבאה.

החשבונות המאזנים עוברים ביתרות פתיחה לשנה החדשה.

- מאזן 96 הופך להיות יתרות פתיחה 97.

- רווח השנה - יגרר לשנה הבאה כחשבון T ויקרא - "יתרות פתיחה עודפים (רווחים") או 1.1 עודפים והוא מתעדכן פעם בשנה עם סגירת החשבונות התוצאתיים.

שם החשבון	ספרי העסק		ספרי הבנק		פק' יומן
	ח	ז	ח	ז	ח	ז
יתרה 31.3.85	3145	-	-	3250
שיק 280	-	45	-	-	הוצ' טלפון	עו"ש
הפקדת שיק ז"פ 29.3	500	-	-	-	עו"ש	שטרות לקבל
ריבית/הכנסה מריבית	100	-	-	-	עו"ש	הכנסות מימון
דמי ניהול חשבון	-	50	-	-	הוצ' מימון	עו"ש
טרם הוצג - שיק 281	-	-	600	-
טרם הופיע - הפקדה	-	-	-	100
יתרה מותאמת	3650	-	-	3650

בנק - 1500 (ז) ¬ רישום הפקדה מיום בחודש קודם - זהו רישום

מדומה בעסק.

- יתרת פתיחה

עסק - 1800 (ח) ¬ ז"א שיש רשום מקדמה מתקופה קודמת.

¯

מסמנים Ö לידו וכותבים שזה שייך לתקופה

קודמת.

· יתרת פתיחה + הפקדת הצ'ק ביחד יסומנו בהשוואה ליתרת הפתיחה בעסק:

- שטר בזמן פירעון מאוחר -נקנה ע"י הבנק, יופקד כזף בחשבון החברה.

· נסמן את השטר והוצ' הבנק בקשר לשטר ביחד בהשוואה לשטר -בבנק.

21.2.99

הלוואות

הלוואות שהתקבלו בעסק מוצגות במאזן במסגרת ההתחייבויות.

אם תק' הפירעון של ההלוואה - מעבר לשנה, ההלוואה תוצג בהתחייבויות לזמן ארוך.

יש להציג את ההלוואה עפ"י התנאים שלה - כאילו שהיא עומדת להיות מוחזרת באותו יום, כולל כל ההצמדות - במידה וההלוואה צמודה.

דוג' - 1.1.97 התקבלה הלוואה ע"ס 100,000 ש"ח

- החזר הלוואה בעוד 3 שנים.

- הלוואה צמודה לשער הדולר.

- ריבית 10% לשנה (צעידה) משולמת כל 1.1.

תאריך שער $

1.1.97 3 ש"ח = $1

31.12.97 3.5 ש"ח = $1

ח. עו"ש 100,000

ז. הלוואה 100,000

- קבלת הלוואה = 1.1.97

- סוף שנה - 31.12.97ו שיערוך ההלוואה (הצמדת ההלוואה) -

116,667 ש"ח = 3.5 * 100,000

3

¯

הופכים ל- $

או 16.667 = (1 - 3.5 ) 100,000

5

ח. הוצ. מימון 16,667

ז. הלוואה 16,667

- ההלוואה במזומן = 116,667 ש"ח

הריבית - 31.12.97 נצמיד קודם את קרן ההלוואה ונחשב ריבית על הקרן הצמודה.

11,666.77 = 0.1 * 116,667

¬ שולם ביום למחרת (1.1.95)

או 11,666.7 = (3.5 * 0.1 * 100,000)

3

ח. הלוואה

ז. הכנסות מימון

* אם שער הדולר ב- 31.12.97 2.7 = $1 (קטן) ¬ הלוואה קטנה

שיערוך שלילי

עמ' 41 1/3

גיליון התאמה

שם החשבון	ספרי העסק		ספרי הבנק		פק' יומן
	ח	ז	ח	ז	ח	ז
יתרה 31.12	16980	-	-	16770
שיק 0456	-	180	-	-	הוצ' חשמל	עו"ש בנק
ריבית	600	-	-	-	עו"ש	הכנסות מימון
דמי ניהול חשבון	-	30	-	-	הוצ' מימון	עו"ש
טרם הוצג שיק 0458	-	-	3600	-	-	-
טרם הוצג - שיק 0457	-	-	1800	-
טרם נקלט - פדיון קופה	-	-	-	6000
יתרה מותאמת	17370	-	-	17370
יתרה 1.1.89	17370	-	-	16770	-	-

· כשנקבל את תנועות חודש ינואר לצורך התאמות נראה שתבות הפתיחה אינן זהות. יש לרשום בהתאמה - טרם הופיע מהתאמה קודמת 31/12

בביצוע ההתאמה החדשה נראה שביצעו את הפעולות שטרם הוצגו בחודש קודם יש צורך להשוותם ולבטלם.