ralc.co.il

true

פרשת חפציבה - פער הציפיות בין הציבור ורואה החשבון

25.08.2007

פרשת חפציבה - פער הציפיות בין הציבור ורואה החשבון

אריאל פטל , רו"ח (משפטן)

האם יש מקום להוביל מגמה נגד רואי החשבון המבקרים של חברות הקבוצה?

האם הניסיונות מצד חלק מהעיתונאים להכפיש את רואי החשבון המבקרים של החברות הציבוריות בפרשת חפציבה מעידים על פער הציפיות בין הציבור ורואה החשבון?

קבוצת חפציבה כוללת 3 חברות ציבוריות: חפציבה גלובל בע"מ, חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ וחפציבה חופים בע"מ. כמו כן, כוללת הקבוצה מספר חברות פרטיות ששמן ופרטי הדוחות הכספיים שלהן לא פורסמו.

· על פי הפרסומים, התחייבויות הקבוצה נאמדות בכ-2 מיליארד ₪.

· סך התחייבויות 3 החברות הציבוריות ליום 31 בדצמבר 2006: כ-527 מיליון ₪.

· סך התחייבויות 3 החברות הציבוריות ליום 31 במרץ 2007: כ-621 מיליון ₪.

· הקבוצה כוללת מספר חברות פרטיות אשר לא ניתן להשיג מידע כספי אודותיהן.

מהדוחות הכספיים של החברות הציבוריות, שכולן בוקרו בשנת 2006 בידי משרד רואי חשבון קוסט-פורר-גבאי, ניתן להבחין כי היקף ההתחייבויות של החברות הציבוריות הינו כרבע עד שליש מסך התחייבויות הקבוצה. מכאן, שיתרת ההתחייבויות אמורות להיכלל בדוחות הכספיים של החברות הפרטיות, דוגמת חפציבה דיור בע"מ, בו-נה חפציבה בע"מ וחפציבה (תמרבו) הולדינגז בע"מ.

עדין לא ברור אם היה מצג שווא בדוחות הכספיים של אחת או יותר מהחברות הציבוריות ו/או הפרטיות. לכן, היות והדוחות הכספיים של החברות הפרטיות לא מתפרסמים לציבור, אין לנו אלא להיזהר מאוד בדברי הביקורת כלפי רואי החשבון המבקרים.

פער הציפיות The Expectation Gap הוא מושג המבטא את הפער הקיים בין ציפיות המשתמשים בשירותי ראיית חשבון והמסתמכים על דיווחם של רואי החשבון מצד אחד, לבין תפקידיהם של רואי החשבון בהתאם לתקני ביקורת ובהתאם לאחריות המוטלת עליהם על פי החוק והפסיקה.

המשתמשים בדוחות הכספיים רואים את רואה החשבון כסמכות בלעדית בכל הקשור לדוחות הכספיים, כלומר, אם רואה החשבון ביקר את הדוחות אז הדוחות נכונים ומאושרים על ידו. כמובן שהדבר אינו נכון, וזאת עקב המגבלות הטבועות בביקורת. למשל, לא ניתן לבצע בדיקה מלאה של כל הרישומים החשבונאיים, וגם אם היתה מתבצעת בדיקה שכזו, לא ניתן היה לאשר את נכונות הדוחות.

זכיר, כי רואה החשבון מתמנה מכוח סעיף 154 לחוק החברות לביצוע ביקורת על הדוחות הכספיים ואין הוא אחראי לבצע הערכת מצב כוללת בנוגע לכל חברות הקבוצה.

כך למשל בעניין סוגיית ה'עסק החי', אין זה מתפקידו של המבקר לנבא ולחזות את הפסקת קיומו של הגוף המבוקר כ"עסק חי", אלא עליו לשקול את נאותות מוסכמת העסק החי ביסוד הכנת הדוחות הכספיים. הדוחות הכספיים עליהם מחווה רואה החשבון את דעתו כוללים תקופה שעברה, ומאחר ואין הדוחות הכספיים כוללים תחזיות לעתיד, אין רואה החשבון עוסק בחיזוי כישלונות ופשיטות רגל של עסקים. כל שהמבקר אמור לעשות הוא לבדוק אם הנחת העסק החי אשר שימשה בסיס להכנת הדוחות הכספיים ההיסטוריים המבוקרים היא נאותה, זאת ותו לא.

עם זאת, בעבודת הביקורת בכלל ובביקורת של קבוצת חברות בפרט, מוצע לתת דגש לביקורת 4 נושאים מרכזיים:

  1. בחינת שאלת המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'.
  2. בחינת 'אירועים לאחר תאריך המאזן'.
  3. בדיקת 'עסקאות ויתרות עם צדדים קשורים ובעלי עניין'.
  4. הערכת סיכונים להצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים.

מצ"ב גיליון הכולל נתונים מרכזיים מתוך הדוחות הכספיים של 3 החברות הציבוריות שצוינו לעיל.

לסיכום, אינני מוצא כל סיבה להוביל מגמה הנשמעת בתקשורת נגד רואי החשבון המבקרים. המקום בו נחרץ דין הוא בית המשפט.

ככלל, מהיכרות עם הפרקטיקה, עבודת הביקורת המתבצעת כיום בידי רואי חשבון הינה טובה מאוד, זאת לצד הכשרה טובה מאוד של רואי החשבון ופרסומים עדכניים חשובים של לשכת רואי חשבון בישראל.

לפיכך, אל לנו להיסחף עם הפרסומים בתקשורת המכפישים את שמם הטוב של רואי חשבון, פרסומים שרובם המכריע כלל אינו מתבסס על נתונים או על ידיעה של ממש.

אריאל פטל , רו"ח (משפטן), הינו מנהל המחלקה המקצועית של Alliott Group, Israel רשת רואי חשבון ויועצים.

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-1201-פרשת-חפציבה-פער-הציפיות-בין-הציבור-ורואה-החשבון.aspx

© ëì äæëåéåú ùîåøåú