ralc.co.il

true

זכות פקיד השומה לקבל מידע מבעלי עסקים

אלעד רוזנטל , עו"ד ורו"ח

 |  01.12.2013

זכות פקיד השומה לקבל מידע מבעלי עסקים
אלעד רוזנטל , עו"ד ורו"ח
סעיף 135א(א) קובע כי: "בעל עסק או משלח יד חייב, אם דרש זאת ממנו פקיד השומה":
"למסור לפקיד השומה ידיעות ומסמכים בנוגע לקשריו העסקיים עם ספקיו, לקוחותיו או מי שיש לו אתו קשרים עסקיים".
סעיף זה, בשונה מסעיף 135 שבו נקבע במפורש ברישא של הסעיף כי מטרתו "להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם" – בסעיף זה המטרה אינה השומה של אותו בעל עסק או משלח-יד שממנו דורש פקיד השומה לקבל ידיעות, אלא המידע נועד לצורך עריכת שומות לנישומים אחרים.
במידה ומדובר ב"בעל עסק או משלח יד" הרי שהוא מחויב למסור מידע לפקיד השומה. כאמור, המידע בסעיף זה אינו נוגע לנתוניו הכספיים/חשבונאיים של בעל העסק שנדרש למסור את המידע, אלא נתונים אודות עסקים אחרים.
פקיד השומה עושה שימוש בסעיף זה, לצורך בדיקה פרטנית של עסק מסוים או כ"בדיקה ענפית".
לדוגמא – במידה ופקיד השומה עורך בדיקה ("ביקורת") של עסק מסוים, הוא צפוי לבקש "להצליב נתונים" גם עם הספקים שלו והלקוחות שלו.
סעיף זה גם מאפשר לפקיד השומה לדרוש מהבנק להעביר מידע בנוגע ללקוחותיו.
לעיתים פקיד השומה יבקש לבדוק "ענף" מסוים, ולצורך כך הוא יוכל להיעזר בסעיף זה.
לדוגמא: אם פקיד השומה רוצה לבדוק את ענף אומני הבידור, ולוודא שכל ההכנסות שלהם אכן נרשמו, הוא צפוי לשלוח הודעה לכל המסעדות, בארים, אולמות אירועים וכו' – שיעבירו אליו מידע אודות כל אומני הבידור שהופיעו אצלם, בתקופה מסוימת, וכן מידע אודות הסכומים ששילמו להם.
נתונים אלה יסייעו לפקיד השומה "להצליב" מידע עם נתוני ההכנסות של אותם אומנים.
ההבדל המשמעותי בין בדיקה פרטנית לבדיקה ענפית היא – שכאשר פקיד השומה דורש מבעל עסק מידע פרטני אודות נישום/לקוח/ספק מסוים – מידע זה נועד ככלי ראייתי בבדיקת השומות של אותו נישום/לקוח/ספק. כלומר, לפקיד השומה יש נישום ספציפי אותו הוא בודק.
לעומת זאת, כאשר מדובר במידע ענפי, אין לפקיד השומה נישום ספציפי אותו הוא בודק, אלא פקיד השומה מבקש מידע כללי, שמתוכו הוא למעשה "לומד" ומגלה נישומים שלא דיווחו כיאות על הכנסותיהם.
הסעיף מדגיש וקובע כי הידיעות הנדרשות מפקיד השומה אינם לצורך בירור ההכנסות של בעל העסק שנדרש לספק את המידע:
"אף על פי שידיעות ומסמכים אלה אינם דרושים לבירור הכנסתו הוא".
כל בעל עסק או משלח יד מחויב למסור לפקיד השומה את המידע אותו הוא דורש, כאמור בסעיף זה.
אינני נדרש לדון כאן בשאלה האם הנישום מנהל "עסק או משלח יד". כעקרון, כל מי שהודיע לפקיד השומה לפי סעיף 134 לפקודה (חובת הודעה מידית לפני פתיחת עסק) על ניהול עסק או משלח יד – הרי שהוא יחויב לענות ולמסור לפקיד השומה את המידע הנדרש בסעיף זה.
הסעיף קובע כי לנישום קיימות שתי אפשרויות.
האפשרות הראשונה היא שהנישום יענה בחיוב לדרישתו של פקיד השומה וימסור לפקיד השומה את הידיעות ו/או המסמכים שנדרשו ע"י פקיד השומה, בהתאם להודעה שהומצאו לידיו של הנישום.
האפשרות השנייה היא שהנישום יודיע לפקיד השומה, תוך 15 יום, מיום קבלת הדרישה, כי דרישתו של פקיד השומה כרוכה בעבודה מנהלית רבה.
במידה והנישום בחר באפשרות השנייה, והודיע שזה כרוך בעבודה מנהלית רבה, הוא חייב לאפשר לפקיד השומה לבוא ולאסוף בעצמו את הידיעות והמסמכים, כאמור.
מאמר זה לקוח מהספר "דיוני שומה והליכי שומה".
לפרטים אודות הספר: http://www.aor.co.il/ds
להרשמה ל"עדכוני מיסים" ללא תשלום, היכנסו ל: http://www.aor.co.il/tax
להרשמה לניוזלטר שבועי בדיני-עבודה, ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/avoda

 
הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-3474-זכות-פקיד-השומה-לקבל-מידע-מבעלי-עסקים.aspx

© כל הזכויות שמורות