טעות והטעיה

דיני חוזים

טעות והטעיה

1. עילת הביטול בשל הטעות בסוג השחקן

   הנחת היסוד היא כי בין הצדדים נכרת חוזה, ועל כן בכדי שתהיה עילה לביטול החוזה לפי עילות הטעות וההטעיה נצטרך להוכיח כי ההתקשרות בחוזה נעשתה עקב הטעות. יסוד זה הינו יסוד סובייקטיבי של המתקשר שטעה, ורצונו לביטול החוזה עומד מול אינטרס ההסתמכות של הצד שלא טעה ומעוניין בהמשך קיום החוזה. הוראות הטעות וההטעיה משקפות איפוא מגמה של איזון האינטרסים הכלכליים של הצדדים לטעות .

   יישום – במקרה שלפנינו יצחק מערבי יו"ר קבוצת הפועל כפר מנחם (להלן – יצחק) טעה שכן היה מעוניין בשחקן ציר ולא ברכז, ואילו יואב חורש סוכן השחקנים (להלן – יואב) מעוניין בהמשך ההתקשרות וקבלת דמי התיווך שלו.

2. טעות במחיר התיווך (בכדאיות)

   מעבר לטעות בסוג השחקן, הייתה ליצחק לתחושתו טעות גם בשכר דמי התיווך של יואב, שהרי "הובטח" לו שיואב הזול בשוק ומסתבר שהוא היקר בשוק.

   חוק החוזים קובע כי צד אינו יכול להתנער מחוזה רק על סמך טענה שהעסקה אינה כדאית לו .

   פרופ' טדסקי אומר במאמרו כי טעות בכדאיות היא טעות הנוגעת להווה או לעבר. ואילו פרופ' פרידמן סבור שטעות בכדאיות הינה רק במרחב הסיכון שלקח המתקשר על עצמו.

   יישום – מטרת הסוכן יואב לשווק עצמו ולהגיד שהוא הזול הינה טבעית, ודבר לא מנע מיצחק לבדוק את המחירים בשוק. טעותו של יצחק הינה טעות בכדאיות בלבד ולכן, אין לו עילה לביטול החוזה על סמך טעות זו. בכך שיצחק לא בדק את המחירים המקובלים אצל סוכני שחקנים, הגדיל לעצמו את מרווח הסיכון, והסיכון שלקח על עצמו רחב כדי טעות בכדאיות – במיוחד שכיו"ר ותיק בוודאי הינו מכיר סוכנים אחרים.

3. מבחן ההטעיה (סעיף 15)

   1. סעיף 15 לחוק החוזים קובע שמי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת ההטעיה שהטעהו הצד השני, רשאי לבטל את החוזה… יסודות ההטעיה הנם : חוזה, טעות, הטעיה וקשר סיבתי.

   2. כדי להוכיח הטעיה יש להוכיח הצהרה כוזבת שנעשתה לפני כריתת החוזה, להראות קשר סיבתי כפול – בין הטעות להתקשרות בחוזה, ובין ההטעיה שגרמה לטעות. וכמובן – קיום טעות שהינה אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת לחוזה. (בעניין הטעיה לא נדרשת יסודיות כמו בטעות לפי סעיף 14 ).

   3. יישום

1. קיום חוזה – ההנחה בתרגיל זה שנכרת חוזה.

2. קשר סיבתי– משפטית נאמר כי לולא ההטעיה לא הייתה נגרמת הטעות. זהו יסוד סובייקטיבי שכן ההצהרה הכוזבת גרמה למצב נפשי של הטועה לטעות.

   יישום – היות ויצחק היה מעוניין רק בשחקן ציר, לולא היה מדובר בשחקן ציר לא היה מתקשר בחוזה – הרי אין לו צורך בעוד רכז לקבוצה… הוא יטען בוודאי כי לולא הוטעה בוודאי לא היה מסכים להתקשר בחוזה לקבלת שחקן רכז במקום שחקן ציר.

3. טעות – טעות היא מחשבה של צד לחוזה שאינה תואמת למציאות. " מי שהתקשר בחוזה וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה …. "

   השופט שמגר קבע כי מי שלא טעה , לא יכול להיות מוטעה ולכן זה יסוד הכרחי להטעיה.

   טעותו הראשונה של יצחק בכך שרצה שחקן ציר וקיבל רכז.

   זו טעות באמונתו בעת שהתקשר כי חשב שמובן שמדובר בשחקן ציר וחשב שגם יואב מודע לכך. היות וכל מהות ההתקשרות היה רצונו לקבל שחקן ציר, יש להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר החוזה – ראה גם לעיל סעיף 1.

   טעותו השניה של יצחק הינה באמונתו כי אמנם מחיר הסוכן מהזולים בשוק – זו טעות שאותה יכל לוודא בקלות, ובכך שלא בדק - הגדיל מרחב הסיכון שלקח – ראה לעיל סעיף 2.

   לגבי ניתוח סוגי הטעות לפי שלו, לפי פרופ' טדסקי ולפי פרופ' פרידמן – ראה סעיפים 1 ו- 2 לעיל.

   יש לבדוק את הגדלת מרחב הסיכון שלקח יצחק על עצמו בכך שלא ראה את קלטת הביצועים שהציע יואב. לא זימן מייד את השחקן לראיון/אימון, אלא המתין שבוע עד תחילת האימונים.

   יישום : בכל אופו נראה כי למרות הגדלת מרחב הסיכון של יואב עדיין יש טעות ברורה לגבי הטעות הראשונה , ואילו לגבי הטעות השניה – יש רק טעות בכדאיות.

4. הטעיה – אין בתרגיל הצהרה כוזבת של יואב הסוכן בריש גלי , כפי שיש לצפות בהטעיה,

1. פציעתו של שחקן הציר הקודם סוקרה "ארוכות" בתקשורת.

2. יואב סוכן שחקנים מנוסה ויודע מה קורה בקבוצות.

3. יואב היה חייב לדעת כסוכן שחקנים מנוסה, שלקבוצה יש כבר רכז אחד.

4. שמו של הרכז החדש מטעה "גרנד קניון" – לכן, חשב שזה שחקן ציר.

3.4 ביטול החוזה – לדעתי קשה להוכיח מהנסיבות כי יואב הטעה במזיד את יצחק לגבי סוג השחקן. אולם אם יש כאן הטעיה, יוכל יצחק לבטל את החוזה וזאת בדרך מקובלת ובתום לב ע"י מתן הודעה שתעמוד בתנאים הבאים:

צורת ההודעה – כאמור בדרך מקובלת ובתום לב לפי מבחן אובייקטיבי ע"י מתן הודעה בדואר רשום או רגיל, הגשת תובענה (שאינה נדרשת בהטעיה, אלא רק לפי סעיף 14 (ב) לחוק החוזים) והשבת כסף.

יישום – מתן הודעה בטלפון בכעס, שנוסחה אינו מעיד בברור על כוונה לביטול החוזה "עוד יישמע ממנו" והוראה לשחקן לחזור לסוכן השחקנים מייד – אינם הודעה שעומדת בתנאים האמורים לעיל.

תוכן ההודעה – צריכה להיות ברורה. כאמור לעיל, התוכן אינו ברור ואינו מעיד על ביטול החוזה.

זמן ההודעה – תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר על עילת הביטול.

יישום: ההודעה ניתנה מיידית בטלפון אולם :

המסקנה: הודעת ביטול כחוק טרם ניתנה ע"י יצחק ליואב.

4. טעות (סעיף 14)

סעיף 14 לחוק החוזים מבחין בין טעות יסודית הידועה לצד השני -סעיף 14 (א), לבין טעות יסודית שאינה ידועה לצד השני - סעיף 14 (ב). הטעות מתייחסת למצב העובדתי או המשפטי הקיים בעת כריתת החוזה.

לעניין זה ראה גם את הניתוח בסעיפים 1 ו- 2 לעיל.

יש להראות יסודיות – כלומר מהותיות הטעות.

הנטייה לנסות תמיד לקיים החוזה, ורק אם הטעות יסודית – אפשר לבטלו.

יישום: ננסה לבדוק האם טעותו של יצחק הייתה ידועה או חייבת להיות ידועה בכוח ליואב סוכן השחקנים, או שהטעות אינה ידועה ואז לא ניתן לתת הודעת ביטול , אלא יש לפנות לביהמ"ש .

5. טעות ידועה (סעיף 14 (א))

טעות ידועה כאשר טעותו היסודית של צד אחד ידועה למתקשר. ידיעת הצד השני צריכה להיות צריכה להיות בפועל או בכוח (היה עליו לדעת). בטעות ידועה יוכל הצד הטועה להודיע על ביטול החוזה ללא צורך בפניה לבית משפט.

5.1 יסודות הטעות הידועה הנם:

1. קיום חוזה – מניחים שהחוזה נכרת .

2. קשר סיבתי – הטעות של יצחק להניח שמדובר בחוזה על שחקן ציר, בעוד שהיה מדובר על שחקן רכז – גרמה לו להתקשר בחוזה, וזאת במבחן הסובייקטיבי שלו. לולא טעותו לא היה מתקשר לבטח בחוזה.

3. יסודיות הטעות – הטעות יורדת לשורש העסקה שנעשתה ולעצם מהותה וזאת לפי מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר.

   יישום: לקבוצה נפצע שחקן הציר ויש לה כבר רכז טוב, ולכן יטען יצחק כי כל רצונו להתקשר בחוזה נבע מרצונו לקבל לקבוצה שחקן ציר. הרי אין לו שום צורך ברכז נוסף, במיוחד אם הוא מתכוון לעלות ליגה השנה.

4. ידיעת הצד השני – לפי סעיף 14 (א) צריכה להיות בפועל או ידיעה בכוח (היה עליו לדעת). יסוד הידיעה בפועל הוא סובייקטיבי וקשה להוכחה, ואילו יסוד הידיעה בכוח הינו אובייקטיבי לגבי האדם (סוכן השחקנים) הסביר.

הזכות לביטול לפי סעיף 14 (א) הינה מוחלטת , בהתקיים יסודות הסעיף רשאי הטועה לבטל את החוזה. במידה ונתקיימו כל התנאים לעיל – חוזה, קשר סיבתי, יסודיות וידיעת הצד השני, יוכל יצחק להודיע על ביטול החוזה בדרך המקובלת ובתום לב. ניתוח צורת, תוכן וזמן ההודעה – ראה סעיף 3.4 לעיל.

1. טעות לא ידועה (סעיף 14 (ב))

1. קיום חוזה – ראה לעיל 5.1 א'.

2. קשר סיבתי – ראה לעיל 5.1 ב'.

3. יסודיות הטעות – ראה לעיל 5.1 ג'.

4. היעדר ידיעת הצד השני – דווקא הצד שלא טעה זקוק להגנה עקב אינטרס ההסתמכות.

יישום: יואב הסוכן מנסה כבר חודש לשווק את הרכז "גרנד קניון" וסוף סוף הצליח – יש להגן על השקעותיו ורצונו "לגמור חוזה" ולהרוויח.

1. הגנת הצד השני תיעשה באמצעים הבאים:

1. סעד לפי סעיף 12 לחוק החוזים

1. אדם חייב לפי סעיף 12 לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. יצחק יטען כי יואב הסוכן למעשה הבין טוב מאד תוך כדי המשא ומתן – כי מדובר בשחקן ציר, אך עשה עצמו כלא מבין. כמובן שיהיה לו קושי כשיואב יטען כי הציע לו לראות את קלטת הביצועים.

2. גם נושא שכר התיווך בעייתי – כי תשובתו של יואב כי הוא הזול בשוק, יכולה להיות דעתו הסובייקטיבית, וכמובן שיצחק יכל לבדקה.

3. לפיכך, קשה לי לראות איזה סעד הוא יכול לקבל מסעיף 12 לחוק החוזים.

4. סעיף 14 (ג) המאפשר תיקון הטעות הינו הוראה המשקפת את עיקרון תום הלב גם בהוראות הטעות.

5. עיקרון תום הלב פועל כלפי שני הצדדים: הצד הטועה והצד שאינו טועה:

יישום: יצחק ייתן הודעה על הביטול כיאות ולא בשיחת טלפון לא חד משמעית, (אולי ייתן סיכוי לרכז שמא הוא באמת מה שנחוץ לקבוצה כפי שאמר יואב הסוכן). ויואב מצד שני ינסה להביא שחקן ציר חילופי זר (אולי – מקומי) וטוב, (אם עדיין אפשר להביא כזה).

סה"כ מילים לעבודה זו – 1,694 מילים