לא רק על חברה בע"מ לבדה, ניתן לבנות תכנוני מס לחיסכון בביטוח לאומי. החוק והפסיקה נותנים רעיונות נוספים לאפשרויות לתכנוני מס שיפטרו באופן מלא או חלקי הכנסות מתשלום דמי ביטוח לאומי עליהן.
למה לא להעביר הכנסות פסיביות לבת הזוג שהיא "עקרת בית". הרי לפי חוק הביטוח הלאומי, אישה נשואה שהיא עקרת בית פטורה מחבות ביטוח לאומי, כל עוד אין לה הכנסה מיגיעה אישית ובן זוגה משלם ביטוח לאומי. כבר נקבע בפסיקה כי הכנסות מהפרשי הצמדה על הלוואת בעלים שניתנה לחברה על ידי בת זוגתו של בעל שליטה שהיא עקרת בית, פטורים מביטוח לאומי. עוד כדאי להעביר נכסי בית לבת הזוג שהיא "עקרת בית".
מקומם של הילדים הקטנים גם לא ייפקד, שהרי קטין עד גיל 18 פטור מחבות ביטוח לאומי על הכנסותיו הפסיביות. בפסיקה כבר נקבע כי סעיף 83 לפקודה העוסק בהסבת הכנסות לקטין, הינו ייחודי לצורכי הפקודה ואינו רלבנטי לעניין ביטוח לאומי.
במסגרת השמירה על התא המשפחתי נעביר נכסים המייצרים הכנסה פסיבית כגון פיקדונות וחסכונות, נכסי בית מושכרים וכד' גם להורינו. שהרי גמלאים מעל גיל 65 בגבר ומעל גיל 60 באישה, המקבלים קצבת זקנה, פטורים מחבות ביטוח לאומי על הכנסותיהם הפסיביות.
אפשר לדאוג גם לנכים ולשאר מקבלי הקצבאות מביטוח לאומי. סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי נוקב במספר סוגי מקבלי גמלאות ביטוח, אשר מי שמקבלן פטור מתשלום דמי ביטוח. בין סוגי הפטורים נכללים מקבלי קצבת נכות בשל נכות שהיא מעל שנה, פטור חלקי למקבלי דמי פגיעה בעבודה, פטור למקבלי גמלת הבטחת הכנסה, לאלמנה בת קצבה כהגדרתה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי ופטור לעולה חדש בשנה הראשונה מאז שהפך לתושב ישראל. כדאי להסב הכנסות למקבלי גמלאות כאלו, במיוחד כשמדובר בבני משפחה שייהנו מה"מתנה", ובכך ליהנות מהפטור המגיע להם מדמי ביטוח.
ואם כבר להתאגד, אז לא רק כחברה בע"מ רגילה, אלא אפשר כ"חברה משפחתית" או מינואר 2003 כ"חברה שקופה". לגבי הכנסות "חברה משפחתית", נקבע כבר בפסיקה, כי הן אינן חבות בביטוח לאומי, אלא אם נמשכו בפועל כמשכורות או כדיבידנדים על ידי בעלי המניות.
ואם אין לנו אלא אותנו, אפשר לנצל פירצה בתקנות הביטוח הלאומי, לפיה פעילות כעצמאי וכשכיר גם יחד פוטרת מביטוח לאומי על הכנסות פסיביות, ללא קשר לשאלה מה גובה ההכנסות הפסיביות ביחס להכנסות האקטיביות של אותו אדם.
אפשרות נוספת, היא לתמרן כך שכל ההכנסות הפסיביות יהיו במישור של רווחי הון או שבח מקרקעין. הכנסות כאלו פטורות מביטוח לאומי.
חשוב מאד, לסווג נכון את ההכנסות למינן בדוח השנתי המוגש למס הכנסה. בחוק הרפורמה החדש נקבע כי מותר לפקיד השומה לגלות למוסד לביטוח לאומי, את סכום ההכנסה של נישום, כפי שנקבע על ידי פקיד השומה או על ידי בית המשפט ואת מקורותיה. מובן כי לסיווג זה משמעות רבה לעניין החיוב בביטוח לאומי, שכן למרות שדרך כלל, רק הכנסות אקטיביות חייבות בביטוח לאומי, ייתכן וגם הכנסות פסיביות יחויבו בביטוח לאומי.
החשיבות בסיווג ההכנסות באופן מדויק, קריטית לעניין החיוב בביטוח לאומי. שכר דירקטורים לדוגמא, פטור מביטוח לאומי בידי מי שעובד כעצמאי או כשכיר. סיווג הכנסות מריבית כהכנסה מעסק לעומת סיווגם כהכנסה לפי סעיף 2 (4) לפקודה, עלול לגרום לחיובם או אי חיובם בביטוח לאומי בהתאם לסכומם ביחס לסך ההכנסה מעסק, והדברים נכונים גם לגבי קבלת דמי שכירות, תמלוגים, זכויות יוצרים ועוד.
כך עולה, שגם אם הנציבות לא תראה בעין יפה הקמת חברות בע"מ רק כדי להימנע מחבות דמי ביטוח לאומי, הגם שלא ברור עד כמה יש לנציבות סמכות לעניין ביטוח לאומי שהטיפול בו נימצא בתחום משרד העבודה והרווחה, הרי יש עדיין אפשרויות שונות ומגוונות נוספות לתכנוני מס לעניין ביטוח לאומי.