פרוטוקול חובה בדיון שומות אבל יש להבחין בינו לבין תרשומת פנימית
תקציר פסק דין/ רמי אריה, עו"ד רו"ח
גילוי מסמכים על ידי פקיד השומה במהלך הדיון השומתי, במיוחד בשלב ההשגה והערעור הוא אחד מזכויות היסוד הכוללת את "הזכות לטיעון והנמקה" של האזרח ביחסיו עם רשות מנהלתית ולרבות עם רשויות המס. זכות זו כוללת את חובתו של עורך השומה היושב מטעמו של פקיד השומה בדיון השומות לערוך פרוטוקול דיון שיתעד את מהלך הדיון בינו לבין מייצג הנישום.
אולם, שמירת היכולת הניהולית של פקיד השומה, מחייבת גם מידה מסוימת של חשאיות על תרשומות פנימיות שעורך השומה רושם לעצמו ולבעלי תפקידים אחרים במשרד פקיד השומה, שכל מטרתן הוא לתעד ראשי פרקים בדרך לשומה עצמה לעצמו בלבד.
כך קובע, בית המשפט המחוזי בת"א בבש"א 6480/07 ד"ר יוסף שגב נ' פקיד שומה ת"א 3, שניתן ביום 31.7.2007, כדלקמן:
1. המערער ד"ר שגב, ביקש ליתן לו לעיין ולצלם את ראשי הפרקים שרשם לעצמו נציג פקיד השומה במהלך דיון השומות בעניינו (להלן: "התרשומת").
2. לטענת ד"ר שגב, יש בתרשומת להוכיח כי בישיבה יצרו נציגי רשות המס שומה מדומה בסכומים דמיוניים, כדי ל"שכנע" את המבקש להסכים לשלם סכומי מס מעל למגיע ממנו, וזאת מטעמים זרים ופסולים ובניגוד לנוהל ולדין.
3. עוד טען המבקש, לאיומים מוסווים שהועלו כלפיו באותה ישיבה, כולל בנוגע לכך כי יגרמו לפרסומים בעיתונות על הדיון שומות לגביו.
4. לטענת פקיד השומה, מדובר בתרשומת פנימית שאינה נושאת חתימת שני הצדדים ואינה עולה כדי מסמך אשר המשיב חב בגילויו, ואין המבקש יכול לפנות "טיפין טיפין" לקבלת מסמכים אשר המשיב סירב לגלותם וכי עליו לרכז בבקשה אחת את מכלול בקשותיו בנוגע לגילוי מסמכים.
5. עוד טען פקיד השומה, כי לא מוטלת עליו חובה בדין לערוך ולקיים תרשומת של דיונים. ד"ר שגב בעצמו נכח באותו דיון ויכול היה לרשום לעצמו תרשומת מהדיון.
6. בהמ"ש קובע כי ראוי כי המבקש גילוי ועיון מסמכים, יפנה לבית המשפט בקשר עם מכלול המסמכים אשר ברצונו לעיין בהם וסורב על ידי המשיב. אין מקום להגשת בקשות מספר בקשר עם כל מסמך ומסמך ולו בשל יעילות הדיון וסופיותו.
7. כמו כן, קובע בהמ"ש כי חובת ניהול פרוטוקול בדיון שומות על ידי עורך השומה, היא חובה שבדין, אפילו באם היא לא אמורה במפורש. חובה זו נובעת מהזכות לטיעון והנמקה הקבועה בסעיף 158א לפקודת מס הכנסה.
8. עריכת שומות היא הליך מעין שיפוטי, המצריך שקיפות שהיא אבן יסוד בקשת הזכויות של האזרח במדינה דמוקרטית, רישום הדברים יחזק את אימון שני הצדדים כי מתנהל הליך שקוף. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדיון שבין הנישום עצמו ופקיד הרשות.
9. אולם, לא כך הדברים כאשר מדובר בתרשומת פנימית שבה רושם עורך השומה הערות וראשי פרקים לעצמו, בדבר הליך השומה. תרשומת כזו אין מקום לגלותו, היות והיא אינה מהווה ביטוי מלא או אף חלקי למדיניות רשות המס. יקשה עד מאד לנהל מנהל ציבורי תקין כאשר פקידי המינהל על דרגותיהם יהיו נתונים למורא כי כל פיסת ניר המהווה סקיצה של מחשבה או תזכורת של נושאים לבדיקה, תהא גלויה.
10. כמו כן, הואיל והתרשומת לא נערכה כפרוטוקול מלכתחילה, הרי שאין לה משקל ואינה יכולה להוכיח דבר, ואין להיעתר לבקשה.
פסיקה זו מבהירה, לדעת כב' השופט מגן אלטוביה, את ההבחנה בין פרוטוקול ניהול דיוני שומות לבין תרשומת פנימית.
אולם המציאות מוכיחה כי לעיתים הבחנה זו היא בעייתית ביותר. די כי נזכיר את עמ"ה 359/02, אגבאריה נ' פקיד שומה חדרה, בנוגע לזכות הנישום לקבל העתק מתרשומת דיון בין פקיד השומה לנישום, למרות שלא חתם עליה.
כך נאמר בפסקה 5.3.1 לפסק הדין אגבאריה נ' פקיד שומה חדרה:
"על בסיס העקרונות האמורים ובשל חובת השקיפות המלווה את זכות העיון לצורך מימוש זכות הטיעון, ראוי כי תרשומת זו תובא לידיעת המערער, בין בסיום הדיון על דרך החתמתו ובין בדרך של מתן שהות למערער לבדוק את התרשומת שנערכה על מנת שיוכל להביע עמדתו במסגרת זמן קצוב של כשבעה עד עשרה ימים. מכל מקום, עותק מתרשומת זו יש להמציא לידי הנישום בתום הליך השימוע או בסמוך מאוד לאותו מועד, ללא צורך בפנייה חוזרת של המערער לקבל עותק מאותה תרשומת, בין שחתם הנישום עליה ובין אם לאו."
לדעתנו, יש לתת שקיפות וגילוי מלא, לכל מסמך המלווה את עריכת השומה, לרבות כל פרוטוקול ותרשומת פנימית. בכל מסמך כזה יש כדי להבהיר לנישום וכן לבהמ"ש את התקדמות ניהול הדיון לאשורו.
ממילא לבהמ"ש קיימת הסמכות הסופית באשר לקביעת משקלו של כל מסמך כזה בעריכת השומה הסופית לנישום, וחזקה עליו, כי יידע להבחין בין תרשומת שנערכה לשם משא ומתן בלבד ו/או כאשר לא כל הנתונים היו גלויים וברורים לעורך השומה, לבין תרשומת שהיא שינוי עמדה הדורש הסבר או המגלה טפח וטפחיים על יסודות השומה שנערכה סוף דבר.