תרגיל 10 - ההליך המשמעתי
להלן פירוט הטעויות שנפלו במהלכי הצדדים בהליך המשמעתי המפורט שבתרגיל:
- הזכות להגיש קובלנה
– הינה לפי סעיף 63 לחוק לשכת עו"ד (להלן
– החוק), לועד מרכזי, ועד מחוזי, יוהמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה – אין זכות כזו לשר המשפטים.
סעיף 84 (ב) לחוק אינו עילה להליך משמעתי – סעיף זה קובע כי רשאית הלשכה, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים – כלומר אין למעשה צורך בהליך משמעתי, בעברה לפי סעיף זה.
אמנם סעיף 61 (3) לחוק מרחיב את עברות המשמעת לכל מעשה שאינו הולם את המקצוע
– אך בכל אופן יש בסעיף 84(ב) לחוק מנגנון טיפול מהיר ויעיל שאינו משמעתי.
סמכות שיפוט בישראל – לפי סעיף 62 לחוק, הינה לגבי עברות משמעת גם אם נעברו בחו"ל – טענת פלוני כי אין סמכות אינה נכונה, בהנחה שהוא עו"ד רשום גם בישראל.
הפסקת הליך בשל הליך פלילי – לפי סעיף 80 (ב) לחוק, רשאי ביה"ד המשמעתי – אך לא חייב כטענת פלוני – להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.
נזיפה חמורה – אין עונש כזה מפורט בסעיף 68 לחוק – ולכן לא יכול ביה"ד המשמעתי להטיל עונש של "נזיפה חמורה".
הטלת הוצאות על המתלונן – לפי סעיף 69 (5) לחוק, ניתן להטיל הוצאות על מתלונן, רק אם הנאשם זוכה – וכאן נאמר שהוא הורשע…, כמו כן יש לתלונה "יסוד" – הליך פלילי מתנהל.
הודעה על הנזיפה למחרת – לפי סעיף 72 (א) לחוק, לא יבוצע עונש שהוטל ע"י ביה"ד המשמעתי, כל עוד אפשר לערער על פסק הדין.
פרסום הנזיפה למחרת – כנ"ל – לא יפורסם, כל עוד אפשר לערער.