רווח כפול למלשינים על עברות מס
רמי אריה, עו"ד רו"ח
הנוהל של תשלום למלשין שמסר מידע על העלמות מס, קיים כבר עשרות בשנים. נוהל זה קובע כי מלשין שמסר מידע לרשות המיסים על העלמות מס, זכאי לתגמול בשיעור של 10% מסכום המס שהמדינה תגבה עקב המידע שמסר.
נוהג זה מושרש עד כדי כך, שבעידן של היום ניתן להלשין על עברות מס, גם באמצעות האינטרנט שבו ניתן מקום מכובד ל-"טלפון האדום" באתרי האינטרנט של רשויות המס, לצורך מסירת המידע על העלמות המס.
עם זאת, כפי שעולה מפסד דין שניתן ביום 25.9.2007 בבית המשפט השלום בת"א בתיק אזרחי 24452/01 לוי נ. מדינת ישראל, עולה כי המלשין אינו יכול לתת אמונו המלא במערכת המס שתיגבה את המס לפי המידע שמסר ותעביר לו את התגמול המלא. כפי שעולה מפסק הדין בעניין לוי, הרי למרות שנערך איתו הסכם מסודר בדבר התגמול המגיע לו בשל המידע שימסור ויגרום לגביית תקבולים למידע, הרי ברבות הימים נתקל לוי בבואו לגבות את התגמול שהגיע לו לפי ההסכם במספר בעיות, כדלקמן:
האחת, ההסכם שהעתק ממנו לא נמסר לו במועד החתימה, נעלם מארכיב מחלקת המודיעין ברשות המיסים,
השנייה, התגמול שקיבל היה חלקי ורק לאחר דרישות נשנות וחוזרות הוא קיבל את התגמול המלא בשיעור של 10% ממלוא גביית המס עקב המידע שמסר.
השלישית, כי התגמול שקיבל לא כלל סכומים נוספים שחולטו, עקב המידע שמסר, לפי חוקים שאינם חוקי מס, בטענה שאלו לא נכללו בהסכם המקורי – טענה אותה דוחה בהמ"ש מכל וכל בפסק דינו האמור.
העובדות והטענות בעניין לוי היו בתמצית, כדלקמן:
1. לתובע, לוי מנשה (להלן: "מנשה") הובטח על ידי הנתבעת, המדינה (להלן: "המדינה") כי הוא יהיה זכאי לגמול בשיעור של- 10% מסכום שייגבה לאוצר המדינה, עקב מידע שימסור למדינה על עברייני מס.
2. המדינה אינה מתכחשת לטענת מנשה, כי הובטח לו גמול עקב המידע שמסר, ולטענתה - מנשה אף קיבל את הכספים להם היה זכאי, אלא שלטענתה, מנשה זכאי לגמול רק מכל מס שניגבה ממעלימי מס עקב מידע שמסר לנציבות מס הכנסה, ולפיכך הוא אינו זכאי לכל גמול נוסף בגין כספים נוספים שהגיעו לקופת המדינה עקב אותו המידע.
3. מאחר ולמנשה אין גישה לנתונים ולמסמכים המאמתים את הסכומים שניגבו, והמצויים בידיעת ובשליטת המדינה, הוא עתר לחייב את המדינה במתן היקף הסכומים "אשר ניגבו בפרשה".
4. במהלך הדיון מסתבר כי סכום התגמול שקיבל לוי היה מועט ביותר, ביחס לסכומי המס שנגבו בפועל עקב המידע שמסר. בעקבות גילוי זה קיבל לוי סכומים נוספים שעלו בהרבה על הסכום המקורי שקיבל כתגמול וגם זו לאחר שנים מספר.
5. עוד נקבע, אין בידי המדינה כל ראייה ממשית לגרסתה, כי הסיכום עם מנשה היה על זכאות לגמול אך ורק מתוך המס שייגבה על סמך המידע שמסר.
6. ההבטחה שניתנה למנשה, הינה בגדר הסכם שיש לקיימו, בין אם היא בגדר הבטחה שלטונית ובין אם היא חוזה לכל דבר ועניין על פי הדין. הבסיס החוקי של מנשה נובע מהמחויבות החוזית/ההסכמית שניתנה לו, ואם טוענת המדינה כי לא נכרת חוזה הרי שעומדת למנשה גם עילה של "עשיית עושר ולא במשפט".
7. עדותו של מנשה, כי נכרת איתו הסכם, כי יקבל תמורה וגמול, בגין כל מידע שיכניס לקופת המדינה כספים, לא נסתרה.
8. נפסק, בין מנשה לבין המדינה נכרת הסכם, לפיו מנשה זכאי לגמול של 10% מכל הכספים שנגבו לאוצר המדינה עקב המידע שימסור.
9. בהמ"ש פוסק כי לאור הנתונים הכספיים שנמסרו למנשה במהלך ההליך, יגיעו הצדדים להסכמה ולהסדר כספי, באשר לסכום המגיע למנשה.
10. הערות המערכת (ר.א.):
10.1 לאור פסק הדין ולפי ניסיון המעשי בעניין זה, ראוי להסדיר מראש ובכתב בהסכם מסודר עם רשות המיסים ורשויות שלטון רלבנטיות, את התגמול שיגיע למוסר המידע, לרבות, שיעור התגמול, מועד תשלומו, דרכי הדיווח על סכומי המס שייגבו וקבלת מידע ותגמול מלאים גם בשל סכומים נוספים שייגבו עקב המידע שנמסר לפי דינים אחרים של מדינת ישראל, כגון: סכומים שחולטו לפי חוק הלבנת הון, עברות במטבע חוץ, עברות מכס וכיוצא באלו.
10.2 זאת ועוד, לפי פסק הדין עולה כי גם למוסר מידע שבעקבותיו נגבו סכומים לקופת המדינה, מגיע תגמול, אף אם לא חתם על הסכם בכתב או בכלל, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. כך שניתן ליישם את הלכת לוי לעיל גם באופן רטרואקטיבי. שהרי סוף דבר המדינה נהנתה מפרי מאמץ המלשין.
10.3 כעת רק ניתן לומר כי כדאי כפליים להלשין או לאמץ את האמרה המקובלת בשינוי קל: "למלשינים תהיה תקווה – לתגמול כפול ומכופל" - מכל גבייה והליך שתהיה בעקבות ההלשנה, לרבות חילוט כספים, קנסות וכיוצא באלו סכומים שיתקבלו לאוצר המדינה עקב ההלשנה.