רכישת מניות לצורך קבלת דיבידנד שוללת הפטור על הדיבידנד

רכישת מניות לצורך קבלת דיבידנד שוללת הפטור על הדיבידנד

תקציר פסק דין / רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 14.11.2007 קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי אין מקום להתערב בשקול דעתו של פקיד השומה שלא הכיר בהפסדי החברה שאינם ממשיים ודחה את הערעור. תקציר הפסיקה בתיק עמ"ה 1228/02 סגנון שרותי תקשוב בע"מ נ' פקיד שומה פ"ת , כדלקמן:

1. פעילותה העסקית השוטפת של המערערת, סגנון שרותי תקשוב בע"מ (להלן: "החברה"), היא בתחום שירותי תקשורת, שיווק וניהול למחשבים.

2. בשנת המס 1998 היו בידי החברה עודפי מזומנים והיא פנתה להשקעות בשוק ההון כאפיק להשאת רווחים.

3. החברה רכשה, באמצעות ברוקר ומאת ציבור בלתי מזוהה, מניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: "הבורסה") של חברות ישראליות אשר הודיעו על כוונתן לחלק דיבידנד (להלן: "מניות תלויות דיבידנד").

4. ביום חלוקת הדיבידנד (להלן: "יום האקס") קיבלה החברה מכוח החזקתה במניות החברות הציבוריות, את הדיבידנד בגין המניות שרכשה, ובהתאם להוראת סעיף 126 לפקודה, העוסק בהעברת דיבידנד בין שתי חברות ישראליות, לא הייתה חבה במס בגינו.

5. סמוך לאחר יום האקס, מכרה החברה את מניותיה במחיר הנמוך מהמחיר בו רכשה אותן, המשקף את ירידת שווי המניה, לאחר חלוקת הדיבידנד.

6. התוצאה שהתקבלה, היווצרות הפסד מניירות ערך סחירים (להלן: "הפסדי הון"), ובמקביל הכנסה מדיבידנד פטור ממס.

7. המשיב, פקיד השומה, לא התיר את הפסדי ההון הנתבעים על ידי החברה בטענה כי דרך הצגת הפעולות הינה מלאכותית או נועדה להימנעות או להפחתת מס בלתי נאותה. מכאן הערעור.

8. לטענת החברה, קבלת עמדת פקיד השומה מביאה לתוצאה של מיסוי הדיבידנד בניגוד לסעיף 126 לפקודת מס הכנסה.

9. כמו כן טענה החברה כי העסקאות אינן עולות כדי "עסקה מלאכותית", היות ומדובר בפעילות בשוק ההון בעלת תוכן כלכלי אמיתי ומטרה עסקית שהיא השאת רווחים בתקווה כי מחיר נייר הערך לא ירד מעבר לסכום הדיבידנד ברוטו. מדובר בעסקאות הטומנות בחובן סיכון כלכלי , כי מחיר נייר הערך ירד מתחת לשווי הדיבידנד. קיומו של יתרון מס בצד מטרה כלכלית, אינו הופך את העסקאות למלאכותיות.

10. נקבע, במועד ההכרזה בדבר חלוקת הדיבידנד, הבשילה למעשה הזכות לקבלת דיבידנד לכדי זכות ממשית, שאף ניתן לכמתה. המהות האמיתית של רכישת המניה לאחר הכרזת דבר החלוקה, הוא רכישת הדיבידנד ורכישת המניה על יתרת הפוטנציאל להשיא רווח ותשואה הגלום בה, בניכוי שווי הדיבידנד.

11. על כן בעת קביעת מחיר רכישת המניות בידי החברה, לצורך ברור אם בעת בסמוך לאחר שקמה לה הזכות לקבלת הדיבידנדים, "המחיר המקורי" לא יכלול את שווי הדיבידנדים. משכך רק הפסדים הנובעים ממכירה במחיר הנמוך משווי נטו של הרכישה יש מקום להכיר בהם.

12. ניתן להקיש מסעיף 94ג לפקודה שהוסף במסגרת תיקון 132 לפקודה (להלן: "התיקון") על המהות האמיתית והכלכלית של רכישת נכס שתשואתו נתלשה ממנו. הסעיף בתחולה משנת 2003 ברם אינו בא לגרוע מאקסיומות יסוד בדין המס. הסעיף שנוצר כדי למנוע יצירת הפסדים מלאכותיים במכירת ניירות הערך, קבע כי במכירת ניירות ערך לא יותר בקיזוז הפסד הון בשל סכום הדיבידנד שחולק למוכר במשך 24 חודשים שקדמו למכירה.

13. באשר לטענת החברה כי קבלת עמדת פקיד השומה מנטרלת את הפטור ממס בגין חלוקת דיבידנד בין חברות, נקבע כי הדיבידנדים שקבלה החברה נותרים בידה פטורים ממס כמצוות המחוקק, אולם אין להביאם בחשבון בעת קביעת המחיר המקורי של רכישת המניות משום שמהווים הם נכס נפרד שהופשט מן המניות.

14. אשר על כן אין מקום להתערב בשקול דעתו של פקיד השומה בשעה שלא הכיר בהפסדי החברה שאינם ממשיים. דין הערעור להדחות.