מיהו "עובד בתפקיד הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי"

מיהו "עובד בתפקיד הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי"

בעקבות פסק הדין "בסט ביי" בביה"ד הארצי

איתן אגמון

מה חשיבות ההגדרה

חוק שעות עבודה ומנוחה, וכן חוקים אחרים (ובמיוחד חוק הגנת השכר) מקנים לעובד זכויות, ומטילים על המעביד חובות ואיסורים. עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו, אינו זכאי להטבות שבחוק, ומעבידו פטור מהחובות והאיסורים הנ"ל.

עובד שהחוק חל עליו:

- חובה לשלם לו עבור עבודה בשעות נוספות, ואסור להעסיקו מעבר למכסות שבחוק

- חובה לתת לו הפסקות ביום העבודה, בהתאם לסדרי עבודתו

- אסור להעסיקו ביום המנוחה השבועי

- חובה לשלם לו תשלום מוגדל עבור עבודה ביום המנוחה השבועי, אם ההעסקה מותרת (או אף אם הועסק בניגוד

לחוק)

- חובה לנהל עבורו פנקס רישום שעות עבודה (ולפי החוק החדש- יש לנהל רישום מפורט של שעות העבודה והמנוחה)

- אסור לשלם לו "שכר כולל" עבור שעות נוספות, עבודה במנוחה שבועית וימי חופשה.

לפי הוראות סעיף 30(א) לחוק, החוק אינו חל על 6 סוגי עובדים:

(1) שוטרים ואנשי שב"ס

(2) עובדי המדינה שתפקידם מחייבם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;
(3) יורדי ים ועובדי דיג;
(4) אנשי צוות אויר;
(5) עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;
(6) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

מטבע הדברים, ההגדרות בחוק הן כלליות, ונתונות כמובן לפרשנות.

לחריג החמישי- "הנהלה ואמון אישי מיוחד"- ניתנו מספר פסקי דין, שהעיקרי ביניהם הם פס"ד "רבות" (1)

ו- ABC – מור (2).

עתה נוסף פס"ד חדש (3), המפרט יותר את הקריטריונים להחלטה האם עובד נכנס בגדר חריג זה או לא.

המדובר בערעור פלילי, כשחברת מכירות שלה סניפים ברחבי הארץ נתבעה בגין העסקתו בשבת של מנהל סניף. החברה טענה כי המנהל נכנס בגדר החריג החמישי, היינו: תפקידו הוא תפקיד "הנהלה" ודורש "אמון אישי מיוחד".

בית הדין האזורי קיבל את הטענה, וזיכה את הנאשמת. המדינה ערערה לבית הדין הארצי.

ביה"ד הארצי לעבודה קיבל את הערעור, ופסק כך:

"לא יכול להיות ספק שהוראותיו אמורות לחול על מעגלים רחבים של עובדים. מכאן שיש להתייחס להוראות המחריגות מתחולת החוק סוגים שונים של עובדים באופן דווקני ולפרשן בצמצום."

"חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מגדיר במדוייק מהו "תפקיד הנהלה" ומהו "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי" וספק אם ניתן בכלל להגדיר במדוייק מושגים אלה. החוק נוקט לשון כללית וגמישה - בבחינת כיוון כללי בלבד - ומותיר את ההכרעה לגבי תחולת החוק במקרה מסויים לנתונים המיוחדים המובאים בפני בית הדין. לצורך בחינת כל עניין, יש לתת את הדעת למהותו של כל תפקיד כפי שהוא בא לידי ביטוי במסגרת העסקה נתונה, למאפייניו, לסמכויותיו, למיקומו בארגון וכיוצאים באלה מאפיינים, כל זאת על רקע מטרת החוק והמגמה לפרש את הסייגים שבו בצורה מצמצמת. מלאכה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, במיוחד לאור קיומם של סוגים שונים של ארגונים אשר אין ללמוד בהכרח מן האחד על השני ולאור ההתפתחות שחלה בארגונים, בצורת תפקודם ובמעמדם של "תפקידי הנהלה" בהם."

ולהלן מפרט בית הדין את הקריטריונים להחלטה:

השם: "כינויו של תפקיד מסויים בארגון אינו יכול לשמש ראיה או סימן להיותו של אותו תפקיד בגדר "תפקיד הנהלה" כמשמעותו בחוק. לא השם, הכינוי או התואר יקבעו את מעמדו של "תפקיד הנהלה" אלא טיבו ומהותו האמיתיים של התפקיד, על רקע הנתונים המיוחדים למסגרת הארגונית הנתונה."

"מיקום בהירארכיה הארגונית: חוק שעות עבודה ומנוחה נועד לחול על מירב העובדים שבארגון, כך שהמושג "תפקיד הנהלה" עליו לא יחול החוק צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק" או שהיא נועדה לייצג אותו. מדובר בדרג הנושא באחריות הכוללת הגבוהה ביותר לתפקוד הארגון והוא זה הנדרש בדרך כלל לבצע את עבודתו בלא מסגרת קבועה ונוקשה של שעות עבודה מוגדרות.

"קביעת מדיניות: תפקיד הנהלה אינו נבחן לפי רמת הבכירות שלו בלבד. קיימים סממנים נוספים היכולים לתת אינדיקציה להיותו של תפקיד מסוים "תפקיד הנהלה" ובהם סממן קביעת המדיניות. לעניין זה נפסק [כי]...

מנהל הוא מי שקובע את מדיניות הנהלת המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה... 'תפקיד ניהול' אינו כולל עובד המבצע את מדיניות הנהלת המפעל תוך קבלת החלטות וביצוע פעולות הנובעות מאותה מדיניות, אם אלה אינן מחייבות שיקול דעת עצמאי, ואינן נעשות מחוץ למסגרת המדיניות הקבועה.

הנה כך, אין די בעובדה שמוטלת על מנהל מסוים אחריות רבה או שניתנות בידיו סמכויות נרחבות כדי להצביע על כך שתפקידו הוא "תפקיד הנהלה". בכדי שניתן יהיה להגדיר תפקיד כלשהו כ"תפקיד הנהלה" יש צורך שבעל התפקיד יהיה מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו."

"שכר ותנאי עבודה: תפקיד הנהלה, הכרוך בדרך כלל בעבודה בשעות חריגות ובתנאים מיוחדים, נהנה באופן טבעי משכר גבוה ומתנאים נילווים מיוחדים שאינם נחלתם של העובדים "הרגילים". שכר ותנאי העסקה מיוחדים וחריגים יכולים לשמש אינדיקציה להיותו של התפקיד בגדר "תפקיד הנהלה".

"טיבו של התפקיד: מאפיין נוסף היכול להצביע על היותו של תפקיד מסויים במעמד של "תפקיד הנהלה" במובן החוק הוא טיבו של התפקיד ומעמדו בארגון. מאפיין זה קשה להגדרה מדוייקת אך הכוונה היא לאותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד - בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד - לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה."

"כפי שנאמר, מאפיינים אלה אינם בבחינת רשימה סגורה ואפשר שבמקרה נתון יתקיימו מאפיינים נוספים, או שלא יתקיימו כל המאפיינים עליהם עמדנו."

תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי

כל בעל תפקיד בארגון נדרש לאמון כללי ואישי כלפי מעסיקו או כלפי הממונים עליו. מכאן שמרכיב האמון האישי - בתור שכזה - אינו מחריג את העובד מתחולת החוק"

"כדי שחוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובד בשל "מידה מיוחדת של אמון אישי", צריכה להתקיים זיקה קרובה ומיוחדת של בעל התפקיד בו מדובר ל"תפקיד הנהלה" עליו לא חל החוק, כגון - מנהל לשכה של מנהל חברה גדולה או נהג המנכ"ל. אפשר גם שהחוק לא יחול על עובד השותף לסודות המפעל או שהוא איש סודה של ההנהלה וכיוצאים באלה מקרים. גם לעניין זה ניתן לבחון את רמת השכר השכר הניתנת לעובד ומידת חריגותה מתנאי השכר המקובלים בארגון."

1. דב"ע מט/2-7, פד"ע כא 117

2. דב"ע נג/3-188, פד"ע כח 284

3. ע"פ 16/08 ע"פ 17/08, מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתיירות נ. בסט ביי רשתות שיווק בע"מ

ואהרון מידן; בפני: השופטת נילי ארד, השופט שמואל צור (כתב את פסה"ד), השופטת רונית רוזנפלד; בשם המדינה - עו"ד דרורה נחמני-רוט ועו"ד גלי לוי, בשם בסט ביי ואהרון מידן - עו"ד מיכל גולדהר