תובענות ייצוגיות אינן הכלי הנכון להחזרי מס גורפים

תובענות ייצוגיות אינן הכלי הנכון להחזרי מס גורפים

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 4.2.2009, קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א, בשא 30602/07, רשות המיסים נ' עו"ד אריה גבע, כי חוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר מסלול מקוצר וגורף לקבלת החזרי מס הכנסה לקבוצת תובעים, אף אם יש להם עילה לכאורה לקבלת החזר המס. בהמ"ש קובע כי המסלול הנכון לקבלת החזרי מס לשכירים או תובעים שאינם בעלי תיק מס הוא לפי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה, כדלקמן:

1. לשיטת התובע, חרף הוראות הפקודה לאחר תיקונה בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), תשס"ב- 2002, אשר לטענתו הותירו את הפטור ממס על רווחים שהופקו מהפקדות לקופת גמל או לפוליסת ביטוח שנעשו לפני 1.1.2003, גובה רשות המסים מס בגין רווח שהופק מהפקדות אלו. לטענתו, תיקון 132 הטיל חבות מס על רווחים באשר להפקדות שנעשו לאחר יום 1.1.2003 ואילך.

2. משנדחתה השגתו של העותר, הגיש הוא ערעור מס הכנסה לבית משפט זה במסגרת עמ"ה 1062/07. ההליך תלוי ועומד. העותר בקש (בש"א 31864/07), להכיל על הערעור את חוק התובענות הייצוגיות בשל כל קבוצת המפקידים לקופת גמל עד ליום 31.12.2002.

3. מס הכנסה טען כי שימוש בחוק התובענות הייצוגיות ישמש לעקיפת הליכים שנקבעו במפורש בפקודה, כגון: עקיפת המועדים הקבועים בחוק באמצעות הגשת תובענה ייצוגית, עקיפת חובות דיווח, הצהרה ומסירת מידע המוטלות על הנישום. פגיעה בעקרון סופיות השומה המוסדר בסעיפים רבים. ביטול הסעיפים הפרוצדוראליים הייחודיים המסדירים את הדיאלוג שבין ציבור הנישומים לבין רשויות המס. דוגמא לכך הוא סעיף 160 לפקודה, המתנה את החזר המס בהגשת דו"ח מתאים ע"י הנישום, בתוך 6 שנים משנת המס שלגביה שולם המס שאותו מבוקש להחזיר.

4. לטענת המבקשת, משנקבע בהלכת שחר (ע"א 3602/97 נציבות מס הכנסה נ' שחר דניאל,, כי הדרך להשבתו של מס ששולם ביתר היא זו הקבועה בסעיף 160 לפקודה.

5. בהמ"ש קובע כי קבלת עמדת המשיב תיצור מצב מעוות לפיה הדין המהותי להשבה יהיה נטוע בפקודה בעוד האכסניה הדיונית לתביעה זו תחסה בצילו של חוק תובענות ייצוגית. יהיה וכך, אזי תמחקנה כל אותן ההוראות הפרוצדוראליות הקובעות כיצד ואימתי יש לתבוע את השבת המס ששולם ביתר. לשיטתה, הסעיף עשוי מקשה אחת ולא ניתן "לגזור" ממנו אך את הזכות המהותית הנוגעת לנישום מבלי להתייחס להוראות הדיוניות המעגנות את האינטרס הציבורי.

6. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; ...".

7. בסעיף 11 לתוספת השניה נקבע כי בין התביעות אותן ניתן להגיש כתובענה ייצוגית נמנית: "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר".

8. בהמ"ש קובע כי הליכה בנתיב השומתי מחייבת את העותר, המבקש להשיב לו מס, לפעול כמצוות סעיף 160 לפקודה. בעוד סעיף 159א מסדיר החזר מס יתר בעקבות דו"ח שהוגש לפי סעיף 131 לפקודה, הרי שסעיף 160 לפקודה, מפרט את הצעדים אותם על הנישום לנקוט, במידה והוא סבור כי שילם מס ביתר, אף אם אינו חב בהגשת דו"ח.

9. זאת ועוד, ניהול תביעה בשם קבוצה בענייני מס פוגעת בחיסיון פרטי כל יחיד בקבוצה ולכן אין מקום לאפשר ניהול ערעורי מס במסגרת חוק התובענות הייצוגיות.

10. אציין, כי הננו מסכימים לדעת בהמ"ש הנכבד כי חוק התובענות הייצוגיות לא נועד לנהל דיון בשם קבוצה לגבי החזרי מס שבמחלוקת. עם זאת, חבל שבמסגרת פסק דינו המפורט של בהמ"ש לא נימצא המקום לתת את הסוגיות בענייני מס, שלדעתו כן מתאימות לדיון במסגרת חוק התובענות הייצוגיות. דומה אם כך שסוגיית שאלת הדיון בסוגיות מס במסגרת חוק התובענות הייצוגיות טרם מוצתה עד תום. לדעתנו, עדיין קיימות סוגיות מס שעליהם ניתן לבקש להחיל את חוק התובענות הייצוגיות.