"הרמת מסך" במסגרת הליכי הוצל"פ

"הרמת מסך" במסגרת הליכי הוצל"פ

טל רכניץ, עו"ד

במציאות הכלכלית הקשה, הרי שיותר ויותר אנשים וגופים עסקיים נקלעים לקשיים, כך ששיקים שאלו משכו או פסקי דין שניתנו כנגדם, לעיתים אינם ברי אכיפה, כך שהנושים מוצאים את עצמם אוחזים בדף נייר, הא ותו לא.

אין זה סוד, כי בפי נושים רבים רווחת הדעה כי מדינת ישראל הינה "גן עדן לגנבים", שכן כל אדם יכול להקים יישות משפטית מוגבלת באמצעים (חברה בע"מ), ולאחר שזו כשלה בעסקיה, הינו יכול להפעיל את העסק או פעילות דומה באמצעות יישות משפטית חדשה, שלכאורה שונה מהיישות המשפטית (אדם או תאגיד) שחייבת כסף, כשהנושה מוצא עצמו כ"מטפס על קיר חלק" ... מציאות כזו, מעבר לעובדה שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת לגבי הבסיס הכלכלי של הלכות המסחר הנהוגות במחוזותינו (אנשים לא יסכימו לקבל שיקים ...), הינה הרסנית גם בטווח הקצר מבחינה הנושה, באשר הוא יכול למצוא עצמו חיש מהר בתפקיד ה"חייב" עקב הבעיה התזרימית שעלולה להיווצר עקב אי הכיסוי של השיקים שהוא אוחז ...

לא כל מצב כזה הינו אבוד מראש, ולא חייבים להרים ידיים.

באמצעות נקיטה בהליכי גבייה "אינטליגנטיים" ובנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לבצע הליך של "הרמת מסך" אף בהליכי הוצאה לפועל, קרי נקיטה בהליכים נגד צד שלישי (מנהל או בעל מניות בחברה, או בכלל, חברה או יישות משפטית אחרת) ולחייבו לשלם את סכום החוב בו חב ה"חייב". לעניין זה, לשכות ההוצאה לפועל, בגיבוי הלכה פסוקה, הופכות ליותר ויותר ידידותיות וליברליות לנושה.

כמובן, שאין המדובר בשער הפתוח לרווחה, אשר כל דיכפין יכול לעבור בו, אולם במקרים מסויימים הנתמכים בראיות מתאימות ובתצהיר, בהחלט ניתן יהיה לייחס חובות של פלוני לאלמוני.

במה דברים אמורים ?

אין כלל אצבע לפיו ניתן לגזור ולקבוע את הנסיבות המדוייקות בהן תותר "הרמת המסך" במסגרת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל ללא נקיטה בהליך מקדים בבית המשפט (דבר המאריך ומייקר את הדברים, ולעיתים אף מאיין את הכדאיות בכך ...), אולם ניתן לומר כי היה ויוכח כי האנשים (ה"רוח החיה") העומדים מאחורי שתי היישויות המשפטיות האמורות (ה"חייב" והצד השלישי) הינם זהים או בעלי קירבה משפחתית מספקת או קשרים אישיים קרובים, כאשר להתאגדות באמצעות יישות משפטית שונה (כחברה בע"מ למשל), אין רציונאל כלכלי אמיתי, למעט ניסיון להתחמק מנושים, הרי שלבקשה כאמור יש בסיס.

מאפיינים נוספים העלולים להצביע על כך ששתי היישויות המשפטיות (ה"חייב" ו"הצד השלישי") הינן למעשה "אותה גברת, בשינוי אדרת" וההבחנה ביניהם הינה מאולצת ומלאכותית, הינם (אך לא רק) כי המדובר בשתי יישויות הפועלות באותו תחום עיסוק, פועלות מאותה כתובת, נעשה שימוש באותם כלי רכב או ציוד, פרטי העסק זהים (מספרי טלפון ודואר אלקטרוני) וכיו"ב.

לאור האמור לעיל, אם הינך אוחז בשיק (שטר) ו/או בפסק דין, שהינך סבור כי אין בו מאום, מלבד אבן שאין לה הופכין לאור סיכויי הגבייה הנמוכים (שמא ייאמר, אפסיים), אל תאמר נואש. מצא עו"ד חריף שיידע לנתח את הסיכויים לגבות את החוב ולמקד את המאמצים בכיוון הנכון ...

עורך דין טל רכניץ הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין" העוסק בתחום המשפט המסחרי, קבלנות ונדל"ן www.rk-law.co.il

רשימה זו המובאת לעיל הינה למידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אין לראות בה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין לעשות שימוש להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או חלקו ללא אישור.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.