יש ביקורת שיפוטית על הטלת קנסות מנהליים

יש ביקורת שיפוטית על הטלת קנסות מנהליים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לבית המשפט הסמכות להתערב, להפחית או להגדיל קנסות מנהליים. גם כאשר הקנס המנהלי קצוב רשאי ביהמ"ש להעמיד במבחן את שיקול דעתו של המפקח באשר לעצם הטלת הקנס. כך נקבע בבש"א 168033/08 עו"ד אדם ידיד נ' רשות המיסים, כדלקמן:

1. העורר טען, כי מאחר ולא ידע שהוא בעל מניות בחברות משפחתיות, לא ידע כי עליו להגיש דו"ח הכנסות. כאשר קיבל דרישה מרשות המיסים להגשת דו"חות שנתיים, אסף העורר טפסי 106 מכל מעסיקיו בעבר ושיגרם לרשות. בכך סבר כי מילא את חובותיו.
2. בנוסף, טוען העורר כי הינו אזרח שומר חוק, אעשר טעה בתום לב באי הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הדו"חות והצהרת הון. וזו הסיבה היחידה לכך שלא עמד בחובת הדיווח לרשות המס בזמן הנדרש. אך בסופו של דבר, הוא עמד בדרישה זו.
3. טענת המשיבה, כי הואיל ומדובר בערר על קנס מנהלי, אין להגיש ערר על קנסות מסוג זה. עוד נטען כי מאחר והעבירות נעברו בפועל ע"י העורר, השאלה היחידה שיש לבחון היא - האם בנסיבות המקרה יש או אין עניין לציבור בהמשך ההליכים. מכיוון שבנסיבות המקרה, לא ברור איזה אינטרס ציבורי יוגן בביטול הקנס אין להיעתר לבקשת הביטול.
4. בעניין דרישת הצהרת ההון, טוענת המשיבה כי היא נשלחה בדואר רשום למען מגוריו של המבקש. ולפי גרסת העורר שטען שנפרצה דירתו, מדובר על אותה כתובת, ועל כן, אין הוא מכחיש כי זוהי כתובת מגוריו.
5. בנוסף, מציינת המשיבה כי בידי העותר הוצבה בכל עת האפשרות להישפט על העבירות המיוחסות לו, אך הוא בחר שלא לעשות כן.
6. לדעת ביהמ"ש, האבחנה שערכה המשיבה בין קנס קצוב לבין קנס בלתי קצוב תוך הטענה כי בית המשפט מוסמך להתערב רק בקנס בלתי קצוב - אינה מקובלת.
7. הוסיף ואמר ביהמ"ש, כי כאשר קנס מנהלי אינו קצוב, רשאי ביהמ"ש להתערב, להפחית או להגדיל את גובה הקנס. וכאשר הקנס המנהלי קצוב אין ביהמ"ש המוסמך להתערב ולשנות את גובה הקנס. אולם, בכל אחד משני סוגי הקנסות רשאי ביהמ"ש להעמיד במבחן את שיקול דעתו של המפקח באשר לעצם הטלת הקנס.
8. לדעת ביהמ"ש, באם יקבל את עמדת המשיבה, הפירוש הוא שלילת אפשרות לערור על החלטה של מפקח בפני ביהמ"ש. וגישה זו אינה מתיישבת עם כללי המנהל התקין.
9. ביהמ"ש מוכן לקבל כי במקרה דנן מדובר בקנס קצוב, אך שיקול הדעת של המפקח באשר לעצם הטלת הקנס בר ערעור.
10. ביהמ"ש קבע כי התנהלותו של המערער נבעה בתום לב, מאחר ולא ידע על היותו בעל מניות בחברות משפחתיות של הוריו, אך הוסיף ביהמ"ש ואמר - כי אי ידיעה אינה פוטרת מקיום חובות.
11. למרות שהמשיבה הוכיחה כי היא עצמה מילאה את חובותיה להתריע ולהודיע לעורר, לא נחפז העורר למלא את התחייבויותיו כלפיה.
12. יסוד תום הלב של העורר אינו פוטר אותו מביצוע חובותיו. גם לאחר שנודע לעורר על חובותיו הוא לא נחפז לעמוד בהם. רק הטלת הקנסות המנהליים זרזה אותו בכך.
13. התנהלות העורר באי הגשת הדו"חות במועד, הייתה בניגוד להוראות המחוקק, לעורר ניתנו ארכות ראויות לתיקון המצב והוא לא עמד בהן.
14. למרות עמדת העורר, קובע בהמ"ש כי בעניין דנן, אין לבטל את הקנסות המנהליים ואין לזכותו בדיעבד בהחזרי המס אותם איבד עקב אי הגשת הדו"חות במועד. ביהמ"ש מקבל את עמדת רשות המיסים כי בנסיבות העניין, הקנסות המנהליים הוטלו על העורר כדין ולאחר שיקול דעת ראוי, ואין להתערב בעצם הטלת הקנסות.